כל הזכויות שמורות - מגזין זכויות רפואיות - גיליון מספר 1

כ ל

הזכ ו י ות

שמורות

מגזין זכויות רפואיות

ד ע ה ר פ ו א י ת :

דר' עובד דניאל

מומחה לנוירולוגיה

על כאב ראש

גיליון מס 1 ' I עורכים : יובל סמרה , עו"ד , ברק נבות , עו" ד ונוטריון , תומר בכר , עו" ד ונוטריון

ד ב ר ע ו ר כ י ה מ ג ז י ן

אנו שמחים להשיק את הגיליון הראשון של מגזין כל הזכויות שמורות.

המגזין הינו הראשון מסוגו בארץ , ויעסוק בתכנים משפטים ורפואיים הקשורים לזכויות רפואיות .

קוראינו יוכלו ליהנות ממיטב כתבות הנוגעות לסוגיות רפואיות ומשפטיות בתהליכי מימוש הזכויות במסלולי התביעה השונים העומדים לרשותם . טורי דעה אישיים בעניינים בוערים וייחודיים , מתן מענה לשאלות בוערות , ציטוטי פסיקה בתחומי הזכויות הרפואיות וכתבי רופאים בתחומי מומחיותם . המגזין מופנה לקהל הרחב , ואין בו כדי להוות חוות דעת מקצועית ו / או אחרת ו / או ייעוץ כזה או אחר בכל אופן והיבט . אנו ממליצים לקהל הקוראים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לכל עניין .

אנו מאחלים לכם קריאה נעימה . עורכי המגזין : עו" ד ברק נבות , עו" ד יובל סמרה , עו" ד תומר בכר

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

2

ת ו כ ן ע נ י י נ י ם

עמ' 4-5

פגיעה בעבודה בימי קורונה I ברק נבות , עו" ד ונוטריון

.1

עמ' 5

אז מהי פגיעה בעבודה I יובל סמרה , עו"ד

.2

.3 אימתי תאונה בבית תיחשב כפגיעה בעבודה I מירב אפרים , עו"ד עמ' 6

עמ' 7

קרע במניסקוס של הברך ופציעה בעמ"ש I יובל סמרה , עו"ד

.4

עמ' 8

פטור ממס הכנסה I שוש מרום , עו"ד

.4

עמ' 9-10

אז מה באמת קורה בוועדות הרפואיות I תומר בכר , עו" ד ונוטריון

.5

עמ' 11

כיצד מתנהל הדיון בתביעה של נפגע עבודה I עו" ד אימבר גולן פרטוש

.6

עמ' 12

דעה רפואית I על כאב ראש דר ' עובד דניאל , מומחה בנוירולוגיה

.7

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

3

פ ג י ע ה ב ע ב ו ד ה ב י מ י ק ו ר ו נ ה

מזה שנים רבות אנו מכירים בעיקר סוגים קבועים של פגיעות בעבודה אשר חוסות תחת הגדרת "פגיעה בעבודה", בהתאם לאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - .1995 מזה כשנה, מאז התפרצות מגפת הקורונה אשר כדוגמתה לא חווינו מאז מגפת השפעת הספרדית , בשנת ,1918 אנו נתקלים בעובדים רבים, ביניהם רופאים, מתמחים,

ברק נבות , עו" ד ונוטריון

הקורונה

בנפגעי

בהכרה כנפגעי

אחיות, לבורנטים , אנשי צוות מעבדה, אנשי מגן דוד אדום, וצוותי כוח עזר לצד אנשי מנהלה בשטח ( שומרים, מאבטחים ועובדי רשויות מקומיות) אשר חשופים או שלא מוגנים דיים ועשוים להיפגע ממחלת הקורונה ולהיות , באם תוכח תביעתם, מוגדרים כנפגעי עבודה, כאמור בחוק הביטוח הלאומי. עבודה אלו והדרך להוכחת תביעתם אינה שונה בתכליתה מכל פגיעה אחרת בעבודה ונבחנת , ראשית, בהתאם לאופי עיסוקו של המבוטח ובתפקידו בארגון. לחולה במקום העבודה, עובד אשר אובחן כחולה בקורונה יידרש , בסמוך לגילויה של המחלה, לפעול לאיסוף מלוא התיעוד הרפואי ואף מומלץ לקבל אישור מגורמים מוסמכים על אופן תפקידו ומשך תקופת העסקתו בארגון. נפגעי בשונה מעובד אשר נכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה

לחולה קורונה.

עבודה, כהגדרתם בחוק, אולם ישנה חשיבות כפולה באשר לסוגייה של הכרה במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה וחייבת להיות, לפני הכול, נהירה . על כל עובד אשר חלה במחלת הקורונה, אליה נחשף כתוצאה מעבודתו ונוכח עיסוקו והחלים , יפנה אל המוסד לביטוח לאומי לשם קבלת הכרה במחלתו, כפגיעה בעבודה, שכן אין אנו יודעים כיצד ובאם מחלה זו עשויה להותיר אצלו נזק אשר אינו נראה כרגע לעין ועשוי להתפתח , חלילה, בעתיד לאחר " החלמתו" ובגינה יוכל להגיש תביעה להחמרת מצב ( לאחר שזו תוכר ראשית כפגיעה בעבודה). יתרה מכך ועל אחת כמה וכמה , כאשר עובד חלה בקורונה ונגרמו לו נזקים זמניים או לצמיתות (מחלת ריאות, פגיעה במערכת הנשימה או פגיעה אחרת במערכות הגוף ו/או בתפקודו של העובד) לאחר שנחשף

לשם כך, על העובד להצטייד באישור ממקום עבודתו ולהגיש תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי לשם הכרתו כנפגע בעבודה וקבלת מכתב הכרה באשר לפגימה הרפואית אשר הוכרה. בשלב הבא, ולאחר הכרתו כנפגע בעבודה, יוזמן העובד אל הועדה הרפואית לקביעת נכות זמנית או צמיתה ועניינו ידון בהתאם לתקופה בה נעדר מעבודתו , אופי הפגיעה ואפשרויות החלמתו, תוך החלמה מלאה (ללא נזק קבוע) או החלמה חלקית והותרת מוגבלות תפקודית ו/או נכות רפואית. לעובד כמובן עומדת הזכות להעלות את טיעוניו ולהציג מסמכים רפואיים , לרבות חוות דעת, במטרה לקבע את נכותו אשר עשויה לזכותו במענק חד פעמי או בקצבה חודשית (באם פגיעתו מקנה נכות רפואית בשיעור של 20% נכות רפואית ומעלה .)

המוסד לביטוח לאומי נערך ומטפל מזה מספר חודשים

4

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

4

פ ג י ע ה ב ע ב ו ד ה ב י מ י ק ו ר ו נ ה . . .

במקרי קיצון בהם, חלילה, קיפח עובד את חייו, לאחר שאובחן כחולה במחלת הקורונה וזאת במסגרת ועקב עבודתו, תוגש תביעה לתלויים אל הביטוח הלאומי אשר עשויה לזכות את התלויים בו במענק או קצבה.

קיימת חשיבות בלתי רגילה כי כל עובד אשר נפגע כתוצאה מעבודתו ואופי עיסוקו ממחלת הקורונה יפנה אל הביטוח הלאומי לשם בחינת עניינו ובמטרה להיות מוכר כנפגע בעבודה, שכן זו היא זכותו המלאה לצד חובתו לדאוג לעתידו הכלכלי באם חלילה יזדקק לכך.

תאונת עבודה עשויה לקרות גם בדרך לעבודה או מהעבודה בדרך הביתה , לעיתים תאונת עבודה יכולה להיגרם במסדרת פעילות נלווית בו השתתף העבודה כמו סמינר שאירגן המעסיק או טיול מטעמו. לעומת זאת, מחלת מקצוע, היא דבר שונה לחלוטין . מדובר בתהליך תחלואה ממושך ומתפתח בה חלה עובד במהלך עבודתו אצל המעביד ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו. לעניין זה בחוק קיימת רשימה סגורה של מחלות מקצוע אשר מכוחה מוענק נכותו של הנפגע ועליו להראות כי פגימותיו נכללות באחת מפריטי הליקוי הקשורים בכך. הבעייתיות הקיימת ברשימת מחלות המקצוע שלא נתנה מענה רב לסוגים שונים של עבודות שהובילו לפגיעה של עובדים אך לא הצליחו להיכנס לאחד מפרטי הליקוי המצויים ברשימת מחלות המקצוע. מסלול זה מוכר כמיקורטאורמה המאפיינת פגיעה מתמשכת ומתפתחת של תחלואה לה קשר לתנאי העבודה ולאופייה . אלה שיצליחו להוכיחה , יוכלו אף הם להיות מוכרים כנפגעי עבודה במסלול זה ולמצות זכותם אל מול הוועדה הרפואית . כך, שלעובדות המקרה חשיבות רבה בקביעת מסלולי התביעה וחשוב מאוד לבחון אותן לשם גיבוש התביעה וטרם הגשתה. מסלול שלישי המונח לפתחו של הנפגע בעבודה הוחל על ידי הפסיקה לנוכח

?

א ז מ ה י פ ג י ע ה ב ע ב ו ד ה

עו" ד יובל סמרה

בחוק אין הגדרה ספציפית של תאונת עבודה. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. ככלל, כשאנו עוסקים בתאונת עבודה, אז אנחנו מדברים על אירוע פתאומי המוגדר בזמן ובמקום שנגרם לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. את הקשר לעבודה ולתנאי העבודה שאחרת המוסד לביטוח לאומי ידחה את התביעה ולא יכויר בה כבר מתחילתה ובזה ייסתם הגולל בפניו להוכחת נזקיו ולקבלת דרגת נכות שעשויה לזכותו במענק חד פעמי/קצבה חודשית תלוי בשיעורה . כך שלמעשה עליו להראות

בחוק ישנה התייחסות גם לסוגים שונים של פגיעות בעבודה.

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

5

א י מ ת י ת א ו נ ה ב ב י ת ת י ח ש ב כ ת א ו נ ת ע ב ו ד ה

בעב"ל 131/09 אריה ברזילי נגד המוסד לביטוח לאומי, נדחה ערעור של מבוטח בעת שהחליק במקלחת . בית הדין קבע כי התאונה ארעה ב' מתחם הפרטי' של הבית, וזאת לאחר שהמערער יצא ממתחם העבודה שבקומה התחתונה בביתו. כמו כן נקבע כי הפעולה בגדרה ארעה ' התאונה' אינה פעולה שניתן לראותה בצורה סבירה כפעולה הבאה "עקב העבודה" ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה מאוד משמעותית ויוצרת זכויות רבות עבוד הנפגע. ככל שתאושר התביעה, הנפגע יהיה זכאי בין היתר לתשלום דמי פגיעה עבור תקופת מירבית של 91 ימים, תשלום גמלאות בגין נכות, ככל שזו תקבע ע"י ועדה רפואית ( יצוין כי גובה הגמלה מחושב עפ"י שכרו של הנפגע או הכנסתו ממשלח יד, לפני הפגיעה), כיסוי טיפולים רפואיים , כיסוי ביטוחי לכל החמרה שחלילה תחול כתוצאה מהתאונה , שיקום ועוד. ככל שלא מדובר בתאונת עבודה עומדת לנפגע זכות להגיש תביעה ל"תאונה אישית" בהתאם לכללים הקבועים בחוק. אשר נפגע

עבודתו ולא פעילות רגילה ושגרתית בבית.

תקופת הקורונה שינתה את חיינו והעבירה הרבה מאוד אנשים לעבוד מהבית. שוק העבודה מהבית התרחב באופן משמעותי וכולל בתוכו גם עורכי דין, אנשי הי-טק ולמעשה אנשים רבים אשר עבודתם נעשית מול מחשב. אמנם הבית הוא מבצרינו אבל תאונות בבית מתרחשות למכביר. אם בעת ישיבה מול המחשב, נשבר הכיסא ונפלת , אם נפלת בעת שעלית להחליף נורה שנשרפה בבית, עשית הפסקה בכדי לשתות קפה ונכווית ממים רותחים, דרכת על צעצוע של הילד בדרכך לפתוח את הדלת ללקוח ונפלת וכדו'. . יש אינספור דוגמאות לתאונות המתרחשות בין כותלי הבית אשר במקרים רבים ניתן לתבוע כתאונות עבודה. תאונת עבודה היא תאונה שארע לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר גרמה לו לנזק גופני ו/או תקופת אי כושר. כאשר התאונה ארעה בבית, נטל ההוכחה המוטל על הנפגע גדול מאוד ועליו להוכיח בין היתר כי אכן שהה בבית לצורכי עבודה וכן כי הפגיעה עצמה ארעה תוך כדי ועקב האם מדובר בתאונת עבודה? מה הדין כאשר מתרחשת תאונה בבית?

המצג הראשוני שתמסרו למוסד לביטוח לאומי כמו גם הדיווחים שלכם לגורם הרפואי, יקבלו משקל רב בעת בחינת התביעה ע"י המוסד לביטוח לאומי. העובדתי

עו" ד מירב אפרים

בעב"ל 376/03 בעניין יפה אלגריסי נגד המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של המערערת וקבע כי שעה שהמערערת נדרשה לבצע עבודה בביתה והסכימה , יש להכיר בנפילתה בעת הליכה אל המחשב, בעקבות נוזל שהילדים שפכו על הרצפה, תאונת עבודה. בית הדין קבע בין היתר כי "יש לבחון את אירוע התאונה בגישה גמישה ופונקציונלית ולא בגישה מקובעת ופורמליסטית ."

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

6

פ צ י ע ה ב ע מ ו ד ש ד ר ה – ז ו ל א ה פ ג י ע ה ה ד י ס ק א ל י י ת

ש ק ו ב ע ת

טעות רווחת מצד מבוטחים רבים לחשוב שבפציעות עמוד שדרה המתבטאות בממצא של פריצה/בלט דיסק, ריבוי מס' הנזקים הדיסקאליים יוביל לקביעת דרגת נכות ניכרת . אז לא כך הוא הדבר ! בהתייחס למצבים אלה נקבע בספר הליקויים , כי יש לבחון אותן על פי מגבלת התנועה שנמצאה , בין בבדיקת הוועדה הרפואית או במסמכים הרפואיים בגובה בו הן מצויות ; עמ"ש צווארי, גבי, או מותני. לעניין זה קובעת תקנה 37 לספר הליקויים מדרג חומרה של מגבלת תנועה קלה-קשה, כאשר לצד כל מגבלה דרגת נכות דרגות הנכות נעות בין % 10 ל- .30 % כאשר המבוטח סובל גם מפגיעה נוירולוגית באותו אזור, ניתן בנסיבות מסויימות , לקבל דרגת נכות גם בעבורה כאשר לעניין זה נקבע בבג"צ בן ציון פינקס שהנכויות יתווספו באופן מצטבר האחת לשנייה. כך למשל, נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10 % לצמיתות בתחום האורתופדי וכן % 10 לצמיתות . נכותו המשוקללת הצמיתה תעמוד על % .19

עו" ד יובל סמרה

ק ר ע ב מ נ י ס ק ו ס

ש ל ה ב ר ך

לכם שאתם

ונגלה

נפצעתם סובלים

מקרע במניסקוס של הברך. אין זה משנה באיזה מסלול תתברר התביעה שלכם בביטוח לאומי – פגיעה בעבודה או נכות כללית. במצב זה נפנה לסעיף 48 לספר הליקויים הדן בנזק למניסקוס של הברך. בסעיף זה ישנם מספר מצבים , כזה שבגינו נותח הנפגע, כזה שלא נותח ונזק המוביל גם לנעילות . לעניין זה נקבע בפסיקה בפרשת יעקב חזק כי על מנת שתיקבע דרגת נכות עבור קרע במניסקוס נדרש כי תימצא מגבלה תפקודית. כל מקרה אחר לא יזכה את הנפגע בדרגת נכות מזכה. כך שעל המסמכים הרפואיים התומכים לשקף מגבלות אלה בתוכם.

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

7

פ ט ו ר מ מ ס ה כ נ ס ה

ש ל כ ם ג ם כ א ש ר

ה ז כ ו י ו ת ה ר פ ו א י ו ת

ל מ צ ו ת א ת

מ מ ש י כ י ם ל ע ב ו ד

בין

אין אחידות

ואומנם העיריות

לא רבים מודעים לכך כי גם כאשר אדם הסובל ממכלול של בעיות רפואיות וממשיך לעבוד ולהשתכר יכול אף הוא למצות את זכויותיו הרפואיות ובהתאם לקבל הטבות כספיות שונות. (יגיעה אישית) ו/או הכנסה הונית ( יגיעה שאינה אישית) לעיוור, או לנכה המוכר בשיעור 100% או ליחיד שמוכר בנכות בשיעור 90% המורכבת ממכלול נכויות שחושבו בחישוב מיוחד. את הפטור ניתן לקבל כאשר הנכות המזכה נקבעת ל – 185 יום ומעלה ועד ל – 6 שנים לאחור שקדמו לשנת המס בה נתקבל הפטור. בהתאם ניתן יהא לקבל החזרים על תשלומי המס ששולמו בגין כל שנת מס מזכה. לזכאות לפטור ממס שיכולה להוות חיסכון כספי עצום וסך ההחזר הכספי יכול ויהא לא מבוטל, נלוות הקלות מס נוספות . כך למשל, יקבל הזכאי 40% הנחה בארנונה ממועד קבלת הפטור ואילך . סעיף )5(9 לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס מהכנסה פירותית

והמועצות השונות, בחלקן ניתן יהא לקבל את ההנחה בארנונה לא רק משנת המס בה ניתן הפטור ואילך , כי אם ממועד הזכאות לפטור. הווה אומר כי, אם הפטור ניתן 6 שנים לאחור, שקדמו לשנת המס בה נתקבל , סך תשלומי הארנונה ששולמו עד למועד זה יזוכו והנכה ימצא עצמו פטור מתשלום ארנונה משך תקופה בהתאם לגובה המס ותקופת הזיכוי. לא זו אף זו, זכאות לפטור ממס הכנסה אף מקנה הקלות במס רכישה ויוכל ליהנות ממס רכישה מופחת בשיעור של 0.5% במקום לפי מדרגות מס הרכישה הרגילות החלות ברכישת דירת מגורים, או מס רכישה ברכישת קרקע לבניית דירה. כי, מס הרכישה המופחת בשיעור 0.5% יחול על סכום רכישה שעד ל – 2.5 מיליון ₪ ועל החלק שאינו פטור לפי מדרגות המס הרגילות. היינו, על הסכום שבין 1,747,865 ( ₪ נכון לשנת )2021 לבין 2.5 מיליון .₪ ברכישת דירת מגורים בסכום שמעל ל - יובהר ושוב יכול ויהא זה חיסכון כספי לא קטן.

עו"ד שוש מרום

מס

2.5 מיליון ₪ ישלם

0.5% על

בשיעור

רכישה

למן

מלוא סכום הרכישה

השקל הראשון. מהקלה מיסויית זו יוכל הנכה ליהנות פעמיים בחיים בלבד. הנה כי כן, הפרשנות הרווחת בציבור למי הוא אדם נכה הזכאי למצות את זכויותיו הרפואיות הינה מוטעית ולו בשל העדר מידע על מכלול הזכויות הרפואיות המוקנות ע"פ חוק. ולסיכום אבקש להוסיף כי, גם במקרים בהם הוכר יחיד כנכה עם אובדן כושר עבודה מלא ומקבל את מלוא סכום קצבת הנכות אך בשל החשש מאיבוד הקצבה נמנע מלשוב לשוק העבודה, מלבד היותה של העבודה טובה לבריאות הגוף והנפש לטעמי, כדאי לזכור שחזרה לעבודה אינה סותמת את הגולל על מיצוי וקבלת הזכויות הרפואיות .

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

8

ה ר פ ו א י ו ת ב ב י ט ו ח

ב ו ו ע ד ו ת

א ז מ ה ב א מ ת ק ו ר ה

ל א ו מ י ?

לאומי, מתלונן על כך שהועדה הרפואית לא נתנה לו מספיק זמן בכדי לתאר בפניה את מצבו ואציבה בו לסיים לדבר כמה שיותר מהר תוך מתן תחושה לא נעימה של זלזול בו, במצבו ובדבריו .

לאומי הוא

המוסד לביטוח

אולי הגוף העשיר ביותר בארץ. כולנו מחויבים לשלם לו מידיי חודש מאות ואף אלפי שקלים, אשר יורדים באופן אוטומטי ממשכורותינו , ובכך בעצם אנו רוכשים לעצמנו ביטוח למקרה שבו נזדקק בעתיד לסיוע כספי או אחר בעקבות במצבו הבריאותי . אבל מה קורה כשאנחנו פתאום נזקקים חלילה לסיוע של ביטוח לאומי בתחום של מימוש זכויות רפואיות ? כידוע ההתנהלות מסובכת ומסורבלת . כאשר אדם נפגע, הוא יכול, בסיטואציות מסוימות, להגיש תביעה במסגרת ביטוח לאומי על מנת לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם לו. ישנם סוגים רבים של תביעות שכאלה, כגון במסגרת נפגעי עבודה, נכות כללית, ילד נכה, ניידות , שירותים מיוחדים וכו'. אחרי הגשת התביעה, אם הצלחתם לשכנע את ביטוח לאומי שלכאורה אתם עומדים בקריטריונים החוקיים ואין סיבה לדחות את תביעתכם על הסף, יהיה עליכם לעמוד לבדיקה בפני ועדה רפואית, אשר תקבע את שיעור הנכות ממנה הנכם סובלים. ככל שהנכות תהיה יותר גבוהה , כך

לא מאמנים למילה ממה שאתה אומר

תומר בכר , עו" ד ונוטריון

העומדים בפני ועדות רפואיות מקבלים את התחושה שהועדה לא מאמינה לתלונותיהם ולתיאור מצבם הרפואי והתפקודי . חברי הוועדה מהנהנים בראשם כאילו בהבנה והסכמה אבל בפועל מנסים לתפוס אותך על כל מיני אי דיוקים בנוגע למצבך הרפואי העכשווי ולמצבך הרפואי הקודם. התחושה היא שהרופאים, חברי הועדה, מחפשים כל סיבה אפשרית מדוע לא לתת לך את הנכות המתאימה תוך שהם קובעים שבעצם מצבך הרפואי כל כך קשה כמו שאתה מנסה להציג אותו. בכל מקרה של ספק שעולה, הועדה מפרשת אותו לרעתך ולא לטובתך ( למרות שהפסיקה של בתי המשפט קובעת באופן ברור מחפשים סיבה למה לתת לך את הנכות הכי נמוכה שאפשר

הפיצוי שתקבלו מביטוח לאומי יהיה גבוה יותר.צריך להחליט מה מסלול התביעה הנבחר כבר מהתחלה ולציין זאת בטופסי התביעה המוגשים למוסד לביטוח לאומי.

מה קורה בוועדה הרפואית ?

אם אתם לא מיוצגים על ידי עורך דין, המתמחה בניהול התיקים מול ביטוח לאומי, קרוב לוודאי שלא תוכלו להתמודד בצורה נכונה ויעילה מול הועדה הרפואית , בין היתר משום שאין אף אחד שמכין אתכם למה שעומד לקרות.

אל תבזבז לנו את הזמן

כמעט כל מי שמגיע אלי לקבלת ייצוג, אחרי שניסה לפני כן לייצג את עצמו בפני ועדה רפואית של ביטוח

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

9

"

. . . ע ד י ף ל מ י ש ע ו מ ד ב פ נ י ו ע ד ה ר פ ו א י ת ב ב י ט ו ח ל א ו מ י

ל ש כ ו ר א ת ש י ר ו ת י ו ש ל ע ו ר ך ד י ן ה מ ו מ ח ה ל ת ח ו ם ז ה . . .

ועדה הוא עניין מסובך ואסור להקל בו ראש. כמעט ואין סיכוי לנפגע שאינו מיוצג על ידי עורך דין המומחה לתחום זה, לקבל את המקסימום המגיע לו על פי החוק. עדיף למי שעומד בפני ועדה רפואית בביטוח לאומי, לשכור את שירותיו של עורך דין. רפואית ומתמחה זה, ילווה אותו לאורך כל ההליך וייצג אותו בפני הועדה הרפואית , כולל במהלך הבדיקה עצמה. הכרוכה בייצוג של עורך דין, מחזירה את עצמה פי כמה וכמה לאחר מכן, כאשר הנפגע זוכה לקבל את הפיצוי המקסימאלי המגיע לו. בתחום ההוצאה הכספית עורך דין העוסק בתחום

(הסובל

של הנבדק

נעליו

וחד משמעי שצריך לפרש כל ספק לטובת הנפגע).

מהגבלות בעמוד השדרה) אל מתחת למיטת הטיפולים על מנת לראות אם הוא יצליח להתכופף לשם בכדי להוציאן . תנועה

מנסים לייחס את הנכות שלך למצב רפואי קודם

במסגרת הניסיון של הועדה הרפואית לתת את הנכות הנמוכה ביותר שאפשר (ואם אפשר לא לתת נכות בכלל אז עוד יותר טוב), הועדה מנסה לייחס את כל הנכות הקיימת או חלק ממנה למצב רפואי קודם כלשהו של הנפגע וכך בעצם קובעת שהתאונה, כלל לא גרמה לנכותו או לחילופין שגרמה רק לחלק מן הנכות. למשרדנו טוענים שהרופא שבדק אותם במסגרת הועדה הרפואית ניסה להכשיל אותם במהלך הבדיקה באמצעות כל מיני דרישות שונות ומשונות לבצע תנועות באמצעות האיבר הפגוע ( עמוד שדרה בעיקר) ומתוך ניסיון להראות שהנפגע מנסה להאדיר את מצבו הרפואי או משקר לגביו ובעצם יכול לבצע בפועל תנועות שקודם לכן אמר שאינו מסוגל לבצע. כך למשל, במקרים מסויימים של הכשלה מכוונת, הכניסו הרופאים כאילו בלי כוונה את מכשילים את הנפגע בכוונה במהלך הבדיקה הרפואית רבים מהפונים

לא מתייחסים למסמכים הרפואיים בכללתו

שעליה מדווחים

ההרגשה נפגעים

בפני

אשר עומדים

ועדה ללא ייצוג משפטי, הינה שהרופאים בוועדה לא מתייחסים לכל התלונות שמציינים באוזניהם ולא טורחים להתייחס לכל המסמכים הרפואיים המצויים בתיקו של הנפגע או שהוגשו ע"י הנפגע. רפואית

התחושה היא שהועדה מייחסת משקל נמוך למסמכים המוכיחים את טענת הנפגע ומצב שני מייחסת משקל גבוה ביותר למסמכים שניתן לעשות בהם שימוש כנגד טענות הנפגע ואשר מהם עולה שמצבו כאילו טוב יותר.

הניסיון מראה כי בדיקתה של

10

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

10

מ ת נ ה ל ה ד י ו ן

כ י צ ד

האם תאונה במהלך הפסקה נחשבת לתאונת עבודה?

ב ת ב י ע ה ש ל נ פ ג ע ע ב ו ד ה

באופן עקרוני התשובה חיובית. יחד עם זאת המוסד לביטוח לאומי עלול להערים קשיים כשלא מדובר על תאונה שהתרחשה במהלך עבודה בפועל, כך שבמקרים אלה מומלץ במיוחד להיעזר בשירות של עו"ד תאונות עבודה מיומן.

בכל שנה מתרחשות בישראל למרבה הצער כ- 70,000 תאונות עבודה. גם מספר הנפגעים גבוה מאוד ומגיע לעשרות אלפים מדי שנה. מי שאמור לסייע לעובדים שסובלים מפגיעה פיזית משמעותית עד כדי נכות ואובדן כושר העבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. גוף זה אכן משלם דמי פגיעה וקצבת נכות בגין תאונות עבודה, אבל יש גם מקרים רבים שבהם ללא מעורבות עו"ד עם מומחיות בתחום ספציפי זה קשה עד בלתי אפשרי למצות את הזכויות. המוסד לביטוח לאומי מסייע לנפגעי תאונות עבודה בשתי דרכים אפשריות: א. תשלום דמי פגיעה - פיצוי בעבור הימים שבהם האדם לא יכול לעבוד עקב תאונת העבודה. דמי הפגיעה ישולמו עבור 90 ימים לכל היותר. גובה דמי הפגיעה נקבע בהתאם לשכר שלפני הפגיעה. ב. תשלום גמלת נכות - אם הפגיעה בעקבות תאונת העבודה מתמשכת , תיתכן קבלת מענק חד פעמי או אפילו קצבה חודשית קבועה. השלב הראשון בתהליך הוא הגשת תביעה לדמי פגיעה. לטופס זה, שנקרא ב.ל. ,211 יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (או לחילופין דוח מחדר מיון / סיכום מחלה מבי"ח), אישורים אחרים המעידים על הפגיעה וכתב ויתור על סודיות רפואית. עצמאים נדרשים לספק אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה שבמהלכה התרחשה התאונה. אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, יש לצרף אישור משטרה. לאחר קבלת דמי הפגיעה, ניתן להגיש תביעה נוספת - לקבלת גמלת נכות. ניתן להגיש תביעה זו גם אם חוזרים לעבודה, וגם אליה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים . שימו לב: במסגרת בירור תביעה זו, הביטוח הלאומי מזמין את העובד שנפגע לוועדה רפואית מטעמו. מומלץ להיעזר בשירותיהם של עורכי דין תאונות עבודה שרשאים להופיע עמו ולטעון בשמו.

האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת לתאונת עבודה?

כן. תאונות בדרך אל מקום העבודה וממנו מוגדרות כתאונת עבודה. כלל זה חל על כל דרכי ההתניידות , כולל הולכי רגל.

האם ישנה התיישנות על תאונות עבודה?

כן. תביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש עד שנה ממועד התרחשות התאונה. תביעת לגמלת נכות ניתן להגיש גם במועד מאוחר יותר, אבל אם נקבעת קצבה חודשית תוכלו לקבל רטרואקטיבית קצבאות רק עבור 12 חודשים.

עו"ד אימבר גולן פרטוש

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

11

:

ד ע ה ר פ ו א י ת

ס ו ג י ו ו מ ה ה נ כ ו ת

כ א ב ר א ש ,

ש נ י ת ן ל ה ע נ י ק ב ג י נ ו

מ ו מ ח ה ל נ ו י ר ו ל ו ג י ה

ע ו ב ד ד נ י א ל ,

ד ר '

...." סעיף הליקוי הנכון מכוחו יש להעניק דרגת נכות בעבור הליקוי הוא זה שעוסק בכאב בפנים בשל נוירולגיה טריגמינלית "...

כאשר מדובר בכאבי ראש על רקע חבלה, יש צורך שתהא עדות לחבלת ראש ו/או לצוואר. החשוב הוא לבסס הקשר לאותה חבלה ולקבוע אם מדובר רק במצב זמני או מצב שהוא קבוע. של האיגוד הבינלאומי לכאב ראש ICHD-3 ( International Headache Society ), ניתן לייחס תלונות על כאבי ראש לחבלת ראש ו/או צוואר, אם התלונות תועדו בתוך 7 ימים ממועד החבלה, ומצב קבוע אם התלונות מתועדות באופן רציף במהלך ומעבר לשלושת החודשים הראשונים שלאחר התאונה. אין חובה כי ימצאו ממצאים חבלתיים בבדיקת ההדמיה המוחית או עדות לחסרים בבדיקה הנוירולוגית . במקרים רבים האבחנה נקבעת בהעדר ממצאים אלו. על פי ספר ההנחיות

ד"ר דניאל עובד נוירולוג יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל משיב לנו. שני הסוגים הנפוצים של כאב ראש לאחר חבלה הם כאב ראש מסוג tension ומיגרנה . כאב ראש מסוג tension הוא כאב ראש בעוצמה קלה- בינונית, דו-צדדי, לרוב לוחץ, עמום. החווה אותם מתלונן לא פעם על תחושת כבדות בראש, ולחץ . לעומתה , מיגרנה היא כמו סערה שבאה וחולפת . כאבי הראש באים בהתקפים , לרוב חד-צדדיים, פועמים, בעוצמה קשה, אי סבילות לאור ורעש וגם בחילות. דבר שמונע מלתפקד כאשר יש התקף. כאשר המצב הוא כרוני אז לעיתים מדובר על בין 15 ל- 30 ימים של כאב ראש בחודש. צריכת משככי כאבים בעצמה מגבירה את כאבי הראש.

דר' עובד דניאל , מומחה לנוירולוגיה יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש , האיגוד הנוירולוגי בישראל ומנהל מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים , המרכז הרפואי רמת אביב

Whiplash ,

במנגנון

מפגיעה פעמים

רבות , סובלים מפגיעת ראש טראומטית , גם בלי שיש תיעוד או דיווח על חבלת ראש ישירה . דבר שנגרם גם כשתועד שימוש בחגורה בשל תנועת הראש החדה והמהירה . משום הקושי שמדובר בתלונה סובייקטיבית יש צורך בהליך האבחון להסתייע כמה שאפשר בממצאים א ובייקטביים . שעומדות לרשותנו היא ההתרשמות של הרופא מהבחינה הקלינית. כמה פעמים נעשו פניות לנוירולוג או למרפאות כאב, אופן הטיפול שניתן לו וכו'. אך חשוב להבין שהנכות לא נקבעת רק על פי כמות פניות לטיפול או תיעוד רפואי אלה על פי מס' פרמטרים , כאשר לתיעוד חשיבות רבה יותר. אחת הדרכים

כך למשל, אנשים שסובלים

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

12

?

הזכויות הרפואיות

שלכם שוות הרבה

כסף- דעו מהן !

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

13

כ ל

הזכ ו י ות

שמורות

מגזין זכויות רפואיות

כל הזכויות שמורות I גיליון 1

14

Made with FlippingBook Publishing Software