גושפרתה - גיליון 893

25/5/2018 | יא' סיוון תשע"ח | ערש"ק פר' נשא פרתה גוש

מפגשעם הגיבורים השקטים

מבית

893

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

הטרור החקלאי מגיע לאזורנו 8 <<

מי מריבה 16 <<

ספורו של לוחם 20 <<

דבר העורך

מרוץ אפרת-גוש עציון בשער: גרשון אלינסון צילום:

בתחילת השבוע חגגנו את חג השבועות, אחד החגים בעלי השמות הרבים ביותר – חג מתן תורה, חג הקציר, חג הביכורים וחג המים. זהו אחד החגים שמראה בצורה ברורה עד כמה בחברה המודרנית התרחקנו מהחקלאות - הרי כיום מגוון הפירות והירקות נמצא במדפי הסופר עטופים בניילון נצמד, יפים וסטריליים. ספק גדול אם בשעה שלוין קיפניס כתב את השיר 'סלינו על כתפינו' הוא התכוון לכך שזה יהיה ההמנון שאותו ילמדו את ילדי הגן כשיר המתאר את הסלסילה מלאת הביכורים בחג השבועות, זאת בעוד שבמציאות שבעת המינים עוד רחוקים מלהבשיל על העצים. מכל שמותיו של חג השבועות – השם 'חג הביכורים' התקבל שלא בצדק, בעקבות טעות שהתקבעה עם השנים. בתורה מצוין החג בשמו המדויק יותר: 'חג הקציר ביכורי מעשיך'. בתחילת ספירת העומר מתחילה השעורה להבשיל, ובשבועות החיטה מוכנה לקציר. שאר הפירות מבשילים הרבה יותר מאוחר ולמעשה הטנא שהיה מלא בפירות שבעת המינים היה ניתן לכוהן קרוב לסוכות ולא בשבועות. אם יש חג שראוי להיקרא חג הביכורים מן הראוי שיהיה זה חג הסוכות שבו מבשילים הרימונים, הגפנים, התאנים, התמרים והזיתים. אם המידע הזה הפתיע אתכם, אתם לא לבד. חוץ ממגדלי הגפנים והזיתים באזורנו וממגדלי התמרים שבמזרח הארץ, כבר אין רבים שעוקבים אחר הבשלתם של פירות ארצנו. עם זאת, כאשר מדובר בחיבור ההיסטורי שיש לנו לארץ, כדאי לראות את החשיבות הרבה של החקלאות שאליה אנחנו מתייחסים מדי יום בתפילות. במשך חמישים יום ספרנו את ספירת העומר, עקבנו אחרי הבשלת השעורה, חיכינו לקציר והתפללנו את תפילות הגשם והטל להצלחת היבול בעידן שלפני צינורות ההשקיה. האזור שלנו היה מאז ומתמיד חקלאי ברובו. בין היישובים הנוף זרוע בשדות ובמטעים של קיבוצי גוש עציון ושל ערביי האזור, והטרסות העתיקות משולבות עם הטכנולוגיות המודרניות. זעקת החקלאים נשמעת כבר שנים רבות, וברוב המקרים נשארת ללא מענה. בגיליון הנוכחי תוכלו לקרוא על החקלאות בצל הטרור שממנו סובלים קיבוצי האזור, ותזכו גם להכיר יותר לעומק את ענף החלב שבאזורנו. בפעם הבאה שתקנו לחם, פירות או ירקות בסופר, כדאי שתזכרו שבסופו של דבר כולנו קשורים לחקלאות בדרך זו או אחרת, וללא חקלאות גם מדפי הסופר לא יתמלאו באורח פלא.

מהשטח 6....................... מהנעשה בגוש

יקירי הגוש 8........................... הפינה החמה

נעים להכיר 12 ............. מצדיעים לחקלאות

תוכן

בלב הענינים 16 ............................. מי מריבה

איש אחד 20 ....................... משה פרייזלר

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

מסע בזמן 28 ..................... קרבות המכבים

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: יעקב אילוז, אפיק קארו, כתבים: יאיר סיאני, עדי מנטל גרשון אלינסון צלם:

קריאה מהנה יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

הגיבורים השקטים

מעטים מכירים את הפרק החשוב בתולדות הציונות הנוגע למסורבי העלייה ולאסירי ציון מברית המועצות. אלו שהחליטו להרים את הכפפה הן שושי ליסקר, רכזת ההיסטוריה בישיבת 'נווה שמואל' יחד עם אימה, לסה רסקין. במלאות שבעים שנה למדינה התקיים בישיבת נווה שמואל יום עיון בנושא הסירובניקים והעלייה מברית המועצות. הרבה יהודים סירובניקים ואסירי ציון סיכנו את חייהם ואיבדו את חירותם מסיבה אחת - רצונם לעלות לארץ ישראל. מדובר בסיפורי גבורה רבים שבני הדור הצעיר כמעט ואינם מכירים. לא סתם בחרה שושי ליסקר בנושא זה. "בשנת , כשהייתי ילדה קטנה, הוריי לסה ומיכאל 1978 ז"ל רסקין נסעו בחשאי מארצות הברית לבקר סירובניקים בברית המועצות הקומוניסטית", היא מספרת. "הם לא סיפרו לי ולאחיי על הנסיעה הזו, ואף לא סיפרו מאומה להוריהם. היה אסור להם. היה זה מסע מסוכן וסודי והם יצאו כשליחים חשאיים מהארץ. מטרתם הייתה לחזק את הסירובניקים, להביא להם ספרי יהדות בעברית, ספרי קודש ועוד. כמוהם, עוד הרבה יהודים יקרים מהמערב נסעו לרוסיה הקומוניסטית לבקר את הסירובניקים וללמדם עברית ויהדות, ואף הפגינו למען שחרורם בישראל, במאי למפקד 17- אל"ם דוד שפירא מונה ב חטיבה מרחבית "עציון". אל"ם שפירא, שקיבל צל"ש אלוף על אומץ לב בחיסול 2008 בשנת המחבל בישיבת מרכז הרב, מחליף בתפקידו את אל"ם שרון אסמן, שכיהן בתפקיד במהלך עשרת החודשים האחרונים וצפוי להתמנות למפקד החטיבה המרחבית "בנימין" ולהשלים את הקמתה במתכונתה החדשה. הטקס נערך באתר "המנזר הרוסי", סמוך למפקדת החטיבה, במעמד מפקד פיקוד המרכז, אלוף נדב פדן, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תא"ל ערן ניב ובנוכחות בני משפחה ומוזמנים נוספים. "ביצענו למעלה מאלף פשיטות בשנה זו במסגרתן עצרנו חוליות טרור, החרמנו אמל"ח ותפסנו כספי טרור", סיפר אל"ם שרון אסמן

בארה"ב ובאירופה. הרבה תושבי גוש עציון היו פעילים בשנות השבעים והשמונים למען יהודי בריה"מ ואף סייעו בקליטתם בארץ. חלקם הגיעו לגוש עציון, כמו יולי אדלשטיין ויוסף מנדלביץ',

בני 150- רובם מיישובי גוש עציון ואפרת. יותר מ נוער מרחבי אפרת וגוש עציון הגיעו לאירוע. הרב ריסקין, שהיה בין ראשוני הפעילים בארה"ב למען שחרור יהודי בריה"מ פתח את יום העיון. יותר מכול הצליח לרתק את הנוער יוסף מנדלביץ' שסיפר על חלקו ב"מבצע חתונה", שם הקוד שניתן לניסיון חטיפת מטוס אזרחי ריק בידי קבוצת יהודים מסורבי עלייה, כדי להסב את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית למצוקת יהדות ברית המועצות ולחוסר האפשרות לעזוב את ברית המועצות בכל דרך אחרת. למרות שהניסיון נכשל, המשפט משך תשומת לב בינלאומית לנושא הפרת זכויות האדם בברית המועצות, ופתח את השערים לגל העלייה של .70- שנות ה "יום העיון 'היכה גלים' גם מחוץ לכותלי בית הספר", מסכמת שושי ליסקר. "פתאום הגיעו לאוזנינו עוד ועוד סיפורים על אנשים מהגוש שסייעו בשנים אלו, ועוד ועוד סיפורים של סירובניקים רבים. כולם צמאים לספר ולהעביר הלאה את סיפורם." בתי ספר וקבוצות שמעוניינים להזמין לשיחה סירובניקים, אסירי ציון ופעילים, מוזמנים ליצור , או עם 054-7675396 – קשר עם שושי ליסקר .058-4123251 - לסה רסקין מטרתנו", המשיך אל"ם אסמן, "כך מצאנו עצמנו באחד מימי השישי מחלצים עם כוחות מג"ב ודובדבן אזרח ישראלי שנכנס בטעות לאבו דיס והותקף על ידי ההמון. גזרנו על עצמנו חובה לשפר את איכות החיים במרחב על ידי שיח אמיץ וכנה, ועשייה אזרחית לשיפור חייהם של מי שגרים ומטיילים בחבל ארץ יפה ומיוחד זה". "זכות נפלה בחלקי לקבל את הפיקוד על 70- החטיבה המרחבית "עציון" בשנת ה למדינת ישראל", אמר מפקד החטיבה המרחבית "עציון" הנכנס, אל"ם דוד שפירא. "זכות להלך בשבילי ההיסטוריה ולחזק את ההווה המתחדש פה. זכות שהיא חובה. אני נכנס היום לתפקיד בתחושת שליחות ואחריות גדולה".

מסורבי עליה

ואחרים כמו מילה ואריה וולווסקי הגיעו לאפרת. אנשי הגוש המקומיים אימצו אותם בחום לב וסייעו להם בקליטתם." מטרת יום העיון הייתה שבני הנוער יכירו באופן אישי את הסירובניקים והפעילים וישמעו ממקור ראשון את סיפורם האישי. ליום העיון הגיעו אסירי ציון יחד עם הפעילים שפעלו למען שחרורם,

מח"ט חדש בחטיבת עציון

בנאומו. "האתגרים בגזרה מחייבים אותנו להיות מוכנים ודרוכים כל העת ולהתאים עצמנו למצבים

משתנים תוך פעולה זריזה חדה ומדויקת". "טרור פוגש צבא ואזרח פוגש שגרה הייתה

|

6

פרתה גוש מבית

4/6 ביום שני ה- חוגגים שנה

מבצעים

בשמירת מקֱום בקֱבוקֱ ײן מתנה

100 בהזמנה מעלֹ & קֱינוח מתנה ישיבה במקֱום בלֹבדִ

מהשטח

הטרור החקלאי מגיע לגוש עציון

הטרור החקלאי אינו דבר חדש. הוא קיים ברחבי הארץ כבר שנים רבות, אך כמעט ואינו זוכה לסיקור תקשורתי. זמן לא רב לאחר שהחל בעזה גל ההתפרעויות הנוכחי על גדר הגבול הומצא הנשק החדש: 'עפיפון תבערה'. בזכות יכולות התעופה שלו והרוח המערבית שכמעט תמיד

כפר עציון קבוצת נערים מבית אומר. אך מכיוון שלא היו עדיין מספיק דובדבנים על העצים הם היכו את הפועלים במקום, ערבים תושבי נחלין, ולקחו איתם מספר ארגזי דובדבנים. חמישה ימים לאחר מכן פרצו שוב למטע. כיוון שהיה זה בשבת המקום היה ריק מאדם וירון

במהומות על הגדר בעזה. עבר שבוע, וכשלוש שעות לפני כניסת השבת התקבל דיווח על שרפה ליד אוכף המוכתר הסמוך לכפר עציון. השרפה התגלתה בזמן וכובתה בעזרתם של תושבי המקום. במהלך אותו השבוע פרסמה המשטרה שנעצרו

נושבת במחוזותינו, שדות חקלאיים רבים עולים באש. מה שנראה כמו אוזלת היד של המדינה בטיפול בעפיפונים גרם לעלייה משמעותית בטרור החקלאי בכל הארץ ולפני מספר שבועות הוא הגיע גם לגוש עציון. עוד מספר ימים, באחד ביוני, יתחיל פסטיבל הדובדבנים שכבר

חשודים שקשרו את עצמם למעשה, אלא שהתברר יותר מאוחר שהם השתחררו. אך הגיעה השבת הבאה ועימה שוב גניבת דובדבנים ואף השחתה של המטע בשל זריקת אבנים על ציוד וגלגול צמיגים בוערים אל תוך המטע שהביאו לשרפתם של עצים. בכפר עציון קוראים לציבור

צילום: ירון רוזנטל | טרור חקלאי

להתנדב בעזרה על השמירה במטעים ומבקשים לא לקנות דובדבנים מהדוכנים שבצידי הדרך מכיוון שישנה סבירות גבוהה שמדובר בדובדבנים גנובים.

רוזנטל שהגיע למקום בשעות הלילה העריך אחוזים מהפרי שהיה על העצים נגנב. 25- שכ בנוסף לכך נמצא במקום ריסוס של צלב קרס, סממן שהפלסטינים החלו לאמץ לאחרונה בעיקר

מתקיים מספר שנים בהצלחה רבה ומביא תיירים רבים לאזור. בעונה זו הדובדבנים נמצאים על העצים ומוכנים לקטיף. אז הגיעו למטעי 23.4- המקרה הראשון אירע ב

נתיב האבות

יקירי הגוש

( תסתיים ההארכה שנתן 6.6) בשבועות הקרובים בג"ץ לתושבי נתיב האבות על מנת שיימצא להם פתרון חלופי. במהלך שלושת החודשים האחרונים הכלים הכבדים עבדו במרץ על הקמת והתוצאות ניכרות בשטח. 91 התשתיות בחלקה כחודש לפני הפינוי המיועד, לאחר החלטת ממשלה שבמסגרתה אישרו את העברת התקציב להסדרת נתיב האבות, צפו תושבי נתיב האבות ברגשות מעורבים בהצבת הקראווילות החדשות המיועדות לקליטתם הזמנית של המשפחות אשר בתיהם ייהרסו. השלב הבא יהיה מעבר לבתי קבע שיהיו מוכנים בעתיד, לאחר שהשכונה תיבנה.

בטקס לציון סיום חגיגות היובל לגוש עציון שנערך ביום שני האחרון, אסרו חג שבועות, הוענקו תארי יקיר הגוש לשנים עשר אישים וגופים המשפיעים ביותר בתחומם. בכל אחד מהגיליונות הקרובים נציג לכם אחד מיקירי הגוש. והפעם – הזוכה בקטגוריית ההתנדבות. הפינה החמה נרצח ד"ר שמואל גיליס בדרכו לביתו 2001 בשנת שבכרמי צור. עשרה ימים מאוחר יותר התרחש רצח נוסף - ירי מהגשר על כביש המנהרות הביא למותו של צחי ששון מקיבוץ ראש צורים. רותי גיליס ואוסי ששון, נשותיהם של הקורבנות חברו יחד על מנת להנציח את זכרם של בעליהן באמצעות פרויקט "הפינה החמה" בצומת גוש עציון. במקום מוגשים לחיילים שתייה, מאפים ביתיים ועוד פינוקים - בחינם. המקום מאפשר לחיילים הנמצאים בצומת שידע פיגועים רבים בשנים האחרונות לעצור בפינה החמה, לשתות ולאכול, ומשם להמשיך לבסיסם. הפינה החמה פועלת במהלך השבוע מהשעה שבע בבוקר ועד השעה תשע בערב, והיא מופעלת בידי מתנדבים מאפרת ומגוש עציון. קיומה של הפינה

צילום: גרשון אלינסון

החמה לאורך השנים הרבות התאפשר הודות לתרומות נדיבות, ומימון התשתיות נעשה על ידי מועצת גוש עציון ומועצת אפרת. במהלך היום הפינה מספקת שירותים למאות חיילים ומיום הקמתה שמה של הפינה הולך לפניה והמקום גדל ומתפתח. כיום המבנה כולו מצופה בעץ, ישנה חצר מעוצבת ופינת ספרים לזכרו של יובל היימן שנפל במבצע צוק איתן. כמו כן במקום מתקיימים אירועים לטובת החיילים והתושבים כגון הקפות שניות במוצאי שמחת תורה, הדלקת נרות חנוכה, מנגל ביום העצמאות וערב שירה ביום ירושלים.

צילום: גרשון אלינסון

|

8

פרתה גוש מבית

לֹמרפאה חדִשה קֱיבוץ כפר עציון שנה 40 מטפלֹים מעלֹ עברנו משמרת שיקֱום הפה | טיפולֹי שיניים בכלֹ התחומים השתלֹת עצם | הרמת סינוס | כירוגיה ילֹדִים שתלֹים טיפולֹים אסטטים ועודִ... רופאים בוגרי הדִסה קֱיבוץ כפר עציון

רופא שיניים רופא שיניים מומחה באורטודִונטיה מומחה בכירורגיה פה ולֹסת שיננית

דִר’ משה שרון - דִר’ דִודִ טורקֱיה - דִר’ מנחם פרידִמן - דִר’ נועם ברוקֱ - עדִנה לֹוי -

המרפאה פתוחה לֹקֱהלֹ הרחב אנו מזמינים אתכם לֹהיות חלֹקֱ מלֹקֱוחותינו המרוצים

חומר

אורתודִנטיה

שירות

שירות אמין ומסור

שימוש בחומרים מתקֱדִמים

טיפולֹי אורתודִנטיה

מחירים הוגנים מחיר &

בהתאם לֹהסדִר שלֹ המבטח החזר ביטוח

גז צחוקֱ

אפשרות טיפולֹ בגז צחוקֱ

לֹקֱביעת תורים התקֱשרו לֹטלֹ 02-9935140 | 050-7729830 :

9935140 : באין מענה בטלֹפון ניתן לֹהשאיר הודִעה בטלֹפון

נעים להכיר

| אפיק קארו |

מצדיעים לחקלאות לכבוד חג השבועות שחל השבוע, יצא כתבנו לשטח והתלווה אל יאיר כהנא, מנהל הרפתות של ראש צורים ומגדל עוז. הם שוחחו קצת על פרות וחלב, על שגרת העבודה ואיך אפשר בלי מעט פוליטיקה.

כבר בדרך הבנתי שאני נוסע למקום מיוחד. הטיילת החדשה בכניסה לראש צורים מרשימה, והנוף שנשקף מהאזור באמת משגע. אני חשבתי בבוקר זה זמן סביר להתחיל בו 8:00 שהשעה את העבודה, אבל העבודה ברפת כבר בשיאה. יאיר כהנא, תושב אלעזר, מנהל מזה כשנתיים את הרפתות בראש צורים ובמגדל עוז. הוא עבד שנים בתחום החקלאי והגיע לנהל את הרפת

כבר עוברים למזון שמאוד דומה לזה של הפרות הגדולות. לאחר כשנה העגלות מצטרפות לעדר ונקראות 'מבגירות'. המבגירות מתחילות לייצר חלב כשהן בנות שנתיים פחות או יותר, אך הן 70- עדיין לא נותנות תפוקה מלאה אלא רק כ אחוז ממה שפרה רגילה נותנת. המישור השני הוא מישור בריאות העדר. יש לנו מערכת ניטור מיוחדת המודדת לנו כל מיני פרמטרים על כל פרה ופרה: היא מודדת את מערכת העלאת הגרה, תפוקת החלב, איכות החלב, מספר הצעדים של הפרה, מוליכות חשמלית בחלב וכו'. על כל פרה יש מין משדר הנמצא או על הצוואר או על הרגל. המשדר משדר למחשב מרכזי שאוגר את כל הנתונים על הפרה. איסוף הנתונים מסייע באיתור מחלות, ביכולת לבצע מעקב ובקבלת החלטות על כלל העדר. לאחר איסוף הנתונים ישנה עבודה שנקראת טיפולים והזרעות, שזה בעצם מתן תרופות ומזון ייחודי לפי הצורך. המישור השלישי הוא ההזנה. ההזנה ברפת היא מאוד מורכבת וייחודית. בכל נקודת זמן אנחנו יודעים כמה מזון פרה צריכה לקבל ומהם המרכיבים השונים הייחודים לאותה פרה. המזון מורכב מחלבון, שומן, קלוריות, דופן תא ראשוני )השכבה הראשונה של הצמח, כדוגמא קליפת בצל( ועוד ויטמינים ותוספי מזון מיוחדים. את התערובות אנו מרכיבים כאן, ברפת." באמצע השיחה נכנסת דקלה, תושבת אפרת, עובדת ותיקה של הרפת. דקלה משמשת כאחראית בריאות העדר. יאיר מספר על המורכבות להשיג כוח האדם: "בעבר היו אצלנו הרבה עובדים יהודים, אבל כיום קשה מאוד למצוא חבר'ה שמתחברים לסוג העבודה הזה, שאוהבים אותו ומוכנים להתמסר לעבודה הזו. העבודה היא מאוד תובענית. היא מתחילה מוקדם ולמעשה לא נגמרת - תמיד יש איזה בעל חיים שצריך טיפול, תמיד יש איזה מזון לחלק, וכל זה בכל יום ובכל מזג אוויר." אי אפשר להתעלם מהעבודה המיוחדת שמתרחשת במקום הזה. נוצר בי מין רצון לנעול מגפיים ולהיכנס לשגרת העבודה, להיות לכמה שעות רפתן אמיתי. אבל גם בתחום הזה אי אפשר להתעלם מהמציאות הקיימת <<

טיפול ייחודי: בחודשים הראשונים לחייהם אנו יוצרים להם מזון מיוחד שהוא מין 'מטרנה' לעגלים. המטרנה מורכבת מאבקת חלב ומעוד תוספים וויטמינים, זאת על מנת שתהיה להם הזנה יציבה. לאחר שהם עוברים את התקופה יום, הם חזקים מספיק כדי 14-21 הזו של לעמוד בשינויים, והם מקבלים מזון מרוכז ו'חלב נפסד', שזהו חלב שאנו לא יכולים

אי אפשר להתעלם מהעבודה המיוחדת שמתרחשת במקום הזה. נוצר בי מין רצון לנעול מגפיים ולהיכנס לשגרת העבודה, להיות לכמה שעות רפתן אמיתי

לאחר שגילה מרציאנו, מנהלת הרפת, נהרגה .2015 בתאונת דרכים בצומת אלעזר באוקטובר יאיר מספר לי על שגרת העבודה: "העבודה השוטפת ברפת היא מאוד תובענית. יש לנו שלוש משמרות חליבה ביום; לפעמים המשמרת הראשונה מתחילה בשלוש לפנות בוקר, כאשר נדרש להביא למקלחת את הפרות, אבל בדרך 12- כלל המשמרות מתחילות בארבע בבוקר, ב בצהריים, ובשמונה בערב. בשתי המחלבות, גם 300- בראש צורים וגם במגדל עוז נחלבות כ פרות כל יום, כל השנה. משך משמרת החליבה שעות. לאחר החליבות ישנן עבודות 3- הוא כ השגרה ברפת. בשלב הראשוני אנו מטפלים ביונקים שיונקים אצלנו, אלה העגלים והעגלות. את העגלים אנו לא מגדלים פה אלא מוכרים, ואת העגלות אנו מגדלים על מנת להמשיך וליצור תחלופה לעדר. הטיפול בעגלים הוא

לשווק מכיוון שיש בו דלקות או דברים אחרים שאינם עומדים בתקן, אבל העגלים מסוגלים לשתות חלב כזה. לאחר שישים יום העגלים

|

12

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

ומהקושי הרב להחזיק עסק ביהודה ושומרון. יאיר מספר לי על המורכבות בניהול העסקי של הרפת: "טרה ושטראוס אינן לוקחות חלב מהשטחים, אנו מספקים חלב לתנובה. בעולם שבו מדברים על ריבונות צריך להבין שמחלבות כמו טרה ושטראוס אינן לוקחות מאיתנו חלב רק כדי שהן לא יצטרכו לסמן את החלב שלהן כחלב שנעשה ב"שטחים הכבושים". תנובה ערה למצב הזה אבל היא עשתה צעד עסקי מניפולטיבי ולקחה את מחלבת רחובות וקראה לחלב המגיע ממנה 'חלב ירוק', שזה בעצם חלב שמיוצר מעבר לקו הירוק. אני מאמין שלא צריכה להיות פוליטיקה בעסק הזה, העסק צריך להישאר מקצועי. אין שום צורך לסמן חלב כזה או אחר. ייצור חלב בהר זה יתרון עצום. אנו יודעים לספק חלב "זול" יותר, ולמה הוא חלב "זול" יותר? בזכות האקלים המיוחד באזורנו. בקיץ הפרות סובלות יותר, תפוקת החלב יורדת ואיכות החלב יורדת. בהר הפרות לא סובלות מהקיץ כמו שהן סובלות בשפלה. הקיץ בהר יבש מאוד וללא לחות כמעט, וכמו כן הטמפרטורות נמוכות יותר, ולכן אנו יודעים לייצר חלב "זול" ואיכותי יותר דווקא בהר. למרות כל זאת, מדינת ישראל לא החליטה אם המקום הזה שלה או לא שלה, ואנו נאלצים להתמודד עם מציאות שבה אנו מסומנים ומתקשים לפעמים לשווק בצורה יעילה ומיטבית." עברו כמה דקות ופתאום נכנס נהג המשאית המסיע את העגלים מרפת אחת לאחרת, ו"על הדרך" הוא נכנס ליאיר ומספר לו שפרצה מחלה שנקראת "הפה והטלפיים" בצפון, ושהוא צריך לקחת את כל העגלים מהצפון לדרום על מנת שלא ידבקו. מיד יאיר שולח אליי מבט ואומר: "הינה, אתה רואה, זו בדיוק הבעיה שלנו פה. יש את מדינת ישראל הריבונית, ויש את החצר האחורית שלה. כשאנו מדברים על ריבונות אנו ישר חושבים על נוכחות, נשק, טילים וכו', אבל הריבונות האמיתית נוגעת גם במישורים כמו בריאות הציבור. אצלנו ברפת זה מאוד משמעותי. אם בכפר הפלסטיני למטה מגלים מחלה מסוימת ישר כל הרפתות הישראליות באזור מקבלות הסגר, ואילו אצל הפלסטינים הכול מתנהל כאילו אין כלום. הפרות ובעלי החיים יכולים לעבור כאן בשטחים בחופשיות ללא שום ניטור ומעקב - אנחנו לא הריבון פה. זו רק דוגמא קטנה לריבונות וכיצד היא נוגעת אלינו."

לתפוס שטח ולשמור עליו היא פשוטה וזולה יותר מברוב המקרים, וכבר היום אנו לא רק צריכים לסמן מפות וקווים - אנו צריכים לקבוע עובדות בשטח והדרך הטובה לעשות זו היא בחקלאות. הנוכחות החקלאית היא עוצמתית - שורות עצים, כלי עבודה וטרקטורים, בעלי חיים שמסתובבים, ועוד. כל אלה הם כלים אפקטיביים ביותר ליצירת נוכחות ועוצמה, העבודה פה לא הסתיימה." סיימנו את הסיור ויצאתי בתחושות מעורבות על המצב ועל המקום שלי כתושב הגוש. אך למרות תחושות אלה הרגשתי חובה מוסרית להודות לחקלאים. במיוחד עכשיו, לקראת חג השבועות, שבו אנו מתחברים ליצירה החקלאית, אנו צריכים להיות גאים באנשי החקלאות החיים באזורנו, מלח הארץ שללא ספק מהווים חלק משמעותי ממארג החיים המיוחד באזור. "הגוש עבר מהפכה שרובה לכיוון תהליכים חיוביים, אבל אני מרגיש שהגוש הלך לכיוונים סמי-עירוניים"

ביקשתי מיאיר שנצא החוצה קצת לראות את המקום והסביבה, אבל יאיר לא לקח אותי לרפת אלא לקח אותי לחצר האחורית של הרפת, לנוף הנשקף למטה, וכך הוא סיפר לי: "גוש עציון זה לא גוש עציון שאני הגעתי אליו. הגוש עבר מהפכה שרובה לכיוון תהליכים חיוביים, אבל אני מרגיש שהגוש הלך לכיוונים סמי-עירוניים: קניונים, שכונותחדשות ועסקים, אבל צריך להבין שאנחנו עדיין פרבר ולא עיר. בעבר ההתיישבות הייתה חקלאית והיא ניסתה לפתח חקלאות נרחבת כמו מטעים, רפתות ולולים. כיום החקלאות בעיני הרבה אנשים באזור הפכה להיות מטרד. החקלאות אינה מטרד, אלא היא מנוע צמיחה מאוד משמעותי, בעיקר באזורנו. דבר ראשון, יש להכיר תודה לחקלאות הראשונית שהייתה פה מכיוון שללא חקלאות זו חקלאי הכפרים שלידנו היו תופסים כאן את רוב האדמות והיכולת להתפתח הייתה מאוד מורכבת. איפה שלא עוברת מחרשה יהודית תעבור מחרשה ערבית, וכך קרה עם המקרה של ה'תולעת' בנתיב האבות בתים )שטח צר וארוך של גידול 14 שמחריבה לנו חקלאי שהופיע בתצלום אוויר ישן וקיבל את הכינוי 'התולעת'(. אם חקלאי יהודי היה עובר שם לפני כן לא הייתה שום בעיה, והמצב כיום היה שונה לגמרי. למקבלי ההחלטות באזור יש אג'נדה התיישבותית, יש אג'נדה חינוכית, אבל אין להם אג'נדה חקלאית. ועדת החקלאות אינה פועלת ומערכת ההתאמות אינה קיימת כמו שהיא אמורה להתקיים. החקלאות אינה אויב אלא היא כלי נשק. בחקלאות היכולת

|

14

פרתה גוש מבית

דווקא עכשיו כש'חג המים' מאחורינו, נראה כי בקריית ארבע 'המים' אינם מביאים בכנפיהם רוח חגיגית במיוחד ולכל הפחות בכל הקשור למי הבריכה עניין המים איננו סיבה לחג. מזה חודשים ארוכים מתמודדת קרית ארבע עם שאלות זהות ועם אתגר חברתי עצום בעקבות מאבק על הוספת שעות משפחתיות לבריכה. מריבה י בלב העניינים

שעות בריכה מעורבות?! מכתבים שנשלחו, מודעות שהופצו בשם מחנה אחד, אך אין ידוע מי האחראי לתוכנם, זרעו הרס וכעס והוסיפו אש ותבערה, האם יד נסתרת מכוונת ומובילה את התושבים לשנאת אחים? האם זהו מאבק על דמותה וצביונה של עיר האבות? האם מחר ידרשו חלקים מאוכלוסיית הקריה פעילות בשבת?! והאם האחווה, הרעות והכבוד ההדדי שהיו נהוגים עד כה בין כלל גווני האוכלוסייה בקריה החליפו את מקומם במלחמה ושנאה? מאבק בין דתיים לחילוניים? מדוע ראש המועצה הסיר את התנגדותו משעות בריכה מעורבות והגיע להסכם עם נציגי הציבור החילוני? מדוע הוא לא שיתף ולא הביא את הדבר לידיעת כלל התושבים הדתיים? האם מאבק על שעות המשפחה בבריכה הוא עניין ערכי, הלכתי, משפטי? או ששיקולים פוליטיים מעורבים ומתווים את הדרך? ואיפה נמצאים יושבי האופוזיציה ומדוע לפתע נדם קולם? ננסה להבין האם מאן דהוא מנסה לעשות הון פוליטי על ראשי התושבים? ואולי בכלל היה ניתן להימנע מכל זה? כתבה נרחבת ומלאה בגליון גושפרתה הבא.

הבריכה הציבורית בקריית ארבע הוקמה לפני שלושים שנה, ומאז הקמתה היו נהוגות בה שעות שחיה נפרדות דורשים משפחות חילוניות 2018 בלבד היום בשנת המתגוררות בקריה שעות משפחה מעורבות בבריכה הרוב הדתי בקריה מתנגד והציבור החילוני מרגיש מקופח יוזמי המאבק מגישים למועצה בקשות לפתיחת שעות משפחה בבריכה ולטענתם לא נענים, משכך הם מגישים תביעה לבג"ץ עורך הדין ראם אזולאי טוען מנגד שמבחינת הציבור הדתי מדובר ב'ייהרג ואל יעבור' הרוחות מתלהטות והרבנים מתערבים חלקים מהציבור הדתי מרגישים שעומדים לרמוס את קודשיהם, שחייה מעורבת בעיניהם זה גילוי עריות שלא ניתן יהיה לחיות איתו בשלום מלאכי לוינגר ראש המועצה מסיר את התנגדותו לפתיחת הבריכה בשעות משפחה ומגיע להסכם המקובל גם על נציגי הציבור החילוני הפרשה מתפוצצת והתושבים הדתיים מרגישים מרומים יש רבנים התומכים ומברכים ויש שצועקים חמס ויוצאים למאבק שאלות רבות עולות ונשאלות הרי הציבור החילוני לא הגיע לקריית ארבע אתמול, למה אם כן דווקא עכשיו נפתח מאבק כה עיקש על

|

16

פרתה גוש מבית

שירה קֱוסמטיקֱה

מוצרים יחודִיים ושימושיים לֹהורים ולֹקֱטנטנים

נועה רותם

מהמכון שלֹ

מתקֱשרים. קֱובעים

ורגועים. בואי לֹטיפולֹ פנים מרגיע, הסרת שיער, טיפולֹ פנים יסודִי לֹקֱיץ או עיצוב גבות

הסרת שיער בטכנולֹוגיה המתקֱדִמת ביותר מזותרפיה-טיפולֹ לֹקֱמטים טיפולֹ בצלֹקֱות אקֱנה טיפולֹי פנים עיצוב גבות שעוות אפילֹציה SHR

28/5 ביום שני החנות תהיה סגורה

מהיר יותר לֹלֹא כאבים מסיר לֹצמיתות

יעילֹ יותר

054-2111351 . טלֹ

לֹהזמנות: 054-6333359

אביגילֹ שרף

- ראיון אישי איש אחד

| יאיר סיאני |

סיפורו של לוחם - משה פרייזלר 51 . משה פרייזלר, מראשוני התושבים באלון שבות, היה ממשחררי ירושלים במלחמת ששת הימים שנה לאחר המלחמה, מספר משה את סיפורו הייחודי על לחימה עיקשת ועל פתק קטן המספר סיפור של עם שלם.

"מלכתחילה לא אהבתי לדבר על המלחמה, אבל באיזשהו שלב חשבתי שמוכרחים לספר, כי אם לא נספר לא ידעו מה היה שם." במילים אלו פתח משה פרייזלר את הריאיון. משה הבין שהעברת הסיפור ומורשת הקרב חשובה למען הדורות הבאים, ובעיקר להבנת מצבה של ירושלים ומצב עם ישראל "לפני ואחרי". ,"55 "בלחימה שירתי במילואים בחטיבה פותח פרייזלר. "בראש החטיבה עמד מוטה גור. בסדיר שירתי בנחל המוצנח, והשתחררתי '. האריכו לנו את השירות הסדיר 67 בינואר בחודש משום שהייתה תקופה מתוחה בין

וכוחות היבשה נכנסים פנימה, לאט לאט מתחילות לטפטף שמועות שאולי לא נצנח. מאוחר יותר השמועות מתאמתות. במקביל מתחילות להגיע שמועות שגדוד אחד עולה לירושלים. עובר עוד זמן ואומרים שגדוד שני עולה לירושלים, לאחר מכן גם גדוד שלישי - ובעצם כל החטיבה עולה לירושלים בשעות הערב. לא נעים להגיד אבל הייתה סוג של אכזבה. הלך הרקע האדום." "במחשכייך ירושלים... באנו להרחיב גבולייך ולמגר אויב" "צריך להבין את המציאות של ירושלים הבירה. ירושלים מוקפת. מכותרת. עלינו בציר עוקף לירושלים. עברנו דרך בית הכרם, שם כיבדו אותנו בקפה ועוגות. קשה להסביר את האווירה שהייתה בארץ במשך כל תקופת ההמתנה, במיוחד ברגעים האחרונים האלו של פרוץ המלחמה. כולם היו באמת עם אחד. הייתה אחדות, הייתה אהבה. פשוט אהבו אחד את השני. עזרו אחד לשני. לא היה מצב כזה שחייל עמד לטרמפים יותר מרבע דקה. "מבית הכרם המשכנו הלאה לאזור שמואל הנביא. שמואל הנביא היה על קו התפר. כביש מספר אחת של היום בירושלים היה אז הגבול." "הגדוד, רגום, פרץ קדימה" נע 66 "באזור ההוא התפצלנו לשני כוחות. גדוד לכיוון בית הספר לשוטרים בגבעת התחמושת, , פרצנו בדיוק 71 צפונה מאיתנו. אנחנו, גדוד מול רחוב שמואל הנביא איפה שנמצאים בתי המלון היום. "היו שם גדרות ומוקשים ודברים מהסוג הזה. היה כוח פריצה ואנחנו היינו מאחוריהם. עברנו אותם אחרי הפריצה והיינו הראשונים שנכנסו ופנה 28 לירושלים המזרחית. אחרינו עבר גדוד ימינה לכיוון שער מנדלבאום ולכיוון שער שכם. המשימה שלנו הייתה לנוע לאורך הרחוב שמעל ואדי ג'וז ולנוע עד מוזיאון רוקפלר. זה היה ביום שני בלילה. הגענו לקראת בוקר ועצרנו בבית האחרון שלפני מוזיאון רוקפלר. בשלב הזה,

משה פרייזלר

ישראל לירדן. רבין היה אז הרמטכ"ל והוא אמר אמר שבמצב הזה של המתיחות בין ירדן לישראל הוא לא משחרר גדוד צנחנים בשיא הכושר. בתקופה הזאת, לקראת סיום השירות, לקחו את הפלוגה שלנו לירושלים, לאזור שבדיוק מול החומה, על גבול שטח ההפקר המפריד בין שני חלקי ירושלים. ישבנו במקום שנקרא בית טאנוס, שהיה הבית האחרון מול מגדל דוד ומול עמדות חיילי הלגיון הירדני.

האם כובשים את העיר העתיקה, או לא. בסופו של דבר, התקבלה החלטת הממשלה

גרנו שם בתוך דירה יחד עם הדיירים המקוריים. הם אירחו אותנו בחום גדול ובהכנסת אורחים מכל הלב. בינתיים ההנדסה הקרבית ביצעה כל מיני עבודות בגדר. אבטחנו את העבודות ולאחר כמה ימים חזרנו לבסיס. לאחר מכן השתחררתי." "בפברואר עשו לנו אימון הקמה לגדוד חדש . זה לא דבר מקובל שחודש אחרי 55 בחטיבה השחרור מגייסים אותך למילואים. למעשה , וזו 55 הקימו את הגדוד השלישי בחטיבה המסגרת שבה אנחנו מגיעים למלחמת ששת הימים. גדוד צעיר, הכי צעיר שהיה. היו שני ".66 וגדוד 28 גדודים ותיקים יותר. גדוד "רצף האירועים מתחיל עם הסיפור של נשיא מצרים, ג'מאל עבדול נאצר שמכניס את הצבא המצרי לסיני בניגוד להסכם, מסלק את האו"ם, סוגר את מצרי טירן וישראל נערכת למלחמה. תקופת ההמתנה מתחילה ביום העצמאות, , כחודש אחרי 21 ואנחנו מתגייסים. הייתי בן

שהתארסתי."

,1967 ביוני 5 , יום שני כ"ו באייר ה'תשכ"ז

"פורצת המלחמה, ואנחנו מתכוננים לצניחה באל עריש שבחצי האי סיני. זאת הייתה המשימה של החטיבה כולה. הכוונה הייתה , בפיקודו של 35 שחטיבת הצנחנים הסדירה רפול תיכנס עם השריון, ואנחנו נצנח בעורף האויב צניחה קרבית. המשמעות של זה עבורנו הייתה שנקבל רקע אדום מתחת לכנפי הצניחה, שזאת תהילה של ממש. בהיסטוריה של מדינת ישראל הייתה רק צניחה מבצעית אחת. במבצע בפיקודו צנח במיתלה 890 קדש, רפול עם גדוד ולהם היה רקע אדום. כל הצנחנים בשנים האלו חלמו על רקע אדום ואנחנו היינו אמורים לצנוח ולקבל אותו. הייתה אצלנו התלהבות גדולה. היינו כבר עם המצנחים עלינו, מוכנים לעלות על המטוסים בבסיס 'תל נוף'. בינתיים, בזמן שחיל האוויר כותש וכותש את המצרים

<<

|

20

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

ירושלים עוד לא כבושה וכל הרכס של אוגוסטה ויקטוריה - הר הצופים - א-טור לא בידינו, העיר העתיקה לא בידינו אבל השכונה האמריקאית ושמעון הצדיק כבר נמצאים בידינו." הייתה התנגדות של הירדנים? "כן, אבל לא יותר מדי. היו יריות והיו צלפים. החשש הגדול היה מהצלפים והם ידעו את העבודה. בפריצה עצמה הייתה עלינו הפגזה. שם נפצעו ונהרגו כמה. אחר כך בלחימה היו עוד כמה הרוגים וכמה פצועים. אבל זה לא דומה לגבעת התחמושת. זו לחימה מסוג אחר."

נתן את הפקודה להיכנס לעיר העתיקה הוא ישב למעלה על רכס א-טור. הוא קרא פקודה שנאמרת אל ההיסטוריה. לא נאמרת רק אל החיילים. היה לו כושר ביטוי מצוין והפקודה לכבוש את העיר העתיקה נאמרה בפאתוס כזה ובסגנון מיוחד. וכמובן אחר כך הוא טבע את המושג 'הר הבית בידינו' שהפך להיות סיסמה. "מי שעוד הייתה לו תחושה היסטורית מאוד משמעותית היה הרב גורן. עוד אנחנו

הצופים. כל השנים האלו הר הצופים היה מובלעת ישראלית מוקפת בירדנים, וכל חודש הייתה יוצאת שיירה ומביאה לשם אספקה. כל הזמן המטכ"ל והצבא חששו מה יהיה בלחימה עם הר הצופים. היו שם כמה עשרות שוטרים וחיילים, אבל בסופו של דבר אנחנו באנו וחברנו אליהם. הייתה שם שמחה גדולה כשנפגשנו עם אנשי הר הצופים. "למעשה במצב הזה הכול מסביב בידינו, אבל העיר העתיקה, הר הבית והכותל, לא. עכשיו מחכים להחלטת הממשלה. האם כובשים את העיר העתיקה, או לא. הייתה מגמה שלא לכבוש. אבל בסופו של דבר, ביום רביעי בבוקר התקבלה החלטת הממשלה לכבוש את העיר העתיקה." "עכשיו אפשר אל הר הבית וכותל מערב, הנה הנך באור ערביים, כמעט כולך זהב" "ירדנו רגלית לכיוון העיר העתיקה. הפלוגה שלנו נכנסה דרך שער האשפות והשאר נכנסו כמו שכולם מכירים משער האריות. נכנסו בתנועת מלקחיים ונפגשנו על הר הבית. אני משער שאנחנו הגענו קצת אחרי הכוח העיקרי, כי הם הלכו ישר משער האריות ונכנסו להר הבית ואנחנו עשינו את כל הסיבוב, שהוא קצת יותר ארוך. הם עוד ירו שם, אנחנו אפילו לא ירינו. יותר מזה - באיזשהו שלב מישהו עלה על לגג של כיפת הסלע, והיו צעקות 'חדל חדל' כי חשבו שיהיה כבר ירי דו-צדדי. הר הבית בידינו. לגבי הכותל, לא היה לי מושג איפה הוא, וגם קשה היה לזהות כי הכול היה בנוי שם. "ואז מגיע הסיפור של "הר הבית בידינו" של מוטה גור. למוטה גור הייתה תחושה היסטורית והבנת המציאות מתוך גישה היסטורית. כשהוא

ראיתי פיסת נייר על הרצפה,

,1967 ביוני 6 , יום שלישי כ"ז באייר ה'תשכ"ז

הוצאתי עט וכתבתי פתק

"יום שלישי. איכשהו העברנו את היום. תפסנו את כל השטח ובינתיים הגיעו אלינו חיילים שהשלימו את משימתם. היו להם כמה 28 מגדוד הרוגים ופצועים בסמטת המוות. בנוסף, הגיע לרוקפלר גם מטה החטיבה עם מוטה גור. "ביום שלישי בלילה היה מתוכנן כיבוש רכס אוגוסטה ויקטוריה. התכוננו ליציאה. בינתיים הסיירת של מיכה קפוסטה נסעה לפנינו והייתה אמורה לפרוץ את הדרך. הם המשיכו ישר במקום לפנות שמאלה, הגיעו לאזור גת שמנים ושם עלו על מארב. הם חטפו חזק והיו להם הרוגים ופצועים והיה צריך לחלץ אותם. כל המבצע נדחה. במשך הלילה טנק שהיה לידינו ירה לאזור אוגוסטה ויקטוריה. לקראת בוקר גם חיל האוויר פעל שם."

