גושפרתה - גיליון 889

27/4/2018 | יב' אייר תשע"ח | ערש"ק פר' אמור פרתה גוש

חוגגים 70

מבית

889

למדינה

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

הכרעת דין מקוממת למחבל בצומת הגוש 10 <<

מדליק המשואה סיפורו של דב גולדשטיין 18 <<

תיירות פסטיבל האוכל מתחיל 28 <<

לֹהזמנות: 054-6333359

אביגילֹ שרף

דבר העורך

החודש האחרון והאירועים המרכזיים שבו – יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, תמיד גורמים לי להביט אחורה אל ההיסטוריה – האישית, הלאומית והעולמית, ולהתמלא ברגשות מעורבים של עצב ושל הכרת תודה. בתור חובב היסטוריה מושבע אני לא יכול שלא לתהות מה היה קורה אם ההיסטוריה הייתה מתפתחת לכיוון אחר, במיוחד כאשר נראה שמה שהוביל את כולנו לחיים המוכרים לנו היום הם לא רק פעולות גדולות של מנהיגים ומדינות, אלא גם תוצאה של החלטות חסרות משמעות של אנשים מן השורה, ששמותיהם אפילו לא נכנסו לספרי ההיסטוריה. דוגמא מוכרת לכך היא חברי הסגל האקדמי באוניברסיטת וינה, אלו שהיו אמונים על קבלת הסטודנטים החדשים. הם אלו שדחו ברוב קולות את עבודותיו האומנותיות של סטודנט צעיר בשם אדולף היטלר שרצה להתקבל לשם כאומן מהשורה ולפתח קריירה בציור. מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא צוטט כך: "אני לא פוליטיקאי אלא אומן. לאחר שנפתור את בעיית פולין אני רוצה לסיים את חיי כאומן". ייתכן שכל ההיסטוריה הייתה נכתבת אחרת אילו היטלר היה מגשים את שאיפותיו האומנותיות. אך מבחינתי, האדם המשפיע ביותר על חיינו כיום, שבעקבות מעשה אחד שלו החלה שרשרת 'טרגדיות של טעויות' הכוללות שתי מלחמות עולם, התפוררות אימפריות והקמת מדינות לאום, הוא לא אחר מאשר אדם שעבד במשרת נהג, וגם שמו לא נכנס לספרי ההיסטוריה. תפקידו היה להעביר את יורש העצר האוסטרי, בתחילת המאה העשרים, ממקום פגישתו בסרביה בדרך הבטוחה ביותר בחזרה לאוסטריה, וזאת לאחר ניסיון התנקשות כושל שאירע מוקדם יותר באותו היום. אותו הנהג התבלבל בדרכו וכך קרה שצחוק הגורל הפגיש בין יורש העצר לאחד המתנקשים המאוכזבים שכבר היה בדרכו לביתו. אותה התנקשות הציתה את מלחמת העולם הראשונה אשר עם הזמן שאבה אליה עוד ועוד מדינות שאף אחת מהן לא באמת רצתה להילחם, שינתה את העולם ופירקה את האימפריות. ההסכמים שנחתמו בסוף המלחמה השפילו את גרמניה ויצרו אצלה תאוות נקם, כפי שהזהירו רבים מההיסטוריונים ומהכלכלנים של אותה תקופה, וזה מה שגרם בסופו של דבר לעליית הנאצים לשלטון ולפרוץ מלחמת העולם השנייה. מלחמת העולם הראשונה הייתה גם הגורם להצהרת בלפור. זו נכתבה בעיקר על מנת שיהודי ארצות הברית יצדדו בבריטים וכדי שיהודי הארץ לא ישתפו פעולה עם העות'מאנים, אך דחיפה משמעותית להקמת הבית היהודי בארץ ישראל נוצרה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. סבי, דוד בן דוד, נפצע בקרבות בכפר עציון לפני שבעים שנה והועבר למרפאה במשואות יצחק יום לפני הטבח שאירע שם. סבתי ברחה מפולין לכיוון רוסיה בתחילת המלחמה, אך נתפסה על ידי הנאצים. את השואה היא הצליחה לשרוד, ואילו אחרים שהצליחו לעבור את הגבול נרצחו מאוחר יותר על ידי פלוגות המוות של הנאצים - האיינזצגרופן. אם דברים אלו היו קורים אחרת, אולי לא הייתי יושב וכותב פה את השורות האלו. נראה שזה בלתי אפשרי לנבא איזו השפעה תהיה לכל בחירה או מעשה שלנו על העתיד הרחוק. 'נסתרות הן דרכי האל', אומרים. ולנו נותר אלא להכיר תודה על מה שיש ולהבין עד כמה שום דבר לא מובן מאליו.

כאלף נשים רקדו באלון שבות בשער: שנה 70 בשעה בה הוכרזה המדינה לפני גרשון אלינסון צילום:

נעים להכיר 6..................... מפסיקה לשתוק

מהשטח 10 .................... מהנעשה בגוש

בלב העניינים 16 ............. כשלון פסח בחברון

איש אחד 18 ..................... דב גולדשטיין

תוכן

מסע בזמן 24 ........................... צומת הגוש

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

תיירות 28 ................... פסטיבל האוכל

תושבים כותבים 30 ...................... יום העצמאות

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: יעקב אילוז, אפיק קארו, כתבים: יאיר סיאני, עדי מנטל גרשון אלינסון צלם:

קריאה מהנה יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

| יעקב אילוז |

מפסיקה לשתוק כתבנו נפגש עם תושבת היישוב היהודי בחברון, ציפי שליסל, בעקבות פרסום הספר 'חברון שוברת פרה ועל החיים ביישוב היהודי. ריאיון ללא פוליטיקלי קורקט. ִ שתיקה', כדי לשמוע על ס

ליצור תקשורת שונה שתתן מענה לצד המושתק של המפה הפוליטית. להפתעתי, סיפרו לי חבריי לקורס, שנמנו על הצד הימני יותר של המפה הפוליטית, שאנשי חברון הם אלימים וזורקי אבנים. שם הבנתי לראשונה שגם מי שנמצא במחנה שלי לא באמת יודע מה קורה בעיר, וניזון גם הוא מהסתה בכלי התקשורת שנותנת מיתוג שלילי לאנשי חברון. החלטתי שצריך לספר מה באמת קורה בעיר. עשיתי את זה דרך הסיפור המשפחתי שלנו - מסבתי שניצלה מציפורני הפורעים בתרפ"ט, ועד להירצחו של אבי." את יכולה לספר על הספר Ï במספר מילים? "הוא מספר את מה שאני פוגשת בחברון. מצד אחד העוצמות האדירות של העיר, ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, הקשר התנ"כי וההמונים שמגיעים לחברון. מצד שני - מלחמה מטורפת נגד היישוב. הפיגועים מצד הערבים, ארגוני שמאל ומעורבות בינלאומית

החיים בקריית ארבע, ובפרט בעיר העתיקה בחברון, מעולם לא היו קלים. מי שנאלצים לספוג את חמת הפורעים הערביים פעם אחר פעם, אלו תושביה היהודים של העיר. תאמרו – 'מזה זמן מה השקט היחסי חזר לעיר?' ובכן, מי שגרה שם מספרת על תמונת מצב שונה בתכלית. עשרות ארגוני שמאל קיצוני מלבים שנאה ועוינות תחת פני השטח, ולעיתים אף מעליהן. על אחדים מהם, כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה" שמעתם, אך ציפי שליסל, תושבת העיר העתיקה, יכולה לספר לכם על עוד כמה עשרות, גרועים לא פחות.

מעלות חברון

לאחרונה הוציאה הגב' שליסל את הספר "חברון שוברת שתיקה" ספר תיעודי היסטורי על כל הקורות בעיר, מן העת החדשה ועד לימים אלו ממש. התמונה שנשקפת מן הספר משתדלת להיות מעודדת, אך בין השורות תוכלו למצוא הרבה דברים שאולי יעצבנו אתכם. גם אם חשבתם שאתם מכירים את הסיפור היהודי בחברון, קריאה קצרה בספר תוכיח לכם מעל לכל ספק - אתם לא יודעים כלום. שליסל, מדריכה במוזיאון היהודי בחברון, ששכלה את אביה, הרב שלמה רענן הי"ד, שנה, מגוללת בשפה רהוטה ובליווי 19- לפני כ מסמכים את הסיפור הטעון של העיר מזווית שלא הכרתם מעולם. "הגענו לחברון בעקבות הרצח הנורא של אבי", היא מספרת, וברקע מואזין מחריש אוזניים. "הקמנו 'כולל' לזכרו של אבא, ובעלי מלמד בכולל. במשך השנים למדתי הרבה על חברון ונפגשתי עם קבוצות רבות, שאפשר לראות רק כאן." מה הביא אותך לכתוב את הספר? Ï "שני דברים. הראשון, אישה קשישה שעבדתי אצלה, בשם ד"ר מרים מגן, ביקשה ממני כל יום שאספר לה מה קורה בחברון, וכל הזמן חזרה ואמרה: 'את חייבת לכתוב! אף אחד באמת לא יודע מה קורה בחברון!' בזמנו התחמקתי

אני מרגישה שחברון נמצאת במוקד ההתקפה של הדה- לגיטימציה של מדינת

בקנה מידה בלתי נתפס שמשקיעים יום וליל כדי לפגוע באנשים היקרים שיש כאן, וליצור דה-לגיטימציה בעולם. אני חושבת שזו פעם ראשונה שמישהו מתושבי העיר מספר מה קורה באמת. אפילו אנשים שבקיאים בהיסטוריה ובאקטואליה היו מופתעים לדעת כמה הם לא יודעים." למה דווקא חברון? Ï "תראה. קודם כול, אני נמצאת כאן. דבר שני, אני מרגישה שחברון נמצאת במוקד ההתקפה של הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בכלל ושל ההתיישבות בפרט. אני חושבת שלכן יש לספר הזה חשיבות אדירה במערכת ההסברה." שוברים שתיקה הם מעט מאוד Ï אנשים, כמה השפעה כבר יש להם? "אף על פי שארגוני השמאל הם מיעוט די דחוי בחברה הישראלית, הם יוצרים הרבה נזק למדינת ישראל, בעיקר במישור הדיפלומטי <<

ישראל בכלל ושל ההתיישבות בפרט

ואמרתי שאינני יודעת לכתוב ספרים. יום אחד היא הפתיעה אותי וקנתה לי פנקס גדול. בפיה הייתה בקשה: 'תתחילי לכתוב, ואחר כך נראה מה לעשות עם זה.' כך התחיל מסע של חמש שנים של כתיבה, עריכה והבאה לדפוס. הדבר השני, באותה שנה נפתח קורס תקשורת של הפורום המשפטי למען א"י, המטרה הייתה

|

6

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

ובקמפוסים בחו"ל. הספר הזה חושף את השקרים שלהם ומביא את האמת לציבור." בסופו של דבר, אם הארגונים Ï האלו עוסקים בזכויות אדם, איזו סיבה אמיתית יש להתנגדות אליהם, הרי גם התורה מצווה אותנו להתנהג בהתאם? "חד משמעית - אין שם אהבת אדם. הכול זה שנאת ישראל. למשל שוברים שתיקה מגיעים באופן קבוע לשבח ולהלל מרצחים ערבים מתחת לחלון של אימי ששכלה את בעלה, והדבר גורם לה לעגמת נפש רבה. ניגשתי אל אבנר גבריהו בעצמו )המנכ"ל של שוברים שתיקה( וביקשתי ממנו שיעברו למקום אחר, והמח"ט אף הוא הורה להתרחק, ובכל זאת הם מגיעים במיוחד מתחת לחלון שלה, כדי לשמוע אותה בוכה. אם הייתה להם טיפת הומניות הם היו מתחשבים מעט באישה נפגעת טרור שאינה בקו הבריאות. שוברים שתיקה גם מקדמים את אחיזתה של הרשות הפלסטינית בחברון, שהיא בעצם דיקטטורה, על פני אחיזתה של ממשלת ישראל, שהיא הדמוקרטיה היחידה באזור. הם פוגעים בכך בעיקר בערבים. שמו, שהתחיל אותו HRC , יש כאן ארגון נוסף יאסר ערפאת והמשיך אותו אבו מאזן, שכל המטרה שלו היא לאכלס ערבים מסביב ליישוב היהודי, כדי שלא נוכל להתפתח. במקרים רבים מדובר באסירים ביטחוניים שריצו תקופות בכלא הישראלי. הארגון שיפץ כבר למעלה מאלף בתים שאוכלסו כאן. אהבת אדם הייתה גורמת להם להרחיק את הצדדים אחד מהשני, לא לשכן אותם בסמיכות. מובן שהשיפוץ כולל השחתה של כל סממן היסטורי יהודי בעיר, כמו למשל, השחתת 'משקוף המנורות' בבית שהיה בקסבה. יש גם אדם בשם עיסא עמרו, צורר ישראל Youth Against גדול, שהקים ארגון בשם שנזרק מ"בצלם" מכיוון שהפעולות Settlements שלו נהיו אלימות מדי, אפילו בשבילם. הוא מגדיר את הארגון שלו כ'ארגון לא אלים' על אף שהכול בדיוק להפך. הוא בעצם מנהל פה בחברון את רוב ארגוני השמאל העולמיים. שוברים שתיקה מגיעים אליו באופן קבוע לשיחות. יש משהו משותף בין הארגונים האלו - שניהם מוקצים בחברה שממנה הם באו. עיסא שנוא מאוד בחברה הערבית. אחד מהתושבים כאן

אישורי בנייה, אפילו במחיר של אי בנייה באזור תל רומיידה. בחודש שעבר הארגונים האלו ערכו פה 'סדר אלטרנטיבי' שבו הם סיפרו על "עשר המכות" של ימינו - המתנחלים, נקודות בידוק, מעצרים ושאר ירקות. את עיסא לא ראיתי ב'סדר' הזה מכיוון שהוא נעצר על ידי הרשות, משום שהעלה פוסט ברשת החברתית נגד אבו מאזן. כך שהפעילות שלו פוגעת לעיתים גם בו עצמו, והכול מתוך שנאת ישראל טהורה. בכל שנה עיסא מנהל קמפיין למען פתיחת רחוב דוד המלך למעבר ערבים )הרחוב בחברון שנסגר לתנועת פלסטינים בעקבות אירועי טרור נגד יהודים(. לא מתוך רצון שיהיה יותר נוח לצדדים להתנהל, אלא על מנת לפגוע בחיים היהודיים כאן. כל ההתנהלות של הארגונים האלו והאחרים מראה שאין כאן שום רצון הומני אמיתי, אלא רק רצון לראות את המקום הזה 'יודנריין'." אילו תגובות את מקבלת על Ï הספר? "התגובות מחממות את הלב. רואים שהספר הזה עשה משהו לאנשים שקראו אותו. התגובה הכי מצחיקה שקיבלתי הייתה מסוהר בשב"ס שאמר שאחרי קריאת הספר, סוף סוף, יש לו מה לענות לצעקותיהם של אסירי חמאס." את עובדת על משהו חדש כרגע? Ï "האמת היא שהתחלנו לתרגם את הספר לאנגלית מפאת חשיבותו להסברה, אך הדבר כרוך בהוצאות מרובות ואין בידינו כרגע את המשאבים. אני פונה לציבור הרחב - אם יש מישהו שרוצה לעזור לנו בתרגום או בתרומה ייעודית עבור כך, יבורך מן השמיים." מה את מאחלת לסיכום? Ï "חשוב לי שיידעו שאנחנו כאן כדי להישאר, שהחיים כאן ממשיכים, על אף כל הארגונים והפעילות העוינת. שהיהודים כאן שמחים וחזקים. עם ישראל אוהב את חברון ומצביע ברגליים. הנה, רק בשבת 'חיי שרה' האחרונה אלף 35- התארחו בקריית ארבע-חברון מעל ל איש. נותנים תשובה לכל המחבלים והאנטישמים - שאף אחד לא יכול לעקור את עם ישראל מעיר אבותיו."

בחודש שעבר הארגונים האלו ערכו פה 'סדר אלטרנטיבי' שבו הם סיפרו על "עשר המכות" של ימינו - המתנחלים, נקודות בידוק, מעצרים ושאר ירקות

אמר לי שעיסא עושה הכול בשביל כסף ולא BDS אכפת לו בכלל מהערבים. הוא גם תומך גדול שמופיע כל שנה באו"ם וקורא לחרמות על ישראל, וגם יוצא נגד כל שיתוף פעולה עם המנהל האזרחי, ובשל כך הוא קורא שלא לבקש

|

8

פרתה גוש מבית

מחסן העצים הגדִולֹ בגוש עציון

02-6234188

: השירות כולֹלֹ יעוץ, תכנון והדִרכת הלֹקֱוח עדִ לֹקֱבלֹת קֱיט שלֹ פרגולֹה איכותית בהתאמה אישית במחיר הטוב ביותר! פרגולֹה בשיטת “עשה זאת בעצמך”

התמונה לֹהמחשה בלֹבדִ

הובלֹה עדִ בית הלֹקֱוח חינם!

*

לֹתושבי אפרת ישובי הגוש בלֹבדִ. *

053-2321815 | 02-6234188 |

קֱיבוץ ראש צורים )בכניסה(

8:30-13:00 ’ ו 8:30-17:30 ’ שעות פתיחה: א’-ה

מהשטח

פסק דין מקומם למבצע פיגוע בצומת הגוש

, בשיא גל הטרור שקיבל אז 2015 בסוף אוקטובר את השם 'אינתיפאדת הסכינים', נדקרה נירית זמורה בצומת הגוש, סמוך למתחם רמי לוי. באותו החודש נרשמו קרוב לחמישים אירועים בכל רחבי הארץ – אירועים של דקירה, דריסה ואף ירי. יום לפני אירוע הדקירה, שני מחבלים דקרו חייל בצומת הגוש ופצעו אותו בינוני. לפי עדי ראייה, המחבל הדוקר, חמזה פאיז, הגיע במונית למתחם בגוש עציון וכנראה תכנן להיכנס אל תוך המתחם, אך נרתע מהמאבטח שבכניסה. לרוע מזלה של נירית היא הייתה הקרובה אליו ביותר באותו הרגע והמחבל התנפל עליה תוך כדי קריאות 'אללה אכבר' ונעץ בכוח את הסכין בגבה. למרבה המזל, מעוצמת המכה נשברה ידית הסכין והמחבל לא הצליח לשלוף אותה מגבה של נירית ולהמשיך במסע הדקירה. המאבטח שבמקום פעל במהירות ופתח בריצה לכיוון המחבל. המחבל הדף את נירית לכיוון המאבטח והחל לברוח. המאבטח צעק שמדובר במחבל ולמרדף הצטרפו חיילים ואזרחים נוספים ששהו במקום. נירית קיבלה טיפול ראשוני במקום והמחבל נתפס ונאזק. רק לאחר פינויה של נירית זמורה לבית החולים התבררה המורכבות של הפציעה שפגעה בעמוד השדרה ובחוט השדרה. ד"ר עופר מרין, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים שערי צדק, התראיין בזמנו בנושא וסיפר: "מזל גדול שאנשים בשטח פעלו נכון ולא נגעו בסכין. הסכין נמצאת בחזה, באזורים קריטיים ביותר". בניתוח מורכב הצליחו לחלץ את הסכין מבלי לגרום נזק נוסף לחוט השדרה, ונירית החלה בתהליך שיקום ארוך. בערב יום השואה השנה, הגיעה נירית זמורה לבית המשפט למה שאמור היה להיות סגירת מעגל – משפטו של המחבל, אלא שבמה שנראה כמו עיוות דין משווע, זיכו השופטים את המחבל מעבירת הרצח והרשיעו אותו בחבלה בכוונה מחמירה ובהחזקת סכין בלבד. שופטי בית הדין הצבאי קיבלו את טיעוני הסנגוריה על כך שמתעורר ספק בכוונה להרוג כיוון שהיה מדובר 'רק' בדקירה אחת, וזאת תוך התעלמות מכך שהסכין נשברה. בפסק הדין הם כתבו: "גם בעת ביצוע עבירת דקירה על רקע לאומני יש להצביע על קיומה של כוונה להמית". לעומת זאת, בחקירתו הראשונית של המחבל הוא לא אמר בצורה חד משמעית כמה פעמים הוא התכוון לדקור, וענה לחוקריו: "מאיפה לי לדעת כמה? מאיפה לי לדעת כמה אני הולך לדקור.." כמו כן, השופטים התייחסו למיקום הדקירה ולאופייה: "אין בעומק חדירת הסכין כדי להצביע על דקירה בעוצמה גבוהה", טיעון שאף

הוא מעורר תמיהה מכיוון שהוא לא מתייחס לשבירת הסכין ולפגיעת הלהב בעמוד השדרה. בנוסף, אי אפשר שלא לתמוה מהידע האנטומי שהשופטים ייחסו למחבל וטענו שמכיוון שהדקירה הייתה בגב ולא בחזה זה גורם לספק בנוגע לכוונת המחבל לגרום למותה. המחבל, לעומת זאת, מבלי לדעת על תוצאות הדקירה, סיפר לחוקריו בעדותו הראשונית שלדעתו הוא דקר את נירית בצווארה, ואף אמר לחוקריו "בטוח שהיא )הסכין( יכולה להרוג איזה אחד". כמו כן, מחקירתו עלה שלפני ביצוע הפיגוע צפה המחבל בתכנים מסיתים שאפיינו את מרבית מבצעי הפיגועים באותה התקופה - פוסטים הקוראים לרצוח יהודים בדקירה ומהללים את הרוצחים. אלא שמבחינת בית המשפט כל הסימנים והעובדות אין בהם כדי לקבוע מה עבר בראשו של המחבל. "נחדד. קיומו של מניע לאומני לביצוע הדקירה אינו מביא, מיניה וביה, לקביעה כי בצידו כוונה להביא למותו של הקורבן. כפי שהטעים הסנגור המלומד, גם בעת ביצוע עבירת דקירה על רקע לאומני יש להצביע על קיומה של כוונה להמית, ומשעה שמתעורר ספק האם עניין לנו בכוונה להמית דווקא או בכוונה, לגרום לחבלה פועל הוא לטובת הנאשם. כך נהגנו במקרה זה", כתבו השופטים. מהכרעת הדין ניתן ללמוד שאין זו הפעם הראשונה שבה נאשם בפיגוע על רקע לאומני מזוכה מניסיון לגרימת מוות, ואכן הסנגור של המחבל הביא לראיה מקרה שבו שוטר מג"ב נדקר בצווארו פעם אחת, סמוך למערת המכפלה, ובאותו המשפט הוחלט לזכות את המחבל מסעיף

להישיר מבט לעבר המחבל שניסה לרצוח אותה סיפרה על תחושתה הקשה בצאתה מהמשפט: "כבר שנתיים וחצי שאני מסתובבת עם 'סכין בגב'. ההתמודדות שלי ושל כל המשפחה היא יומיומית וההשלכות כבדות. התחושה היום היא ששופטי בית המשפט מחזיקים בסכין הזו. זו סכין בלב של כולנו, סכין בלב של כל המשפחות נפגעות הטרור, וחס וחלילה של הנפגעים הבאים בחסות בית המשפט, שלא נדע. ציפינו שמבית המשפט תצא אמירה ברורה וחד משמעית שבית המשפט במדינת ישראל לא נותן יד לרצח יהודים, אך לצערנו זה לא מה שקרה כאן. חשוב לנו להדגיש שהדברים נכתבים באהבה גדולה למדינה שלנו, ודווקא משום כך הזעזוע עמוק". דבריה אלו של נירית לא נאמרים אל תוך חלל ריק, ועל סמך מקרי העבר ידוע לה שבעתיד יהיה אפשר להשתמש בהכרעת הדין הנוכחית כתקדים על מנת לזכות מחבלים נוספים מאישומי כוונה להרוג. בנה של נירית, ידידיה זמורה הוא דמות מוכרת במסדרונות הליכוד ופעיל חברתי שאוהב להתמקד בדברים הטובים שבמדינה, אך גם הוא לא הצליח להסתיר את תסכולו מהתנהלות בית המשפט, וכתב בפייסבוק פוסט כואב: "היום, פעם ראשונה בחיי, אני מתבייש במדינה הזו. מדינה הזויה." בפוסט הוא כתב בין השאר: "היום, ערב יום השואה, בו אנו מציינים את הירצחם של יהודים רק בגלל יהדותם - שופטים של צבא ההגנה לישראל לא מכירים בניסיון רצח של יהודייה רק בשל יהדותה. אמא שלי לא הלכה מכות עם איזה ערס. את אמא שלי ניסו לרצוח על רקע לאומני. בבית המשפט עוד העזו להתווכח לגבי אורך הסכין ולא לקבל את דברי הפרקליטה לגבי האורך. רק קיבלו את טענת הסנגור של הרוצח בעניין! ואני שואל -מה זה משנה מה אורך הלהב שאיתה תכנן לרצוח את אמא, להפוך אותנו ליתומים ואת אבא שלי לאלמן? לפי העדויות הוא רץ אל אמא שלי בסכין מורמת תוך צעקה "אללה הוא אכבר". מה לדעתם הוא התכוון לעשות?" בשבוע שעבר הגיעו בני המשפחה ותומכים להפגין מול מחנה עופר נגד הכרעת הדין. אחד מהתומכים היה דורון מזרחי ששכל את בנו ששירת במחנה עופר, בפיגוע שאירע בתחנת הדלק הסמוכה למחנה: "אני איבדתי את הבן שלי, זיו זכאי מזרחי, בגלל דקירה אחת." זיו הספיק לפני מותו לירות במחבל, ובכך הגן על קצינה נוספת ששהתה במקום. בפרקליטות הצבאית החליטו לערער על החלטת בית המשפט, וייתכן שההליך המשפטי ייפתח מחדש.

ניסיון ההריגה מכיוון שהיה מדובר בדקירה אחת בלבד שבה הסכין נשארה נעוצה בעורפו של השוטר. נירית זמורה שנכחה במשפט ולראשונה העזה

הסכין השבורה צילום: הצלה יו"ש

המשפחה בהפגנה מול מחנה עופר )מתוך עמוד הפייסבוק של ידידיה זמורה(

|

10

פרתה גוש מבית

לֹמרפאה חדִשה קֱיבוץ כפר עציון שנה 40 מטפלֹים מעלֹ עברנו משמרת שיקֱום הפה | טיפולֹי שיניים בכלֹ התחומים השתלֹת עצם | הרמת סינוס | כירוגיה ילֹדִים שתלֹים טיפולֹים אסטטים ועודִ... רופאים בוגרי הדִסה קֱיבוץ כפר עציון

רופא שיניים רופא שיניים מומחה באורטודִונטיה מומחה בכירורגיה פה ולֹסת שיננית

דִר’ משה שרון - דִר’ דִודִ טורקֱיה - דִר’ מנחם פרידִמן - דִר’ נועם ברוקֱ - עדִנה לֹוי -

המרפאה פתוחה לֹקֱהלֹ הרחב אנו מזמינים אתכם לֹהיות חלֹקֱ מלֹקֱוחותינו המרוצים

חומר

אורתודִנטיה

שירות

שירות אמין ומסור

שימוש בחומרים מתקֱדִמים

טיפולֹי אורתודִנטיה

מחירים הוגנים מחיר &

בהתאם לֹהסדִר שלֹ המבטח החזר ביטוח

גז צחוקֱ

אפשרות טיפולֹ בגז צחוקֱ

לֹקֱביעת תורים התקֱשרו לֹטלֹ 02-9935140 | 050-7729830 :

9935140 : באין מענה בטלֹפון ניתן לֹהשאיר הודִעה בטלֹפון

מהשטח

אנחנו לא מגיעים אליכם

מי מאיתנו, מתיישבי יהודה ושומרון, לא נתקל בתופעה הבאה: בשעה טובה רצינו לחדש את הסלון שלנו. הגענו לחנות רהיטים כלשהי, בחנו לעומק את הקטלוג, חשבנו וחשבנו ולבסוף בחרנו, יחד עם המוכר בחנות, ספה. קבענו מועד אספקה ליישוב שלנו, שילמנו עבורה ממיטב כספנו ולפתע נאמר לנו כי למרבה הצער הספה לא תוכל להגיע אלינו הביתה מכיוון שאנחנו גרים "מחוץ לקו הירוק", ומשום שחברת ההובלות "לא מגיעה לשם". אם אנחנו רוצים את המוצר עלינו לדאוג לעצמנו ולהגיע לבית העסק. לא נגזים אם נאמר שתחושת הצער והעלבון שמלווה לאמירות מסוג זה היא כבדה מנשוא. התחושה היא שזהו יחס ל"אזרחים סוג ב'", וזאת על אף שאנו משלמים מיסים, משרתים במילואים ותורמים למדינה ככל אזרח אחר במדינת ישראל. האם מדובר בשוויון זכויות? האם בעלי עסקים מחויבים לנהוג בשוויוניות בנושא? נוכח המצב הבלתי נסבל קודם הנושא בין השאר באמצעות יו"ר סיעת הבית היהודי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, ולפני כשנה נכנס לתוקפו תיקון לספר החוקים הישראלי. התיקון לחוק איסור אפליה במוצרים ,2017 ושירותים, שנקבע בחודש מארס קובע באופן ברור כי אין להפלות אדם במקום העסק בשל מקום מגוריו. יצוין כי התיקון משרת לא רק את תושבי יהודה ושומרון, אלא גם את אנשי המגזר הערבי המתגוררים בערים שונות ברחבי הארץ וחשים גם הם את אותה אפליה. לתיקון בחוק ישנן שתי פרשנויות שטרם הוכרע מי מהן היא הנכונה יותר.

בפרט מהותי בעסקה, ולא גילה לצרכן כי הוא אינו מגיע ליישובי יהודה ושומרון, אלא אך ורק לאחר שהצרכן כבר רכש את המוצר, הרי שניתן ללא צורך ₪ 10,000 לתבוע את העוסק בסך של בהוכחת נזק. בשבועות הקרובים צפויה לפרסם ועדת הכלכלה של הכנסת את מסקנותיה בנוגע ליישום החוק על מנת להביא לתיקון נוסף בחוק הגנת הצרכן. התיקון יעסוק ככל הנראה בהיקף הגילוי הנאות שבין עוסק לצרכן בכל הקשור למקום מגורי הצרכן. נוסח התיקון טרם פורסם באופן רשמי, כך שלא נוכל להתייחס אליו במאמר זה אלא רק בעתיד. כך או כך, נראה כי מטרת העל של המחוקק היא ליצור שוויון בין כלל תושבי המדינה באמצעות אכיפה אזרחית בנושא. כולנו תקווה כי השינוי יהיה מהיר וללא צורך בהגשת תביעות מרובות בהקשר הזה כנגד בעלי העסקים, כך שלכל הפחות בעל עסק שלא ייאות לבצע הובלות ליישובי יהודה ושומרון על אף שעושה הובלות ליישובים אחרים ואף מרוחקים יותר, יודיע לצרכן על כך מראש, בצורה נאותה, בין אם בשילוט ברור ליד הקופות, בין אם במודעה אינטרנטית ובין בכל דרך אחרת שתיקבע ולא יטעה חלילה את הצרכנים תושבי יהודה ושומרון. ** אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך על המידע המופיע במאמר. ** כותבי המאמר הם עו"ד אלירם עובד ועו"ד יוסף זינגר. לכל שאלה ניתן לפנות: .eliram200@gmail.com

פרשנות אחת היא ש"אפליה במקום העסק" אסורה גם בתחום ההובלות, כלומר - הרעיון העומד מאחורי החוק הוא שחברה לא חייבת לעשות משלוחים והובלות כלל. אך אם נניח כי היא אכן בחרה לעשות משלוחים בטווח מסוים, הרי שאסור לה להפלות בין היישובים. במקרה כזה מדובר בעוולה אזרחית אשר בגינה ניתן 50,000 לתבוע מן החברה המפירה פיצוי של עד ללא הוכחת נזק. תביעה כזו מתבררת בימים ₪ אלה בבית המשפט. הפרשנות השנייה, המצדדת יותר ב"זכות הקניין" של בעלי העסקים, קובעת כי "אפליה במקום העסק" משמעה - אך ורק בתוך החנות עצמה אין להפלות את באי החנות, כלומר: בעל עסק לא יקבל את לקוחותיו על סמך מקום מגוריהם, אך בכל הקשור לכל מה שיעשה מחוץ לכותלי החנות – כגון בנושא ההובלות, הרי זו אינה אפליה. תמיכה לפרשנות השנייה ניתן אולי למצוא בתיקונים האחרונים לחוק הגנת הצרכן העוסקים בהטעיה, ולפיהם אסור לעוסק להטעות הצרכן בדבר האספקה ל"אזור" )יהודה ושומרון( כאשר במקרה שבו העוסק הטעה את הצרכן

עורך דין יוסף זינגר

עורך דין אלירם עובד

סמ''ר בנימין ליפשיץ

הרפואה בחטיבת עציון. במסגרת תפקידו מגיע בנימין לאירועים רפואיים ומבצעיים בגזרה ומעניק טיפול רפואי מציל חיים לכוחות הביטחון ולאזרחים כאחד. בנימין מבצע את משימתו במסירות ובמקצועיות מעוררות השראה, אהוב על חבריו לאגף ומשמש דוגמה ומופת. על כל זאת ועוד הוחלט להעניק לו אות מצטיין .70- לרגל יום העצמאות ה

בטקס שנערך באלון הבודד לפני כשבועיים העניק מפקד חטיבת עציון, אלוף משנה שרון אסמן, אות הצטיינות לכבוד יום העצמאות לחיילים ולמפקדים מצטיינים מבין אגפי החטיבה. בין המצטיינים שזכו לקבל את האות ממפקד החטיבה בלט תושב אפרת, סמ״ר בנימין ליפשיץ. , משרת כפרמדיק באגף 22 בנימין, בן

|

12

פרתה גוש מבית

שירה קֱוסמטיקֱה

מהשטח

נועה רותם

מהמכון שלֹ

החודש בביטחון

שירה קֱוסמטיקֱה מתקֱשרים. קֱובעים

מהמכון שלֹ ורגועים. ורגועים.

נועה רותם

באפריל( התקיים הוצב מארב של כוח מגדוד האיסוף 13) , בערב שבת ״ניצן״ במבתרי הכפר חרמלה הסמוך לתקוע. במהלך המארב זיהה הכוח מספר חשודים המתקרבים וזורקים אבנים לעבר הציר. הכוח עצר את אחד החשודים והוא הועבר לחקירה במשטרת ישראל. ״ביצענו מארב ארוך ובשלב מסוים זיהינו חשודים שזורקים אבנים ומסכנים את הציר. פרקנו והצלחנו לעצור את אחד מהזורקים״, סיפר מפקד הצוות. בסרטון שפרסם דובר צה"ל ניתן להתרשם ממוכנות הכוחות אשר ארבו לשלושת החשודים בחסות החשיכה ועצרו אותם לאחר שהשיגו תיעוד מצולם של זריקת האבנים. באפריל התקיימה הרמת כוסית של מפקד פיקוד מרכז, אלוף נדב 15- ב פדן, ופורום הפיקוד הבכיר של הפיקוד עם ראשי המועצות האזוריות 70- והמועצות המקומיות באזור יהודה ושומרון לרגל יום העצמאות ה למדינת ישראל. מדברי מפקד פיקוד מרכז, אלוף נדב פדן: "אנו נמצאים כאן היום, מפקדים עם ראשי ההתיישבות, וזו הזדמנות חשובה למסור את ברכת החג לכולכם. הערכתי לכל מי שנוטע, מגן, שנה. נמשיך לפעול לביטחון תושבי 70 מחנך ולוקח חלק בעשייה כבר הגזרה ולסיכול הטרור.״

מתקֱשרים. קֱובעים

הסרת שיער בטכנולֹוגיה המתקֱדִמת ביותר מזותרפיה-טיפולֹ לֹקֱמטים טיפולֹ בצלֹקֱות אקֱנה טיפולֹי פנים עיצוב גבות שעוות אפילֹציה SHR הזדִרזי לֹקֱבוע תור ולֹשריין את מקֱומך לֹקֱראת חג השבועות בואי לֹטיפולֹ פנים מרגיע, הסרת שיער, טיפולֹ פנים יסודִי לֹקֱיץ או עיצוב גבות הזדִרזי לֹקֱבוע תור ולֹשריין את מקֱומך לֹקֱראת חג השבועות בואי לֹטיפולֹ פנים מרגיע, הסרת שיער, טיפולֹ פנים יסודִי לֹקֱיץ או עיצוב גבות

054-2111351 . טלֹ הסרת שיער בטכנולֹוגיה המתקֱדִמת ביותר מזותרפיה-טיפולֹ לֹקֱמטים טיפולֹ בצלֹקֱות אקֱנה טיפולֹי פנים עיצוב גבות שעוות אפילֹציה SHR מהיריותר לֹלֹאכאבים מסירלֹצמיתות יעילֹיותר

מהיר יותר לֹלֹא כאבים מסיר לֹצמיתות

יעילֹ יותר

054-2111351 . טלֹ

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

הרמת כוסית

דה ֵ פר

| יאיר לביא |

ביום שישי האחרון, כשמדינה חגגה את שנתה השבעים, התקיימה לווייתו של הרב אלישיב קנוהל בקיבוץ כפר עציון. הרב שימש כרב הקיבוץ וכראש מיזם הנישואים של ארגון רבני צוהר ואלפי האנשים וטורי המכוניות החונות שהגיעו עד ליקב שבצומת גוש עציון העידו עד כמה הצליח הרב קנוהל לגעת בכל אדם ואדם שאיתו הוא בא במגע. החודשים האחרונים, מרגע היוודע דבר מחלתו של הרב קנוהל, עברו מהר מדי, ודבר פטירתו הגיע בהפתעה. בזמן הקצר שעבר מאז, רבים כתבו על המפגש עם האדם המיוחד הזה ועל החותם העמוק שהוא הותיר בהם. לפני שבע שנים הרב קנוהל חיתן אותי. למרות הקור העז ששרר באותו הערב, כל האנשים באירוע היו קשובים לכל מילה שיצאה מפיו. כמו תמיד

השקֱעות בנדִלֹ”ן

שאסור לֹפספס

אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

דבריו נאמרו עם חיוך אמיתי שבא לידי ביטוי במאור פניו ודרך עיניו. אומנם כיום איני זוכר את המילים שנאמרו שם, אך חיוכו ותחושותיי מהמפגש שלי איתו נשארו חקוקים בי עד היום. יהי זכרו ברוך.

הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות, לֹקֱוחות מרוצים הפרוייקֱטים במישגן ומרילֹנדִ | $ 50,000- השקֱעה מ שנים 3- אחריות לֹ | לֹשנה 10% תשואה מובטחת

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

הלוית הרב אלישיב קנוהל צילום: גרשון אלינסון

|

14

פרתה גוש מבית

פתחנו!!! סניף חדִש בצומת גוש עציון )מולֹ רמי לֹוי( סניפים נוספים: 14:00-09:00 ’ , יום ו 19:00-9:00 ’ פתוח: ימים א’-ה

'

בלב העניינים

כמדי שנה, ישבו הגורמים המעורבים ותכננו את אירועי "חוה"מ פסח בחברון" אלא שהשנה כנראה, הם 'שכחו' לתכנן את מערך ההסעות לרבבות המבקרים. משפחות שלמות, מבוגרים, נשים, ילדים וטף המתינו שעות בשמש הלוהטת לשאטל הנכסף, אך לשוא, לאבותיהם - אברהם יצחק ויעקב הטמונים בחברון הם לא הצליחו להגיע! כשלון בארגון ההסעות לאירועי פסח בחברון אכזבה רבה בקרב המבקרים

צילום: גרשון אלינסון

כמדי שנה, ישבו ותכננו הגורמים המעורבים את ההיערכות לקראת בואם של המוני בית ישראל לחברון ולמערת המכפלה בחול המועד פסח. המעוצה המקומית קרית ארבע חברון, והישוב היהודי בחברון עמלו והשקיעו רבות בתכנון ארועי חול המועד ובפרסומן. אומנים רבים, מופע זמר חסידי מרהיב, אולם יצחק שנפתח ליהודים, פעילות לילדים ולכל המשפחה, סיורים בחברון ועוד. 'חוה"מ פסח בחברון' זעקו המודעות בכל מקום והביאו כמידי שנה רבבות מבקרים מקצוות הארץ לחברון ולמערת המכפלה. אולם יצחק שנפתח ליהודים בחוה"מ והמופע הגדול למרגלות מערת המכפלה, עשו את שלהם, כצפוי. 'אולם יצחק', כידוע פתוח ליהודים במהלך השנה רק עשרה ימים, שניים מהם, בחול המועד פסח. היה ברור שהמוני מבקרים יגיעו מכל קצוות הארץ. אלא שכנראה השנה, מתכנני האירוע תכננו הכל,

לחברון, נתקלו בבלה ומבולקה. הגישה לחברון ברכבים פרטיים נסגרה, והנסיעה לחברון התאפשרה רק 'בשאטלים' תמורת תשלום של חמישה שקלים לאדם, דא עקא שהארגון היה לקוי, התכנון היה חסר וההערכות הייתה רשלנית, או חובבנית במקרה הטוב, אך ודאי שלא מתאימה לאירוע בסדר גודל כזה. "כשהגענו לחנייה, ראינו משפחות עם ילדים וגם זקנים שהתייאשו לאחר שחיכו מעל לשעה לאוטובוס שלא הגיע וניסו למכור לנו את הכרטיס שלהם" מספר אחד מהמבקרים שהגיע עם משפחתו למקום "גם אנחנו חיכינו כשעתיים, היה יום חם מאד, העומס גבר והסדרנים שבמקום לא יכלו לספק לנו תשובות". בסופו של דבר גם אותה משפחה התייאשה וסבה על עקבותיה. לדברי הממתינים, גם אוטובוסים שחלפו לא עצרו, "עמדנו סמוך לשער היציאה מקרית ארבע לחברון, אוטובוסים ריקים חלפו וירדו

לחברון כדי לאסוף משם אנשים אך לא עצרו לקחת אותנו לחברון" שחה אחת הנשים איתה שוחחנו. אוטובוס שעמד ריק בסמוך לממתינים לא פתח דלתותיו, לא העלה נוסעים ולא נסע, פשוט חנה ועמד שם כי זו ההוראה שהוא קיבל. הסדרן של חברת ההסעות שהיה שם לא סיפק תשובות והתייחס אל האנשים בגסות, בזלזול כאל קבוצת טורדנים, היה נראה שגם הוא אבוד ולא מקבל תשובות מהממונים עליו. ככל שעוברים השנים יותר ויותר אנשים מגיעים למערת המכפלה, בפסח האחרון נרשמו למעלה מחמישים אלף מבקרים, התמיהה רבה, כי ארועי חברון מתקיימים מידי חול המועד - פסח וסוכות, אין זו השנה שמתקיים אירוע כזה בחברון וכמות האנשים איננה הפתעה. הגורמים הרלוונטיים מסרו לנו שהנושא בלמידה, אנחנו בגושפרתה נמשיך לעקוב אחר הלמידה והמסקנות שיופקו בכדי לוודא שלפחות בחול המועד הבא כשתגיעו לקריית ארבע תוכלו להגיע למערת המכפלה.

אבל 'שכחו' את החשוב מכל, הם שכחו לתכנן את מערך ההסעות לרבבות המבקרים.. לכתבינו נודע שהשנה רבים מהמבקרים חזרו מאוכזבים לאחר שנאלצו לשוב על עקבותיהם. זאת לאחר שעשו את כל הדרך, עמדו בפקקים שנגרמו בדרך כתוצאה מעומס המבקרים ולבסוף כשהגיעו למגרשי החנייה בקריית ארבע וחפצו ליסוע ב'שאטלים' המיועדים

תגובת המועצה המקומית השאלה קרית ארבע - חברון: לא אלינו אלא למארגנים – הישוב היהודי בחברון. תגובת הישוב היהודי "האחריות המלאה בחברון: על מערך ההסעות היתה של חברת 'אגד תעבורה'. החברה עודכנה מראש לגבי העומס הצפוי אך למרות זאת נראה שלא נערכה כראוי. אנו עושים כל מאמץ

תחנת השאטל סמוך לשער היציאה מקרית ארבע לחברון. המונים ממתינים שעות בחום.

|

16

פרתה גוש מבית

מבחר מארזי מתנה בהתאמה אישית

בכדי שבאירועים הבאים העניין לא יישנה אך כאמור 'אגד תעבורה' היא הכתובת לעניין. צוות הארגון ניסה לסייע בהבאת אוטובוסים נוספים ואכן נוספו אוטובוסים אך לא היה בכך די. כמו כן פנינו למשטרה לאפשר פתיחת הדרכים למכוניות פרטיות אך נוצרו פקקי תנועה. ב"ה מספר המשתתפים בשמחה בחברון הולך וגדל ואנו משתדלים לתת מענה תחבורתי. נלמד את הלקחים ונשב עם כל הגורמים לגבש פתרונות יעילים למועדים הבאים". אלף מבקרים השתמשו 30- "למעלה מ מ'אגד תעבורה' נמסר בתגובה: במערך השאטלים של אגד תעבורה למערת המכפלה, במהלך ימי הביקור, בחול המועד פסח. מערך ההיסעים תוכנן בשיתוף פעולה עם משטרת אוטובוסים, שביצעו יותר 120 ישראל והישוב היהודי בחברון והתבסס על נסיעות מירושלים ומקריית ארבע, וזאת מבלי לפגום בשירות 2,000- מ התחבורה הציבורית הסדיר לתושבי חברון והגוש. ראוי להבהיר, כי למעט אירוע נקודתי שבו, כתוצאה מעומס התנועה, נרשמה המתנה של כחצי שעה, מערך התחבורה פעל באופן שוטף והיה לו חלק לא מבוטל בהצלחת האירוע". כך, כל אחד בתורו, מגלגל את התפוד הלוהט לפתחו של האחר. מעניין שכשהיה אפשר להתהדר בנוצות האווז של העשייה הברוכה הזו, מיהרו כולם להתהדר בנוצותיהם וליטול את שרביט המנצחים. על קבלת הקרדיט, איש מהם לא ויתר ואת הזמירות לפועלם איש מהם לא השליך לפתחו של האחר.. אך כבר אמרו חכמנו: "הרבה אבות לנצחון, הכשלון נשאר יתום"..! גם העובדה שחברת 'אגד תעבורה' היא זו שנבחרה למבצע גדול ומורכב כזה טעונה בירור ומעלה שאלות לא מעטות, חברת 'אגד תעבורה' היא זו שזכתה במכרז ומספקת את שירותי התחבורה הציבורית בקרית ארבע וסביבותיה. מזה זמן מתלוננים תושבי קרית ארבע-חברון, על התנהלות לקויה, איחורים ומגוון בעיות ותקלות בתחבורה השוטפת, "תחבורה ציבורית ברמה נמוכה מאוד", התבטאו תושבים על חברת התחבורה הציבורית 'אגד תעבורה' הפועלת בקרית ארבע. איך זה שדווקא החברה הזו, שבימי שגרה, בפעילותה השוטפת היומיומית לא נותנת מענה תחבורתי ראוי, היא זו שמתבקשת לתת מענה בימי חול המועד, למערך הסעות אדיר, בהיקף מיוחד בפרוייקט כזה?! כאמור, התשובות שקיבלנו לא ממש סיפקו אותנו ולא הצליחו לתת לנו מרגוע, נמשיך לעקוב.

הסדרן האחראי )עם הגב אלינו(. לפחות לו יש בקבוק מים.

עשרות מנסים להיכנס לאוטובוס העומד ריק ולא זז.

- ראיון אישי איש אחד

| יאיר סיאני |

משואה לתקומה - סיפורו של דב גולדשטיין יששכר דב גולדשטיין, ניצול שואה מאלון שבות, זכה להדליק משואה בערב יום השואה בטקס הממלכתי ביד ושם. כתבנו יאיר סיאני פגש אותו לריאיון אופטימי לכבוד יום העצמאות השבעים שנה למדינה.

מעלות. הגרמנים ראו את השולחן 39 על מלא ואת הזקן שוכב – אכלו, שתו והלכו. ככה ניצלנו מהמשלוח הזה." מחבוא אמא שלי ילדה תינוק, ובערב ראש 1944- "ב השנה הייתה הברית שלו. ראש השנה ויום כיפור עברו במתח גדול. הייתהתפילה מיוחדת במינה בגלל המתיחות הגדולה כי במקומות אחרים כבר חיסלו את הקהילות היהודיות. יום כיפור באותה שנה חל ביום רביעי. ביום חמישי בלילה אבא שלי העיר אותי ואמר לי שהגרמנים עוברים מבית לבית ומחפשים יהודים. אמא שלי הייתה בחדר השני וטיפלה

1929 יששכר דב גולדשטיין נולד בשנת בברטיסלבה שבסלובקיה. כשהיה בן עשר ,1945 פרצה מלחמת העולם השנייה. בשנת , שרד צעדת מוות ולאחר כשנה 16 כשהיה בן הגיע לארץ. דב התגייס לצבא, הקים משפחה שנה גר באלון שבות. כאן מובא 35- ומזה כ סיפור חייו החל מהימים הקשים בשואה ועד בניית חיים לתפארת בארץ ישראל.

שואה החיים במלחמה

"נולדתי בברטיסלבה שבסלובקיה. אבא שלי היה רב הקהילה והדירה שלנו הייתה צמודה לבית הכנסת שהיה פעיל מאוד. אחרי שהתחילה המלחמה, גם אם היה עוצר על היהודים בלילה אנשים היו מתגנבים לבית הכנסת. כל שנה לפני פסח היה איזה גוי שסיפק לנו חיטים. היינו שלושה ילדים בבית, קנינו מכונת קפה גדולה, קיבענו אותה לקיר, טחנו את החיטה שקנינו מהגוי ועשינו קמח. מחנוכה עד פורים היינו טוחנים קמח ואחר כך מפורים עד פסח היו מתכנסות הנשים מהקהילה ואופות מצות לכל הקהילה. בצורה כזו החזקנו מעמד בשנות המלחמה. בסלובקיה הייתה קבוצת עבודה שבראשה עמד הרב מיכאל דב ויסמנדל. המטרה שלהם הייתה לנהל משא ומתן עם הגרמנים – כדי להציל יהודים. אצלנו בבית התגורר יהודי מקבוצת העבודה. הוא קיבל דוחות מפולין ומכל מיני מקומות על מה שקורה ליהודים במלחמה. לי בבית הייתה מכונת כתיבה קטנה שחבריי ואני היינו מדפיסים בה את הדוחות האלו. בזכות זה ידענו בעצם מה עושים ליהודים. אחרי שהבנו מה קורה החלטנו לבנות לעצמנו בונקר בבית. כשאף אחד לא ראה הבאנו חומר גלם ובנינו קיר שמחלק את הבוידעם בבית, ויוכל להסתיר אותנו במידת הצורך."

בתינוק, ואחותי, שהייתה קטנה ממני בשנה וחצי, עזרה לה. אמרתי לאחותי שתבוא להתחבא איתנו. היא אמרה שהיא נשארת עם אמא ולא עוזבת אותה. רק אבא שלי ואני עלינו לבונקר מהמשפחה והצטרפו אלינו שני הילדים שבנו איתי את הבונקר. החזקנו שם מעמד עד אחרי סוכות." משלוח "אחרי סוכות כנראה גויה מהסביבה גילתה אותנו. היא הביאה

דב גולדשטיין

הגרמנים ראו את השולחן מלא ואת הזקן שוכב – אכלו, שתו והלכו. ככה ניצלנו מהמשלוח הזה

נס "למשפחה שלי היה נס גדול. לפני שהתחילו לשלוח את יהודי סלובקיה לפולין, חילקו תעודות לאנשים בעלי זכויות מסוימות שיוכלו להישאר ולא להישלח. רוב האנשים לא קיבלו תעודות. בלילה מסוים הגרמנים עברו מבית לבית לאסוף את האנשים. מי שהייתה לו תעודה השאירו אותו, ומי שלא - שלחו אותו ואת המשפחה שלו לאושוויץ. אנחנו לא קיבלנו תעודה, אבל אמא שלי הכינה להם על השולחן בסלון כל מיני מאכלים, משקאות ועוגות והם הגיעו לפנות ערב וכנראה היו קצת עייפים. הם ראו את מה שיש על השולחן וישבו לאכול. בנוסף, את אבא שלי אמא שלחה למיטה, אמרה לו שיתנהג כמו חולה והניחה לידו את המדחום

את הגרמנים, הם שברו את הקיר ותפסו אותנו. לקחו אותנו למחנה בסלובקיה לשבוע-שבוע וחצי, ואז העלו אותנו לרכבת לכיוון בירקנאו. היו אתנו חבר'ה צעירים בתוך הקרון שהביאו מסוריות, ניסרו את הדלת וקפצו. אמרתי לאבא שלי – 'אבא, בוא נקפוץ!' אבל הוא אמר לי: 'אני לא יכול לקפוץ, אני זקן מידי'. אמרתי לו 'אם אתה לא קופץ, גם אני לא קופץ. אני נשאר איתך'. לא קפצתי. באחת התחנות הגרמנים גילו שנפרץ הקרון. הם נכנסו, התחילו להרביץ לנו ולקחו מאיתנו את כל מה שהיה לנו – כסף, שעונים, כל מה שהיה. בסוף הגענו לבירקנאו. ירדנו מהרכבת וחילקו אותנו: נשים וילדים לצד אחד, וגברים לצד השני. היה הרבה רעש והמולה גדולה, והכלבים נבחו. בסוף נהייה שקט. ברגע

<<

|

18

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

איך היה לשמור < על הדת בשואה? "לא רציתי לאבד את היהדות שלי. לא רציתי לתת לגרמנים לנצח. הרגשתי שאם אני אעזוב את היהדות שלי אני נותן ניצחון לגרמנים." הצלחת מדי פעם < לשמור על החגים? "במחנה הריכוז עצמו עבדנו במפעל ועבדו איתנו גם גרמנים. היו נבלות שם שצעקו, אך היו מדי פעם כאלו שהיחסים איתם היו בסדר. אחד החבר'ה שלנו

שנהייה שקט איש אס-אס עלה על כיסא ושאל איפה גיזי פליישמן. גיזי פליישמן הייתה הסגנית של ויסמנדל בקבוצת עבודה. היא מיד הרימה את היד ואמרה 'אני פה'. הוא שלח שני אנשי אס-אס שלקחו אותה ישר לקרמטוריום. מיד אחר כך התחילה הסלקציה. כשהגעתי לפני מנגלה אבא שלי היה לידי ופתאום הוא נעלם לי. לא הספקתי להגיד לו מילה." עבודה "ישבנו בבירקנאו בערך

לומד דף יומי עם נכדו לפני טקס הדלקת המשואות

אני ישנתי בחדר ביחד עם המזכיר של חיל האוויר של היטלר ועם ראש התעשייה הצבאית של היטלר. היו לנו ויכוחים לא מעטים. אני הייתי אומר להם – 'איך אתם נושאים את המצפון שלכם?

הצליח לשכנע את הבוס שלו שייתן לו חופן קמח. עם חופן הקמח הזה אפינו מצה, ובליל הסדר כל אחד קיבל פירור מצה. הצלחנו לשמור על איזשהו דבר מהפסח. הרבה לא יכולתי לעשות."

שבוע ואז העלו אותנו לקרון ונשלחנו לגרמניה. בגרמניה הגענו למחנה ליד בוכנוולד בשלושים )בשלב זה דב מראה 1944 באוקטובר לי את המסמך שמראה את השמות והפרטים של כל מי שהועבר איתו ברכבת(. הגענו למחנה העבודה והתחלנו לעבוד. העבודה הייתה 12 להרכיב כנפיים למטוסים. עבדנו שעות ביממה, במסגרת של שבוע עבודה ביום ושבוע בלילה. האוכל ליום היה דל מאוד: עשרה אנשים גרם, ובערב 900 קיבלו כיכר לחם של קיבלנו כף מרק. עם זה היינו צריכים

תקומה ניסיונות עלייה

"הסתובבתי עד אחרי החגים בסלובקיה, עד שהחלטתי שמספיק לי. נסעתי לגבול הגרמני, התגנבתי ונכנסתי לגרמניה עם עוד שני חבר'ה. נכנסנו למחנה פליטים. ישבתי

את המכנסיים למטה והכנסנו לתוך המכנסיים תפוחי אדמה שיהיה לנו לדרך. בסוף אחרי הליכה של למעלה משבוע הגענו למחנה. לא כולם הגיעו." שחרור "הגענו בסופו של דבר לבוכנוואלד יומיים לפני השחרור. היינו רעבים וחלשים, אבל מה שראינו שם היה הרבה יותר גרוע. אתה רואה אדם באמצע הרחוב ופתאום הוא נופל ומת. אחרי השחרור חליתי בטיפוס בגלל הכינים. עד שהתאוששתי לקח שבועיים ובסוף החלטתי לחזור הביתה. הגעתי הביתה. הוא היה שדוד לגמרי חוץ מהספרים. אז הבאתי את כתבי היד של אבא שלי מהבית."

שעות ביום. העבודה עצמה 12 לחיות ולעבוד הייתה קשה ומעייפת. עבדנו עם פטיש אוויר ששוקל בין קילו וחצי לשני קילו והיינו צריכים לחבר פח עם פח. עבדנו ככה כמה חודשים עד שהצבא האמריקאי הכריע אותם." מסע מוות "למרות שהגרמנים נכנעו, אותנו הם לא שחררו. הם ברחו בכל דרך שהייתה להם – עם מכוניות, אופנועים, אופניים וגם ברגל. הם ברחו על הכביש ואותנו הובילו בצד הדרך אנשי אס-אס. אם מישהו נפל, הוא נורה בראש. אחד ניסה לברוח וירו בו. באחד הלילות הכניסו אותנו לאסם והיה לנו מזל ומצאנו שם ערימות של תפוחי אדמה. לא קיבלנו אוכל בדרך וזה הציל אותנו. קשרנו

שם כמה שבועות עד שבא אליי שליח, חייל מהבריגדה היהודית, ואמר לי: "מתאספים על יד פרנקפורט בבית מלון מסוים חבר'ה כמוך, ומתאגדת עלייה. אנייה מחכה לכם בבלגיה כדי להביא אתכם לארץ ישראל." החלטתי לנסוע. בקבוצה השיטה הייתה כזאת - כל כמה ימים היו חבר'ה לגבול ההולנדי, 30-35 לוקחים קבוצה של שם פסי הרכבת נגמרו על יד הגבול, נכנסו ליער, עקפו את משמר הגבול ובצד השני חיכתה משאית של הבריגדה שלקחה אותם. לקבוצה שלי היה ביש מזל. הגענו ליער וירדנו מהרכבת אבל חיילים בריטים תפסו אותנו והכניסו אותנו לבית סוהר. ישבנו שם כל אחד בתא נפרד, מבודד, תשעה ימים. אחרי תשעה ימים לקחו אותנו למחנה עם שבויים גרמנים. אני ישנתי

<<

|

20

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

ספר לי מה אתה אוהב במדינת < ישראל. "שאני יהודי, פשוט מאוד. שאני לא משועבד לגויים. אבל יש לי גם ביקורת על המדינה שלנו. יש פה אנשים שאינם מתנהגים כיהודים. תמיד כששואלים אותי אם אני דתי אני אומר - אני לא דתי, אני יהודי. ואני חי כמו יהודי ולא כמו גוי. אולי במשך הזמן זה יסתדר." מה אתה חושב שהמשימה של < הדור הצעיר היום?

בחדר ביחד עם פומבלוב שהיה המזכיר של חיל האוויר של היטלר ועם אלפרד קרופ, שהיה ראש התעשייה הצבאית של היטלר. אלה שני הגויים שישבו איתי בחדר. היו לנו ויכוחים לא מעטים. אני הייתי אומר להם – 'איך אתם נושאים את המצפון שלכם? איך אתם, האינטליגנטים, בעלי התרבות הגרמנית חייתם ככה? איך הגעתם להתנהגות כזאת, כמו אחרוני האנשים?' הם מלמלו: 'לא אנחנו.. כל הציבור.. לא אנחנו...' הם ישבו קצת זמן ושחררו אותם. אותנו

סכסוכים עם הערבים. לאחר מכן ישבתי בבירייה עוד קצת זמן, עד שבא הקיבוץ הדתי ופירק את בירייה. הכריחו אותנו לעזוב. ישבתי שנה בעין צורים עד שנמאס לי מהקיבוץ, ואז יצאתי העירה לתל אביב. התחלתי לעבוד, וגם עברתי קצת לירושלים. אחר כך התגייסתי עוד פעם כי הייתי חייב קצת יותר משנה לצבא והייתי צריך להשלים גיוס. לאחר הצבא התחלתי ללמוד, ועסקתי בהוראה בעיקר. התחתנתי בירושלים, עברנו לבת-ים והייתי מורה בבת-ים." תמיד כששואלים אותי אם אני דתי אני אומר - אני לא דתי, אני יהודי. ואני חי כמו יהודי ולא כמו גוי. גוש עציון "בתחילת שנות השמונים חליתי מאוד ושכבתי שבועיים בבית חולים. אחרי שהבראתי אמרתי לעצמי שאני חייב לעזוב את בת-ים ולעשות משהו. הלכתי להיות מראשוני עין דוד – נוקדים. הקמנו את נוקדים. ישבנו בנוקדים חודש ואז שנה פה. אני 36 עברנו לאלון שבות. מאז אנחנו חושב שהתאקלמתי די טוב בגוש עציון..." אתה כבר הרבה שנים נוסע עם < תלמידים למסעות לפולין. יש מסע משמעותי שאתה זוכר במיוחד? כולם היו משמעותיים. אתה הולך עם ילדים ומספר להם. אתה מנסה לעורר בהם את הדבר הזה שהם צריכים להבין, ולשאת עם עצמם את הגאווה היהודית שאנחנו מחזיקים. עם כל הצרות שלנו אנחנו מחזיקים מעמד ויש לנו מדינה. זה מה שחשוב. זה מה שהייתי מנסה להחדיר לילדים האלה." מדינה ועם

הבריטים העמיסו על משאית והעבירו לברגן-בלזן. ברגן-בלזן הפך להיות מחנה פליטים." עלייה "בברגן-בלזן עשיתי את אחת הטעויות הגדולות שלי. בקבוצה שהייתי - קבוצת האסירים קראו לנו, כולם היו אנשים מבוגרים ממני, אני הייתי הכי קטן. שם הייתה קבוצה של חניכי 'בני עקיבא' בני גילי, פחות או יותר. הצטרפתי לקבוצה של בני עקיבא. את קבוצת

"לשמור על המדינה. אוי ואבוי אם אנחנו לא נשמור על המדינה. מפני שהגויים עומדים עלינו כדי 'לאכול אותנו', וכל פעם שהם מראים פרצוף יפה זה רק כלפי חוץ." מה אתה רוצה לאחל < לתושבי הגוש לכבוד יום העצמאות השבעים למדינה?

"שיתפתחו, שיגדלו ושיהיה לנו טוב. שתהיה פרנסה טובה, שלא יזדקקו לצדקות ולתרומות אלא כל אחד שיחיה טוב. שיהיו לנו חיים יהודיים מלאים וטובים בארץ." מה אתה מאחל לעצמך לשנים < הבאות? בחודש מרחשוון הקרוב. 89 "אני הולך להיות בן אני מבסוט שיש לי ילדים ונכדים, זה מה שבנה אותי. נשארתי הרי בלי משפחה, לבד." מה הניצחון שלך על הגרמנים? < "שהקמנו מדינה. לו הייתה מדינה בזמן המלחמה, זה לא היה קורה." איך המדינה תראה עוד שבעים < שנה? "המדינה היא חשובה, וזה חשוב לנו. אני מקווה שהיא תהפוך להיות קצת יותר יהודית. כשאני השתחררתי מהמחנות התלבטתי. הייתה לי בעיה. להמשיך להיות יהודי או לא. אבל אמרתי לעצמי - אם אני אעזוב את היהדות שלי, הרי אני נותן להיטלר את הניצחון. אני מטשטש את עצמי והופך לגוי, ואני לא רוצה. לכן אני מוכרח להיות יהודי, אני מוכרח לנצח את היטלר הזה. אז החלטתי לחיות כמו יהודי."

האסירים שלחו ישר לארץ ואני הסתובבתי עוד שנה וחצי בדרכים עם בני עקיבא. אחרי שנה וחצי הגעתי עם אניית 'ארבע חירויות' לחופי תל אביב. אנחנו, שניים או שלושה חבר'ה, קפצנו לים וניסינו לשחות לתל אביב. באה סירה בריטית והתחילה להיאבק איתנו. הם לקחו אותנו למשחתת שלהם וסחבו אותנו עד חיפה שם שלחו אותנו לאניית השבויים והביאו אותנו לקפריסין. ישבתי בקפריסין שבעה חודשים במחנה קיץ באוהלים. הגעתי לקפריסין עם שני זוגות מכנסיים. זוג אחד כיסה את החור של הזוג השני. בקפריסין היו אוהלים שהבטנה שלהם הייתה עם בד כחול. הבנות הורידו את הבד הכחול ותפרו לנו ממנו חולצות ומכנסיים וככה הצטיידנו בבגדים." ארץ ישראל "כשהגעתי לארץ, קודם כול, הכניסו אותנו לעתלית. ישבנו חודש בעתלית. כשהשתחררתי ישר הלכתי לישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. הצטרפתי לגרעין ו' של בני עקיבא ובמלחמת השחרור יצאנו לגליל, לבירייה, והגנו על בירייה. במהלך המלחמה שלחו אותי לתגבור לבארות יצחק בנגב. ישבתי תקופה בנגב ושם היו כמה

|

22

פרתה גוש מבית

היישוב שלי מסע זמן

| עדי מנטל – בית ספר שדה כפר עציון |

צומת הגוש

לצומת גוש עציון המרכזית יש היסטוריה עשירה וארוכה המתפרסת מימי האבות ועד לתקופה המודרנית - כדאי להכיר.

את הבריכה שיפצו הבריטים לצורך אגירה, כדי להעביר את מי מעיין עין ערוב לירושלים בעזרת משאבות. הבריכה נעזבה לאחר יציאת הבריטים. אחד הקשיים הבלתי צפויים שעמד בפני המתיישבים היה השלג הכבד שירד באותה השנה. חלק מהמתיישבים, אלה שלא הכירו את השלג, חשבו ש"מן יורד מהשמיים", וחלק נוסף התכנס בבית הכנסת וחרד מכך ש"המבול חוזר". הקשר בין היישוב לעולם החיצון ניתק, ולמשך כמה שבועות - אין יוצא ואין בא. המציאות הפכה להיות בלתי אפשרית עד שכעבור שנתיים, ( היישוב ננטש. 1929) במאורעות תרפ"ט הבריטים העבירו את אנשי המושבה לבית רומנו שבחברון, שם שהו ניצולי הפרעות מהקהילה היהודית, ומשם עברו לירושלים. לאחר נטישת מגדל עדר אדמות הגוש הוצעו נמכרו האדמות 1933 בספטמבר 25- למכירה. ב לחברה בשם "אל ההר" בראשות שמואל צבי הולצמן )הולץ פירושו באנגלית עץ, ומכאן התגלגל השם כפר עציון(. החברה הביאה למקום קבוצת פועלים, הקימה משתלה והתחילה להכשיר קרקעות. הולצמן יזם רעיון מהפכני של בניית 'עיר גנים' ונטיעת יער בסמוך לה, במטרה להקים באזור מרכז יישובי שיהיה מבוסס על גידול מטעים. לשם כך רכש אלפי דונמים נוספים מהערבים מסביב. מבנה בן 1936 סמוך לצומת הקים הולצמן בשנת שני חדרים ששימש כמרפאה. בנו, שבא לשם כך במיוחדמאנגליה,שימשכרופאבמרפאהוכךהיולו לעזר. תקוותו של הולצמן הייתה כי עזרה רפואית שתוגש לערביי המקום, תביא לקירוב לבבות. מבנה המרפאה ננטש במהלך המרד הערבי הגדול, והוא קיים עד היום בפינתו הצפון מערבית של הצומת ומשמש כקיוסק. , עלו אנשי כפר 1943 כעבור שבע שנים, בשנת עציון לקרקעות היהודיות מחדש, והקימו בשנית את גוש עציון. אם עסקינן בצומת הגוש, אי אפשר שלא להזכיר את ה"דודות" מהפינה החמה. הוקמה הפינה החמה לזכר שמואל 2001 בשנת גיליס וצחי ששון הי"ד.

אם השם "צומת המיקי מאוס" נשמע לכם מוכר, כנראה אתם מכירים די טוב את גוש עציון בכלל, ואת צומת הגוש בפרט. כך או כך, כדאי שתכירו. צומת גוש עציון נמצא בלב גוש עציון, ונחשב לאחד הצמתים החשובים ביותר ביהודה. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "צומת הגוש". בעבר כונה גם "צומת המיקי מאוס" על שם מבנה המשטרה הבריטי הסמוך לצומת המזכיר בצורתו את מיקי מאוס. הסיפור של גוש עציון מתחיל עוד כשאברהם אבינו הולך עם יצחק בנו לעקדה. סביר להניח שאברהם בחר את תוואי ההליכה הנוח ביותר - קו פרשת המים הארצי שעובר בגוש עציון. כאשר רות מתהלכת בשדות בית לחם היא בוודאי צופה לעבר גוש עציון הנמצא במרחק נגיעה, ומיד אחריה צועד כאן דוד המלך בדרכו לירושלים. אם נמשיך לטייל בציר הזמן, נגלה כי גם בהמשך גוש עציון תופס מקום מרכזי בהתרחשות ההיסטורית. מסיבה זו שאפו יהודים רבים לאורך הדורות להתיישב ולחיות כאן. על אף כל זאת, בראשית הציונות ובימי העליות הגדולות כמעט ולא הייתה התיישבות יהודית באזורי ההר של ארץ ישראל. המוסדות הציוניים העדיפו להתיישב בעמקים של הארץ, הנוחים לעיבוד חקלאי. באזורים אלו גם היה קל לרכוש קרקעות מידי התושבים הערבים. באופן מצער, דווקא באזור שבו התרחשו מרבית סיפורי התנ"ך, בהר המרכזי של הארץ, חוץ מהתיישבות יהודית בערים הגדולות - חברון וירושלים, כמעט ולא התיישבו יהודים. ( קמה חברת "זיכרון 1925) בתחילת שנת תרפ"ו דוד" במטרה לרכוש שטח קרקע להתיישבות בין ירושלים וחברון. חברי הקבוצה לא היו מאנשי החלוצים שעלו לארץ בעלייה השנייה והשלישית, אלא יהודים דתיים מבני היישוב הישן בירושלים. המייסדים החלו לעבור בשכונות ובבתי הכנסת של ירושלים כדי לאסוף אנשים לחזון של קניית קרקע במקום הקדוש שבין ירושלים לחברון. לאחר כשנתיים של חיפוש מקום התיישבות נמצא המקום – אזור צומת הגוש של ימינו. בכ"ח ( עלו ראשוני 1927 בטבת תרפ"ז )שניים בינואר המתיישבים והקימו את מגדל עדר. המתיישבים עלו אל הקרקע ליד בריכת המים הבריטית

מגדל עדר. צילומים: גרשון אלינסון

מרפאת אל-ההר הרוסה

תקוותו של הולצמן הייתה כי עזרה רפואית שתוגש לערביי

המקום, תביא לקירוב לבבות

שהייתה במקום. שם בנו המתיישבים בית כנסת ומקווה טהרה, ומערבה משם )בדיוק במקום שבו נמצא סניף "רמי לוי" כיום( בנו את המבנים הפרטיים. מעבר ל'פינה החמה' נמצאת בריכת מים בריטית. אם שאלתם את עצמכם מה פשר בריכת המים הבריטית, התשובה היא שזוהי אחת הבריכות השייכות מפעל המים מימי בית שני, שמטרתו הייתה הובלת מים לבית המקדש.

