פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז
נלקחו התעודות ביום שהגענו, כדי להבטיח שלא נעזוב. רק בהמשך אלמד את כל השטיקים והטריקים. אחד מהחבר'ה, למשל, ברח מהרי אורל, וכשהיה מספיק רחוק הלך למשטרה וסיפר שגנבו לו ברכבת את הארנק עם כל המסמכים. בעידן של טרום המחשב היה מסובך לאמת או להפריך את סיפורו, הפיקו לו מסמכים חדשים, וכך הצליח להשתלב במקום אחר. אני באמת איבדתי את הארנק שלי. היו בו שבעים רובל שחסכתי בעמל רב וכל התמונות שלקחתי מהבית למזכרת. הלכתי לשומר ושאלתי אם מצא במקרה ארנק. "כן", השיב לי, "אבל מסרתי אותו למנהל". הלכתי למנהל והתברר שהוא העביר את , מבוטא: אֶן־קָה־וֶה־דֶה), קומיסריון NKVD הארנק לנ.ק.ו.ד. ( הפנים העממי של ברית המועצות, והגוף המרכזי לענייני ביטחון, שיטור וריגול פנים. זה לא מצא חן בעיניי. ידעתי שבנ.ק.ו.ד. נוהגים לענות את הנחקרים כדי לחלץ מהם הודאות שווא. בלית ברירה שמתי נפשי בכפי ונכנסתי למשרדיהם. "אני זה שאיבד את הארנק", אמרתי לפקיד בכניסה. הוא הכניס אותי לחדר, התיישב, הדליק סיגריה, פתח את המגירה והוציא משם חבילת מסמכים. בחבילה היו התמונות שלי. הוא התחיל לעבור עליהן ולשאול שאלות: מי זה? ומי זה? במה אבא שלך עוסק? ובמה אתה עוסק? עיני קלטה בין התמונות את תעודת האיגוד המקצועי שלי. "כל הדברים הללו היו בתוך הארנק שלי", אמרתי לו בטון כועס, "זה היה ארנק עור ששווה הרבה כסף, והיו בו גם שבעים רובל. למה אתה חוקר אותי במקום לחקור את מי שלקח את כספי?" הוא השתתק אבל את החבילה לא נתן לי. כתבתי מכתב לבאווניק, שעבד אז כקונדיטור באזור אחר של הרי אורל, סיפרתי לו מה קרה, והוא שלח לי מאה רובל. במשך כמה חודשים המשכתי להגיע למשרדי הנ.ק.ו.ד. לבקש את התמונות, והפקיד המשיך
72
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker