מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

"בין חושך לאור" – תופעת הכתות בישראל ירדן חסן

ברבות מן הכתות, בצורה זו או אחרת, יש אידאולוגיה של פגיעה בילדים. לעִתים היא מוסווית תחת כותרת של חינוך או אמונה דתית. נטילת האחריות של ההורה לילדיו ומסירתה למנהיג הקבוצה גם היא תופעה נפוצה. כך אובד הקשר הטבעי בין הורה לילדיו. כאשר מתגלה כת ופגיעה בילדים, שירותי הרווחה, החינוך והמשפט נכנסים לפעולה מיידית. השאלה הגדולה היא – כמה זמן דרוש לרשויות שונות לגלות את מה שמתרחש בחדרי חדרים? ברבים מהמקרים שישראל הוצפה בהם בשנים האחרונות, אין ספק שהפגיעות התגלו מאוחר מדי. "אנחנו מאחרים בפעולות המניעה והאיתור וטובים יותר בפעולה אומר ד"ר כאשר פורצת שריפה", . "הילדים אינם יכולים לחכות עד קדמן שתפרוץ שריפה." האם מראה עיניים משקר? "כמות הילדים הנתונים בסיכון היא לא פועל יוצא רק של האיחור אלא גם של העובדה שזה לא מספיק 'בראש שלנו', את הדברים זה לא נורא חשוב לנו." הנוקבים האלה אמר העיתונאי רינו "360" . במסגרת תכנית התחקירים צרור חשף צרור את "משפחת א" המכונה "הכת הירושלמית". היא הופיעה בצורה מלאה, האב המנהיג שוחח שיחה ארוכה, כל נשותיו התראיינו, הילדים צולמו. "נתקלתי בבעיה רצינית במהלך העבודה

כשאני אוספת את החומר לכתבה וניגשת לכתוב אותה, אני מרגישה בעיקר חוסר סדר, כאוס. ייתכן כי ההרגשה הזאת משקפת את עולמם של ילדים נפגעי כת. בלבול המושגים, חוסר הארגון, החיים במציאות של בית מעוות וחסר פשר. אולי רק מתחושה עמוקה של הכאוס אפשר לגשת לנושא כה מעורר חרדה ותחושה של איבוד שליטה או היגיון – תופעת הכתות. רקע מהי כת? תופעת הכתות חדרה לישראל בראשית שנות השמונים. כת היא קבוצה סמכותית – מונהגת בידי מנהיג כריזמטי, גבר או אישה – המשתלטת על אורח החיים של החברים המצטרפים. במסגרת הכת מתקיימים תהליכים של רפורמה בחשיבה, ובמקרים רבים – עד כדי שינוי זהות אישית. מנהיגי הכתות מנהלים כרצונם את חייהם הרגשיים, הכלכליים, והבין-אישיים של חברי הקבוצה. התופעה תובעת מחיר כבד ביותר מהמערכת המשפחתית הגרעינית, ובמקרים רבים היא מוחלפת במשפחת הכת. לתוך הקבוצות הסמכותיות הללו מצטרפים, שלא בטובתם ובלא בחירה חופשית, אלפי ילדים ובני נוער, יחד ילדים אלה, כהוריהם, עם הוריהם. נאלצים לחיות לפי הנחיותיו של מנהיג

הכת. רבים מהם נולדים לתוך המסגרת הכובלת, הטוטליטרית, של הכת. בכמה מהכתות לא מדובר רק בחיים בצל הכת, אלא בשילובם של ילדי הכת בבתי ספר ובמסגרות חינוך שנבנו והותאמו לרוח הכת. הסוציאליזציה הנורמטיבית משתנה באחת לסוציאליזציה חדשה וייחודית הנקבעת בהתאם להנחייתו הבלעדית של מנהיג הכת. כנס שעסק בנושא התקיים לאחרונה בשיתוף המועצה לשלום הילד ומכון חרוב. בכנס נשא דברים ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. ד"ר קדמן הסביר את הקושי להגדיר כת. "ישנו גבול דק המפריד בין אורח חיים לגיטימי לבין ניצול של מנהיג שמושך אחריו קבוצות גדולות של אנשים כאשר הילדים נמצאים בתווך. כל העיסוק בנושא הכתות מחייב את העוסקים במלאכה ללכת על חבל דק מאוד, מסוכן מאוד. מצד אחד, אף אחד מאִתנו אינו רוצה שהמדינה ומוסדותיה ייכנסו ברגל גסה לאוטונומיה משפחתית ויכתיבו לאנשים כיצד לחיות את חייהם. מצד שני, רשויות המדינה צריכות בראש ובראשונה להגן על ילדים ואינן יכולות להתעלם מסיכון של ילדים וניצולם לרעה במסגרות של משפחה או קבוצה." על החבל הדק הזה, בין מתן אוטונומיה משפחתית לבין הגנה על ילדים מפני מסגרות המכתיבות יחסים מעוותים, נדרשים אנשי המקצוע להלך.

נקודת מפגש 27