גושפרתה - גיליון 908

גליון סוכות

21/09/2018| יב'תשריתשע"ט | ערש"קפר'האזינו פרתה גוש

עושי חיל בית חם לחיילים החרדים 12 ' עמ

מבית

908

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

המנכ"ל החדששל החברה לפיתוח הגוש 22 <<

סיפורו של פשקוויל הקצנה או סאטירה? 18 <<

יקיר הגוש

סדנת שילוב

4 <<

תלמידות אורות עציון

בשער: מקשטות את הסוכות בעוז וגאון גרשון אלינסון צילום:

דבר העורך

משהו טוב קורה כאן. משהו שאולי אפשר לראות רק מבחוץ. כך אני, כעורך, מרגיש מדי פעם. המפגש האישי עם אנשי האזור ועם הפסיפס האנושי המרתק שלו הוא אחת ההנאות הגדולות שלי. לרוב אני כמעט ולא מורגש, פועל מאחורי הקלעים ומביא את האנשים ואת הכתבות אל קדמת הבמה. אז כעת, לקראת השנה החדשה, הרשו לי לשתף אתכם במקצת מהתובנות והאיכויות האנושיות שבהן נתקלתי בשנה החולפת. אז קודם כול, בתקופה של אדישות, פוסט אידאולוגיה וקפיטליזם, אזורנו ניצב כאי בודד שבו האידאולוגיה עודנה גורם מניע רב עוצמה. אני מניח שחלקכם יחלקו עליי, במיוחד אלו שזוכרים את תקופת ראשית ההתיישבות, ואולי הצדק עימם ואכן להבת האידאולוגיה הולכת ונעלמת, אך בהשוואה למה שקורה במקומות אחרים בארץ המצב בהחלט ראוי לשבח. מערכת הבחירות, נכון לעכשיו, נשארת חיובית, ואני נוטה להאמין שהנבחרים והמועמדים שמים בראש מעייניהם את טובת הציבור ולא רק את יוקרתם האישית. דוגמה לכך תוכלו לראות בכתבה על אהרון נויבואר, המנכ"ל החדש של החברה לפיתוח גוש עציון. הביאה איתה את דגל האינדיבידואליות, נראה שאזורנו נשאר הרחק 21- כמו כן, בעוד המאה ה מאחור, תוך שהוא שומר על קהילתיות חזקה ותחושת מחויבות חברתית שהצמיחה לא מעט יזמויות שמטרתן לחזק את הקהילה ולתרום לה. רק כעת, כאשר המילה האחרונה בערים הגדולות היא בניינים קהילתיים החולקים מטבח וסלון משותפים, אנשים מבינים את המחיר של האינדיבידואליות ואת חוסנה של קהילה - מה שפה לא שכחו מעולם. פרויקט 'עושי חיל' המובא בהמשך הגיליון הוא רק אחד מעשרות פרויקטים, פרי יוזמתם של אנשים בעלי חזון מאזורנו. על דעת הקהל ועל איך אתם נתפסים מבחוץ לא תוכלו לקרוא בגיליון, אך במשך השנה החולפת יצא לי לדבר עליכם הרבה בפורומים שונים, מחוץ לגוש עציון ולקריית ארבע. שמחתי להיות מליץ יושר וגם שמחתי לראות איך סטראוטיפ 'המתנחל הקיצוני' נעלם לאיטו מהשיח הציבורי ומפנה מקום לסקרנות. הפחד מהאחר השתנה לרצון להכיר, ולידיעה על כך שאי שם, מעבר למחסום, ישנם אנשים שציבור גדול במדינה חווה תחושת חוסר וצמא לאמץ חלקים מאורח החיים שלהם.

מהשטח 2......................... מהנעשה בגוש

נעים להכיר 12 ................... עמותת עושי חיל

בלב העניינים 18 ............ סיפורו של פשקוויל

תוכן

איש אחד 22 ...................... אהרוני נויבואר

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

מסע בזמן 28 .............................. עוז וגאו"ן

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: יעקב אילוז, אפיק קארו, כתבים: יאיר סיאני, קשת מנגל גרשון אלינסון צלם:

שתהיה שנה טובה לכולנו קריאה מהנה יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

2

פרתה גוש מבית

סוכות חװיות וריגושים ברשות הטבע והגנים

27.9 - "אקֱטיום שמקֱטיום" בגן לֹאומי הרודִיון חװיה מסעירה לֹכלֹ המשפחה עם שחקֱנים גלֹדִיאטורים חרבות ואש. .13:45 - ו 12:45 ,11:45 ,10:45 : ההצגה בבית הכנסת בשעות .15:00 - ו 14:00 ,13:00 ,12:00 : ההצגה בתיאטרון בשעות יעצרו בהצגות. 15:00 - 10:00 : הסיורים יצאו בכלֹ שעה עגולֹה בשעות

25-27.9 סיור מומחז -חיות וחװיות בשומרוני הטוב פסיפס תיאטרלֹי היתולֹי בשיתוף קֱהלֹ שחקֱנים ושלֹלֹ דִמױות וחיות. 15:00 13:00 11:00 : סיורים מומחזים ײצאו מהכניסה לֹאתר בשעות

25-27.9 סיור מומחז -בסודִ המגילֹות הגנוזות בקֱומראן מסע חװיתי היתולֹי בעקֱבות סוחרי עתיקֱות, סוכני מוסדִ, צײדִי אוצרות וארכיאולֹוגים. .14:00 - ו 12:00 ,10:00 : הסיורים המומחזים בשעות

25-26.9 שחקֱנים ועפיפונים בגריזים עלֹיה לֹרגלֹ לֹהר גריזים בחברה טובה ושלֹלֹ דִמױות מקֱראיות, עם שחקֱני תיאטרון 'מקֱום'. 15:00 12:30 ,10:30 : וסיורים מודִרכים יצאו בשעות 13:30 11:00 : הצגות יתקֱײמו בשעות

26-27.9 "חײם שכאלֹה" בסבסטיה גן לֹאומי שומרון מתעורר לֹחײם עם סיפורה המסעיר שלֹ עיר הבירה שלֹ ממלֹכת ישראלֹ הקֱדִומה. .14:00 - ו 12:00 10:30 : ההצגה "חײם שכאלֹה לֹהורדִוס המלֹך " תתקֱײם בתיאטרון בשעות מתחנת המידִע בכניסה ױעצרו בהצגה . 15:00 – 10:00 : סיורים ײצאו בכלֹ שעה עגולֹה בשעות 25-27.9 פסטיבלֹ סיורים בנחלֹ קֱנה הצטרפו אלֹינו לֹחגיגה שלֹ סיורים לֹטבע נחלֹ קֱנה בינות בוסתנים חורש מפותח ומעײנות מפכים. פארקֱ קֱנה )בין יקֱיר לֹנופים(. 15:00 – 10:00 : הסיורים יצאו כלֹ שעה עגולֹה בשעות 25-27.9 סוכות בחברון הקֱדִומה סיור בתלֹ רומײדִה )חברון הקֱדִומה( בין עצי הזית עתיקֱים שרידִי חומות מקֱװאות וגתות . .14:00 12:00 10:00 : הצטרפו לֹחװיה מרתקֱת וסיור באתר בין השעות \ 072-2213660 לֹפרטים ומידִע נוסף: מרכז המבקֱרים והתײרות חברון orders@hebron.com

ההצגות וההדִרכות לֹלֹא תשלֹום נוסף עלֹ דִמי הכניסה לֹאתר, חינם לֹמנױים.

לֹפרטים מידִע נוסף: מוקֱדִ מידִע רשות הטבע והגנים

מהשטח

יקירת הגוש - סדנת שילוב בטקס הסיום של חגיגות היובל לגוש עציון הוענקו תוארי 'יקיר הגוש' לשנים עשר אישים וגופים המשפיעים בתחומם באופן מיוחד. בכל אחד מהגיליונות הקרובים נציג לכם אחד מיקירי הגוש. והפעם – הזוכה בקטגוריית החינוך.

'סדנת שילוב', אחד המקומות מעוררי ההשראה באזורנו, צמחה כמעט במקרה. זהו אחד המקרים שבהם האדם הנכון נמצא במקום ובזמן הנכונים. הגיע ילד הלוקה 1995 הכול התחיל כאשר בשנת בתסמונת דאון לגן רגיל שבו הייתה גננת בעלת ניסיון עבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הילד היה אלים, הוא לא הצליח לתקשר עם חבריו ולא התקדם מבחינת הלימודים. אותה גננת – נעה מנדלבאום, שכיום נמנית על צוות הסדנא, שיתפה את הילדים בתוכנית החינוכית שלה ותוך זמן קצר הילד חווה התקדמות חברתית ולימודית מרשימה – הוא למד לשלוט בהתנהגות שלו, לקחת חלק בפעילויות, לדבר ולקרוא. ההצלחה הזו גרמה לכך שלצוות היה ברור ששיטת העבודה הזו חייבת להתרחב, וכך נוצרה 'הסדנא', והיא התפתחה בהמשך והייתה לבית הספר "סדנת שילוב". שנה, הסדנא ביישוב גבעות 23 כיום, לאחר מסייעת לילדי החינוך המיוחד, בעיקר לכאלו שמערכות החינוך המיוחד לא התאימו להם ואשר דבקו בהם סטיגמות כגון "מפגרים", "לקויי למידה", או פשוט "בעייתיים". כפי ששם המקום מרמז, חלק מאותם ילדים משתלבים במסגרות אחרות, ואילו אחרים נמצאים במשך כל היום בתוכניות הטיפוליות המתקיימות בסדנא. העיקרון המנחה בסדנת השילוב הוא שבמקום לתת דגש על 'מה הילד צריך?', נותנים דגש על 'מה הילד יכול לתרום ולהעניק?'. זהו שינוי פסק הדין התקדימי שפורסם בהרחבה בתקשורת לפני כשלושה שבועות, ראוי שיילמד היטב על ידי כל אדם בהתיישבות. אומנם את הרס הבתים בשכונת נתיב האבות אי אפשר היה למנוע, אך יש בפסיקה החדשה להוציא את הרוח ממפרשיהם של ארגוני השמאל אשר מנסים לגרום לפינוי יישובים על ידי טענות לבעלות פלסטינית על קרקעות. פסק הדין הנוכחי נוגע ליישוב מצפה כרמים בבנימין, מאחז שעלה לקרקע בברכת המדינה. כעשר שנים לאחר העלייה הגיעו פלסטינאים

מחשבתי עצום ההופך את הילדים מכאלו התלויים באחרים ובסיוע חיצוני לכאלו שמגלים את היכולות הייחודיות שלהם. בעקבות זאת נוצר שינוי התנהגותי והילדים משיגים עצמאות וביטחון. כיום, סדנת שילוב מספקת פתרונות לאנשים בכל שלבי החיים - מהגן המשלב ועד לדיור ותעסוקה הפעילות רוכזה בסיוע 2012 לבוגרים. משנת המועצה האזורית גוש עציון ביישוב גבעות, ותושבי המקום מהווים קהילה שיקומית תומכת. כחלק מהקשר בין דיירי הדירות לתושבי היישוב, לכל דייר יש משפחה מאמצת. משפחה זו היא חלק ממעטפת התמיכה שלו - הוא מתארח אצלה יום בשבוע בשעות אחר הצהריים ובסעודת שבת פעם בשבועיים. כך נוצר רווח כפול - הדייר חווה משפחה חמה ותומכת, והמשפחה חושפת את ילדיה למשהו שונה שמגביר את יכולת קבלת

האחר. בנוסף, נהנים חניכי סדנת שילוב מחיבור לחי ולאדמה בזכות עבודה חקלאית וטיפול במשק חי, וזאת מתוך התפיסה כי עבודה בחקלאות משפרת את הבריאות ואת מצב הרוח, מעניקה לאדם תחושת סיפוק וכשירות ומחזקת את הקשר לקהילה לסביבה ולארץ. כמו כן, טיפול בבעלי חיים משפר את יכולת הוויסות התחושתי ומקדם את יכולת האחריות וההתחשבות. בנוסף, בסדנה יש כלבייה ואורווה שגם בהן נוטלים החניכים חלק בעבודה כגון תחזוקה, נשיאה בתפקידים כמו עוזרי מדריכים, והם גם עוברים קורסי רכיבה ורכיבה טיפולית. הסדנא היא גם אבן שואבת לנוער מהאזור ומכלל הארץ ומרחיבה את מעגל התרומה החברתית. בישיבת 'מקור חיים' החלו את 'פרויקט רגבים' עם תלמידי כיתות ט', ובמסגרתו עוסקים תלמידי הישיבה בעבודה חקלאית יחד עם ילדי הסדנא. כמו כן, במסגרת שנת שירות מגיעים בחורות ובחורים לעבודה התנדבותית במגוון תחומים הקשורים בסדנא, החל מעבודת הקניה אישית דידקטית, ועד סיוע בקורסי הרכיבה הטיפולית. אם אתם רוצים להיפגש עם האנשים המיוחדים האלו ניתן להגיע לבית הקפה בסדנא. בית הקפה מופעל על ידי החניכים אשר אחראים על אפיית העוגות, על הכנת הסלטים על ההגשה ועל גביית התשלום. עסקה שנעשתה בתום לב אל מול רכוש ממשלתי )האדמות( לא תיפסל גם אם בדיעבד יתברר שבשעת העסקה לא היה מדובר ברכוש ממשלתי. כלומר, אין אפשרות לפנות את התושבים אשר בתום לב התיישבו על אדמות מדינה, והאחריות היא על הממשלה אשר צריכה לפצות את בעלי הקרקע. יש בפסק הדין הזה תיקון עוול היסטורי - מעכשיו האחריות אינה נופלת על האזרח הפשוט אשר בנה את ביתו על אדמות שמבחינתו הן אדמות מדינה, אלא על הממשלה אשר התירה וקידמה את ההתיישבות במקום.

צילום: גרשון אלינסון

משפטי

אשר טענו לבעלות על הקרקע. תושבי המקום לא חיכו לגזרת הגורל של בג"ץ, ויחד עם עורך דינם שלמד את פרטי החוק הצבאי - הסמכות העליונה באזורנו - תבעו בעצמם בעלות על הקרקע מתוקף 'סעיף תקנת השוק' אשר אומר שכל

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

פוליטיקה

בגיליונות האחרונים סיפרנו על המתמודדים לראשות המועצה. שלמה נאמן וירון רוזנטל בגוש עציון, עודד רביבי ואבי חדידה באפרת, מלאכי לוינגר ואליעזר רודריג בקרית ארבע. הכירו את המתמודדים הנוספים שהתווספו למירוץ.

המתמודדים האחרים. כולם ידידיי, את כולם אני מכבד ומעריך, כך כעת וכך גם לכל אורך מערכת הבחירות ואחריה." מתמודד רביעי לראשות המועצה בקריה הוא ישראל ברמסון עם הסיסמה 'מנהיגות ואחדות'. ברמסון, לדבריו, מביא איתו ניסיון עשיר של פעילות ציבורית הכוללת ניהול מערכות של עשרות עובדים, קשרים אישיים עם בכירי המערכת הפוליטית ויכולת גיוס משאבים מרחבי העולם היהודי. "בעזרת ה', אפעל למעל אחדות אמיתית בקריה", כתב ברמסון, "נשקיע מאמץ ממשי ואמיתי לגבש וללכד מחדש את יישובנו לציבור מלוכד ומאוחד". גם ברמסון שם דגש על טוהר הבחירות: "אני מתחייב לקיים מערכת בחירות חיובית שבה נאיר את הנקודות החיוביות ולא ניגרר להכפשות ולסגנון לא ראוי." מלאכי לוינגר, ראש המועצה המכהן, השיק רשמית את הקמפיין שלו 'אחריות מנצחת', ובו הוא ציין את ההישגים של המועצה בתקופת כהונתו. "מתוך תחושת אחריות," כתב לוינגר לתושבים, "החלטתי להתמודד על ראשות המועצה

נאמן באיגרת שלו. בהמשך האיגרת הוא רמז על תוכניות ארוכות טווח כלפי הגוש אשר עוד מוקדם לפרסם אותם. בקריית ארבע הצטרפו עוד שני מועמדים לתפקיד ראש המועצה. סיסמאות הבחירות משקפות היטב את הנושא המעסיק את תושבי הקריה הנמצאים בתקופה לא פשוטה מבחינה חברתית. אליהו ליבמן, שהוריו ממייסדי ההתיישבות היהודית בקריית ארבע וחברון, הוא בעל עבר צבאי, ואף נטל חלק בקרב בציר המתפללים שנה, 16 כקב"ט היישוב היהודי בחברון לפני תפקיד שאותו הוא ממשיך למלא עד היום. ליבמן הודיע על התמודדותו תחת הסיסמה 'האחדות תנצח'. "כמי שעוסק עשרות בשנים בצורכי הציבור, אני יודע מהם הנכסים הנדרשים להצלחה בשליחות זו: כבוד וקשב לציבור, נחישות, אמינות, יושרה, עקביות, כושר הכרעה ואמונה. נכס נוסף להצלחתנו כקהילה רבת גוונים הוא פנייה לשלום לכל תושבי קריית ארבע חברון, מכל הזרמים והמגזרים," כתב ליבמן. כמו כן, הוא נתן דגש על מערכת הבחירות הנקייה שבה הוא מאמין: "חלילה לי להטיל דופי כלשהו במי מן

בשבועות האחרונים ראשי המועצות המכהנים הכריזו באופן רשמי על התמודדותם על המשך התפקיד. באפרת השיק עודד רביבי את קמפיין הבחירות שלו עם הסיסמה 'אפרת בידיים טובות', כאשר מולו ממשיך להתמודד אבי חדידה. בגוש עציון הודיע משה סוויל על התמודדותו מול ראש המועצה המכהן שלמה נאמן, ומול המועמד ירון רוזנטל. סוויל, תושב תקוע, שימש כסגן ראש המועצה בכהונתו של דוידי פרל וכבר התמודד על ראשות המועצה בבחירות האחרונות. הוא לקח מאז פסק זמן מהחיים הציבוריים, ובשנה וחצי האחרונות שימש כסמנכ"ל רשת "עלה", עמותה הפועלת לטובת אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים בישראל והיה שותף בהקמת יישוב חדש בנגב. סיסמת הבחירות שלו - 'תכל'ס', מנסה להציג אותו כביצועיסט אשר אם ייבחר יפעל לקידום האזור. "בכל תפקידיי הייתי איש של תכל'ס: כסגן ראש המועצה קידמתי תב"עות, בניתי בתי ספר, גני ילדים ומעונות, עמלתי לשיפור התשתיות, דאגתי לבניית כיכרות, רמזורים ועוד", כתב סוויל באיגרת הבחירות שפרסם. לאחר פתיחת שנת הלימודים התפנה גם שלמה

בבחירות הקרובות, בתפילה לקבל את הזכות להוביל את העיר לעוד הישגים ופיתוח. לאורך שנות כהונתי כראש המועצה פעלתי ברוחו של אבי מורי זצ"ל שהאמין שהייחודיות של קריית ארבע חברון היא בשילוב כלל עם ישראל."

נאמן לפתיחת הקמפיין שלו תחת הסיסמה: 'נאמנים לגוש, ממשיכים בעשייה'. "ביצענו מהלכים עמוקים המבשרים לא פחות ממהפכה בחיי היישובים ובתפקוד הגוש בשנים כולו הקרובות," כתב

משה סוויל. צילום: גרשון אלינסון

ישראל ברמסון

אליהו ליבמן

מעקב גושפרתה

הבאה. ואכן, לפני מספר שבועות, ראש המועצה מלאכי לוינגר הזמין את בכירי משרד התחבורה ו'אגד תעבורה' לדיון שבו נכחו גם חלק מתושבי המקום. בדיון עלתה הדרישה לשיפור לוחות הזמנים ולתגבור הקווים מירושלים למערת המכפלה בתקופת החגים.

לפני מספר גיליונות סיקרנו את בעיית התחבורה והשאטלים שגרמה עוגמת נפש רבה לאורחים שהגיעו מכל רחבי הארץ למערת המכפלה בחול המועד פסח. בעקבות זאת המועצה בקריית ארבע הודיעה שכמות האנשים הרבה תילקח בחשבון בפעם

בחול המועד פסח

|

6

פרתה גוש מבית

מהשטח

פותחים שנה בבנייה

שהכירו זה את זו באפרת וקבעו בה את ביתם. המועצה מזמינה את כל מי שמצא בדרך זו את אהבתו להיכנס לאתר המועצה, להזמין שלט ולהתקין אותו במקום שבו יבחר לאורך הטיילת. באחד בספטמבר חגגו תושבי כפר אלדד, בנוסף לפתיחת שנת הלימודים, את חנוכת שכונת 'מעלות דפנה' החדשה אשר תגדיל את היישוב, ותאפשר לתושבים נוספים להגיע למקום.

יא, פסוק ו(. יוסף בן מתתיהו הזכיר אף הוא את העיר, מיקם אותה במרחק שבעה מיל מירושלים ותיאר אותה כמקום עשיר בגנים ובמים. חז"ל הזכירו את המקום מאוחר יותר כאחד המקומות שמהם הובילו מים לבית המקדש. פרויקט נוסף, מקורי ונחמד, שנחנך באפרת הוא "טיילת האוהבים" המחברת בין שכונת 'הזית' לשכונת 'התמר'. הטיילת מוקדשת לבני זוג

חודש תשרי מביא איתו התחדשות גם בתחום הבנייה והפיתוח באזורנו, ולאחר תקופה ארוכה של קיפאון רשימת הפרויקטים הולכת וגדלה, והחזון של הרחבת היישובים קורם עור וגידים. באפרת נחתם חוזה מול משרד השיכון לגבי יחידות 800 הבנייה בגבעת עיטם, והיא תכלול דיור. התוכניות לבניית השכונה החלו כבר אי שם בעשור הראשון של שנות האלפיים. הן

כביש 'לב יהודה', שמטרתו לקצר את זמן הנסיעה מגוש עציון לקריית ארבע ולהפוך את הנסיעה לבטוחה יותר, יוצא לדרך. כשהכביש יהיה מוכן, ואחרי הכפלת כביש המנהרות, נסיעה מקריית ארבע לירושלים תהיה קצרה, מהירה ובטוחה, ובנוסף קריית ארבע וגוש עציון ירגישו קרובים יותר אלו לאלו. בקריית ארבע הממשלה אישרה תקציב של עשרה מיליון שקלים לטובת הקמת אזור תעשייה נוסף אשר יספק מקומות עבודה נוספים וימשוך תעשיינים להשקיע בקריית ארבע. בהחלט יש למה לחכות.

לוו במאבקים משפטיים ובהקפאות בנייה, אך לבסוף התקבלו האישורים, והאדמות, שחברת 'הימנותא' רכשה עוד לפני קום המדינה ישמשו לבניית השכונה. השכונה אמורה להיבנות מצפון מזרח למועצה, והיא תהיה השכונה השמינית של אפרת והראשונה שאינה מקושרת בשמה לשבעת המינים. מקור השם עיטם הוא בעיר מקראית שנשאה את אותו השם, ומוזכרת בתנ"ך מספר פעמים כעיר שהמלך רחבעם ביצר. בדברי הימים מוזכר מיקומה: "וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ" )דברי הימים ב, פרק

טיילת האוהבים. צילום גרשון אלינסון

החודש בביטחון

פיגוע שהיה יכול להסתיים בצורה הרבה יותר חמורה. יש לציין לשבח את מוכנות היישוב שכללה אזעקה, שליחת מסרונים לתושבים, כיתת כוננות וצוות חמ"ל שפעלו בזמן אמת יחד עם כוחות הצבא ומחלקת הביטחון של המועצה. כמו כן, יש לציין לשבח את תושבי היישוב שנקטו יוזמה, דיווחו וחתרו למגע עם המחבל. .... יומיים לאחר מכן מחבל נוסף שלף סכין והתקדם לעבר לוחמי צה"ל שעמדו בכניסה לגבעת האבות משפחות. 36 שבחברון, שכונה שבה מתגוררות הלוחמים הגיבו בירי לעבר המחבל והוא נהרג במקום. בין דיירי השכונה נמצאים עו"ד איתמר בן גביר ויו"ר ארגון 'להבה' בנצי גופשטיין אשר בירכו על הפעולה המהירה של החיילים, אך קראו לצבא לסגור לתנועת ערבים את ציר 'ציון' הסמוך. לדבריהם, אם המחבל היה עובר את שער הכניסה, עלול היה להתרחש טבח בילדים, מה שהיה נמנע אם ערבים לא היו יכולים להגיע בחופשיות עד לשער השכונה.

את גדר הביטחון ולהיכנס לאחת השכונות ביישוב, שם הוא ניסה את מזלו בפתיחת מספר דלתות שבמזל היו נעולות באותה השעה. לאחר מכן המשיך המחבל בדרכו באחד מהרחובות הראשיים של היישוב, שם הוא זיהה תושב נוסף וניסה לתקוף אותו בעזרת חפץ קהה שהוא נטל מאחת הגינות במהלך החדירה לשכונה. תושב היישוב שהיה חמוש הצליח לנטרל את המחבל ללא ירי, ובהמשך הגיעו כוחות הביטחון, אזקו את המחבל ולקחו אותו לחקירה. מחלקת הביטחון של היישוב הצליחה למנוע

פתיחת שנת הלימודים עברה בצורה חלקה בכל מוסדות החינוך באזורנו, אך הודות לערנותו של אחד התושבים בתקוע נמנע אסון כבד באותו היום. אחד מתושבי היישוב נתקל בפלסטיני תושב בית לחם בחניון יער תקוע. כאשר התושב ניסה להבין מה מעשיו במקום ולא זכה לתגובה, הוא חזר לכיוון רכבו והפלסטיני החל רודף אחריו ומיידה אבנים לעברו. התושב הדף אותו ועלה במהירות לכיוון היישוב לדווח על האירוע. בעקבות הדיווח הוכרזה כוננות מוגברת ביישוב, ושר התיירות יריב לוין שנכח בדיוק בטקס הפתיחה של שנת הלימודים סיפר על האירוע: "תוך כדי הטקס הייתה כאן אזעקה. אי אפשר היה שלא להתפעל ולהתרשם מהשקט הנפשי גם של הצוות המקצועי של בית הספר וגם של התלמידים. אני חושב שפתיחת שנת הלימודים העוצמתית הזו, גם כאן וגם בכל ההתיישבות מוכיחה ששום דבר לא ימנע מאיתנו לממש את הזכות שלנו על הארץ שלנו באזור הנפלא והמיוחד הזה." למרות הקפצת הכוחות הצליח המחבל לעבור

ארי פולד זכרונו לברכה

|

8

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

| יעקב אילוז |

עמותת עושי חיל כבר מספר שנים שפועלת בקריית ארבע עמותה העוזרת לחיילים חרדים שמשפחותיהם נידו אותם, כתבנו יעקב אילוז נפגש עם אהרון גרנות לשמוע על העמותה.

הן ההון האנושי הטוב ביותר בעולם שלא יסולא בפז, והם מתייחסים לחיילים כאילו היו בניהם ממש. המשפחות עושות את עבודתן בהתנדבות מלאה, ללא תמורה. אני לא יודע אילו זכויות יש לי שזכיתי לקבץ לתוך מקום אחד את האנשים הטובים ביותר בעולם." מה היקף הפעילות של העמותה? Ï "טיפלנו עד עכשיו בכחמישים חיילים. מתוכם חיילים גרים כאן בתשעה דירות וישנה דירה 30 עשירית שאנו עומדים לפתוח בקרוב. מקורות המימון של העמותה הם תורמים פרטיים בלבד." הוא אומר ואני רואה שנושא המימון מכביד עליו מעט. הצבא לא משתתף בעלויות? אחרי Ï הכל, אתם עוזרים לחיילים בודדים! "תראה, הצבא מאוד מקובע. יש לצה"ל שתי אמות מידה להכרה בחיילים בודדים: או עולים חדשים, או כאלה שאין להם שום קשר עם המשפחה, אבל ממש שום קשר. זה לא עובד ככה בציבור החרדי לפעמים האבא גירש אותם, ולא האמא או האחות הנשואה הממשיכות לקיים איתם קשר, וזה כבר מספיק כדי לא להכיר בהם כחיילים בודדים." הוא פורס בפניי את הבעייתיות של המצב. "יש גם את משרתי השרות הלאומי אזרחי, שגם בהם אנחנו מטפלים, ושם אין דבר כזה בודד. יש לנו ארבעה כאלו. בפועל, כמעט מחצית מהחיילים כאן לא מקבלים תמיכה מצה"ל כחיילים בודדים. אני נלחם על זה בוועדות כנסת, ובמסדרונות צה"ל. צבא המלאכים בירוק הנקראים משקי וקציני ת"ש מנסים לעזור לי, אך לא תמיד הם מצליחים, לעיתים קרובות ידיהם כבולות בבירוקרטיה. מה הדבר שהכי מפריע כרגע Ï לפעילות העמותה? בפשטות - כסף. כל הפעילות שלנו עולה המון כסף. הארוחות לשבת, האוכל שאנחנו מביאים לדירות, הביגוד לחיילים, חשמל, מים, ארנונה, הדלק לבקר את החיילים, והפינוקים שאנחנו מביאים איתנו, הכל עולה כסף. גם אני ואהרן קורץ צריכים להתפרנס ממשהו, כי העיסוק בזה ממלא את כל השבוע שלנו ואין זמן לעבודה אחרת. כמובן, זה לא שכר מנכ"לים כמו שנהוג בציבור הכללי, שיכול להגיע למאות אלפים.

אהרון גרנות הוא אישיות מוכרת מאוד בקריית ארבע. אחרי הכול, הוא נמצא כאן כבר מעל למשפחה 1963 שלושים שנה. הוא נולד בשנת 14 של חסידי גור בעיר בני ברק. כשהיה בן מרד הנעורים שלו כלל מה שהוא מכנה "חזרה בתשובה" אל הציבור הדתי לאומי. "מורי ורבי המובהק עד עצם היום הזה הוא הרב חיים דרוקמן", הוא מצהיר בפניי, כתלמידו של אחד מן הסמלים המובהקים יותר של הציבור הדתי לאומי. "כמעט תמיד הייתי דתי לאומי, ". בעקבות 14 לפחות מאז שהחלטתי על כך בגיל גירוש הוא חזר לחסידות לתקופה קצרה " אבל בסופו של דבר התפכחתי, אחרי זמן קצר." הוא מעיד על עצמו. אהרון למד אצל הרב דרוקמן בישיבת אור עציון, ולאחר שירות צבאי מלא בן שלוש שנים, זכה להיות במחזור הראשון שהקים את ישיבת 'שבי חברון'. התקופה בישיבה גרמה לו להתאהב במקום, והוא החליט לקבוע בעיר האבות את מקום מושבו. "כאן הכרתי את אשתי לאה, בתם של בן ציון והניה פסטר ז"ל, התחתנו, והיום אנחנו הורים לחמישה וסבים לחמישה. זכינו גם ששניים מילדינו מגדלים בעיר האבות גם את ילדיהם - נכדינו." במשך ארבעים שנה היה אהרון עיתונאי מפורסם בעיתונות החרדית. הוא נשלח לסקר אירועים מסביב לעולם, וכתב ביוגרפיות וספרים. אך נדמה שכל זה לא הספיק לו, והוא התקשה לשקוט על שמריו. "לפני שנתיים פרשתי מעיתונות והקמתי את עמותת 'עושי חיל'. העמותה נותנת בית חם לחיילים ממוצא חרדי שנזרקו מהבית עקב גיוסם לצה"ל," הוא אומר בעיניים בורקות. קשה למצוא אנשים בגילו שעושים את מה שהם עושים בכול-כך הרבה תשוקה ואהבה. איך הבנת שזה משהו שנצרך? Ï "במסגרת עבודתי ככתב בכיר, מידי שבוע הייתי מקבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלי את צרור הפשקווילים שיצאו באותו שבוע נגד כל העולם. באחת הפעמים קיבלתי פשקוויל נגד הבחור 'המצוין' אהרון כהן שלמד בישיבת 'נחלת הלויים' בעפולה ו'נפל' בגבעתי, לא פחות. כל חטאו היה בכך שבמשך הטירונות למד את מסכת תענית ובהשבעה סיים את המסכת. זה

אהרון גרנות והחיילים

"כשפתחתי את הדירה השנייה, הבנתי שאני הולך

לא הסתדר לקיצוניים עם העובדה שצה"ל הוא צבא השמד. הזמנתי את הצדיק אליי הביתה, וכמעט מיד הוא נדבק בנוער הקריה. בסיומה של השבת שאלתי אותו לאן הוא חוזר, וגיליתי שאין לו לאן לחזור. שכרנו לו בית והפכנו להיות המשפחה המאמצת שלו. אחרי שבועיים הצטרף אליו החייל השני. אחרי חודש וחצי, כשפתחתי את הדירה השנייה, הבנתי שאני הולך לשנות את חיי, שזה הייעוד הנוכחי שלי. מהר מאוד נשאבתי לעשייה וכמעט לא נותר לי זמן לדברים אחרים, אז עזבתי את העבודה בעיתון והתרכזתי ב'עושי חיל' העמותה שהקמנו. אני עושה זאת לא לבד, כמובן, יש מסביבי עוד הרבה אנשים טובים." מי הם בעלי התפקידים, או Ï המתנדבים, שמסביבך? "לצידי עומד שותפי ויד ימיני, האיש היקר, המנהל המסור שבלעדיו לא הייתי יכול להחזיק הכול לבד, הלוא הוא אהרן קורץ. חוץ ממנו, לכל דירה יש משפחה מלווה: איצקוביץ, מור, נוב, גלמן, נחשון, הירשוביץ, ועוד אחרות שאולי שכחתי. לשנות את חיי, שזה הייעוד הנוכחי שלי"

<<

|

12

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

Ï בהוצאות?

החיילים עצמם משתתפים

לקריית ארבע, האוכלוסייה הזאת משלמת על הדירות האלה. אנחנו חלק מהשוק החופשי, למעשה כל אחד שמגיע לגור בקריית ארבע גורם לעליית מחירים, בסופו של דבר, צריך להתייחס לזה כאל דבר חיובי, לא שלילי. להעלות את ערך המקום. חלק מהחיילים גם יישאר לגור כאן ויקים את ביתו. אז מה אני שונה ממי שמביא אוכלוסייה לקריית ארבע. דבר שני, כל אחד יכול לעבור בלוחות המודעות, ולראות האם יש ביקוש מטורף, או היצע גדול בעקבות בניית היחידות החדשות בקריית ארבע." אהרון, איש ותיק ולמוד ריאיונות, במיוחד מצידו השני של המיקרופון, אינו מתבלבל משאלותיי, והתשובות שהוא עונה כנות וברורות. אני מנסה לגעת בשאלה אחרת, שאלה שמטרידה אותי כבר זמן מה. כמי שגדל בתוך החינוך החרדי, Ï אתה מצליח להבין את הקולות האלו שאומרים להרחיק את הבנים המשרתים בצבא? "לא מצליח. חד וחלק. נולדתי חסיד גור, וגם אחרי שהתגייסתי לצה"ל הסתובבתי בבני ברק במדים בגאווה, ואבי היה גאה בי. הקיצוניים החרדים רואים כיצד הצבא אכן מצליח להיות כור ההיתוך של החברה הישראלית המצליח להצמיח חרדים ישראלים חדשים שאינם תלויים עוד בחסדי העסקנים הישנים, והם מתחרפנים מזה." הוא קובע בנחרצות. אז הכול זה עניין של שליטה וכסף? Ï אין פחד אמיתי מהידרדרות ברמה הדתית? "אני אגלה לך סוד. הבחורים שמתגייסים לצה"ל מהציבור החרדי כבר מגיעים אליו חילונים, הם לא נהיים חילונים בצבא. אם הם היו דתיים, הם עדיין היו בישיבה. לפעמים אני יושב בישיבות הכנה לגיוס ומדברים איתי על כשרות מהדרין, ועל מקומות 'נקיים' מבנות, ואני אומר להם: 'למה לקפוץ ישר לדברים האלה? בוא נתחיל מהבסיס: הנחת תפילין, שמירת שבת, תפילה וכו', אחר כך נקפוץ,' שיקפידו על הבסיס." נראה שיש לאהרון עוד הרבה מה להרחיב בנושא, אך התפקיד קורא לו והוא נזעק להסיע חייל פצוע לבדיקות בבית החולים 'קפלן' שברחובות. הנסיעה הזו היא חלק משגרת יומו של מי שהפך להיות בשנתיים האחרונות "האבא של החיילים החרדים."

החיילים ה'מוכרים', שזה לא כולם, כאמור, ש"ח מהצבא על סעיף סיוע לשכר 1300 מקבלים , שזה פחות 800 דירה. מתוך זה אנחנו לוקחים משליש משכר הדירה הנקוב, אבל בכל זאת ש"ח בכיס, שיהיה להם. 500 משאירים להם נראה שזו עבודה לא פשוטה בכלל, Ï שדורשת זמינות מסביב לשעון ומחויבות, יש גם רגעי נחת? "אין רגע דל בעבודה הזאת, ואין יום שלא מספק רגעים מרגשים במיוחד. כשחייל החבוק בזרועותיי מצלצל לאחד ממכריו ומספר לו בהתרגשות שהוא מצא אבא חדש, אני בוכה מהתרגשות. וזה קרה, לא פעם. כשאני סתם ניכנס לדירה של חיילים ביום חמישי בערב ואני רואה כמה טוב להם, ואיך סיפקתי להם בית, זה נותן כוח וזה קורה כל שבוע. כשבחטמ"ר יהודה, שם משרת אחד מחיילינו חייליו לא יודע את 52- כמ"מ נהגים, אף אחד מ הסיפור האמתי שלו, וכולם קוראים לי שם 'אבא של מוטי' זה מרגש. כשאני הולך עוד כמה דקות לקחת חייל שריסק את קרסולו בצניחה, והוא בבית כאן כי זה הבית שלו, ואני לוקח אותו עכשיו לביקורת בבית החולים קפלן ויודע שאם אני לא הייתי הוא היה ברחוב, זה מרגש. לא הייתי מחליף את ההרגשות האלו בשום דבר אחר." האמת שמבצבצת מתוך דבריו, מרוחה לאהרון על הפנים. הוא לא נראה כמישהו שמתכוון לעצור בקרוב. איך אתה רואה את העמותה בעוד Ï כמה שנים מהיום? "עמותה שמרכזת כמה קהילות כאלו של משרתי צה"ל מהציבור החרדי, שיבחרו לגור בתוך הקהילות שלנו ולא רק בקריית ארבע אלא בעוד מקומות, העמותה תעזור להם לא רק בעת השרות אלא גם אחר כך בעבודה, בנישואין, בחיי הקהילה. בעוד כמה שנים יהיו הרבה בוגרים לעמותה, לא רק בקהילה שהקמנו בקריית ארבע אלא בקהילות נוספות שנקים בעוד מקומות. הלוואי שלא נצליח. התקווה שלי היא שההורים יתפכחו, שלא יזרקו את הילדים שלהם מהבית, אבל כנראה שלצערי זה לא יקרה, ותהיה לנו עבודה לעוד עשרות שנים. מתוכננת בעתיד קהילה של ממש Ï לבחורים האלו? את הדירה האחד עשרה כבר נפתח כנראה במקום חיילים לקהילה זה מספיק. אפילו שהם 30 . אחר מתקבלים פה בקריית ארבע בזרועות פתוחות

"כל מי שפועל להביא אוכלוסייה

והמון אהבה. תראה אותם הולכים בשבת יחד, זו נחת שאין כמוה. איזו היתכנות יש לפרויקט כזה Ï במקומות אחרים, כלומר מקומות שבהם האוכלוסייה פחות מעודדת את השירות, ומאידך מחירי הדירות גבוהים יותר? זה נכון שתנאי קיום בסיסיים להקמת קהילה כזאת הוא מחירי דירות נמוכים וגם קהילה תורנית תומכת, בדיוק כמו שיש כאן. רק במקום שבו יש את שני התנאים יתכן פרויקט כזה. למען האמת, יש קולות שמדברים על כך שכאשר יש עמותה כזו שמשתמשת בעוד ועוד דירות במרחב ציבורי שבו אין הרבה היצע, היא גורמת לעלייה בביקוש ולפיכך לעלייה במחיר של שוכרי הדירות, שלא מסוגלים לממן רכישה. קרי: פגיעה בשכבות החלשות ביותר בקריה, תוך כדי עזרה לחיילים שבאים ברובם מבחוץ, כמה אמת יש בזה? אענה לשאלה זאת בשני אופנים. אנחנו בהתיישבות שמחים על כל אדם שמגיע ומתיישב. כל מי שפועל להביא אוכלוסייה חדשה לקריית ארבע עלול להיות מואשם בכך שהוא גורם לעליית מחירים. אני מביא אוכלוסייה חדשה חדשה לקרייה עלול להיות מואשם בכך שהוא גורם לעליית מחירים."

|

14

פרתה גוש מבית

עם המאמן הבכיר טאקֱוונדִו

מאסטר ציון כהן 5 חגורה שחורה דִאן

שנה 24 שלֹ הצלֹחה

אלֹופי ישראלֹ 30 מעלֹ מדִריכים מוסמכים 30 מעלֹ תלֹמידִים חגורות שחורות 70 מעלֹ

החוגים מתקֱיימים בקֱבוצות לֹילֹדִים/ות, נערים/ות ומבוגרים/ות במתנ"ס אפרת ובמתנ"ס הגוש

השקֱעה ארוך אשר במהלֹכה נרכוש לֹטווח גמישות כוח כוח מתפרץ הגנה עצמית כושר גופני, | | | תחרות בארץ ובעולֹם אקֱרובאטיקֱה לֹמצטיינים |

מחנות אימונים עם גדִולֹי המאמנים בעולֹם קֱייטנות מבחני דִרגה נבחרות קֱרביות | |

אז לֹמה טאקֱנדִו באפרת ובגוש? בזכות ההישגים, בזכות המאמן! בזכות האווירה,

לֹפרטים והרשמה:

טלֹ: zion cohen | 050-3231016

ziontkd@walla.co.il

הופעתה של שרית חדד במערת המכפלה גרמה לסערה תקשורתית וגררה גינוי רחב כלפי הציבור בחברון ובקריית ארבע. האם מדובר בהקצנה דתית או בסאטירה שהלכה רחוק מדי? סיפורו פשקוויל של | יאיר לביא |

דפי רחוב בכל מיני צורות וחותמים בשמנו... אך לא ולא היא. שוד ושבר! חזיז ורעם!" בתחתית הפשקוויל חתומים כצעד סאטירי עשרות גופים פיקטיביים כגון 'נוער למען', 'הורים מודאגים', 'פו הדב', 'אורחים של תושבים', 'תושבים פחות או יותר דוסים' והרשימה עוד ארוכה. הפשקוויל הזה אומנם לא הגיע לתקשורת הארצית אך הוא הופץ בהרחבה ברשתות החברתיות בקריה, ורבים מהתושבים הזדהו עם הכתיבה הסאטירית על כך שיש ניסיון להציג מצג שווא, כפי שנכתב באותו הפשקוויל: "נגרמת הבנה מוטעית מיסודה שיש כאן דעה ציבורית בעלת היקף נרחב." לפני שנגיע לפשקוויל שעורר את הסערה האחרונה, כדאי לדעת שעוד הרבה לפני ' והרשתות החברתיות, fake news' עידן ה היו כאלו שהבינו את הפוטנציאל הטמון בפשקווילים והשתמשו באמצעי התקשורת הזה למטרותיהם. הכירו את פרופסור משה

משם התגלגל המושג אל היידיש והפירוש העממי שנדבק לו היה 'פתקי אוויל'. רבים מהפשקווילים שנתלו בקריה אינם חתומים, או נושאי חתימה עמומה כגון 'תושבים מודאגים' וכדומה. יש תושבים הטוענים שרבים מהם נכתבו על ידי אדם אחד אשר מפיץ אותם, ולמעשה הוא מצליח לשנות את השיח הציבורי בקריה. התושבים גם חלוקים ביניהם ביחס לאותם פשקווילים. יש כאלו המתייחסים אליהם בביטול כאל שיגעון של אדם משועמם עם עודף זמן, יש כאלו המתייחסים לדברים ברצינות ויש כאלו הרואים בפשקווילים ככאלו המייצגים את חכמי התורה. לפני כחודש נתלה בקריה פשקוויל שלראשונה נשא אופי שונה מהכרזות הקודמות. מדובר היה בפשקוויל מחאה נגד תרבות הפשקווילים. "אנו – כל מי שתחליטו – רוצים למחות ולהתעצבן על העוולה שמתרחשת כאן! אנשים, ילדים, נשים ואולי גם טף, מי לא, כותבים ומפרסמים

נראה שבתקופה האחרונה עניין הפשקווילים האנונימיים בקריה הפך לעניין שבשגרה. היה ניתן לראות זאת בזמן הסערה בנוגע להצגה של תאטרון הבימה 'בוסתן ספרדי' שהוצגה בקריה, זה נמשך במאבק על הבריכה וכעת הפשקוויל האחרון שנתלה בעקבות הופעתה של שרית חדד בערב נשים במערת המכפלה. אלא שבניגוד לפשקווילים הקודמים, הפעם תוכנו של הפשקוויל התפרסם בתקשורת וזכה לתגובות נזעמות נגד הקיצוניות, לכאורה, של תושבי הקריה. פירוש המונח 'פַּשקֶוויל' הוא כרזת קיר, או כרוז, ברחוב החרדי. הפשקווילים נושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו, והם הכתובים לעיתים בעברית ארכאית, מליצית או דרמטית מאוד. מקור השם הוא כנראה ב'פסקוינו' - פסל ללא גפיים שהיה מוצב ברומא תלו עליו תושבים מודעות 16- והחל מהמאה ה היתוליות שרובן היו נגד הכנסייה והאפיפיור.

<<

|

18

פרתה גוש מבית

'

בלב העניינים

התושבים שנחשפו לפשקוויל תהו בינם לבין עצמם על מהות הכתוב: האם מדובר בסאטירה נגד הפשקווילים? האם מדובר בקריאה רצינית? או אולי בכלל עושים על התושבים ניסוי חברתי? אלא שברגע שהפשקוויל התגלגל לתקשורת הוא החל לשרת את בעלי האג'נדות למיניהם. תחילה היה זה עיתון 'הארץ' ובלוגריםמהשמאל שפרסמו את הפשקוויל ואף שמחו לאידה של שרית חדד – 'באמת ציפית שאוכלוסייה שמפלה על בסיס יום יומי לא תפלה אותך?', הם תהו כלפי חדד אשר חטפה מהם ביקורת עוד לפני כן על כך שהיא מופיעה במערת המכפלה. מה שמעניין הוא שכדי להסביר את רצינות הפשקוויל הם תרצו את משפט הפתיחה שהובא פה, כטעות תחביר של אדם עילג – עוד דרך לעשות דמוניזציה לכלל תושבי הקריה. עם זאת ניתן היה לצפות , 'סרוגים' וכדומה 7 מערוצי חדשות כגון ערוץ שלא יצטטו את 'הארץ', אלא שיבחנו את העניין בצורה ביקורתית יותר. אבל גם ערוצים אלה פרסמו את הפשקוויל תוך כדי התייחסות לתולה המודעה ברצינות ובלשון רבים כ'אלמונים' או כ'תושבים'. בהמשך גרר אותו פשקוויל גינוי גם מחברי כנסת וכמובן מאזרחים רבים שתקפו את הקיצוניות של תושבי קריית ארבע. ביישוב היהודי בחברון בחרו לתמוך בשרית ובהופעתה ופרסמו הודעה בעניין "איננו עוסקים ברכילות ואיננו מקשיבים ללשון הרע. אנחנו מודים לזמרת שרית חדד שזו הפעם השלישית שהיא מגיעה בהתנדבות מלאה למופע המיוחד והקדוש למרגלות מערת המכפלה ומחברת את כלל הציבורים בעם ישראל למקום הקדוש ולאווירה המיוחדת ביחד עם הרבנית ימימה מזרחי והזמרת רוחמה בן יוסף. האירוע מיועד לקהל הרחב שרוצה להגיע ולהתחבר לאבות ולאימהות, בעידוד המקובל הרב יעקב עדס. האווירה במופע מחברת ומרוממת ובזכותה אלפי נשים מכלל המגזרים יזכו להתחברות ותשובה." אחת מהטכניקות של סאטירה היא ההגזמה - לקיחת סיטואציה ותיאורה בצורה מוגזמת ומנופחת, כך שהיא הופכת לנלעגת. אך כאשר אנשים לא מבינים שמדובר בסאטירה או כאשר עושים בה שימוש למען הכפשת ציבור שלם, כדאי, ובייחוד עכשיו בחודש הסליחות, לעשות חשבון נפש לגבי החברה שבה אנו נמצאים.

קופל למשל, איש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן ובן למשפחה של חסידי גור שהחליט לפני מספר שנים לקרוא תיגר על הפשקווילים החרדים ולתלות פשקווילים סאטיריים, פרי מוחו הקודח. אך מה שהתחיל כתעלול בלבד צבר תאוצה, ובמקום שהקוראים יבינו את הסאטירה הם הזדהו עם מה שנכתב על גבי הקירות והעיתונות אף ציטטה מתוך אותם פשקווילים בהתייחסה לכתוב בהם בצורה רצינית. באחד המקרים, בתגובה לפשקווילים שקראו לנשים לצאת לרחוב בלבוש צנוע בלבד, חיבר הפרופסור פשקוויל שקרא לאסור על נשים לצאת לרחוב בכלל, גם בלבוש צנוע. "התעוררו ושובו, סגרו דלתותיכם בעד נשותיכם", נכתב בפשקוויל, "אין זה אלא השתתפות עם הציונים הכופרים, מסתכלי הטלוויזיה, מנתחי המתים, בוני האיצטדיון, אוכלי בשר קפוא... זעקו על חילול הכבוד. כבוד בת מלך פנימה!" בחצות הליל תלו את הפשקווילים ברחובות ירושלים, וכך התחילה מסורת פורימית שחזרה על עצמה בכל שנה. בין היתר הוציאו פשקוויל נגד תפילה מעורבת, בעד חרם על הכסף הציוני ועוד פשקווילים משעשעים. במקרה של יציאת נשים מהבית אחד מרבני העדה החרדית אף פרסם ספר בנושא שבו נאמר בין השאר: "צריכה אשה להיות יושבת בתוך הבית ולא תצא לרחוב שלא תכשיל לבני אדם ונמצאים מסתכלין באשת איש." כמו במקרה של הפרופסור גם הפשקוויל שנתלה בגנות ההופעה של שרית חדד מעורר הרבה תהיות בנוגע לכוונת הכותב שנראה בקיא בצורה חשודה בביוגרפיה האישית של שרית חדד, מה שמעורר תמיהות מצד אדם שמציג עצמו בצד המחמיר ביותר. "חלחולת נוראה אחזתנו וכל מעי ירגז בשמוע השמועה הנוראה בדבר הופעתה של המשוררת שירי עגבים שרית חדד," פותח הפשקוויל בחידוד לשון שמעלה תהיות על רצינות הכותב. בהמשך, בין השאר, תוקף הכותב האלמוני את אדישות התושבים שאינם יוצאים למחות נגד הופעתה של הזמרת אשר הביאה לעולם ילד ללא נישואין ואשר קולה קול ערווה. הפשקוויל חתום בעמימות על ידי 'המעוררים'. חשוב לציין שאין זו הפעם הראשונה שבה שרית חדד מופיעה במערת המכפלה. זוהי הפעם השלישית שמתקיים אירוע כזה והוא מאורגן על ידי הרב המקובל יעקב עדס, שאין חולקים על כך שהוא פועל ונוהג על פי ההלכה. ההופעה היא חלק מכינוס נשים בשם "הכי קרוב לאמא" שמטרתו לקרב נשים מרחבי הארץ אל היהדות.

פשקוויל סאטירי נגד יציאת נשים מהבית

תחילה היה זה עיתון 'הארץ' ובלוגרים מהשמאל שפרסמו את הפשקוויל ואף שמחו לאידה של שרית חדד

מחאה נגד הפשקווילים בקרייה

|

20

פרתה גוש מבית

פשקוויל או סאטירה?

לֹיישוב אלֹעזר דִרוש מנהלֹ תפעולֹ

הגדִרות התפקֱידִ: ניהולֹ עובדִי האחזקֱה והנקֱיון בישוב. עבודִה מולֹ ספקֱים וקֱבלֹנים יחסי אנוש מעולֹים 'הנדִימן' יכולֹת הנעת עובדִים ידִע והבנה באחזקֱה ואינסטלֹציה חשמלֹאי מוסמך - יתרון תושב האזור - חובה, תושב אלֹעזר – יתרון משמעותי בעלֹ נשקֱ - יתרון דִרישות התפקֱידִ: mazkir@elazar.muni.il קֱורות חיים בצירוף המלֹצות יש לֹשלֹוח לֹמיילֹ: רקֱ פניות מתאימות תענינה ביצוע עבודִות אחזקֱה מענה לֹפניות תושבים זמינות בשעות היממה לֹטיפולֹ באירועים חריגים

לֹעבודִה במרפאת הקֱיבוץ, וכוננות לֹילֹה לֹמתן שירותי רפואה לֹחברי ותושבי הקֱיבוץ התפקֱידִ כולֹלֹ מגורים בקֱיבוץ אח/ות מוסמך/ת ומנוסה דִרוש/ה לֹקֱיבוץ דִתי שיתופי-קֱבוצת יבנה

לֹשלֹוח קֱו”ח לֹמיילֹ: health@kv-yavne.co.il

- ראיון אישי איש אחד

| אפיק קארו |

נהג חדש – ראיון עם אהרוני נויבואר כתבנו אפיק קארו הלך לפגוש את אהרוני נויבואר, תושב נווה דניאל והמנכ"ל החדש של החברה לפיתוח גוש עציון.

אהרוני נויבואר, , נשוי 46 בן

ולחובות, ומקור הטעות הראשון לכך הוא חוסר מקורות מניבים קבועים. המישור השלישי נוגע בכל אחד ואחד מאיתנו: כמו שחשוב לקנות כחול לבן חשוב גוש לקנות ובכך עציון, שכולנו נתחבר

לשושי ואבא ללא פחות משמונה ילדים - אור, ניצן, סתיו, טל, שחף, בר, שוהם וזיו. הוא גדל בקריית משה שבירושלים, למד בישיבת ההסדר בקריית ארבע ולאחר מכן המשיך

"החברה לפיתוח נבדלת מיזמים אחרים במספר היבטים. הרווח אינו זורם החוצה, אלא נשאר בגוש והולך ליישובים"

לרעיון הזה נצליח ליצור עוד עסקים והזדמנויות תעסוקה לתושבי הגוש. אצלנו בחברה ישנו עיסוק רחב במגוון תחומים, ביניהם שלושה תחומים שתופסים נפח רב - תחבורה, בנייה ועסקים מניבים. בתחבורה חלו שינויים משמעותיים בשוק, ואנו עמלים רבות לשיפור

ב'אידרא' והיה תלמיד קרוב של הרב גורן. לאחר מכן הקים יחד עם אחיו את רשת התכשיטים והשעונים . בנוסף לעסק gold time הגדולה שלהם, אהרוני ואחיו נכסנו לעסקי הנדל"ן. אהרוני ושושי גרו בתחילה בפסגת זאב והגיעו לנווה דניאל לפני

יוצר גלגל שבו הרווחים של החברה לפיתוח אינם הולכים לכיס פרטי של אדם מסוים, אלא חוזרים ליישובים בצורה כזו או אחרת - אירועי תרבות, מבני ציבור, תרומה לעמותות ועוד. כל אלה מאפשרים צמיחה והתפתחות ליישובים, וזה בדיוק המקום של החברה לפיתוח," מסביר אהרוני. כאיש עסקים, לאהרוני יש תפיסה ייחודית ופורצת דרך בתחום הכלכלי. "בראייה הכלכלית האזורית אנו צריכים ליצור הזדמנויות ארוכות טווח ולהעתיק מודלים עירוניים לאזורנו. הכלכלה האזורית צריכה להיבנות בשלושה מישורים, המישור הראשון הוא התאגדות של כלל המועצות האזוריות - גוש עציון, אפרת וקריית ארבע, לפיתוח אזורי תעשייה באזור. פיתוח של אזורי תעשייה יוצרים בסיס כלכלי מניב ומשמעותי למועצות. איגוד המועצות ייצור אמירה חזקה ומשמעותית כלפי משרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות בנוגע לפיתוח האזור. הכוח שלנו יהיה גדול רק אם נתאגד. המישור השני נוגע ליישובים עצמם שצריכים גם הם ליצור מקורות הכנסה מניבים על ידי פיתוח מודל עסקי המתאים לאופי היישוב. אנו שומעים לצערנו על מקרים שבהם יישובים נכנסים לגירעונות

עשרים שנה. אהרוני שימש במגוון תפקידים, ובניהם התנדב כעשר שנים במזכירות היישוב נווה דניאל ושימש כיו"ר המזכירות, וכן הקים את ועד ההורים הרשותי של גוש עציון. אהרוני נכנס לפני ארבעה חודשים לתפקיד מנכ"ל החברה לפיתוח. 1984 "החברה לפיתוח גוש עציון הוקמה בשנת על ידי היישובים בגוש. מטרתנו הייתה ועודנה להיות המנוף העיקרי בפיתוח הכלכלי והעסקי של אזור גוש עציון. החברה עוסקת במגוון נושאים: תחבורה, נדל"ן, דפוס, עסקים מניבים, מוסך ועוד. אנו עוסקים רבות באיתור הזדמנויות עסקיות על מנת לבסס תשתיות כלכליות לאזור גוש עציון. החברה לפיתוח יצרה לעצמה שם ומוניטין רב בכל תחומי הפעילות ומתפקידי מצד אחד להמשיך ולשמר את הקיים, ומצד שני לפתח ראייה כלכלית מניבה ארוכת טווח. אנשים אינם יודעים, אך החברה היא חברה שאינה בשליטה עירונית, אלא חברה העומדת בפני עצמה. המיוחד בחברה הזו שהדירקטורים הם חברי היישובים בגוש עציון, והמשמעות היא שהיישובים הם האחראים על צביונהשל החברה. הייחוד הזה שבו היישובים הם מנהלי החברה

הרווחיות שנשחקה מאוד בשנים האחרונות. בנוסף לכך שוק התחבורה סובל מבעיות רבות, וביניהן שכר הנהגים, מחירי סולר ודלק, תקציבי מדינה לסבסוד תחבורה וכדומה. כך למשל משרד החינוך מממן חלק גדול ממחירי ההסעות, אך התקציב אינו שקול כנגד עליית מחירי הסולר או שינויים החלים בשוק, ולכן הרווח נשחק. בראייה כלכלית, החברה צריכה לפצות על ירידת הרווחיות וליצור מקורות הכנסה מניבים אחרים, וזהו אתגר משמעותי עבורי. בתחום הבנייה החברה מבצעת מספר גדול של תב"עות ותכנונים ליישובים שונים בגוש: נווה דניאל, נוקדים, תקוע, ראש צורים, מגדל עוז ובקרוב גם כרמי צור. החברה לפיתוח נבדלת מיזמים אחרים במספר היבטים. הראשון נוגע לרווחים עצמם. הרווח אינו זורם החוצה, אלא נשאר בגוש והולך ליישובים. ההיבט השני נוגע לכך שהחברה 'יושבת' בגוש עציון בקרבה לפרויקטים ומשרתת אותם לאורך זמן. אנו לא מגיעים לפרויקט כלשהו – 'בונים והולכים'. אנו יושבים קרוב לתושבים, ודואגים להמשיך לטפל בכל דבר ולתקן כל תקלה. זאת לעומת יזמים אחרים

