מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

כרמית כץ

3 . בררו עם הילד אם יש בבית עוד מישהו שהוא דואג לו (חשיפה מתרחשת לעיתים דרך ההגנה של אח אחד על אחיו). 4 . שתפו את הילד בכך שהוא יכול לפנות אליכם עם שאלות או דאגות (ואִמרו לו לאן וכיצד הוא יכול לפנות) – גם אם הילד לא ישתמש בהזמנה הזאת, הוא יזכור שראיתם אותו והושטתם לו יד לעזרה! 5 . התעניינו בשלומו של הילד באמצעים שונים המותאמים להתפתחותו – סרגל רגשות, למשל, יכול לסייע לילד להסביר איך הוא מרגיש, גם ללא מילים, ומשדר לילד שאכפת לכם, שאתם רואים אותו ומתעניינים בו. 6 . התבוננו בדינמיקה המשפחתית סביב השיח שלכם עם הילד. אנשים ככלל צמאים לקרבה ולדינמיקה. אם אתם מרגישים כי הניסיונות שלכם ליצור קשר נתקלים בניסיונות חוזרים של ההורים להרחקת הילד, להסתרה, למניעת דיבור חופשי של הילד איתכם באמצעים שונים, או לחלופין אם ההורים אינם מביעים כל עניין בקשר ובמעקב – אלו עשויים לשמש דגלים אדומים לניסיונות הסתרה. הדרך אל הילד היא דרך ההורים הקשר עם ההורים חשוב ומרכזי בהגנה על ילדים. נצלו תקופות ייחודיות כדי לחזק את הקשר עם הורים מרוחקים או עוינים. הקשר יכול להיות על בסיס איחולים של חג שמח, לשאול לשלומם בתקופה מאתגרת (קורונה / חזרה לשגרה) ודרך להעביר מסר שתקופה זו מאתגרת עבור כולם ושתשמחו לסייע בכל מה שאפשר. עוד צעדים להגנה על ילדים בתקופה של שיתוק חברתי – לילדים שאתם חוששים להם. צרו reaching out הגבירו קשר יזום עם ההורים והילדים, וכן צרו קשר עם אנשי מקצוע נוספים הנפגשים עם הילד, כגון אנשי צוות חינוכי ועוד. – המשיכו במעקב אחר אינדיקטורים מדאיגים.

היחסים של המשפחה הגרעינית עם זו המורחבת. יתר על כן, אותו ריחוק חברתי ששורר בתקופת המגפה אינו מתחיל ונגמר בריחוק אלא הוא מייצר עוד תופעות חברתיות מדאיגות של ניכור ושיתוק חברתי. המושג ניכור חברתי בא לידי ביטוי בתקופה זו של התמודדות על משאבים מוגבלים, מצב היוצר תחרות, עוינות, חוסר אמון ואיבה. לצידו של הניכור החברתי, אנו עדים לתופעה של שיתוק חברתי הנוגע לאופן שאותן מערכות פורמליות ולא פורמליות בחייו של הילד אינן מתפקדות, אם בשל ההגבלות עקב תקנות שתוקנו כדי להתמודד עם הנגיף ואם נוכח ריבוי האתגרים והמשימות העומדות לפניהן. המשמעות של מציאות זו, שיצרה ההתמודדות עם הקורונה, היא שהדאגה לביטחונם של ילדים הפכה למאתגרת הרבה יותר. יש שלוש קבוצות עיקריות של ילדים שצריך להתבונן על הדרך להגן עליהם בזמנים קשים כגון אלה: . א ילדים בסיכון שנמצאים במסגרות חוץ-ביתיות; . ב ילדים בסיכון שנמצאים בקהילה; . ג ילדים בסיכון שאינם ידועים למערכות החינוך, הרווחה והבריאות. ההגנה על כל אחת מהקבוצות האלה מצריכה היערכות מיוחדת של מערכת הגנת הילד ושיתוף פעולה בין- חלק מרכזי משרדי אשר מטרתו לקדם את ביטחונם. בהיערכות זו קשור לאסטרטגיה הטובה ביותר שעומדת – שיח עם הילדים. גם בתקופת לפני מערכת הגנת הילד משבר הקורונה, עדיין יש אנשי מקצוע שרצוי ולגיטימי שייצרו קשר וישוחחו עם הילד, דוגמת גננות, מורות ואף רופאות ילדים. למרות היותה של השיחה מוגבלת מעצם נוכחותם של בני משפחה אחרים, יש כמה עקרונות מנחים שיכולים לסייע לאנשי המקצוע בגישה אל הילד, מתוך התרשמות ממצבו הרגשי והפיזי, ולשפר את מצבו: 1 . שוחחו עם הילד על נושאים שבשגרה – דווקא דרך שיח על השגרה מתאפשרת הצצה נדירה לחייו של הילד, פתח לשיחה כנה ופתוחה, ולעיתים גם מידע חשוב. 2 . שאלו את הילד: "מה אתה עושה כשקשה לך?", "למי אתה יכול לפנות כשאתה זקוק לעזרה?" שיח עם ילדים על תכנים שבשגרה מאפשר הצצה משמעותית אל חייהם.

נקודת מפגש I 28