החאן - סיפור על אהבה וחושך

סיפור על אהבה וחושך

2

יהויכין פרידלנדר

זהו סיפורה של משפחת קלוזנר, משפחה קטנה בת שלושה דורות, שחיה בשכונת כרם אברהם הירושלמית בימי המנדט הבריטי, מלחמת השחרור ושנותיה הראשונות של המדינה, וחווה את המאורעות הגדולים של תקופתה. עמוס הסופר צולל אל תוך זיכרונותיו מימי ילדותו בירושלים, כדי לנסות ולהבין מדוע התאבדה אמו, פניה.

יונתן בר-אור, תמר אלקן מאושר

צוות הפקה: ליזי מזרחי הפקה וניהול הצגה: ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד:

בהצגה מבוצעים השירים: סשה ארגוב , לחן: מן התפילה – מילים: פתח לנו שער אברהם (יאיר) שטרן מילים ולחן: חיילים אלמונים – דניאל סמבורסקי לחן: נתן אלתרמן, מילים: זמר הפלוגות – דוד זהבי לחן: זרובבל גלעד, מילים: ח – ״ המנון הפלמ אברהם (יאיר) על פי שלמה סקולסקי, מילים: ראש פינה – צבי בן יוסף לחן: שטרן, יהודה שרת לחן: רחל, מילים: ואולי – מנשה בהרב לחן: קין, ׳ רפאל קלצ מילים: האמיני יום יבוא –

סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקות, פיאות ואיפור: פאולה טימונר, דנה שעובי, יעל טורטן מלבישות: ואדים לוין חייט: אולגה גורביץ' תופרת: שמעון אהרוני ייצור תפאורה: עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, אנטון קוצ'ר, אבישי דהן עובדי במה: יונתן לוי, מרטין קנטור, ריינהרד סטו, תאורנים: יצחק סקילי מיכאל אבבו, יהונדב גילת סאונד: גיא חזם עוזר במאית: Studio Insight וידאו ארט ועריכת תוכן ויזואלי: תמי שחם צילום וידאו: ברי בורנשטין-קירש, שחקנים בצילומי הווידאו: שחר נץ, סוזנה פפיאן eyes אלדד ירון, אולפני הקלטות ועריכת סאונד: הילה אפשטיין צ׳לו –

ארכיון מכון הקלטות מתוך שידורי המחתרת באדיבות ז'בוטינסקי בישראל

אסף ברזניצקי תכנייה: – תיאטרון החאן אורית הראל יחסי ציבור: yaelilanblog.com יעל אילן צילום הצגה ופוסטר: eladelharardesign.com אלעד אלחרר עיצוב תכנייה ופוסטר:

תודות: על הליווי האמנותי של עפר גרינברג - תודה גדולה ל השחקנים הצעירים , האופרה הישראלית אובי בוסי - במהלך ההצגה נשמעים קולות נפץ ואזעקה מוקלטת (ללא הפסקה) כשעה ושלושים דקות משך ההצגה: 2019 בדצמבר 28 הצגה ראשונה:

האגדה על בת הצאר ושבעת בהצגה מצוטט קטע קצר מתוך מאת אלכסנדר סרגייביץ פושקין, תרגום ריטה קוגן האבירים

3

תיאטרון החאן

)2018 – 1939( עמוס עוז עמוס עוז – סופר ואינטלקטואל, ונחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים שפעלו במדינת ישראל ובעולם. הגותו עוסקת בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית יונית וסוציאל- דמוקרטית. ספריו תורגמו למספר רב של שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר, והוא זכה באינספור ), פרס גתה 1998( פרסים יוקרתיים לספרות בישראל ובעולם, כולל פרס ישראל בשנת היובל למדינה .)2008( ) ופרס היינריך היינה 2005( היוקרתי באירופה , להוריו פניה ויהודה אריה קלוזנר (דודו 1939 במאי 4 , עמוס עוז (קלוזנר) נולד בירושלים בט"ו באייר תרצ"ט היה פרופ' יוסף קלוזנר). בית הוריו היה ציוני-רביזיוניסטי, בית צנוע מאד ואידיאולוגי. ילדותו עברה עליו בשכונת כרם אברהם בירושלים. למד בבית ספר תחכמוני בירושלים (בכיתה ב' למד אצל שכנתו המשוררת זלדה) ובגימנסיה העברית ברחביה.

, שנתיים לאחר שאמו שלחה יד בנפשה, עזב את ירושלים ועבר 1954 בשנת לקיבוץ חולדה, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירות צבאי בנח"ל חזר ללמוד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה

העברית בירושלים. בתקופה זו השתייך לקבוצה של סופרים צעירים שהתרכזה סביב כתב-העת "קשת", ובהם חבריו א"ב יהושע, יהושע קנז וישעיהו קורן. במהלך שנות השישים המוקדמות התוודע עוז לאישים שטבעו בו חותם, ובהם הסופר ש"י עגנון. עמוס עוז חי בחולדה, שם התחתן עם 1986- בת הקיבוץ ונולדו לו שתי בנות ובן, וב עבר עם משפחתו לערד.

פרט לכמה פרסומים קטנים בעלון הקיבוץ ,22 ובעיתון "דבר" לא פרסם דבר עד גיל ואז החל לפרסם סיפורים. קובץ סיפוריו .1965 הראשון "ארצות התן" פורסם בשנת הרומן הראשון שלו "מקום אחר", יצא לאור ומאז לא הפסיק לכתוב. ספרו 1966 בשנת ), רומן שהביא לו את 1968( " "מיכאל שלי 100 לרשימת 1999 פרסומו, נבחר בשנת על ידי 20- הספרים החשובים של המאה ה הוצאת ברטלסמן הבינלאומית. עמוס עוז עסק בהוראה בבית-ספר התיכון בחולדה ובבית הספר האזורי בגבעת ברנר. הוזמן לשמש כסופר אורח ופרופסור 1969- מ אורח באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם, ביניהן: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, ברקלי בקליפורניה, קולורדו קולג', אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת פרינסטון ועוד.

סיפור על אהבה וחושך

4

צילום: ויקיפדיה

במהלך השנים כתב ופרסם בארץ ובחו"ל סיפורים ורומנים, ביקורת ספרות, מאמרים פוליטיים וחברתיים לשונות 30- וספרי עיון. ספרי מחקר רבים ועבודות דוקטורט נכתבו על יצירתו. ספריו תורגמו ליותר מ בעשרות ארצות בכל העולם, ובהן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ערבית, פינית, סינית ופולנית, וכן הוענקו לו תארי דוקטור של כבוד מטעם אוניברסיטאות רבות בעולם, כולל האוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתו לספרות הישראלית ובהערכה על חלקו בשיח הישראלי ובהאדרת שמה של ישראל בעולם. עמוס עוז פעל למען השלום בין הישראלים לפלסטינאים, ועמדותיו הפוליטיות היו שנויות לעיתים במחלוקת עזה, והותקפו הן מן הימין הלאומני והן מן השמאל הרדיקלי. הוא ייצג את השמאל הציוני בישראל ודעותיו זכו להערכה ברחבי תבל. שימש כפרופסור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע וחבר באקדמיה ללשון עברית בירושלים. , שנה 2018 בדצמבר 28- בשנותיו האחרונות התגורר עמוס עוז עם משפחתו בתל אביב. הלך לעולמו ב בדיוק לפני מועד עליית הצגה זו, לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא הובא לקבורה בבית הקברות של קיבוץ חולדה.

סיפורת )1965 , (קובץ סיפורים ארצות התן )1966 , (רומן מקום אחר מספריו של עמוס עוז

עיון )1979 , (מאמרים ורשימות באור התכלת העזה )1987 , (מאמרים ורשימות ממורדות הלבנון שתיקת השמים: עגנון משתומם על אלוהים )1993 , (מסות )1996 , (מסות מתחילים סיפור כל התקוות: מחשבות על זהות ישראלית )1998 , (מסות )2014 , (יחד עם פניה עוז-זלצברגר יהודים ומילים )2018 , (שיחות עם שירה חדד ממה עשוי התפוח? (הרצאתו האחרונה, כל החשבון עוד לא נגמר )2019 , הודפס על ידי משפחתו לאחר מותו

)1967 , (רומן על רקע ירושלים מיכאל שלי )1976 , (שלוש נובלות הר העצה הרעה )1978 , (ספור לילדים סומכי , איורים: רות גווילי). 2015 : (הוצאה מחודשת )1982 , (רומן מנוחה נכונה )1987 , (רומן מכתבים קופסה שחורה )1989 , (רומן לדעת אישה ,)1995 , (רומן פנתר במרתף , איורים: אנה טיכו). 2015 : (הוצאה מחודשת )1999 , (רומן בצורת שירים אותו הים )2002 , (רומן אוטוביוגרפי סיפור על אהבה וחושך )2009 , (רומן מורכב מסיפורים תמונות מחיי הכפר )2012 , (סיפורים בין חברים )2014 , (רומן הבשורה על-פי יהודה

5

תיאטרון החאן

על הספר "סיפור על אהבה וחושך" / עמוס עוז

דויד פרץ

רעיונות מרכזיים . ברומן אוטוביוגרפי זה משמשות האמת סיפור על אהבה וחושך יצא לאור ספרו של עמוס עוז 2002 בשנת והפנטזיה הספרותית בערבוביה. אין זה ברור תמיד מהם הזיכרונות ומהי הבדיה הספרותית שיצר עוז מדמיונו, או מתי חרג מן העובדות. בספר מתוארים בהרחבה שנות ילדותו של עמוס עוז בארץ ישראל המנדטורית ונופה של שכונת כרם אברהם בירושלים, שבה גדל. עוז היה בן למשפחה רביזיוניסטית, והוא תיאר בספר את משפחתו הקרובה, קרובים-רחוקים ושלל מכרים, ואת היחסים המורכבים ששררו ביניהם. כמו כן תיאר עוז בהרחבה את מערכת היחסים המורכבת והממושכת בין אביו, ששאף להיות איש אקדמיה, חוקר והוגה דעות, אך עבד כספרן, לבין דודו הידוע והמוערך, החוקר יוסף קלוזנר, אשר לימים זכה בפרס ישראל. עוז תיאר אותו כאיש "עדין נפש ורודף כבוד, שופע עליצות ילדותית, איש מאושר המעמיד תמיד פני אומלל". בספר היטיב עוז להציג ולתאר דמויות מחייו, מחיי המשפחה ומעולם המלומדים הירושלמים של התקופה. עוז חשף טפח מעולמם של אנשי הרוח הרביזיוניסטים, כבן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והמשורר אורי צבי גרינברג, אשר נהגו להיפגש בבית דודו בשכונת תלפיות בירושלים. עוז שיתף גם בסיפור התאהבותו הראשונה, בלא אחרת מאשר מורתו, המשוררת זלדה.

עוז תיאר בהרחבה גם את מערכת היחסים בין קלוזנר לסופר ש"י עגנון. עגנון, שלימים יהיה למקור השראה ספרותית לעוז כסופר, התגורר בשכנות לדוד אביו יוסף קלוזנר. השניים נהגו בנימוס זה בזה וקדו עת נפגשו ברחוב, אך שררה ביניהם איבה אידאולוגית ואישית עמוקה ורבת שנים. אחד ההישגים החשובים של הספר הוא יכולתו לפעול בד בבד בשני צירים, כאשר לצד תיאור עולם המשפחה והדמויות הבולטות ביישוב היהודי בירושלים ובארץ , תיאר עוז בחיות ובחיוניות אירועים 40- בכלל בשנות ה היסטוריים בתולדות היישוב, כגון רגע הכרזת המדינה ותלאות ומוראות מלחמת העצמאות. אך את עיקר תשומת הלב מושך הסיפור האישי והפרטי ביותר של עוז, סיפור שנרמז בשם הספר כ"חושך", ואפשר לחוש בהדיו גם בספריו האחרים, למשל ב"מיכאל שלי". כאן חשף עוז בפעם הראשונה את מערכת היחסים המורכבת ששררה בין אביו לאמו. אביו מצטייר בספר כאיש מרוחק השקוע בעולם הספרים, מתקשה להביע רגשות ואינו מסוגל להתמודד עם דיכאונותיה של אשתו, פניה, אמו של עוז. עוז תיאר בהרחבה את חיי הנישואים המיוסרים של הוריו,

.2002 כריכת הספר בהוצאת כתר ספרים עיצוב העטיפה: סטודיו שוקי דוכובני. הציור שעל העטיפה: תמונת ילדות של עמוס עוז עם הוריו.

סיפור על אהבה וחושך

6

.12 נישואים שנגמרו באורח טרגי בהתאבדותה של אמו, כאשר עוז היה נער בן

האירוע השפיע על עוז עמוקות. שנתיים לאחר מכן עזב את אביו, את ביתו ואת עירו ועבר לחיות בקיבוץ חולדה, מהלך שהוקיע את העולם האידאולוגי והמשפחתי שבו גדל. המעבר של עוז מהבית הרביזיוניסטי מבית מדרשו של ז'בוטינסקי, אל הקיבוץ הסוציאליסטי מבית מדרשו של לבון, נתפס כחציית קווים אל הצד האחר. מהלך זה הגיע לשיאו כאשר שינה הנער את שם משפחתו מקלוזנר לעוז.

מבקרים רבים לא עמדו בפיתוי וראו בספר זה השלמה וסגירת מעגל בין עוז לעברו.

תמר אלקן מאושר, פטר קנולר

השפעה והתקבלות לרב-מכר וזכה בשלל ביקורות אוהדות ובפרסים. הביקורות סיפור על אהבה וחושך מיד עם צאתו היה שיבחו את הדרך שבה ארג עוז את סיפור חייו ואת המאורעות ההיסטוריים אלה באלה, וציינו את הכתיבה העשירה ושופעת הפרטים, המזמינה את הקורא למסע חי בזמן אל ימים עברו. תורגם לשפות רבות. באופן חריג תורגם ספר זה גם לערבית סיפור על אהבה וחושך כמו מרבית ספריו, גם ויצא לאור בלבנון בעידודה ובמימונה של משפחת חורי, משפחה ערבית ישראלית, שהקדישה את התרגום לזכר בנה שנרצח בפיגוע. העיתון הערבי הנפוץ אל חיאת אף פרסם ביקורת אוהדת על הספר.

בחרו בספר זה עורכים ומוציאים לאור כאחד מחמשת הספרים הטובים ביותר שנכתבו בעברית 2007 בשנת מאז קום המדינה. את הפרויקט ערך העיתון מעריב.

בארץ זכה הספר בכמה פרסים ובלא מעט אירוניה אפשר לציין את הפרס על שם עגנון, שבו זכה מטעם עיריית ירושלים. בעולם זכה הספר לשלל פרסים חשובים, כגון פרס "פראנס-קולטור" (צרפת) ופרס ברונו קרייסקי לספרות פוליטית (וינה). כמו כן זיכה הספר את עוז בפרס התרבות היוקרתי של גרמניה, פרס גתה על מפעל חיים.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית. © IL. , אתר תרבות סיפור על אהבה וחושך / עמוס עוז – על היצירה דויד פרץ, מתוך

7

תיאטרון החאן

לנגן את המוזיקה בכלי נגינה אחר

מחזאית ובימאית איה קפלן,

"ילוד אישה נושא על שכמו את הוריו... כל חייו חייב לשאתם, אותם ואת כל צבאם..."

עמוס עוז

סיימתי את הספר מטולטלת. קשה לבטא את סיפור על אהבה וחושך בפעם הראשונה שקראתי את עוצמת חווית הקריאה שהיממה ושסחפה אותי כפי שסחפה רבים אחרים. יותר מכל טלטלה אותי החוויה שחושף הסופר תוך כדי הכתיבה, חוויה של חיפוש אחר תשובה חמקמקה ושל רדיפה אחרי רוחות הרפאים של עברו, בייחוד רוח רפאים אחת שאינה נותנת לו מנוח – אימו פניה וחידת חייה ומותה. בתיאטרון באר-שבע בין חברים לפני כארבע שנים, אחרי שביימתי וליוויתי כדרמטורגית את ההצגה (עיבוד מאת חגית רכבי-ניקוליבסקי), פניתי לעמוס עוז בהצעה לכתוב מחזה על פי פרקים ברומן, תוך התמקדות בדמויות המשפחה בלבד. עמוס אהב מאוד את ההצעה ונוצר בינינו דיאלוג פורה שגיבש את עקרונות המחזה. הצעתי, שזכתה לעידודו, הייתה ליצור סיפור מסגרת מדומיין, המתרחש לאורך לילה אחד, במהלכו "נוחתים" על הסופר (גיבור המחזה) כל בני משפחתו המתה ודורשים להיכתב. הסופר יוצא למסע לילי בנבכי נפשו ועברו, ויחד עם בני משפחתו המתים מציף סצנות מילדותו כדי לרדת לשורש האסון המלווה אותו כל חייו – התאבדותה של אמו. בהשראת הספר, נובעות רבות מן הסצנות מתוך התעמקותו של הסופר במסמכים, מכתבים, תמונות ויומנים ישנים של דמויות מעברו, אותם אסף במשך השנים. בלילה בו מתרחש המחזה קמים המסמכים והתמונות לתחיה ומשמשים מפתחות לפתיחת דלת אל העבר. מטבע הדברים, נטלתי חירות בכתיבת סצנות מקוריות ובבריאת סיטואציות חדשות בהשראת הספר. הדבר נעשה כמובן ברשותו ובברכתו של עמוס, מתוך גישה האומרת כי המעבר בין מדיום ספרותי לזה הדרמתי דורש לעבור ו"לנגן את המוזיקה בכלי נגינה אחר", כדבריו. זאת דווקא מתוך רצון לשמור ולשרת את אופי הסיפור וללכוד, בכלים דרמטיים, את האווירה והמהות של הרומן. צופה אחד יחסר לי יותר מכל, האיש שהיטיב יותר מכל אדם לבטא את האהבה ואת החושך.

סקיצות לתלבושות ההצגה בעיצוב סבטלנה ברגר

קילוף של שכבות הזיכרון

מעצב תפאורה אדם קלר,

העיקרון הכי מהותי בעיצוב התפאורה להצגה הוא קילוף של שכבות וחשיפה של רבדים חדשים.

תפיסת הסיפור במחזה היא של ליל-שימורים דרמטי שדמותו של עמוס הסופר עוברת עם עצמה. זהו תהליך של היזכרות, צלילה למעמקי הזיכרון ואז התהוות חווייתית של הזיכרונות: בתחילת הלילה הזה יש גירוי של הזיכרון דרך תיאטרון-סיפור שבו צריך לדמיין את החפצים (שלא כולם מצויים שם בפועל), או לצייר על הקיר כדי לבטא דברים. ככל שהלילה מתקדם ועמוס צולל לנבכי זיכרונותיו, אנו מקבלים הגדרה ויזואלית ברורה יותר של האירוע, עד שיש החלטה נחרצת ומודעת שלו להנכיח את העבר ולחוות את זיכרונותיו לפני מות אמו. או אז אנו מוצאים אותו בדירת הולדתו הממשית, כשהוא חי את הזיכרון לנגד עיניו. עיצוב התפאורה מתבסס על התיאור המדויק של דירת ילדותו של עמוס עוז בכרם אברהם, המופיע בפירוט רב בספר. יש לזה ביטוי על הבמה: אנו רואים דירת מרתף, חשוכה וטחובה, חלון יחסית גבוה וצר וכמובן – הררי ספרים שמקשטים את כל קירות הבית. בחלקה הראשון של ההצגה ניצב בחזית הבמה קיר גדול עשוי נייר שחור, המסתיר את הדירה שתיחשף בהמשך. הנייר הוא חומר שניתן לקרוע, לפרק, ללוש, לקלף ולשנות את מהותו. זהו גם חומר הגלם לספרים שעיצבו את חייו של עוז.

תמר אלקן מאושר, פטר קנולר

9

תיאטרון החאן

התרפקות חריפה וחסרת-רחמים

צבי טריגר

מה מיוחד כל כך בספר הזה, אשר יש הטוענים כי חיזק את מועמדותו של עוז לפרס הנובל? האם זוהי החנפנות הזולה, כפי שמאשים לאור, שבאמצעותה גורם עוז לקורא הישראלי להרגיש קצת יותר אירופאי וקצת יותר צודק? חנפנות אינה הסבר מספק, משום שהספר התקבל בזרועות פתוחות גם בארצות ביקורתיות הרבה יותר כלפי ישראל מאשר גרמניה, עליה כותב לאור. נדמה לי שהתשובה להתקבלות של הספר נמצאת בין דפיו: בהתרפקות הלא נוסטלגית של עוז על העבר, התרפקות חריפה וחסרת-רחמים; בכאב הגעגוע להורים, בהומור העצמי וביכולת לספר על אירועים שלא ממש מחמיאים למחבר בכנות ובלי שמץ של מבוכה מעושה. והחשובה מכל, הכתיבה האסוציאטיבית, החוזרת-על-עצמה, המצטטת מעצמה, כמו מפתחת נושא מוזיקלי ומותחת ומרחיבה אותו עד לשיא הספר – תיאור התאבדותה של אמו של עוז. יש משהו מאוד אמיתי ועמוק באופן שבו עוז נזכר ומשחזר את מעשה ההיזכרות, וממפה את הנפש שלו כילד, וזהו השימוש שלו בחושים. חוש הריח, בעיקר, אבל גם חוש הטעם, מציתים בעוז הסופר זיכרונות וחוויות מוקדמים של עוז הילד. רשימות ביקורת שהתפרסמו על הספר עם צאתו הזכירו, ובצדק, את מרסל פרוסט, משום שהספר עומד בתקיפות על עיקרון ההיזכרות הפרוסטיאני. ההיזכרות הפרוסטיאנית היא היזכרות חווייתית, בלתי-אמצעית וספונטנית שנובעת מבפנים ושניצתת בגלל טעם של עוגיה או ריח של נעל, ואינה נזקקת לחזרה פיסית אל המקומות שבהם התרחשו הדברים. . הוא מוותר על "מצעד החיים", על השיבה אל מחוזות סיפור על אהבה וחושך וזה בדיוק מה שעושה עוז ב העבר גופם, מתוך הבנה ששם שוכן מוזיאון ובו מוצגים קפואים שבינם לבין החיים הגועשים שחלפו אין הרבה. זוהי ההבנה שהדרך היחידה להתמודד עם פיתוליו הבלתי-נגמרים של הזיכרון ולנווט בתוכם היא באמצעות החושים. החושים הם מורי הדרך הנאמנים ביותר, והשיבה הרוחנית שהם מאפשרים חזקה ואמיתית יותר מכל שיבה פיזית.

.12.10.2006 , , וואלה תרבות עוז לגויים צבי טריגר, מתוך https://e.walla.co.il/item/989588

אודליה מורה-מטלון, ויטלי פרידלנד, יונתן בר-אור, תמר אלקן מאושר

10 סיפור על אהבה וחושך

תמר אלקן מאושר, יהויכין פרידלנדר

* / יהודה עמיחי וְכָל הַזְּמַן רָצִים שְׁלִיחִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב אֶל יַלְדוּתִי כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם דְּבָרִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָם אוֹ שָׁכַחְתִּי, כְּמוֹ מִבַּיִת שֶׁעוֹמֵד לְהֵהָרֵס, אוֹ כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ מִן הָאֳנִיָּה הַשּׁוֹקַעַת לְאַט אֶל הָאִי, כָּךְ אֲנִי מוֹצִיא מִיַּלְדוּתִי דְּבָרִים וְזִכְרוֹנוֹת לְהֶמְשֵׁךְ חַיַּי.

.1998 , פתוח סגור פתוח יהודה עמיחי, מתוך כל הזכויות שמורות להוצאת שוקן ©

11 תיאטרון החאן

אני הרי כבר הסברתי לך מספיק פעמים איזו מדמנה של זוהמה וטינופת הבלוטות של הגוף מפרישות במשך כל היום: זיעה ושומנים וטינף של נוזלים מלוכלכים שלא נדע [...] הפליטות-גוף האלה מתמרחות להן עלייך ומזמינות, אבל ממש-ממש מזמינות, את המיקרובים ואת הבַּקצילים ואת הווירוסים שיבואו לשרוץ על כולך. וזה זוחל ונכנס לנו בחזרה לתוך הגוף שלנו דרך האף ודרך הפה [...] והכל מתערבב שמה עם הלכלוך שנדבק אלינו מבחוץ! מנגיעה בדברים לא היגייניים שמי יודע מי נגע בהם קודם – כמו למשל כסף או עיתונים או מעקה של מדרגות או ידיות של דלתות או אפילו אוכל מהרחוב! הרי מי בכלל יכול לדעת מי בדיוק התעטש לך לפני זה על מה שאתה נוגע בו, ומי אפילו, תסלח לי, ניגב את האף שלו בסביבה וקצת אולי טִפטף לו מהאף בדיוק על הפקקים שלך שאתה אוסף ממש ישר מהזבל ועל התירס-חם שאמא שלך, שתהיה בריאה, קונה לך מהיד של האיש ההוא שאולי אפילו לא רחץ ולא ניגב ידיים אחרי שהוא עשה תסלח לי... ומנַיין לנו להיות כל-כך בטוחים שהוא בן אדם בריא? שאין לו במקרה שחפת פתוחה? או חולירע? או טיפוס או צהבת או דיזנטריה? או אולי דווקא איזה אבסצס או אקזמה או פסוריאזיס או צרעת או דבר או שחין? ואולי הוא בכלל לא יהודי!?

מתוך המחזה

יונתן בר-אור, אודליה מורה-מטלון

12 סיפור על אהבה וחושך

יוצרים

– מחזה ובימוי איה קפלן במאית תיאטרון, מחזאית, דרמטורגית ומורה למשחק ב"סטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין". עבודותיה מועלות תדיר בתיאטראות שונים בישראל ובפסטיבלים כיהנה כחברת הוועדה האמנותית של תיאטרון 2011-2016 ברחבי העולם. בין השנים באר-שבע. כיהנה כשופטת במגוון פסטיבלי תיאטרון ישראליים. מעבודותיה: מאת ג׳ניפר העולם האחר ; בימוי 2019 – תיאטרון הקאמרי השיבה כתיבה ובימוי מאת מוטי לרנר, על פי עושה כרצונו ; בימוי ודרמטורגיה 2018 , היילי – תאטרון החאן ; כתיבה (יחד עם יהושע סובול) ובימוי 2017 , ספרה של אסתי ויינשטיין – תיאטרון הבימה ; דרמטורגיה ובימוי 2016 , , על פי הרומן מאת שלום עליכם – תיאטרון היידישפיל כוכבים תועים הכל ; עיבוד ובימוי 2015 , מאת חגית רכבי-ניקוליבסקי, על פי ספרו של עמוס עוז – תיאטרון באר-שבע בין חברים מאת יהושע בעל למופת ; בימוי 2011 , (עיבוד משותף עם ניר ארז) מאת מרי אור – תיאטרון באר-שבע אודות חווה .2011 , סובול (בעקבות "בעל אידאלי" מאת אוסקר ויילד) – תיאטרון הקאמרי

– דרמטורגיה שחר פנקס דרמטורגית בתיאטרון הבימה. בוגרת תואר שני בבימוי, החוג לתיאטרון, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל-אביב. בשר (בשיתוף עם שי פיטובסקי, תיאטרון הבימה), ארץ חדשה כתיבה ועיבוד: Walk(no) (פסטיבל ישראל), אבא שלי לא ציפור (אנסמבל הרצליה), גבירותי ורבותי תהִלה, האדרת, כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, בדמי ימיה ,)2006 (פסטיבל עכו man אדם לא מת סתם, המאהב, אבא גוריו, סיפור פשוט, לבד בברלין (תיאטרון החאן), בימינו לא יוצאים לדו קרב, הבא אחריו (בית ליסין), הוא הלך בשדות (הבימה), (תיאטרון באר-שבע). זכתה בפרס מחזאית השנה על ההצגה 2014 . בפרס התיאטרון הישראלי 2014 , זוכת פרס רוזנבלום . אדם לא מת סתם

פטר קנולר, תמר אלקן מאושר, ויטלי פרידלנד

13 תיאטרון החאן

– תפאורה אדם קלר בקיבוץ צרעה. למד בחוג לעיצוב במה בבית הספר לאמנויות הבמה 1986 נולד בשנת בסמינר הקיבוצים. בתיאטרון הקאמרי; הנכד, הריון, קן הקוקיה בין עבודותיו לתיאטרון הרפרטוארי: הרצל אמר, קיץ במריאנבד, רוח התיאטרון, המחברת בתאטרון הבימה; כפרה חלום ליל קיץ, בתיאטרון היידיש; לישראל וחזרה בתיאטרון גשר; הגדולה בימינו לא יוצאים לדו בתיאטרון החאן; פילוקטטס, כנרת כנרת, פונדק הרוחות , להקת המחול קמע; מתיאוס פסיון, לא נודע, מנמוסין בתיאטרון באר שבע; קרב , התיאטרון של באדן גרמניה לא לשכוח לאהוב בתיאטרון בית לסין; מזל טוב, אני אבא בתיאטרון חיפה; תופעות לוואי, אמא תרזה איננה בתיאטרון נחמני; גאולה ותיאטרון בית לסין; , אנסמבל הרצליה. מפגש באין סוף בתיאטרון החאן. כנרת כנרת על עיצוב התפאורה להצגה 2015 זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת . משהו נפלא עומד לקרות על עיצוב תלבושות להצגה 2011 זוכה פרס תיאטרון הילדים לשנת . משהו נפלא עומד לקרות על עיצוב תלבושות להצגה 2011 זוכה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים לשנת – תלבושות סבטלנה ברגר בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. אנטיגונה, אוי אלוהים, יתוש בראש, חקירה חוזרת בין עבודותיה בעיצוב תפאורה: בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, העולם האחר, הנשים עליזות מוינדזור, דוד וניה, החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת דקות 4 בתיאטרון החאן; הדרקון, אותלו, המצליחים, נישואים, קיץ, אושר, צל חולף שניות, האפקט, כלוב העליזים, דונה פלור נשואה לשניים, גרין מייל, רומיאו 12 - ו מלך הכלבים, משרתם של שני בתיאטרון באר שבע; ויוליה, רוחות, רק אתמול נולדה השיבה, סוס בתיאטרון בית ליסין; אדונים, הים הכחול העמוק, עקר בית, מדליה להרי בתיאטרון מקווה, החולה המדומה, קוריולאנוס בתיאטרון הקאמרי; אחד נכנס לבר, עד לא ידע הכיתה בתיאטרון חיפה; איש הכריות, מחיר הכבוד, משהו למות בשבילו בתיאטרון גשר; 12- הלילה ה הבימה; בתיאטרון לילדים ולנוער באר- מלכת השלג במדיטק; המעופפת, מומו, אמיל והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל שבע. גן הדובדבנים, אבודים ביונקרס, עפיפונים, הרולד ומוד, הגיבן מנוטרדם, טירונות בלוז, בין עיצוב תלבושות: בתיאטרון הקאמרי; גם הוא באצילים בתיאטרון גשר; שונאים – סיפור אהבה בתיאטרון באר שבע; חברים איש הכריות, מחיר הכבוד, בתיאטרון הבימה; קוריולאנוס, מירל'ה אפרת, משפחה עליזה, פירורים, ארטון, טנגו אהבה אחרונה, החזן מווילנה, ילדי הצל בתיאטרון חיפה; שלוש מסיבות, אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי ביידישפיל. .) אמיל והבלשים ( 2008-2009 זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים .) מלך הכלבים ( 2017 זוכת פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב תפאורה לשנת

14 סיפור על אהבה וחושך

– תאורה רוני כהן אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, גן בתיאטרון החאן: הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי ועוד. אלוהים, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון בתיאטרון הבימה: אהבת חיי, גוד ביי . בתיאטרון בית ליסין: האלמנות העליזות, מבקר המדינה, בגדי המלך . בתיאטרון אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת . בתיאטרון הקאמרי: נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה באר שבע: גם הוא באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, פשוט . ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם . בתיאטרון חיפה: לאהוב, אגדת דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו על 2006-7 , בשנת האשליה על ההצגה 2003-4 בפרס התיאטרון הישראלי, זכה בקטגורית מעצב התאורה בשנת נפוליון - חי או מת! על ההצגה: 2018 , ובשנת הנסיכה האמריקאית על ההצגה: 2009 , בשנת הקיץ ההצגה

– מוסיקה דורי פרנס הביצה, הרוזן ממונטה כתב מוסיקה להצגות במרבית התיאטראות בארץ. בין השאר: כריסטו, המון רעש על לא כלום, הגיבן מנוטר-דם, הכל אודות חווה, גלילאו, קומדיה אדי קינג, אדיפוס המלך, הלילה (תיאטרון באר שבע), סקסית בלב קיץ, עפיפונים השנים עשר, כובע הקש האיטלקי, השיחה החמישית, אנדורה, להיות או לא (תיאטרון סדר עולמי חדש, משחק של אהבה ומזל (תיאטרון חיפה), להיות, המלט כוכבים תועים, סיפורי קרש (הבימה), שלוש אחיות, מקבת, עושה כרצונו החאן), (הקאמרי). איש קטן מה עכשיו, אל נקמות (יידישפיל), פלובר, פניו של אבות ישורון, כיוון שאני ערך והלחין ערבי ספרות ושירה שונים, ביניהם – שירי חזי המסע לירושלים, מנגינות מוזרות, השעות הנוספות – משירי נתן זך, בסביבה

מעבר – משירי אנקראון בתרגום שמעון בוזגלו ועוד. בין המופעים שערך וניהל מוזיקלית: אנקראון שר מתוק לסקלי, (משירי מארק בליצשטיין). רגל על גרוש (מחווה לנסים אלוני), נמר בראש (משירי סשה ארגוב), לתכלת 2002 (תיאטרון החאן) – שירי ילדים של לאה גולדברג בביצוע דורון תבורי. בפסטיבל ישראל צריף קטן הלחין את 2019- – יצירה לתזמורת, מקהלה וסולנים לפי שירים של לורקה (סולן: דורון תבורי). ב משורר בניו יורק העלה את , למלים של יעקב שטיינברג בביצוע דורון תבורי. בימים אלה מחולות בוצעה בתזמורת הקאמרית הישראלית יצירתו עתיד לצאת לאור 2020 - – יפתח מזרחי שר מוסיקה מאת דורי פרנס. ב שעת הלמה מועלה ברחבי הארץ המופע אלבום משירי חזי לסקלי שהלחין, בביצוע זמרים שונים.

15 תיאטרון החאן

– תנועה עמית זמיר מורה לתאטרון מחול, יוצר וכוריאוגרף. בוגר בית הספר למשחק מיסודו של יורם בחינוך למחול B.Ed לוינשטיין, הסדנה להכשרת רקדנים בחיפה. בעל תואר ראשון בהתמחות כוריאוגרפיה. מורה לתאטרון מחול בסטודיו למשחק מיסודו M.A ותואר שני של יורם לוינשטיין, מורה ליצירה אישית בבית הספר למשחק ואמנויות הבמה "גודמן" בנגב, מעביר סדנאות "פשוט לזוז" בתנועה בארץ ובעולם. עיצוב תנועה בתאטרון: למה לא . ת. באר-שבע: בעל למופת, אותלו, השיבה, מיזרי, הנכד תיאטרון הקאמרי: . באת לפני המלחמה?, בין חברים, רומיאו ויוליה, גרין מייל, חתונת הדמים, דונה פלור הר לא זז, האורחת, הוא הלך בשדות, הקומה השלישית, מלך הכלבים, הסודות, ת. בית ליסין: המחברת הגדולה, . ת. גשר: 1984 , קוריולנוס, רעל ותחרה, מישהו שישמור עליי . ת. הבימה: לילה אחד מרקוביץ כוכבים תועים, מעשיות . ת. יידישפיל: העולם האחר . ת. החאן: רודף העפיפונים, חוות החיות, מר ורטיגו, המנהרה . סוזן דלל: לא דובים ולא יער . ת. המדיטק: הניצחון הסופי, מורה לחיים . ת. אורנה פורת: קלאץ, בישראל ובחזרה . The Head איטליה: CRT . תיאטרון Miracolo . תיאטרון פיקולו איטליה: בובה, סוסי ים, בלאנש כיוצר, עבודותיו הוצגו בפסטיבלים רבים: אינטימאדנס, פסטיבל ישראל, גוונים במחול, מחול אחר, מחול לוהט, פסטיבל מאסטר קלאס במילאנו – איטליה, פסטיבל תיאטרון פיזי באסן – גרמניה ועוד.

– וידאו ארט Studio Insight – גיא רומם ממובילי תחום עיצוב התוכן להקרנה בארץ, במגוון תחומים.

חיזור ,2017 ) (זוכה פרס התיאטרון הישראלי לעיצוב וידאו 1984 עיצוב וידאו לתיאטרון: האיש שחשב שאשתו היא כובע, העולם (ת. הבימה), גורלי, נתתי לה חיי, המורדים המסע אל (ת. השעה), הלב האמיץ של אירנה סנדלר, סולם יעקב (ת. החאן), האחר (תיאטרון צ'פלין – המחזמר (ת. הקאמרי), השיבה (מוזיאון המדע ירושלים), האור חיפה ותיאטרון תל אביב).

עונת ההופעות ,2007 שפויים ,2003 צימאון עיצוב וידאו להופעות מוסיקה: שלמה ארצי ( עם הפילהרמונית ), שלומי שבן ( 2010 תחנות 4 ), שלום חנוך ( 2012 אושראקספרס ,2010 ,2014 מוזיאון החלומות ,2010 אהבה על תנאי ), יהודה פוליקר ( 2014 תרגיל בהתעוררות ,2013 ), רמי קליינשטיין 2010 עסקי הרוק'נ'רול ,2005 רומנטיקה עתידנית ,2003 הופעת האיחוד ), משינה ( 2018 אפר ואבק .)2002( ), תיסלם 2012( ), אסתר ראדה 2019 ,2016( 6 ), התקווה 2010( ), הדג נחש 2018( בום- ), פסטיבל 2018( פסקול המדינה ), מופע 2010-2019 ( עיצוב וידאו פסטיבלי מוסיקה: פסטיבל עין גב לזמר עברי .)2008( בפארק הירקון עבודה עברית ), מופע 2016( בוקס האור , פסטיבל 2018 הזוהר הדרומי , פסטיבל 2019 בירושלים צלילים בעתיקה עיצוב ובימוי מיצגים: פסטיבל . , לילה לבן בנתניה TLV watershow , קסם בספארי ,2017 בירושלים ), פרס לנדאו 2019 ,2012 ,2010 ,2009( ), פרס ישראל 2019 ,2015 ,2013( עיצוב לטקסים ממלכתיים: טקס המשואות ,2017 ,2016( ), חידון התנ"ך העולמי 2017-2019 ,2016 ,2012( ), פרס ספיר לספרות 2015 ,2013 ,2011( לאומנויות ומדעים .)2017 ,2009( ), המכביה – טקס הנעילה 2011-2019( ), טקס פרסי דן דוד 2019 בנוסף, עיצוב וידאו עבור מאות מיצגים ואירועים פרטיים ומסחריים של ארגונים וחברות מובילות.

16 סיפור על אהבה וחושך

משתתפים

– עמוס הסופר יהויכין פרידלנדר בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי – עלובי החיים, עוץ לי גוץ לי, המלך ואני, החלילן מהמלין, שלוש אחיות, החולה כולם ועוד. בתיאטרון בית ליסין – המדומה, נכנע ומנוצח, שירה, אבודים ביונקרס . בתיאטרון יוסף וכותונת הפסים . בתיאטרון העממי – המחזמר היו בני חוץ מנעמי ועוד. הכפיל, בית הקפה של ירח אוגוסט, המיליונרית מנפולי חיפה – ועוד. הקרב על הוועד, ארץ חדשה, החתול במגפיים בקולנוע השתתף בסרטים: פרודים, הרמון, סברי מרנן, המסודרים, החיים צומת מילר, בטלוויזיה השתתף בסדרות: זה לא הכל, זהו זה, כל שבת שניה, ארץ מולדת, לשון המראות, מה שנקרא, הלילה - ועוד. עורך ומגיש תכנית היחיד על מורים ותלמידים, וניגונים ומעשיות עם כליזמרים. ליאור שליין

שיחות אחרי לוויה, אנה גלקתיה, מידה כנגד מידה, הבתולה שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: מלודמיר, האשה מן הים, קולות אחרים, השחף, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, קריטון, מילה של אהבה, האשליה, החיים הם חלום, הקיץ, שימון - הצגת יחיד, אסתרליין יקירתי (עגנון), בידרמן והמציתים, קצרים 2 , אותלו, מלחמה על הבית, אושר, המצליחים, אהובת הדרקון, סוף משחק, הלילה השניים-עשר, הקמצן וחתול, תמונות מחיי הכפר, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, עורבים, בוצ'ה, דוד וניה, מתחזקים – ועוד. , כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, העולם האחר, נושים הצגת יחיד הנשים (בראלד), תהלה, החולה המדומה (אחאב), אוכלים (זֵ'רוֹנְט), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (פינאש, בטיסטן), יתוש בראש (פושט יד, אימפרסריו), פונדק הרוחות (פרנק פורד), העליזות מוינדזור (טירסיאס). אנטיגונה

– פניה תמר אלקן מאושר בוגרת הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין. בעלת תואר בהוראה ובימוי בסמינר הקיבוצים. בוגרת בהצטיינות במגמת התיאטרון של תיכון "תלמה ילין".

מיכל בת שאול . בתיאטרון נוצר תמול שלשום שיחקה בהצגות: בתיאטרון ערבי עברי . בתיאטרון השעה הלילה השניים עשר . בתיאטרון גשר אוריסטאה – הצגת יחיד, . אורה הכפולה . בתיאטרון מדיטק ילדה טובה, קאי הילד מהארגז, שיעור לחיים החבר . בתאטרון הקיבוץ הצמיד של אופירה, רובין הוד, גיבורה בתיאטרון אורנה פורת . הכי טוב שלי חוקר פרטי, משחק של אהבה ומזל, תהלה, החולה המדומה, הקומדיה של בתיאטרון החאן: . קאלאנדרו, תמונות מחיי הכפר . גיא אוני, האיש שבקיר, חרדת הבמאי בקולנוע: , פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים גיא אוני על 2011 פרסים: שחקנית השנה בפסטיבל הקולנוע בחיפה , הצטיינות קרן שרת. האיש שבקיר על 2015 באודסה

17 תיאטרון החאן

– אריה ויטלי פרידלנד לימודים: תיכון עירוני א׳ לאמנויות, ניסן נתיב תל אביב.

. מוף ומוריס על תפקיד מוף ב 2017 זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בהצגת ילדים המתופפת ,)+ canal( קפוינט ׳ עד הבאזזר, צ ,)1 (ערוץ הקרב בירושלים טלוויזיה: .)BBC( הקטנה . , מרכבה ירוקה SSSR אין לה אלוהים, ילדי קולנוע:

סיפור ; בתיאטרון בית ליסין – דיבוק, נוימן אגדת חיילים תיאטרון: בתאטרון תמונע – . מוף ומוריס . בתיאטרון המדיטק – ישן חדש, לא לשכוח לאהוב, אילוף הסוררת אותלו, צינורות, אדמה קדושה, אהובת שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, הקסם הגדול, סדר עולמי חדש, גן הדובדבנים, הלילה השנים יתוש (סקפן), תעלולי סקפן . בימים אלה משתתף בהצגות: עשר, ירושלים החדשה, הקומדיה של קאלאנדרו (אטיין). בראש

– שלומית אודליה מורה-מטלון בוגרת תיאטרון צה"ל והסטודיו למשחק של ניסן נתיב.

הכבש מיד עם סיום לימודיה החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי, בין השאר בהצגות: קומדיה של טעויות, (בתפקיד אנטיגונה), השישה עשר, מפעל חייו, אנטיגונה , שידוכים, שמו הולך לפניו, הנפש הטובה מסצ'ואן, הכתובה, נשי 12- הלילה ה .1998 . זוכת פרס ע"ש עדנה פלידל טרויה, אורזי מזוודות ילד . בתיאטרון באר שבע: תופרות, האגם המוזהב, ראש משוגע בתיאטרון חיפה: . בפרינג': זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר תיבת נוח . בתיאטרון אורנה פורת: משלי , אותה כתבה שיחקה וביימה. (משחק ובימוי בשיתוף פרומות עבור 2005 בפסטיבל עכו (תיאטרון תנועה אשרה אלקיים), אני הלכתי אז... אליענה שכטר). שחקנית יוצרת במופע היחיד

. בצוותא 2006 - . יוון 2005 - , סן פרנסיסקו 2005 - , מקסיקו 2003 - איתו אף הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים בספרד (בצ"א), 2 מעופפי רשפון . הפלגה אחרונה , ו בלבוי , ב 2006 - זוכת פסטיבל תיאטרון קצר ראיון עבודה שיחקה ב (תמונע). אני רוצה לבקש סליחה, פרייבט קולקשיין (תיאטרון המעבדה), גוויותי ורבותי זהו זה, עספור, רצח מצלמים, פיתוי, הסיטקום ג'וני, מבשלים עם אהרוני, טקסי דרייבר, המקום, בטלויזיה: ועוד. קוויקי, החיים זה לא הכל, חשופים, חברות טובות, שלטון הצללים . לעבור את הקיר בקולנוע: תמונות מחיי הכפר, הצוענים של יפו, אדם הוא אדם, דוד וניה, שחקנית להקת תיאטרון החאן. השתתפה בהצגות: . עורבים, כנרת כנרת, נושים (קילא). בדמי ימיה (גברת קְוִיקְלי), הנשים העליזות מוינדזור (אֵלָה), אוי אלוהים בימים אלה משחקת בהצגות:

18 סיפור על אהבה וחושך

– אלכסנדר אריה צ'רנר אגדות בוגר בית הספר למשחק "בית צבי". בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגות: פוקסטרוט, מכתובּ, לבנון, . בקולנוע השתתף בסרטים: מיערות וינה, חלום ליל קיץ ינזאנה, ועוד. בטלוויזיה השתתף בסדרות: ז השיגעון הגדול, הרפתקה בשחקים פלורנטין, הפוך, מעצר בית, השמינייה, מעורב ירושלמי, הפיג'מות, פצועים בראש, ועוד. , אמא ואבאז, ויקי ואני, שאטו עין כרם, המלכות 2 ניו יורק האשה גימפל תם, דון קישוט, שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף בהצגות: יש מלחמה בחוץ, (הפקה ישראלית - פלשתינית), המופלאה שבתוכנו, רומיאו ויוליה צוואתו של כלב, הא הא, קילר ג'ו, אנה גלקתיה, אנטיגונה, מידה כנגד מידה, נוף ילדות, שמיים, האשה מן הים, שש דמויות מחפשות מחבר, הבתולה מלודמיר, השחף, השיבה למדבר, נדל"ן, דון פרלימלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, מילה של אהבה, חיל פרשים אנו, חטא, האשליה, צל חולף, עירם של האנשים הקטנים, מאכינל, הזמרת קירחת יותר, אדמה קדושה, אותלו, המצליחים, סוף משחק, אושר, הנסיכה האמריקאית, מלחמה על הבית, אהובת הדרקון, גן הדובדבנים, הנון של ראש העיר ירושלים, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, גברים, הקמצן, הצוענים של יפו, המקצוען, יחזקאל, עורבים, בוצ'ה, דוד וניה, ועוד. נפוליון - חי או מת!, העולם האחר, הפרקליט (הכומר אבאנס), הנשים העליזות מוינדזור (אליקים), אוכלים (ארגנט), תעלולי סקפן בימים אלו משחק בהצגות: (אלוהים). אוי אלוהים (בנקאי, רוח ג', חובב מוסיקה), פונדק הרוחות .2009 . זוכה בפרס שחקן השנה בתפקיד ראשי בפרס התיאטרון הישראלי 2007 זוכה פרס קלצ'קין

– מאלה, פירי כרמית מסילתי-קפלן בוגרת ביה"ס לאומנויות הבמה "בית צבי". , מלגה ע"ש 1996 , מלגה ע"ש משה זעירי 1996 זוכת מלגות לימודים: קרן אמריקה ישראל .1994-5 ירון ירושלמי ומלגה ע"ש עדה בן נחום ויאמר וילך, תפקידים בתיאטרון: תיאטרון הקאמרי – קבוצת אנסמבל עיתים: :2019 תיאטרון קצר בצוותא סוחרים, :2010 , פסטיבל תיאטרון קצר וישתחו וירא לוויתנים בחלל.

2.3 , החיים זה לא הכל, המקום, גירושים נפלאים, רמזור, רביעית רן בטלוויזיה: בשבוע, ג'וני ואבירי הגליל, רון, משיח, ויקי ואני, המלון של פיני, דאנסטורי, פמת"א, . רק להיום, נורמאלי, תאג"ד , הדקות 90 וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, מנפאואר, בורג, ארץ פצועה, שבוע ויום, מלחמת בקולנוע: . אנטנה, הבן-דוד הזמרת קירחת יותר, החיים הם חלום, מאכינל, עירם של שחקנית להקת תיאטרון החאן. השתתפה בהצגות: האנשים הקטנים, בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי היקרה, המצליחים, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, ירושלים החדשה, דוחקי הקץ, תמונות מחיי הכפר, עורבים, הדלת . ממול, הפרקליט, חלום ליל קיץ, כנרת כנרת, נפוליון – חי או מת! הנשים (איזבל), אוכלים (בלין), החולה המדומה (זרבינט, נרין), תעלולי סקפן בימים אלה משחקת בהצגות: יתוש (פאלאטי), חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק (גברת מרגרט פייג׳), העליזות מוינדזור (אורידיקה). אנטיגונה (רמונד), בראש

– סטאשק, ד"ר היינמן, מר אוסטר, המוות יואב היימן ,1998 . זכה במלגות קרן שרת לשנים 1998 , בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב .2007 ,1999 על אש קטנה, פאזל, כן או לא, החיים זה לא הכל, בתולות, ג'וני ואבירי בטלוויזיה: . הגליל, עיר מקלט, שב"ס . דילמת הדריין, מבצע חמניה בקולנוע: . אהובתי הנשואה, התקלה, מר קולפרט, ברוח המקום בתיאטרון פרינג': .2012 , – פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא שש כתיבה: .2016 , – פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא כוב ׳ כמו אצל צ כתיבה ובימוי: 2019 , – פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים פומי – הטפיר שאיש לא מכיר כתיבה ומשחק: (פרס המחזה הטוב ביותר). .2019 , , פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא תצרף בימוי: – לטיפוח יצירה ירושלמית צעירה. כמעט מוחאן שחקן להקת תיאטרון החאן. מלווה אמנותי של פרויקט שש דמויות מחפשות מחבר, השיבה למדבר, מילה של אהבה, האשליה, צל חולף, החיים הם השתתף בהצגות: חלום, מאכינל, אדמה קדושה, נישואים, המצליחים, אותלו, אהובת הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, סדר עולמי קצרים וחתול, תמונות 2 , חדש, אושר, מלחמה על הבית, מולי סוויני, משחק של אהבה ומזל, חוקר פרטי, הקמצן מחיי הכפר, הצוענים של יפו, דוד וניה, אדם הוא אדם, האדרת, שיר ישן, רחוק..., כנרת כנרת, חלום ליל קיץ בדמי ימיה (ג'ורג' פֵּייג'), הנשים העליזות מוינדזור , תהלה (אוקטב), תעלולי סקפן ועוד. בימים אלו משחק בהצגות: יתוש בראש (ברטוצו), תקלה טכנית, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק (עקביה מזל), . האיש שחשב שאשתו היא כובע (טורנל),

– עמוס הילד יונתן בר-אור מקיבוץ עינת. תלמיד כיתה ז' בבית חינוך ירקון במגמת העשרה תיאטרון. 12 בן לימודי משחק תיאטרון – ששי מזרחי. לימודי משחק מול מצלמה – אנה פיינשטיין. (סרט אצות . קולנוע: 2017 עם ארז טל "מועדון לילה" טלוויזיה: הופעת אורח בתכנית .2017 ) סטודנטים

– עמוס הילד פטר קנולר .2008 יליד תל אביב ,2018 המנצח ,2018 )2 (עונה כפולים . טלוויזיה: 2015 סיפור על אהבה וחושך קולנוע: (בהפקה). הנחלה

20 סיפור על אהבה וחושך

להזמין את המתים הביתה

עמוס עוז

כשדיברנו על "סיפור על אהבה וחושך" אני חושב שאמרתי לך שבין היתר כתבתי את הספר ההוא בשביל להזמין את המתים הביתה ולעשות להם הכרה עם נילי ועם הילדים והנכדים, ולדבר איתם, לשאול אותם כמה שאלות, להראות להם כמה הפתעות, ואחר כך לשלוח אותם בחזרה למקום שלהם, שלא יגורו אצלנו בבית. בשום אופן שלא יגורו אצלנו. זאת בעיניי הדרך לחיות עם המתים: להזמין אותם אלינו לפעמים, לעשות להם כוס קפה, להעלות איתם קצת זיכרונות, לנסות להתפייס איתם קצת, ולשלוח אותם בחזרה אל החושך. שיחכו לנו שם בסבלנות. הלוא יש לנו עדיין שניים-שלושה דברים לסדר פה. והאור עדיין כל כך מתוק לעיניים.

ממה עשוי התפוח? – שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות עמוס עוז עם שירה חדד, מתוך .2018 , , הוצאת כתר ספרים אחרים

אודליה מורה-מטלון, יהויכין פרידלנדר

21 תיאטרון החאן

כשהייתי רק בן חמש, אולי שבועיים-שלושה אחרי שתפסתי את האותיות, כבר לקחתי וכתבתי באות רבועה על גבי כרטיס של אבא את ההכרזה: "עמוס קלוזנר סופר", והצמדתי בנעץ אל דלת החדרון שלי.

עוד לפני שלמדתי לקרוא כבר למדתי איך עושים ספרים: הייתי מתגנב ועומד על קצות אצבעותי ומציץ מאחורי גבו של אבא הרכון על מכתבתו, כתפיו שחוחות, ראשו היגע כמו צף בעיגול האור הצהוב שנבע ממנורת שולחנו, והוא מפלס לו אט-אט, בדי עמל, את דרכו במעלה הוואדי התלול שהתפתל שם באמצע המכתבה, בין שני תִלי הספרים הנערמים לפניו, הולך ומלקט, גוהר וקוטף ובוחן היטב מול האור ובורר וממיין ומעתיק לו על גבי כרטיסיות קטנות פרטים-פרטים מתוך כל מיני ספרים גדולים שהיו פתוחים מגובבים לפניו, ורושם ומשבץ בזהירות ובדרך אחראית את כל הפרטים המתאימים, פרט-פרט במקום היאה לו, כמשחיל אבני חן למחרוזת. בעצם, אף אני עובד בערך כמוהו. עובד כמו שען או צורף מן הדור הקודם: עין אחת קמוצה, בעין השניה תקועה מין שפופרת זכוכית-מגדלת של שענים, מלקחיים עדינים בין אצבעותי, לפנַי על השולחן לא כרטיסיות אלא המון פתקאות קטנות שעליהן רשמתי לי מילים שונות, פעלים, תוארי השם והפועל, וגם ערימות-ערימות של חלקי משפט מפורקים, ורסיסי ביטויים ושברי תיאור וכל מיני ניסויי צירופים. מפעם לפעם כמו תופס ומרים בזהירות רבה בין זרועות המלקחיים הדקים את אחד החלקיקים האלה, מולקולות זעירות של טקסט, מגביה, ובוחן היטב מול האור, מסובב לכאן ולכאן, רוכן ומשייף או מלטש קצת, ושוב מגביה ושוב בודק מול האור, משייף עוד כחוט השערה, ורוכן ומשבץ בעדינות את המילה או את הצירוף במקומם בתוך המארג. ומשתהה. [...] לכתוב רומן, אמרתי פעם, הרי זה בערך כמו להרכיב מאבני לגו את כל רכס הרי אדום. או כמו להעמיד פריס שלמה, על בנייניה כיכרותיה שדרותיה מגדליה ופרווריה, עד לאחרון ספסלי הרחוב, עשויה כולה מגפרורים וחצאי גפרורים מודבקים. 309 – 308 ' עמ 22 סיפור על אהבה וחושך

אריה צ'רנר, יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, כרמית מסילתי-קפלן, ויטלי פרידלנד, תמר אלקן מאושר

בשבועות ובחודשים שאחרי מות אמי לא חשבתי אף לרגע על הסבל שלה. אטמתי את עצמי לשוועה הלא-נשמעת שנותרה אחריה ואולי ריחפה כל הימים בין חדרי הדירה. טיפת רחמים לא היתה בי. גם לא געגועים. גם לא אֵבֶל על מות אמי: מרוב עלבון ומרוב כעס לא נותר בי מקום לשום רגש אחר. כשהייתי מבחין, למשל, בסינרה המשובץ שנותר תלוי עוד כמה שבועות אחרי מותה על וו מאחורי דלת המטבח, הייתי מתמלא כעס כאילו הסינר הזה זורה מלח. כלי- הרחצה של אמי, הפודרייה, מברשת-השיער על המדף הירוק שלה בחדר האמבטיה, פגעו בי כאילו נותרו שם בכוונה ללעוג לי. פינת-הספרים שלה. נעליה הריקות. הד-ריחה שהמשיך עוד זמן מה לנשוב בפנַי בכל פעם שפתחתי את דלת הצד-של-אמא בארון הבגדים, הכל עורר בי זעם חסר אונים. כאילו הסוודר שלה, שהתגנב אי-כך אל ערימת סוודרים שלי, מגחך אלי גיחוך גס של שמחה לאיד. כעסתי עליה כשהסתלקה בלי להיפרד, בלי חיבוק, בלי מילת הסבר: הלוא אפילו מזָר גמור, אפילו מנושא מכתבים או מרוכל-הסדקית שבדלת, אמי לא היתה מסוגלת להיפרד בלי להציע כוס מים, בלי חיוך, בלי התנצלות קלה, בלי שתיים-שלוש מילים נעימות. בכל שנות ילדותי היא מעולם לא השאירה אותי לבדי במכולת, או בחצר זרה, או בגינה הציבורית. איך יכלה? [...] ככה קמים ועוזבים, בגסות, באמצע המשפט? הלוא היא עצמה היתה עומדת בכל כוחותיה על משמר הטאקט, האדיבות, רוך ההליכות, ההתאמצות התמידית שלא לפגוע ולא להכאיב, ההתחשבות בזולת, העדינות! איך יכלה? שנאתי אותה. 246 – 245 ' עמ

2002 , , הוצאת כתר ספרים סיפור על אהבה וחושך *הקטעים מתוך ספרו של עמוס עוז,

23 תיאטרון החאן

מיתוס המשפחה ב"סיפור על אהבה וחושך"

איריס מילנר

את חוויותיו של דור מהגרים, שהמיר סיפור על אהבה וחושך כרומן שעניינו 'מסע שורשים' מדגים ארץ אבות אחת (ארץ האבות והאימהות הביוגרפיים) בארץ אבות אחרת (ארץ האבות הקולקטיביים המדומיינים המדומים של האומה), ואשר צאצאיו מבקשים עתה לבטל המרה זאת. לכך מכוון הסיפור הפרטני על שתי משפחות ספציפיות, משפחות הוריו של המספר, קלוזנר ומוסמן. הדגש על סיפוריהן הופך אותו לרומן משפחה מובהק: עימותים פנים-משפחתיים, על נפתוליהם ומורכבויותיהם, הם הכוח המניע רבים מהמהלכים המתוארים בו, והם אף מסבירים את עלילתו המרכזית ומגדירים אותה. יתרה מכך, כדרכם של רומנים משפחתיים נחשפים בו לא רק הדבק המשפחתי המלכד, אלא גם, ובעיקר, הכוחות הצנטריפטליים, האלימים וההרסניים לעתים קרובות, הדוחפים את בני המשפחה בעוצמה רבה אל מחוץ לגבולותיה המגוננים לכאורה.

יואב היימן, כרמית מסילתי-קפלן, אודליה מורה-מטלון, ויטלי פרידלנד, תמר אלקן מאושר, אריה צ'רנר

הוא גם סיפור על משפחה, כל משפחה, בכל זמן ובכל הקשר. סיפור על אהבה וחושך במילים אחרות, הוא מציג גרסה החותרת תחת המיתוסים התרבותיים על המשפחה כמקום המנחם האולטימטיבי וחושפת אותה כאתר של קונפליקטים וטראומות, שלעתים קרובות מייצרים סבל ואומללות חסרי פתרון ומרפא. בכך הוא מתווסף לסדרה ארוכה של טקסטים ספרותיים שעניינם חשיפת הפיקציה של המשפחה כגן עדן. שיווי משקל פנימי מעורער המסתתר מאחורי 'חזות יציבה' הוא הלִבּה של הרומן שלפנינו. הוא משתקף בכל מערכות היחסים המתמוטטות והממוטטות את התביעות הנורמטיביות לתפקודה של משפחה המתוארות בו. כך, למשל, בתיאורים התכופים של חיי נישואין המפריכים שוב ושוב את מיתוס האהבה הרומנטית. מיתוס זה מאבד את כוחו לנוכח המציאות המתבררת ברומן בעוצמה רבה: הקושי שבחיבור בין שני אנשים זרים לברית חיים משותפים מגבילה וכובלת, המניבה תסכול ומרירות. כאלה הם כל החיבורים ה'זוגיים' בין הדמויות ההוריות בחייו של המספר: שני זוגות הסבים והסבתות שלו וכן אביו ואמו. סבו מצד אביו, אלכסנדר קלוזנר, מתואר כמי שמשתוקק כל חייו להימלט מן המסגרת הזוגית, שאותה הוא חווה כדכאנית

24 סיפור על אהבה וחושך

ומסרסת, או לפחות לצאת באין רואה מדלת צדדית של הבית 'אל החופש', אל מקום שבו אין ידה של אשתו שלומית מגעת. וזאת אחרי שכמעט הצליח לנוס על נפשו בראשית דרכם המשותפת, כשהתאהב, על סיפון האנייה שהובילה אותו ואת אשתו מאודסה לניו יורק, באישה אחרת. כך גם נישואי סבו וסבתו של המספר מצד אמו, שעליה נאמר כי היתה 'שפחה הרוסה' שהצליחה בקושי רב לשרוד עלבונות, עוולות, השפלה וחרפה. וכך גם חייהם המשותפים של פניה ואריה קלוזנר, שגם רגעי החסד המאפיינים אותם, רגעי חסד שהם מהות ה'אהבה' שבכותרת הרומן, אינם מצליחים לחפות על הקור, הריחוק, הניכור והבדידות המגדירים אותם. רגע השיא שבו מתגלמת האנרגיה המפרקת משפחות – רגע הסתלקותה של פניה קלוזנר – עשוי להיקרא כתוצאה של נסיבות חיצוניות: דיכאונה, כפי שעוז בוחר לספר אותו ברובד הגלוי של הרומן, הוא בעיקר פועל יוצא של התהפוכות במציאות (החברתית-תרבותית) שלא עלו בקנה אחד עם חלומותיה (שהוא מנחשם). ואולם, בה בעת זהו גם דיכאונה הפרטי של אישה, עניין שבינה לבין עצמה ובינה לבין המשפחה המצומצמת המקיפה אותה. זו המשפחה שבתוכה היא אמורה למלא תפקידים מסורתיים של רעיה ושל אם, המשפחה שאמורה להעניק לה, לאישה, אושר, סיפוק ומימוש עצמי, וגם לעורר אצלה תחושת מחויבות. תחושה זו אמורה להתבטא בהכרה שאֵם אינה נוטשת את ילדה הקטן על ידי שימת קץ לחייה. 'כל האימהות אוהבות את הילדים שלהן: כאלה הם חוקי הטבע. אפילו חתולה. או עֵז. אפילו אימהות של פושעים ורוצחים', כניסוחו של עוז המספר, המשחזר את הרהוריו כילד נטוש. מופרכותו של מיתוס המשפחה כגן עדן באה אפוא לידי ביטויה הקיצוני ביותר בפרשת מותה של אישה זו, שהאִמהוּת לא הצליחה לייצר בה כוחות חיים מספיקים כדי לשרוד ולהישאר לצד בנה הקטן. כך מתרסק ברעש גדול המיתוס שהוא כמדומה בבחינת 'אבן הראשה' של הארגון המשפחתי: החיבור בין הורים לילדיהם, והסיפור הגדול על אהבת ההורים ללא תנאי, בכל מצב, ועוד יותר מזה – מיתוס אהבת האם והביטחון המוחלט שהיא מעניקה מטבעה. סיפור משפחתי: מיתוס המשפחה ב'סיפור על אהבה וחושך' וביצירתו המוקדמת של עמוס איריס מילנר, מתוך , התפרסם בתוך "ישראל – כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, היסטוריה, תרבות, חברה – חוברת מיוחדת עוז , הוצאת המכון לחקר הציונות וישראל 2005 ,7 ' , חוברת מס סיפור על אהבה וחושך" המוקדשת לספרו של עמוס עוז ע"ש חיים וייצמן, אוניברסיטת תל אביב.

25 תיאטרון החאן

יהויכין פרידלנדר, פטר קנולר, תמר אלקן מאושר

26 סיפור על אהבה וחושך

אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יואב היימן

אודי בן משה מנהל אמנותי: | אלישבע מזי"א מנכ"ל:

, יגאל בן אריה, רותי דיסקין, ויקטור הראל, יוסי הראל, גורי זילכה, אבי חפץ, יעל חקלאי- עמוס אונגר – יו"ר חברי הוועד המנהל: קאופמן, מיכה טל, סאלי לוי, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יון פדר, פלורה צדוק, יובב צור, ענת צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אורי שרף הלל שטיינברגר – יו"ר; בני בן צבי, יוסי שובל חברי ועדת ביקורת: שחקני להקת תיאטרון החאן: נטלי אליעזרוב, דודו בן זאב, יואב היימן, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יוסי עיני, סוזנה פפיאן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה: יובל אורון, תמר אלקן מאושר, אדי אלתרמן, יונתן בר-אור, יואב בר-לב, גיא גורביץ', יהב גל, מני גרוס, עפר גרינברג, אריאל וולף, אילן חזן, אור לומברוזו, רן לשם, יעל אסתר מור, שחר נץ, יניב סגל, ישראל פניאל, אבי פניני, אריאל קורט, פטר קנולר, נילי רוגל צוות תיאטרון החאן: רוני מנהל תאורה: ששון חזם; מנהל טכני וייצור: דפנה לוטן; מנהלת שיווק: ברטה שטרית; חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: עוזרת מנכ"ל אורית הראל; דוברת: אסף ברזניצקי; מפיק אמנותי: אירית בלומנפלד; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: כהן; קרן אחראית מנויים: מרינה ברייטר; הנהלת חשבונות: ליזי מזרחי, יהודית כץ; ניהול הפקה: נעמה אֶנוֹש; ומזכירת התיאטרון: מיכאל אבבו, יהונדב טכנאי קול: יונתן לוי, מרטין קנטור, ריינהרד סטו, יצחק סקילי; תאורנים: עאסם אל-שריף; מנהל במה: ברק; הלבשה ואביזרים: חאלד חמדאן, איתמר מבורך, אנטון קוצ'ר, אבישי דהן, מיכאל מנדלבליט, אילן בלישה; עובדי במה: גילת; נועם בן יונה, תמר קופאיות: ספיר זוהר; אחראית קופה: סופי מולדבסקי; איפור ופיאות: פאולה טימונר, דנה שעובי, יעל טורטן; , הלל אבן האור, גאיה אלשטיין, (מנהל מכירות) ישי שורבה מח' טלמרקטינג: ישעיהו-טל, ליאור משל, סמדר קרמר, חני שרייר; אחראי רחל אנקרי, מתן בעהם, נאוה ברנר, ישראל גושן, קרן יניב, קארין כהן, נעה לקסר, עליזה מושייב, שושי קנדל, ספיר שער; אור אונגר, סיון בוכהיים, דוד ברנט, אביטל וידברג, מיכל כספי, רועי ליברמן, מעיין צוק-רן, אורי קרן; דיילים: אורי פישר; דיילים: מחמוד גית עובד הבית:

עו"ד עמי פולמן יועץ משפטי: | רו"ח יאיר אלון מבקר פנים:

אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים בפני העשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות

עו"ד חגי שמואלי יו"ר אגודת הידידים:

נירה וישראל ברטל, דברה ולואיס גרבר, חיים זקן ודגנית דוגה, רות חשין, רנה ומאיר חת, ג'ואנה ואברהם קושניר, שוחרים /// דורותי וגובי קרטס, אליס שלוי

מיכל ועמוס אונגר, יעל ורמי ארז, רוז ואליהו בן טובים, נורית ואהל-הרמן, דן זיסקינד, ארנה ואדוארד כהן, לסלי סבה עמיתים /// וורדה שיפר, נירית צ'רננסקי, שלומית ופלג רדי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי

רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, בתיה ארטמן, שרה ארנסון, עליזה אשד, רות ידידים /// בורמן, דורית ויחזקאל ביניש, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, יגאל וללי בן אריה, משה בן יעקב, עופרה בן יעקב, רובי ובניה בן-נון, נטע בן פורת, אורי ומיקה בנקי, סוניה וזמיר בקל, רינה ברלר, רמי בר גיורא, נעה וישראל בר גיל, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, רבקה ויאיר גוטמן, רעיה וחנוך גוטפרוינד, זוהר וחגית גינאו, רות גילאי, מזל גרטין, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, נעמי דדון, נעמי וינד, מירה ויינשטין, רחל ויהודה וייס, דניאלה וכסלר, אילנה ויורם וקשלק, יהודית זליג, ציפי זרנקין ויואב איגרא, פרנסין וראובן חזן, נחמה חסון, נעמי ואבי חפץ, אפרת ומיכה טל, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, דבי ועמוס יפה, נאוה וחיים יפה, ארי כהן, עופר ותהילה כהן-כהנא, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, מאיה וברק כלב, אורי ותמר לומברוזו, חבצלת לורברבוים, דינה ושלמה מור יוסף, אורנה מחנאי , הני מיטלמן ומאיר בסן, רות מירון, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, אסתר נרקיס, שמחה סיגן, רות ומיכאל סלע, תחיה והרי ספיר, עמי וחווה פולמן, ענת ואלכס פינסטרבוש, לינה פישר, ברוריה פרסבורגר, נעמי ודוד קאסוטו, דב קולני, יהודית קרפ, שילה וצבי רביב, רונית ושלמה רבינוביץ', ברטה רג'ואן, ציפי רומן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, אורון ואיריס שגריר, מירה שוויקי, תמר שילה, תמר שנהר, יהודה שפירא, יפה שפירא, אביבה ויואל שר, תמי ואורי שרף

ילוד אישה נושא על שכמו את הוריו. לא על שכמו. בחובו. כל חייו חייב לשאתם, אותם ואת כל צבאם, הוריהם, הורי הוריהם, בובה רוסית מעוברת עד דור אחרון. באשר ילך ילך הֲרֵה הורים בשוכבו הֲרֵה הורים בקומו הֲרֵה הורים אם ירחיק נדוד ואם יישאר במקומו. לילה-לילה חולק את ערשו עם אביו ואת יצועו עם אמו עד בוא יומו.

1999 , , הוצאת כתר ספרים אותו הים עמוס עוז, מתוך 2002 , , הוצאת כתר ספרים סיפור על אהבה וחושך ומתוך

www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל

מרכז החאן (ע"ר)