החאן - עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

ברטולט ברכט מאת אודי בן משה עיבוד ובימוי:

(לפי סדר הופעתם): משתתפים הכרוז, פיש, השחקן, מר דאלפיט יהויכין פרידלנדר – קלארק, בוול רואה החשבון, הוק הירקן ניר רון – בוצ'ר, גיבֹולה גל זק – פלייק, גירי שלו גלבר – דוגסבורו אריה צ'רנר – דוגסבורו הבן, הנאשם שחר נץ – ארתורו אּוי ארז שפריר – רֹומה ויטלי פרידלנד – אוקייסי מבקרת העירייה, גברת דאלפיט ניצן לברטובסקי –

יותם גוטל נוסח עברי: סבטלנה ברגר תפאורה: ילנה קלריך תלבושות: בוריס מלקובסקי מוזיקה: רוני כהן תאורה: דניאלה בלה קנדלשיין וידאו ארט: *שותפה לכתיבת המחזה: מרגרטה שטפין זכויות המחזה בידי: Suhrkamp Verlag AG Berlin ©

ארז שפריר

עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

2

מחזה גנגסטרים על עלייתו לשלטון של מאפיונר, אשר בדרכו למעלה סוחט פוליטיקאים מושחתים ואנשי עסקים תאבי בצע, ומחסל את מתנגדיו. מסע מבעית שכולו חמדנות, רדיפת כוח ומערבולת של הון – שלטון ועולם תחתון. גרסה רעננה ועדכנית, בתרגום חדש, למחזהו הנודע של ברטולט ברכט.

שלו גלבר, ניר רון, גל זק

אסף ברזניצקי תכנייה: – תיאטרון החאן שרי נחשוני יחסי ציבור: משה נחומוביץ' – מוזס ארט צילום ועיבוד פוסטר: Elad Elharar – Design אלעד אלחרר עיצוב פוסטר ותכנייה: & Illustration רדי רובינשטיין צילומי במה, וידאו ארט, טריילר וטיזרים: תודה לְ: ארכיון תיאטרון הבימה אוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה, , ירושלים הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור

צוות הפקה: קרן אור גדון הפקה וניהול הצגה: כרמל כהן עוזרת בימאי:

ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד: סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקת ואיפור: פאולה טימונר, תמרין קול, הילה הולצר, מיכל מלבישות: קנדל, אור שרבליס חאלד חמדאן, עובדי במה: | עאסם אל-שריף מנהל במה: אדם פסח, שגיא שם טוב, מחמוד גית יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, זיו בר- תאורנים: דוד, אייל סטוצ'ינסקי ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב טכנאי סאונד: דודי, בית מלאכה בע"מ ייצור תפאורה: לֵד הארץ מסכי לד: ואדים לוין חייט: | אלונה אפקריאן תופרת: יוסי עיני הכומר והשופט (תפקידי קול מוקלטים):

משך ההצגה: כשעה וחצי ללא הפסקה 2023 ביולי 8 הצגה ראשונה: *בהצגה נשמעים קולות נפץ

3

תיאטרון החאן

גם בימים אפלים ישירו שיחה בין פרדי רוקם לבין יותם גוטל על "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" והתיאטרון האפי של ברכט

ּבַּזְמַּנִים הַח ֲׁשּוכִים הַאִם עֹוד י ָׁשִירּו? עֹוד י ָׁשִירּו.

עַל הַּזְמַּנִים הַח ֲׁשּוכִים.

, ערך, תרגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר והערות: ה. 1956 – 1914 גלות המשוררים – מבחר שירים ברטולט ברכט, "מוטו", מתוך 1978 , בנימין, ספרי סימן קריאה – הוצאת הקיבוץ המאוחד

1941 "המחזה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" נכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת יותם: במשך שלושה שבועות, שעה שברטולט ברכט המתין לקבלת ויזה לארה"ב".

"נכון. המחזה מתמקד בצמיחת הפאשיזם והנאציזם ורומז לעלייתו של היטלר לשלטון, החל פרדי: , האינפלציה המשתוללת בתקופת רפובליקת ויימאר ושריפת 1923 מהפוטש (ניסיון ההפיכה) במינכן בשנת . באותה עת רבים מהאינטלקטואלים ובעלי התפיסות הליברליות נאלצו לעזוב 1933 הרייכסטאג בפברואר את גרמניה, וביניהם היה ברכט, שעזב את מולדתו על אף שהיה בדרך לקריירה מזהירה. הוא חי שש שנים בדנמרק, אחר כך שהה שנה בשוודיה, ולבסוף הגיע להלסינקי, בה כתב את המחזות , שאותו ייעד להצגה בברודווי. למרות זאת, בהגיעו לארצות הברית, "ארתורו אוי" ו "שיחות עם פליטים" לא הצליח להעלותו שם מיד".

"מחזאי שגולה ממולדתו נתקל בבעיה, משום שתיאטרון הוא תלוי שפה, ולהשתלט על השפה יותם: המקומית ברמה שאפשר ממש לכתוב בה מחזות – זה קשה מאוד".

וייעד את אשתו, הלנה "אמא קוראז' וילדיה" "מעניין לציין כי ברכט כתב בשטוקהולם את המחזה פרדי: ווייגל, שלא ידעה שוודית, לשחק את תפקיד הבת האילמת קתרין (כעבור שנים, אחרי שהמלחמה נגמרה, ווייגל שיחקה את אמא קוראז'). כלומר האילמות של הדמות נולדה מתוך אילוץ, עקב אי ידיעת השפה על ידי השחקנית".

"בהגיעו לארה"ב, לא הצליח ברכט לשחזר את ההצלחה המקצועית שחווה בגרמניה. ואז, על רקע יותם: עליית המקארתיזם, החלו לרדוף אותו".

"הוא היה במעקב של האף בי איי לאורך כל תקופתו שם, בחשד שהשתייך למפלגה הקומוניסטית. פרדי: על פי מסמכי הארגון אפילו שקלו לעצור אותו".

1956- "לבסוף בחר ברכט לחזור למזרח גרמניה, שם הקים את ה"ברלינר אנסמבל". הוא מת ב יותם: . ההשפעה שלו היא עצומה עד היום. ברכט הוא אחד "חיי גלילאו" מהתקף לב, באמצע חזרות על המחזה המחזאים היחידים חוץ ממולייר ושקספיר שמחזותיהם מוצגים כל הזמן ברפרטואר הישראלי. מחזות כמו

עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

4

עלו כאן פעמים "מעגל הגיר הקווקזי" ו "אמא קוראז וילדיה", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "אופרה בגרוש" רבות. ברכט גם נמצא בפסקול הפופ שלנו – למשל השיר "ירח אלבמה", המוכר לכולנו".

"היוצא "לא כולם יודעים, אבל ישנו אפילו מחזה של ברכט שהיתה לו בכורה עולמית ארצישראלית: פרדי: , הועלה 1.5.1938- אך לא התפרסם עד סוף שנות השלושים, וב 1931- . המחזה נכתב אמנם ב מן הכלל והכלל" במאי על רקע 1- לראשונה על ידי חברי קיבוץ גבעת חיים בעמק חפר בצל מגדל המים, כחלק מחגיגות ה המתחים עם השכנים הפלסטיניים". עלה בישראל פעמיים בעבר, בתיאטרון הבימה ובתיאטרון "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" " יותם: חיפה. להפקה הנוכחית בתיאטרון החאן תרגמתי את המחזה מחדש. ואולי זו הזדמנות טובה לדבר קצת על התיאטרון האפי, שמזוהה כל כך עם ברכט". "התיאטרון האפי הוא תיאטרון סיפורי, שעלילותיו מתפרסות על פני שנים רבות ושאינו מתבסס פרדי: בהכרח על עימות בין שני גיבורים (כמו למשל אנטיגונה וקראון במחזה של סופוקלס). – "סצנת רחוב", שנוצרת כאשר Strassenszene ברכט תיאר את הדגם הבסיסי של התיאטרון האפי כ מישהו שהיה עֵד לתאונה שקרתה ברחוב, מספר על כך אחר כך כעֵד, בדומה לניצול מאירוע היסטורי הרה אסון. זה גם טיבו של תהליך פוליטי: יש נעלמים וצריך לבאר אותם – למשל בסצנות משפט או חקירה כמו – על ידי מנגנונים שמבררים מה קרה בדיוק. אנחנו לא רואים את העימות המקורי "ארתורו אוי" במחזה עצמו, אלא עוברים לרמת התדיינות ומנסים לרדת לעומקו של התהליך: מה הניע אותו, ובעיקר, איך ניתן היה למנוע אותו". יש תבנית חוזרת – שברכט אהב – של מפגש עם דמויות ברגע מכריע בו היו "ארתורו אוי" "למשל ב יותם: יכולות לבחור אם להיות מושחתות או לא. יש לפחות חמש סצנות כאלה שבתחילתן הדמות משוכנעת שלא תתמוך במעשיו של אוי, ובסופן – היא לוחצת יד איתו ונכנעת לר ֶׁשַע. מכאן לקוח שמו של המחזה "עלייתו הנמנעת" – כלומר שיכולנו למנוע אותה. וכמובן, ברקע המחזה הזה נמצאת "תאונת הדרכים הגדולה ביותר של האנושות" – עלייתו של היטלר לכל דמות יש מקבילה מן ההיסטוריה הנאצית: גיבולה זה גבלס, גירי זה גרינג, "ארתורו אוי" לשלטון. ב רומה זה רוהם, דאלפיט זה דולפוס, דוגסבורו זה הינדנבורג, וארתורו אוי הוא כמובן היטלר. במובן הזה זוהי דוגמה מובהקת למחזה אלגורי. אין פה, כמו שפרדי אמר, קונפליקט בין שתי דמויות מרכזיות, אלא תהליך פוליטי שהמחזה מבקש לבאר. הכרוז מצהיר "ארתורו אוי" לכן יש חשיבות במחזותיו של ברכט לפרולוגים ולאפילוגים. הנה למשל ב במפורש על כוונתו של ברכט בפתיחת המחזה: "קהל נכבד, היום אנחנו מציגים – סיפור על פושעים, גנבים ורוצחים! סיפור ישן ומוכר, מעורר אימה, שבו המאפיה תשתלט על עיר שלמה!" כלומר הקהל יודע מראש מהי העלילה, והשאלה היא לא מה יקרה לדמויות, אלא איך זה יקרה".

"מאפיין נוסף של התיאטרון האפי הוא הרחקת העדות למקום ולזמן אחר". פרדי:

"במחזה הזה המנגנון האפי מאוד חשוף – המחזה ממוקם כאמור על רקע פעילות המאפיה בשיקגו יותם: – לצורך דיון בסכסוך על משאבים ושליטה".

פרדי: "באמצעות הרחקת העדות ברכט מראה לנו שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה ושהטעויות חוזרות על עצמן שוב ושוב. אולי הדבר היחיד שלומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים מן ההיסטוריה. זו הטרגדיה האמיתית"...

5

תיאטרון החאן

"לצד אמונה קומוניסטית-מרקסיסטית, שהעולם הוא בר שינוי ויכול להיות בו יותר טוב. תיאטרון, יותם: לפי ברכט, הוא אמצעי לפקוח את עיני הקהל לתחלואי העולם שסובב אותו. ברכט רוצה להראות לנו שלבני האדם יש את הכוח לבחור להפוך את העולם לצודק יותר: זה מה שהופך אותנו לאנושיים. ברגע שאנחנו מודעים לכשלים בחברה, אפשר לשנות אותם. המבנה האפיזודיאלי של המחזה, לפיו כל סצנה עומדת בפני עצמה, אף הוא יסוד ברכטיאני. וכן השפה הפיוטית של ברכט, הקרובה לשירה".

"בכך הוא דומה לחנוך לוין – בשפה הפיוטית המוגבהת, גם כשהסצנות עוסקות בדברים אכזריים פרדי: או יומיומיים".

"מבחינה צורנית המחזה המקורי כתוב במשקל שקספירי, בפנתמטר יאמבי (עשיריות), והאתגר יותם: שלי כמתרגם היה לשמור על המשקל. בעיבוד הסופי, בגרסת ההצגה, המשקל נשאר חלקית. נדרשתי לאזן בין המבנה השירי לבין הצורך הבימתי בשפה מדוברת, שהרי בסופו של דבר מסופר כאן על גנסטרים בשיקגו, ולא ניתן להשתמש בשפה תנ"כית. במקור הגרמני הדמויות לעתים מדברות באופן מלוכלך ואלים. דמויותיהם של גירי ואוי הן עילגות, עד כדי כך שמביאים שחקן שקספירי שילמד את אוי איך לדבר ולנאום מול קהל. זה מתקשר כמובן לעובדה שהיטלר לקח שיעורי משחק והתאמן בעמידה מול קהל, ולצד זה יש כאן גם בדיחה מוצלחת על עולם התיאטרון. כאשר השחקן הקשיש אומר: "לא נותנים לי יותר לשחק במחזות כי כולם רוצים משחק ריאליסטי ואני מביא להם שקספיר", זה מצחיק כי זו התייחסות בימתית רפלקסיבית. זה מצחיק, וזה גם אפל". על "יצירת ברטולט ברכט בזמנים 17- ברשותך, אצטט מתוך ההזמנה שניסחתי לסימפוזיון הישראלי ה :2022 אפלים: גזענות, דיכוי פוליטי ודיקטטורה", שנערך בישראל בדצמבר ("קניית הפליז"), הוא אוסף של פרגמנטים The Messingkauf Dialogues כתב היד של המסינגקאוף שברכט לא הספיק להשלים בחייו, המתארים את שיחותיו של פילוסוף בדיוני עם אנשי-במה, על אודות מאפייניו האסתטיים, המוסריים והפילוסופיים של התיאטרון. בחלק מהדיאלוגים, שנכתבו בתחילת מלחמת העולם השניה, הפילוסוף הברכטיאני מפציר באנשי התיאטרון "לזכור שאנו חיים בזמנים אפלים, שבהם התנהגות האדם כלפי רעהו נתעבת במיוחד, ופעולותיהם הקטלניות של כמה קבוצות עטופות בחשכה כמעט בלתי ניתנת לחדירה, כך שמידה רבה של מחשבה וארגון נדרשים כדי לשפוך מעט אור על ההתנהגות האנושית". בזמנים אפלים כאלה, הוא מוסיף, רבים תופסים את ניצול בני האדם "כטבעי בדיוק כמו ניצול משאבי הטבע" ומתייחסים ל"מלחמות גדולות כמו לרעידות אדמה", כאילו הן לא נגרמו בידי האדם, אלא בידי כוחות הטבע שהגזע האנושי חסר אונים כנגדם. האם הליקוי הערכי-מוסרי הזה, מבטל את יכולתם של אינטלקטואלים ואמנים? להיפך, ענה ברכט באחד משירי סוונדבורג שלו: "גם בימים אפלים ישירו". חברו הטוב ולטר בנימין ביטא השקפה זו במונחים יותר רדיקליים ב"תיזות על ההיסטוריה" שלו, באומרו כי "מסורת המדוכאים מלמדת אותנו ש"'מצב החירום' שבו אנו חיים, אינו היוצא מן הכלל, אלא הכלל. עלינו להגיע לתפיסת היסטוריה התואמת את התובנה הזו". לפיכך, מסכם בנימין, על מנת לשפר את עמדתנו במאבק נגד הפשיזם, "משימתנו היא לגרום למצב חירום אמיתי". ולתיאטרון יש חלק בכך". הוא פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היה דיקן הפקולטה לאמנויות פרדי רוקם .2006–2002 באוניברסיטת תל אביב בשנים ) בבימוי ותואר ראשון במשחק מן החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. MFA( הוא בעל תואר שני יותם גוטל משמש כדרמטורג הבית של תיאטרון החאן. "הביטוי שברכט ואחרים משתמשים בו כדי לתאר את התקופה שבה חיו הוא "הימים האפלים". פרדי:

אירית בלומנפלד עריכה:

עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

6

שחר נץ, שלו גלבר, אריה צ'רנר, ארז שפריר, ויטלי פרידלנד, ניר רון, גל זק

ארז שפריר, שלו גלבר, יהויכין פרידלנדר

7

תיאטרון החאן

ברטולט ברכט )1956 – 1898( מחזאי ומשורר גרמני

אויגן ברטולט פרידריך ברכט נולד באּוגסבורג שבבוואריה בגרמניה. ילדותו ונעוריו בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר התאפיינה באבטלה רבה, ניסיונות ההפיכה האלימים ואינפלציית המטבע הגרמני, השפיעו רבות על נטיותיו הפוליטיות ועל דרכו כאמן לעתיד. ברכט עבר למינכן, והחל מפרסם שירים ומאמרים ולעבוד על ) במחזה זה, כמו גם במחזהו השני 1919( "בעל" מחזהו הראשון , ניתן להבחין בהשפעות חזקות של אמני קברט "תופים בלילה" ושחקנים שהקרינו דימויים גבריים חזקים, ובמקביל שילבו נימות סאטיריות, אנדרוגיניות והומוארוטיות בולטות.

,Kolbe, Jörg : , צילום 1954 , ברטולט ברכט הארכיון הגרמני הפדרלי

עם חבורת הצעירים שסביבו כונן ברכט מערכת עבודה כקולקטיב, שבו רעיונות מושלכים מכל עבר עד לגיבוש המחזה השלם, צורת עבודה זו, בין השאר, היתה אחת הסיבות לכך שמחזותיו עד עליית הנאצים מאופיינים במבנה אפיזודי יותר, עם נטייה חזקה לקטעים שיריים, שהיו עבור ברכט החלק החזק 1933- ב ביותר אצלו. לברלין, בירת 1924 זכייתו בפרס היינריך פון קלייסט היוקרתי פילסה עבור ברכט את הדרך לעבור בשנת ). בברלין יצר 1926( "אדם הוא אדם" התיאטרון התוססת של גרמניה. מחזהו הראשון שעלה בברלין היה ברכט קשרים חשובים עם דמויות בולטות בתיאטרון הגרמני. בשנת "אופרה בגרוש" ההצלחה הגדולה של ברכט באה כמעט באקראי, כאשר הועלה המחזה האופראי . עד אז היה ברכט מחזאי ומשורר מוערך, אך מחזותיו נחשבו ניסיוניים באופיים ויקרים מדי (לא 1928 שינתה את הדימוי הזה. המחזה, עם "אופרה בגרוש" מעט בגלל סגנון הבימוי האקסצנטרי של ברכט). המוזיקה של קורט וייל, הועלה בהצלחה גדולה וביסס במידה רבה את שמו של ברכט, כמו גם את הקריירה המצליחה של וייל כמלחין. בתקופה זו בולטת גם העלייה של רעיונות ותכנים סוציאליסטיים ומרקסיסטיים אצל ברכט, שנחשף באופן משמעותי לרעיונותיו של מרקס. נאמנות לרעיונות מרקסיסטיים ולסוציאליזם היתה למאפיין בולט במחזותיו באותה תקופה, מחזות שגם משקפים חדירה של רעיונות חשובים מתיאטרון ה"נו" היפני, על הפישוט והטקסיות שבהם. עם עלייתם של הנאצים לשלטון, נאלץ ברכט לגלות מגרמניה. חבורת ברכט התיישבה תחילה בדנמרק, אחר כך עברה החבורה לפינלנד ומשם למוסקבה ולקליפורניה שבארצות הברית. בתקופת הגלות הזו "חיי גלילאו", "אמא קוראז' נכתבו מחזותיו החשובים והנודעים ביותר של ברכט, שהבולטים בהם הם: וילדיה", "הנפש הטובה מסצ'ואן" אדון פונטילא ומאטי משרתו", "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי", "מעגל הגיר הקווקזי". ו אחרי נפילתו של היטלר ותום מלחמת העולם השניה נחקר ברכט בגלל עברו הקומוניסטי, מה שגרם לו לגרמניה והפך למנהל ולבמאי 1949 להגר לשוויץ. בעקבות הזמנת ממשלת גרמניה המזרחית חזר בשנת הראשי של ה"ברלינר אנסמבל". בגישה תיאטרונית פורצת דרך ביים ברכט שורה של מחזות ששינו את פני . "מעגל הגיר הקווקזי" ו "אמא קוראז'", התיאטרון של המאה העשרים, כשהבולטים בהם הם

, ונקבר בבית קברות בברלין. 1956 באוגוסט 14- ברכט הלך לעולמו בעקבות התקף לב ב

עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

8

במרכז: גל זק

ארז שפריר

9

תיאטרון החאן

שחר נץ, אריה צ'רנר

10 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

הפקות קודמות של המחזה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" בישראל

1970 , , תרגום: דוד אבידן, בימוי: מיכאל בלקמור . תיאטרון הבימה 1

1970 , , תרגום: דוד אבידן, בימוי: מיכאל בלקמור הפקת תיאטרון הבימה מתוך מימין: אהרון מסקין, יחיאל אמיר, שמואל עצמון, מישא אשרוב צלם: יעקב אגור באדיבות המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה וארכיון תיאטרון "הבימה"

1997 , , תרגום: אברהם עוז, בימוי: סיני פתר . תיאטרון חיפה 2

11 תיאטרון החאן

"מי שרוצה כיום להיאבק בשקר ובבּורות ולכתוב את האמת, חייב לגבור על חמישה קשיים לפחות. עליו למצוא את האומץ לכתוב את האמת, למרות שהיא מדוכאת בכל, ואת החוכמה לזהות אותה, למרות שהיא מוסווית בכל; את האמנות להשתמש בה כנשק; את כושר השיפוט לבחור באלה, אשר בידיהם תהיה לה השפעה; את העורמה להפיץ אותה בקרבם. אלה הם קשיים גדולים בשביל הכותבים תחת הפאשיזם, אלה הנרדפים או הנמלטים, לאמיתו של דבר, גם עבור אלה הכותבים בארצות החופש הבורגניות" ברטולט ברכט

, מגרמנית: ליאורה בינג- 1938 ," ברטולט ברכט, מתוך "חמישה קשיים בכתיבת האמת, מאמר ,2011 , ספטמבר כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית 27 ספר ברכט: מטעם היידקר, בתוך: עורך: יצחק לאור, תל אביב.

שחר נץ, אריה צ'רנר

12 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

יוצרים

בימוי ועיבוד אודי בן משה – המנהל האומנותי של תיאטרון החאן. בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. עונות בתיאטרון חיפה. 6- עונות בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ו 2 שיחק .2012 – 2006 שימש כבימאי הבית של תיאטרון החאן בין השנים

מלמד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מלמד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב.

; בסטודיו למשחק ניסן נתיב שיץ ביים את ההצגות: בסטודיו למשחק יורם לווינשטיין שמוליק של ; בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער נפוליון חי או מת, יתוש בראש ת"א הנפש הטובה (פרס במאי השנה והצגת השנה), הרטיטי את ליבי ; בתיאטרון הקאמרי זהרה אורזי המזוודות, בית ספר לנשים, אמא (פרס הצגת השנה) מעגל הגיר הקווקזי (פרס במאי השנה), מסצ'ואן ; בתיאטרון בית ליסין: קוראז', כולם רוצים לחיות, גם הוא באצילים, כטוב בעיניכם, מהומה רבה על לא דבר ; ליזיסטרטה ; בתיאטרון הבימה: משרתם של שני אדונים (פרס הקומדיה של השנה), טרטיף, אילוף הסוררת בידרמן והמציתים, בעלי המתוק ואשתי היקרה, (פרס הקומדיה של השנה), הקיץ, נישואים בתיאטרון החאן: הלילה השנים- (פרס הקומדיה של השנה), הקסם הגדול, תעלולי סקפן (פרס הצגת השנה), הנסיכה האמריקאית הנשים העליזות מוינדזור, נפוליון – חי או מת!, יתוש בראש, (פרס הקומדיה של השנה), עשר, החולה המדומה . אנטיגונה, רוחות עליזות, היה שלום, מר הפמן .2017 ; זוכה פרס רבינוביץ 2014 ,2010 ,2008 ; זוכה פרס יוסף מילוא 2008 , זוכה פרס רוזנבלום זוכה במילגת קרן אמריקה-ישראל ע"ש שרגא פרידמן ז"ל.

נוסח עברי יותם גוטל – ) בבימוי ותואר ראשון במשחק מן החוג לתיאטרון באוניברסיטת MFA( בעל תואר שני נפילתו של תל אביב. משמש כדרמטורג הבית של תיאטרון החאן. כבמאי, ביים את לפי מרגריט הכאב מאת ברטולט ברכט (תיאטרון תמונע), האגואיסט יוהאן פאצר מאת מרגריט הכלה האנגלייה דיראס (פסטיבל עכו - ההפקה זכתה בציון לשבח), דיראס (תיאטרון האוניברסיטה) וכן מביים תרגילים בביה"ס לאמנויות הבמה בית צבי (תיאטרון החאן). חבר סגל ההוראה במחלקה ה ּדֶבֶר ובאוניברסיטת תל אביב. תירגם את הפדגוגית של תיאטרון הקאמרי, מלמד בתיכון תלמה ילין וכן מתרגל בחוג לפילוסופיה מאת לארס פון טרייר האידיוטים באוניברסיטת תל אביב. פרויקטים נוספים בתיאטרון:

– מחזה שנבחר להופיע בפסטיבל תיאטרון קצר הריון ראשון בסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב בירושלים (עיבוד), מאת מולייר בתיאטרון תמונע (משחק ודרמטורגיה), ועוד. לאחרונה, ביים סרט קצר המיזנטרופ בצוותא (כתיבה), )Volksbühne( בהזמנת פסטיבל ברכט הבינלאומי בגרמניה, וליווה הפקה של רנה פולש בתיאטרון הפולקסבינה בברלין.

13 תיאטרון החאן

תפאורה סבטלנה ברגר – בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. , הסבתות, אנטיגונה, אוי 2022 מבקר המדינה בין עבודותיה בעיצוב תפאורה: אלוהים, יתוש בראש, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, העולם האחר, הנשים עליזות מוינדזור, דוד וניה, החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת הדרקון, אותלו, המצליחים, נישואים, 12 - דקות ו 4 , הדירה של רוזה, נופים קסומים בתיאטרון החאן; קיץ, אושר, צל חולף שניות, האפקט, כלוב העליזים, דונה פלור נשואה לשניים, גרין מייל, רומיאו ויוליה, לעבור את הקיר, מלך הכלבים, משרתם בתיאטרון באר שבע; רוחות, רק אתמול נולדה

השיבה, סוס אחד נכנס לבר, עד בתיאטרון בית ליסין; של שני אדונים, הים הכחול העמוק, עקר בית, מדליה להרי הלילה בתיאטרון הבימה; ינטל, אני לא רפפורט, מקווה, החולה המדומה, קוריולאנוס בתיאטרון הקאמרי; לא ידע הכיתה המעופפת, מומו, בתיאטרון חיפה; איש הכריות, מחיר הכבוד, משהו למות בשבילו בתיאטרון גשר; 12- ה בתיאטרון לילדים ולנוער באר-שבע. מלכת השלג במדיטק; אמיל והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל גן הדובדבנים, אבודים ביונקרס, עפיפונים, הרולד ומוד, הגיבן מנוטרדם, טירונות בלוז, בין עיצוב תלבושות: בתיאטרון הקאמרי; גם הוא באצילים בתיאטרון גשר; שונאים – סיפור אהבה בתיאטרון באר שבע; חברים איש הכריות, מחיר הכבוד, בתיאטרון הבימה; קוריולאנוס, מירל'ה אפרת, משפחה עליזה, פירורים, ארטון, טנגו אהבה אחרונה, החזן מווילנה, ילדי הצל בתיאטרון חיפה; שלוש מסיבות, אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי , הבית הנקי, נער האופניים 2022 סיפור על אהבה וחושך, רוחות עליזות, הסבתות, מבקר המדינה ביידישפיל; בתיאטרון החאן. ). זוכת פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב אמיל והבלשים ( 2008-2009 זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים ), זוכת פרס הבמה לילדים ונוער של עמותת אסיטז', על עיצוב תפאורה להצגה מלך הכלבים ( 2017 תפאורה לשנת .2021 ,) (תיאטרון אורנה פורת אלי תלבושות ילנה קלריך – בהצטיינות בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, M.F.A ותואר B.A בוגרת תואר במגמת עיצוב תיאטרון, התמחות בעיצוב תפאורה ותלבושות. מרצה בפקולטה לאומנויות, בחוג לתיאטרון ובתוכנית הרב תחומית. מעבירה קורסים בציור, עיצוב וטכניקה של תלבושות לתיאטרון, חונכת סטודנטים לתואר שני בעיצוב תלבושות לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הצגות תיאטרון בכל התיאטראות בארץ. 80- ועד היום עיצבה תלבושות לכ 1998 משנת גן הדובדבנים, מינכהאוזן, כולם רוצים להוליווד, מיסטר בין עבודותיה: תיאטרון גשר: ; אני לא רפפורט, שיפוצים ; תיאטרון בית ליסין: ברינק, וריאציות לתיאטרון ולתזמורת הוא הלך ; בלט ירושלים: איזבלה, חסיה היתומה ; תיאטרון באר שבע: אושר תיאטרון החאן: כמו כן עיצבה תלבושות לתיאטרון חיפה, לתיאטרון המדיטק, לתיאטרון הילדים והנוער, לתיאטרון הקאמרי ולתיאטרון היידישפיל. בתיאטרון הלאומי הבימה. בין עבודותיה 2021 עד 2007 אחראית על עיצוב תלבושות וניהול מתפרה בין השנים עלובי החיים, אוויטה, גברתי הנאווה, שייקספיר מאוהב, החולה המדומה, עקומים, סימני דרך, מאחורי הבולטות: , הנאהבים והנעימים, מיקה שלי, אוגוסט: מחוז אוסייג', לילה במאי, אם הבית, איולף הקטן, 1942 הגדר, מצדה המובן, יום הולדת לג'וזפה, אביב מתעורר, מוריס שימל, מי מפחד מווירג'יניה וולף, רעל ותחרה, אנה קרנינה, . בשדות

14 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

ועוד. אביבה אהובתי, המודעה לפרויקט קבוצתי של UNESCO זוכת פרסי קרן התרבות קרן שרת במהלך לימודיה באוניברסיטה. זוכת פרס .1994 בשנת Prague Quadrennial בתערוכה הבינלאומית המלט סטודנטים על עיצוב תפאורה למחזה

מוזיקה בוריס מלקובסקי – מוזיקאי ישראלי, מלחין ונגן פסנתר, עוגב ובאיאן.

