כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יוני 2018 - גיליון 252

252 גיליון

2018 סיוון-תמוז תשע"ח יוני

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

9-8

6 נסיעה נכונה (לחו"ל)

5-4

ארכיון לדוגמא

הכפר של בתיה

עברית - מבזקים - טריוויה - תשבץ - בישולאה - תזונה - סרט - טכנולוגיה - טיול - אופנה - ספר מדורים קבועים:

ולענייננו?כלכךהרבהמקריםשלחוסרכבוד,חוסרסבלנות, גסות רוח שלא לומר אלימות מילולית מתרחשים בכל יום נגד קשישים – שהדעת פשוט אינה תופסת. כל ההסברים הפסיכולוגיים אינם תופסים במקרים האלה, ואני גם לא סבורה שהענשה תמנע את ההישנות הבלתי פוסקת שלהם. מה כן? כרגיל – רק חינוך. חינוך לקבלת כל מי שהוא אינו אני. זה הכול. Mehulal2@netvision.net.il

מלכה מהולל מאת: 

ילדה הייתי וגם בגרתי, תלמידה הייתי וגם מורה, אם הנני וגם סבתא – רבות ראיתי בחובשי את כל אחד מהכובעים האלה. יש משהו כל כך אכזרי בבני-אדם שלעתים מתמתן בבגרות ולעתים מקצין – והדעת לא יכולה לסבול את זה. זה מתחיל בגיל צעיר. ילד או ילדה יכולים להיות ביישנים מדי או תוקפנים מדי, נמוכים מדי או גבוהים מדי, רזים מדי או שמנים מדי, תלויים מדי או עצמאים מדי, חכמים מדי או טיפשים מדי, עולים חדשים מדי או אתיופים מדי, עירונים מדי או קיבוצניקים מדי, אשכנזים מדי או מזרחים מדי, חילוניים מדי או דתיים מדי. הרשימה ארוכה ארוכה אבל המילה 'מדי' תחזור בכל אחד מהתיאורים. המוחהאנושי מתוכנתלקבלאתהאמצע, אתההולך בזרם, זה הנראה כמו כולם, מדבר כמו כולם וחושב כמו כולם. כל אחד אחר הוא 'חריג' ובחריג אפשר, מותר ולעתים רצוי לבעוט. מאין זההגיע?לאלוהיםואולי לפסיכולוגיההפתרונים. ההתנהגות האנושית הזאת הייתה קיימת מאז ומעולם. היטב אני זוכרת אירוע פעוט לכאורה שקרה כשהלכתי באחד הרחובות השקטים ברעננה, יד ביד עם בכורתי שהייתה אז בת ארבע. מולה הגיעה חברתה לגן, גם היא הולכת יד ביד עם אימה. שמחתי לקראתן, בהיותנו חדשים בעיר שמחתי לפגוש חברה חדשה של בתי. אלא שהילדה שחררה עצמה מיד אימה, החלה בריצה מהירה לקראתנו ובמלואכוחה (ככלשיכולה ילדהבתארבע להיותחזקה) התנגשה בכוונה בבתי והפילה אותה על גבה, וזו הייתה שרועה דקות ארוכות על המדרכה. אלימות לשמה מתחילה מוקדם. זו אחת הסיבות שלבי עלץ כשנטע ברזילי זכתה באירוויזיון. נערה שהייתה דחויה, שסבלהמהיותהאחרת, שהייתה להאמירהשונה ובשל כך נהדפה לאחור – נערה כזאת, מוכשרת כשד, נושאת את הדגל של עצמה ולא רק – ומצליחה לשמור על שפיות במעמד כל כך מבלבל. ההורים שלה עשו בוודאי משהו טוב מאוד.

חמ"ל "האח הגדול" החל בתצפיותיו מאיר חוטקובסקי מאת: 

חדשות הגמלאים

פרסמנו במדור זה על יוזמה של 2017 בגיליון נובמבר חברי כנסת להצעת חוק המחייבת התקנת מצלמות במחלקות האשפוז הסיעודי בבתי האבות. היוזמה עלתה בעקבות מקרי התעללות רבים וקשים בקשישים ובמטופלים. קבוצת "עמל", המפעילה בתי אבות סיעודיים לקשישים, היא הראשונה שרישתה את סניפיה . גלית גז, מנהלת המרכזים של 24/7 במצלמות המופעלות 2016- "עמל ומעבר": "בעקבות אירועים שהחלו עוד ב הקמנו את הפרויקט על מנת ליצור תחושת ביטחון עבור הדיירים. הפרויקט קיבל את אישור המשפחות ומלווה בייעוץ משפטי לשמירת צנעת הפרט". meirch@gmail.com

/ - פלוס מינוס +

עובר ושב עובר ושב

מינוס לצד ניסיונות העירייה לשפר את חזות פני העיר גם באזור התעשייה בולט בכיעורו ובמוזנחותו בית ״סולל

˘„Á

202 גיליון

2014 ניסן תשע"דאפריל

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, אביבה אסיאו, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק,

חברי המערכת:

בונה״, ובמיוחד חלקו האחורי. האם אי אפשר לפעול לשיפור המראה הזה האופייני למדינת עולם שלישי ולא לרעננה?!

נח הורניק, יהודית הלפר, ברכה ויסברט, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רות רסין. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה:

לאביבה וצבי קניג, ברכות חמות להולדת הנינה מערכת "כיוון חדש"

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. רחל ריינשטיין, מנהלת ארכיון העיר רעננה תמונת שער: מלכה מהולל צילמה:

2

06/2018 - 252 רעננה

רְצוֹנִי לְיוֹתֵר דוד אשל מאת:  כַּמָּה אֱוִילִי הַחַיִּים בְּגִילִי, רְצוֹנִי לְיוֹתֵר וַאֲנִי חַיָּב לְוַתֵּר. בִּגְלַל בִּרְכִּי אֲוַתֵּר עַל הַסְּקִי, בִּגְלַל שִׁכְחָה אֲוַתֵּר עַל שִׂיחָה, וּבִגְלַל דִּיסְק עִם פְּרִיצָה אֲוַתֵּר עַל רִיצָה.

טובה וולף מלכה מהולל מאת: 

את עדיין מתכוננת לפני שיעורים בתנ"ך שאת מעבירה במרכז היום? אני שואלת את טובה וולף, מורה מיתולוגית לתנ"ך בתיכון "אוסטרובסקי" בעיר. שעות בשבוע אני עובדת 30-25 "בוודאי", היא עונה לי בתמיהה על עצם השאלה, "בין על כל הרצאה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להגיע לא מוכנה. חייבת לדייק בכל דבר עמודי פוליו, אבל לא מוציאה אותם מהתיק. בדיוק כמו שעשיתי 40 ועניין. אני כותבת ב"אוסטרובסקי". כל שיעור היה מוכן בתיק, אבל אף פעם לא הוצאתי את הדפים". טובה וולף עומדת בפני מעבר משמעותי. אחרי עשרות שנים ברעננה היא עומדת נכדים. 6- ילדים ו 2 לעבור לדיור מוגן בכפר-סבא. יש לה "אני מוכנה", היא אומרת בהחלטיות, "קשה לי להיות לבד. יש לי ילדים נהדרים ונכדים נהדרים אבל כולם עובדים קשה וגם עושים כמיטב יכולתם לבקר אותי, אבל

סיפור תמונה

אני לא רוצה להכביד עליהם. אני גם עם פחות אנרגיות לצאת. אני בטוחה שיהיה לי שם טוב". טובה היא אישה עם אנרגיות בלתי מתכלות. פעם בשבוע היא מתייצבת במרכז היום ומרצה על פרשת השבוע. יש הבדל בין עמידה לפני תלמידים בתיכון ובין תלמידים קשישים? "בטח", היא צוחקת, "לפני התלמידים הרשיתי לעצמי לנבל את הפה, פה אני לא מעזה." לנבל את הפה? "כן, הסופר המקראי מדגיש למשל שבת-שבע הלכה למקווה וכבר נהייתה טהורה, כדי להדגיש שההיריון הוא מדוד ולא מבעלה. אני נהגתי לספר להם על ספרו של ג'וזף הלר "אלוהים יודע" בו הוא הפך את דוד לדמות אנושית שקל להזדהות איתה ואת בת-שבע לדמות פחות פאסיבית. עכשיו הבנתי למה טובה מתכוונת ב"לנבל את הפה". . את השואה הם עברו באוזבקיסטאן לשם ברחו 1950 טובה עלתה ארצה עם הוריה ואחיה מפולין בסוף שנת חזרו לפולין וגרו בלודז'. 1945- עם פרוץ המלחמה. ב למה עליתם רק כעבור חמש שנים? "אימא לא רצתה לעלות, והיא ידעה על מה היא מדברת. עד יומה האחרון לא התערתה פה. אבא לעומתה התערה מיד. הוא היה איש מכירות של כימיקלים בתחילת דרכו ואחר כך של דבש מקיבוץ שמיר. כשנולדו הנכדים, הייתה לאימא שמחה". איפה למדת? "למדתי בבית הספר החקלאי במגדיאל, ואחר-כך בסמינר בבית-הכרם בירושלים. שירתתי בצבא כמורה בנח"ל בקיבוץ רעים. לא תקופה שהייתי חוזרת אליה. בהמשך החלטתי שאני לא רוצה ללמד בבית-ספר יסודי ועל כן המשכתי לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם למדתי תנ"ך, פילוסופיה יהודית וקבלה". וחתונה? . ברעננה כולן התחתנו אז בגיל 25 "את מוטק'ה פגשתי רק בתום לימודיי באוניברסיטה. הייתי כבר זקנה בת . מוטק'ה היה מבוגר ממני והוא היה בעל נפלא ואבא נהדר לילדינו. הוא נפטר לפני מספר שנים". 18 איפה פגשת את דוד קורנגרין, מנהל תיכון "אוסטרובסקי"? . הוא היה עדיין סטודנט אז, 22 "קורנגרין היה שכן שלנו בשכונה שכבר לא קיימת, שכונת לסטר באחוזה שעות 5 וכשקיבל כעבור שנים אחדות את ניהול התיכון, הוא קרא לי ללמד בו. בשנה הראשונה הוא נתן לי שבועיות, שעה אחת בכל יום, ואני הייתי מגיעה באוטובוס מחולון עד רעננה. אחר-כך עברנו להרצלייה והמשרה שלי גדלה, ובהמשך חזרנו לרעננה". איך היה ללמד ברעננה? "בהתחלה נתן לי קורנגרין ללמד ספרות ולשון, ואני בכלל לא למדתי לשון, אבל את בניין קל אפילו אני ידעתי. התלמידים מייד עולים על נקודות תורפה של המורים החדשים, אז כשלימדתי את ההטייה של השורש ש.פ.כ שאל אותי תלמיד אם אפשר להטות גם בבניין הפעיל. 'כן, עניתי לו, אבל אתה לא מסוגל'. מאז נהיה שקט". ואיך היה בהמשך? "מוטק'ה בעלי תמיד אמר ש"אוסטרובסקי הוא ביתי הראשון". ובאמת, לא היה יום שלא רציתי ללכת לבית- הספר. מעשרים השנים הראשונות אני זוכרת כל תלמיד בשמו. עד היום יש לי חבורת תלמידות שאני פוגשת פעם בחודש, והן כבר סבתות. כשמוטק'ה חלה והיה מאושפז בבי"ח "מאיר", טיפלו בו כמה וכמה רופאים שהיו תלמידיי. מאוד ריגש אותי שזכרו לי חסד נעוריי וטיפלו בו במסירות רבה". וכשפרשת? שנה הרצאות 15 "לימדתי עוד שבע שנים במכללה שהיום קרויה על שמו של קורנגרין, אחר כך שמעתי בספרות מפי רוחמה אלבג וגם הרצאות בנושא אקטואליה ומשפט מפרופ' סוזי נבות המרתקת. עכשיו כבר קשה לי לעלות ולרדת מהאוטובוס אז הפסקתי, אבל אני ממשיכה ללמד בבית. תלמידים שרוצים לשפר את ציון הבגרות שלהם בתנ"ך כדי להגדיל סיכוייהם להתקבל לבי"ס לרפואה". מה משמח אותך? "אני אגיד לך מה משמח אותי. כשהייתי חיילת הייתי חוזרת מהקיבוץ אחרי נסיעה ארוכה וישר הולכת לבקר חודשים ויושבת בלול בחצר של סבתה. לימים הייתה אורנה תלמידתי 8 את אורנה (נהרי) אהרון שהייתה בת ב"אוסטרובסקי" והיום היא מנהלת את תיכון "אביב" בו לומדת נכדתי. זה משמח אותי". Mehulal2@netvision.net.il

בִּגְלַל אֵיזֶה מֶחְקָר אֲוַתֵּר עַל סֻכָּר, וּמִטַּעֲמוֹ שֶׁל מוּסָר

לֹא אֶטְעַם שׁוּב בָּשָׂר, וּבִגְלַל גִּזְעָנוּת בְּבֵיתָ"ר אֲנִי אוֹהֵד בְּנִסְתָּר. רְצוֹנִי לְיוֹתֵר וַאֲנִי חַיָּב לְוַתֵּר.

סְפָרִים עַל זִקְנָה הֵם אֶצְלִי בָּאָפְנָה.

אֲנִי קוֹרֵא עַל חָכְמוֹת מַה קּוֹרֶה אַחֲרֵי מוֹת וְהוֹן תּוֹעָפוֹת מוֹצִיא עַל תְּרוּפוֹת. הֲנָאָתִי מִגְּנִיחוֹת רַבָּה יוֹתֵר מִבְּדִיחוֹת. אֲנִי שָׁר וּמְזַיֵּף וְגַם בַּשֵּׁנָה... אֲנִי מִתְעַיֵּף.

וּבְתוֹךְ חֲלוֹמוֹת עוֹד יֵשׁ לִי חָמוֹת רְצוֹנִי לְיוֹתֵר וַאֲנִי חַיָּב לְוַתֵּר.

סֶקְס זֶה נִפְלָא אַךְ הַהִתְרַגְּשׁוּת מַגְבִּילָה. כְּשֶׁנִּסִּיתִי צְלִילָה הַגּוּף כִּמְעַט לֹא עָלָה וְאִם אֶכְתֹּב יְצִירָה יֹאמְרוּ: הוּא וַדַּאי בְּצָרָה. אֲנִי רוֹצֶה עוֹד נְכָדִים אֲבָל יֵשׁ לִי מְעַט יְלָדִים,

וְהֵם לֹא רוֹצִים יוֹתֵר לְנַסּוֹת וַאֲנִי נְכָדִים, לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. תִּקְוָתִי שֶׁהַנְּכָדִים מְבִינִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת עֲבוּרִי בְּנִינִים.

בִּגְלַל שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֵר יוֹצֵא לִי מִפִּי מַשֶּׁהוּ אַחֵר,

הָיָה לי בָּרֹאשׁ רַעְיוֹן כֹּה מֻשְׁלָם הָיָה לִפְנֵי רֶגַע וּפִתְאוֹם נֶעֱלַם. הָה כֵּן נִזְכַּרְתִּי... רְצוֹנִי לְיוֹתֵר וְעַל זֹאת... לֹא אֲוַתֵּר: לֹא אֲוַתֵּר עַל מַהוּתִי שֶׁכָּל רֶגַע... יִהְיֶה אֵיכוּתִי, לֹא אֲוַתֵּר עַל אַהֲבָתִי כִּי הִיא...הַדָּבָר הָאֲמִתִּי. אֶתְבּוֹנֵן בַּחִיּוּב וְלֹא בַּשְּׁלִילִי וְאֶרְאֶה...כַּמָּה נִפְלָא וּמַפְלִיא יְכוֹלִים לִהְיוֹת... הַחַיִּים בְּגִילִי.

3

06/2018 - 252 רעננה

היינו שבעים שנה למדינה...

יהודית הלפר מאת: 

למוסד כפר בתיה הממוקם במערב רעננה, מלאו שבעים שנה וקצת. הכפר נוסד בשנת , אחרי מלחמת העולם השנייה, ככפר לילדים ניצולי שואה. הוא קרוי על שם בתיה גוטספלד 1947 ), נשיאת נשות "המזרחי" בארצות הברית אשר הובילה להקמת כפר הנוער. פגשנו 1966-1890( שניים מהילדים שהתחנכו שם משנת הקמתו של המוסד. אליעזר רבינוביץ וחיה שפירא שיתפו אותנו בחוויותיהם מתקופה זו.

), תושב רעננה, היה 83( אליעזר רבינוביץ כשהגיע למוסד כפר בתיה עם קבוצת 12 בן ילדים ממוסד "משק מוצא" ליד ירושלים. מרבית הילדים ממוסד זה היו ניצולי שואה, רובם מ"ילדי טהרן", שהועלו ארצה בזמן ) מבתי היתומים 1943 המלחמה (בשנת בברית המועצות לשעבר, דרך טהרן, ביחד

עם "צבא אנדרס" הפולני. המבצע התאפשר הודות להסכם בין ממשלת פולין הגולה לבין הבריטים ששלטו אז באיראן. הבריטים הסכימו להעניק לאלף הילדים אשרות כניסה לארץ. אני מבינה שלא נמנית על "ילדי טהרן", אז איך הצטרפת לקבוצה הזו? "בין הילדים ב'משק מוצא' היו אחדים שלא נמנו על 'ילדי טהרן'. אני הייתי ביניהם. הייתי ילד ירושלמי. אני, עם הוריי ובני משפחתי, ניצלנו בעור שינינו מציפורני הנאצים והגענו . סבלנו מחרפת רעב כי לאבא לא היה פנקס 1945 ארצה בשנת אדום (כחבר הסתדרות מפא"י), ולמרות שהיה מהנדס הוא לא הצליח למצוא עבודה. הוריי לא היו מסוגלים לכלכל אותי ולא הייתה להם ברירה אלא לסדר אותי במוסד כדי שלפחות יהיה לי מה לאכול. אחותי הגדולה סודרה ב"מוסד עלייה" ואחי הקטן נשאר בבית". איך הצלחתם להינצל? "אני יליד וינה. עם עליית הנאצים לשלטון והתלהטות האווירה נגד היהודים בגרמניה וגם באוסטריה, אבא הבין , בדרך לא דרך, הוא 1937 מיד שעלינו לברוח. כבר בשנת הביא אותנו לצפון רומניה במטרה לתפוס שם אונייה מנמל קונסטנצה שתביא אותנו באופן בלתי לגאלי לארץ-ישראל. חיינו שם שנתיים ואז, בפרוץ המלחמה, כשהחל שיתוף הפעולה בין הנאצים לממשלת רומניה, הכניסו אותנו, את אבי, אימי ואת ארבעתנו, הילדים הקטנים, למעצר. אבא עבד בעבודות פרך. שהינו שם מספר שנים. כאשר היה ברור שהנאצים עומדים להפסיד את המלחמה, החליפו הרומנים צד ושחררו אותנו. נסענו לתורכיה ומשם ברכבת הנוסעת לקהיר דרך סוריה ולבנון הגענו לחיפה. בארץ, בגיל עשר, הלכתי לראשונה בחיי לבית-ספר".

ילדים רוקדים בכפר בתיה (צילום ארכיון)

איך התנהלו החיים בכפר בתיה? "היינו מאה ילדים. היה לנו מנהל קשוח בשם אנוך. הגישה החינוכית שלו דגלה במתן אחריות לילדים. היה מדריך אחד לכל מספר ביתני מגורים. בכל ביתן גרנו ילדים קטנים וגם בני נוער. הם היו אמורים לטפל בנו, כמו אחים גדולים במשפחה מרובת נפשות. בסך הכול היה בסדר. החדרים היו יפים, בשעות הבוקר למדנו ואחר הצהריים עבדנו במשק החקלאי של המוסד". מה קרה כשפרצה מלחמת השחרור? "רוב המדריכים שלנו גויסו ואז התנהלנו כמעט לבד מחוסר ברירה. באותה תקופה לא ביקרתי בבית חודשים רבים בגלל בלי שום ציון. 13 המצור שהיה על ירושלים. כך עברתי את גיל עד היום לא חגגו לי בר-מצווה". עד מתי למדת בכפר בתיה? "סיימתי שם תיכון, התגייסתי לצבא וחזרתי לעבוד כמדריך. עם סיום לימודיי האקדמאיים חזרתי לכפר בתיה כמנהל ".1958 עד 1953 הכפר. ניהלתי את הפנימייה בשנים וואו! עברת כברת דרך. האם שינית את הגישה החינוכית הקשוחה של המנהל הראשון אנוך? "נקטתי בגישה חינוכית הפוכה לזו של אנוך. מרבית

4

06/2018 - 252 רעננה

מראשוני הילדים בכפר בתיה האוכלוסייה הייתה של עולים חדשים שהגיעו מארצות שונות ללא הוריהם כדי שיקבלו חינוך יהודי דתי. הייתה קבוצה גדולה של ילדים מהודו ומדרום אמריקה. מיעוט הילדים היו ישראלים ממשפחות במצוקה שהוריהם לא היו מסוגלים לטפל בהם. ידעתי שלילדים אלה חסרה דמות הורה ונקטתי גישה אבהית. לא פעם הזמנתי ילד אליי הביתה לארוחה עם משפחתי. מצד שני, כיוון שפעם הייתי חניך, ידעתי את כל ה'טריקים' של הילדים והם לא יכלו לעבוד עליי..." כפר בתיה חולק למספר מבני מגורים שכונו 'בתים', אולי כדי לתת לנו תחושת בית אותה היינו חסרים אחרי טראומת המלחמה והמחנות. כל קומה חולקה לאגפים נפרדים לבנים ולבנות. היינו ארבע בנות בחדר. בחדר היו מיטות מעץ ועל המיטה נפרשו כיסויי מיטה צבעוניים. על החלונות נתלו וילונות וכל ילדה קיבלה שידה אישית. בסוף המסדרון היו חדרי המקלחת והשירותים (כמובן, נפרדים לבנים ולבנות). חדרי המקלחת צופו בחרסינה לבנה והכול הבהיק מניקיון. בחדר היו איתי בנות מ'ילדי טהרן', שעברו אלינו מ'משק מוצא'".

) לבית גולדשטיין, תושבת פתח-תקווה, 86( חיה שפירא וחצי כשהגיעה לכפר בתיה 14 הייתה בת עם קבוצת "ילדי דסק" (ילדים יתומים שהתחנכו במוסד של "בני עקיבא" בעיירה דסק הונגריה – י.ה.). הקבוצה הגיעה לכפר כחודש אחרי הקמתו, אחרי שנה של שהייה במחנה העקורים בקפריסין. מה עבר עלייך במלחמה עד קפריסין? "נולדתי בעיירה איז'אק במרכז הונגריה, ועם פרוץ המלחמה עברה משפחתנו - אבא, אימא, אני ואחי הקטן לבודפשט, כי כולם היו בטוחים שהגרמנים לא יגיעו לעיר ושם נהיה בטוחים. הייתה לנו שם משפחה. כשהגיעו הנאצים לעיר, נחתו עלינו ההוראות בזו אחר זו. קודם כל חויבנו לעבור לגור ברובע יהודי. כל בתי היהודיםסומנו בסימון מיוחד. עם הקמת הגטו התחילו להוציא את היהודים מהבתים והעבירו אותם במשאיות לגטו. את אבא לקחו מזמן לעבודות פרך. אותי, את אחי ובת דודתי סידרו במוסד לילדים, אך אימא הוציאה אותנו משם כשנודע לה שעומדים להעביר את כולם לגטו. אימא הצליחה ברוב תושייתה להתחמק מהגטו ונעזרה באנשים שהכירה שעזרו לנו לברוח לפרבר ליד בודפשט. אחד האנשים היקרים שעזרו לנו היה כומר בשם האב רגוצי. שם שהינו עד שהגיעו הרוסים. הציעו לאימא להעביר אותנו - את אחי, אותי 1946 באביב ובת דודתי, לכפר הילדים של 'בני עקיבא' שהוקם בעיירה דסק במטרה להכין את הילדים לעלייה בלתי לגאלית לארץ. רוב הילדים היו יתומים. לצערי גם אני התייתמתי. אבא לא שב מהמלחמה. אימא הצטרפה אלינו כאשת צוות. התגבשנו שם כקבוצה. יחס המדריכים אלינו היה חם. למדנו שירים בעברית וחיכינו ליום הגדול. סוף סוף הגענו לספינה, אך הבריטים גדעו את שמחתנו והגלו אותנו לקפריסין. גם שם המשכנו בלימודי עברית והמדריכים עודדו אותנו כל הזמן. היה לנו מעין המנון אותו שרנו בכל הזדמנות: 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה... מה אכפת לי לשבת בקפריסין, קפריסין היא 'ערב ארץ-ישראל' וכך התעודדנו". איך הרגשת בכפר בתיה בתקופה הראשונה? "שמחתי לפגוש את חבריי מקבוצת 'ילדי דסק' שהגיעו ארצה ב'נגלה' הראשונה. אני הגעתי בשנייה. במשך הזמן נעשינו כמו משפחה. התלהבתי מהמקום היפה, מהאסתטיקה שלו.

היה מחנכם ומנהל הבית בו התגוררו חיים ציגלר המורה רבינוביץ ושפירא. שניהם ציינו שהוא היה אדם חם ונעים והילדים אהבו אותו, בניגוד למנהל, אנוך, שהיה קשוח מאוד. שפירא מפרטת: "חינוך הילדים בכפר בתיה התנהל לפי שיטת . הוא רצה לחנך אותנו לעצמאות כדי שנוכל אנוך החינוך של להסתדר בכוחות עצמו בחיינו בעתיד, אבל לא לקח בחשבון או לא רצה להתחשב ברגשות הילדים. הוא לא התחשב בעובדה שרובם היו יתומים, שאיבדו בית ומשפחה בשואה. הוא הפריד בין אחים ואחיות, בין חברים וחברות. לאחר היחס החם האוהב והמחבק, היה לי קשה לקבל את האווירה הקרה והנוקשה במוסד. המורה חיים ציגלר הסביר לי ששיטת המנהל היא לטובתנו כי החיים בחוץ הם קשים ואכזריים ואנו נזדקק לכלים מתאימים כי להתמודד איתם. לא קיבלתי את ההסבר הזה וחשבתי בלבי שכבר קיבלנו את חלקנו מן הרע והקשה שבחיים. הילדים גם חויבו לדבר רק עברית ולקרוא ספרים בעברית. ילד שרצה לקרוא ספר בשפה אחרת, נאלץ להסתירו מעיני הצוות". איך הגבתם לכ"ט בנובמבר ולאחר מכן להכרזת המדינה? "בכ"ט בנובמבר עקבנו אחרי השידור ברדיו ורשמנו כל קול. כשהסתיימה ההצבעה באו"ם, פרצנו במחיאות כפיים סוערות וקראנו: 'יש לנו מדינה!'. ירדנו ל'מושבה' (מרכז העיר רעננה) כדי לחגוג עם תושבי המקום. הצטרפנו להמוני הרוקדים, שרקדו הורה עד אור הבוקר". עד מתי למדת בכפר בתיה? (שהרי הפסדתי 16 "סיימתי את בית הספר היסודי בגיל שנות לימוד בגלל המלחמה) והחלטתי לחזור הביתה לאימא שבינתיים נישאה מחדש. אני מצטערת שלא המשכתי ללמוד שם, אבל אז לא חשבתי יותר מדי. רק רציתי לחזור הביתה". מה הזיכרון המשמעותי ביותר שנשאר לך מתקופה זו? "הלימודים. מאד אהבתי את הלימודים. במיוחד את לימודי התנ"ך, שלראשונה התוודעתי אליהם". Yehudit_helfer@walla.co.il

5

06/2018 - 252 רעננה

להלן אכסיומה: לעולם איננו מבוגרים מדי לנסוע לטיולים בחו"ל. להלן הסתייגות: בתנאי שנדאג להצטייד בהוראות מתאימות, תרופות קבועות וחיסונים מומלצים. ד"ר דני אלון* מאת:  המדריך למטייל הצעיר ברוחו במצב הבריאותי, הרופאים עשויים להמליץ גם לבצע שינוי מהותי במסלול, או אף לדחות את הנסיעה. מה חשוב לקחת לחו"ל?

מהרופא המטפל שבו ציון כל המחלות מכתב באנגלית • הכרוניות שמהם סובלים. על המכתב לכלול רשימה של כל הפעולות הרפואיות שבוצעו בעבר כגון: צנתור, ניתוח מעקפים, החלפת מפרקים וכיו"ב, וכן רשימת כל התרופות שמות גנריים הקבועות שנוטלים. הרשימה צריכה לכלול גם של התרופות, לא רק שמות מסחריים, כך שהתרופות תהיינה קלות לזיהוי בכל מקום בעולם. • מומלץ להצטייד גם בתרשימים רפואיים העלולים להיות רלבנטיים כמו: תרשים א.ק.ג. עדכני לסובלים ממחלת לב ודרכי התקשרות (טלפון נייד, פקס, מייל) של הרופא הקרדיולוג המטפל בארץ. • תרופות מרשם יש לקחת באריזות המקוריות ולאפסנן רק בתיק העלייה למטוס (הטמפרטורה במזוודות בבטן המטוס עלולה לפגוע בתרופות והמזוודות עלולות לא להגיע). ביטוח נסיעות לחו"ל מאפשר כיסוי לבעיות בריאות ביטוח: • ולמחלות קיימות וכרוניות. כדאי להרחיב את הכיסוי באופן שיכלול גם פינוי רפואי וגם אפשרות של ביטול הטיול מסיבות רפואיות. במקביל רצוי לקבל מהחברה המבטחת רשימת כתובות של מרכזים רפואיים רלבנטיים בחו"ל לבעיות הרפואיות של הנוסע. נגד חלק מהמחלות הגנה מפני עקיצות יתושים וחרקים: • העוברות בעקיצות יתושים, כמו קדחת דנגי וקדחת צ'יקונגוניה, אין חיסון. על כן חשוב מאד להתגונן מפני עקיצות יתושים באזורים בהן המחלות נפוצות. כדאי להקפיד על לבוש ארוך ולהקפיד על מריחה של אזורים בריכוז העולה על Deet( חשופים בחומרים דוחי יתושים .)Picardin או 25% יש לדאוג לעדכון כל חיסוני השגרה. חיסונים בגיל המבוגר: • נוסעים מבוגרים רבים סבורים שחיסוני הילדות שקיבלו עדיין מגנים עליהם. טעות! חיסונים שונים הניתנים כיום כלל לא ניתנו בעבר. בנוסף לכך, עם הגיל, אנו נעשים רגישים יותר וחשופים יותר לסיבוכים של מחלות זיהומיות נפוצות, נגדן קיים חיסון. 65 לכל הנוסעים מעל גיל חיסון נגד דלקת ריאות ושפעת: • מומלץ לקבל את החיסון נגד דלקת ריאות וכמובן- חיסון נגד שפעת. • רצוי להתייעץ עם רופאי מרפאות המטיילים לגבי חיסונים , טיפוס הבטן, B- ו A נגד דיפטריה וטטנוס, צהבת מסוגים פוליו, דלקת קרום המוח החיידקית, קדחת צהובה ומלריה. • חשוב לא פחות להיערך לטיסה עצמה, במיוחד כשמדובר בטיסות ארוכות. יש להקפיד על קימה והליכה מדי שעה או שעתיים ולהרבות בשתיית מים. • ד"ר דני אלון, הוא מנהל מחלקה פנימית א' בבית-החולים "מאיר" בכפר-סבא. שימש כרופא בכיר במרפאת המטיילים של בית-החולים, חקר את נושא תחלואת המטיילים בגיל מבוגר והנו מומחה למחלות זיהומיות.

השיפור במצבם הבריאותי של בני הגיל השלישי בשילוב העלייה בהכנסה הפנויה, מאפשרים לרבים מאתנו לממש חלומות ישנים ולנסוע ליעדים אקזוטיים שאינם בהכרח במרכז הרפואי אירופה הקלאסית. במרפאת המטיילים , לא נדיר לפגוש נוסעים מבוגרים, שיעדם ארצות "מאיר" הברית, המזרח או אפילו אפריקה. אף שמדובר בתופעה משמחת אי אפשר להתכחש לכך שהגיל מביא אתו במקרים רבים ירידה בתפקודים השונים. כך למשל בסיבולת לב-ריאה, ברגישות גבוהה יותר לזיהומי מעיים, ובירידה בפעילות מערכת החיסון. ניכרת גם ירידה בתפקודים הנוירולוגיים: קושי לשנן ולזכור וירידה בחדות הראייה והשמיעה, מה שעלול לגרום לחרדה אצל המטיילים המבוגרים ולתחושת בלבול. תגידו עכשיו: אז בשביל מה לנסוע? הרבה יותר בטוח בבית. אז לא. הנסיעות מחדדות את הסקרנות, משפרות את הכושר, מעודדות את התקשורת החברתית ומפיגות את השעמום העלול לאפוף אותנו בבית. בהחלטמומלץ לנסוע, אבל במקביל מומלץ לנקוט באמצעי הזהירות הנחוצים. איך נערכים נכון לנסיעה? מומלץ לפנות לייעוץ מסודר במרפאת 60 למטיילים מעל גיל המטיילים, לפחות ארבעה עד שישה שבועות לפני הנסיעה. לא מדובר כמובן בנסיעות לאירופה או בשיט תענוגות, אלא רק לעולם שלישי ולמקומות פחות מסודרים. לייעוץ זה חשוב להביא מכתב מרופא המשפחה ובו פירוט מלא של האבחנות הכרוניות השונות ושל התרופות הקבועות. בייעוץ כזה יובאו בחשבון: המסלול, משך הטיול, אופיו, ההיסטוריה הרפואית האישית, התרופות הקבועות שנוטלים, אלרגיות שונות שמהם סובלים ועוד. אלה, בשילוב עם הסיכונים הספציפיים בארצות היעד, מאפשרים "לתפור" בעבור כל מטייל את ההמלצות על החיסונים הנדרשים, להמליץ על התרופות שיש להביא מהארץ ולייעץ מהי הדרך המיטבית להתנהל לפני הנסיעה, במהלכה ואחריה. יש להביא בחשבון כי בנסיבות מסוימות, ובהתחשב

6

06/2018 - 252 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה 09-7729320 : / פקס 09-7747041 : טלפון

מרכז יום לאזרח הוותיק 2018 תוכניות מיוחדות לחודש יוני - שירה בציבור 10:30 בשעה 07.06.18 יום חמישי … עם ישי ואייל. - זכויות הקשישים 10:30 בשעה 14.06.18 יום חמישי … במדינת-ישראל. מרצה: שירי תאיר. - שעת זה"ב בזמר 10:30 בשעה 21.06.18 יום חמישי … עם יוסי טל. - הופעה של הזמר 10:30 בשעה 28.06.18 יום חמישי … ינון חסון. 2018 מכירות במרכז בחודש יוני 10:00-12:00 המכירות תתקיימנה ברחבת הכניסה בין השעות

מכירת נעליים. 04.06.18 יום שני … מכירת בגדים. 11.06.18 יום שני …

* ייתכנו שינויים בתכנית. נא להתקשר יום לפני. 09-7711598 ☎ נא להתקשר למרכז יום לקשיש ולהרשם

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה להשכרה אולם לאירועים, ימי הולדת, ישיבות, איש. 50-70 עד 10- מפגשים עסקיים החל מ חניה נוחה במקום. פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש יוני מה במגזין? תוכנית אולפן . רעננה של פעם - נאוה מרום מספרת. 1

. שולי נתן מספרת על שירה - "ירושלים של זהב". 2 . ילדי רעננה כיום משחקים משחקים כמו פעם. 3 מתי משדרים? שעות שידורנו השתנו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? .HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות באתר העמותה קהילתית T.V בלשונית www.amutaraanana.co.il

צפייה מהנה !

ייתכנו תוספות ושינויים.

7

06/2018 - 252 רעננה

אישה שהיא ארכיון, ארכיון שהוא אישה

לאה קליין מאת: 

שנים היה ארכיון העיר רעננה פרויקט מקומי שהקימה חניה שמיר. מאז קיבלה 16 עד לפני רחל ריינשטיין את המושכות לידיה הפך הארכיון ל"מרכז ללימוד תולדות רעננה וארכיון העיר" ועבר מהפכה של הנגשה, קרי תהליך של דיגיטציה וקירוב האוכלוסייה להיסטוריה של העיר. הוא גם הפך מוקד משיכה לארכיונאי הארץ העולים לרגל ללמוד איך עושים את זה. אפילו הספרייה הלאומית מצאה את החומרים בו מעניינים, והיא עומדת לסרוק עשרות ארגזים לאתר של הספרייה. אישה שהיא בולדוזר מהלך, נושמת וחיה את העיר, והיא אפילו לא רעננית.

היכן נולדת? "נולדתי בתל-אביב. גדלתי בשייך מוניס על יד רמת-אביב – מקום שננטש בזמנו ע"י הערבים. בזמן הריונה של אמי דאגו הרופאים לבריאותה בגלל ניסויי מנגלה. אבל אימא הייתה אישה דתית שהאמינה שאלוהים יהיה בעזרה וייתן לה מתנה. וכך היה. באמצע הכפר היה בית ירוק שהיה בו טלפון ציבורי יחיד וכשהודיעו בטלפון שחווה, אמי, ילדה, כל השכנים יצאו בריקודים סביב הטלפון". את ילדותך העברת בשייך מוניס? "הייתה לי ילדות מאושרת. גרנו בבית ערבי שקירותיו ישנים. בכל בית כזה גרו מספר משפחות עם מקלחת ושירותים משותפים בחוץ. למקלחת היו צריכים לאסוף עצים לחימום. כשהייתי חוזרת מבית-הספר הדתי ברמת-אביב בו למדתי, הייתי רואה מרחוק את העשן וידעתי שהיום אפשר להתרחץ. במבט של היום זה היה נורא, אבל ההורים אף פעם לא קיטרו למרות שהייתה מצוקה. אני לא הרגשתי בזאת. אימא הייתה אישה עם המון נתינה, הייתה מכינה מאכלים נפלאים מכלום, הכינה בבית הכנסת 'שבתות חתן' למשפחות שלא יכלו לעשות זאת למרות שגם אנו חיינו בצמצום." את מספרת על ילדות מאושרת. זוכרת חוויית ילדות מיוחדת? , עזרתי לאימא 10 "אמי הייתה בלנית במקווה. אני הייתי בת בעבודתה במקווה. בזמן שלא היו כלות, שחיתי במקווה, וכשהגיעה כלה דגמנתי את מנהגי הטבילה, כמובן, בבגד ים. כשאבא היה חוזר מהעבודה, היה נותן שריקה וכל חתולי במספר, היו מתקבצים ובאים לקראתו. עד 16 , הרחוב שאהב היום כל משפחתנו 'מתה' על חתולים." היכן המשכת ללמוד? "למדתי בתיכון הדתי "צייטלין" בתל-אביב ואחר-כך בסמינר

"רגע רגע, לפני שנתחיל לעיין בנושא שלשמו באת", אומרת לי רחל ריינשטיין מנהלת ארכיון העיר רעננה, "אראה לך צילומים של המאכליםהמיוחדיםשבישלתי השבוע". כך מתחילה כל פגישה של שתינו בארכיון. רחל - חוץ מהיותה ארכיונאית - היא ברוכת כישרונות בנושאים שונים, ביניהם בישול וצילום.

צילום: מוטי בן-ארויה

רחל ריינשטיין

"אני מחברת בין האהבה לצילום לצילומי אוכל. יש לי אלבומים שלמים של אוכל", היא אומרת ונותנת לי לטעום מלחמניות ממולאות בגבינה שהביאה לטעימה לעובדי הארכיון. , אני אומרת לה בעוד ידי "היום באתי לראיין אותך" כותבת ופי ממשיך ללעוס. "אם את שואלת אותי איך הפכתי למי שאני עכשיו", אומרת רחל", אני מוכרחה להתחיל בהוריי הנפלאים שהשפעתם עלי הייתה רבה. אמי הייתה ניצולת שואה שעברה את ניסויי מנגלה, סיפרה על כך מעט ואני מצרה שלא שאלתי מספיק. כשהשתחררה שקלה קילו. כשחזרה לצ'כוסלובקיה לכפר בו נולדה, גילתה שכל 19 משפחתה נרצחה. אביה היה קצב במקצועו. כשאימא עלתה לארץ הגיעה לניר עציון, ומאחר שבאה מבית של קצב ובשלנים הפכה להיות המבשלת של בית ההארחה שם". והיכן הכירה את אביך? "אבא עלה מרומניה ובאחת מחופשותיו הגיע לבית ההארחה. הוא עצמו היה מלצר בתחילת דרכו והתלהב מאוד מהאוכל שהוגש. הוא התעניין מי בישל את האוכל שהיה כל כך לטעמו, הכירו לו את המבשלת, התאהב בה והם נישאו. אבא היה אומר לי תמיד ש'הדרך לגבר עוברת דרך האוכל'.

8

06/2018 - 252 רעננה

עוד פרויקטים הנעשים בארכיון? אנחנו שותפים לפרויקטים ארציים כמו 'ישראל נגלית לעין' בשיתוף עם יד בן-צבי, 'מסע בזמן' של הספרייה הלאומית, עבודה משותפת עם ה'מועצה לשימור אתרי מורשת'. עוד אחת מהתכניות שלנו היא 'האוטובוס המזמר' - נסיעה באוטובוס ברחבי רעננה להכרת אתריה ושם גם שרים את השירים המתאימים בלווי אקורדיון. בשנים האחרונות רוב המשאבים מופנים לקטלוג הארכיון, דיגיטציה רחבה והנגשת אוצרות הארכיון לציבור הרחב באינטרנט". יש עוד שאיפות? "הייתי רוצה מקום גדול יותר לאחסון חומרי הארכיון שהצטברו במשך יותר

למורות למלאכה ואומנויות. התמחיתי בעיצוב סביבה לימודית, קרי הקמת תערוכות והכנת תכניות לימודים שמבוססות על מצגות ומיצגים. זאת הייתה תקופה של כניסת המחשב לעולם החינוכי והתמחיתי בו." מתי נישאת? נישאתי לשרגא. יש לנו 1982 "בשנת ילדים ונכדה מהממת ויפהפייה, ולא, 3 לא בגלל שאני סבתא שלה. אנחנו גרים בהרצליה. כשילדיי היו קטנים לא עבדתי. גידול ילדיי היה מבחינתי בעל חשיבות גבוהה". נושא השואה העסיק אתכם הרבה במשפחה? שנה נסעתי עם אבא ובעלי 20 "לפני לטיול שורשים והגעתי לכפר בו גרה אימא ז"ל. כפר קטנטן שאיננו אפילו

יחד רוקדים – רחל עם שרגא בעלה

על המפה. שם עוררנו סנסציה. פגשנו שכנות שזכרו את אימא, והיו בשוק ששמעו שאימא הגיעה ארצה. הם חשבו שטבעה". זאת באמת חוויה מרגשת. "זו הייתה הפעם שבכיתי הכי הרבה בחיי. לא יכולתי לשמוע את סיפוריהן. אימא סיפרה לי על עץ התות שבחצר, וכשראיתי אותו, כל כך בכיתי – וזו חוויה שחרוטה בי עד היום". אתם גרים בהרצליה. איך הגעת לתפקיד ניהול ארכיון רעננה? כשחיפשו בעירייה מנהלת לארכיון, הבאתי את 2002 "בשנת מרכולתי: ספרי מחזור שעיצבתי גרפית במחשב ודפי עבודה ממוחשבים. לאידעתימה זהארכיון, אבלכנראההייתי 'ארכיונאית בארון'. התחלתי ללמוד ארכיונאות ופשוט נדבקתי בחיידק." ספרי מעט על העבודה בארכיון. "הארכיון כיום ממוקם במקום שהיה פעם מסעדת בית-ספר ועד היום היא 1984 בשנת ע"י חניה שמיר ברטוב. הוא הוקם עוזרת לנו בידע הרב שלה. בהתחלה מיקומו היה בחדרון ששימש בתקופות מוקדמות של המושבה בית שימוש ציבורי (ליד בית הספר 'מגד'). אני משתדלת להכניס את הידע האומנותי, הגרפי והעיצובי לתחום הארכיון. מעבר לעבודה המקצועית השוטפת רב הקשר שלנו עם הקהילה ע"י תערוכות, כנסים, מפגשי רחובות ועוד. עובדי הארכיון והמתנדבים הנהדרים אוספים חומרים היסטוריים ומקטלגים אותם בצורה מקצועית. חשוב לנו שאנשים יבואו ויספרו את היסטוריית חייהם". איך התושבים יודעים להגיע לארכיון לתיעוד? "יש לנו דרכים שונות, כמו פייסבוק, כתבות בתקשורת המקומית, אתר 'מורשת רעננה' באינטרנט, אתר העירייה והרבה מפה לאוזן".

שנות קיומו. כבר כיום מוכר ארכיון רעננה בסקטור 30- מ המקצועי כארכיון מקצועי מוביל והייתי רוצה לחזק ביתר שאת את מיקומו במפה הארצית". יש השתלמויות? "יש השתלמויות רבות לעובדים. אני חברת הנהלה של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, כמו כן חברה בוועדת ההשתלמויות של האיגוד ומרכזת פדגוגית של קורס 'יסודות הארכיונאות', אותו מוביל האיגוד. אחת ממטרותיי במסגרת הפעולות הארציות היא קידום הארכיונאות בישראל. אני תלמידים – 40 מלמדת בקורס של יסודות ארכיונאות שבו קורס שנתי הנקרא 'הארכיון עם הפנים לקהילה'. סטאז'רים רבים באים לעשות סטאז' אצלנו בארכיון המשמש כמוביל לארכיון עירוני פעיל". איך נבחרת לחברת ההנהלה? "אחת לארבע שנים יש בחירות ארציות בהן משתתפים כל הארכיונאים בארץ. בבחירות אלו נבחרים חברי ההנהלה ויו"ר האיגוד. אני מכהנת בקבוצה פעם שנייה. פעילות זאת היא בהתנדבות". ארכיון, משפחה, בישולים– ישגם זמן לבילויים? "את שרגא בעלי הכרתי בריקודי עם. עד היום אנו אוהבים לרקוד ביחד. אחת לחודש אנו נוסעים לעין החורש, משתתפים בשירה בציבור ובריקודי עם. הכי הכי אני אוהבת לבלות בחיק משפחתי והרבה לבשל." אפשר לקבל את מתכון הלחמניות שטעמנו בתחילת הכתבה? (ראו המתכון במדור 'בישולאה')

Cleah1@walla.com

9

06/2018 - 252 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

ובכך פועלים לצמצום הפער הדיגיטלי ואילו הוותיקים מלמדים את הצעירים את מורשתם, סיפורם האישי ואת סיפור מדינת-ישראל והעם היהודי. אותם סיפורים מתועדים בכלים דיגיטליים ומוכנסים למאגר סיפורי מורשת העם היהודי שבבית התפוצות. , גזבר וחבר הנהלתהעמותה לאזרחהוותיק, חגג יוסי רביד • תשעים. באירוע מרגש, שהתקיים במרכז התרבות והפנאי באפריל, חגגו לו חבריו להנהלה, עובדי 26- של העמותה ב העמותה, ובני משפחתו, בנוכחות ראש העיר החדש, איתן גינזבורג. רביד, איש ציבור וותיק, יקיר העיר, בעברו שימש כמזכיר (מנכ"ל) העירייה. המשתתפים איחלו לו אריכות ימים, בריאות טובה והמשך עשייה ברוכה למען הציבור.

מבזקים

בניהולה מרכז היום שיתוף הפעולה הפורה בין • נמשך. סדרת בית לוינשטיין לבין מיכל מילר של ההרצאות המרתקת מצליחה לגעת בכל הנושאים הנוגעים לגיל השלישי. בחודש שעבר הנחו שלוש 'שליפת מפגש בנושא מבית לוינשטיין קלינאיות תקשורת . כולנו נתקעים באמצע משפט משום מילים מהזיכרון' שאיננו זוכרים שם או מילה. הקלינאיות המליצו להתמיד בפעילות גופנית, ללמוד משהו חדש, לשחק משחקי מילים עם הנכדים ולפתור תשבצים. ואם בכל זאת נתקעים? להמתין רגע, להיעזר בחבר או פשוט למצוא מילה חליפית. – עשרות בתים השתתפו בתחרות "הגינה גינה לי חביבה • היפה ברעננה" שהגיעה לסיומה בטקס רב משתתפיםשנערך באולם אשכול פיס בחודש שעבר. סימה פרי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק חזות פני העיר, הגתה את הרעיון ורתמה לכך את "המועצה לארץ-ישראל יפה". התחרות כללה שלוש קטגוריות: הגינה היפה בבתים המשותפים, המרפסת היפה, והגינה היפה בבתים הפרטיים, וזכתה להיענות גבוהה של עשרותמתושבי העיר, שנטלו בה חלק בקטגוריותהשונות.

ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב – חגיגת שבועות • במאי במרכז התרבות ופנאי. המסיבה 17- שמחה נערכה ב כללה ערב שירה כולל שקופיות וליווי מוסיקלי בהנחיית יהודה דמבסקי, ולאורחים הרבים שגדשו את המרכז הוגש כיבוד עשיר. נשאו דברים מנכ"ל העמותה חיימק'ה פרלשטיין ומנהלת מרכז התרבות גילה עירן.

והפרס? תעודות הוקרה וכסף לרכישת שתילים חדשים.

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה שלום לכל חברינו, אנו שמחים לבשר לכם שעדכנו את אתר האינטרנט

התפנו מפעילותם השוטפת והתגייסו מבקרי מרכז היום • למען קשישים ונזקקים בקהילה.

של העמותה למען האזרח הוותיק רעננה. כדי להיכנס לאתר אנא לחצו על הקישורית www.amutaraanana.co.il הירוקים כל לחיצה על אחד העיגולים תוביל אתכם לנושא המעניין אתכם.

. לפייסבוק בצד שמאל של הדף יש קישור נשמח אם תכנסו, תצפו להנאתכם ועשו לנו לייק. אם יש הערות, בקשות או הצעות לפעילויות נוספות, נשמח לשמוע מכם ונבצע במידת האפשר. בברכת בריאות טובה והמשך עשייה פורייה, הנהלת העמותה

לרגל חג השבועות המתקרב, ששזור בו מוטיב החסד, החליטו המבקרים, בניצוחן של רכזת התעסוקה בטי קלעי ובת השירות מיכאלה, לאפות עוגות משובחות ולהעניקן ל"פרויקט כרובית" - מתן מזון לקשישים ונזקקים בקהילה. בחודש שעבר הגיעה לסיומה תכנית הקשר הרב-דורי • בהובלת המשרד לשוויון חברתי, בה השתתפו 2018 לשנת גם בתי ספר בכפר-סבא ורעננה. מטרת התכנית היא קשר בין דורי שמיטיב עם התלמידים הצעירים ומעצים אותם מזה ועם האזרחים הוותיקים מזה. כאשר, הצעירים מלמדים את הוותיקים מיומנויות מחשב כמו גלישה באינטרנט ושליחת דואר אלקטרוני

לחברנו למערכת עוזי מנור משתתפים בצערך על מות אחיך

מערכת "כיוון חדש"

10

06/2018 - 252 רעננה

/ יעל שחם "העורכת" מלכה מהולל מאת: 

ספר

והרי פרדוקס: האמת היא ערך, כך הרי חונכנו. למרות זאת אף אחד לא באמת רוצה לשמוע אותה, והחוטאים באמירתה נתפסים כחסרי טקט במקרה המקל וכטיפשים שלא מבינים את המחיר שייאלצו לשלם במקרה החמור יותר. רק לילדים אין פילטר על לשונותיהם, ועל כן הם נתפסים כאכזריים או חסרי טקט בהתאמה כשהם מעזים לומר את האמת בקול רם וברור. כך גם יעל שחם, מי ששימשה עורכת מגזין "פירמה" של "גלובס" וכתבה לאחרונה את הספר "העורכת". את יעל, גילוי נאות, אני מכירה מימי לימודינו המשותפים בבית-הספר הריאלי בחיפה, וכבר אז היא תמיד אמרה את האמת. גם אז היא שילמה על כך את המחיר, אך זה

לא הניא אותה מלהמשיך לומר את האמת. "הצרצרים צרצרו בראשה" ואף שידעה שעדיף שתשתוק, היא לא יכלה. וכך היא מתארת בספרה, שיש בו כמובן יסודות אוטוביוגרפיים, את החיים של אישה מוכשרת, מושחזת לשון, אינטליגנטית הרואה דברים נכוחה ובעלת יושרה בלתי מתפשרת – שמשלמת מחיר יקר על האמת. הספר מכסה חיים שלמים, החל מילדות בחיפה, עבור דרך שירות צבאי, נישואין, ילדים, קריירה, אהבות ואכזבות, אבל הוא בעיקר ספר שמציג מראה לא מחמיאה לדמותה של התקשורת הישראלית. יש בתמונה הזאת אינטרסים כלכליים, יש בה תאוות בלתי נשלטות, שיקולים לא רלוונטיים, חוסר הערכה לכישרונות אמיתיים, קשרי הון-שלטון מאוסים, ובעיקר יש בתמונה הזאת חוסר כבוד וזלזול לציבור הניזון מהעוסקים במלאכה. אהבתי בסגנונה המיוחד של שחם שהדברים, אף שהם מקוממים, נכתבים בסגנון אדיש משהו, סגנון שאינו מתלהם, סגנון של מי שיודע מראש שלא יצליח לעצור את ההידרדרות, אבל לפחות אומר: 'שלא תגידו שלא הזהרתי.." אני ממליצה להכניס את הספר לרשימת הקריאה של תלמידים בבתי-הספר לתקשורת, אבל בהחלט ממליצה גם לכל אזרח מן השורה שצורך תקשורת לקרוא. קריאת עיתון לעולם לא תהיה דומה למה שהייתה. Mehulal2@netvision.net.il

"האישה"

בימוי: ביורן רונג משחק: גלן קלוז, ג'ונתן פרייס

מלכה מהולל מאת: 

סרט

בכיתתו של ג'ו קסטלמן, 50- ג'ואן קסטלמן הייתה סטודנטית לכתיבה בשנות ה , אך בהחלט 2 פרופסור צעיר, יפה תואר, נשוי ואב לתינוקת. ג'ואן הופכת לאישה מספר לא לאישה היחידה בחייו של הסופר שהופך בהמשך חייהם המשותפים לסופר נודע. בתחילת הסרט מקבל קסטלמן טלפון המבשר לו על זכייתו בפרס נובל לספרות. מכאן והלאה מתרחש הסרט בדרך אל שטוקהולם, בשטוקהולם עצמה ובדרך חזרה. כפי שקורה בסרטי מסע, הגיבורים היוצאים למסע לעולם ישובו ממנו אחרים מכפי שהיו לפני היציאה לדרך. ג'ואן קסטלמן המגולמת באופן מדויק, משכנע ומופלא בידי גלן קלוז, היא אישה למופת. היא

רעייה מושלמת, אם נהדרת, אשת חברה מושלמת והיא בדרך להפוך להיות סבתא טובה, אין ספק. אבל ג'ואן היא גם סופרת בעלת כישרון כתיבה יוצא דופן שלא יכול היה לבוא לידי ביטוי בתקופה בה לאישה לא ניתנה אפשרות להביע את קולה. היא נותרת, אפוא, בתסכולה המתמשך ומוצאת דרך אחרת לבוא לידי ביטוי. רגע דרמטי וקטן בסרט מתרחש כשנודע לג'ואן שאשתו הראשונה של ג'ו הפכה לפסיכיאטרית ואילו בתה הפכה לרופאת שיניים. ומה איתה? מה היא עשתה בחייה? בהדרגה, ברמזים המפוזרים באקראיות לאורך הסרט, בין השאר על ידי עיתונאי שנטפל לזוג ועל ידי בנם המתוסכל מחוסר ההערכה של אביו לעבודתו הספרותית, מתגנב החשש שלא הכול מושלם בממלכת הקסטלמנים. ג'ואן היא אישה מאופקת, אניגמטית, בעלת שליטה עצמית מוחלטת במעשיה ובמילים היוצאות מפיה. היא כל כך חכמה שלא ברור איך היא לא מתפוצצת. אבל הקתרזיס חייב להגיע, וכשהוא מגיע ההערצה לאישה הזאת גדלה עוד יותר. זהו סרט על בחירות שאנחנו עושים בחיים והאם אנחנו סבורים שמגיעה לנו הזדמנות שנייה במקרה שהבחירות האלה הוכחו כשגויות. Mehulal2@netvision.net.il

11

06/2018 - 252 רעננה

מוזיאונים היסטוריים

מרכז מורשת בגין

טיול

בלומה בינשטוק מאת: 

המוזיאונים היום אינם דומים למה שהיו פעם. לא עוד ויטרינות עם מסמכים יבשים ותמונות מצהיבות על הקירות. המוזיאונים נהיו אינטראקטיביים וחווייתיים והם מצליחים להנחיל שיעורי היסטוריה באופן שנטמע ונשאר במבקרים לאורך זמן. אז אם יש לכם נכדים בני עשר ומעלה מאוד מומלץ לקחת אותם לשיעור היסטוריה במוזיאונים. יש להניח שהם יבקשו עוד חוויות כאלה.

שנה לפטירתו של הרצל, שופץ ושודרג 100 , אך לרגל 1960 המוזיאון המקורי הוקם בשנת מוזיאון הרצל בירושלים: . המוזיאון החדש כולל ארבעה מיצגים אורקוליים: אחד על דרכו של הרצל לציונות, 2005 המוזיאון ונפתח מחדש בשנת השני על פעילותו בפוליטיקה הציונית, השלישי עוסק בחדרו של הרצל והרביעי עוסק בהשוואה בין חזונו של הרצל בספרו להישגיה של מדינת-ישראל. אלטנוילנד המרכז הממוקם בכתף הינום וצופה אל העיר העתיקה בירושלים, מנציח את מורשתו של מנחם מרכז מורשת מנחם בגין: בגין כלוחם אשר פעל למען חירותו, עתידו וביטחונו של העם היהודי בארצו. הוא כולל תצוגה חווייתית המספרת את סיפור חייו ומורשתו של מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של ישראל. הסיור הוא קבוצתי ומצריך הרשמה מראש. בהנחיית המדריך עוברים בין תחנות המייצגות פרקים בחיי המדינה ובחיי המנהיג כמו: בית"ר, האצ"ל, המהפך, השלום עם מצרים ועוד. המוזיאון נמצא בקרית המוזיאונים ברחוב חיים לבנון בתל-אביב. הביקור במוזיאון פורש מרכז יצחק רבין לחקר ישראל: בפני המבקרים את סיפור חייו של יצחק רבין, ראש הממשלה שנרצח, ואת סיפורה של המדינה והחברה הישראלית. בעשרת חללי התצוגה ניתן דגש לתהליכים מרכזיים בכל תקופה. המבקרים נחשפים למורכבותה של החברה הישראלית, לדילמות שהתעוררו בקבוצות שונות של העם ולדרכי ההתגברות עליהם. בקיבוץ גינוסר על שפת הכנרת. המוזיאון הוקם על ידי העמותה להנצחת 1981 המוזיאון הוקם בשנת בית יגאל אלון: מורשתו של יגאל אלון, חבר הקיבוץ, המצביא והמדינאי. המוזיאון מפעיל ואינו פסיבי. המבקר נדרש להיות מעורב, לחשוב, לנקוט עמדה ולהכריע. הפעילות החינוכית נשענת על התצוגה המוזיאלית ועל סדנאות העוסקות בשאלות ערכיות באמצעות דיון במנהיגות ובחברה הישראלית. Shinbet37@gmail.com

חלוק ולא מאבן

אופנה

אביבה קניג מאת:  "לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ." (משנה, מסכת נדרים – פרק ד', משנה א)

אולי בגלל שימיו של החלוק כימי המשנה יצא לו שם של בגד המתאים לזקנים בלבד, אבל החלוק בהחלט מאיים לעשות 'קאמבק' ולכבוש גם את הצעירות יותר, ובעיקר הצעירות ברוחן. אם פעם היה החלוק מגיע בצבעים משעממים ובגזרות נטולות השראה, הרי היום נעשה מאמץ לרענן את ההדפסים ולהצעיר את הגזרות. אחרי הכול, מה יותר נוח מלשוב הביתה ביום קיץ חם, להסיר את בגדי היציאה ולהחליק אל תוך חלוק כותנה רך ונעים?!

עדיין לא פשוט למצוא אותם בחנויות. ברעננה אפשר למצוא חלוקים בחנות של פנינה ברחוב אחוזה מול רחוב הרצל. פנינה מכירה אישית את כל אחת מלקוחותיה וכיף להיכנס לחנות. אלה מכן שנהנות לשוטט ברחובות דרום תל-אביב ימצאו חלוקים ססגוניים ונעימים במחירים שווים לכל נפש ברחובות הקישון, דרך יפו-ת"א, מטלון והסביבה. החנויות האלה קטנות, ובעל הבית בדרך כלל מוכר בסיטונות, אבל שמח גם למכור ליחידים. לעיתים אני חושדת שהוא עושה זאת בשביל החברה, שכן לעיתים לא נכנס איש לחנות במשך שעות. מכל מקום, ההיצע בחנויות האלה גדול, טווח המידות רחב, החלוקים פונים גם למגזר החילוני (ללא שרוולים או עם שרוולים קצרים) וגם לדתי (שרוולים בהתאם). לא מומלץ לצאת עם חלוק לבית-קפה, אבל בהחלט אפשר לקפוץ למכולת השכונתית או לכוס קפה אצל השכנה. הם מתכבסים בקלות, הם קלילים למגע והם מושלמים לקיץ הישראלי. Kenig1@bezeqint.net

12

06/2018 - 252 רעננה

אם לא הכרתם עד כה - בהחלט הגיעה העת - PODCAST ּפֹודקאסט

מלכה מהולל מאת: 

זוכרים את הימים בהם שמנו שעון מעורר שיצלצל כשמשדרים את התכנית האהובה עלינו ברדיו? זוכרים כמה נעצבנו כשנאלצנו להחמיץ אותה בשל עבודה או נסיעה או מחויבות אחרת? גם ככה רואה הדור הצעיר את בני הגיל השלישי כמי שחיו בתקופת האבן (לא היה לכם טלפון בבית?!), אז רצוי וחשוב להדביק את הפערים. ה'פודקאסטים' הם אולי המצאה טכנולוגית חדשה אבל התכנים שלה נכונים ורלוונטיים לנו כמו שהיו פעם. מהו 'פודקאסט'? ה'פודקאסט' כמוה כתכניתרדיו, אלאשאתהתכניתהזאתאפשר לשמועמתי והיכן שרוצים, בהנחהשישלנו מחשב או סמארטפון וכמובן גישה לאינטרנט. היפה בכך הוא שניתן לבחור את תחום העניין באופן ספציפי. ישמקריםשל התמכרותקשה ל'פודקאסטים' שכן הםמרתקים ואינם דורשיםשוםמאמץ או תשלום (ברוב המקרים). למעשה אפשר להישאר עם הפיג'מה במיטה, או להקשיב לו במחשב או בסמארטפון גם אם מטיילים באוסטרליה, או אפילו להקשיב לו בצוותא עם חברים ולדון בנושא לאחר מכן. 2017- , נבחרה המילה 'פודקאסט' ל"מילת השנה" על ידי המילון האנגלי של אוקספורד. ב 2005 בשנת בחרה האקדמיה ללשון במילה "הֵסְכֵּת" לתרגום העברי. כבר מעל לעשור שאלפי אנשים פרטיים, ומספרם הולך וגדל, משדרים 'פודקאסטים' בתדירויות שונות ובנושאים רבים. במרבית המקרים מדובר במומחים הבוחרים לחלוק את הידע שלהם עם קהל המאזינים והם מעדיפים לא להיות תלויים ברשת רדיו זו או אחרת. ניתן למצוא תוכניות העוסקות במוזיקה, טכנולוגיה, דת, מדע, ספורט, עסקים, איכות הסביבה, חדשות, חינוך, בריאות, ועוד. איך מאזינים לפודקאסטים? של התוכנית לה הוא RSS- כדי לקבל עדכון על זמינותו של פרק חדש, על המאזין להיות מנוי על ערוץ ה במגוון דרכים. תוכנות המאפשרות להירשם ל'פודקאסטים' RSS מבקש להאזין. ניתן להירשם לערוצי :Podcast Catchers ולהאזין להם מכונות (אייפון, אייפד של אפל) ישנה אפליקציית "פודקאסטים" מובנית בכל המכשירים. iOS • במכשירי Podcast Addict, Pocket Casts, Stitcher : באמצעות אפליקציות כגון Android • במכשירי סאונקלאוד ועוד. .iTunes- ו gPodder, MediaMonkey : באמצעות תוכנות כגון Windows • במחשבי בדבר זמינותו של פרק חדש, יכול המאזין להקשיב לו מיידית - או להוריד RSS- עם עדכון ערוץ ה גם את רשימת פרקי RSS- את הקובץ ולהאזין לו במועד מאוחר יותר. במרבית המקרים מכיל ערוץ ה העבר של ה'פודקאסט', כך שניתן להאזין גם לפרקים שיצאו לאור בעבר.

טכנולוגיה

Mehulal2@netvision.net.il

מילת החודש

קונפורמיסט (הולך בתלם). תַּלְמָן -

לאה הראל מאת: 

harelea@gmail.com מילה עברית

עברית: שַלְוָה או אַשְלָיָה שתיהן משמען הוא מנוחה ורוגע, אלא שאשליה הוא רוגע שיסודו בטעות, תקוות שווא.

13

06/2018 - 252 רעננה

בישולאה

תבנית אפייה גדולה לחמניות ממולאות בגבינות רחל ריינשטיין באדיבות:  ק"ג קמח שמרים (ניתן גם לעשות עם קמח מלא) 1 • מרכיבי הבצק: כוס שמן זית 1 • כפות שטוחות מלח 2 • כוס סוכר 2/3 • קערית שמן זית לסגירת הקצוות (ראה הסבר בהמשך) • מים לפי הצורך + כוסות מים 2 • ק"ג גבינות קשות (מלוחה, מוצרלה מרוסקת, גבינת עזים, פטה או גבינות 1/2 • מלית: קשות אחרות). לערבב את כל הגבינות. אפשר להעשיר את המלית בזיתים, פסטות וכו'.

הכנת הבצק: דקות עד קבלת בצק אחיד ולא דביק. לכסות במגבת לחה. לאחסן 4-3 – ללוש את כל מרכיבי הבצק בקערת המערבל עם וו לישה כ במקרר כשעה. ס"מ מרובעים. 8 מ"מ, לחתוך לריבועים של 8-7 – לאחר שעה לקמח משטח עבודה, לחלק הבצק לשניים, לרדד לעלה בעובי של ב הפינות, להדק ולעגל לכדור. לטבול מקום סגירת הקצוות בקערית 4 על כל ריבוע להניח כפית מתערובת הגבינות, להצמיד יחד את שמן זית ולהניח על תבנית עם נייר אפייה. במרכז התבנית להניח קערית קטנה הפוכה חסינת חום. (הקערית תשמש בסוף האפייה לרוטב). לסדר את הלחמניות סביב הקערית דקות או עד שהבצק מזהיב. 30-25 מעלות 180- (לא דחוס). להבריש בביצה, לפזר קצח או קימל או שומשום, להתפיח כשעה. לאפות ב Cleah1@walla.com ולא כפי שנכתב.] להכנת הבשר - באופן ההכנה צ״ל 251 [תיקון טעות מגיליון

חציל - "פרי ללא מעלות"?

תזונה

אורה צרויה מאת:  המטבח הישראלי אימץ את פרי החציל, ומשתמש בו בעיקר להכנת מגוון רב של תבשילים וסלטים שאומצו ממטבחים רבים של המזרח התיכון והמזרח הרחוק, וגם מארצות אירופה. את הסלטים והתבשילים מטגנים בשמן במחבת כבדה, צולים על האש, אופים בתנור, או מבשלים רגיל בסיר. החציל משמש כמרכיב עיקרי במגוון רחב של סלטים, כגון: סלט חצילים רומני, זקוסקה, סביח, חציל במיונז, חציל ברוטב מרוקאי, חציל פיקנטי, חציל בטעם כבד, סלט חצילים קלויים בטחינה ועוד. וראו זה פלא: על אף השימוש הרב בפרי החציל בהרבה ממטבחי העולם, ומגוון התבשילים והסלטים שכל מטבח ראוי לשמו מכין ממנו, ההודים מכנים את פרי החציל " "באינגן" ופירושו: "פרי ללא מעלות", כלומר פרי חסר תועלת שאינו תורם דבר לבריאות גוף האדם. האמנם?

מבחינה בוטנית, החציל הוא פרי, לא ירק, שכן הוא מתפתח מהפרח של הצמח ומכיל זרעים. הוא בן למשפחת הסולניים המפורסמת, שבין חבריה נמנים גם העגבנייה, תפוח האדמה והפלפל. בניגוד לשלישיה זו, שמקורה ביבשת אמריקה, מקור החציל כפי שאנחנו מכירים אותו שנה. לאירופה הוא הגיע דרך סוחרים ערבים, והתקבל בה בחשד רב. כמו העגבנייה גם 5000- הוא בהודו, שם תורבת לראשונה לפני יותר מ הוא נחשד כפרי רעיל. למרות מה שכתבנו לעיל יש הטוענים שלחציל יש יתרונות בריאותיים והוא תורם רבות לבריאות הגוף. החציל מכיל ברזל וסידן, ובכל ארוחה שמשלבים בה סלט או תבשיל חצילים אנו מוסיפים מרכיבים חשובים לבניין הגוף. החציל גם משפר את זרימת הדם בגוף, וביחוד את זרימת הדם אל המוח, וזאת בזכות החומרים המצויים בקליפת החציל, ולכן רצוי לכלול במתכון תבשיל או סלט החציל גם את קליפתו. הוא מונע את סרטן המעי, וזאת הודות לסיבים התזונתיים הרבים שבו העוזרים רבות למערכת העיכול לתפקד ולכן החציל גם טוב לדיאטה. יש מרכיב בחציל העלול לגרום אצל אנשים הרגישים למרכיב זה לאלרגיה, ולכן אם לא צרכת עד היום חצילים, בדוק אצל מומחים אם יש לך רגישות לחצילים. orazruya@walla.co.il

בברכה לאורה צרויה מהחודששעבר צ״ל ברכות להולדת הנין ולא כפי שנכתב.

14

06/2018 - 252 רעננה

תשחץ

תשחץ מאת שי אלקובי. לתשחצים נוספים הורידו את אפליקציית ״התשחץ שלי״ בנייד

על שתי הקוריאות - הדרומית והצפונית מאת: ירון מהולל לנוכח היחסים העכורים והמקוטבים בין שתי הקוריאות, הדרומית והצפונית (שאולי מפשירים במקצת רק 1300- לאחרונה) קשה להאמין כי עד לפני כשבעים שנה המדובר היה במדינה אחת, שהתקיימה ככזו משך כ שנה. קוריאה שכנה ושוכנת על חצי אי ארוך וצר בשם קוריאה שבחלקו הצפוני גבול יבשתי עם סין (וקטע גבול קצרצר עם רוסיה) ויתרת גבולותיו מוקפים במימי שלושה ימים: ים יפן ממזרח, ים סין המזרחי מדרום והים הצהוב ממערב. מאז ומעולם שכן בכל חצי האי עם אחד הומוגני, בעל שפה ותרבות אחת.

טריוויה

בהיותה מוקפת מעצמות חזקות ממנה, סבלה קוריאה בכל ההיסטוריה שלה מפלישות ומכיבושים חוזרים ונשנים - בידי הסינים והיפנים. מאז היתהקוריאה כבושה בידי יפן הקיסרית, כיבוששהתאפיין בברוטאליות רבה, ועד היום ישנם בקוריאה רגשותאנטי-יפאנייםחזקים. 1910 שנת בשלהי מלחמת העולם השניה, עת הובסה יפן בידי בעלות הברית, נכבש חלקה הדרומי של קוריאה בידי ארה"ב וחלקה הצפוני בידי ברית וכתמונת ראי למה שהתרחש באירופה, החלק הדרומי נותר מנותק מהצפוני, כשבדרום השפעה 1948- המועצות. הכיבוש הסתיים ב אמריקאית חזקה ובצפון השפעה קומוניסטית חזקה, ובכל אחד מהאיזורים הוקמה ממשלה ומדינה נפרדת ומנוגדת לרעותה. שתי המדינות - "הרפובליקה של קוריאה" ו-"הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה" - השתלבו עד מהרה במלחמה הקרה שבין אף פרצה מלחמה של ממש בין שתי הקוריאות שנמשכה שלוש שנים והסתיימה ללא הכרעה, עת הוכרז על 1950 המזרח למערב. בשנת הקמת שטח מפורז לאורך הגבול בין המדינות. קוריאה הדרומית הפכה עם השנים למעצמה תעשייתית-מסחרית משגשגת, ואילו קוריאה הצפונית הלכה והסתגרה תחת משטר דיקטטורי נוקשה של בני משפחת קים המורישים מאב לבן את השלטון במדינה. ממש בשבועות האחרונים החלו, לראשונה אחרי שנות דור, ניבעים סדקים בעוינות והסגירות של צפון קוריאה. ימים יגידו אם זו תחילתה של הפשרה אמיתית שאולי אף תוביל לאיחוד מחודש של תושבי חצי האי.

15

06/2018 - 252 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה פרויקט ח.י.ל.

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה

"קריאה בהנאה" - סופרים וספרים במפגשים יתקיים דיון, ניתוח, שיחה ומפגש אישי עם מחבר הספר. , "אהבתה של גברת רוטשילד" שרה אהרוני והפעם: 16:15-18:00 בשעה 20/6/18 יום רביעי - מותנה בהרשמה מראש! ₪ 10 עלות .₪ 50 ניתן לרכוש את הספר בעלות של ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ 19.30 יום חמישי בשעה 24.5.18 בתאריך במסגרת במה חופשית הנושא "תחזוקה של שחזורים דנטליים (תותבות)" מומחה בתחום מנחם שפיגל מרצה: ללא עלות - מותנה בהרשמה מראש! ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ הרצאה מרתקת "עבדות לבנה" ד"ר חני ברקת גלנצר מרצה: אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה של ארצות דרום אמריקה 19- של המאה ה 60- התרחש למן סוף שנות ה - נמכרו לעבדות 1939- ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב אלפי צעירות חסרות כל, רובן בנות עיירות יהודיות ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ 16/7/18 ביום שני הרצאה מעניינת על צפון קוריאה החיים במדינה הדיקטטורית בעולם. נשמע על המדינה, על השליט, יחס לתיירים, מה קורה למי שחורג מהכללים ומה קרה במלחמת קוריאה. הצלם משה שי מרצה: . ההרצאה תתקיים ביד לבנים רעננה ₪ 25 עלות ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ מופע - תלמידי "בית צבי" תיאטרון ר"ג עשרות שחקנים – זמרים- רקדנים אצלנו אתם במרכז. . . תרב ות כ ושר ו פנא י במזרח אירופה, ובמיוחד גליציה. 16:00 בשעה 4/6/18 יום שני כולל כיבוד קל ₪ 10 : עלות הכניסה

הליכה נורדית מתחילה ההרשמה לקורס הליכה נורדית .12/6/18 בבוקר פתיחה 9:00 , בשעה ביום ג' .13/6/18 פתיחה 18:00 בשעה וביום ד' פתיחת הקבוצות מותנה במספר הנרשמים. בשיתוף אגף הספורט בעיריית רעננה – הליכה נורדית בפארק , מותנה בהשתתפות בחינם בימי שני 7:30

בשעה

מפגשים, קבוצה ראשונה מלאה. 6- לפחות ב .23/7/18 עד 18/6/18- קבוצה שניה תחל מ עד סוף אוגוסט. 30/7/18- קבוצה שלישית החל מ מותנה בהרשמה מראש.

במרכז היום, ניתן להצטרף. 17:00 בימי שני בשעה – צ'יקונג פרטים והרשמה אצל מרים/אסתר בשעות הבוקר: 09-7747041 ,052-2546043

העמותה למען לאזרח הוותיק רעננה

הרצאת חודש יוני במרכז היום ביוני 12 ההרצאה תתקיים ביום שלישי 19:00 בשעה המהפך המהותי ברפואה נושא ההרצאה: שנות מאבק למימושו 50 - המודרנית או חזרה למהות רפואת ימי הביניים בעזרת הטכנולוגיה העכשוית Prof. Daniel David MD , פרופ. דניאל דוד המרצה: - לשעבר מנהל המערך הקרדיולוגי FACC, FESC במרכז הרפואי מאיר

מאת שלום עליכם "כנר על הגג" 23/7/18 ! והסעה כולל קפה ומאפה 10:30 יום שני בשעה

לאדם ₪ 100 עלות ✿ ✿ ✿ ✿ ✿

מפגשים 12 סדנא לגמילה מעישון פסיכולוג ומנחה קבוצות עמוס טפלא בהדרכת: לכל הסדנא. ₪ 150 : עלות ✿ ✿ ✿ ✿ ✿ קבוצת שיח לגיל השלישי

עמוס טפלא בהנחיית פסיכולוג ומנחה קבוצות לחודש. ₪ 50 נפגשים פעמיים בחודש עלות פרטים והרשמה 7720707 . רעננה טל 114 במרכז תרבות כושר ופנאי, ההגנה

09-7711598 : אנא אשרו בטל נשמח לבואכם מיכל וכל צוות מרכז היום

16

06/2018 - 252 רעננה