<<

|

22

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

שנושאי הטיפול והתיקון נגררים הרבה פעמים לבתי משפט. ההיבט השלישי נוגע לאופי החברה. החברה מתמחה באזור שלה, ולכן יש לה יכולת ביצוע, תכנון וקבלת אישורים מהירה יותר מהשאר. התחום המרכזי השלישי העומד במרכז החברה הוא העסקים המניבים. בימים אלו אנו מתכננים את מתחם צומת הגוש. אנו רוצים להנגיש את המרחב וליצור עוד הזדמנויות עסקיות ותיירותיות, ובמקביל לכך אנו עובדים בשוטף מול היישובים על מנת שגם הם יפתחו מרחבי עסקים שיתרמו לכלכלת היישוב. "התפקיד החדש חשף אותי לאנשים מאוד מיוחדים ומרתקים. כחלק מתפקידה החברה מסיעה מידי יום אלפי תלמידים לבתי הספר ובתוכם גם תלמידים בעלי מוגבלויות. הסעת ילדים בעלי מוגבלויות למקומות הנדרשים זו עבודה מורכבת שדורשת הרבה סבלנות ורגישות. ישנן שיחות רבות שלי ושל הורים לילדים מוגבלים בנוגע לתקלות או לחוסר האונים מול משרדי הממשלה שאינם מתקצבים כראוי. במפגשים האלו אני נחשף להורים מדהימים שנלחמים בצורה יוצאת דופן למען ילדיהם, בשבילי זה מודל לחיקוי. אני לומד כל כך הרבה מהעוצמות של ההורים האלו, בזכותם כל הנושא הזה של הסעות לבעלי מוגבלויות הוא גבוה בסדרי העדיפויות שלי ומכאן אני גם מגיע למה הוא גוש עציון בשבילי. הגוש בשבילי הוא מקום ייחודי. יש כאן כוח אנושי, אנשי מלח הארץ, מלאים בערכים ואמונה. מי שרוצה ללמוד ציונות שיגיע לגוש. עם אותם הערכים והעוצמות אני ניגש גם למלאכה בחברה לפיתוח גוש עציון. האחריות שלנו כלפי האזור אינה רק הלוגו והשם שלנו, אנו מחויבים לאזור בצורה מלאה. המקום והחזון שלי כאן הוא לפתוח עולמות חדשים לאזור. לפני כחודש זומנתי להצטרף לפורום ראשי חברות כחבר מן המניין. הפורום הוא גוף שאחראי לעידוד התעסוקה והכלכלה בכל הארץ. הפורום כולל אנשי מפתח מתחומים שונים בעולם העסקי, ביניהם משקיעים, בעלי חברות ומנכ"לים מעולמות שונים - אופנה, קרנות, נדל"ן, בנקאות וכו'. הייתי הנציג היחיד של חברות הפיתוח למיניהן. זהו פורום שבו מתקבלות החלטות מאוד משמעותיות לתעשייה הישראלית. לפני כשבוע, באחד המפגשים שהתקיים בבנק גדול עשינו סבב היכרות, ברגע שאמרתי שאני המנכ"ל של החברה לפיתוח גוש עציון ישר הפרצופים השתהו לכמה שניות. הם לא הבינו למה איש כמוני יושב בכזה פורום מכובד, ועוד מתנחל, מנכ"ל של חברה לפיתוח. וזה בדיוק המקום הייחודי שלי בחברה לפיתוח גוש עציון, אני מעוניין לפתוח את הדלת למשקיעים, להזמין אותם לגוש עציון, ליצור שיתופי פעולה ולקחת צעד נוסף שבו הגוש יהיה מרכז כלכלי, עוצמתי וערכי. אני מקווה שכבר בחודשים הקרובים אצליח לקרב את המשקיעים ואנשי המפתח, מבחינתם אנחנו מעבר להרי החושך, אני הולך לדבר איתם בשפה שלהם ולהראות להם את היופי וההזדמנויות העסקיות שיש בחבל הארץ זה. אני אסיים במשפט שאני מאוד מתחבר אליו: אל תשאל מה המדינה עושה בשבילך תשאל מה אתה עושה בשביל המדינה. גם בחברה לפיתוח אנו לא מחפשים הטבות מלמעלה, הראייה שלנו היא תמיד כלפי חוץ, כלפי תושבי האזור וכלפי מדינת ישראל. "יש כאן כוח אנושי, אנשי מלח הארץ, מלאים בערכים ואמונה. מי שרוצה ללמוד ציונות שיגיע לגוש"

|

24

פרתה גוש מבית

מתאים גם לֹסטודִנטים ולֹמורים

חברת הניקֱיון המובילֹה!

לֹפרטים ולֹשלֹיחת קֱו”ח: מרים זרביב 054-5700536 מנהלֹת חינוך חברתי כפ”ע דִרישות התפקֱידִ: אהבה לֹילֹדִים וניסיון בחינוך /הדִרכה הזדִהות עם ערכי קֱהילֹת כפר עציון ראש גדִולֹ אחריות ואיכפתיות עולֹם דִתי עשיר היכרות עם המערכת הקֱיבוצית-יתרון קֱיבוץ כפר עציון מחפש מדִריכים לֹחינוך החברתי בשנת תשע”ט אם אתם אוהבים חינוך, חושבים חינוך ורוצים באמת לֹהשפיע מקֱומכם איתנו!!! לֹכיתות א’-ג’, דִ’-ו’, ז’-ח’

רכשתם בית חדִש? סיימתם שיפוץ?

הצטרפו לֹמאות לֹקֱוחותינו המרוצים בגוש התקֱשרו וקֱבלֹו חבילֹה מנצחת הכולֹלֹת ניקֱיון יסודִי פולֹיש והדִברה 050-9222392 : חייגו עכשיו גם לֹכם מגיע לֹהיכנס לֹבית נקֱי ומצוחצח! www.diamond-polish.co.il

chinuchke@gmail.com

054-6333579 אביגילֹ שרף לֹהזמנות:

לֹוח פרסו

ידִע

לֹהשכרה בכרמי צור במרכז הישוב, בית חדִ' מיידִי 4 פרטי 050-2036116 לֹמכירה בנוה דִניאלֹ יח' מושכרת + בית גדִולֹ נוף, מחסן, מיידִי 050-7503833 לֹהשכרה בזית דִירת מרפסת + חדִרים 3 גינה, מיקֱום מרכזי + 052-2284136

א י לֹ ן

משנת 2000

דִירות

שונות

שיווקֱ מקֱומי ארצי ולֹתושבי חו”לֹ www.ilanrealestate.com

באלֹו”ש דִופלֹקֱס קֱ”ב 2- מ”ר, מחולֹקֱ לֹ 170 חדִ’ 5 + ’ חדִ 3 ,’ יח & 1,850,000 077-410-8011

בניהולֹ עופר לֹוינשטיין 050-2727803 www.shiraz.co.il לֹמכירה & 1,395,000 – חדִ' אטרקֱטיבית 4 דִירת & 1,750,000 – חדִ' מעולֹה 5.5 דִירת חדִרים – מעולֹה לֹהשקֱעה! 5.5 דִירת – חדִ' 6 דִופלֹקֱס )יהודִה המכבי( אטרקֱטיבי & 1,870,000 ’ חדִ 7 , פנטהאוז מושקֱע בזית

הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ

לֹמכירה בתמר חדִ’, חדִשות 4-5-6 דִירות &1,900,000- מקֱבלֹן, החלֹ מ

לֹהשכרה בדִקֱלֹ קֱומות 3 , בית מרווח ויפה

משלֹוחים חינם לֹארבעת המינים

גם אתה יכולֹ לֹקֱבלֹ את הגלֹיון הדִיגיטלֹי ישירות לֹתיבת המיילֹ p-meida@zahav.net.il לֹכלֹ יישובי גוש-עציון 055-6636651 : אבנר

לֹמכירה ברימון & 1,400,000 חדִרים 4 דִירת מ"ר 290 קֱומות 3 קֱוטג' ענקֱ לֹמכירה בתאנה ממדִ, מרפסת יפה + חדִרים 4 דִירת אופציה + גינה ענקֱית + ' קֱוטג לֹמכירה בנוה דִניאלֹ בית צמודִ קֱרקֱע מעוצב קֱומות, מיקֱום מרכזי! 3 , מ”ר 240 054-4882194

בדִקֱלֹ

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון אלֹה רוזובסקֱי

& 1,695,000 – הרחבה + ' חדִ 6 דִירת & 2,305,000 – הרחבה + מ"ר 230 דִו”מ בייסמנט ענקֱ + מ"ר 292 קֱוטג' מושקֱע

055-66-17-031

בגפן

וילֹה ענקֱית מושקֱעת ומרווחת במיוחדִ & 3,590,000 – יחידִה עצמאית +

לֹמכירה בזית

לֹהשכרה באפרת חדִרים 2 , ברימון מרוהטת, מיידִי! 052-6071970

ברימון

אבידִות

& 1,300,000 – חדִ' – לֹהשקֱעה 4 דִירת קֱוטג' חלֹומי ומפנקֱ – לֹרציניים

מ’ 1.88 , חדִ’, לֹלֹא מדִרגות 5 דִירת גן בגפן אופציה’ + ’ חדִ 5 , חפציבה 1,680,000 , & 1,710,000 חדִ', נוף מדִהים 5 דִירת גן & 1,615,000 פטיו + ' ח 5 דִירת גן מפוארת & 1,750,000 מ"ר 200 ' חדִ 6 פנטהאוז & 1,830,000 ' חדִ 6 ’ מ 147 דִופלֹקֱס גג & 2,275,000 ’ חדִ 6 , דִופלֹקֱס גן מפואר & 1,900,000 מ"ר 180 ' חדִ 7 פנטהאוז 1.75 , מ”ר 343 , קֱרקֱע לֹבנה ביתך & 3,750,000 גינה + מ”ר 240 דִו”מ & 2,500,000 עלֹיית גג + ’ מ 175 דִו”מ & בדִגן 1,285,000 חדִ’ מרפסת ענקֱית 3 דִירת & בדִקֱלֹ נמכר! & 1,425,000 , חדִ' מדִהימה 4 דִירת & בייסמנט, חייב לֹהימכר! + דִו משפחתי בתמר 1,550,000 , חדִ’ מדִהימה 5 דִירת & ברימון 2.450 ’ חדִ 6.5 ’ מ 175 , דִופלֹקֱס גן & בנוה דִניאלֹ 1,690,000 , מ”ר 158 ,’ חדִ 6 דִירת & אלֹון שבות 052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי 2,500 ,’ חדִ 2 דִירת & בזית, 3,300 ’ חדִ 3 דִירת & בזית, 2,900 ’ חדִ 3 דִירת & בזית, 3,600 ’ חדִ 4 דִירת & בזית, 4,400 ’ חדִ 5 דִירת & בזית, 5,000 ,’ קֱוטג & בתמר, 3,100 ,’ חדִ 3 דִירת & בדִגן, 3,500 ,’ חדִ 3.5 דִירת & בדִגן, 5,500 ,’ חדִ 8 ’ קֱוטג & בדִגן, 4,000 ’ חדִ 4 , דִירת גן & בדִקֱלֹ, לֹהשכרה לֹלֹא תיווך

בתאנה

& 1,995,000 , מ’ מרווח ושקֱט 190 ' קֱוטג & 1,870,000 , מ’ אטרקֱטיבי 180 ' קֱוטג

לֹהשכרה באפרת, בדִקֱלֹ חדִ', כ. פרטית, קֱרוב 3 לֹמרכז המסחרי, מיידִי 054-2510131 לֹמכירה באפרת, ברימון חדִ' 8 ' בבלֹעדִיות קֱוטג חניה נגישה + גינה + 5634077 050-8666866 לֹהשכרה באפרת, בדִקֱלֹ ג', דִירה קֱ"קֱ מתוקֱה מרפסת + ומשופצת 058-4888888 מיידִי לֹהשכרה באפרת מ"ר, מטבח 75 ,' חדִ 2 2,000 מעוצב, מיידִי & 02-9309780 מציאה! לֹהשכרה מיידִי באפרת בקֱטורת בית, חניה + מ"ר 235 ,' חדִ 8 050-5360522 חצר + לֹהשכרה באפרת בנצח י-ם, דִו משפחתי גינה, מיידִי! + מרווח 052-8137967 : טלֹ

מצאת חפץ כלֹ-שהוא? רוצה לֹקֱיים השבה? פרסם בלֹוח פרסומידִע השבת אבידִה לֹפני כחודִש נשכח בטרמפ מצומת הגוש טלֹית ותפילֹין לֹקֱ. ארבע 052-8903571

לֹמכירה בישוב תלֹם מטר בנוי 300- בית כ לֹפרטים: שלֹמה 053-3629053

בתמר

דִו משפחתי אמיתי במחיר אטרקֱטיבי

באלֹעזר

1,745,000 ,’ ח 7 , דִירה ענקֱית ומרווחת &

לֹהשכרה לֹלֹא תיווך 054-5687720 2,650 , חדִ’ אטרקֱטיבית 3 – & בזית 3,600 ,' חדִ 4 – & בזית 3,050 , חדִ' מושקֱעת 3 – & בזית 6,500 , – וילֹה בלֹ”ה & בדִקֱלֹ 4,500 ,’ חדִ 5.5 - דִירת גן & בגפן 3,900 , חדִ’ חדִשה 4 - דִירת & בדִגן 5,000 , - דִו משפחתי, מושקֱע & בתמר לֹהשכרה בתקֱוע דִופלֹקֱס חדִ' גינה גדִולֹה, מיקֱום 4 054-6959986 מעולֹה 052-5220549 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885 לֹהשכרה באפרת חדִ', 2 ברימון, דִירת גינה, כ. פרטית, מיידִי! 054-5581584 9934814

דִרושים

דִרושים סוכנים לֹמכירת ארבעת לֹסט 22 המינים & 055-6636651 : אבנר רוצה לֹמצוא עבודִה? מודִעות דִרושים לֹפני כולֹם! ישירות לֹתיבת המיילֹ שלֹך במהדִורה הדִיגטלֹית לֹילֹדִה בכיתה ה' דִרושה מורה לֹהוראה מתקֱנת בחשבון פעם בשבוע 050-8733475

לֹלֹא תשלֹום!

5808885 : טלֹ

מכוניות

2008 , סיטרואן ברלֹינגו טורבו, טסט 1600 מנוע , מצב כלֹלֹי טוב 7/19 עדִ 053-2724200

עקֱב החגים שינויים במועדִי הגלֹיונות שים לֹב לֹשינויים ! 908 ’ מס מגזין החג שבידִך, מכילֹ מידִע חיוני רב. שמור עלֹ הגלֹיון בכדִי שלֹא תצטרך לֹחפש אחר מידִע נחוץ. בחוה”מ סוכות וביום שישי שלֹאחר סוכות - פר’ לֹא יצאו גלֹיונות פרסומידִע בראשית

רקֱ עסקֱת נדִלֹ"ן לֹמכירה במרכז נווה דִניאלֹ! באנגלֹו סכסון -

חדִרים 4 קֱומת כניסה ממ”דִ נוף פתוח מתאימה לֹנכה קֱרובה לֹבתי הכנסת ולֹגני הילֹדִים

909 ’ מס

ידִע

פרסו

גלֹיון

אחרי החגים ה

, ערש”קֱ פר’ נח,

יצא אי”ה כרגילֹ ביום שישי .12/10/18 , ג' בחשון

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

מכרז חיצוני

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

לֹמחלֹקֱת גזברות

דִרוש/ה

השקֱעות בנדִלֹ”ן

60% : היקֱף משרה דִירוג - מינהלֹי 6-8 מתח דִרגות מ”מ מנה”ח

שאסור לֹפספס

אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות, לֹקֱוחות מרוצים הפרוייקֱטים במישגן ומרילֹנדִ | $ 50,000- השקֱעה מ שנים 3- אחריות לֹ | לֹשנה 10% תשואה מובטחת

iris@efrat.muni.il או לֹדִוא"לֹ: קֱורות חיים, ניתן לֹהגיש עדִ לֹיום ראשון, 1532-9939382 : ( בפקֱס 30/9/18) כא’ תשרי

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

לֹמידִע מפורט ניתן לֹהכנס: www.efrat.muni.il

מומחה בבעיות רטיבות ואיטום ישראלֹ בן-אהרון אלֹ תתן לֹגשם לֹהכנס

ישיבה תיכונית

אור תורה נווה שמואלֹ אפרת

לֹישיבת נווה שמואלֹ אפרת דִרושה מזכירה office, excel יכולֹת לֹמידִה מהירה, יחסי אנוש טובים, עבודִת צוות )כולֹלֹ משמרת אחה”צ פעם בשבוע( התחלֹה מיידִית בעלֹת נסיון ידִע מקֱיף ביישומי מחשב, אינטרנט,

שיפוצים, הנדִסאות בנין קֱבלֹן רשום

קֱו”ח לֹמיילֹ: neveshmuel@gmail.com

052-6071970 israel_b_a@walla.co.il

Working till completion

היישוב שלי מסע זמן

| קשת מנגל |

עוז וגאו"ן

]צילומים: גרשון אלינסון[

בקיץהארורשלשנתתשע"דנחטפושלושתהנערים- נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עדשאערמטרמפיאדה בסמוך לאלון שבות. במהלך החיפושים הארוכים אחריהם החלו יהודית קצובר ונדיה מטר מארגון 'נשים בירוק' ואלישיב קמחי לתכנן תוכניות שיהיו תגובה ציונית הולמת למעשה הנבלה. לאחר מספר ישיבות שבהן הוצעו אופציות שונות, הוחלט שהיעד יהיה הפעם עלייה ליער אבו-סודא הסמוך למגדל עוז, למקום שיקרא לימים 'שמורת עוז וגאו"ן'.

יהודית קצובר, מחלוצות ההתיישבות בקריית ארבע-חברון, חברה לנדיה מטר, מקימת ארגון 'נשים בירוק' ומובילת המאבק על הגבעות הצפוניות באפרת, באמצע העשור הקודם. אז חששו שתיהן שהגורל של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון יהיה דומה לגורל העגום שפקד את ההתיישבות ברצועת עזה. מאבקם הראשון היה על האזור הקרוי נצר, שם הצליחו למנוע מחקלאים פלסטינים לעבד בצורה לא חוקית אדמות סקר ולהביא להכרזה של המקום כאדמות מדינה. בהמשך פעלו קצובר ומטר להשארת בסיס שדמה השוכן לצד כביש ירושלים-תקוע בידיים יהודית, ומאוחר יותר החלו השתיים להתעסק בתוכנית הקוראת לסיפוח של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. לאחר שמונה עשר יום של חיפושים אחר הנערים החלו לרחוש השמועות על מציאת גופותיהם. קצובר ומטר קיבלו את ההודעה הרשמית על כך . מיד אורגן ציוד בסיסי: גנרטור, מכלי 20:00- ב מים, מזרונים וציוד. הפעילים התכנסו בצומת הגוש והתכוונו לעלות בחצות אל הגבעה. אולם במרחבי הצומת התארגנה עצרת תפילה של התושבים, והפעילים חששו מהתגלות מוקדמת על ידי כוחות המשטרה שהיו באזור, ולכן חיכו , וכשהקהל התפזר עלו לגבעה. הפעילים 2:00 עד החלו מיד בניקיון השטח, וכעבור מספר שעות הגיע לגבעה גם ראש המועצה דאז, דוידי פרל, לפנות 3:00- והבטיח לגבות את הפעילים. ב בוקר הגיע לשם מח"ט עציון דאז עמית ימין בעיניים נפוחות משבועיים וחצי של חוסר שינה בעקבות החיפושים, וללא מילים לחץ את ידיהם של העולים. עדיין לא חשבו על שם למקום, אך אליעזר רודריג מקריית ארבע הציע את השם 'גאו"ן', על שם ראשי התיבות של שלושת הנערים גיל-עד, אייל ונפתלי. בהמשך נקבע השם הרשמי 'גבעת עוז וגאו"ן', מכיוון שהגבעה סמוכה לקיבוץ מגדל עוז ולגבעת עוז )אום

ומרחוק. בשבע בבוקר תומכים רבים הגיעו למקום והתקיימה תפילת שחרית טעונה מאוד. "כשנגמרה התפילה", מספר קמחי, "האנשים הסתכלו זה על זה, ותהו: "אז מה עושים?" מקימים מקום חדש! חילקנו משימות - אלה פורצים שביל, אלה מבשלים, אלה אוספים זבל..." במהלך הקיץ ההוא עבדו במקום מאות בני נוער, בערך מאתיים כל יום, והם החלו להכשיר את הגבעה לפעילות. יער אבו סודא הוא שמורת טבע מנדטורית שבעקבות מאבק של בית נעצרה 2006 ספר שדה כפר עציון בשנת בו הבנייה של גדר ההפרדה המזרחית שהייתה אמורה לעבור בשטח השמורה. ברבות השנים השמורה הפכה למזבלה של הכפר בית פג'אר הסמוך. שמורת עוז וגאו"ן היא נקודת תצפית חשובה על עמק ברכה, העמק שבו עוברת הדרך הראשית מירושלים לחברון. בגבעה הייתה שמורת טבע לאורך כל השנים, בייחוד בתקופת המנדט הבריטי בארץ. הממשל הבריטי פעל לייעור רב בארץ למטרות שונות - הן לייער אדמות שאינן ניתנות לעיבוד חקלאי ובכך לשמור על מאגרי המים ולמנוע סחף )בייחוד בהר(, והן לניצול קרקעות ציבוריות לגידול עצים להסקה. בפסגת הגבעה נמצא אתר העתיקות חירבת אום א-טלע שנמצאו בו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית מעל שרידי יישוב מהתקופה הישראלית. מטר מעל 976 , בשל גובהו הרב של המקום פני הים, ומכיוון שהוא בולט למרחקים, יש המשערים כי כאן מקום 'מגדל עדר' הנזכר בתנ"ך: "ויסע ישראל וייט אהלה מהלאה למגדל עדר" )בראשית לה, כא(. במגדל עדר נקשר גם אחד ממדרשי הגאולה הרואה בו מקום שממנו עתיד להתגלות מלך המשיח באחרית הימים. מדרש זה נאמר על הפסוק מספר מיכה: "ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים )מיכה ד, ח(".

עוז וגאון

בשנה האחרונה הגיעו למקום תיירים, 15,000 וכן קבוצות רבות שהשתתפו פעילויות ובסדנאות במקום

א-טלע( המתנשאת מעליה. עוד באותו בוקר הכניס אחד האנשים, תוך כדי מבצעי הניקיון הקדחתניים, את שם הגבעה ל'ווייז', והדבר אִפשר להמוני בית ישראל להגיע למקום מקרוב

<<

|

28

פרתה גוש מבית