כמלחין, נגן ומעבד מוזיקלי השתתף בעשרות הפקות של התיאטרון הישראלי: בתיאטראות הבימה, הקאמרי, תיאטרון החאן, יידישפיל, גשר, תיאטרון חיפה, תיאטרון אורנה פורת ועוד; וכן בעשרות הפקות של תיאטראות פרינג' והצגות סטודנטים, ביניהן הצגות של מגמת התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בתי הספר למשחק בית צבי וניסן נתיב ועוד. כמו כן הלחין לסרטים ולמופעי פרפורמנס שונים. בוצ'ה בתיאטרון הקאמרי, מהומה רבה על לא דבר בין ההצגות להן הלחין מוזיקה: בתיאטרון החאן. השתתף בהופעות ובפסטיבלים רבים של ג'אז, מוזיקת עולם ומוזיקה בת זמננו ברחבי העולם. בין הבימות שבהן הופיע: קונצרט חבאו באמסטרדם, האופרה הלאומית החדשה בבייג'ינג, מילניום פארק שיקגו, תחנות רדיו במדינות שונות. 250 - בקופנהגן ועוד. המוזיקה שלו הושמעה בכ womex תאורה רוני כהן – אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, תעלולי סקפן, גן בתיאטרון החאן: הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי אלוהים, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, טייבלה והשד, רוחות עליזות, הַּדֶבֶר, חתונה בשעת מגפה, הסבתות, היה שלום מר ועוד. , נער האופניים, נוף לים 1970 הפמן, בתחילת קיץ אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון האלמנות העליזות, בתיאטרון הבימה: אהבת חיי, גוד ביי אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, . בתיאטרון בית ליסין: מבקר המדינה, בגדי המלך נשים לא מציירות, קומדיה של טעויות, אפריל . בתיאטרון באר שבע: ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת גם הוא באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, משפט פולארד, כולם . בתיאטרון הקאמרי: הקסום, השחף, הביתה הביתה . בתיאטרון רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, פשוט לאהוב, אגדת דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו . ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם חיפה: האשליה, הקיץ, הנסיכה האמריקאית, נפוליון זכה בפרס התיאטרון הישראלי על עיצוב התאורה להצגות החאן: – חי או מת!

15 תיאטרון החאן

וידאו ארט דניאלה בלה קנדלשיין – אמנית רב תחומית. פועלת במגוון מדיומים מאמנות פלסטית ועד לאמנות דיגיטלית. בעלת תואר ראשון בהצטיינות מהמחלקה לאמנות בבצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב. בוגרת התוכנית למצטיינים במרכז אדמונד דה רוטשילד. לצד היצירה האמנותית עובדת כיום כעצמאית בתחום הווידאו – עורכת, מפיקה ומנהלת פרויקטים. יצרה תפאורה לסרטים, טלוויזיה וקליפים. עבדה בסטודיו של אמן הווידאו והמנהל האמנותי בבימוי רפי ניב בסטודיו למשחק יורם עפיפונים יואב כהן. יצרה וידאו-ארט להצגה זו יצירתה הראשונה בתיאטרון הרפרטוארי. עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי לוינשטיין. ארתורו אּוי ארז שפריר – ), שחקן ובימאי תיאטרון. 1986-89( בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב מעקב . תיאטרון באר שבע: שוליים קשים, פלשתינאית, מקבת, גטו תיאטרון חיפה: החולה המדומה, שלוש . תיאטרון הקאמרי: הופס והופלה . תיאטרון הבימה: באפילה . אחיות, הלילה השניים עשר, פטרה, אנטיגונה, תיקון חצות, רצח שורו, ביפ, איש החשמל, אוסטרליה שלי, סבנה, חדר מלחמה, קולנוע וטלוויזיה: . ראש גדול, מגדלים באוויר, החיים זה לא הכול, כבודו בתיאטרון החאן. אוי אלוהים ו- הדלת ממול ביים את ההצגות משתתפים

המצליחים, הקסם הגדול, החולה . שיחק בהצגות: 2005 שחקן להקת תיאטרון החאן משנת (זכה בפרס התיאטרון הישראלי המדומה, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, הלילה השניים עשר הנשים העליזות מוינדזור, הצוענים של יפו, נפוליון חי או מת, יתוש בראש, אנטיגונה, חתונה לתפקיד המשנה), ועוד. בשעת מגפה, הבית הנקי . , היה שלום מר הפמן, נוף לים 2022 תעלולי סקפן, הסבתות, מבקר המדינה כיום משחק בהצגות: אריה צ'רנר – דוגסבורו . זוכה פרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה, 2007 בוגר בית צבי. זוכה פרס קלצ'קין . זוכה 2020 בפרס הראשון בפסטיבל שיקגו הרפתקה בשחקים . זכה עם הסרט 2009 .2021 אות הוקרה בפסטיבל הבין לאומי להצגות ילדים קריוקי, פוקסטרוט, מכתוּב, לבנון, השיגעון הגדול, חתונה מנייר, מבצע קולנוע: זינזאנה, פלורנטין, הפוך, השמינייה, ועוד. טלוויזיה: חמניה, הבודדים, ארוגם ביי מעורב ירושלמי, הפיג'מות, פצועים בראש, אמא ואבאז, המלכות, חטופים, פרודים, . אגדות מיערות וינה, חלום ליל קיץ ועוד. בתיאטרון באר שבע: סקיי, קופה ראשית אותלו, דוד וניה, הנסיכה שחקן ותיק בלהקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: תעלולי ועוד. כיום משחק בהצגות: האמריקאית, הקמצן, סוף משחק, חתונה בשעת מגפה . , נער האופניים 2022 סקפן, אוי אלוהים, סיפור על אהבה וחושך, מבקר המדינה

16 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

קלארק, בוול רואה החשבון, הוק הירקן ניר רון – בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. שיחק בתיאטרון הקאמרי, בפסטיבל עכו . זוכה פרס הבמה לילדים ונוער על שחקן השנה מפתח הלב ובהצגת היחיד 1990 ; זוכה פרס תיאטרון 2014 , ; זוכה פרס רוזנבלום 2008-9 , קץ של העץ בתפקיד משנה ב .2016 , החאן ע"ש מיכה שגריר על מצויינות אמנותית לוקאס, הכלה צייד הפרפרים שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות רבות, בהן: מילה של אהבה, צל חולף, הזמרת קירחת יותר, בשיתוף תיאטרון הבימה, והמוות המצליחים, הקץ של העץ, מלחמה על הבית, הלילה השנים-עשר, המחיצה, פילוקטטס, חלום ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, פונדק הרוחות, אנטיגונה, רוחות ועוד. עליזות, ה ַּדֶבֶר ם. , נתן החכם, נוף לי 2022 הזהו אדם?, הסבתות, מבקר המדינה כיום משחק בהצגות: הכרוז, פיש, השחקן, מר דאלפיט יהויכין פרידלנדר – בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. שיחק בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון חיפה. משחק בקולנוע ובטלוויזיה. תורם את קולו לסרטים מצוירים. . יהויכין – קצר ולעניין מעלה מופע יחיד: שיחות אחרי שחקן להקת תיאטרון החאן מזה כשלושה עשורים. השתתף בהצגות: לוויה, אנה גלקתיה, מידה כנגד מידה, הבתולה מלודמיר, האשה מן הים, קולות אחרים, השחף, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, קריטון, מילה של אהבה, (עגנון), , אסתרליין יקירתי - הצגת יחיד האשליה, החיים הם חלום, הקיץ, שימון בידרמן והמציתים, אותלו, מלחמה על הבית, אושר, המצליחים, אהובת הדרקון, סוף קצרים וחתול, תמונות מחיי הכפר, הקומדיה של 2 , משחק, הלילה השניים-עשר, הקמצן , כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, – הצגת יחיד קאלאנדרו, הצוענים של יפו, עורבים, בוצ'ה, דוד וניה, מתחזקים נפוליון – חי או מת!, העולם האחר, נושים, אוכלים, החולה המדומה, הנשים העליזות מוינדזור, פונדק הרוחות, תעלולי סקפן, תהלה, סיפור על אהבה וחושך ועוד. בימים אלו משחק בהצגות: יתוש בראש, אנטיגונה, הַּדֶבֶר – הצגת יחיד. 1970 , נתן החכם, בתחילת קיץ 2022 טייבלה והשד, מבקר המדינה (בתפקיד הסופר עמוס עוז),

רֹומה ויטלי פרידלנד – בוגר תיכון עירוני א׳ לאמנויות, סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. זוכה פרס השחקן (תיאטרון המדיטק). מוף ומוריס על תפקידו ב 2017 הטוב ביותר בהצגת ילדים ), ירושלים. קולנוע: BBC( המתופפת הקטנה ,)1 (ערוץ הקרב בירושלים טלוויזיה: דיבוק, נוימן אגדת . תיאטרון: תמונע: , מרכבה ירוקה SSSR אין לה אלוהים, ילדי . סיפור ישן חדש, לא לשכוח לאהוב, אילוף הסוררת . בית ליסין: חיילים

אדמה קדושה, אהובת שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: הדרקון, משחיז הסכינים הסיני, הקסם הגדול, הלילה השנים עשר, ירושלים החדשה, תעלולי סקפן, סיפור על אהבה וחושך, כיום משחק בהצגות: הקומדיה של קאלאנדרו. , היה שלום מר הפמן, נוף לים. 2022 טייבלה והשד, הסבתות, מבקר המדינה בתיאטרון החאן. ביים את נוף לים במאי תיאטרון, קולנוע וצלם. ביים וכתב במשותף עם שירילי דשא את ההצגה מאת דוניצטי עם האופרה הקאמרית הישראלית אשדוד. ריטה האופרה

17 תיאטרון החאן

דוגסבורו הבן, הנאשם שחר נץ – בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. היה מועמד לפרס שחקן המשנה בטקס . זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות יחיד תיאטרונטו 2018 " "קיפוד הזהב . שיחק ב"תיאטרון הבית" ביצירות: שלבים 10- איך להיות מאושרים ב על ההצגה 2018 . ניים דרופ, לא מכניסה את זה הביתה, שתמות אמן כנרת כנרת, פונדק הרוחות, האיש שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות: . כיום משחק בהצגות: שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, חתונה בשעת מגפה , נתן החכם, 2022 תעלולי סקפן, אוי אלוהים, טייבלה והשד, מבקר המדינה . נער האופניים אוקייסי מבקרת העירייה, גברת דאלפיט ניצן לברטובסקי – בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. שלטון (נטפליקס), The Greenhouse Academy , קטמנדו, פצועים בראש טלוויזיה: . בקולנוע: הצללים, משפחה טובה, רון, לצבי יש בעיה, ילדות סכסכניות, סברי מרנן . תיאטרון יפו: ארץ פוק, הדה גאבלר, הדייר חיימוביץ' . תיאטרון הבית: שש פעמים . נראתה לאחרונה . תיאטרון אורנה פורת: שלוש אחיות . תיאטרון תמונע: ההודאה . אהבת הדסה . תיאטרון השעה: ילדת הקשת בענן תיאטרון הקיבוץ: עורבים, נפוליאון – חי או מת! פונדק שחקנית להקת תיאטרון החאן. שיחקה בהצגות: תעלולי . כיום משחקת בהצגות: הרוחות, הַּדֶבֶר, רוחות עליזות, חתונה בשעת מגפה . , היה שלום מר הפמן, נער האופניים 2022 סקפן, טייבלה והשד, הסבתות, מבקר המדינה בוצ'ר, גיבֹולה גל זק – .2022 , בוגר בהצטיינות של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי זכה במלגות רבות במהלך לימודיו, ביניהן: מקום ראשון בגמר תחרות פסטיבל הקומדיה ע"ש ספי ריבלין, פרס צבי קליר על הצטיינות לאורך שלוש שנות הלימוד, זוכה תחרות קרן גוזמן, זוכה תחרות "סנו" ועוד. תסריטאי: סייד קשוע, במאי: גורי אלפי (כאן חינוכית). מדרסה טלוויזיה: ילדי (אנסמבל גונז׳) המוצגת בתיאטרון הקאמרי, היא, מיכאל – שם זמני תיאטרון: (תיאטרון החאן). נוף לים , במאי: נועם שמואל (תיאטרון המדיטק), בית העץ פלייק, גירי שלו גלבר – בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב ולימודי קולנוע בביה"ס סם שפיגל לקולנוע .2019 ולטלוויזיה. זוכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל עכו בשנת – קבוצת חיצים – תיאטרון צוותא, בבימוי תמר קינן. גידול ושמו בועז בתיאטרון: נפילתו של האגואיסט יוהאן , מאת ובבימוי מתן אמסלם. X תיאטרון פרינסס אבנר כתפיים – תיאטרון תמונע, מאת ברטולד ברכט, בבימוי יותם גוטל. פאצר – פסטיבל כל כך הרבה לבן – פסטיבל תיאטרון קצר, בבימוי יאיר שפירא. , בבימוי מתן 40- – פסטיבל עכו ה חוסר עניין לציבור ישראל, בבימוי מתן אמסלם. – פסטיבל העולם התחתון – תיאטרון תמונע, בבימוי מאיה בואנוס. אוקטובר אמסלם. – סופעולם – בבימוי לינה וסלבה צ'פלין. מוקי בוערה תיאטרון קצר, בבימוי טל וניג. בקולנוע: – בבימוי אדם סנדרסון. לוויה בצהריים – בבימוי רוני קידר. בל + ג’ו בבימוי רוני קידר.

18 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

ניר רון, שלו גלבר, גל זק

19 תיאטרון החאן

ניצן לברטובסקי

שחר נץ

על בריֹונּות וקפיטליזם אברהם עוז

אם במרכזו של "חיי גליליאו" מעמיד ברכט את הפרוטגוניסט של המאבק ההיסטורי, הרי במרכז "ארתורו אוי" הוא מציב את האנטגוניסט המוחלט של הסיוט הפוליטי המודרניסטי: הפשיזם הגנסטרי המנצח וחסר המעצורים, הנתמך באורח כפייתי כמעט על ידי האינטרסים הכלכליים של הקפיטליזם המחוייב להנצחת שליטתו באמצעי הייצור. [...] במחזה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי", מעין אבן-התרסה תיאטרלית נואשת שמשליך המחזאי הרדוף על דרכן של מרכבות הפשיזם השועטות במהירות אל כיבוש אירופה, משמשת התיאטרליות עצמה כסוכן העיקרי של הניכור [...] טכניקת הניכור מקושרת ללא הפסקה בתפיסת העולם כבמת תיאטרון: הגלגול המשמעותי ביותר שעובר הגנסטר הקרנבלי ארתורו אוי במהלך הקריירה המטאורית שלו אל פסגת השלטון מתואר – שנים בטרם הפך העימות הטלוויזיוני לאבן הפינה של המאבק הפסוודו-דמוקרטי על השלטון – כשיעור בגילום תפקיד ויצירת תדמית. האירוניה החודרת של התמונה המבריקה הזו נעוצה בעובדה שרק ברגע שבו לומד אוי לצאת מתוך עצמו ולסגל לעצמו תדמית ריקה, נולדת זהותו השלטונית הממשית:

יהויכין פרידלנדר, ניצן לברטובסקי

הממשות תלויה ומותנית אפוא בתדמית. תדמית תקשורתית זו נקנית, כעסקת חבילה, עם קלישאות מזויפות של מוסר, צידוקים פסיכולוגיים מתחסדים ורטוריקה פוליטית המנותקת מן המצב העובדתי. אף לרגע אין ברכט מניח לקהל הצופים להזדהות עם גיבורו, דמוי המפחיד בעריצי המאה העשרים, מבלי שהמודעות לתפקודו התיאטרלי-המניפולטיבי בכל שלב בהתקדמות העלילה תחרוץ את משפטה הרציף על המתרחש, ותציב סימן שאלה מתמיד ונוקב על הנהייה אחר מנהיג חזק, ההופכת בעיני ההמון את פשעיו של מנהיג כנופיית גנסטרים לאפוס הרואי נערץ.