למשפחה. שידעו מה איתי. כתבתי וזרקתי מהחומה. מה שיהיה יהיה.

מתקשקשים סביב עצמינו על הר הבית, דקות אחרי הכיבוש צץ לנו הרב גורן עם ספר תורה ושופר. הבן אדם רב צבאי, והוא נמצא מטר אחרי הכוחות המסתערים. לא בקריה או באיזה בית מדרש. לא עברו דקות והוא כבר יחד איתנו. בקושי נגמרו היריות . איזה אומץ של האדם מצד אחד, ואיזו הבנה שמתרחשת היסטוריה עכשיו וכאן אני צריך להיות. אני דימיתי אותו אז לכהן משוח מלחמה כזה שבא עם שופר ועם ספר תורה ומעודד את החיילים. והוא מגיע לשם, קורא 'כיפאק היי' וכל מיני קריאות כאלה, ומתחילים לשיר 'ירושלים של זהב'. רק לפני שלושה שבועות המציאו את השיר הזה וכולם יודעים אותו בעל פה. זה כשלעצמו בלתי מובן. וכולם שרים יחד - דתיים, חילונים אלה עם ההשתוקקות לרקע האדום ואלה שלא השתוקקו לרקע האדום, כולם שרים בשמחה ובהתרגשות עצומה 'ירושלים של <<

,1967 ביוני 7 , יום רביעי כ"ח באייר ה'תשכ"ז. יום שחרור ירושלים.

"נפוצו כל גדודי המלך, צלף – נדם צריחו" "יום רביעי. עלינו ברגל עם שחר וטיפסנו לכיוון אוגוסטה ויקטוריה. אחרי הריכוך של הלילה לא הייתה התנגדות, ונגמרה שם הלחימה. למעשה כל הרכס מעל העיר העתיקה היה בידינו ביום רביעי לפני הצהריים. "מה שקרה אז היה מאוד חשוב. חברנו להר

|

22

פרתה גוש מבית

פתחנו!!! סניף חדִש בצומת גוש עציון )מולֹ רמי לֹוי( סניפים נוספים: 14:00-09:00 ’ , יום ו 19:00-9:00 ’ פתוח: ימים א’-ה

- ראיון אישי איש אחד

של הפתק וזה משקף את הסיפור של מלחמת ששת הימים." איך אתה זוכר את האווירה בעם אחרי המלחמה? "הייתה התרוממות רוח עצומה בעם ובעולם היהודי. צריך לומר את זה כי זה מאוד חשוב. הייתה בסופו של דבר תחושה ש'הינה, חזרנו למולדת האמתית שלנו', והתחילה נהירה עצומה לכיוון הכותל. הייתה תחושה של וואו. ממש לא התכוונו, כי אם חוסיין לא היה פותח במלחמה לא היה קורה שום דבר, לא הייתה מלחמה נגד ירדן ולא היינו יושבים פה היום. אבל ככה הקדוש ברוך הוא מגלגל את הדברים. אז הייתה באמת התרוממות רוח והתרגשות גדולה. בכל העולם היהודי הייתה התרגשות עצומה. אפשר לפגוש הרבה מאוד אנשים, כולל באלון שבות, שעלו לארץ בעקבות מלחמת ששת הימים. כל ההתעוררות בברית המועצות התחילה בעקבות ששת הימים. הייתה עלייה גדולה מצרפת, מארצות הברית, מאנגליה, מדרום אפריקה, מאוסטרליה ומאמריקה הלטינית. הרבה מאוד אנשים שאתה יכול לדבר איתם היום, והזרע הזה נזרע במלחמת ששת הימים. המלחמה הזאת עשתה שינוי עצום גם בארץ, גם בעולם ובמיוחד בירושלים. "עברו שנים, דיברתי וסיפרתי על המלחמה וסיפרתי שזרקתי פתק. הסיפור יפה אבל לא היו לי הוכחות. אין פתק. "לפני כמה שנים יצאנו לחופשה - גילה אשתי ואני. החלטנו לקחת את המזוודה ששמרנו בה מכתבים מכל ההיסטוריה הארוכה של שנינו. הרבה מכתבים. ואנחנו עוברים נייר אחרי נייר ופתאום מוצאים את הפתק. בכבודו ובעצמו. אז יש פתק. זה לא היה סתם סיפור. לא זו בלבד אלא שפתאום אני מוצא מכתבים מתקופת המלחמה שלא זכרתי בכלל על קיומם. בכלל. ממש נמחק לי מהראש. הגענו הביתה, סיפרנו לילדים, ואחת הבנות שלנו התרגשה ועשתה מזה חוברת. דבר מדהים שבכלל לא זכרתי הוא שבכ"ח באייר, בצהריים, לאחר כיבוש הר הבית אני יושב בהר וכותב מכתב. לא זכרתי את זה." "לעד בין חומותייך ישכון שלום"* *הציטוטים הם מתוך שירו של מאיר אריאל 'ירושלים של ברזל'.

זהב' ו'התקווה'. שמחה באמת עצומה. הרב גורן מסיים את הקטע הזה של הר הבית והולך הלאה. הוא מחפש את הכותל. הוא שולף מצפן ורוצה לנווט אל הכותל. "החגיגה של הכותל מפורסמת יותר מהר הבית, כי הכתבים היו בכותל ולא בהר הבית. זה מה ששודר. גם שם הייתה תקיעה בשופר והתרגשות גדולה. רק להבין מה זה אומר. אתה נמצא במקום המקדש ומחפש את הכותל. כל השנים רצו לחזור לכותל ולא להר הבית. היום מדברים יותר על הר הבית, אבל אז זה מה שדיברו." "נושך שפתיו ולא בלי יגע, הוסיף הגדוד ללחום" "הפלוגה שלנו לא השתתפה בחגיגה של הכותל. אנחנו קיבלנו משימה להשלים את הכיבוש. המשימה שלנו הייתה להמשיך דרך השוק ישר, להגיע עד למגדל דוד ולכבוש את כל הגזרה של שער יפו שהיה חסום כל השנים האלו. זה היה קטע עם חרדה גדולה. אתה לא יודע מאיפה יבוא לך הכדור. עלינו על מגדל דוד וכבשנו אותו. השוק עבר חלק, אך כיבוש המגדל לא כל כך חלק. היו בו עדיין חיילי לגיון שלא הספיקו לברוח. ברגע הזה אחרי שכבר כבשנו את מגדל דוד ואת החומה והפלוגה השנייה הלכה מימין לנו לכיוון השער החדש, כל השטח כבר היה שלנו. ביום רביעי אחרי הצהריים נגמרה הלחימה." "הלא לחומותייך קראנו דרור" "אנחנו עולים על החומה למעלה. אני מסתכל החוצה ורואה מול העיניים את בית טאנוס, שלפני חצי שנה הייתי מהצד השני שלו והסתכלתי ממנו על החומה - למעלה. ועכשיו אני מסתכל מהחומה – למטה, לבית טאנוס. ושקט מוחלט. נפש חיה לא נמצאת ברחוב כי יש מלחמה. התושבים מסתתרים. הם הרי הראשונים שחוטפים מהחומה. אנחנו מתחילים לצעוק, לזעוק, לצהול ולשמוח כדי שאנשים יצאו ויבינו שנגמר הסיפור. הם שמעו אותנו והתחילו שנה שזה ישב להם 19 . לרוץ ישר לכיוון החומה בפנים, בבטן ועכשיו זה מתפרץ החוצה והם יוצאים כאילו לחבק אותנו, לחבק את החומה. ואז באיזו הברקה של רגע ראיתי פיסת נייר על הרצפה, הוצאתי עט וכתבתי פתק למשפחה. שידעו מה איתי. הרי באותה תקופה החייל הולך, יוצא לקרב ולך תדע איפה הוא. כתבתי וזרקתי מהחומה את הפתק למטה. מה שיהיה יהיה.

זרקתי. "אחר כך עברנו לאבו דיס ואז עלינו לרמת הגולן כי המלחמה עם סוריה לא נגמרה. בשבת היא נגמרה. ביום ראשון חזרנו לירושלים."

"ירושלים של זהב ושל עופרת חלום"

"בירושלים היה מסדר סיום בהר הבית, ואחר כך היה אירוע לכל החטיבה בהר הצופים עם הזמרת נחמה הנדל ששרה את 'ירושלים של זהב'. ואז מתוך הקהל קם איזה חייל אחד ואמר 'אני חיברתי מילים אחרות לשיר ירושלים של זהב'. החייל היה מאיר אריאל והוא חיבר את השיר כולם שרים בשמחה ובהתרגשות עצומה 'ירושלים של זהב' ו'התקווה'. שמחה באמת עצומה" 'ירושלים של ברזל'. זהו שיר המספר את הסיפור של החייל שעבר את המלחמה הזאת, לא של נעמי שמר ביום העצמאות. מילים אחרות לגמרי אבל גם עם תקווה." הזדהיתם עם המילים? "לגמרי. הוא קם וביקש לשיר את השיר שלו. זאת הייתה הופעת הבכורה של השיר הזה, ואולי גם של מאיר אריאל. בטח בקיבוץ הוא שר, אבל לא באופן פומבי עם כל כך הרבה חיילים ואנשים. "כשהגעתי הביתה לאחר המלחמה התברר שהפתק הגיע להורים שלי בנתניה ביום חמישי, יום למחרת שזרקתי אותו. זאת אומרת שמי שמצא אותו עלה על אוטובוס עם הפתק, נסע לנתניה, נתן את הפתק להורים, אמר שלום והסתלק. אני לא יודע עד היום מי האיש. אמרתי שהייתה איזושהי תחושה של אחדות ואהבה. הוא הבין שאת הפתק הזה שהוא ראה נופל מלמעלה, מהשמיים, הוא צריך לקחת ולהביא אותו ליעד - וזה מה שהוא עשה. לא דיברתי איתו מהחומה, לא זיהיתי אותו ולא ראיתי אותו, כי החומה גבוהה ואי אפשר לראות. זה הסיפור

|

24

פרתה גוש מבית

דִרושים לֹישיבת בנ”ע אורות יהודִה מורה לֹמדִעים ר”מ לֹכיתת חינוך מיוחדִ סייעים/ות כיתתיים ואישיים לֹשנה”לֹ ת ע”ט

לֹפרטים: 9933406

קֱו”ח נא לֹשלֹוח |

office.oy@gmail.com לֹדִוא”לֹ:

לֹאולֹפנת אור תורה אוריה בגוש עציון

נסיון ראש גדִולֹ יכולֹת גבוהה בשמושי מחשב דִרושה מזכירה

כשרון בניהולֹ וארגון עבודִה במשרה מלֹאה

קֱו"ח לֹשלֹוח לֹדִוא"לֹ: shira.oriya@gmail.com דִרושות מדִריכות בשכר

לֹוח פרסו

ידִע

לֹהשכרה באפרת גינה + ' חדִ 2.5 חניה פרטית 050-8511600/1 : טלֹ

לֹהשכרה בכרמי צור בית פרטי יפהפה חדִרים, 4 , ומושקֱע מ"ר, סלֹון מפנקֱ, 100 מטבח גדִולֹ, גינה ענקֱית ומושקֱעת, שקֱט, פרטיות ושכנים נפלֹאים 054-8188483 לֹמכירה באפרת, בדִקֱלֹ מ"ר, מרפסת 117 ' חדִ 4 סוכה ומחסן & 1,290,000 052-6339000 לֹהשכרה באפרת, בזית חדִ' משופצת, כניסה 4 אמצע/סוף אוגוסט 050-3097638 לֹהשכרה באפרת, בתמר חדִ' 6 קֱוטג' חדִש מ"ר, 170 בלֹבדִ 5,200 & 052-8980853 : טלֹ לֹהשכרה באפרת ברימון מ"ר 70 ,' חדִ 2 דִירת 053-3359305 , גינה + 052-6773619 לֹמכירה בנוה דִניאלֹ יח' לֹהשכרה + בית גדִולֹ מחסן, פינוי באוגוסט + 050-7503833

לֹרציניים בלֹבדִ! במדִורגים ג' לֹמכירה חדִ' 4 , בקֱרית ארבע בקֱ. כניסה, מרווחת, מרפסות 2 , ח. כביסה + מקֱורות, מטבח גדִולֹ והסקֱה, במחיר מציאה! 050-5383799

דִרושים

דִירות

לֹמכירה פרטית, וילֹה חדִ’ מגרש 8 , בנוה דִניאלֹ 054-5899804 ענקֱי,

לֹמכירה בתמר חדִ’, חדִשות 4-5-6 דִירות &1,900,000- מקֱבלֹן, החלֹ מ

דִרושה גרפיקֱאית ידִע ונסיון בתוכנות CS

לֹהשכרה בדִקֱלֹ קֱומות 3 , בית מרווח ויפה

9309052 : קֱו"ח לֹפקֱס orliprint@bezeqint.net

לֹמכירה בזית

לֹחנות באפרת עובדִ/ת רציני/ת לֹמשרה חלֹקֱית עם אפשרות קֱידִום 054-5574663

בדִגן & 4,300 ,’ חדִ 5.5 דִירת קֱוטג' חדִש, מחיר אטרקֱטיבי! בתמר & 4,600 , חדִ’ מיידִית 7 דִירת לֹהשכרה לֹלֹא דִמי תיווך לֹפרטים: שמעון 050-6709971 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885 לֹמכירה באלֹעזר, בית חדִ משפחתי, מגרש ענקֱ 2,690,000 , יח' השכרה + 050-7503833

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון אלֹה רוזובסקֱי

052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי חדִ’ במחירים מיוחדִים! 3-8 באפרת, 5,200 ,’ חדִ 7 ’ קֱוטג & בדִגן, 4,000 ,’ חדִ 4 , דִירת גן & בזית, 5,000 , מ”ר 140 ,’ חדִ 5 & בקֱטורת, 5,000 ,’ חדִ 5 דִירת גן & בגפן, 1,700,000 פטיו + ' חדִ 5 דִירת גן & מ’ 1.88 , חדִ’, לֹלֹא מדִרגות 5 דִירת גן ברימון & 1,590,000 חדִ' מדִהימה 5 דִירת & 1.73 אופציה + ' חדִ 5 קֱוטג’ פינתי מ’ 3,750,000 מ"ר בבניה 240 דִו”מ & 2.5 , מ"ר מושקֱע מאודִ 175 קֱוטג & בדִגן &2,390,000 , מ”ר 217 ’ ח 7.5 ,’ קֱוטג באלֹעזר נמכר! אופציה’ + ’ חדִ 5 , חפציבה 1,710,000 , & 1,710,000 חדִ', נוף מדִהים 5 דִירת גן & 1,750,000 , אופציה + ’ חדִ 5 פנטהאוז & 1,750,000 מ"ר 200 ' חדִ 6 פנטהאוז & 1,830,000 ' חדִ 6 ’ מ 147 דִופלֹקֱס גג & 1,775,000 מ”ר, אופציה 185 דִופלֹקֱס & 1,900,000 מ"ר 180 ' חדִ 7 פנטהאוז & 3,150,000 יח' השכרה + קֱוטג מפואר נמכר! & 1,425,000 , חדִ' מדִהימה 4 דִירת & 1,765,000 חדִ' מושקֱעת 5 , בברקֱן & חדִ’ 5 דִירת 1,775,000 , , מתתיהו הכהן & בגפן לֹהשכרה נמכר!

055-66-17-031

לֹהשכרה באפרת, חדִ' 2 ברימון, דִירת גינה, כ. פרטית 054-5581584 9934814 לֹמכירה/השכרה באפרת מ' 143, חדִ', משופצת 5.5 נוף! אפשרויות הרחבה 054-5516180 לֹהשכרה בראש צורים מ"ר 75 , חדִרים 3 גינה, מאמצע יוני + 050-4491158 לֹמכירה מעטפת + ’ ח 6 בית מושלֹם גינה מטופחת, במרכז הישוב יח’ 3 הזדִמנות: בית שלֹ יושב עלֹ חצי דִונם חדִ’, חצר 5 , בית מושקֱע גדִולֹה, מיקֱום מצוין בתקֱוע תקֱוע תיווך

שונות

גם אתה יכולֹ לֹקֱבלֹ את הגלֹיון הדִיגיטלֹי ישירות לֹתיבת המיילֹ p-meida@zahav.net.il תמר ותפוח - מגשי פירות וירקֱות מעוצבים, משלֹוחים בכלֹ האזור 054-7775966 אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: מטפלֹת מוסמכת בשיטת " לֹכלֹ הגילֹאים 8- "ה לֹפיתוח קֱישורי לֹמידִה 052-6930820 תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱונים לֹבית ולֹמשרדִ הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ

לֹמכירה

בזית

בזית

אופציה – מציאה + ' חדִ 5 פנטוהאוז הרחבה משמעותית + ' חדִ 5 דִירת גן חדִ' ענקֱית, מחיר לֹא לֹפרסום 5.5 דִירת & 1,810,000 אופציה + ' חדִ 6 פנטהאוז

חדִ’, מיידִי! 5 דִירת

בדִקֱלֹ & 7,900 , דִו משפחתי מרווח חדִ’ )זרובבלֹ( 8 , בית פרטי ענקֱ

בדִקֱלֹ

חדִ' – מחיר לֹא לֹפרסום! 4.5 דִירת גן & 1,695,000 – חדִ' מדִהימה 6 דִירת & 2,405,000 – דִו משפחתי אטרקֱטיבי

לֹהשכרה כולֹלֹ ארנונה 2,300 , יוני & חדִ’, פנויה בסוף 3 דִירת

ברימון

בניהולֹ עופר לֹוינשטיין

אופציה, מחיר לֹא לֹפרסום + ' חדִ 4 דִירת

www.tekoa-realty.com 050-2183855 חיה 054-5988839 תמר

www.shiraz.co.il

בדִגן

1,910,000 - ’ חדִ 5 , דִירת גן ענקֱית &

באנגלֹו סכסון -

רקֱ

עסקֱת נדִלֹ"ן

1,860,000 , מ”ר 180 , דִירת גן ענקֱית & באלֹעזר

לֹמכירה דִירת גן באלֹון שבות!

