פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה
הבריחה לסטלינגרד
)1941 (ינואר
נ כנסתי לשגרת עבודה, שהגיוון העיקרי בה היה חילופי המשמרות — עשרה ימים משמרת יום ועשרה ימים משמרת לילה. והינה חלפה לה שנה, התקופה שהתחייבנו אליה בחוזה העבודה. זומנו למשרד וקיבלנו פספורט סובייטי, חדש, אדום ובוהק, כמו של אזרח רוסי מבטן ולידה. למטה היה כתוב משפט קטן ברוסית, וידידנו המתורגמן הסביר לנו שכתוב בו שלא נוכל להתגורר בערים הגדולות, מוסקבה או סטלינגרד למשל, אלא רק בערים הקטנות. משפט קטן זה עורר הרבה הדים. החבר'ה בדיוק התחילו לחשוב על עזיבה, ושיחת היום הייתה לאן? ההנהלה הרגישה כפי הנראה בתכונה, כי כעבור כמה ימים כינסו אסיפה גדולה, ובה הכריז המנהל: "יש כאן אנשים שמתכננים לעזוב. תוציאו את זה מהראש שלכם, יש לנו תוכניות עבודה, שום נסיעות!" ואף על פי כן, נדברתי עם שני חבר'ה לברוח. רציתי לעבור לסטלינגרד, לחבור ליצחק ומשפחתו. בחרנו לעשות זאת אחרי משמרת לילה, כדי שלא ירגישו בחסרוננו. בבוקר הלכתי למשרד וביקשתי מקדמה על חשבון המשכורת. נתנו לי מאה או מאה וחמישים רובל, ובדיוק כשעמדתי לצאת, ראיתי את פקיד הנ.ק.ו.ד. הטרחן. לרגע חששתי שהוא יראה בעיניי מה אני זומם. "שלום,
77
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker