פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
אצלנו), וצריך לעבור ועדה 97 סיווג בריאות מושלם (כמו פרופיל רפואית. הרופאים הגברים היו כולם מגויסים, ובקמרובו הייתה רופאה אחת. חיכינו לה יומיים, ואז נבדקנו וקיבלנו חותמת שאנחנו כשירים לרדת לבטן האדמה. השלב הבא היה לקבל בגדי עבודה, ועד שקיבלנו אותם עברו עוד יומיים או שלושה. בינתיים הסתובבנו וחקרנו את המקום החדש. הייתה שם מסעדה, וקיבלנו תלושים לארוחות. ככה נעשיתי מסגר־חשמלאי. לא ידעתי דבר וחצי דבר על מנועים, חד פאזי ותלת פאזי, משאבות מים ושאר ירקות. בשלושת הימים הראשונים הצמידו אותי לבחור מביילורוסיה, שבעצמו ידע מעט מאוד. הוא הסביר לי על המשאבות ששימשו לשאיבת מי תהום מהמכרה, ואיך לפתוח ולנקות אותן כשהן מפסיקות לעבוד. ביום הרביעי כבר שלחו אותי לבד, עצמאי בשטח. ההתחלה הייתה קשה, היו לי הרבה פנצ'רים, חטפתי צעקות, אבל במשך הזמן נכנסתי לעניינים. יום יום הייתי יורד עם הכורים לבטן האדמה, ואם נוצרה בעיה טכנית כלשהי, תקלה מכנית או חשמלית, הייתי מתקן אותה. התקלות היו נדירות, ועל פי רוב המכשירים פעלו כמו שצריך. מכיוון שהיה לי זמן פנוי, הייתי עוזר לאחד הרוסים, שתפקידו היה להוריד את הכבלים למכרות ולהעלות אותם למעלה. זו הייתה עבודה קשה, ועזרתי לו ברצון. הוא התרגל לכך שאני עוזר לו, ושכח שזה לא תפקידי ושאני עושה זאת מרצוני הטוב. יום אחד התקלקל אחד המכשירים, וקראו לי לתקן אותו. עבדתי על המכשיר, ופתאום שמעתי את הרוסי קורא לי: "משה, בוא תעזור לי". "אני מצטער", עניתי לו, "אני כרגע מטפל בתקלה". זה לא מצא חן בעיניו, "העבודה שלי חשובה משלך", התעצבן, "אנחנו מכירים אתכם, את היהודים העצלנים". עד כאן, חשבתי לעצמי, מהיום אתה תתפוצץ, תסחוב
114
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker