כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2021 - גיליון 294

˘„Á 2∞21 מבר ˆ„ ב ¢Ù˘˙ בט ˘-˙ טב

294 Ô יו Ï ‚י

יק ברעננה ˙ רח הוו Ê א Ï Ô י Ê‚ המ

11 י רחוב Ï ו ˙ ח Ï א רק Ï 8 Ì וני ˙ ק העי Ï מח 9-8 באה מאהבה 7-6 רעננה Ï מאה 5-4 ˙ ה „ורו ˆ חו ה - טר י ו ו י ה Ï - מ י ˙ - עב ר י Ô י אטר ו ˙ - Ì ק י Ê - מב ı ח ˘˙ - אה Ï ו ˘ - ב י Ï ר - ט י ו Ù ס ∫ Ì קב ו ע י Ì מ„ ו ר י

ארצות משתמשים 24- נתן הרצאות רבות, ואלפי אנשים מ בכלים שלמדו ממנו איך "לשבור את ההרגל של להיות עצמכם", שזה גם שם אחד הספרים שכתב. למה בעצם אנחנו כל כך מקובעים? למה צריך טראומה או מחלה כדי לקבל החלטות על שינוי? התשובה היא פשוטה: כי תמיד עדיף וחמים ונעים להתכרבל בשמיכה הישנה והמוכרת גם היא כבר קרועה ומרופטת. יש לנו חשש משינויים, ואנחנו לא רק עושים אותם דברים אלא גם חושבים אותן מחשבות עשרות פעמים ביום, יום אחר יום. ומה הבעיה בלהיות מי שאני? זה לא מספיק טוב? מסתבר שלא, לפחות אצל אנשים רבים שסובלים מחרדות, מדיכאון, ממחלות פיזיולוגיות שונות, מבדידות, מתסכול מהחיים, משעמום ומעוד כהנה וכהנה תופעות המקשות על החיים. לעתים קרובות אנו נתקלים באנשים גסי רוח, בנהגים חצופים, בחסרי סבלנות, באלימים מילולית ואולי אף יותר מזה ואנחנו תוהים? למה ככה? לא עדיף לו לאדם לעשות טוב כדי להרגיש טוב? תהליך השינוי הוא דרך ארוכה, קשה ולעתים מתסכלת, אך יודעי דבר אומרים שהתוצאה מצדיקה את המאמץ. לא שווה לנסות? Malcamehulal@gmail.com

ÏÏ ה מהו ÎÏ מ מאת: 

כמה פעמים אמרתם או שמעתם ø אני כבר לא אשתנה ¨ זה אני ∫ את המשפט דומה שהקביעה הזאת היא נחלתם של מרבית האנשים אם לא (כמעט) כולם. יש משהו מנחם ומקל בקביעה הזאת. מנחם, משום שאין לו לאדם אחריות על המציאות, ובוודאי שאין ביכולתו לשנותה. מקל, משום שהוא פטור מלעשות כל מאמץ בניסיון לשנות עצמו. מסתבר שאין כך הוא. למרות הקביעה האכסיומטית הזאת יש מי שסבור שכל אדם, בכל גיל, בכל מצב ובכל מקום יכול לעשות שינוי משמעותי בעצמו. אחד המדענים המובילים את הגישה הזאת הוא ג'ו דיספנזה (ותודה לתמימה בסל שהכירה לי אותו), סופר, מרצה, חוקר וכירופקט שעבר בצעירותו טראומה גופנית שאיימה לשבש כליל את חייו, והוא בחר לגשר בתהליך החלמתו על הפער בין מדע ורוחניות. אצלו זה הצליח, ובמשך העשורים האחרונים הוא העמיק לחקור את הנושא ופרסם ספרים רבים,

קבוצה מוחלשת ≠ הגיל השלישי ∫ כ הרב גלעד קריב ¢ ח מאיר חוטקובסקי מאת: 

Ì אי Ï ה‚מ ˙ ו ˘„ ח

) חידשה שדולת הגמלאים את פעילותה בכנסת הנוכחית. את כנס ההשקה הוביל יו"ר השדולה, ח"כ 2021 נובמבר 15( בחודש שעבר הרב גלעד קריב (העבודה), בהשתתפות שרים ושרות, חברות וחברי כנסת, ונציגים רבים מארגוני הגמלאים והאזרחים הוותיקים. בכנס הועלו רעיונות לשיפור מצב האזרחים הוותיקים, אך מניסיון העבר, אין לשדולה הכלים הנדרשים לשיפור משמעותי של מצב האזרחים הוותיקים. ח"כ הרב גלעד קריב: "קל להסתכל על הגמלאיות והגמלאים כקבוצה מוחלשת, ואכן המדינה לא הבטיחה את זכויות היסוד שלהם. תפקידנו בשדולה לאפשר לציבור החשוב הזה להמשיך חיים של יצירה, פעלתנות, תרומה ועשייה". meirch@gmail.com הזמן יוכיח אם השדולה תעמוד בהתחייבותה.

˘„Á 2∞14 Ï רי Ù „ א ¢ ע ˘˙ Ô ניס

פלוס מינוס ≠ Ø ´ פלוס הנחיה חדשה של עיריית רעננה מחייבת כל מבנה מגורים חדש, משרדים, מסחר או מבנה ציבור, להתקין מכשיר החייאה אוטומטי, דפיברילטור, כתנאי לקבלת היתר בנייה. במקביל, תצא העירייה להליך סיוע ברכישה והתקנה של דפיברילטורים לוועדי בתים ולבתים פרטיים, וכי תיקח אחריות לסייע ברכישתם במחיר מסובסד ומוזל. כדאי גם לציין שישנה אפליקציה בסמארטפונים שנקראת "איפה דפי". ניתן לראות בה איפה נמצאים מכשירים ציבוריים ופרטיים במקום בו אתה נמצא ויש צורך דחוף במכשיר להצלת חיים. כמו כן ישנם סרטי הדרכה בנושא היכולים לסייע בשימוש המכשיר בעת הצורך.

ב ˘ עובר ו ב ˘ עובר ו

2∞2 Ô יו Ï ‚י

יק ברעננה ˙ רח הוו Ê א Ï Ô י Ê‚ המ

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, נאוה חברי המערכת: וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות.

, רעננית מגיל שמונה חודשים, מדליקה חנוכייה שעוצבה 94 , חניה שמיר תמונת שער: ע"י האומן הרענני טובי, בהזמנת אביה מרדכי המורשתי לזכר רעייתו/אימה 1973 בשנת חיה שנפטרה שנתיים קודם לכן. צילום השער : מלכה מהולל

https://youtu.be/5Qf3oHn85vE https://youtu.be/0f4W0rRYhY4

2

12/2021 - 294 רעננה

יוסי לוי

Ô יי Ï אה ק Ï מאת: 

מונה ˙ ור Ù סי

"אני כבר כמה חודשים בסלובניה, בסגר, בגלל הקורונה", ענה לי יוסי לוי כשטלפנתי והזמנתי אותו לצלם את חוג הדרמה שלנו לטלוויזיה הקהילתית. כשחזר נפגשנו. , נשוי לשוש, להם שני ילדים ושלושה נכדים. 1938 יוסי לוי יליד היכן נולדת? "נולדתי בבנימינה". יש לך זיכרונות משם? "אוהה! הרבה! אני זוכר את אניות המעפילים שהורידו בחשאי את המעפילים בלילה בשדות ים. למחרת היו עוברות בבנימינה משאיות עם מעפילים כשהחצי הקדמי של המשאית היה סגור בחוטי תיל, ובחצי השני ישבו השומרים הבריטים. העולים היו זורקים מתוך המשאית חפיסות שוקולד עם מספרי טלפון ושמות של קרוביהם. אנחנו, הילדים, אספנו את החפיסות ונתנו להורים. לאנשים מעטים היה אז טלפון, וכל מי שהיה לו טלפון, עזר בחיפוש." איך ידעתם שמגיעות אניות מעפילים?

צילום: אורה דולב

"מדי פעם עשו הבריטים עוצר, בדרך כלל ביום שישי בערב, וכך ידענו שמגיעה אניית מעפילים". פחדתם מהחיילים הבריטיים?

