כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2026- ראש השנה תשפ"ז - גיליון 351

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2026 ספטמבר אלול תשפ"ו

351

ָנָָה וְְק ִִלְְלוֹֹת ֶֶיה ָָ, ָנָָה וּּב ִִרְְכוֹֹת ֶֶיה ָָ"

Ĉָׁ ִכ ְְלֶֶה ש

"ת

ăִּ

Ĉָׁ ָח ֵֵל ש

ת

ש ָׁׁנָָה טוֹבָָה!

ăָּ

7-6 אביגדור קפלן - אלוף ניהול המשברים 5-4 מאיר איש שלום 11-10 און כנגד כל הסיכויים 9-8 שומרת הזיכרון של רעננה 15-14 לונג׳ביטי 13-12 דרך ניסים בישולאה - מבזקים - תשחץ - החודש לפני... מדורים קבועים: עברית - ספר - תיאטרון - קולנוע - תערוכה

/ - פלוס מינוס +

מלכה מהולל מאת:  מבט לא חרו

עובר ושב

דוד קורנגרין ז"ל, מנהלו המיתולוגי של תיכון אוסטרובסקי ברעננה, נהג בכל טקס יום השואה לספר את סיפורו העצוב של בן דודו שנספה בשואה. הוא לא דיבר על ששת המיליונים, לא בחר בפאתוס המקובל, לא זעק את זעקת המתים. הוא סיפר סיפור אישי אחד, כזה שנכנס לנשמה ולבטן ולזיכרון ונשאר שם. כך עשה בכל שנה, עשרות שנים. סיפר את סיפורו של בן דודו. הרציונל היה שסיפור אחד, עם פנים ושם ופרטים על מה בדיוק קרה - סיפור כזה נכנס עמוק לנשמה ולזיכרון ונשאר שם, וכך מוקם גלעד זיכרון לעד, לפחות כל עוד נשמה באפנו. השנה הזאת שמסתיימת בימים אלה הייתה שנה מקוללת. היא סיפקה מאות ואלפים של סיפורים עצובים שקשה לשאת את עומס הכאב שהם גורמים. ועדיין אני רוצה לספר אחדים ולציין בקצרה אחרים. הסיבה היא שחשוב לנו, כאנשים פרטיים, כאזרחים של מדינה, כחברה סולידרית, אף לא לרגע להפנות שלנו כדי DNA מבט מהם. הסיפורים צריכים להיות חלק מה שנעשה הכול כדי ששוב לא תהא שנה כזאת. הייתה מורה נערצת לפיתוח קול בניסן ל הנ אוסט רבוסקי • נתיב. אחת מתלמידותיה כתבה עליה: 'היא לימדה אותנו שאוויר זה לא קמח, לא לוקחים כדי שיהיה, היא לימדה אותנו לחלק משפט לפרזות, היא הייתה מגיעה מחיפה על עקבים דקיקים ובגדים מקטיפה. היא הייתה אישה קסומה וקלאסית'. , במהלך מתקפת טילים בליסטיים מאיראן, ספג 2026 באפריל בחיפה פגיעה ישירה 57 הבניין בו גרה עם בעלה ברחוב שמשון וקשה. כתוצאה מהפגיעה נהרגה לנה, נהרג בעלה ולדימיר גרשוביץ, בנם דימה ואשתו לוסיל ג'יין, ושכנם, מיכאל כץ. רס״ן (מיל') י תום יצ קח פלד • ) מראש העין הוא בנם של טליה 34 רס״ן (מיל') יותם יצחק פלד ( ומייק, אחיהם של עמרי ומאי, בן זוגה של אופיר ואביהם של מיה ואורי. הוא היה הייטקיסט מצליח שחלם לעסוק גם בחינוך, אבל המלחמה קטעה את תוכניותיו. הוא שירת במילואים חודשים , יצא הכוח הלוגיסטי בפיקודו 2024 ארוכים ואז, באוגוסט מאזור ציר נצרים לכיוון פאתי שכונת זייתון שבדרום העיר עזה, על מנת להעביר ציוד לכוחות שפעלו באזור. במהלך פעילותם, הופעל מטען רב עוצמה שפגע בכוח, ויותם נפגע מהפיצוץ ונהרג. אלירן מז חרי ז"ל • אלירן מזרחי, לוחם הנדסה קרבית במילואים שהפעיל דחפור , 2024 במשך חודשים ארוכים בעזה, שם קץ לחייו ביוני D9 ימים ספורים לפני שהיה אמור לחזור לסבב מילואים נוסף. אלירן הוכר כסובל מפוסט-טראומה קשה בעקבות המראות והאירועים שחווה בקרבות. מאבק משפחתו להכרתו כחלל צה"ל ולהבאתו לקבורה צבאית עורר הד ציבורי נרחב והביא לשינוי במדיניות ההכרה בחיילי מילואים המתמודדים עם 20 פוסט-טראומה. בשנה האחרונה שמו קץ לחייהם מעל חיילים וחיילות.

פלוס לרעננה ששומרת על הסביבה

קצתב תויקים: מצביעים קר על החתיי בתו מאיר חוטקובסקי מאת: 

יוצאת בעצומה לאומית הקוראת "ד רו לד רו" תנועת המחאה אך ורק למפלגות שיתחייבו 2026 לציבור להצביע בבחירות פומבית לארבע דרישות: קביעה בחוק כי קצבת אזרח ותיק לא תפחת משכר המינימום; ● ;2003 החזרת ההצמדה לשכר הממוצע שבוטלה ב- ● הפרדה מוחלטת בין הקצבה לפנסיה הפרטית ולתוספת הוותק; ● 100 עצמאות תקציבית לביטוח הלאומי, לצד הצעת חוק תוך ● יום מהקמת הממשלה ויישום תוך חצי שנה, שיעוגנו בחוק יסוד חדש לאזרחים ותיקים. לדברי התנועה, מפלגות שיתעלמו מהדרישות "יידעו שגם אנחנו נתעלם מהן ביום הבחירות". אורי פלום, ממובילי התנועה אלף חברים רשומים, סיכם: "הגענו לרגע 70 המונה למעלה מ הקריטי. אף אחד כבר לא יוכל להתעלם מאיתנו, להתחמק או להמשיך כרגיל". meirch@gmail.com

חע ודבשרו ותשהבג מ ל א י ם

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

יולי

337

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

מלכה מהולל ע רותכ ראשית: לאה הראל ע רותכ ל שנוית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חרבי המע רתכ: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ, רותי סנדלר, אבי שיביאק. 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כותתב המע רתכ:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודע תו לפרסום: תוכן מודעת הפרסום הינו על אחריות המפרסם בלבד!

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפי הק: www.amutaraanana.co.il והתויק: א רת העמ והת למען האז חר את מדף גילי נותו "כי וון חדש" תמצאו בקהל הק בגוגל - כי וון חדש. בותו ל כבתתו בעי ותן ניתן לשל חו לכל אחד מ חרבי המע רתכ. תג כהבתתו. ראה כותתב מייל תבתחית תמ ותנ שהער: וג הר אנפה אפ והר עם צב מים מ תקוים צילום: מל הכ מ והלל

› 26 המשך בעמוד

2

09/2026 - 351 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

ר"ה תשפ"ז

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ברכותינו לידידנו מר חיים ברוידא ראש העיר,

גמלאיות וגמלאים יקרים, בפתחה של השנה החדשה, קבלו את ברכותיי החמות לשנה טובה ומאושרת. מי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה, תביא עמה בשורות טובות, רוח התחדשות והרבה שמחה. לכם, גמלאיות וגמלאי העיר מקום של כבוד בעירנו. תרומתכם לרוחה ולצביונה של העיר הינה משמעותית, מוערכת וראויה לכל הוקרה. אנו כאן כדי להמשיך ולהעניק לכם את איכות החיים לה הנכם ראויים. אני מאחל לכם מקרב ליבי בריאות ואריכות ימים, נחת רוח, ואושר עם יקיריכם, שלכם בידידות,

לחברי מועצת העיר, לחברי הוועד המנהל, למנהלות מוסדותינו, לכל העובדים המסורים ולמתנדבים, ולכל תושבי רעננה.

יהי רצון שתהא השנה החדשה שנת שלום מחוץ ומבית, שנת שגשוג והגשמת משימות וחלומות, שנה שתקויים נבואתו של הנביא ישעיהו "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב . ולא ילמדו עוד מלחמה" שנה טובה בריאות ונחת לכם ובני משפחותיכם. חיימקה פרלשטיין מאיר קצין מנכ"ל יו"ר

חיים ברוידא, ראש העיר רעננה

זה מתחיל בראש השנה, שאינו רק יום הולדת ללוח השנה, אלא יום שבו אנחנו מוזמנים לשאול: איפה אני עומד ביחס לעצמי? קול השופר, מבחינה זו, אינו רק ציווי דתי או נוסטלגיה ביתית; הוא אזעקת התעוררות פנימית שפורטת על המיתרים הכי ראשוניים שלנו, ללא מילים. אז מגיע יום כיפור, שכל מהותו היא ניקוי אורגני של ה"רעשים". בצום ובשתיקה, אנחנו משחררים את מה שאינו משרת אותנו עוד – טינות, כעסים ישנים והאשמה עצמית. זהו יום של סליחה, לא רק לאחרים, אלא, אולי בעיקר, לעצמנו. ואז, רגע לפני שנשקע ברצינות יתר, מגיעה הסוכה – הבית הזמני. הסוכה מזכירה לנו את הבעלות המדומה שלנו על הדברים. היא מזמינה אותנו לצאת מהקירות הקשיחים של ההרגלים והאגו, לשבת תחת סכך ענפי הדקל, ולהבין שהביטחון האמיתי אינו נמצא במבני בטון, אלא בחיבור לאנשים שאנו מארחים ובפשטות הטבע. בשביל שומרי המסורת, זוהי הליכה במסלול שהתוו חכמים; בשביל החילוניים זוהי פסיכולוגיה מעשית ומזככת בתוך הקשר תרבותי עמוק, ובשביל כולנו, חברה אחת, זהו מכנה משותף שמאפשר דו קיום מכבד ומכובד. חגי תשרי אינם רק רצף ימים בלוח; הם הזמנה לכל אחד ואחת מאיתנו – בכל גיל ובכל דרך חיים – לנשום עמוק, לשמוט את המיותר, ולהתחיל את הסיבוב הבא קלים ונקיים יותר. שהנ ט והב!

חגי תשרי נתפסים אצלנו לרוב דרך העדשה המוכרת: סעודות החג המשפחתיות, תפילת "ונתנה תוקף", ריח הסכך המרענן והציפייה לחופש. אך כשמביטים עליהם מעבר למנהג ולטקס – בין אם דרך עיניים חילוניות ובין אם מסורתיות – מתגלה משהו אחר לגמרי: חודש תשרי הוא בעצם סדנת הריסטארט האולטימטיבית של הנפש. תחשבו על זה כך: רוב השנה אנחנו רצים במעגלים. ההרגלים מתקבעים, השגרה מעייפת, והקשרים שלנו עם הסביבה לפעמים שוחקים. והנה מגיע תשרי, ולא מציע לנו עוד סתם יום חופש, אלא ארכיטקטורה זמנית מבריקה של עצירה.

3

09/2026 - 351 רעננה

מאיר קצין: רודף שלום, אוהב אדם

מאת: מלכה מהולל 

אימו של מאיר קצין, יו״ר העמותה לאזרח הוותיק, נולדה בעיר העתיקה בירושלים, ושני הוריה מתו בבת אחת ממגיפת הטיפוס שפרצה בירושלים בהיותה בת חמש וחצי. היא גדלה אצל בן משפחה בפתח תקווה ושם ספגה את הערכים בהם האמינה כל חייה ועל ברכיהם חינכה גם את ילדיה: • לעולם אל תוציא דבר שקר מפיך. • היה רוחש כבוד לכל אדם. • התנהג בצניעות. הצליח לה, לאימו של מאיר קצין כי כך בדיוק האיש. איש של ), הוא 1934( אמת, כבוד וצניעות. מאיר קצין, יליד רעננה וכיום מונה 1924- בן למשפחה שהייתה מבוני המושבה ב שישה דורות בעיר. הוא דור שלישי ברעננה, נכד למייסדים ובן לסגן ראש המועצה, אשר הקדיש את חייו לפיתוח העיר ולרווחת תושביה. שנה כיהן כחבר מועצת העיר וכיו"ר הוועדה 15 במשך לתכנון ובנייה, והיה שותף מרכזי בהפיכתה ממושבה קטנה לעיר משגשגת. לאורך השנים פעל לביסוס חיים משותפים ויחסי רעות בין דתיים לחילונים. שנה במועצה 30 פועלו הציבורי מקיף תחומים רבים: כיהן הדתית, עמד בראש החברא קדישא, ומשמש כיו"ר הנהלת בית אבות צימרמן ויו"ר העמותה למען האזרח הוותיק כבר שנה. כאח שכול לאחיו בנימין ז"ל, שנפל במלחמת יום 33 הכיפורים, הוא פועל ב"יד לבנים" והקים את המרכז הקהילתי .1976 והרוחני "היכל בנימין", אותו הוא מנהיג מאז עשייתו המקצועית כוללת חקלאות, הוא נטע פה פרדסים ושתל קישואים, חצילים ותות שדה, עסק בהקמת מפעל רשתות, עבד בתעשייה, וניהל את בית הספר "תורה ומלאכה". הוא היה חבר מועצה ברעננה שלוש קדנציות והיה יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה. מאיר נשוי ליהודית, וגם בעשור העשירי לחייו הוא ממשיך לשמש עמוד תווך משפחתי וקהילתי ומוקד לעצה ולהשראה.

חנונ פ שרוים א "לפני כשלושה חודשים קראתי לחניה (שמיר) וליוסי (רביד ז"ל) שהלך לעולמו לפני כחודשיים ואמרתי שהגיע הזמן שנסיים את תפקידנו בוועד המנהל של העמותה לאזרח הוותיק ברעננה. לכל דבר יש סוף. יוסי לצערי נפטר אבל . שלושתנו קיבלנו 90 וגם אני כבר עברתי את ה- 99 חניה בת את תואר יקיר העיר וגם את מפתח העיר. לא רע לנו בכלל, חברים, 6 להיפך, אבל לא ייתכן מצב שבוועד מנהל בן ." 90 שלושה יהיו בני למעלה מ-

מפתח העיר

בית הגידול "גדלתי בבית פתוח, וכל המשפחה גרה ביחד, כולל אחיותיו ואחיו של אבי. בזכות סבתי, שנפטרה כשהייתי בן עשר, למדתי יידיש. תמיד היה אצלנו אוכל וכל משוגעי רעננה והגיע 1924- נהגו לבוא לאכול אצלנו. אבי הגיע מליטא ב לקולוניה שליד כפר סבא", מחייך קצין, "לא היה פה בית משפחות. אבא הקים ישיבה 10 כנסת ולא מניין. היו פה ואילו אחד החברים נתן חדר כדי שיהיה בית ספר. אני למדתי בהתחלה במגד אבל כשפתחו את יבנה העבירו אותי לשם. שייגץ אפשר להיות ברגע, אבל כדי להיות יהודי צריך ללמוד. כל בני הדודים שלי שגדלו יחד איתי הם חילוניים אבל את הבר מצוות הם עושים פה במשפחה". רע נהנ אז הויום "רעננה של אז לא הייתה דתית אבל כן הייתה מסורתית.

התושבים היו הולכים בבוקר שבת לבית הכנסת ואחר כך נסעו לים. תמיד היה מזל לעיר הזאת שהתושבים היו סובלניים. לא היו פה מאבקים או מריבות. כולם הסתדרו. הרב הראשון של העיר סוקולובר וחבר המועצה מטעם השומר הצעיר ציפמן היו ביחסים טובים. שני הצדדים התחשבו זב"ז. היום כבר יש אווירה אחרת בארץ. אני זוכר שעמרי פדן

מאיר קצין - מינקות ועד בגרות

4

09/2026 - 351 רעננה

י והדית "יהודית הייתה בת ארבע כשפרצה המלחמה. הוריה לקחו אותה וברחו מליטא לרוסיה. אביה נהרג בקרבות. היא חזרה עם אימה לליטא, משם לפולין, משם לגרמניה, ומשם לארה"ב. לא נשארה לה כמעט משפחה. יש לה בסך הכול שני . לימים היא למדה פיזיותרפיה בארה"ב 41 בני דודים. לי יש וסיימה את לימודיה בהצטיינות. בן דודי התארח בביתם וכשהיא הגיעה לארץ במסגרת טיול עם הנוער המזרחי הוא הציע לי לבוא להראות לה את הארץ. בסופה של דרך היא נינים". 18 נשארה פה ויש לנו היום

רצה לפתוח מקדונלדס פה, ברחוב בר אילן, שיהיה פתוח גם בשבת. אמרתי לו שמבחינה עסקית לא כדאי לו ויעצתי לו לא רצו שיפתח בשבת. 70% לעשות סקר. התוצאות היו ש- 'צדקת' הוא אמר לי ולא פתח. גם בנושא בית הקברות האזרחי היו מאבקים אבל הסכמנו לפתוח כזה בסמוך לכפר נחמן. הסוף הוא שקבורים שם מעט מאוד אנשים, רובם אינם יהודים". מה נתשהנ? "הפוליטיקה השתלטה על כל חלקה טובה, גם על בחירת רב העיר. בני אביחי מועמד רציני לתפקיד אבל נאמר לנו להמתין עד אחרי הבחירות. מה קשורות הבחירות? אלה לא עקרונות היהדות. פעם היו לציונות הדתית ערכים, היום יש סטיות וזה לא מביא למקומות טובים. לנו יש פה קהילה של משפחות, וגם אם יש חריקות יש לנו חיי קהילה מלאים 150 ואנחנו עושים הרבה דברים טובים". פעיל תו צי ברוית הונתד בתו "אבא שלי היה בפוליטיקה עד יומו האחרון. כשאחי נהרג, במלחמת יום הכיפורים, כבר בשבעה אבא התחיל לדבר על הנצחה. די מהר החלטנו על בניית בית כנסת פה על הבריכה שבחצר. בן דודי תכנן את הבניין ואבא לא הפסיק להתעסק עם זה. בסוף, שנתיים מאוחר יותר, התכנסה הוועדה לתיכנון הבנייה. אבא היה במתח אבל חזר הביתה המאושר באדם. התוכנית אושרה. למחרת בבוקר חש ברע וכעבור מספר שעות החזיר את נשמתו לבורא. ואני - אני נשאבתי לפעילות הציבורית כי אהבתי לסייע לאנשים. שירתתי תחת וולפוביץ ובילסקי שהתחיל אצלנו את הקריירה. לי תמיד היו יחסים טובים עם כולם בלי קשר לפוליטיקה כי אני מאמין שצריך ללכת בטוב. תמיד הצלחתי לפתור סכסוכים גם בין בני זוג וגם בעירייה וגם בעמותה, עד ממש לאחרונה".

משפחת קצין (צילום: מרי פארי)

חסידי רבסלב חוסידי רקלין "מספרים על חסידי ברסלב שהם שרויים בשמחה תמידית והתקשורת שלהם עם האל נעשית בדממה ובשיחה אישית עם אלוהים. על חסידי קרלין, לעומתם, מספרים שהתפילה נעשית בצעקות ובהתלהבות אדירה. יום אחד נכנס חסיד ברסלבי לחסיד קרליני ושאל אותו: מה דעתך שתנסה בטוב? אני דגלתי תמיד ועדיין דוגל בתקשורת שקטה, בסיוע לזולת ובהתנדבות. יותר ממחצית מחיי אני עוסק בהתנדבויות, ולפעמים יוצא לי להגשים חלומות לאנשים. יש לי הרבה סיפורים כאלה". מסר לד רו הצעיר "אני לא מחדש כשאני אומר שהחיים אינם דבר פשוט ויש נפילות כל הזמן, אבל מי שהולך ישר לא נופל. מי שמתפתל - עשוי ליפול. צריך בחיים קצת שכל והרבה מזל אבל הרבה פעמים אדם מביא לעצמו את המזל, תלוי איך הוא מתנהג. בכלל חשוב, כמו שאימי עליה השלום אמרה, חשוב לכבד כל אדם. מעל הכול החינוך הכי חשוב, החינוך לעשיית הטוב ולראיית האחר. לא להיות כל היום תקוע עם העיניים בתוך מסך הטלפון". מה יהיה פה? ּם וְְאֵֵין ăֶּ ַׁכַב ְְת Ĉ ָּאָרֶֶץ ּוְּׁש ăָּ ׁלוֹֹם ב Ĉָׁ ּי ש ăִּ "בספר ויקרא כתוב: וְְנָָתַַת ּה רָָעָָה מִִן הָָאָָרֶֶץ וְְֶחֶֶרֶב לֹֹא תַַעֲֲבֹֹר ăָּ ּי חַַי ă ִּּת ă ַּׁב Ĉ מַַחֲֲרִִיד וְְִהְִׁש ַּאַרְְצְְכֶֶם". קודם כל חשוב השלום בינינו, כי לקלקל נורא ăְּ ב קל ולתקן קשה. קלקולים כמו שנאה וטינה מספיקים כדי 4,000 להביא עלינו חורבן, אבל עם שיש לו היסטוריה של שנה יצליח לצאת מהמקום הזה בו אנחנו נמצאים".

קצין בביתו

שוויץ וא הר"ב "מאורט פתח תקווה, שם למדתי, קיבלתי הצעה לנסוע למכון הטכני בז'נבה ללימודים על חשבונם ובלבד שאחזור לעבוד שם. כך עשיתי. אחרי ארבע שנות לימוד חזרתי ללמד בבית הספר שרטוט וטכנולוגיה ואחר כך גם לנהל את בית הספר. אחר כך נסעתי, כבר עם יהודית אשתי, לארה"ב לשנתיים לעבוד שם כדי להרוויח כסף כדי לבנות לנו בית. שנה". 65 מאז אנחנו ברעננה, נשואים כבר

malcamehulal@gmail.com

5

09/2026 - 351 רעננה

הסטודנט הנצחי שמנהל את המשברים של המדינה

מאת: דני הורוביץ 

אמרה לי: 'כדי להיות מישהו, אתה חייב ללמוד. אחרת תהיה פועל פשוט'. המשפט הזה ליווה אותי כל חיי והניע אותי להתאמץ ולהתקדם." מהפקיד תו הצ ונעה ועד לחדרי הממשלה הויי-טק עם שחרורו מצה"ל עבר קפלן לתל אביב, שכר חדר בודד בבניין ישן ברחוב נחלת בנימין, והחל לעבוד כפקיד זוטר בתעשייה האווירית. באותם ימים סבל מבדידות מעיקה בחדרו השכור – תחושה שלימים הניעה אותו, כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה, לתקצב בעדיפות עליונה תוכניות להפגת בדידות בקרב אזרחים ותיקים. התעשייה האווירית הייתה עבורו "האוניברסיטה של החיים". שם למד ניהול מעשי, התקדם בסולם הדרגות עד לתפקיד מנהל כוח אדם ומשנה למנכ"ל, והיה שותף סוד לפרויקטים הביטחוניים הכמוסים ביותר של מדינת ישראל. במקביל, השלים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה, שם גם פגש את רעייתו. השניים צועדים שנה, מתוך שותפות, 60 יחד בשבילי החיים כבר למעלה מ אהבה והערכה הדדית. במהלך הקריירה המפוארת שלו הפך קפלן ל"מומחה הלאומי לניהול משברים". בתעשייה האווירית מונה לנהל את סגירת פרויקט מטוס הלביא – משימה מורכבת שכללה עובדים. התהליך, שלווה בסערה ציבורית 4,500 פיטורי ובהפגנות, נוהל בברכת ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, והסתיים בכך שהעובדים יצאו זקופי קומה ומשולבים בתעשייה – תהליך שהיווה למעשה את המנוע לצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלית.

ילדות בעוני בצל טרגדיה משפחתית, עבודת כפיים מגיל צעיר ואזהרה של

אימא ש"אם לא תלמד – תהיה פועל פשוט", הפכו את פרופ' אביגדור קפלן לאחד המנהלים המובילים והמוערכים בישראל. הוא הנהיג את התעשייה האווירית, חילץ את קופת חולים כללית ואת בית החולים הדסה מקריסה, וכיהן כמנכ"ל משרד , כשהוא מכהן כיו"ר 87 העבודה והרווחה. כיום, בגיל דירקטוריון איילון ביטוח, מחזיק בארבעה תארים מתקדמים ומסיים לימודי בינה מלאכותית, הוא מוכיח שהגיל הוא רק מספר, שהמוח הוא שריר שחובה לאמן, ושאפשר להתחיל מחדש ולהתחדש בכל שלב בחיים. ילד תו בצל טרגדיה: רבים במגזר הציבורי והעסקי מכירים את פרופ' אביגדור קפלן כמנהל קשוח, נחוש ומבריק, אך מעטים מכירים את הילדות המורכבת שעיצבה את אישיותו. קפלן נולד בזיכרון יעקב למשפחה ברוכת ילדים בת שמונה נפשות. החיים בבית היו של פשטות מופלגת ומאבק קיומי יומיומי על הפרנסה, במושבה שבה חיו לצדם חקלאים אמידים. כשהיה בן תשע בלבד, ניחת על המשפחה אסון כבד: אחיו , נהרג בתאונת אופנוע קטלנית. הטרגדיה 25 הבכור, שהיה בן טלטלה את הבית. אביו, שהפעיל חנות מכולת קטנה, החל לסבול 52 התמודד עם קשיים כלכליים כבדים ובגיל מהתקפי לב קשים. באותם ימים, קופות החולים הקטנות לא פעלו בזיכרון יעקב, ולאביו לא היה ביטוח רפואי. בהיעדר יכולת כספית לממן רופאים פרטיים ותרופות יקרות, כשל בלבד. 60 הטיפול הרפואי והאב נפטר בגיל החוויה הקשה הזו נחרתה עמוק בנפשו של קפלן הצעיר. כבר מגיל צעיר נאלץ לצאת לעבוד: הוא פרק משאיות, ניקה את החנות של אביו, ובחופשים הגדולים עבד בניקוי בריכות יין ביקב השכונתי. "החיים לימדו אותי להיות עצמאי ולהשיג את כל מה שנדרש לי בכוחות עצמי," משחזר קפלן. "כשהתמניתי למנכ"ל קופת חולים כללית, המחשבות על אבי שנפטר בגיל צעיר רק בגלל מחסור בכסף חזרו אליי בעוצמה. החשיפה שלי לחולים ולחלשים עוררה בי חמלה עמוקה ורצון עז לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. אמי, שחששה שאדרדר, תמיד שהשרוים השצמי וח וחסן עצמאי

הפגנות עובדי התע"א נגד סגירת פרוייקט הלביא

6

09/2026 - 351 רעננה

בהמשך הדרך נקרא להציל את קופת חולים כללית שעמדה על סף קריסה, הוביל תוכנית הבראה מקיפה והביא לצמצום הגירעון הענקי. הוא ניהל בהצלחה את כלל ביטוח, חילץ את בית החולים הדסה מפשיטת רגל, ובגיל נקרא לכהן כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה – תפקיד 78 שבו פעל ללא ליאות למען האוכלוסיות המוחלשות והקשישים בישראל. "המ חו והא רשיר": הסטודנט נהצחי שלא מפסיק ללמוד אחד המאפיינים המרשימים ביותר באישיותו של אביגדור קפלן הוא התשוקה הבלתי נגמרת לידע. עבורו, הגיל אינו מהווה מכשול ללמידה, אלא הזדמנות להרחיב אופקים ולחקור עולמות חדשים.

נמצא נקבע לפי תחושתו הפנימית ועשייתו." כדי להשיג אריכות ימים בבריאות טובה, קפלן מציע נוסחה סדורה המבוססת על ניסיונו האישי ועל מחקריו: אם אתה לא משתמש בגוף, פעיל תו גופנית ע בקית: ״ .1 If you don't use it, you lose( אתה מאבד אותו ). אני מתאמן באופן קבוע עם מאמן כושר, יחד עם it אחד מבניי ואחד מנכדיי. אנחנו עושים תרגילי כוח, הרמת משקולות ורכיבה על אופניים. בנוסף, אנחנו צועדים ארבעה קילומטרים פעמיים בשבוע. זה מצוין לבריאות וגם מחזק את הקשר הבין-דורי. עיסוק מתמיד בנושאים שחתבי: למידה ואתגר מ . 2 חדשים, קריאה, לימודים אקדמיים ופיתוח סקרנות.

קפלן עצמו מתעמק כיום באסטרונומיה ובחוקי היקום: מה שמושך אותי זה בינה ודעת – להבין את העולם טוב יותר. תזוהנ נוכהנ חויים עם . 3 שמירה על תזונה משמע תו: מאוזנת, הקפדה על סדר יום מלא ועשייה – בין אם בעבודה ובין אם בהתנדבות. העשייה מייצרת מפגשים אנושיים ומעניקה טעם לחיים.״ כשאני שואל אותו על חשיבות העניין החברתי הוא מביע דעה שונה מהמקובל: "הקשרים החברתיים שלי אינם מפותחים דיים. באופיי אני זאב בודד. יש לי שני חברים שאני נהנה בחברתם,

הוא מחזיק בדרגת פרופסור חבר במסלול מומחים באוניברסיטת חיפה ובמכללת נתניה, הוא בעל תואר ראשון וסטטיסטיקה, בכלכלה תואר שני בהנדסת תעשייה 70 וניהול מהטכניון, ובגיל השלים תואר דוקטור במדעי הבריאות. אך הוא לא עצר שם: השלים לימודי משפט 83 בגיל החל ללמוד 85 בבר אילן, ובגיל גרונטולוגיה (מדעי הזיקנה) במכללת נתניה והשלים תואר , הוא 87 שני נוסף. כיום, בגיל החל קורס חדש באוניברסיטת תל אביב בתחום הבינה .) AI המלאכותית (

פ ורפ' אביגד רו קפלן

, המעבר בין מעמדי כפרופסור 85 "כשהגעתי להרצאות בגיל לבין היותי סטודנט מן המניין העלה לא מעט חיוכים", משתף קפלן, "בחרתי ללמוד גרונטולוגיה מפני שרציתי להבין לעומק את ההיבטים הפיזיולוגיים, הרפואיים והקוגניטיביים של הזיקנה. רציתי לחקור מה מאפיין זיקנה מיטבית ואיך נהנים ממנה. במסגרת הלימודים כתבתי עבודה סמינריונית על השפעת האוריינות הדיגיטלית על תחושת הבדידות, והגשתי למשרדי האוצר והבריאות נייר עמדה מקיף לרפורמה בביטוח הסיעודי". לדבריו, הטכנולוגיה היא כלי חיוני לשמירה על חיוניות בגיל המבוגר: "אני מצר על אנשים מבוגרים שאומרים 'מחשב זה לא לגילי'. זו טעות קשה. אוריינות דיגיטלית חיונית לשמירה על הקוגניציה, על הקשר עם העולם ועל העצמאות. זה הרבה יותר מועיל ומפרה מלצפות בתוכניות ריאליטי בטלוויזיה". ז קהנ מיטבית: הונס הח לחיים מלאי משמע תו ורביא תו כששואלים את פרופ' קפלן האם הוא מגדיר את עצמו 'זקן', הוא מחייך. מבחינתו, הגיל הכרונולוגי הוא נתון יבש בלבד, ואין לו משמעות אמיתית. "לתפיסתי, 'זקן' הוא אדם שברירי, שנזקק לסיוע פיזי 87 ביומיום ומעל הכול – מרגיש זקן," הוא מסביר. "אני בן ולא מרגיש קשיש או ישיש. המוח והגוף שלי עובדים מצוין. , אמרתי לחוגגים: 86- כשציינו לפני שנה את יום הולדתי ה '. הגיל שבו אדם 50 את יום הולדתי ה- 36 'אני חוגג בפעם ה