20 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

העולם כבמה מתבטא גם דרך התייחסות פרודית לציוני דרך במאגר התרבותי האצור בזיכרון הקיבוצי של הקהל המיועד. [...] לאחר שירצח את בעלה, איש המצפון העומד בדרכו, יחזר אוי אחר האלמנה בדיוק כפי שעושה זאת ריצ'ארד השלישי של שקספיר, ואף יזכה לסיוט מסוגנן מטעם קורבנותיו. ולמה? לא כי היגיון יש כאן, אלא משום שפרודיה יש כאן, והיא מנחה את העלילה. [...] לקשר ההדוק הזה בין בריונים וקפיטליסטים, עסיסי, חסר-צורה ומשולל כל היגיון אידיאולוגי ארוך-טווח, מייחס ברכט את האירוניה החודרת ביותר במחזה. המציאות בנויה על פרדוקס עמוק: התועלתנות האנוכית, האמורה להפריד את החברה האנושית לאטומים מבודדים, היא למעשה הברית העמידה ביותר ביחסי אנוש; אבל אין כל רציונל מילולי המסוגל להעניק לה כסות רטורית שתסבר את האוזן, זו הצמאה תמיד לשמוע את ייצוגם המנוסח-למשעי של עקרונות מוסריים [...] ניכוסם האקרובטי של טיעונים מסורתיים מתחומי המוסר, הפטריוטיות, או הדת לשירותה של ברית הבריונים והקפיטליסטים, עלול להיחשף ברגעי המשבר הבלתי נמנעים הפוקדים תדיר את המציאות הפוליטית. הרטוריקה הגבוהה על אודות ערכים, הגינות, מוסר וסלע קיומנו לא תעמוד במבחן המציאות אפילו לרגע קט, בשעה שהיא מתנגשת באינטרסים כלכליים-כוחניים מנוגדים: כשמשווקי החסה, שנתנו לאוי את חסותם הנדיבה, נרתעים מפני הדם שהוא שופך, מתעורר בהם לרגע מצפונם הרדום, אבל מיד הם מגלים שאין הם זכאים עוד לדבר ברצינות בשמו של אתוס שהם עצמם ויתרו עליו. הברית ההדוקה בין בעלי האינטרסים הכוחניים היא מפלטם היחיד, והיא גם זו המפתה אותם לנקוט מטבעות לשון מקודשות של מסורת ומוסר, עד שיבוא ברכט, או אנחנו, ונפוצץ עליהם את בלון הפרודיה, לתפארת ההומניזם הפצוע אך למוד ההישרדות. שכן, אחר הכול, הלא מרקמותינו שלנו וממסכת חיינו טווים העריצים את תדמיתם המזויפת: זה כוחם, וזו גם התהום הפרושה לרגליהם, ובה ייפלו, כדי לפנות את מקומם לעריצים החדשים.

269 ' , עמ 1999 , אברהם עוז, התיאטרון הפוליטי: הסוואה, מחאה, נבואה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, זמורה-ביתן . מתוך הפרק "נבואה: התיאטרון הנבואי". 272 –

ארז שפריר, ויטלי פרידלנד

21 תיאטרון החאן

ניר רון

אריה צ'רנר

גל זק, שלו גלבר

22 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

יהויכין פרידלנדר

ארז שפריר, ויטלי פרידלנד

23 תיאטרון החאן

סוד הקסם של הגנסטר דוד גורביץ'

יחסה של החברה לגנסטר רצוף סתירות: החברה סולדת לכאורה מכל גילוי של אלימות ומגנה בתוקף ) המשבשים את התסריט Bad Guys( " את רוצחיה – אלה הם "האנשים" הרעים

המרגיע של קפיטליזם אופטימי, עתיר בקיטש צרכני, המבטיח לכל דכפין הרמוניה חברתית ואושר בר-השגה. הגנסטר, ברור לכל, מציע את מרכולתו האלימה, שוחרת המוות, לחברה שאמורה לדחות בשאט נפש את שירותיו. ואולם בפועל לא כך

הם פני הדברים: באופן חשאי ובלתי מוצהר בעליל, החברה כמהה לריגושים אלימים משום שאלה מממשים את הפנטזיה הסדיסטית-ניהיליסטית המדומיינת שלה על אודות גבולות השליטה: חיי אקסטרים גבריים ואלימים, חיים על סף הקץ, המנהלים פלירט מסוכן עם "עקרון העונג", שככזה כבר מכיל את האלימות והמוות כאלמנטים מרכזיים בתוכו. כך לפחות מעדיפה התרבות הפופולרית לדמיין את אגדת הגנסטר: "הגיבור הרע", ששטניותו היא שם דבר, מבטיח לצרכן פורקן רגשי אפל שהתרבות המשפטית (האנליטית, הרציונליסטית) אינה מתירה לו כלל: זהו הרצון האָטָוויסטי לנקמה, לפורקן יצרי, המצוי מחוץ לגבולותיה של התרבות השיפוטית. המאווים האנושיים המרוסנים על ידי הנרטיב של החוק, פורצים עתה מכלאם והופכים לאופציה אנרכיסטית נגדית בתוך עולם מקביל וסגור, הסובב סביב צדק אלטרנטיבי (צדק ויג'ילנטי) ו"רוע מושלם" מן הסרטים. הרוע פורץ הגבולות זוכה אפוא ליוקרה חברתית חדשה, ובדמיון הפופולרי הוא מייצג עקרונות חיוביים לכאורה של טרנסגרסיה – מעין "קּוליות" אופנתית המבקרת את האידיאולוגיה הקפואה של הסדר הקיים.

]...[

ויטלי פרידלנד

24 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי

הגנסטר השטני, שאקדחו הע ָׁשֵן שולח אל קורבנותיו אל "השינה הגדולה" שממנה לא יקיצו עוד, הוא נציג מעורר אימה ומצמית של כוח עיוור, פטליסטי, טרנסצנדנטלי, בלתי מובן, הפועל באופן אלים ויוצא דופן על סביבתו. ואולם אלימותו חושפת מתוך הפרזה, שהיא לעיתים גם פרודית, את הפרקטיקות האלימות שבהן נוהגת התרבות הכללית; האלימות מקבעת את דמות הגנסטר כ"נסיך האופל" המוחלט – האיש המנהל את חייו כשרשרת פולחנית של טקסי מוות דרמטיים, מהפנטים בעוצמתם הזרה. טקסיות הרוע הפרפורמטיבי הופכת בשלב מסוים להפגנה של ברוטליות טהורה המציגה את יצרי המוות / עונג כחומר גלם נא, שממנו מורכב עולמו הנפשי של הגנסטר.

]...[

פעולה [פרפורמטיבית מיידית] זו היא שיפוטית ונקמנית כאחד (למרות הסתירה האינהרנטית בין המושגים). זוהי לעולם פעולה "ישירה", ממשית, נוגעת באופן מיידי בגופם של אנשים; אין זו רק פעולה סימבולית או פורמלית: גם אם לא ננקטת אלימות ישירה כנגד הקורבנות – אלימות פוטנציאלית תמיד "מרחפת באוויר"; עצם אזכור שמו של הגנסטר באוזני הקורבן המיועד, או עצם כינונו של המבט המצמית של הבריון השכונתי הננעץ בזולת, די בהם כדי להביא את הקורבן לכדי אימה אינסופית ולאלצו למלא באופן מיידי אחר הדרישות הנרמזות על ידי הגנסטר. המאפיונר נהנה אפוא מכל העולמות: הוא חלק בלתי נפרד מן השיטה הסימבולית של הקפיטליזם הקלאסי: הוא מתקיים בעולם רציונלי המוגן על ידי החשיבה הליברלית הומניסטית המקדשת את זכויות הפרט; הוא חי את היומיום של החברה המהוגנת: העבריין מתלבש, סועד עם הבורגנות, מבקר בתיאטרון ובאופרה, מנהל חיי משפחה נורמטיביים, שותף פעיל לחלום האושר הבורגני; ומצד שני הוא גם חלק בלתי נפרד מ"עולם האופל", מעולם הפנטזיה האלימה והישירה של הממשי. התנועה הווירטואוזית בין העולמות מהווה מקור נוסף להזדהות המדומיינת שחש כלפיו האדם הנורמטיבי שעולמו שלו אינו כולל את המהלך הטרנסגרסיבי, חוצה הגבולות של הגנסטר. בעצם החבירה בין העולמות, יכול הנמען להאמין כי לפניו לא סיפור זוועה מקומם אלא טקסט מעניין, המטהר את הרוע על ידי אזרוחו והכלתו ביומיום – אותו יומיום המשותף לגנסטר ולקוראיו. ]...[

,16 ,15 ' , עמ 2017 , , הוצאת מודן ומשרד הביטחון גנסטר שיק – פשע, תרבות, קפיטליזם דוד גורביץ', .50 ,47 ,45

25 תיאטרון החאן

אודי בן משה מנהל אומנותי: | יורם ברוורמן מנכ"ל:

, עמוס אונגר, אבי בלשניקוב, אמרי בן עמי, רות דיסקין, יוסי הראל, גורי זילכה, יעל מושיק ביבי – יו"ר חברי הוועד המנהל: חקלאי-קאופמן, מיכה טל, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יובב צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אפרת שהם הילדסהיימר גוף מבקר: ציפורה כהן – רואת חשבון שחקני להקת תיאטרון החאן: ניצן לברטובסקי, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי, שחר נץ, יוסי עיני, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר שחקנים להצגה: ענאן אבו-ג'אבר, איצ'ו אביטל, יארא אזרייק, תמר אלקן מאושר, דניאל ברקאי, שלו גלבר, עֹפר גרינברג, יואב היימן, גל זק, יוסי ירום, ישראל פניאל, סוזנה פפיאן, נעמי פרומוביץ-פנקס, בר שדה, יעל שטולמן צוות תיאטרון החאן: חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: ברטה שטרית; מנהל טכני וייצור: ששון חזם; מנהל תאורה וסאונד: רוני כהן; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: אירית בלומנפלד; מנהלת מנויים: קרן ברק; מפיק אומנותי: אסף ברזניצקי; מנהלת שיווק ויח"צ: שרי נחשוני; רכזת שיווק ודיגיטל: ספיר זוהר; עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: נעמה אנֹוש; ניהול הפקה: יהודית כץ, קרן אור גדון; הנהלת חשבונות: מרינה ברייטר; דרמטורג: יותם גוטל; מנהל במה: עאסם אל-שריף; תאורנים: יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, זיו בר-דוד, אייל סטוצ'ינסקי; טכנאי קול: ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב; עובדי במה: חאלד חמדאן, אדם פסח, שגיא שם טוב, מחמוד גית; הלבשה ואביזרים: פאולה טימונר, תמרין קול, הילה הולצר, מיכל קנדל, אור שרבליס; איפור ופיאות: סופי מולדבסקי; קופאיות: גאיה בן עמי, מעיין הירשפלד, נעמי ישראל, הדס קייך; מח' מנויים: בת-אל מרציאנו (אחראית משמרת), רחל אנקרי, נאוה ברנר, ישראל גושן, זהבה לוי, בתיה מהריאן, שושי קנדל; אחראית דיילים: עדי גינת; דיילים: צרויה אייקין, שי אלהרל, רווית אשכנזי, שירה הר, אופיר זייף, רותם נהיר, דניאל רשף, טל שורש, נעמי שרמן. אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים לעשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון. naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות יו"ר אגודת הידידים: עו"ד חגי שמואלי יועץ משפטי: עו"ד עמי פולמן | מבקר פנים: רו"ח יאיר אלון עמיתים /// נווה אייל, מיכל ועמוס אונגר, דודו אלישר, יעל ורמי ארז, רוז ואליהו בן טובים, זהר ג'ינאו, נורית ואהל הרמן, דן זיסקינד, רות חשין, צביקה יוכמן, שי ומיכל ליפשיץ, לסלי סבה וורדה שיפר, ענת פורת, רונית ושלמה רבינוביץ', שלומית ופלג רדי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי, אריאל שנהר, אנה שניידר ידידים /// רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, גדעון ועליזה אלון, ירון אנג'ל, בתיה ארטמן, עליזה אשד, מושיק ויעל ביבי, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, דבורה בן דוד, עופרה בן יעקב, רובי ובניה בן-נון, נטע בן פורת, חיים בן שמעון, סוניה וזמיר בקל, רמי בר גיורא, נעה וישראל בר גיל, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, מלכה גאגין, רעיה וחנוך גוטפרוינד, מזל גרטין, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, יהודה דוידוב, מירי ודני דינוביץ', טובה הרצל, נעמי וינד, מירה ויינשטין, דניאלה וכסלר, אילנה ויורם וקשלק, יהודית זליג, אורה זק, ציפי זרנקין ויואב איגרא, פרנסין וראובן חזן, טלי חיימסקי, נחמה חסון, נעמי חפץ, אפרת ומיכה טל, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, נאוה וחיים יפה, ארי כהן, עופר ותהילה כהן-כהנא, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, הרצל לוי, יוסי לוי, עופר והילה לוי, רינה ואיתן לוי, חבצלת לורברבוים, פיני לזוביק, דינה ושלמה מור יוסף, אריאלה מן, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, אריאל נסים, שמחה סיגן, רות ומיכאל סלע, לבנה ודן בניה סרי, עמי וחווה פולמן, רחל פייטלסון, ענת ואלכס פינסטרבוש, לינה פישר, מיכאל פרימן, ברוריה פרסבורגר, נעמי ודוד קאסוטו, דב קולני, אבי קוסטליץ, צבי רביב, ברטה רג'ואן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, זאב ותרצה שביט, תמר שילה, יהודה שפירא, יפה שפירא ועופרה הלפמן, אורי שרף שוחרים /// עמיר וריקי בירם, אבי בלשניקוב, שמעון ברזילי, נירה וישראל ברטל, דברה ולואיס גרבר, מומי ונילי דהאן, רנה ומאיר חת, אמיר לנג, ג'ואנה ואברהם קושניר, אליס שלוי

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

The Resistible Rise of Arturo Ui A dangerously funny satire By Bertolt Brecht

Directed and adapted by Udi Ben Moshe Hebrew Translation: Yotam Gotal

Set Design: Svetlana Breger Costume Design: Elena Kelrich Music: Boris Malkovsky Lighting Design: Roni Cohen Video Art: Daniella Bella Candleshine

CAST (in Order of Appearance) Yehoyachin Friedlander – Announcer, Fish, Actor, Ignatius Dullfeet Nir Ron – Clark, Bowl, Hook Gal Zak – Butcher, Giuseppe Givola Shalev Gelber – Flake, Emanuele Giri Arie Tcherner – Old Dogsborough Shachar Netz – Young Dogsborough, A defendant Erez Shafrir – Arturo Ui Vitali Friedland – Ernest Roma Nitsan Levartovsky – O'Casey, an investigator; Betty Dullfeet

A gangster play about a mobster who rises to political power by extorting corrupt politicians and greedy businessmen and silencing or eliminating his opponents. A terrifying journey, rife with avarice, power-hunger and a whirlwind of crony capitalism and organized crime. A fresh, updated version and translation of Bertolt Brecht's famous play.

Production Manager: Keren Or Gadon Assistant Director: Carmel Cohen Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen

Program Editor: Assaf Berznitsky Stage Photography: Raday Rubinstain

Poster Photography and Design: Moshe Nachumovich – www.mozesart.com Poster layout and Program Design: Elad Elharar – Design & Illustration Public Relations: Sari Nachshoni , The Jerusalem Khan Theatre English Translation: Yaniv Farkas

Running time: about 90 minutes (no intermission) Premiere: July 8 th , 2023

*Please be advised this production contains sudden gunshot sounds. © Suhrkamp Verlag AG Berlin

27 תיאטרון החאן

ארז שפריר

www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל

מרכז החאן (ע"ר)