"לנו, לילדים, הם עשו דווקא כיף. הם לקחו אותנו לפעמים לסיבובים בסביבה בזחל"מים. מצד שני, אני זוכר כמו היום שנכנסו הבריטים לבתים, הוציאו את כולנו, ולקחו אותנו לגבעות החול, ששם היה מחנה מעצר מגודר בגדרות תיל ושומרים. באותו זמן חיפשו נשק בבתי התושבים. לגברים הייתה מכלאה לחוד, ולנשים מכלאה, ואנחנו, הילדים, הסתובבנו חופשי." מעניין שאלה היו הזיכרונות של ילדי בנימינה. "אני גם זוכר, שבשוּני היה מחנה אימונים של האצ"ל. באחד הימים פוצצו אנשי האצ"ל את הרכבת שהסיעה חיילים בריטיים. הרכבת התפרקה, הכורסאות עפו לכל עבר, והתושבים אספו אותן לבתיהם". עד איזה גיל היית בבנימינה? "בגיל תשע עברנו לחיפה. לאבא הייתה תאונה במשאית שבה עבד. הוא נפצע, והיה הרבה זמן בשיקום בחיפה. לכן עברנו לחיפה. גרנו במושבה הגרמנית. בבנימינה גרנו כל המשפחה יחד: שישה דודים. בחיפה עברנו לדירה שלכל משפחה היה חדר. רק המטבח היה משותף. בחיפה למדתי בבית ספר עממי, ואחר כך למדתי מסגרות בבית ספר מקצועי. הייתי בתנועת נוער, ולאחר מכן התגייסתי לנח"ל. הייתה לנו חצי שנה הכשרה במשק, וחצי שנה בנח"ל מוצנח. הגרעין שלי התמקם בקיבוץ צרעה. שם חלק מהחברים נשאר עד היום. אני חזרתי לחיפה". מתי הגעת לרעננה? "שנתיים גרתי במרום גולן בקונייטרה. הייתי נהג בקיבוץ, ואז נודע לי שמחפשים נהג ב'אגד'. באותו זמן הכרתי את חברתי שוש, לה נישאתי. התקופה הייתה תקופת הפגזות ושוש אמרה שבמקום כזה היא פוחדת לגדל ילדים. עברנו לצפת, שם גידלנו את ילדינו, ומשם עברנו לרעננה, והמשכתי בעבודתי ב'אגד' עד שפרשתי". ואז? "כשפרשתי חיפשתי תעסוקהבהתנדבות. במקומון של רעננהפורסםשנפתחקורסלטלוויזיהקהילתית. נרשמתי. וכך גםהגעתי לעיתון "כיוון חדש" ולהתנדבות ב"בית הקשיש" (העמותה לאזרח הוותיק) ובעוד מקומות ברעננה. גם זכיתי באות המתנדב של לַיונ'ס". הילדים גרים לידכם? "לאחר שנישאו, כל אחד עבר בגלל עבודתו למדינה אחרת באירופה". נוסעים הרבה לבקר? "כן. וכך הגענו בקורונה לסלובניה. שם היינו שישה חודשים בגלל הסגר. שכרנו דירה קטנה וחיינו כתושבי המקום. מדינה קטנה ומקסימה. זכינו לימי שלג בהם ישבנו בפינה במטבח על יד חלון, ונהנינו מהמראה. הכול הפך לבן: המצודה הקרובה, העצים והבתים". עכשיו, כשחזרתם, במה אתה מתעסק? "אני ממשיך לעסוק בטלוויזיה. אני שותף במגזין של כפר סבא, נהנה מהגמלאות עם שוש, ויום יום עם הילדים והנכדים בווטסאפ". Cleah1@walla.com

12/2021 - 294 רעננה

מאימא לבת לנכדה לנינה מה להגיד בנושא? ארבעתן עסקו ועוסקות, נשמו ונושמות הרעננית פגשתי בביתה הנאה ברעננה. דליה מאור אופנה. את בכניסה לבית כבר יש רמז ראשון לאהבת העיצוב של יושבי הבית. כדי חרס גדולים צבועים בצבעי כחול עז שמתוכם משתלשלים צמחי גרניום עזי צבע מקבלים את פני הבאים והבאות. הסטודיו של דליה ממוקם באחד מחדרי הבית, שם, באינטימיות המתבקשת, היא פוגשת את לקוחותיה, חלקן מגיעות אליה זה שלושה עשורים. "המותג נקרא על שם של 60- וה 50- סבתא ריקה שהייתה אייקון אופנה בשנות ה המאה הקודמת והלבישה המון נשים", מספרת דליה. אביבה קני‚ מאת:  מה משותף לאימא ריקה, לבת דליה, לנכדה הדס, ולנינה עמליה בת השבע שגם לה יש

'אתא', סנדלים וכובע טמבל'. כך קרה שמהר מאד היא הפכה להיות מעצבת עילית של חיפה והכרמל. היא תפרה 50- את הבגדים למלכות היופי של הימים ההם. בשנות ה היו מגיעות אליה קליינטיות שהזמינו תור שלושה 60- וה חודשים מראש. הן היו מעיינות בז'ורנלים ובוחרות דגם, ואימא הייתה עובדת ללא גזרות. פשוט שמה את הבד על השולחן, מודדת את הגברת, גוזרת ומוציאה שמלה. לבת שלי ולי יש עדיין שמלות שאימא תפרה לנו. כבר כילדה בת חמש נשמתי אופנה. עם זאת, אולי כמרד, דווקא בגלל שגדלתי בבית של בדים, פיתחתי אנטי לתחום. לא רציתי להתעסק בבדים והלכתי ללמוד בטכניון בחיפה אדריכלות ושם גם הכרתי את בעלי, האדריכל אריה מאור, שמשמש בתפקיד יו"ר 'מי רעננה'.

ילדתי את בני אורי ועברנו לאלפי מנשה שהייתה 33 בגיל אז בראשיתה. כולם התלבשו שם בפשטות, ואילו אני תמיד התלבשתי באלגנטיות עם שיק של צעיף פה, סרט שם וכו'. כך גם הייתי הולכת למכולת. כשראו אותי נשות השכונה, הן הביעו התפעלות ורצו לקנות ממני בגדים שאני עיצבתי". המרד של דליה בעולם האופנה לא הצליח מן הסתם. אי אפשר כנראה להוציא אהבה כזאת שיונקים מילדות. כשבעלה הציע לה למכור בגדים, היא נסעה לדרום תל אביב וחזרה עם עשרה פריטים שנמכרו בתוך דקות והיא נאלצה לנסוע שוב למחרת ולהביא עשרים פריטים, וגם הם נמכרו. "כך קרה", היא מספרת, "שפתחתי חנות בכפר סבא בשם הגענו לרעננה. 1997 "פנינה של דליה". בשנת לדליה ולאריה שתי בנות ובן. יעל עוסקת בחינוך, הדס דור ממשיך בתחום הסטיילינג, ואילו אורי משמש כמנכ"ל , היא דור שלישי 40 חברת הטיולים 'בשבילנו'. "הדס בתי בת לנשים שעוסקות ונושמות אופנה. גם עמליה הנכדה מעירה לי הערות בסגנון: 'סבתא זה לא בסדר שאת אומרת שאת

ריקה ויחזקאל שטרנשוס ובתם דליה

"אימא שלי, ריקה, למדה בבוקרשט כובענות. היא הייתה , היישר לחיפה, 1948- מוכשרת מאד, וכשעלתה ארצה ב היא אמרה: 'מי צריך כובענית. פה הרי לובשים רק בגדי

4

12/2021 - 294 רעננה

שמנה, בסוף יאמינו לך', והיא מחמיאה לי על הבגד. הדס בחרה באופן טבעי להמשיך את השושלת כסטייליסטית ומנהלת המותג. היא מוכיחה שהגנים שירשה מסבתה, שהיום היו מכניםאותה פאשניסטה, הגנים האלה משובחים. היא מבקשת להוכיח שהתעסקות באופנה ובחיצוניות אינם דבר שטחי אלא משהו גדול מזה. הדס, אם לארבעה, שגם היא נולדה לתוך עולם האופנה, מתגוררת עם משפחתה בירושלים. "סבתא ואימא התעסקו 14 בזה מאז שאני זוכרת את עצמי", היא מספרת. "כבר בגיל הפכתי רשמית להיות קניינית במותג המשפחתי במסגרתו הייתי טסהלעיתיםעםאימאלבחורקולקציותלסטודיו שלנו". הדס החלה לעסוק באופן מקצועי בסטיילינג כששבה משליחות בקנזס, ארצות הברית. היא תמיד לבושה באופן ויש לה 20 מעורר התפעלות וכיום היא המלבישה של ערוץ גם פינת אופנה ב"קשת". בנוסף היא עושה הפקות אופנה וסידורי ארונות וכן היא משמשת כסטייליסטית אישית. מי בכלל צריך סטייליסטית אישית? "ישנן נשים רבות, בעיקר נשות קריירה, שאין להן זמן או יכולת להתלבש היטב, והן מוכנות לשלם לאנשי מקצוע שיעשו זאת עבורן. אני מלבישה אותן מכף רגל ועד ראש והן חוזרות אליי שוב ושוב. אני מאמינה שאישה שמרגישה טוב עם עצמה ועם הלבוש שלה - יכולה לצמוח ביתר קלות ולהיות קרובה יותר לעצמה ולמאווייה. בין השאר הלבשתי את השדרנית עדן הראל". בסטודיו של דליה, במדף מעל השמלות, מופיעים שלושה פסים לא מרחיב, משפטי מפתח בגישה של דליה לאופנה: ". אי אפשר שלא לחייך שחור לא מרזה, לבן לא משמין בעיקר משום שעוד לא נולדה האישה שמאמינה בדיוק במשפטים האלה שדליה מנסה להפריך. "במשך השנים", מספרת דליה, "הפכו הלקוחות להיות חברות. התבגרנו יחד, חלקתי איתן לידות, ברי מצוות ושמחות אחרות. הסטודיו שלי גדל יחד עם הלקוחות. הן היו בוחרות שמלה, ואימא שלי, בערוב ימיה, הייתה מתקנת להם. הפכנו למשפחה אחת גדולה. היום, כשאני מביאה בגדים, אני יודעת מראש: זה לחנה וזה לרונית. ממש ככה". יום אחד אני אכתוב ספר על החוויות והאנקדוטות של העיסוק באופנה מול נשים. לפעמים מגיעות אימא ובת בת שתים עשרה והבת מחליטה מה מתאים ומה לא מתאים לאימה, לעיתים מגיעות חברות שלא ממש מפרגנות, בלשון המעטה, זו לזו, ויכולה האחת לומר לחברתה שהבגד אינו הולם אותה, אבל תבוא למחרת לקנותו בעצמה". איך את בוחרת איזה בגדים להביא? "אחרי שנים רבות כל כך במקצוע רכשתי ניסיון רב. אני מסתובבת בחנויות האופנה פה בארץ לפני שאני טסה לפריז, ויודעת מה לא להביא. זו הסיבה שיש אצלי בגדים ייחודיים גם לפי הטעם האישי שלי. יש היום תחרות גדולה לבוטיקים מצד הקנייה באינטרנט, אבל זה מתאים בעיקר לצעירות שמונעות בעיקר על ידי המחיר הזול. בוטיקים רבים נסגרו בגלל זה. אבל נשים יותר מבוגרות, כמונו, אוהבות לחוש את

הבד, הן צריכות מגע אישי אותו אני נותנת. אני גם מביאה דברים צנועים שמכסים את הזרועות ואת הצוואר ויחד עם זה יש בהם רוח צעירה כדי שלא ניראה כמו 'בובעס'.

דליה מאור בחנותה

כיבואנית בגדים. 100- דליה מתכוננת לטוס לפריז בפעם ה שלושים שנה היא עושה זאת ואוהבת כל יום. היא תמיד מתגוררת באותו חדר באותו מלון. היא מכירה היטב את המעצבים ואת היצרנים, וכך יוצרת את הקולקציה שלה בכל כבר יש לה ארבעה נינים. 71 פעם מחדש. בגיל למה אני שואפת? להמשיך להיות מלאת אנרגיות ולעשות את הנשים שלי יפות ובעלותביטחוןוהנאהמהמראהשלהן.במקבילאנירוצהלהמשיך להנציחאת 'ריקה', אימאשלי, שהתחילהאתהשושלת". Kenig1@bezeqint.net ¢Ô מבט-רענ ¢ ˙ י ˙Ï יה הקהי Ê ווי Ï הט 2∞21 מבר ˆ„ ˘„ חו Ï נו Ï˘ Ô י Ê‚ י„ור המ ˘ ב ˙ ו ÙˆÏ Ì מני Ê מו Ì˙ א ÔÙÏ או ˙ ני Î ו ˙ øÔ י Ê‚ מה במ מגזין בשידור חוזר: . "הרנסנס היידישאי" מאת: אילנה כהן 1 ש.ח. øÌ „רי ˘ י מ ˙ מ שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי ø ה Ù אי . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות באתר העמותה קהילתית T . V בלשונית www . amutaraanana . co . i l ÆÌ ינויי ˘ ו ˙ ו Ù וס ˙ נו Î˙ יי העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה ° צפייה מהנה

µ

12/2021 - 294 רעננה

מאה שנים של רעננה מו„י Ï˙ Ô ר מאת: 

באזור הקנטרי קלאב של היום) והחליטו להתיישב בחושות שנותרו ריקות. בתחילת דרכו היה אבי מורה, אבל המציאות הובילה אותו למסלול הציבורי. הוא התחיל לעבוד במועצת הפועלים כרכז האיגוד המקצועי ובהמשך נבחר להיות מזכיר מועצת הפועלים ברעננה. במקביל הוא נכנס למועצה המקומית. שנה. 20 נבחר אבי לראשות המועצה וכיהן בתפקיד 1969 בשנת באופיו הוא לא היה פוליטיקאי אלא איש מעשה עם תחושה של שליחות, אוהב רעננה שהצטיין באינטליגנציה, כושר ארגון ומנהיגות יחד עם היותו טוב לב, צנוע מאוד וישר". , מזכיר יוסי רביד מספר 70- על התפתחותה של רעננה בשנות ה המועצה (מקביל לתפקיד מנכ"ל עירייה) באותן שנים: ראה כמה נושאים גדולים וולפוביץ' "עם כניסתו לתפקיד, לנגד עיניו: דיור, תעסוקה לתושבים, פתיחת רחובות חדשים וחינוך לילדים. החלה נהירה גדולה של תושבים לרעננה 70- בתחילת שנות ה והיה צורך בסלילת כבישים חדשים כמו ברחובות אליעזר יפה, קזן וז'בוטינסקי. הרחובות החדשים נסללו במקביל לבנייה חדשה של בנייני קומות בסמוך לרחוב אחוזה ובנייה נמוכה בחלקים המרוחקים. הבנייה תאמה את תכנית המתאר ויצרה מין קו אווירי גבוה במרכז ונמוך יותר ככל שמתרחקים ממנו לכיוון הפריפריה, כך שרוחות המגיעות מהים יכולות "לאוורר" את כל הישוב. הביקוש הגדול לדירות נבע מהמחיר הזול של הדירות ברעננה בהשוואה לתל אביב למשל, וגם בגלל הנגישות החדש. הכלל היה שבכל רחוב 4 המשופרת לרעננה דרך כביש חדששנסלל נוטעים עצי נוי, מציבים פה ושם ספסלים ציבוריים ובנוסף בונים מקלטים ציבוריים. מאחר שהאוכלוסייה ברעננה הייתה צעירה, עם הרבה ילדים קטנים, החלטנו להתמקד באותה תקופה בגני שעשועים וגינות נוי מבוזרות ולא בפארק אחד גדול. הדבר איפשר להורים לשחק עם ילדיהם בקרבת .80- ביתם. פארק רעננה נחנך רק בסוף שנות ה הפרצלציה ההיסטורית של המגרשים אילצה בנייה של זוגות קומות מלבניים שעומדים בטור בין שני רחובות 3 בנייני מקבילים, למשל בין רחוב בורוכוב לרחוב אליעזר יפה. החלוקה הזו לא אפשרה פיתוח של גינון עבור הבניינים. אנחנו ביקשנו קומות – בניין אחד מרובע 5 ממשרד הפנים לאשר בניינים בני קומות ובכך לאכלס את אותו 3 במקום זוג בניינים מלבניים של מספר דיירים, להותיר שטח גינון מסביב לבניין וגם להוסיף מעלית. הייתה פה מחשבה על רווחת הדיירים. בתחילה מנהל המחוז התנגד, אבל לאור היחסים המצוינים שהיו לנו אתו הוא השתכנע ואישר. התושבים הרבים שעברו לרעננה היו זקוקים לתעסוקה. וולפוביץ' דחף לפיתוח מואץ של אזור התעשייה. הקמתן של שכונות מגורים עקב נהירת תושבים חדשים יצרה מתיחות בין עסקי התעשייה הזעירה, הלולים והרפתות הוותיקים ובין הדיירים החדשים בגלל רעש, לכלוך וריחות לא נעימים. נוצר צורך דחוף לנייד את התעשייה הזעירה לאזור התעשייה. תשתיות החשמל, המים והכבישים שם הוכנו והתחלנו מסע

פרק שביעי ובו יסופר על העשור השישי של המאה 70 - של רעננה כלומר שנות ה הקודמת.

, דבר ששינה 4 הסתיימה סלילתו של כביש 1970 בשנת את פני השרון מהקצה לקצה. הכביש סיפק עורק תחבורתי הולם לגוש דן ולשרון והביא לרעננה תקופה של פריחה. עד רעננה הייתה מושבה חקלאית קטנה. רב הבניינים 1970 היו בתים קטנים חד קומתיים יחד עם בניינים בני שתיים ושלוש קומות פה ושם. רחוב אחוזה היה ללא מדרכות, ובכלל ברחובות מעטים הייתה מדרכה וגם היא רק בצד אחד. לראשות המועצה ויחד 1969 נבחר בשנת בנימין וולפוביץ' , שכיהן כמזכיר המועצה, הם ניצחו על מלאכת יוסי רביד עם תושבים 70- ההתרחבות. רעננה הצליחה לקלוט בשנות ה רבים שנהרו אליה בתקופה קצרה יחסית, תוך בנייה רחבת היקף של תשתיות ודיור, הרחבת מערכת החינוך ואספקת תעסוקה ושירותים עירוניים אחרים. וולפוביץ' כיהן בתפקיד .1981 . במהלך כהונתו רעננה הפכה לעיר בשנת 1989 עד

בנימין וולפוביץ'

, בתו של וולפוביץ': אסתר פריקמן מספרת 11 . הוא עבר את השואה דרך 1923 "אבי נולד בפולין בשנת מחנות וניצל ברגע האחרון על ידי החיילים האמריקאים. לאחר המלחמה הגיע לאוסטריה שם הכיר את אימי שרה והם התחתנו. ניסיון העלייה הראשון של הוריי הסתיים בהרחקתם הם עלו בשנית 1947- ע"י הבריטים לקפריסין למספר שנים וב עם קבוצת מכרים וידידים. המוסדות ניסו ליישב את הקבוצה בעתלית. אבי, שהיה מנהיג טבעי, סייר יחד עם קבוצתו בין היתר ברעננה. הם ראו את הכפר הערבי הנטוש ח'רבת עזון (שכן

12/2021 - 294 רעננה

שיווק גדול כדי לשכנע את בעלי התעשייה הזעירה של מרכז העיר לעבור לאזור התעשייה. במקביל המועצה הגיעה להסדר עם משרד המסחר והתעשייה לפיו כל בעל עסק שיומלץ ע"י המועצה ויסכים לעבור לאזור התעשייה ישלם על המגרש לפי הערכת השמאי הממשלתי ולא במכרז. הדבר שמר על מחיר נמוך למגרשים וזה היה פיתוי עבור בעלי העסקים לעבור. הפיתוי היה דרוש משום שבתחילה הייתה התנגדות גדולה מצד בעלי העסקים למעבר מחשש שיפסידו לקוחות. בדיעבד ברור שהמעבר היטיב עימם. אחת היוזמות החשובות של המועצה הייתה הקמת בית סולל בונה (נמצא בצד הצפוני של קומות המיועד למפעלים 3 קניון 'רננים'). זהו בניין רחב בן קטנים שלא זקוקים לשטח קרקעי. יש בבניין כניסות לרכבים פרטיים ומסחריים שיכולים להגיע לכל שלוש הקומות. המבנה היה מאוד אטרקטיבי לעסקים קטנים והם עברו. כך החל אזור התעשייה להתמלא במפעלים ועסקים. המועצה הקפידה לאשר אך ורק מפעלים שאינם מזהמים. הגידול המואץ העיק על תשתית הביוב והניקוז במושבה. האזור הנמוך של רעננה סבל מהצפות בחורף. בנוסף, מי השפכים, שכמותם הלכה וגדלה, הוזרמו לאזור פולג ונשפכו לים, דבר שעורר התנגדות רבה בעיריית נתניה. לפתרון הבעיה הרחבנו משמעותית את מפעל חמצון מי השפכים. מי הקולחים שהמפעל הפיק שמשו להשקיית הפרדסים של רעננה. במקביל, המועצה יזמה בנייה רחבה של תשתית הניקוז. בתחילה התושבים התנגדו להיטל הביוב שהתווסף לארנונה כדי לממן את העבודות ואף היו הפגנות, אבל וולפוביץ' עמד בפרץ. היום ברור שהבנייה הזו הייתה הכרחית. הפיתוח המואץ של רעננה דרש תקציבים. מבחינת משרד הפנים יש שני סוגי רשויות: נזקקות למענק משלים לעומת עצמאיות כלכלית. באותה תקופה רעננה הייתה עדיין רשות נזקקת. הצגנו למשרד הפנים את צרכי המועצה ואת תקציבה והצלחנו לקבל מענק להמשך פיתוח המושבה. ההצלחה נבעה מהיחסים המצוינים שהיו לוולפוביץ' עם אנשי משרד הפנים עקב האמינות הרבה שהשרה בניהול ענייני היישוב. מענקי משרד הפנים יחד עם תשלומי הארנונה המתרבים, שזרמו לקופת העירייה, אפשרו לנו לאזן את התקציב ואף להישאר קצת בעודף שהופנה לרווחה. אחת היוזמת הבולטות בעשור השישי לרעננה הייתה בנייתו של בית 'יד לבנים'. קדמה ליוזמה דרישת ארגון וותיקי 'ההגנה' של רעננה להקים יד לבנים שנפלו. המועצה חשבה שנכון יהיה להתרים את הציבור כדי לשתף אותו במימון המבנה. יצאנו במבצע "רכישת לבֵנים" תמורת תרומה. היענות הציבור הייתה נמוכה, ורוב המימון נפל על המועצה. בניית המבנה נמשכה כשמונה שנים במגבלות התקציב. במשך כמה שנים השלד עמד סגור וילדים ניסו לשחק בו. אחד מהם אף שבר רגל באתר הבניה. תושבים זועמים פנו לתכנית הטלוויזיה 'כלבוטק' וטענו שהמועצה בונה פיל לבן במרכז רעננה ששואב הרבה כסף ומסכן את התושבים. התייצבתי באולפן, הסברתי לצופים שהמועצה עושה ככל יכולתה לזרז את הבניה והתחייבתי לסיים את הפרויקט תוך שנה. הבנייה אכן הסתיימה תוך שנה ואנשי 'כלבוטק' הוזמנו לראות את התוצאה. בית 'יד לבנים' היה אמור לקום ברח' קרן היסוד (על מגרשו של בית ספר , שנת 1972- 'היובל' היום) ואף הניחו שם את אבן הפינה ב

היובל לרעננה. בסופו של דבר הקמת בית 'יד לבנים' התאפשרה במקום מרכזי יותר, ברח' אחוזה, לאחר שהסתיימה הפרצלציה במגרשים שם והשטח עבר לרשות המועצה.

"יד לבנים"

המחשבה שלנו הייתה להפוך את 'יד לבנים' לדבר משמעותי יותר ממרכז הנצחה שפעיל רק בימי הזיכרון. רצינו שהוא יהיה פעיל כל השנה לרווחת התושבים ולכן קבענו שם את הספרייה העירונית, הגלריה, מוזיאון חדר ראשונים והאודיטוריום 1980- שנקרא היום על שם בנימין וולפוביץ'. המבנה נחנך ב בהשתתפותו של יצחק רבין, אז שר הביטחון. רעננהחגגה יובל לקיומה. ראשהממשלה גולדהמאיר 1972 בשנת הגיעה לטקס המרכזי שהתנהל באמפיתאטרון העירוני (שהיה איש השתתפו בטקס. גולדה 5000- ברחוב אוסטרובסקי). כ מאיר וחיים גבתי, שר החקלאות, קיבלו אזרחות כבוד. הטקס כלל מסכת על תולדות רעננה אותה הציגו בני המקום. חגיגות היובל נמשכו שנה וכללו פעילויות שונות לכלל התושבים". ראוי לסיים את תיאור העשור השישי של רעננה, הראשון משני העשורים של וולפוביץ", ביוזמות שהיו מאוד קרובות ללבו כאיש ציבור. היוזמה האחת היא בתחום החינוך – הרחבת בית ספר מפת"ן (מפעל תעסוקה לנוער): מפת"ן רעננה פתח את שעריו באזור לנוער בסיכון שנפלט ממסגרות החינוך 1968- התעשייה ב הרגילות. נוצר הצורך להרחיבו בגלל הביקוש. המועצה תרמה לתקציב ההרחבה והמוסד הלך והתפתח ומשך אליו חניכים רבים מרעננה ומישובים אחרים. מנהל המוסד, יוסף חיימי, בעל אישיות מיוחדת, הקנה לתלמידיו הערכה עצמית גבוהה, שייכות וגאווה למוסד שלמדו בו. המוסד לימד את תכנית הלימודים הרגילה ובנוסף הקנה ללומדים בו מקצוע. היו בו חדרי מלאכה, מטבח לימודי, חדר אוכל, ספרייה, מרכז לעזרים פדגוגיים לשיפור הלמידה ופינת חי. צוות ההוראה כלל מורים, מדריכים, חניכים. 84 פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. בשיאו היו במפת"ן הבנים למדו מסגרוּת מכנית, נגרות רהיטים, בניין ומכונאות רכב. הבנות למדו כלכלת בית, אפנה וקונדיטוריה. רוב הבוגרים סיימו בהצלחה את השירות הצבאי ונקלטו במקומות עבודה מתאימים. מפת"ן פעל ברעננה עד סגירתו לפני מספר שנים. יוזמה נוספת קשורה לנו הגמלאים - אחרי פרישת וולפוביץ' הוא נקרא לנהל את עמותת הגמלאים 1989 לגמלאות בשנת של רעננה וצירף אליו את יוסי רביד כגזבר העמותה. יוזמה בולטת שלהם הייתה בניית מרכז היום לקשיש והמרכז לתרבות כושר ופנאי עבור גמלאי רעננה, כל זאת בסיוע הג'וינט. המרכז מוכר כאחד הטובים בארץ. rtalmudi@gmail.com * המידע ותמונות באדיבות ארכיון רעננה והמנהלת רחל ריינשטיין.

12/2021 - 294 רעננה

∏± בן ±∏ כבן

שדרום אפריקה איננה יותר מקום בטוח לגדל בו ילדים". והחלטתם לעלות לישראל? עלינו ארצה. לישראל היה תמיד מקום חם בלבנו. 1977- "כן. ב היו לנו מכרים בארץ, ולאשתי היו שתי אחיות בישראל שמאוד לחצו עליה להצטרף אליהן. הגענו למרכז הקליטה באשקלון, שם שהינו כשמונה חודשים. בתקופה זו חיפשתי לקנות משק". למה דווקא משק? "עוד ביוהנסבורג, כשתכננתי לעלות, אמרו לי שאני חסר את המנטליות לעשות עסקים וחיפשתי לקנות משק. חיפשתי במספר מקומות כמו תלמי יוסף, בני ציון עד שהגענו לכפר אחים. מכיוון שאחותה של אשתי גרה בקרבת מקום בכפר ורבורג, נפלה ההחלטה לרכוש שם את המשק. גידלנו בו ירקות שונים, היו לנו לולי עופות, משק חי של כבשים ועזים. כל זאת עשינו ללא ניסיון קודם. העבודה לא הייתה קלה, אבל בהדרגה התרגלנו. סייעו לנו גם מדריכים חקלאיים". אז למה עזבת את כפר אחים? עזבתי את כפר אחים לאחר שגרתי בו עשרים וארבע 2002- "ב שנים. רעייתי רנה נפטרה שנתיים קודם לכן. היה לי קשה להמשיך במשק הן מבחינת העבודה - הייתי כבר בן ששים ושתים - והן מבחינת הזיכרונות של החיים המשותפים בו עם רעייתי. ברעננה היו לי חברים וקרובי משפחה, לכן החלטתי לעבור לשם גם בגלל מועדון הכדורת שבה. רעייתי רנה ז"ל הייתה אלופה במשחק זה. היא השתתפה בתחרויות רבות וזכתה באליפויות מספר פעמים". וברעננה? "מצאתי עבודה בקפיטריה של הבינתחומי בהרצליה, כיום אוניברסיטת רייכמן, ועבדתי שם כעשר שנים. שם גם פגשתי חבר שעסק בחלוקת עיתונים, והוא זה שגייס אותי לעבודה זו בה אני מתמיד עד היום למרות גילי המתקדם. חשוב ביותר לאנשים מבוגרים להיות פעילים ככל שניתן. במועדון הכדורת ברעננה הכרתי את בת זוגי איילין, ציירת, וחיינו יחד כחמש- עשרה שנים. היא נפטרה לצערי לפני כארבע שנים. הציורים והרישומים שאתה רואה כאן על הקירות הם מיצירותיה". ספר לי על חלוקת העיתונים נוסע לתל אביב. במרכז 02:30- "אני קם לפנות בוקר וב ההפצה אני לוקח את העיתונים לחלוקה. האיזור שלי הוא בניינים. אגב, אני 33- ברמת אביב החדשה. שם יש לי מנויים ב מכיר את קוד הכניסה של כולם. אין טוב מזה לאימון המוח ולהפעלת הזיכרון. כפי שאמרתי לך, לאנשים בגילי חשוב מאוד גם העיסוק הפיזי אבל לא פחות מכך אימון המוח. לאחר , אני ממשיך לים גם 05:30 סיום חלוקת העיתונים, בסביבות בקיץ וגם בחורף. שם אני נפגש עם פרלמנט החברים, קבוצת המתרחצים משכימי הקום כמוני. חוזר הביתה בסביבות תשע ושלושים. אח"כ מנוחה, מועדון הכדורת, פגישות עם חברים ובני משפחה. יש לי ארבעה ילדים ואחד עשר נכדים, וממשיך בעיסוקים שונים. בקיצור סדר יום גדוש". בדיעבד, איך היית מעריך את ההחלטה לבוא לישראל? The moon taught me: it's o.k. to go through phases, The sun taught me: no matter how many times you go down, to keep rising. Manor_un@hotmail.com ''איזו שאלה !? זה המקום הכי טוב בעולם". לפני פרידה מצייד אותי בן שיחי בתובנה הבאה:

י מנור Ê עו מאת: 

, קם מדי בוקר בשעה 18 בחור רענני בן ונוסע לתל אביב למחלקת ההפצה 02:30 של עיתונים, אוסף אותם ומחלקם למנויים

)!( בניינים בשכונת רמת- 33 - המתגוררים בלא פחות מ אביב. תאמרו בחור חרוץ לכל הדעות, אבל בהחלט לא יוצא דופן. עכשיו נעשה שינוי קטן בדיווח: נשנה רק את . והרי לכם 81 נכתוב 18 סדר הספרות של הגיל ובמקום ויוצא 02:30 , שקם מדי בוקר בשעה 81 מבוגר רענני בן לחלוקת עיתונים בתל-אביב.. זה כבר יוצא דופן וזהו , קוסמן יליד דרום אפריקה. FEZ פיליפ, המכונה

צילום: מוטי בן ארויה

? מנין הכינוי? fez כולם מכירים אותך בשם "זה כינוי שדבק בי מאז הנעורים. לאחותי היה חבר שכונה הגדול ואני הייתי הג'וניור ומאז זה נשאר. רק בתעודות fez רשמיות מופיע השם פיליפ". היכן גדלת? ביוהנסבורג, העיר הגדולה בדרום אפריקה. 1940- "נולדתי ב סיימתי שם את לימודיי ואח"כ הצטרפתי לעסק המשפחתי – מפעל לבגדים ועבדתי בחנויות לבגדים שלנו. היינו מבוססים מבחינה כלכלית. התחתנתי ונולדו לנו ארבעה ילדים. תנאי החיים בכלל היו טובים עד ש..." עד שמה? פרצו מהומות דמים בסווטו, העיירות בהן התגוררו 1976- "ב השחורים בשולי יוהנסבורג, במהלכן נהרגו מאות שחורים. המהומות התפשטו גם לאזורים נוספים בדרום אפריקה. המצב הביטחוני הורע. אם עד אז יכולנו להסתובב ברחובות ללא פחד, הרי שזה השתנה ושוב לא הרגשנו ביטחון אישי. היה פשוט מסוכן להסתובב במיוחד בערבים. המצב הכלכלי הורע. הרגשנו

12/2021 - 294 רעננה

9

12/2021 - 294 רעננה

מבזקים ÆÆÆ מבזקים ÆÆÆ מבזקים ר ÙÏ ה ˙ יהו„י מאת: 

אגמון החולה

Ì קי Ê מב

העמותה לאזרח הוותיק-מרכז ✿ היום- פעילויות בחודש האזרח הוותיק בהמשך לתפיסה הרווחת כיום שעדיף - להתמקד בקידום הבריאות מאשר לעסוק בחולי, התקיימו במרכז היום במהלך החודש הרצאות וסדנאות בשיתוף קופת חולים כללית, כאשר הדגש בפעילויות היה על איכות חיים והזדקנות מיטיבה. בין השאר הרצתה, רוזלין פיוטרן (בתמונה), מרפאה בעיסוק בקופת חולים כללית, על נושא שיפור הזיכרון.

התקיימו החודש פעילויות במועדון כושר ופנאי רבות. בין השאר התקיימו שני נופשונים. האחד נופשון במלון מילוס ים המלח, והשני במלון "אדמונד" בראש-פינה. כמו כן יצאו שלושה טיולים בני יום. האחד, לשפלת יהודה ושני טיולים לצפייה בעגורים באגמון החולה, שכללו ביקור אצל הפסל יובל לופן, בגינוסר ובאתרים נוספים. במוצאי שבתות ממשיכה הפעילות של מועדון "חברותא" שנפתח השנה גם לזוגות, עם תוכניות מגוונות. המעוניינים לקבל פרטים על הפעילויות השונות, ישלמו דמי חבר שנתיים סמליים ויקבלו במייל את כל התוכניות. מתוכננים נופשים וטיולים נוספים. במועדון עצמו ממשיכות הפעילויות. .09-7720707 : הרשמה למועדון בטלפון

כיתת ותיקים נפתחת לנשים בביה"ס "אמית ✿ הפרויקט, בשיתוף המשרד לשוויון רננים" - חברתי, המכללה העירונית רעננה ורשת אמי"ת, יפתח השנה לראשונה, עבור נשים בנות הגיל השלישי. הלימודים יתקיימו בתוך ביה"ס אחת 13:00-09:00 לשבוע, בימי חמישי בין השעות וילמדו בו: פסיכולוגיה חיובית ומחשבים. בנוסף יתקיימו מפגשים עם התלמידות ללמידה משותפת ולפעילויות חברתיות והתנדבותיות. יום פתיחה .9.12 וחשיפה לתוכנית יתקיים ביום חמישי . הרשמה במוקד: קול 054-4505932 לפרטים: ספיר .8864* טיקט נפתחה קבוצת דרמה הוקם תיאטרון בינ-דורי - ✿ משותפת לבני נוער ואזרחים ותיקים. בקבוצה תהייה הזדמנות להיכרות קרובה ומעניינת של קבוצות הגיל השונות, ולביטוי רגשות וחוויות באמצעות דרמה ומשחק. ההשתתפות בקבוצה בתשלום מסובסד. לפרטים: משה .09-7610412 . טל

קרידיט צילום לירן שמש

עיריית רעננה קיימה טקס זיכרון עירוני לחללי תאונות הדרכים תושבי העיר ובמרכזו מיצג . לצד הפרחים הותקנו פרחים מרגש להנצחתם שלטים עם ברקודים, שסריקתם מעלה מידע אודות החללים, כפי שמופיע באתר ההנצחה האינטרנטי הייעודי שהקימה העירייה. הטקס הינו חלק מפעילויות שבוע הבטיחות היפגעות חמורה 50% בדרכים, שמטרתו הפחתת .2030 בתאונות עד שנת

1∞

12/2021 - 294 רעננה

אחרי תו חנייה חדש לתושבי רעננה - ✿ שנה ללא שינוי, הוחלט בעירייה 20 על הנפקת תו חנייה חדש, בעקבות מצוקת חנייה שנגרמה בין השאר בשל הימצאותן של אלפי מכוניות עם תו חנייה, השייכות לאנשים שכבר אינם גרים בעיר. התו החדש יהיה בתוקף לשלוש שנים. בנושא ניתן לפנות למחלקתהחנייהבימים:א'-ה'בשעות: , או באתר העירייה. 20:00-08:00

חתולי הרחוב קודמים לרווחת הזקנים

מאיר חוטקובסקי מאת: 

בתחילת החודש שעבר אושר בשעה טובה תקציב המדינה לשנים . כצפוי וכרגיל שוב נשכחו האזרחים הוותיקים ולא קיבלו 2022-2021 מענה למצוקותיהם, בעיקר באשר להעלאת קצבת הזיקנה הנמוכה שלא עודכנה מזה שנים רבות. לשם הבהרה: קצבת הזיקנה אינה נדבה. הביטוח הלאומי מממן הקצבה . גובההקצבהעומד 18 מהפרשותשמפרישיםכללאזרחי המדינההחלמגיל , סכום שאינו מתקבל על הדעת שהרי מדובר בפחות ממחצית ₪ 2300 על שכר המינימום שהמדינה קבעה. קיימים באוכלוסייה מגזרים שקצבת הזקנה היא הכנסתם היחידה. אין להם מקורות אחרים כמו פנסיה, נכס מניב או משכורת מעבודה. נכון הייתה עושה הממשלה אם הייתה קובעת את קצבת הזקנה באופן דיפרנציאלי עד לגובה שכר המינימום. , לשעבר אשת תקשורת ברדיו ובעיתונות, הפכה לאחת פאר לי שחר הלוחמות למען האוכלוסייה המבוגרת. היא משמשת כראש מטה הגימלאים של "יש עתיד" בתל אביב. פאר לי שחר: "הממשלה דאגה אומנם לנכים, לניצולי השואה ולמקבלי קצבת זקנה שזכאים להשלמת הכנסה (נציין כי סך כל הכנסותיהם של אלה יעמדו החל מהשנה הבאה ), אך הקשישים מהמעמד הבינוני הנמוך הושארו מחוץ לכל 3710₪ על הסדר. מדובר באותם קשישים, שלבד מהקצבה מקבלים גם פנסיה, אך סכום הפנסיה מגוחך במקרה הטוב, ונפשע במקרה הפחות טוב. מדובר . עצם העובדה שהם מקבלים פנסיה כלשהי מוציאה ₪ 2000-1000- ב אותם מיד ממעגל הזכאים להשלמת הכנסה". וזיוה נח פועלות מזה חודשים רבים ללא ורדה לבקוביץ-מושקוביץ לאות למען העלאת הקצבה לאזרחים הוותיקים לא חוסכות את ביקורתן משרי ממשלת השינוי. הן כותבות לשרים: "כולכם מתעלמים בשיטתיות מהעלאת קצבת הזקנה, או במקרה הטוב אתם אומרים שאין כסף עבורנו, האזרחים הוותיקים. הסיבה לדבריכם: מגיפת הקורונה שגרמה לדילול קופת המדינה. לחתולי הרחוב מצאו תקציב, ולנו אין? אנחנו, זקני הארץ, שווים בעיניכם פחות מחתולי הרחוב! אם זה לא היה עצוב יכולנו לצחוק... אין לנו דבר וחצי דבר נגד חתולי הרחוב...יש לנו בהחלט הרבה נגד סדרי העדיפויות שלכם ובאיזה מקום אתם ממקמים את האזרחים הוותיקים במדינת-ישראל.." , לשעבר מנכ"ל מפלגת הגמלאים, וכיום משמש כראש ד"ר אבי ביצור גם לימודי הזיקנה במכללה האקדמית בית ברל, אינו שלם עם הקפאת קצבת הזיקנה: "תקציב המדינה, שאושר בימים אלו, מכיל נושאים כמו ליטוף חתולים והקמתמסגרותספורט, והרי הוא, לדעת יוצריו, תקציב שאין שני לו. האומנם? האם כל מי שצריך קיבל את צרכיו? האם בני הגיל השלישי, קרי הורינו או סבינו וסבתותינו, קיבלו מימון להעלאת קצבת הזקנה והשוואתה לשכר מינימום, ומימון לתוכנית לאומית למיגור האלימות, ההתעמרות וההתעללות בזקנינו? האם הם קיבלו תקצוב לתוכנית לאומית למאבק בבדידות, המוגדרת כאויב מספר אחת של הזיקנה? התשובה היא: לא ולא". ד"ר ביצור דוגל ורואה מטרה נעלה בהעלאת הקצבה לאזרחים ותיקים כי: "הגיע הזמן להציב חזרה את הורינו בקדמת הבמה, לאחר שנים שנשכחו והוזנחו, ובכך לכבד את זקנתם". meirch@gmail.com

באחרונה מכת חולדות בעיר - התרבו החולדות בעיר, ככל הנראה עקב שיפוצי התמ"א שבמהלכן נערכות חפירות לעומק. החולדות מגיעות גם לבתים המשותפים. מומלץ לדיירי הבתים המשותפים להקפיד על דלתות סגורות. בבירור בעירייה מסתבר שהעירייה מטפלת בהדברה רק בפתחי ביוב המצויים ברחוב. בעלי הדירות בבתים המשותפים צריכים לדאוג בעצמם להדברה בפתחי הביוב בחצרותיהם. ישראל שפרסמה משטרת בדו"ח ✿ מתברר כי חלה ברעננה עלייה מדאיגה במצב הפשיעה. מרבית האירועים היו גניבות רכב והתפרצויות לתוך כלי רכב לעומת זאת ירד מספר ההתפרצויות לתוך בתים ובתי עסק, מן הסתם מהסיבות הקשורות בקורונה – אנשים בילו יותר זמן בבתיהם.

Yehudit_helfer@walla.co.il

לאילנה דרור, השתתפותנו באבלך הכבד על פטירתו של אישך ז"ל. אליעזר (לייזר) יהי זכרו ברוך. הנהלת העמותה וצוות העובדים.

11

12/2021 - 294 רעננה

תאטרון הקאמרי ¨ יואב בר לב ועירית קפלן ∫ מאת Ø גאון בכלוב

Ô יאטרו ˙ ר Ù ס

Ô נאוה וינ‚רט מאת: 

מה מוכנים אנשים לעשות בכדי להגשים חלום? חלום של קריירה, של להישאר רלבנטי, של לזכות באהוב/ה? דרמה קומית מתעתעת! משולש יחסים סבוך שבו כולם מוכנים למכור את נשמתם רק כדי לחיות את החלום. במרכז העלילה, בחור על הרצף האוטיסטי בעל זיכרון פנומנלי שחלומו הגדול הוא להופיע בטלוויזיה. לצדו, אחותו שאוהבת אותו אך גם רוצה להגשים אהבה בת שנים, וגם כוכב טלוויזיה שכוכבו דעך, ורואה בבחור הזדמנות לחזור למעמדו הקודם.

צילום: כפיר בולוטין

יורם גרניט, כוכבטלויזיהענקעם"פה גדול" נמצאבשפלשלחייו. הוא נזרקמהביתבשל בגידותיו המרובות, ומתעשייתהבידור בשל התנהלותו. מפגש מפתיע עם ויקי, מעריצת ילדות נלהבת שמזמינה אותו לביתה, ועם יונתן, אחיה הגאון שנמצא על הספקטרום, מוליד במוחו של יורם רעיון גדול לשעשועון טריוויה מטורף שיחזיר אותו אל המסך הקטן. איך יעשה זאת? איך יתקרב עם הפה הגדול שלו ליונתן? איך יתמודד עם השיגעונות שלו מחד ועם החיזורים של אחותו מהצד השני? איך זה נגמר? בלי ספויילרים! הסיפור מרתק והדמויות משכנעות במשחקן. עמוס תמם בתפקיד השחקן, המתעקש להישאר רלוונטי, ובאמת משתדל לשלוט בעצמו, אך זה גדול עליו... מזכיר קצת את סיפורו הטרגי של דודו טופז. בתפקיד האחות, עירית קפלן מצחיקה, ומרגשת. לעניות דעתי, השחקן הגדול מכולם - מי שמשחק את יונתן האוטיסט, בתמימות ובדייקנות, במשחק נפלא ונוגע ללב, הוא שהם ריינר. זוהי הצגה הפותחת זווית לעולמם של האוטיסטים, על הקשיים שלהם מחד, וכישרונותיהם מאידך. "גאון בכלוב", ב"יד לבנים" רעננה, בינואר, בהקפדה על התו הירוק!

ר אסף ענברי ¢ ד Ø הביתה ר ÙÏ ה ˙ יהו„י מאת: 

"כשרוסיה הפכה להיות ברית המועצות אכלו תושבי אודסה את החלווה שיצר אביו של לוניה. הצבא האדום טיהר את העיר מהיסודות הרקובים של החברה בעזרת תושבים לוקחי שוחד שהלשינו על חברי המחתרת האוקראינית. בשדרות הראשיות נתלו חשודים על עצים ועל עמודי פנסים....כל האנשים האלה, החשודים, המלשינים והשורדים, אכלו חלווה. אביו של לוניה התעשר". כך פותח ענברי את ספרו "הביתה", המספר על החלוצים הראשונים, ועל ראשיתו של הקיבוץ. הוא כותב על קיבוץ אפיקים בעמק הירדן, הקיבוץ בו נולד

וגדל, אך רבים מהסיפורים המופיעים בספר עשויים להתאים לכל קיבוץ. מבוגרים, שחיו בקיבוץ בילדותם, יוכלו למצוא בספר נקודות השקה רבות לחוויות שחוו הם עצמם בשנים ההן. המייסדים עלו ארצה מרוסיה מטעמים ציוניים, חוו תנאים קשים ביותר, מגורים לא נוחים, קשיי פרנסה, מזג אויר קשוח, לא היו להם מזגנים ומאווררים לצנן את החום הנורא, וכמעט שלא הייתה להם פרטיות. אבל הייתה להם אידיאולוגיה, אידיאולוגיה נוקשה, כשהקבוצה היא מעל הכול. בהרצאה שנשא ענברי לפני שבועות אחדים אמר כי אידיאולוגיה היא טרגדיה. המייסדים שהורגלו לתנאים נוחים למדיי בארץ מוצאם, מרדו בהוריהם ועלו לארץ לא נושבת, ארץ ישראל. הם ויתרו לחלוטין על רכושם הפרטי, לטובת הקבוצה, כולל ילדיהם, שחונכו ע"י מטפלות זרות, וכולל בגדיהם, גם אלה שהביאו מהבית, שהתערבבו במחסן הבגדים ללא שם וללא שום סימן אישי. "הבגדים כובסו בגיגיות פח שהוסקו בגזרי עץ, ולאחר שנתלו לייבוש, הם קופלו וסודרו על אצטבות מחסן הבגדים וחולקו לחברים לפי מידת גופם, פחות או יותר", כותב ענברי. במשך השנים, התגעגעו החברים לרכוש פרטי, ומה שהחל בסימון בגדיהם האישיים, המשיך במתן תקציב אישי לחברים, בו יכלו לקנות מה שאפשר היה בחנות הכל-בו הקיבוצית, המשיך ברכישת ריהוט אישי ולבסוף: פירוק בתי הילדים ומעברם למגורים בבית הוריהם. ענברי מתאר את תהליך התפרקות הקיבוץ עד סיומו, כולל תהליך ההפרטה. בספר מתוארות שבע דמויות בהן מתמקד הספר, שהסגנון העלילתי והתיעודי מעורבבים בו. ענברי מתמקד בשבעה קלרה - אריה בהיר, חבר הכנסת הראשונה, השלישית והשישית, לוניה גלר גיבורים אמיתיים שהיו ממקימי קיבוץ אפיקים: מיטיה - אלעזר גלילי ממניחי היסוד למחשבה הצבאית העברית, ה"ברל" של החבורה, לסיה גלילי – כרמלה- "האקונומית", , שמואל זהרהרי-פינקלברג, ה"תרבותניק", פזמונאי ובמאי הצגות מולה זהרהרי , "הגאון" מייסד ומנהל קלת אפיקים, קריצ'מן "הביטחוניסט", רעו ושומר ראשו של אורד וינגייט. צבי ברנר הצייר, ו ליאו רוט החגים, הספר כתוב בהומור דק, בחלקו הומור ציני, כשמדובר בחברים שנפלו במלחמות ישראל או שמתו ממחלה, מתאונה או מזקנה. ההומור המלווה את הספר מעלה לא אחת חיוך על שפתינו, אך ההומור הציני לפעמים קצת צובט בלב. למרות זאת, הספר Yehudit_helfer@walla.co.il מרתק, כתוב בשפה עשירה ומקורית ובהחלט מומלץ לקריאה.

12

12/2021 - 294 רעננה

בעקבות עצי הזית

טוק ˘ ומה בינ Ï ב מאת: 

200- תחילת החורף היא גם תחילת עונת מסיק הזיתים. בארץ יש כ דונם שייך לקבוץ רביבים 3000- אלף דונם של זיתים. המטע הגדול ביותר בארץ כ שבדרום, שם הכרם צעיר ומושקה במים מליחים. רוב הכרמים נמצאים ליד ישובים באזורים הרריים, בגליל, בשומרון ובגולן. הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. המרשימים שבעצי הזית הם העצים הקשישים, שהערבים מכנים "זיתון רומי". ליד כנסיית גת שמנים גדל העץ העתיק ביותר בארץ שגילו בערך שלושת אלפים שנה. ליד צומת ראמה בגליל ישנם עצים שגילם כאלף שנים. רבים מהעצים הזקנים הם חלולים, אולם למרות זאת נופם ירוק ומלבלב. בחלק מהעצים מילאו את החלל באבנים כדי לתמוך בעץ. מסביב לתופעה זו התפתחו

Ï טיו אה Ï ו ˘ בי

אגדות בתרבויות השונות. האגדה מספרת: "כאשר מת שלמה המלך, התאבלו כל העצים על מותו. הרכינו ראשיהם והשירו את עליהם לאות אבל. רק הזית נשאר זקוף, כאילו לא קרה דבר. באו אליו העצים בטענות מדוע הוא אינו מכבד את המלך ולא מתאבל. ענה להם הזית: 'אתם מתאבלים כלפי חוץ, ונוקטים בגינוני אבל, אך אצלי הצער הוא אמיתי. מרוב צער לבי אכול. אגדה דומה מספרים המוסלמים, אך הם משייכים את המקרה ליום מותו של הנביא מוחמד. ההסבר המדעי לתופעה זו הוא: כאשר העץ מתפתח, צומחים ענפים נוספים מהשורש (נצרים) ומהגזע (חוטרים). הענפים האלה מתפתחים עם השנים לגזעים שמתפתלים סביב הגזע המרכזי. גם הגזעים המשניים מצמיחים חוטרים והגזע נראה כסבך, עם השנים מת הגזע המקורי ובמרכזו נראה חלל. עם זאת ממשיכים הגזעים המשניים להחזיק את העץ שממשיך ללבלב ולתת פירות. כשמסתכלים על נוף העץ רואים שבצד העליון צבע העלה הוא ירוק זית, ואילו בחלקו התחתון גוון כספי המחזיר את קרני השמש. תנועת העלים ברוח יוצרת את המראה המאיר של העץ. גם את התופעה הזו מנסה האגדה העממית להסביר: "בעבר היו כל עלי הזית בצבע אחד-ירוק כהה. לפני אלפי שנים היה לאיכר בכפר קטן בהרי ירושלים כרם גדול של עצי זיתים. כל העצים הניבו זיתים בעונת המסיק ורק עץ אחד עמד מבויש עם ענפים מורכנים ללא פירות. האיכר הזעיק מומחה שבדק וחקר וקבע שצריך לעקור את העץ. העץ הבין שקיצו קרב והוא ביקש מהירח והכוכבים עזרה. ענה הירח: 'אין ביכולתי לתת לך זיתים, אבל אוכל להפוך את נופך למאיר'. הירח כיוון את אורו הכסוף והנוצץ אל העלים של הזית והכוכבים פזרו אבק כוכבים ופתיתים זוהרים. כשהגיע האיכר עם הגרזן, העלים סנוורו אותו והוא לא הצליח לעקור את העץ. הזית נשאר קורן וזוהר. גם העצים האחרים הפכו לזוהרים בזכותו". מאז כל עצי הזית זוהרים באור השמש ובלילות ירח. Shinbet37@gmail.com

Ô יי Ï אה ק Ï מאת: 

קציצות כרובית כפות פרורי לחם 2 ‹ כפות קמח 4 ‹ ביצה 1 ‹ רבע צרור פטרוזיליה קצוצה ‹ כרובית קטנה 1 ‹ מלח, פלפל ‹ כפית אבקת מרק-בצל 1 ‹

דקות, להכניס למעבד המזון את הכרובית והפטרוזיליה עד לפרורים דקים. להוסיף את הביצה והתבלינים, 20 לבשל את הכרובית להוציא לקערה, להוסיף את הקמח ופרורי הלחם. לפעמים צריך להוסיף קמח עד שהעיסה יציבה. לטגן משני הצדדים.

מרק עדשים כפות רסק עגבניות 2 ‹ גזרים 3 ‹ שן שום כתושה 1 ‹ בצל קצוץ 1 ‹ כפות שמן קנולה 4 ‹ כוס וחצי עדשים ירוקות ‹ תפוחי אדמה 2 ‹ כוסות מים 7-8 ‹ כפית תבלינים (כמון, פפריקה מתוקה, מלח, אבקת מרק עוף, פלפל) 1 ‹ כף קמח 1 ‹ גבעולי סלרי עלים 5 ‹ לטגן בצל, להוסיף גזר חתוך לריבועים, תפוחי אדמה חתוכים לריבועים, שן שום, ולטגן. לאחר חמש דקות להוסיף קמח ותבלינים ורבע כוס מים רותחים, ולערבב. לאחר מכן להוסיף את שארית המים והעדשים, ולהרתיח. דקות או עד שהמרק מוכן. 10 דקות. להוסיף את רסק העגבניות והסלרי ולהמשיך לבשל עוד 20- להנמיך את הלהבה ולבשל כ Cleah1@walla.com

1≥

12/2021 - 294 רעננה

מילת החודש

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה מרכז תרבות כושר ופנאי ≤∞≤≤ הרשמה לשנת ר ˘ ו Î ח„ר

ה Ï מי ˙ עברי

ÏÏ ה מהו ÎÏ מ מאת:  (במקום 'רנטגנאי') דִּמּוּתָן רְפוּאִי - – המונח נקבע לפי בקשה ממשרד הבריאות בשל התרחבות התחום המקצועי לדרכי דימות מגוונות. Malcamehulal@gmail.com

מוזמנים להגיע לשבוע ניסיון ללא התחייבות או תשלום ההרשמה מתבצעת באמצעות מילוי טופס הרשמה

תיעדוף ∫ עברית רווחים בצבא לתעדף והפועל תיעדוף שם הפעולה to־ ו prioritization ובמשטרה. הם מתרגמים את באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי prioritize חשיבותן ודחיפותן. לעיתים קרובות אף משתמשים בה שלא לצורך במשמעות 'העדפה'. האקדמיה ללשון החליטה שאין צורך לקבוע את המילה תיעדוף כמונח רשמי, שכן בשימוש הכללי די בצירופים הוותיקים 'קביעת סדר עדיפויות', 'קביעת סולם עדיפות' וכדומה.. ִּעֲדוּף מצטרפת לקבוצה של פעלים ושמות פעולה ת המילה ִּקְשׁוּר, ת ִּחְזוּק, ת ִּפְקוּד, ת שבהם נוספה ת' לשורש, כגון ִּסְכּוּל. (מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית) ת ִּשְׁאוּל, ת Malcamehulal@gmail.com

Ì י ˘ נ Ï Ìˆ ע ˙ ו Ù י Ùˆ ˙ ו Ï עמ ˙ ה בוקר וערב

יקונ‚ ˆ Ê „נקריי ÏÙ ˘„ יו‚ה - ח Ì רוני Ê אטיס מ Ï י Ù ˙ יקומי ˘ - ˙ סאו Î ˙ ו Ï עמ ˙ ה הרשמה מתבצעת באמצעות מילוי טופס הרשמה!

Ì י ˘ נ Ï „ נועה וריקו ˙ NIA ניה Ì י ˘ נ Ï Ì ריקו„י ע Ô ו ˘ ע„ רא ˆ - Ì ריקו„י ע י ˘ אי Ô אימו - Ï ק ˘ יווי מ ˘ יבה ו ˆ ור י Ù י ˘ ˙ ו Ï י Ù נ ˙ מניע Ï 052-2546043 לפנות למרים

מה ˘ הר ÆÆÆÌ רטי Ù ˙Ï קב Ï ∞9-∑∑2∞∑∞∑ ÆÏ בט יק רעננה ˙ רח הוו Ê הא Ô מע Ï ה ˙ העמו רעננה 114 הה‚נה Æ נאי Ù ר ו ˘ ו Î ˙ רבו ˙ ÊÎ מר

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

ø אירוע Ï Ì מקו Ì י ˘Ù מח ימי הולדת, ישיבות ˆ אולם וחדרים לאירועים: מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ חניה נוחה במקום.

הבוקר ˙ עו ˘ ר ב ˙ אס ØÌ מרי Ï ˙ נו ÙÏ מה ˘ והר Ì רטי Ù ∞9-∑∑4∑∞41 ÆÏ ט

14

12/2021 - 294 רעננה

טריוויה ı ח ˘˙

ø על שום מה ≠ המחסור בשבבים התקשורת עוסקת רבות לאחרונה במחסור שנוצר בעולם במוצרים שונים. רובם ככולם מקושרים לשימוש בשבבים ). שבב הוא רכיב קטנטן וחכםהנדרשבכל מערכתאלקטרוניתשהיא. ככל שהמערכתמתוחכמת יותר, נדרשים Chips( בה יותר שבבים. בשנים האחרונות רואים עליה בתחכום ובמורכבות של כמעט כל מוצר בחיינו – הטלפונים החכמים הפכו למערכות מחשב משוכללות, מחשבים ומשחקי מחשב מגבירים עוד ועוד את מהירותם ויכולותיהם, כלי רכב חדשים – וחשמליים במיוחד - מפעילים עשרות מערכות אלקטרוניות (ניווט, התראה, בקרה, ועוד). ציוד רפואי נהיה מתוחכם וממוזער יותר ומתקשר עם מערכות מחשב, ואף פריטי ציוד ביתי כגון מקרר, מערכת מוזיקה, רמקול חכם, טלוויזיה - הפכו מתוחכמים, וניתנים לשליטה מרחוק ובאופן קולי. במקביל, אף השבבים עצמם עוברים תהליך רציף של מזעור מחד והגדלת יכולותיהםמאידך, ולא ייפלאשהקמתמפעלשבביםחדשעולהסכומי עתק. לפי הערכות, עלות מיליארד דולר! לא 10 הקמתו של מפעל "אינטל" החדיש בישראל (השלישי במספר) לייצור שבבי מחשב תגיע למעל ייפלאשעם הזמנים נוצרת ריכוזיות גבוהה בענף עםמספר קטן של "שחקנים" שהםחזקים דיים כדי לייצר כמויות עתקשל שבביםמתוחכמים. התהליכים שתוארו לעיל, המתבטאים בעלייה תלולה בביקוש לשבבים ולצדה מורכבות גדלה והולכת של ייצורם, גורמים כצפוי למחסור ניכר בשבבים מול הדרישה להם. לתהליכים אלה נוספו לאחרונה גורמים "מסייעים" נוספים ובראשם מגיפת הקורונה, שמחד גרמה להפרעות בייצור במפעלי השבבים, ומאידך הגבירה את השימוש במחשבים, בטלפונים ובאמצעי תקשורת שונים לנוכח הגברת השהייה והעבודה מהבית. גורם נוסף היה למשל בצורת חמורה בטאיוואן – בה פועלת תעשיה מובילה בתחום השבבים, הצורכת כמויות מים עצומות בתהליכי הייצור. שבבים שונים, ולא ייפלא שיצרני 1400- המחסור בולט מאד בתעשיית הרכב העולמית: לפי הערכות, במכונית חדישה ישנם בממוצע כ רכב מהמובילים בעולם נאלצו להשבית חלק ממפעלי הייצור שלהם למשך חודשים רבים עקב חוסר בשבבים. ההערכות הן שבשנת , ומי שפנה לאחרונה לרכוש רכב חדש קרוב לוודאי 15% עד 10%- יירד מספר המכוניות המיוצרות בדגמים מסוימים בכ 2022 וגם 2021 שנתקל בתגובה האומרת, במקרה הטוב, שעליו להמתין חודשים רבים להגעת הרכב, ובמקרה הרע שלא ניתן לבצע הזמנות כלל. כך גם לגבי טלפונים חכמים – זמני ההמתנה לרכישת דגמים פופולאריים עלו לאחרונה למספר חודשים. ומה יהיה בהמשך? כבכל תהליך מאקרו-כלכלי, קשה לדעת מה יילד יום. מחסור במוצר בדרך כלל מתאזן עקב הגברת כדאיות הייצור. המומחים סבורים שהמחסור יימשך לפחות שנה אחת נוספת. ÏÏ מהו Ô ירו מאת: 

12/2021 - 294 רעננה

Ì נ„בי ˙ מ Ì י ˘ „רו ואה Ù הר Ì חו ˙ מ

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מרכז יום לאזרח הוותיק בשיתוף ח.י.ל

האם קרה לך שנפלת בשנה האחרונה? – פעם או פעמיים .... אם התשובה חיובית את/ה נמצא/ת בסיכון לנפילה נוספת שיכולה להסתיים, חס וחלילה, בשבר או בפציעה אחרת.

- הופעה של מקהלת המרעננים 10:30 בשעה 01.12.21 יום רביעי ♦ בניצוחו של עזז פרנקו. - הרצאה בנושא: חנוכיות מיוחדות 9:15 בשעה 02.12.21 יום חמישי ♦ מקהילות ישראל בעולם. מרצה: ציפי שפיגל - הופעה של ארינה גרייבר בנגינה בקסילופון. 10:30 בשעה - הופעה של הזמר טושקו. 10:30 בשעה 09.12.21 יום חמישי ♦ - הופעה של הזמר ינון חסון. 10:30 בשעה 16.12.21 יום חמישי ♦ - הרצאה בנושא פוטותרפיה. 10:30 בשעה 23.12.21 יום חמישי ♦ מרצה: לילך צח. - איטליה מהכורסה. מרצה: אריה קורן. 10:30 בשעה 30.12.21 יום חמישי ♦ ∫Ì יו ÊÎ במר ˙ ירו Î מ מכירת בגדי נשים. 05.12.21 יום ראשון ♦ מכירת הלבשה תתתונה ובגדים לנכדים. 08.12.21 יום רביעי ♦ מכירת בגדי נשים. 22.12.21 יום רביעי ♦ מרכז יום לאזרח הוותיק ≤∞≤± תוכניות מיוחדות לחודש נובמבר

אל תקח/י סיכון לנפילה נוספת!

בוא/י להתאמן בהליכה מבוקרת על מכשיר הליכה שנבדק ואושר במחקר קליני ובאישור משרד הבריאות, לשיפור הליכה ושיפור קוגניטיבי למניעת נפילות. )המכשיר כבר בפעילות ולמשתמשים בו יש שיפור ניכר במספר פרמטרים מומלץ מאוד גם לחולי פרקינסון. שיפורטו בשיחה אישית(. לקבלת פרטים והרשמה נא לפנות למרים זכות – קידום בריאות בגיל השלישי, בעמותה למען האזרח הוותיק רעננה. 052-2546043 : , אחה"צ 09-7747041 : טלפון בשעות הבוקר

* ייתכנו שינויים בתכנית.

יק ˙ רח הוו Ê א Ï Ì יו ÊÎ מה - מר ˘ הר Ï ∞9-∑∑11µ9∏ ☎

≤Ʊ≤Æ≤± חנוכה במרכז יום רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה )קידום בריאות בגיל השלישי( פרויקט ח.י.ל

ה Î י Ï ה ˙ נור„י ˙ ה נור„י Î י Ï קורס ה Ï מה ˘ ה ה Ï חי ˙ מ Æ1∂∫∞∞ רביעי Ì יו יתרונות ההליכה הנורדית ● מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון ● שיפור כושר גופני ● משחררת כאבים ומתח בשרירים באזור צוואר וכתפיים ● מקילה על הליכה בעליות, בירידות ובשטחים חלקים ● מתרגלת ומשפרת קואורדינציה ● משפרת יציבה ומאזנת את שיווי המשקל ● צריכת קלוריות מוגברת ● פעילות נעימה בחברותה המאפשרת שיחה בזמן פעילות ● מתאים לגברים ונשים ברמות הליכה שונות ● הליכה זו מתאימה לחולי פרקינסון, כחלק משיקום וחזרה לשגרה. ● )בקבוצה נפרדת( מדריך מוסמך. ברחבה ליד מרכז תרבות כושר ופנאי - Ô ו ˘ הרא ˘‚Ù המ Ì מקו רעננה. 114 ההגנה מפגשים 5 בפארק ליד שער הכניסה לאגם. סה"כ ני - ˘ ˘‚Ù מ פעם בשבוע. ש"ח כולל דמי רישום, ביטוח ושימוש במקלות. 360 המחיר לאחר השיעור השלישי יש לרכוש מקלות. משפרת סיבולת לב ריאה ומייעלת זרימת דם ● מפחיתה עומס מהגב התחתון וממפרקי הברכיים ●

יום פתוח למבקרים בזאר של עבודות יד

הרצאה - חנוכיות בקהילות ישראל בעולם

9∫1µ

מרצה: ציפי שפיגל הפסקה - כיבוד קל 1∞∫∞∞ הדלקת נרות ע"י ראש העיר מר חיים 1∞∫1µ ברוידא הופעה של נגנית הקסילופון אירנה גרייבר 1∞∫≥∞ סדנאות יצירה 11∫≥∞

ו ירוק ˙ י Ï בע Ï ניסה Î ה , רעננה. 114 מרכז יום לאזרח הוותיק, רח' ההגנה 09-7711598 : טלפון לפרטים

∞9-∑∑4∑∞41 ר ˙ אס Ø Ì מה בבוקר– מרי ˘ והר Ì רטי ÙÏ ˆ¢ אחה ˙ עו ˘ ב ∞µ2-2µ4∂∞4≥ „ ניי

1∂

12/2021 - 294 רעננה

Made with FlippingBook Digital Publishing Software