דִו משפחתי חדִש ומושקֱע - כדִאי! באלֹו”ש

חדִרים 5 מוארת כיווני אויר 3 אפשרות לֹכניסה פרטית גינה בשימוש אזור שקֱט ומרכזי

Working till completion

בניהולֹ עופר לֹוינשטיין 052-4255312

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

דִרושה מדִריכה חינוכית

השקֱעות בנדִלֹ”ן

שאסור לֹפספס

דִרישות התפקֱידִ:

בעלֹת תואר שני ונסיון בתחום הגילֹ הרך. יכולֹת הדִרכה והובלֹת צוותים. תקֱשורת בינאישית גבוהה ופיתוח יחסי

אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות, לֹקֱוחות מרוצים הפרוייקֱטים במישגן ומרילֹנדִ | $ 50,000- השקֱעה מ שנים 3- אחריות לֹ | לֹשנה 10% תשואה מובטחת

עבודִה בצוות. זמינות גבוהה. בעלֹת רכב ורשיון נהיגה.

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

קֱו”ח ניתן לֹשלֹוח לֹדִוא”לֹ: korot @gmail.com 350

היישוב שלי מסע זמן

| יאיר לביא |

קרבות המכבים

בעקבות הניצחון באירוויזיון והקמת השגרירות האמריקאית בירושלים עולה מחדש סוגיית ירושלים. אלא שעוד הרבה לפני האו"ם ידעה העיר מלחמות על צביון העיר ועל השלטון בה. רבים מהקרבות שעיצבו את עתיד העיר התרחשו פה אצלנו.

לפני מספר חודשים חגגנו את חג החנוכה, חג המסמל את ניצחון המכבים על היוונים – ניצחון 2,200- היהדות על ההלניסטיות. ואכן, לפני כ שנים, כאשר ארץ ישראל הייתה תחת חסותה של האימפריה הסלאוקית, אימפריה ענקית שהגיעה עד להודו )משם הגיעו פילי המלחמה(, החל תהליך 'ההתייוונות' בקרב חלק מהיהודים– אימוץ מנהגים הלניסטים וחילול בית המקדש. הסיבה העיקרית לפרוץ המרד היו הגזירות של אנטיוכוס הרביעי. הגזירות הגיעו לאחר שהמצב הפוליטי בארץ באותה תקופה הגיע לשפל חדש. משרת הכוהן הגדול נקבעה על ידי אנטיוכוס שהעדיף לבחור למשרת הכוהן הגדול את זה שישלם לו הכי הרבה כסף ושיבטיח לו כמה שיותר הבטחות. לבסוף, כמה שנראה כמו תחילתה של מלחמת אחים בין המועמדים לכהונה, הגיע אנטיוכוס ושדד את אוצרות המקדש על מנת לממן את מסעות כיבושיו השונים. הגזירות החדשות נועדו להביא לסופו של בית המקדש ואולי גם של היהדות עצמה במה שמכונה כיום במונח 'אתנוסייד' – השמדת תרבות, העלמתן של הדת, המסורת והתרבות היהודיות ולהטמיע את ההלניזם ברחבי האימפריה. אנטיוכוס גזר בין השאר להפסיק את העלאת הקורבנות בבית המקדש, לחלל את השבת, לטמא את בית המקדש, לאכול חיות לא כשרות ולהפסיק את מצוות ברית המילה. אלא שגזירותיו של אנטיוכוס יצרו תופעה הפוכה. יהודים רבים החלו למות על קידוש ה' – והגזירות הביאו לתחילתם של קרבות המכבים, סדרת קרבות שנפרשו על פני שש שנים ושבהם נלחמו המכבים אל מול האימפריה הסלאוקית. שלושת הקרבות הראשונים בפיקודו של יהודה המכבי הסתיימו בניצחונות מזהירים. הצבא הסלאוקי לא יכול היה להתמודד עם מלחמת הגרילה, וכל ניצחון של המכבים הגדיל את כמות הנשק שנלקח מהמפסידים ואת התמיכה העממית שלה זכו המכבים, מה שהוביל להצטרפותם של מתנדבים חדשים לצבא. הקרב הרביעי, שהיה למעשה אחד הקרבות עם ההשפעות המשמעותיות ביותר, היה באזורנו. לאחר שהאימפריה הסלאוקית הבינה שאנטיוכוס לא מצליח לדכא את המרד, נשלח לאזור ליסיאס, שהיה המושל של כל חלקה

מלחמה שעליהם נבנו מגדלים נושאי קשתים, התקדם לעבר ירושלים מכיוון בית צור במטרה לחסל את צבאו של יהודה המכבי. מן העבר השני נפרשו כוחותיו של יהודה המכבי בבית זכריה. הכפר הערבי שבשיפולי ראש צורים – חירבת זכרייה – משמר את שם המקום העתיק. הצבאות התקדמו זה לעבר זה ונפגשו במקום שבו נמצא כיום כרמי צור. יישוב זה קיבל את שמו על שם הקרב שנקרא – 'המערכה השנייה על בית צור'. הפעם צבאו של יהודה המכבי כבר לא יכול היה להתמודד מול הכוחות הרבים והחלה נסיגה צפונה לכיוון ירושלים. האדם שהתפרסם כתוצאה מאותה המערכה היה אלעזר החורני אשר הקריב את עצמו כאשר דקר את אחד הפילים בבטנו ונהרג כאשר הפיל התמוטט עליו ומחץ אותו – שמו הונצח בשם היישוב אלעזר הנמצא בנתיב המערכה. לאחר עוד שני קרבות שבהם ידו של יהודה המכבי הייתה על העליונה, הגיע הקרב השמיני והאחרון. מזלו של יהודה המכבי הסתיים והוא נהרג בקרב. הסלאוקים ניצחו ונראה כי חלום הממלכה העצמאית הסתיים. אך אחיו של יהודה - יונתן ושמעון, לא ויתרו על החלום ועל המאבק. הם עברו למקום בשם בית בצי שנמצא מצפון להרודיון. שרידי המקום נמצאים בפאתי הכפר בית סחור. הם ביצרו את המקום והתכוננו להמשך המרידות באימפריה. הסלואקים ניסו לצור על המקום ולכבוש אותו אך בטקטיקה מזהירה שלא הייתה מביישת את 'משחקי הכס', כאשר הצרים מצאו את עצמם נצורים ומוקפים כאשר המוני נבטים עלו מהמדבר ובאו לעזרת האחים. לסלאוקים לא היה סיכוי משום שהם הותקפו בבת אחת מתוך העיר על ידי המכבים ומהעורף על ידי הנבטים. רק לאחר כל הקרבות האלו הבינו באימפריה שאין עוד טעם בקרבות. הם הפנו עורף אל המתייוונים והכירו בזכותם של המלכים החשמונאים על הארץ. לראשונה זה מאות שנים זכתה ממלכת ישראל לעצמאות ולשקט. שתי הנקודות שהיו כל כך קריטיות בהיסטוריה של העם היהודי - טיהור המקדש והחלת הריבונות על ממלכת החשמונאים, קרו באזורנו ושמותם של הקרבות ושל הלוחמים עדיין מהדהדים בגבעות שמסביבנו.

המערבי של האימפריה. הקרב התמקד במקום בשם בית צור, סמוך לחלחול של ימינו. הצבא הסלאוקי הגיע מאזור בית גוברין ועלה במעלה ההר, כאשר ליסיאס מוביל אחריו צבא אדיר של עשרות אלפי חיילים, אלפי פרשים וכשמונים פילים. כל אלו ניצבו אל מול עשרת אלפים חיילי הרגלים של יהודה המכבי. אך למרות הכול ניצחון מעטים מול רבים התרחש גם כאן, והמכבים נחלו הצלחה בקרב בזכות הפתעה ניסית. בשלב מסוים במהלך הקרב התקבלה במחנה הסלאוקי הודעה על מותו של אנטיוכוס, ליסיאס ויתר על הניצחון המובטח בקרב והלך להכתיר שליט חדש לאזור, דבר שהיה בעדיפות רבה יותר מאשר העיסוק במכבים המורדים. האימפריה חתמה על הסכמים אל מול יהודה המכבי ובראשם חופש הפולחן וטיהור המקדש. ירושלים ובית המקדש היו תחת שליטתו של יהודה המכבי, אך סמוך לבית המקדש הייתה מצודת החקרא ששרידיה התגלו בשנים האחרונות בחפירות חניון 'גבעתי' ושנבנתה על ידי אנטיוכוס. בתוך המצודה היו סלאוקים ומתייוונים שהתנכלו ליהודים שבאו לעבודת המקדש. יהודה הטיל מצור על מצודת החקרא ולאחר שתושבי המצודה פנו לעזרת האימפריה חזר ליסיאס עם צבאו לקרב נוסף אל מול יהודה המכבי. ליסיאס, בראש צבא עצום בגודלו, עם פילי לראשונה זה מאות שנים זכתה ממלכת ישראל לעצמאות ולשקט.

|

28

פרתה גוש מבית