|

24

פרתה גוש מבית

לֹוח פרסו

ידִע

לֹרציניים בלֹבדִ! במדִורגים ג' לֹמכירה חדִ' 4 , בקֱרית ארבע בקֱ. כניסה, מרווחת, מרפסות 2 , ח. כביסה + מקֱורות, מטבח גדִולֹ והסקֱה, במחיר מציאה! 050-5383799 לֹהשכרה בכרמי צור בית פרטי יפהפה חדִרים, 4 , ומושקֱע מ"ר, סלֹון מפנקֱ, 100 מטבח גדִולֹ, גינה ענקֱית ומושקֱעת, שקֱט, פרטיות ושכנים נפלֹאים 054-8188483 לֹמכירה באלֹעזר, בית חדִ משפחתי, מגרש ענקֱ 2,690,000 , יח' השכרה + 050-7503833

דִירות

אבידִות

דִרושים

לֹמכירה בזית

תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱון לֹבית ולֹמשרדִ אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ דִרושה עוזרת זריזה לֹנקֱיונות בבית פרטי מסודִר ומאורגן יעלֹ 052-3273715 דִרוש/ה מנקֱה אחראי/ת ומסורה לֹבית כנסת אולֹם קֱטן( +) באפרת 054-3366962 לֹחנות באפרת עובדִ/ת רציני/ת לֹמשרה חלֹקֱית עם אפשרות קֱידִום 054-5574663 שונות

מצאת חפץ כלֹ-שהוא? רוצה לֹקֱיים השבה? פרסם בלֹוח פרסומידִע השבת אבידִה יומיים לֹפני פסח נמצא ברמי לֹוי צומת הגוש כרטיס תו קֱניה )משה( 052-3992652 "המלֹמדִ" נמצא ספר בחנות וספר תהילֹים חיים קֱלֹים בקֱ. ארבע 050-5300653

לֹמכירה / השכרה בשכ’ הדִגן החדִשה בית מרווח עם גינה ענקֱית נוף חלֹומי, קֱהילֹה איכותית

לֹהשכרה דִקֱלֹ ג' חדִ' 6 באפרת, בית פרטי מרפסת, נוף מרהיב + 050-6286416 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885 לֹהשכרה בזית, דִירת חדִ', מוארת ומרוהטת 3 מרפסות, מיידִי + חלֹקֱית 050-7342742 לֹהשכרה בקֱ. ארבע דִירה משופצת, מתאים לֹמשפחות, לֹרציניים 050-4312100 ! בלֹבדִ לֹהשכרה בנוקֱדִים חדִ' קֱומה ב 3 דִירת דִו"ש + מרפסת + 054-3200478 : לֹפרטים 052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי ברימון & 1,590,000 חדִ' מדִהימה 5 דִירת & 1.73 אופציה + ' חדִ 5 קֱוטג’ פינתי מ’ 3,750,000 מ"ר בבניה 240 דִו”מ & 2.5 , מ"ר מושקֱע מאודִ 175 קֱוטג & בדִגן &1,830,000 , חדִ’ גינה 5.5 דִירת גן בדִקֱלֹ אופציה’ + ’ חדִ 5 , חפציבה 1,710,000 , & 1,710,000 חדִ', נוף מדִהים 5 דִירת גן & 1,775,000 , אופציה + ’ חדִ 5 פנטהאוז & 1,750,000 מ"ר 200 ' חדִ 6 פנטהאוז & 1,830,000 ' חדִ 6 ’ מ 147 דִופלֹקֱס גג & 1,775,000 מ”ר, אופציה 185 דִופלֹקֱס & 1,900,000 מ"ר 180 ' חדִ 7 פנטהאוז & 3,150,000 יח' השכרה + קֱוטג מפואר 1,700,000 פטיו + ' חדִ 5 דִירת גן & וילֹה ענקֱית חייבת לֹהמכר!!! בגפן &2,390,000 , מ”ר 217 ’ ח 7.5 ,’ קֱוטג באלֹעזר & 1,385,000 , חדִ' בחפציבה 4 דִירת & 1,765,000 חדִ' מושקֱעת 5 , בברקֱן & חדִ’ 5 דִירת 1,775,000 , , מתתיהו הכהן & נמכר! לֹהשכרה חדִ’ במחירים מיוחדִים!! 3-8 באפרת, גינה + ’ חדִ 5 , דִו משפחתי באלֹעזר, 4,400 ,’ חדִ 5 דִירת & בזית, 7,000- מ”ר, מ 250 וילֹה & בדִגן, 7,800 , מ”ר 270 וילֹה & בגפן,

אלֹה רוזובסקֱי

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון

055-66-17-031

לֹהשכרה באפרת, בזית יח"דִ לֹזוגות דִתיים חדִר שינה גדִולֹ 054-8463548 : טלֹ לֹמכירה בקֱ. ארבע, דִירת חדִ' משופצת כולֹלֹ 4 תשתיות, מחיר מעולֹה!! 052-6470377 לֹהשכרה באפרת, בדִקֱלֹ ג', יחידִה משופצת גינה, מיידִי + חדִ' קֱ"קֱ 3 058-4888888 לֹהשכרה באפרת, בתמר חדִ' 6 קֱוטג' חדִש מ"ר, 170 בלֹבדִ 5,300 & 052-8980853 : טלֹ לֹמכירה בנוה דִניאלֹ יח' לֹהשכרה + בית גדִולֹ מחסן, פינוי באוגוסט + 050-7503833

לֹלֹא תשלֹום!

5808885 : טלֹ

תקֱוע תיווך

לֹפני כשבועיים אבדִה בקֱרית ארבע

בתקֱוע

גיטרה קֱטנה 055-6672070

לֹמכירה חדִ’, במצב מעולֹה! 5 , בית עלֹ חצי דִונם, במרכז הישוב

גם אתה יכולֹ לֹקֱבלֹ את הגלֹיון הדִיגיטלֹי ישירות לֹתיבת המיילֹ p-meida@zahav.net.il

יח’, 3- בית מחולֹקֱ לֹ עם הרבה פוטנציאלֹ

לֹפני זמן נשכחו משקֱפי ראיה ברכבי בטרמפ באזור הגוש 052-7203459

לֹהשכרה דִירה גדִולֹה, בתקֱוע ב’ חדִ’ גינה ונוף מרהיב! 3 חדִ’, מרפסות 6 בית פרגולֹה, גינה מסביב, מיידִי

www.tekoa-realty.com 050-2183855 חיה 054-5988839 תמר חדִ' 3 לֹהשכרה באפרת מרפסת, מיקֱום מצוין + לֹאוגוסט 1- כניסה ב 052-7560079 לֹמכירה באפרת, בנצח מטבחים 2 ,' חדִ 4 , י-ם גינה + קֱ. קֱרקֱע 050-2585868 : טלֹ

א י לֹ ן

משנת 2000

שיווקֱ מקֱומי ארצי ולֹתושבי חו”לֹ www.ilanrealestate.com

באלֹו”ש דִופלֹקֱס גג 2- מ”ר, מחולֹקֱ לֹ 170 &6,000 יח’ המניבות 1,900,000 & 077-410-8011

רקֱ עסקֱת נדִלֹ"ן לֹמכירה דִירת גן חדִשה בזית! באנגלֹו סכסון -

לֹהשכרה חנות במרכז הדִקֱלֹ אפרת

חדִרים 6 מ”ר 200- כ חניה מחסן מעלֹית שבת הסקֱה מיקֱום מרכזי

פאזות משופצת 3 מ”ר 35 | | מתאים לֹמסעדִה מיידִי |

לֹפרטים פרדִי :

054-7260580

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

02-6744744 050-2727803 w w w . s h i r a z . c o . i l

לֹפגישת ייעוץ לֹלֹא עלֹות התקֱשרו עכשיו

אסטרטג לֹהשקֱעות נדִלֹ”ן ויועץ משכנתאות בכיר | עופר לֹוינשטיין קֱשרי נדִלֹ”ן שירז

שמעון 050-6709971 לֹהשכרה לֹלֹא דִמי תיװך

בתמר

&5,200 חדִ’ פינתי מושקֱע 6.5 ’ קֱוטג &5,000 חדִ’ מרװח, אטרקֱטיבי 6 ’ קֱוטג &4,800 חדִ’, מפרט מדִהים 6.5 פנטהאוז &3,900 חדִ’ אחרונה בפרױקֱט 4 דִירת

דִו משפחתי בדִקֱלֹ 16 שײרות & 2,405,00

בדִגן

&5,000 חדִ’ חדִש ואיכותי 7 ’ קֱוטג &4,900 חדִ’ אטרקֱטיבי 7 ’ קֱוטג

באפרת הותיקֱה

בלֹעדִי

&2,800 חדִ’ נוף ופרטיות 3 בגפן-דִירת &3,100 חדִ’ עם גינה 3 בדִקֱלֹ-דִירת &8,500 גינה ענקֱית +’ חדִ 8 בדִקֱלֹ בית פרטי

בזית

בזית

בזית

חדִ’ 6 דִופלֹקֱס 16 יהודִה המכבי & 1,820,000

אפשרות הרחבה +’ חדִ 6 דִופלֹקֱס 22 משמעותית זית שמן & 1,810,000

חדִ’ מושקֱע ומיוחדִ 6.5 43 זית שמן & 2,220,000

בלֹעדִי

בלֹעדִי

בלֹעדִי

בגפן

בדִגן

בדִקֱלֹ

+ ױלֹה ענקֱית יפיפיה 11 יחידִה ענקֱית, גפן & 3,690,000

אופציה + ’ חדִ 4.5 דִירות 20 נצח ירושלֹים & 1,700,000

חדִ’ 5 דִירת גן ענקֱית 74 אופציה, הזורעים + & 1,910,000

בלֹעדִי

בלֹעדִי

אטרקֱטיבי מײדִי

]

]

הכנסה כספית קֱבועה כלֹ חודִש

מהם היתרונות החשובים ברכישת דִירה לֹהשקֱעה?

ביטחון כלֹכלֹי לֹתקֱופת הפנסיה

רווח עתידִי ממכירה בעלֹיית ערך

שנים האחרונות 13- משרדִ שירז קֱשרי נדִלֹ”ן פועלֹ באפרת, גוש עציון ױרושלֹים ב ומלֹװה קֱונים ומוכרים באמינות ומקֱצוענות בתהלֹיכי הקֱניה והמכירה. אנו מתמחים בעבודִה עם משקֱיעים המעונינים לֹקֱנות נכסים נוספים לֹביטחון כלֹכלֹי ולֹפנסיה.

לֹהערכת הנכס או לֹפגישת ייעוץ לֹלֹא עלֹות התקֱשרו עכשיו: 02-6744744

Made with FlippingBook - Online magazine maker