פעמים בשנה. אני גם לא מבאי 4-3 ואיתם אני נפגש בתי הקפה ואיני חבר ב"פרלמנטים". חבל לי לבזבז את שעות הפנאי שלי ברכילות ובשיחות עקרות עם אנשים על נושאים שיש לי ולהם דעות מגובשות לגביהם. אין בזה כל תועלת. למרות שאני נמצא הרבה לבד אני נהנה מזה ואין לי תחושת בדידות. אני מעסיק את עצמי כל הזמן". לצד סיפור ההצלחה האישי, לקפלן יש ביקורת נוקבת על יחסה של המדינה לאזרחיה הוותיקים. כמי שהקים את המינהל לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה, הוא קורא לשינוי תפיסתי ומבני עמוק. "אינני מרוצה ממצב האזרחים הוותיקים בישראל", הוא קובע נחרצות. "שיעור העוני בקרב הקשישים גדל, וקצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי אינה מספיקה למחייה בכבוד. חייבים להעלות את הקצבאות ולהקל את המעמסה על מעמד הביניים. בנוסף, יש לבטל את גיל פרישת החובה. מבוגרים רבים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד, לתרום לחברה ולזכות בהכנסה ובמשמעות – והמשק רק ירוויח מכך." כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של פיתוח תחבורה נגישה ושאטלים עירוניים שימנעו מקשישים להסתגר בבתיהם, והתויקים מבט אל העתיד: שיפרו מעמד האזחרים שהואתר חתום

7 › 26 המשך בעמוד

09/2026 - 351 רעננה

שומרת הזיכרון של רעננה: המסע המופלא בנבכי ההיסטוריה העירונית

למדה א כרי נוא תו "כשהתחלתי, לא ידעתי בכלל מה זה ארכיון", מתוודה רחל בחיוך. "אבל ככל שנברתי בתמונות ובמסמכים, נשביתי בקסם. התחברתי להיסטוריה של רעננה, אבל בעיקר לאנשים. רעננה זורמת בעורקיי. כיום יש בארכיון קרוב פריטים מקוטלגים – כמות עצומה של תמונות, 100,000- ל מסמכים ומוצגים פיזיים". עבודת הארכיון נעשית ע"י צוות מסור הכולל עובדים ומתנדבים רבים. כששואלים את רחל מה מניע אותה להשקיע את כל מרצה בעבודה זו, עיניה מצטעפות. "אמי נפטרה כשהייתי בת . היא הייתה ניצולת אושוויץ שעברה את תופת מנגלה. 30 יש לי הרבה חורים במידע עליה. אולי בגלל החלל הזה אני מתחברת בעוצמה כה רבה לסיפורים ההיסטוריים, לתיעוד ולחיבור שבין כל העדות והעליות. כולם נלחמו כדי להגיע לארץ, והתפקיד שלנו הוא לשמור את השורשים הללו ולא לשכוח מאין באנו". הודות לרקע שלה בעיצוב רחל הפכה את הארכיון מחלל אחסון יבש לחוויה ויזואלית עוצמתית. "אני מאמינה שאם לא מנגישים את ההיסטוריה בצורה ויזואלית ומזמינה – לא עשינו כלום. הארכיון חייב להיות חי, נושם ומזמין".

מאת: נילי אפלבוים 

״עם שאינו יודע את עברו, ההווה (יגאל אלון) שלו דל ועתידו לוט בערפל״ היא לא נולדה ברעננה, אך העיר זורמת

מבית שימ שו צי ברוי לאוצר לאומי והקילתי סיפורו של ארכיון רעננה הוא סיפור של נחישות, אהבה לקהילה והבנה עמוקה שלחומר ההיסטורי יש נשמה. בחדרון צנוע 80- הארכיון החל את דרכו באמצע שנות ה ברחוב אחוזה, ששימש בעברו כבית השימוש הציבורי של המושבה. מי שהקימה אותו במסירות נפש הייתה חניה שמיר, שהגיעה לרעננה כפעוטה בת שנה וכיהנה לימים כמנהלת בית הספר "מגד". כשחניה עמדה לפני פרישה לגמלאות, הציע לה מזכיר העירייה דאז, יוסי רביד ז"ל, להקים ארכיון עירוני. חניה הרימה את הכפפה, למדה ארכיונאות, והחלה לאסוף מסמכים, תמונות ועדויות. אליה הצטרף טוביה נהרי ז"ל, בן למשפחה ותיקה בעל זיכרון חזותי יוצא דופן, שעזר לפענח תמונות ישנות, לזהות דמויות ולזהות אפילו את סוגי הצמחים שגדלו בחצרות הראשונים. מהחומרים שאספו הוקם גם "חדר הראשונים" השנים הראשונות של המושבה. 14 בבית יד לבנים, המתעד את כיום ניצב ליד אותו מבנה היסטורי ברחוב אחוזה שלט כחול של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הארכיון עצמו עבר כברת דרך ארוכה וכיום הוא שוכן ב'מרכז ללימוד תולדות רעננה ע"ש דן ברוך', הכולל גם את המוזיאון החקלאי. "רע נהנ ז רומת בע וקריי": רחל ריינשטיין, המנהלת כיום את המרכז והארכיון, נולדה בשיח' מוניס, למדה בסמינר למורים לאומנויות והתמחתה , במקור כדי 2002 בעיצוב וגרפיקה. לרעננה הגיעה בשנת להוביל את פרויקט מחשוב הארכיון. בעורקיה. רחל ריינשטיין, מנהלת ארכיון רעננה, נשואה לשרגא ולהם שלושה ילדים וחמישה נכדים. היא חיה ונושמת את סיפורה המרתק של המושבה שהפכה לעיר פוטוגנית ומשגשגת. בשיחה מרתקת וסוחפת היא מספרת על המעבר מחדרון ציבורי של המושבה פריטים, 100,000- לארכיון ממוחשב ומודרני הכולל כ על המסמכים הנדירים שמגלים מחדש את תולדות העיר, ועל החשיבות העצומה של שימור ההיסטוריה המקומית והנחלתה לדורות הבאים. וכן, המשפט לעיל של יגאל אלון הוא נר לרגליה. שהשרוים שוהלידו א ההב להיסט רויה

רחל ריינשטיין בטקס השקת פרויקט: להשאיר חותם ברעננה.

ועד ל ותף 1924 האוצ רתו נהס רתים: מפ ורט ווקל ביידיש מ המ והר עבור רחל, הארכיון אינו רק אוסף של ניירות ישנים, אלא אוסף של אסמכתאות ועובדות המעניקות תוקף לזיכרון הקהילתי. "כשאני מוצאת סימוכין בכתב לסיפור שמישהו סיפר בעל פה, זה הופך מסיפור לעובדה ארכיונית", היא מסבירה. בין עשרות אלפי הפריטים בארכיון ישנם כמה שמרגשים אותה במיוחד:

8

09/2026 - 351 רעננה

של רעננה 100- במסגרת חגיגות ה שלטי מ רותש בחרבותו: • הפיק הארכיון תערוכת חוצות בשם: "התמונות שברחוב״ שלטים בפינות רחובות ובכניסות 60 שכללה הצבת לשכונות, המציגים מידע היסטורי לצד קולאז' תמונות של תושבי הרחוב לאורך השנים. בפרויקט נוסף הוצבו בשיתוף שלטים כחולים 17 המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל המציינים אתרי מורשת מרכזיים ברעננה כמו בית העם, בית הכנסת הגדול, בניינים שנבנו בסגנון הבינלאומי ועוד. תערוכת "בטבעת זו" שמתעדת תערכותו שונאיתו: • חתונות של משפחות מוותיקות העיר, ותערוכת "אשת חיל מי ימצא" המוקדשת לעשייתן של נשות רעננה.

יום אחד :) 1924 בחתר "א וחזה א' ניו יוקר" ( פ ורטווקל • התקשר לארכיון אספן מטבריה וסיפר על ספר ביידיש . התברר 20 בכתב יד משנות ה שמדובר בפרוטוקול נדיר של חברת "אחוזה א'", שהוקמה בניו , רכשה את אדמות 1912- יורק ב רעננה ושיווקה אותן לחלוצים. עד לאותה שיחה המסמך המוקדם ביותר בארכיון היה . המסמך הנדיר נרכש 1927- מ ונשמר בחרדת קודש בארכיון. נשתו פקנס ותבשי רענהנ מ • פנקס שהושאר בארכיון :60 ה בעילום שם, ובו רשימה מפורטת של רחובות, בתים ושמות הדיירים שגרו בהם. צבי אפשטיין ז"ל היה מורה הותף של המ והר צבי אפשטיין: • אהוב לספורט, חשבון ומלאכה, שנהג להוביל תהלוכות תלמידים ברחוב אחוזה כשהוא מכה בתוף. בעקבות שיחה אקראית בין לאה קליין לאחיינו של המורה, אותרה האבידה – והתוף המקורי מוצג כיום במבואה של הארכיון לצד תמונתו ההיסטורית של המורה צועד בראש התהלוכה. 1924 המסמך הנדיר ביידיש משנת

״בטבעת זו״

הוצאת הספרים "רקמה אנושית ספרים מ רותשיים: • אחת", המתעד את סיפורי החיים בשכונות הראשונות, והספר "להשאיר חותם ברעננה", המתעד דמויות מרכזיות בעיר הפועלות בה היום. והתויקים ועד לילדי הגן חהי ברו בהין-ד רוי: מ • הפרויקט המרגש ביותר הנמצא כעת בשלבי הפקה מתקדמים הוא ספר ילדים מיוחד המיועד לגילאי גן חובה וכיתה א'. הספר נכתב בחרוזים ומנוקד, ומבוסס על זיכרונות ילדות וסיפורים של ותיקי רעננה. ייחודו של הספר טמון באיורים, המושתתים כולם על תמונות אותנטיות מארכיון העיר, לצד פינות מידע ייחודיות תחת הכותרת "הידעת?". באופן זה, הילדים הצעירים נחשפים למורשת העירונית בצורה חווייתית ומהנה, וההיסטוריה של המייסדים ממשיכה לחיות ולהדהד בדור העתיד. שמי הר על הע רב למען העתיד כשאנחנו מביטים על רעננה של היום – עיר מודרנית, ירוקה ומתקדמת – קל לשכוח את ימי הראשונים, את מאבק הפרנסה, ואת החלוצים שסללו את הדרכים. ארכיון רעננה, בהובלתה של רחל ריינשטיין, אינו רק מחסן של זיכרונות; הוא הלב הפועם של הזהות העירונית. "הראש שלי לא מפסיק לעבוד ולחשוב על הפרויקט הבא", מסכמת רחל בחיוך רחב. "אני נהנית מכל רגע בעבודה. הארכיון מעניק לי סיפוק עצום, והסיפוק הזה הוא מה שמאפשר לי לתת למשפחה ולאהובים עליי. כל עוד אנחנו זוכרים את עברנו ומכבדים את דרכם של הראשונים, יש לנו יסודות איתנים לבנות עליהם את העתיד". appel@eng.tau.ac.il

המורה צבי אפשטיין מוביל את תלמידיו בתיפוף על התוף.

חרבו: פ וריקטים של נהג הש מ רוידים את ההיסט רויה ל • וזי כורן מבחינתה של רחל, חשיבותו של הארכיון נמדדת ביכולתו לצאת אל מחוץ לכתלים ולהיות חלק פעיל בחיי התושבים. יחד עם צוות עובדים מסור ועשרות מתנדבים נלהבים, הארכיון מוביל שורה ארוכה של פרויקטים קהילתיים:

קולאז' תמונות הרחובות הוותיקים

9

09/2026 - 351 רעננה

כנגד כל הסיכויים: מהילד השקוף והמוכה מנווה עמל ללהקת ״בת שבע״ ולטופ העולמי

מאת: רותי סנדלר 

ילדות בצל אלימות ועוני, בעל לקות למידה שסומן ככישלון ועבודה קשה מגיל צעיר – . בגיל חיים און (אוחיון) כל אלו לא עצרו את , כשאסף לראשונה את האומץ לצעוד לתוך סטודיו 19 למחול במכנסי ג׳ינס פדלפון, החל המהפך המטאורי של חייו. סיפורו המרגש של הילד שנלחם במוסכמות כבש את הבמות הנחשבות ביותר, הקים מגמות המציא את עצמו 40 חינוך מחול בישראל, ובגיל מחדש כשחקן טניס המדורג במקום השביעי בעולם בקבוצת ה׳סיניורים׳, ואף זכה במדליית זהב במכבייה האחרונה. עכשיו גם יצא הספר שכתב בשם, איך לא: . כנגד כל הסיכויים ילד תו ) גדל בשכונת נווה עמל בהרצליה. השכונה של 70 חיים און ( אותם ימים הייתה קיבוץ גלויות של אנשים קשי יום שנאבקו על פרנסתם. חיים גדל במשפחה בת שש נפשות: אביו עבד כסייד וכסדרן בקולנוע השכונתי כדי להביא עוד פיסת לחם , התחתנה בגיל 14 הביתה, ואימו, שעלתה ממרוקו בגיל , הייתה אישה קשה ואנאלפביתית 16 , והפכה לאם בגיל 15 שחינכה בשיטת המקל. "היא ואני היינו כמו אש ודלק. בכל פעם שראיתי שהיא מתעצבנת ידעתי ששוב אני הולך לחטוף מכות. הייתי בורח מהבית". "מעולם לא קיבלתי חיבוק", מספר חיים בכאב. "המגע היחיד ביני לבין אמי היה מכות. אחיי היו מוצלחים, שקטים ולמדניים, ואילו אני הייתי היפראקטיבי ודיסלקטי. הייתי שבוכהנ, מ כתו ומקלט בוקל ונע

סלי הח "מעולם לא סלחתי לאימא. לא סגרתי מעגל. מילות ההספד שלי בהלוויה שלה היו מאוד עצובות. אני סוחב איתי את הכאב עד היום". את נקודת האור היחידה בילדותו מצא אצל סבתו, ג'מילה ז"ל. "אישה קדושה וטהורה," הוא נזכר. "היא לא הצליחה לעצור את אמי, אבל אהבה אותי וקיבלה אותי בדיוק כפי שהייתי." שהי וני הגדול: "אני עוד א כויח ל וכלם שאצליח" התפנית הראשונה בחייו של חיים התרחשה בסוף כיתה ד', כאשר מנהל בית הספר איים להשאיר אותו כיתה. חיים התחנן על נפשו. הפחד והבושה הניעו אותו לקחת את גורלו בידיו. הוא גייס את כל כוחותיו והחל להשקיע בלימודים כדי לסגור את הפערים. בסוף כיתה ט', מתוך רצון להיות עצמאי, לעזור למשפחתו ולהפסיק להרגיש 'מאחור', החליט לצאת לעבוד. אמו, שלא האמינה בו, הטיחה בו: "אתה תהיה פושע". אך המשפט הקשה הזה רק הזין את אש הנחישות של חיים. הוא למד יום בשבוע בבית הספר המקצועי "מקס פיין", בשאר הימים עבד בלימודים 1,200( הרוויח משכורת ראשונה 15 ובלט כמצטיין, וכבר בגיל לירות). חלק מהמשכורת הוקדש לעזרה למשפחתו וללימודי נהיגה לאחיו. "פענחתי שרטוטים ובניתי קומפרסורים והגעתי למצב שהייתי מנהל עבודה". המנהלים בעבודה כה התרשמו ממנו, עד שמונה למנהל עבודה עוד לפני גיוסו לצבא. בג'ינס פדלפון ל ותך עולם המ וחל עולם המחול לא היה חלק מנוף ילדותו של חיים. הוא ("עד 16 גדל כספורטאי, שיחק כשוער כדורגל עד גיל שהאלימות ביציעים הרתיעה אותי") והיה פעיל בתנועת המחנות העולים. את צעדיו הראשונים בעולם הריקוד עשה , בעת שירותו בנח"ל בקיבוץ צובה. 19 רק בגיל ידידה מהקיבוץ הזמינה אותו למסיבה בירושלים, ושם, באמצע רחבת הריקודים, הבחינה בכישרון הטבעי שלו והציעה לו להצטרף אליה לשיעור מחול מודרני. "הגעתי לסטודיו שהיה בסלון של בית", משחזר חיים בחיוך, "כולם היו לבושים בבגדי גוף צמודים והשיער שלהם היה אסוף, ואני הגעתי במכנסי ג'ינס פדלפון וחולצה תכלת. ישבתי בשורה האחרונה והתבוננתי. הרגשתי שאני נכנס לעולם קסום. עד היום, כשאני נכנס לסטודיו, משהו בי נפתח. זו בועה שכולה טוב."

הכבשה השחורה בבית." בבית הספר הימים היו מורכבים לא פחות. חיים סבל מפערים לימודיים גדולים והרגיש ילד שקוף. כדי לברוח מהמציאות הקשה וממעשי האלימות בבית, מצא נחמה באולם הקולנוע השכונתי. "כל יום הלכתי לקולנוע. לקחתי אוכל מהבית ועשיתי לי פיקניק באולם. ראיתי את אותו הסרט יום אחר יום. שם היה לי שקט, זה היה מקום המקלט שלי."

חיים (משמאל) עם אחיו

10

09/2026 - 351 רעננה

תב זוג לחיים "ממש במקרה נפגשנו אצל חברים. היא מצאה חן בעיניי ואמרתי לה: "אם היית מבוגרת בשנתיים הייתי מתחתן איתך". למילים יש כוח. כעבור זמן קצר יצאנו וכל השאר היסטוריה". – לטופ העולמי בטניס 40 המהפך הנשי: מגיל בקאנטרי ברעננה הוא הבחין באנשים המשחקים טניס במגרשים ברעננה, נדלק על המשחק, והחל לקחת שיעורים הלכתי 40 פרטיים. עם דמעות בעניו הוא אומר: "בגיל לראשונה לחוג". מה שהתחיל כתחביב הפך מהר מאוד למסע ספורטיבי תחרותי. חיים החל להשתתף בטורנירים בארץ ובעולם בקטגוריית "סניורים", והגיע להישגים בינלאומיים יוצאי בעולם בקטגוריית הגיל 7 דופן. כיום, הוא מדורג במקום ה שלו. עם סיום המכביה האחרונה בה זכה, כאמור, במקום הראשון, הוא הודיע על פרישה.

למרות הפער הפיזי והטכני מול הרקדנים שלמדו מגיל צעיר, הנחישות של חיים ניצחה. הוא התאמן ללא הפסקה, הגיע מוקדם לכל שיעור, וספג כל הערה של המורים. כשהציעו ", הוא אפילו לא ידע מה 2 לו ללכת לאודישן של "בת שבע פירוש המילה אודישן – אך האנרגיה, התשוקה והכריזמה שלו שבו את לבה של רינה גלוק ז"ל, ממייסדות הלהקה, והוא התקבל בו במקום.

חיים און בל התק תב בשע

חיים און בלהקת בת שבע

מ תהעלמ תו לפסגת המ וחל הי רשאלי הדרך למעלה לא הייתה סלולה. כשסיפר לאמו שהתקבל ללהקה, היא צעקה עליו והשוותה אותו לאחיו. חלק ממוריו למחול סברו שהוא התחיל מאוחר מדי ואמרו לו בגלוי לחפש מקצוע אחר. אך חיים סירב לוותר. "המשפחה מעולם לא הגיעה לראות אותי רוקד. אף אחד לא ביקש הזמנה להופעה. אני חושב שחלק מהעניין הוא שהמחול היה זר להם. מוזיקה קלאסית לא דיברה אליהם". העבודה הקשה וההתמדה נשאו פרי: תוך שנה בלבד עבר ללהקה הבוגרת של "בת שבע". הוא הופיע על הבמות הגדולות ביותר, רקד כסולן, ובמקביל לימד ודיגמן על מסלולי התצוגות כדי להתפרנס. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס קרן .)1983( ) ופרס "כינור דוד" כרקדן השנה 1982( יאיר שפירא הוא הופיע בניו יורק ובשוויץ כרקדן אורח וכוריאוגרף, וזכה להערכה אומנותית רבה. עם חזרתו מחו"ל החליט לרתום את ניסיונו לטובת חינוך דור העתיד. הוענק לו תואר אקדמי מטעם משרד החינוך בעקבות ההצלחות שלו. הוא הקים מגמות מחול מובילות במערכת החינוך, ביניהן בתיכון "אוסטרובסקי" ברעננה ("לעד אזכור את מנהל ביה"ס האגדי מר דוד קרונגרין שלא היה לו ידע במחול אבל סמך עליי ונתן לי יד חופשית"), בחטיבת "השרון", שנות 36 ובהמשך ניהל את המגמה בתיכון "עמי אסף". במשך הוראה חינך אלפי תלמידים והנחה אותם לפי עיקרון ברזל אחד: "אצלי אף תלמיד לא יהיה שקוף". רקודים עם וכבכים? שנים ואנחנו חברים טובים. 13 "רקדתי עם דוד דביר הרקדנים עצמם נהדרים ויש שם הרבה כישרונות. אני מאמין שאמיר בנאי יגיע עד לשלב האחרון".

מדליית זהב במכבייה

שהבריט: המ כשי תו שולי חתו מעבירים את אהבתו של חיים לתנועה ולספורט עברה גם לדור ההמשך. בתו דניאל היא רקדנית בלהקה הקיבוצית, ובנו עומרי הוא מאמן טניס מצליח. בין עשרות תלמידיו לאורך השנים נמנה גם עידו בטש, שרקד בלהקה הקיבוצית וכיום רוקד בבלגיה. "עידו גדל אצלי מכיתה ד' בסטודיו. הוא היה מופנם ובליווי שלי הביטחון שלו עלה והגיע להישגים מפוארים". למה ספר? כיום, לאחר עשרות שנים של עשייה, החליט חיים לפתוח את "מזוודת חייו" ולחשוף את הסיפור האישי שלו בספר וגם בהרצאה מעצימה נכגד כל הסי וכיים אוטוביוגרפי בשם בפני קהלים מגוונים. "במהלך המלחמה האחרונה מול איראן התיישבתי בממ"ד והקלטתי את עצמי מספר את מהלך המסע שלי. אח"כ תמללתי ומסרתי לעריכה לשונית. רציתי לכתוב ספר. סיפור חיי בער בתוכי והרגשתי 60 מגיל שאני חייב לשתף אותו. החלטתי לפתוח את הצלקות מילדותי כדי להפוך את הכאב, הבדידות וההתגברות האישית שלי לתקווה עבור אחרים. אם אצליח לתרום ולו לתלמיד/ה אחד/ת להאמין בעצמם למרות כל הקשיים - השגתי את המטרה בכתיבת הספר".

ruthysendler@gmail.com

11

09/2026 - 351 רעננה

מאת: רן תלמודי  דרך ניסים

יש אנשים שסימנו את היעד עוד מהבקו״ם של החיים: עולים על רכבת ישירה, עוצמים

), תושב רעננה, נשוי, אב לשלוש בנות, סבא 77 ניסים אלון ( לנכדים ויזם נדל"ן, עלה על "רכבת החיים" כתינוק בשנת , כשמשפחתו עלתה לארץ מטריפולי שבלוב. כבן 1949 למשפחה מרובת ילדים וקשת יום, הוא בנה את עצמו במו ידיו והגיע להישגים מרשימים. את סיפור חייו העלה בספר מעניין ומרגש שכתב – "החיים כפי שראיתי אותם". עיניים ויורדים בדיוק בתחנה המתוכננת. ויש כאלה – כמו ניסים אלון – שעולים על רכבת מאסף פתלתלה. הדרך שלהם רצופה תחנות צבעוניות, עיקופים מפתיעים, והיעד מתהווה תוך כדי תנועה.

על רקע בית עולים 5 ניסים בן

קונוים חתהנ נשייה: שוכתנ בהל "השכונה החדשה תוכננה בפשטות: בכל חלקת קרקע של מ' רבוע נבנו שני בתים מחוברים זה לזה... שטחו 530 כ- מ"ר בלבד..." 50 הכולל של כל בית היה כ בקובייה הקטנה הזו הצטופפו אבא, אימא, סבתא וחבורת ילדים שהלכה וגדלה עד שהגיעה לעשרה אחים ואחיות. תנאי המגורים היו מחניקים. כל ניסיונותיו של אבא להשיג זוג בלוקונים צמודים כדי להרחיב את שטח המגורים נתקלו בחומה בירוקרטית. עד שאחיו הגדול של ניסים, עמוס, החליט לקחת את החוק לידיים: במשך כמה לילות חטפו השכנים מהעבר השני של הקיר סדרת חינוך של דפיקות על הסירים ועל הקיר המשותף. הרמז הובן במהירות, השכנים נטשו למגורים אחרים ומשפחת אלון סיפחה בשמחה את הבלוקון הצמוד. . 50 אלו היו שיטות הפעולה של שנות ה ההורים נלחמו בשיניים בעולם שלא עשה הנחות: אימא טרחה מסביב לשעון בעבודות הבית, ואבא השכים קום מדי יום למלחמת הקיום וחזר בערב סחוט ומותש. חתהנ שלישית: פועל תבל אביב "לקראת סיום כיתה ח'... החלטתי, על דעת עצמי כמובן, לנסות להתקבל לבית הספר החדש 'אורט' בכפר סבא, למסלול המוליך שלהם... התקבלתי." אלא שלרכבת החלומות של ניסים צץ תמרור עצור. אבא הטיל וטו: צריכים ידיים עובדות לפרנסת הבית. במקום לחמם את ספסל הלימודים בתיכון, עשה ניסים קורס מזורז לנוער בהרצליה ונסע למצוא עבודה בתל אביב. הוא התקבל לבית מלאכה לשטנצים (מבלטים) של אליעזר והפך למפרנס פעיל. האם הסתובב עם תחושת קיפוח? ממש לא. בגדים אמנם התקבלו ממחסן, אך כולם מסביב היו באותו המצב. אליעזר ראה בניסים פוטנציאל, וכדי לקדמו מקצועית דחף ועזר לקבלתו לקורס ערב מקצועי של בוגרי צבא, למרות היותו נער בלבד. במקביל, התחיל עידן המסיבות והחבר'ה. החיבור בין הבית המסורתי והצפוף לבין חבורת הנוער הדינמית דרש

ניסים אלון במשרדו ברעננה

הנה הסיפור שלו, תחנה אחר תחנה. הציטטות מתוך הספר.

ושהנ: בית עולים רבע נהנ חתהנ רא "בית עולים נראה כמחנה בריטי עזוב. מספר האנגרים מבטון, גגות פח מקומרים וכמה בתי צריף מעץ שבהם התגוררנו." התחנה הראשונה של המשפחה בארץ הייתה ב"בית עולים" ברעננה. המעברה הייתה כור היתוך גועש של עולים מכל קצוות תבל: פולין, רומניה, טורקיה, מרוקו וכמובן טריפוליטאים. מה שסייע למיזוג העדתי הפרטי של ניסים הייתה החברות ההדוקה והמשפחתיות שנוצרה עם שמוליק – ילד מנומס, חכם ומחונך מבית פולני אסלי.

12

09/2026 - 351 רעננה

באולם תצוגה ברחוב אחוזה ברעננה היה מהלך יוצא דופן. המותג "רהיטי אלון" התמקד בארונות מטבח וקיר. ניסים עבד תחילה כנגר מן המניין כדי להכיר כל בורג וסיב בעץ. הידע שרכש הפך למנוף מול הלקוחות. הוא חתום על פריצות דרך עסקיות, כמו עבודה ישירה מול קבלני בניין שהתקינו מטבחים של העסק בדירות ששיווקו, ושימוש במיקור חוץ כשההזמנות שטפו את העסק. חתתנ ביניים: פריד תו וגילויים משפ תחיים סבתו נונה ידעה שמותה קרוב. כשאחיו חיים היה במקרה בביתה, היא לא רצתה שיישא את תמונת מותה בליבו וביקשה ממנו לקטוף תפוז מהחצר. כשהוא חזר, היא כבר לא הייתה בין החיים. אבא של ניסים קיבל את מותה כאילו נקטעה ממנו חתיכה חיה, ואחרי התקף הלב הראשון הלך ונחלש עד שנפטר בגיל בלבד. בתוך הכאב היה גם אור: אבא הספיק לראות את 59 ילדיו מסודרים ומצליחים, דבר שמילא אותו גאווה. ביום שבו אבא עצר את לימודיו של ניסים כדי שיצא לעבוד, חווה ניסים אכזבה קשה אך לצדה חמלה עמוקה. ברגע ההוא ראה מולו אדם עייף ומודאג שנלחם להחזיק את ראשה של המשפחה מעל המים. ההחלטה לא נבעה מחוסר אמון, אלא מפחד שלא יוכל לממן את הלימודים. אבא מיעט במגע ובהבעת רגשות, ומתוך תחרותיות היה לו צורך עז לשמור על כבוד המשפחה ולהוכיח שהוא מחזיק בית בכבוד. אימא חייתה כל חייה בצילה של נונה, אך לאחר מותה החלה עוצמתה לצאת. כשאמרו לה יום אחד שהאוכל שלה אינו נופל בטעמו מזה של נונה, ענתה: "אני בישלתי כל השנים, אבל נונה הייתה זו שזכתה בקרדיט". התברר שאימא זרמה עם התרמית כדי לא לפגוע בכבודה של נונה.

גמישות. כשהגיע תורו של ניסים לארח מסיבה, הבית של ההורים לא בא בחשבון. הפתרון היה בית הדודה שגרה מחוץ לשכונת הבלוקונים ושמחה להפוך את ביתה למועדון ריקודים ללילה אחד. אחיו הבכור משך אותו לתנועת "מחנות העולים". מפגשי ערבי שבת, המדורות והפעילות המעורבת של בנים ובנות התנגשו חזיתית באיסורי המסורת מבית. בסופו של דבר החיים בחוץ ניצחו. הפעילות בתנועה הייתה מטלטלת בהתחלה, אך בהמשך שימשה מקפצה מנטלית: ניסים יצא משם אל בגרותו פחות מפוחד, הרבה יותר סקרן ובעל חשיבה עצמאית חריפה. חתהנ בריעית: בית הספר תהעשייתי בי רחום "עם הזמן הבשילה אצלי ההחלטה לעשות שינוי וכך נחשפתי למודעת דרושים: דרוש בעיירת הפיתוח ירוחם, בדחיפות, מדריך מקצועי לבית ספר תעשייתי..." ירד ניסים דרומה לירוחם – בתחילה 1975–1971 בין השנים כמדריך מקצועי ובהמשך כמנהל המוסד. זאת הייתה מסגרת חינוכית ומקצועית שהכשירה בני נוער להשתלבות בתעשייה, והיוותה חבל הצלה אמיתי לנוער המקומי שסבל מחוסר ביטחון. ניסים הזדהה עם התלמידים עד עמקי נשמתו כמי שהגיע מרקע דומה. בימים בהם ירוחם הייתה דחוקה לשוליים, המוסד ההוא פתח לילדי המקום דלת לעתיד. שם גם נרקם קשר מיוחד בין ניסים לבין צבי בורנשטיין – הבעלים של תשלובת "טמפו", שהקים את בית הספר יחד עם משרד העבודה ורשת אורט. בורנשטיין היה מנטור יוצא דופן עבורו. הוא היה גם טייס שנהג להגיע לירוחם במטוסו הקל. למרבה הצער, באחד הימים התרסק בורנשטיין עם מטוסו, נפצע אנושות ונפטר. ניסים נפרד בכאב עצום מאדם שהאמין בו. ירוחם הניבה עבורו עשייה חברתית לצד תפנית אישית. שם הצטלבו חייו עם דליה, מורה-חיילת שראתה בשירותה בירוחם שליחות.

"שערה הכהה גלש עד למותניה מלא וכבד, כאילו נושא עמו סיפור חיים שלם. היופי שלה היה שקט, עמוק, כזה שחודר פנימה. 'זאת תהיה אשתי', אמרתי לחבר שישב לצדי". בירוחם הם הפכו לזוג והקימו בית בישראל (לימים הפכה דליה לקרימינולוגית). מירוחם פנתה הרכבת חזרה לרעננה, עיר ילדותו – סגירת מעגל מתבקשת.

דליה כפי שראיתיה לראשונה

עשרת האחים מימין לשמאל: מלכה, אילנה, עמוס, אני, יעקב, אשר, אורי, לינה, יהודה וחיים

חתהנ שישית: הריטי אלון מה עושים ביום שאחרי? התשובה הגיעה תוך שיחה עם אורי, אחיו של ניסים. ניסים הציע להצטרף אליו כשותף בעסקי נגרות הרהיטים והתווה קו ברור: האחריות להרחבת העסק תהיה בידיו – בפיתוח, בחשיבה קדימה ובהקמת משרד מכירות ותצוגה ברעננה. לא רק ייצור, אלא גם שיווק, נראות ותפיסה עסקית. , נגרות הייתה עבודת כפיים פרוזאית. להוציא 70 בשנות ה רהיטים מתוך הנגרייה המאובקת באזור תעשייה ולהציגם

חתהנ בשיעית: יזמ תו נדל"ן "בעודי שוקל את צעדיי להמשך, נודע לי כבדרך אגב... כי בבעלותו (של השכן מר שור) מגרש בן שני דונם ברחוב הרצל ברעננה." המגרש היה בעייתי ועמד תקוע בהליכי פרצלציה מסובכים שעלולים היו להיגרר שנים. לניסים הייתה תחושה חזקה

› 24 המשך בעמוד

13

09/2026 - 351 רעננה

מעיין הנעורים אגדה או מציאות?

ל נוג'ביטי – מה זה? )Longevity( "התרגום המדויק של המלה האנגלית הזאת הוא אריכות חיים, אך המושג הזה מבטא לא רק תוחלת חיים ארוכה אלא כזו שתהיה מיטבית. מבחינת השיח, הזיקנה קשורה לשבריריות, לירידה קוגניטיבית ופיזית ולתופעות לוואי שליליות אחרות ואילו התחום החדש הזה מביא לשיח הציבורי הבטחה גדולה ומתן הזדמנות להזדקנות פעילה ולאריכות ימים בבריאות טובה". מה כוותנך ברביא תו ט והב? "ניתן לתת לזה מספר משמעויות: דחיית המחלות הקשורות בהזדקנות ודחיית הירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי, כלומר להמשיך לחיות באופן פעיל, עצמאי ומשמעותי. ניתן לומר גם שזה לגרום לגוף שלנו להיות בגיל ביולוגי שצעיר יותר מהגיל הכרונולוגי. הרבה מהצעירים רואים באנשים המבוגרים אנשים זקנים עם שבריריות נפשית וגופנית, כאלה שנמצאים בירידה קוגניטיבית ופיזית. הדור החדש של המבוגרים רוצה לעצמו חיים אחרים. הוא מחפש דרך להאריך יותר ימים ועם זאת שגם השנים האחרונות תהיינה באיכות גבוהה". "המדע התפתח ותוחלת החיים עלתה בצורה אבסולוטית. , כיום יותר 50 שנה אנשים חיו עד גיל 100 אם לפני . לכן, המודעות 100- ואף ל 90 ויותר אנשים מגיעים לגיל לנושא התפתחה מאוד. אולי בהמשך גם תהיה לזה מילה בעברית". מה מט תר קרוס הל נוג'ביטי? והוא נמצא בתחום ל נוג'ביטי אקדמי "הקורס שלנו נקרא מקצועי חדש בעולם אשר מתמקד בדרכים שיש בהן כדי להאט את תהליך ההזדקנות. אנחנו מכשירים את התלמידים שלנו לעסוק בתחום מקצועי חדש שנקרא "מתכנן אריכות ימים" שתפקידו הוא ללוות אנשים, משפחות וארגונים ולהביאם בהדרכה נכונה לחיים ארוכים, בריאים, עצמאיים ומשמעותיים יותר. זהו מקצוע רב תחומי, המחבר בין כלכלה, בריאות, תעסוקה, דיור, משפט וחברה". מהי ותנכית הלימודים "אנחנו עוסקים בעיקר בשלושה מרכיבים: תכנון, מניעה ומוכנות, כשלמוכנות יש חשיבות ממדרגה ראשונה. רבים מהאנשים נותנים לשנים לחלוף מבלי להיערך להזדקנות שלהם. הם יושבים פסיביים ומחכים לזיקנה בעוד שהתנאי הראשון להצלחת התהליך הוא המודעות לחשיבות הנושא. אנחנו שמים דגש על הנושא ומספקים מידע מגוון על כל עולם הזיקנה. אנחנו לא מתעלמים מהקשיים הקיימים במהלך הזיקנה אולם אנו נותנים דגש גדול יותר לתקופה הקודמת לזיקנה - לאנשים שבאמצע החיים, בני ה- , זאת במטרה להכין אותם טוב יותר לקראת 65 עד 50 ההתמודדויות הצפויות במהלך החיים המבוגרים יותר". קברוס? רחנותו השונא הפך להי תו כזה ומה גרם לכך בשנשים הא להיט?

מאת: דני הורוביץ 

לצערנו, שלא כמו במיתולוגיה של תרבויות שונות, לא קיים מעיין נעורים

שנוכל לשכשך במימיו, להירפא מכל מחלותינו ולהיות צעירים לנצח. משהגענו להכיר בכך, גדלה המודעות לבריאות שלנו יותר ויותר. התחזקה גם ההבנה שהארכת החיים, תוך שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, תלויה בעיקר בנו ושהדרך לעשות זאת היא על ידי שינוי הרגלים. במקביל, בשנים האחרונות הטכנולוגיה הרפואית ושירותי הרפואה בכלל הולכים ומשתכללים ואלה גורמים לכך שהמגמה של העלייה המשמעותית בתוחלת החיים תלך ותגבר. אך אנו לא מסתפקים בכך שיאריכו את חיינו, אנו מעוניינים שגם בעשורים האחרונים לחיינו נמשיך להיות בריאים, פעילים ושבעי רצון מחיינו. אריכות הימים המיטבית הפכה להיות, בעיקר בגילים המבוגרים, נושא מככב בו. זהו תחום חדש ל נוג'ביטי שיח מרכזי שהמונח שמעסיק אנשי מדע, אנשי רפואה ואחרים, במטרה לדחות את התופעות השליליות האופייניות לזיקנה. כדי להכיר יותר לעומק את משמעות המונח שפרץ לאחרונה לחיינו פניתי לד"ר אירה סובל, מייסדת ומנהלת קורס אקדמי בתחום הלונג'ביטי.

ד"ר אירה סובל

14

09/2026 - 351 רעננה

רק אחד מהם וקיימות השפעות הדדיות בין התחומים. הכלכלי משפיע על הבריאותי, הבריאותי על התעסוקתי, התעסוקתי על המגורים, המגורים על החברתי, החברתי על הכלכלי וכיוצא בזה. התפיסה ההוליסטית היא זו הנכונה". האם הפעילתו בשונא נשעשית לא חורהנ על ידי וקפתו וההו לכם ג רום תרחתוי? הוחלים ותבי הוחלים למיניהן מ "ממש לא. גופים אלה עוסקים רק בפן הבריאותי ואילו מתכנן אריכות ימים שלנו, כפי שציינתי כבר, הגישה שלו היא הוליסטית והבריאות היא חלק מהמכלול הרחב. מתכנן אריכות הימים יכול לייעץ ללקוחותיו לפנות לארגון בריאות כזה או אחר לפי מידת התאמתו לכל לקוח ספציפי". מ וה פ ורפיל המ שתתפים "ניתן למצוא בהם אנשי טיפול, כמו פסיכותרפיסטים, קואצ'רים ואחיות, יועצים פנסיוניים ומתכננים פיננסיים ויש גם העוסקים במקצועות אחרים. גיל המשתתפים מאוד 30 והיו כמה בשנות ה- 26 מגוון. הצעירה ביותר הייתה בת אך 80 לחייהן ואילו בקורס האחרון הייתה מישהי בת ."55-50 ממוצע גיל המשתתפים הוא מה העתיד המקצועי של מסיימי "תכנון אריכות ימים הוא עדיין לא מקצוע העומד בפני עצמו. זוהי התמחות שנלווית למקצוע. למשל, עורך דין ממשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין, אך כשהוא מעניק שירות ללקוחותיו, נוספת לו התמחות בתחום אריכות ימים. כך גם לגבי כל בעלי המקצוע האחרים, כמו רואה חשבון או אחות. לאנשים שמגיעים לקורס ואין להם שום מקצוע בסיסי כמו אלה שהזכרתי, אני ממליצה להתמחות באחד מששת התחומים הנלמדים בקורס. לדוגמה, להתעמק בתחום החברתי ולעסוק בניהול קהילות או בהנגשה של נושאים חברתיים, מי שרוצה לקבל את תעודת הסמכה מקצועית צריך לאחר סיום הלימודים התיאורטיים גם לעשות התמחות מעשית - פרטיקום. כלומר, להתנסות בפועל בליווי אנשים, לעבור איתם את כל התהליך ובסיומו להגיש דו"ח מסכם. לעומתו, מי שרוצה ללמוד את הנושא הזה מתוך עניין אישי ולא לעסוק בתחום באופן מקצועי, לאחר שהוא נבחן על ידינו ועובר את המבחן בהצלחה, מקבל תעודה המעידה על סיום הקורס". האם במסגתר לימודיי הגרנוטולוגיה (מדע הזי קהנ – ד.ה.) בשא נוי רבסיטה עוסקים בל נוג'ביטי? "שאלה מצוינת. תשובה לכך תוכל למצוא בעובדה שבקורס האחרון שקיימנו השתתפו ארבעה גרונטולוגים, אנשים שעשו מסלול לימודים ארוך ומפרך כדי לטפל בעיקר באנשים בגיל השלישי ובגיל הרביעי שאצלם המחלות כבר הופיעו. אנחנו עוסקים במניעת מחלות או בקיצור משך המחלה. יש לדעת שהזיקנה כשלעצמה אינה מחלה וגם אינה מהווה מקור של כל המחלות אלא רק של אותו חלק מהן הקשור לגיל, כמו מחלות לב וכלי דם, פרקינסון, סרטן ודמנציה. ככל שניתן יהיה לרפא אותן מחלות זיקנה, נצמצם את שנות החולי, את ההידרדרות הפיזית והנפשית, › 27 המשך בעמוד קברוס? קהרוס?

קהרוס הזה? מה משך "הקורס נמשך חמישה חודשים, והפרקטיקום נמשך כחודשיים. לומדים ארבע שעות בשבוע כולל סיורים. הסיורים נערכים בבתי דיור מוגן, במרכזים קהילתיים ובמרכזי לונג'ביטי. תוכנית הלימודים מתמקדת בשישה תחומים: כלכלי-פיננסי, בריאותי, משפטי, סביבה ומגורים, משפחתי-חברתי ותעסוקתי".

ששת התחומים

תכולי לפרט מה וכלל כל תוחם? , שאנחנו מקדישים לו הכי הרבה שעות, הרביא תוי "בתחום לומדים לזהות את הדברים המהווים סיכון עבור הזקנים. עוסקים גם במשברים בריאותיים, אופן הגידור שלהם והטיפול בהם, לרבות בכל הקשור לטיפול בהורים זקנים אנחנו מקנים הפי ננסי ולהעסקת עובדים סיעודיים. בתחום מידע על הזכויות המגיעות ממקומות העבודה וממקורות ניתנות הרצאות על עבודה לפני תהעס ותקי אחרים. בתחום ואחרי פרישה וכחלק מזה על חסמים ומאידך על יתרונות , עורכי המשפטי ומעלה. בתחום 50 למעסיקי אנשים בני דין מרצים על העברות בין-דוריות, צוואות וירושות. בצד , אנחנו נותנים דגש למוכנות החברתית הבחתרי- הקילתי ומלמדים על החשיבות של החיבור לקהילה, במיוחד לאלה שפרשו מהעבודה ומוצאים עצמם בחלל ריק. דגש ניתן גם לסדר-יום פעיל שמקנה משמעות לחיים. , אנחנו מעלים את המודעות של התאמת הדי רו בנושא הדיור לצרכים החדשים של המבוגרים, כמו למשל של אלה גרים בבית עם מדרגות וללא מעלית". אני מניח שאם שתאלי א שנים מהי זי קהנ מיטבית רבום המ רכיע יתמקד בפן רהפואי. "אתה צודק אך זו תפיסה מאד מוטעית. כפי שציינתי, אנחנו מגדירים שישה תחומים, שהבריאות, עם כל חשיבותה, מהווה

15

09/2026 - 351 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים העמוהת לאז חר ˆ ליום טיול בקיבוץ רמת הכובש בשתי פינות חמד: "הסלון של בתיה" ו"הארמון של מולי". הם צפו בעבודות עץ מרהיבות ובתכשיטים מיוחדים מעור, מעץ מכסף ומאמייל. המבקרים דיווחו על הנאה מרובה הן מעצם היציאה מהשגרה והן מהצפייה בעבודות המיוחדות. - מבקרי מרכז היום יצאו והתויק-מ כרז היום

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

במועדון "בוקר טוב" לנשים, המתקיים בימי שישי אחת ˆ התכנסו 50 לחודשיים ללא עלות, ומיועד לנשים מעל גיל באוגוסט הנשים לארוחת בוקר קהילתית, חגגו ימי הולדת לילידות החודש, ושמעו את הרצאתה של עו"ד מרים אלישע זהבי: "כשהחיים פוגשים את המשפט - סיפורים אמיתיים שכל אחד יכול ללמוד מהם". לסיום: נפרדו החברות ממנהלות המועדון, רינה האוזמן ומיכל פריד, והוצגו בפניהן המנהלות החדשות: שרה . הרשמה 9.10.26- קראים ויהודית טל. פעילות המועדון תתחדש ב .09-7720707 . (לחדשות) בטל

ביקור ברמת הכובש

נפרדים מרינה וממיכל

מרכז התרבות הכושר והפנאי הוציא טיול ערב ל"פריז הקטנה" ˆ ביפו, בהדרכת אורית שולמן. המשתתפים שוטטו ב"שאנז אליזה" של יפו, בסמטאות, בבתי הפאר (כיום: מתחם נוגה התוסס), בין בתי הקפה הציוריים, וב"סופיה הקטנה", (מעוז הבולגרים) ועוד.

באסיפה כללית של חברי העמותה לאזרח הוותיק קיבלו החברים ˆ דיווח על פעילות העמותה בשנה הלא פשוטה שעברה עלינו. למרות הקשיים בשל המלחמה ואי העברת תקציבים מגופים ממשלתיים, בגירעון נמוך מזה 2025 הצליחה הנהלת העמותה לסיים את שנת של השנה הקודמת. חברי ההנהלה ציינו לשבח את עבודתן הנמרצת של שתי מנהלות המרכזים: גילה ערן, מנהלת מרכז התרבות הכושר והפנאי, ומיכל מילר, מנהלת מרכז היום, וכן של מרים זכות, רכזת תוכנית חי"ל (חיים לשנים). לסיום צוינה עבודתו המצוינת של המנכ"ל, חיים פרלשטיין. בזכות כל אלה הצליחה העמותה לבצע שפע פעילויות תוך עמידה ביעדי התקציב. בסיום האספה נפרדו החברים ), יו"ר 92 , ומאיר קצין ( 99 משני חברי ההנהלה: חניה שמיר, בת ה העמותה, שניהם יקירי רעננה, שהודיעו על פרישתם מיד אחרי החגים.

וה- 60 הזמר מני ג'ייקובסון הופיע בערב נוסטלגי עם שירי שנות ה- ˆ , שכללו מוזיקה מפסטיבלי סן רמו האיטלקיים ומוזיקה רומנית. 70

מימין לשמאל: עו״ד אלי ברוידא, סמי בקלש, רו״ח אילן גולדשטיין - החברים החדשים בהנהלת העמותה.

מני ג׳ייקובסון

16

09/2026 - 351 רעננה

עמד השנה צבי נקיג ז״ל מייסודו של שהתני פסטיבל כהליזמרים ˆ בסימן ניגונים של אור. את האירוע המרגש. אליו הגיעו אלפי אנשים ובהם בני משפחתו של קניג, הנחו עדן ועודד מנשה והופיעו בו: שי אברמסון (החזן הצבאי הראשי לשעבר), רמי קליינשטיין, שורד השבי בר קופרשטיין כשברקע הוקרן סרטון מרגש מהשבי, יאיר אליצור, להקת טררם ותזמורת הכליזמרים הארצית. העירייה דאגה להקצות לנכים מקום מיוחד, כולל כניסה מונגשת הסמוכה לבמה (ברישום מראש).

החודש התקיימו שני אירועי "חברותא" במוצאי שבתות: עם ˆ הזמר אילן טל (שירה וריקודים) והזמרת סילבנה, בליווי הקלידן משה ארצ'י, במוזיקה לטינית וחובקת עולם. קבוצת מתנדבות ליוותה כל השנה את המועדון, מי בהכנת כיבוד, מי בגביית תשלום בכניסה ומי בארגון המקום. מרים זכות, רכזת המועדון, הודתה במפגש האחרון שזכו לתשואות מבאי המועדון. פעילות המועדון תתחדש אחרי החגים.

מרים זכות עם מתנדבות ״חברותא״.

M.R.I- בשורה לתושבי רעננה! בקניון "רננים" נחנך מכשיר ה ˆ המשוכלל מסוגו בישראל. המכשיר בבעלות וביוזמת אסותא מרכזים רפואיים, בשיתוף מכבי שירותי בריאות. מאחורי המהלך נעשתה עבודה מאומצת של עיריית רעננה יחד עם מנכלי"ת אסותא רעננה וראשל"צ, ד"ר אנג'לה עירוני, להסרת חסמים לזירוז פתיחת המקום. המכשיר החדיש, המשלב בינה מלאכותית, מגיע לרמת דיוק גבוהה ובזמן קצר.

ניגונים של אור באמפיפארק

עברית: טי ורן

עברית

מקור המילה מהלטינית, והיא חדרה לעברית כבר בתקופת , ומשמעותה חייל חדש שזה עתה Tiro – חז"ל. בלטינית התגייס לצבא הרומי, או אדם חסר ניסיון בתחום מסוים. בתקופת המשנה והתלמוד, בהשפעת השלטון הרומי, הופיעה המילה בהקשר צבאי במדרש בראשית רבה: "מלכות אדום שהיא מכתבת טירוניא מכל אומות העולם", או בהשאלה למי שחדש בתחומו, במדרש שמות רבה:" בשעה שנפנה הקב"ה על משה, טירון היה משה לנבואה". harelea@gmail.com

ד״ר אנג״לה עירוני מנכ״לית אסותא רעננה וראשל״צ, וחיים ברוידא ראש עיריית רעננה, בטקס גזירת הסרט.

קבוצת עולים חדשים הגיעה הקיץ לרעננה, במסגרת: "עלייה ˆ קבוצתית" - שלוש קהילות שלמות הגיעו ארצה, ביניהן הגיעה משפחות מהקהילה הפרסית בארצות 11 לרעננה קהילה בת הברית. צוותי העירייה, החינוך והקליטה, נערכו מראש לקבלת המשפחותוהילדים כבר שובצו בבתי הספר.

מילת החודש לאה הראל מאת:  - אלרגיה ֶש ֶֶת ăֶּ ר ַַג

מילה

harelea@gmail.com

17

09/2026 - 351 רעננה