מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

בין העולמי לאישי משבר קורונה אתגרים והזדמנויות

2020 , אלול תש"ף, ספטמבר 20 גיליון

20 גיליון — בין העולמי לאישי משבר קורונה — אתגרים והזדמנויות

צוות המערכת – מכון חרוב, יו"ר מערכת נקודת מפגש נעמי גוטמן – מכון חרוב, עורכת ראשית יפה ציונית – רכזת תחום מרכזי הגנה והכשרת סטודנטים, מכון חרוב שוש תורג'מן – היחידה לאלימות במשפחה, משרד הבריאות ד"ר זהר סהר – בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד, אוניברסיטת בר-אילן ד"ר שירלי בן-שלמה – עו"ס לפי חוק הנוער ארצית, אגף משפחה, ילד ונוער בקהילה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שרית צרפתי – פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד תמר פרוש

עיצוב, עריכה והפקה ISTOCK תמונה על גבי העטיפה: ורדה בן-יוסף עריכת לשון: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי: יבגניה ז'אדן עימוד: דפוס מאור וולך בע"מ הדפסה:

מכון חרוב 9765418 מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת: 077-5150304 פקס ,077-5150300 טל' www.haruv.org.il אתר מכון חרוב: nomig@haruv.org.il לתגובות:

נקודת מפגש I 4

תוכן העניינים

דבר העורכות

6

מרב סבן | המגפה ואני

8

ד"ר טל ארזי ויעל סבג | השפעות משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בסיכון

10

מה אפשר ללמוד מהאתגרים שזימן משבר הקורונה לילדים ונוער | ילדים כן נפגעים מקורונה עו"ד ורד וינדמן ועו"ד מיכל גולד | בסיכון תפיסות ותחושות בנוגע לנגיף קורונה ולחייהם האישיים | ילדים ובני נוער בישראל שגית ברוק וחמוטל פרקש |

16

22

פרופ' כרמית כץ | איך אפשר להגן על ילדים כשלא רואים אותם?

26

ילדים ובני נוער עם מוגבלות והשירותים המטפלים בהם — התמודדות | קורונה בראי המוגבלות איה רוט |

30

גיא עינת | יומן מחשבות טיפוליות בימי קורונה | הנגיף הטוב והנגיף הרע

34

טיפול במשחק דרך המסך | היה היה נגיף ששינה את העולם שהכירו כולם... ד"ר שירלי בן-שלמה |

38

ד"ר דנה לסרי | מנטליזציה בימי קורונה

42

יועד ג'נאדרי חכים | הערכה פסיכולוגית ראשונית (הערכת המצב המנטלי)

48

ראיונות חקירה של ילדים נפגעים מינית בחברה הערבית המוסלמית — מאפיינים ואתגרים | טאבו ד"ר חנין מורדי |

52

ד"ר יהונתן פיאמנטה | תהליכי משבר ושינוי בקהילות חרדיות | קהילה על ספת הטיפול

56

מדורים

טיפול במשחק בילדים בתקופת קורונה | טיפולים במונו, משחקים בסטריאו? אריאל בן אהרון | טיפול מרחוק בילדים בסיכון | "את יכולה להתקשר אחר כך? אני באמצע פרק" חמוטל ארבל |

1 מפגש טיפולי

60

2 מפגש טיפולי

64

שלי סלומון אברמסון וליאת ספיר | מרכזי ההגנה — אתגרים ותובנות מימי קורונה

1 מפגש בשטח

68

אילן אביטן, שפי מנגדי ויעל לבנה-יעקובסון | וילדים ברשת בזמן קורונה 105 מוקד

2 מפגש בשטח

72

I נקודת מפגש 5

דבר העורכות

יפה ציונית

נעמי גוטמן

ההתעללות בילדים. בפתח הגיליון תמצאו דברים אישיים, דו- , מנהלת מיטל לשעבר – מרב סבן משמעיים וחודרי לב, של המגפה ואני. ממכון ברוקדייל סוקר ד"ר טלי ארזי ויעל סבג מאמרן של ומסכם את ההשלכות הישירות והעקיפות של משבר קורונה ועורכות הדין ורד וינדמן על ילדים ונוער בסיכון בישראל, מסכמות את עבודת שולחן המשנה הבין-מגזרי ומיכל גולד שהשתתפו בו, לטיפול בילדים בסיכון, שהוקם עם פרוץ המשבר במשרד ראש הממשלה כדי לתת מענה לאתגרי תקופת הקורונה. ממכון חרוב מביא שגית ברוק וחמוטל פרקש מאמרן של ממצאים ממחקר שערך מכון חרוב בקרב ילדים ובני נוער – על תפיסותיהם ותחושותיהם בנוגע לנגיף. באופן 16-10 בני דומה למחקרים אחרים, גם ממחקר זה עולה שילדים מעוניינים להשמיע את קולם ולהיות מעורבים בכל הנוגע לחייהם גם בעניין הקורונה – אם רק יאפשרו להם להשמיע קול. השאלה כיצד אפשר להגן על ילדים בימי משבר הקורונה פרופ' היא שאלה שמדאיגה ומעסיקה רבים מאנשי המקצוע. עוסקת במאמרה בסכנה שילדים נתונים בה בכלל כרמית כץ וילדים בסיכון בפרט בעקבות משבר הקורונה, ובמה שאפשר לעשות לשיפור מצבם. ידוע לנו ממחקרים ומהפרקטיקה בשטח שילדים עם מוגבלות נפגעים מהתעללות והזנחה יותר מילדים ללא מוגבלות. בזמן הסגר, כאשר ילדים אלה היו מבודדים וללא סדר יום שכה קריטי לבריאותם הנפשית, הם היו בסכנה גדולה יותר. מתארת את האתגרים ואת הדילמות שלפניהם איה רוט עומדים מי שאמורים לתת שירות טיפולי לילדים עם מוגבלות

שיוחד כולו 20 אנו שמחות להציג לפניכם את גיליון להתמודדות עם משבר קורנה בארץ. המשבר בארץ דומה במאפייניו למשבר העולמי, וכך גם ההתמודדות עימו. המגפה יצרה מציאות שונה מכל מה שהכרנו עד כה. החברה הישראלית מתמודדת היום עם אתגרים עצומים – בריאותיים, כלכליים, חברתיים ומערכתיים, ונכון להיום – נדמה שהם יוסיפו ללוות אותנו עוד זמן רב. כל זה נכון אף ביתר שאת כאשר מדובר בילדים בסיכון ובילדים נפגעי התעללות, אלה שעוד בטרם פרצה הקורונה היו בסכנה ונזקקו להגנה ולטיפול. ועתה, בימים אלה של קורונה – כאשר השירותים והמענים האוניברסליים והייעודיים מנוטרלים בחלקם – הם נתונים בסיכון גדול פי כמה. זאת ועוד: ידוע לנו שלמעגל הסיכון הצטרפו ילדים רבים – על מקצתם דווח לנו וידענו אך רבים שפי מנגדי , אילן אביטן אחרים טרם אותרו. על כך מעידים , שמציגים במאמרם נתונים מהחודשיים ויעל לבנה-יעקובסון הראשונים של המשבר – על פגיעות בילדים ברשת בהשפעת הקורונה ועל העלייה שנרשמה במספר הפגיעות. המאמרים בגיליון זה נכתבו בחודשיים הראשונים של משבר קורונה בישראל, על האתגרים המתוארים בהם והפתרונות היצירתיים שמצאו אנשי מקצוע ומומחים להתמודדות ולהגנה על ילדים. בגיליון שולבו מאמרים וסיכומים מהרצאות שניתנו במסגרת "חרוב מהספה". מיזם זה נהגה במכון חרוב, ועד כה כחמישים הרצאות 29.3.2020 ובמסגרתו ניתנו מאז מקוונות בשלל נושאים, והן גם הועלו לערוץ היוטיוב של המכון. היו הרצאות שעסקו בהתמודדות עם המשבר בהיבט של ילדים נפגעים ואחרות שנגעו בנושאים מקצועיים, חשובים 1. גם בימי שגרה הגיליון עוסק למעשה בשתי מגפות: מגפת הקורונה ומגפת

מיזם "חרוב באוויר" ממשיך לפעול גם בימים אלה. 1

נקודת מפגש I 6

דבר העורכות

של ראיונות חקירה של ילדים מהחברה הערבית מוסלמית שנפגעו מינית. שיעורן של חקירות אלה בקרב כלל חקירות הילדים נמוך מאוד בשל תת-דיווח שאת סיבותיו היא מסבירה. מזמין אל ספת הטיפולים את הקהילה ד"ר יהונתן פיאמנטה החרדית ומנתח את דרכי ההתמודדות שלה עם אתגר קורונה בהשוואה להתמודדות עם אתגרי הפגיעות המיניות. העולם שאחרי מגפת קורונה עשוי להשתנות לבלי הכר, ורצוי שנשכיל להשתמש בכלים חדשים – אולי שונים – כדי להתכונן למשברים עתידיים ולהתמודד עימם. בעת כתיבת מילים אלה משבר הקורונה עדיין בעיצומו בארץ ובעולם, ואנו מקוות שהמאמרים שבגיליון זה יתרמו, ולו במעט, למתמודדים עם תופעת ההתעללות בילדים והזנחתם.

– שירות שנפגע קשות בעת הקורונה עקב החלטות משרד הרווחה. משבר הקורונה, שגזר סגר וריחוק חברתי, הִקשה מאוד על מטפלים להמשיך לטפל בילדים נפגעי התעללות בסטינג המוכר והידוע בחדר הטיפול. חמישה מאמרים מספקים מבט מזוויות שונות על הטיפול מרחוק ועל פרקטיקות טיפול רלוונטיות המאפשרות את המשך הקשר הטיפולי למרות הריחוק: מסביר כיצד השתנה הסטינג הטיפולי, מתאר את גיא עינת ההזדמנויות שהוא מאפשר, את תפקיד המטפל בעת הזאת ואת יחסי מטופל-מטפל ומטופל עם עצמו. שני מאמרים נוספים נוגעים בשינוי הסטינג הטיפולי, והפעם ד"ר שירלי בן-שלמה בתחום משחק עם ילדים מרחוק: מתארת את האתגרים שמטפלים ניצבים מולם במשחק דרך מסכים ואת ההתמודדות עימם ומציעה פתרונות יצירתיים. עוסק אף הוא במשחק מרחוק אריאל בן אהרון מאמרו של ובמעבר מִתלת-ממד לדוּ-ממד ומחדר טיפולים לטיפול מקוון. במאמרו מדגיש הכותב את האין והאובדן בקשר הטיפולי הפרונטלי כהכרח וכמודלינג לילדים לפני שאנו עוסקים ביֵש, ובעזרת גמישות ויצירתיות פותח עבור המטופלים ערוצי קשר וטיפול מיטיבים ומספקים. מרכזי ההגנה חוו את אתגרי התקופה שבמהלכה נקטע בחלקו רצף המענים, מה שיצר קושי בטיפול בנפגעים מינית. מתארות כיצד מעבר שלי סלומון אברמסון וליאת ספיר לאתגרי הטיפול בנפגעים ובהוריהם הן גילו בזמן הזה גם יתרונות עבור נפגעים, יתרונות שיאמצו גם בימי שגרה. , מהיחידה חמוטל ארבל במדור מפגש טיפולי מתארת האקסטרנית במרכז החירום בנווה מיכאל, מקרה העוסק בפרקטיקת הטיפול מרחוק הלכה למעשה. עוסקת במאמרה בסיכונים לרווחתם הנפשית ד"ר דנה לסרי של רבים באוכלוסייה נוכח משבר הקורונה, ובהזדמנויות הקליניות העולות מהמצב באמצעות אימוץ נקודת המבט התאורטית והקלינית-טיפולית של תאוריית המנטליזציה. מסבירה מהי הערכה יועד ג'נאדרי חכים הפסיכולוגית פסיכולוגית ראשונית. מאמרה נכתב במקור בערבית ותורגם לעברית (אנו מתעתדים להוציא גיליון מיוחד בשפה הערבית שיכלול את המאמרים שהופיעו בכתב העת נקודת מפגש, ויצורף לו לקסיקון מונחים מקצועיים בערבית). עוסקת באתגרים המיוחדים ובמאפיינים ד"ר חנין מורדי

קריאה מועילה!

I נקודת מפגש 7

נקודת מפגש I 8

המגפה ואני

1 / מרב סבן המגפה ואני

ורבה עם כל העולם. אחר כך עצובה, מסתגרת, בוכה, שונאת את המגפה, שונאת את עצמי שאני ככה... עוטה על עצמי מסכה, שתסתיר, שתגן. מרגישה שזה קצת מרגיע. מאחורי המסכה אני מרגישה שזה אפשרי, מעזה אפילו לצאת מהבית. קצת קשה לנשום ככה, זה לא מרגיש ממש כרגיל, אבל לרגע קצת יותר בטוח. נושמת עמוק, מבקשת בדיקה, מחכה לטיפול. שמעתי שהגוף יכול לייצר נוגדנים. שומעת אנשים מדברים – זה תהליך, אומרים שנחזור לשגרה, שגרה חדשה, קצת אחרת אבל שגרה, רגועה, מתפקדת, שמחה... חבושה במסכה, שומרת על ריחוק חברתי ובכל זאת מתקרבת מעט – אני מחכה, מאמינה, רוצה ומבקשת בשביל עצמי. שיהיה לי הכוח להתמודד ולהמשיך הלאה, בבריאות, עם כוחות. שאוכל לחזור לחיים, לתפקוד, לשמחה, לקרבה, לקשר, לאמון בעצמי ובאחרים.

העולם מתמודד עם מגפה שמתפשטת לכל עבר, לא ברור מהיכן בא הנגיף, לא ברור את מי יתקוף ואיך אפשר להתגונן מפניו. לא ברור לי על מי אפשר לסמוך, למי אפשר להתקרב, מי מסוכן ומי יפגע בי. איך אדע מי מקשיב לחוקים ומי לא. ...באמת, איך יודעים דברים כאלה? קשה להתקרב לאנשים. קרבה פיזית מאיימת עלי מאוד, וממש מבלבל שאפילו בקרב המשפחה כבר אי אפשר לדעת אם אפשר להרגיש ביטחון. גם אדם קרוב ומוכר יכול לשאת את הנגיף הבלתי נראה, הפוגעני והמתעתע. אני משתעלת, מתקשה לנשום, זה מלחיץ ממש – האם אני חולה, האם זו חרדה? אולי הגוף מספר לי משהו... אני מנסה להקשיב לגוף אבל מתבלבלת. זה קשור? זה לא קשור? בעיקר מבלבל ומלחיץ. ניסיתי להישמר, באמת, עשיתי הכול, בעצם – אולי לא מספיק, הייתי צריכה לדעת שזה עלול לקרות, אני בטח אשמה, לא שמרתי מרחק מספיק, לא הבנתי מה שאמרו לי, רציתי להתקרב, רציתי חום וחיבוק, לא חשבתי שזה יכול לקרות, בטח לא לי... הייתי צריכה להישמר, להיזהר, אני טיפשה. ועכשיו אני כבר לא ממש יודעת אם אני לא מפיצה סביבי סכנה וכמה אני עלולה לפגוע בסובבים אותי. אני מוצאת את עצמי דרוכה ומתוחה, מהיכן זה יגיע, איך אני יכולה לשמור על עצמי. איך אני יכולה לשמור על אחרים מפניי. לא הולכת לעבודה, אין חשק לכלום, אולי אני כבר מגזימה ומשתגעת... מרגישה מתוחה, זועמת, כועסת

מרב סבן היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. מטפלת, מדריכה ומרצה בתחום של טיפול בנפגעי תקיפה מינית ובבני משפחותיהם. 1

I נקודת מפגש 9

השפעות משבר הקורונה על 1 ילדים ובני נוער בסיכון

shutterstock

¹ טל ארזי ויעל סבג

שיחידים ומשפחות שהו ימים רבים בסגר בבתיהם ולא יצאו למסגרות עבודה, לימודים ופנאי. לשילוב בין החרדה הקיומית- בריאותית ובין הלחצים הכלכליים והמשפחתיים יש פוטנציאל להגביר את מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער, ובייחוד של אלו אשר הבית מהווה סכנה עבורם. לצד הסיכון הגובר, מערכות התמיכה האוניברסליות והייעודיות המלוות ילדים ומשפחות בימים כתיקונם פעלו במתכונת מצומצמת או הושבתו לחלוטין. גם לאחר ביטול הנחיות הסגר (נכון לזמן כתיבת הדברים, יוני ), רבות מן המערכות הללו טרם חזרו לשגרת פעילות, 2020 ובכך פחתה היכולת לאתר את אותם ילדים ובני נוער ואת ההחמרה במצבם, וכן היכולת לסייע להם ולמשפחותיהם, דווקא בתקופה זו. למשבר הקורונה על מאפייניו הייחודיים השלכות אוניברסליות על כלל הילדים ובני הנוער בישראל בכל תחומי החיים: הבריאותי, הרגשי, החברתי והלימודי. עם זאת, במאמר זה ייסקרו השפעותיו של המשבר על ילדים ובני נוער בסיכון מתוך

הקדמה הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה 2020 בחודש מרץ שנגרמתעל ידי נגיףהקורונה "מגפה עולמית" (פנדמיה). בעקבות זאת הכריזו מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, על מצב חירום והודיעו על הגבלות והנחיות שמטרתן ליישם את עקרון הריחוק ). יישום ההנחיות הביא לידי כך social distancing( החברתי

https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2020/05/Children-and-youth-at-risk-and-corona.pdf : לקריאת המסמך המלא ראו 1 ד"ר טל ארזי היא עובדת סוציאלית, חוקרת בכירה וראש צוות חשיבה תוצאתית במכון ברוקדייל. יעל סבג היא עובדת סוציאלית וחוקרת בצוות 2 חשיבה תוצאתית במכון ברוקדייל.

נקודת מפגש I 10

השפעות משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בסיכון

דיווחו הרשויות על עלייה 7 ובהודו 6 בהולנד 5 , 4, בארצות הברית בכמות הדיווחים על אלימות כלפי ילדים, וכן על עלייה במספר הפניות למוקדי החירום לילדים בסיכון. מנגד, בכמה מדינות בארצות הברית דווחה דווקא ירידה – ביטוי לדפוס מוכר שעליו מתריעים עובדי 9 , 8 במספר הפניות הגנת הילד, שבו נצפית מגמה של ירידה לכאורה בדיווחים, אך היא נובעת למעשה מהיעדר איתור וזיהוי של מצבי סיכון על ידי צוותים חינוכיים בעת חופשה. רק עם החזרה לשגרה אפשר להיווכח בגידול ניכר במספר הדיווחים שהצטברו בזמן החופשה. זאת ועוד: חשוב לזכור כי הנתונים הקיימים נוגעים למקרים מוכרים ומדווחים. לנוכח הקשיים והחסמים באיתור פגיעות הנעשות לרוב בתוככי המשפחה, שלעיתים קרובות הן ,)2015 , נעדרות סממנים חיצוניים (ארזי, סבו-לאל ובן-סימון ולנוכח ממצאים על פער בין מקרים ידועים למקרים בפועל ועל שכיחות דיווח עצמי הגבוהה פי חמישה משכיחות הדיווח ;2017 , בקרב אנשי מקצוע (לב-ויזל, סבו-לאל, ארזי ובן-סימון ) – לנוכח כל אלה אפשר להניח כי הנתונים Euser et al., 2013 הרשמיים חלקיים בלבד, וכי היקף התופעה רחב וחמור בהרבה מן המדווח. ההשפעות הישירות והעקיפות של משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בסיכון ילדים עלולים לחוות מצוקה רגשית וחרדה בשל האיום הקיומי שהם חשופים לו ובשל החשיפה לדיווחים על שיעורי התמותה והתחלואה, חשיפה שעלולה להיות מפחידה, חודרנית וטראומטית ולערער את עולמם המוגן. נוסף על כך עלולה להתפתח גם חרדה משנית בתגובה למצוקת ההורים ולאופן שבו הם מגיבים ללחצים הרבים. בסקר שערכה הלשכה מן המשתתפים כי 25.8% המרכזית לסטטיסטיקה דיווחו המצב הרגשי של ילדיהם החמיר בעקבות המגפה (הלשכה

הבחנה בין השפעות רפואיות ונפשיות, שהן תוצאה ישירה של המגפה עצמה, ובין השפעות אחרות הנובעות ממדיניות הסגר הכוללת השבתת המשק ומימוש הנחיות הריחוק החברתי. ייסקרו גם ההשלכות של השבתת המערכות השונות (חינוך, משפט, בריאות ורווחה), והפגיעה ביכולתן של הרשויות לאתר ילדים במצבי סיכון ולספק להם מענים מתאימים. על ההשפעות המיידיות ועל ההשפעות ארוכות הטווח של משבר הקורונה על ילדים אפשר ללמוד ממשברים קודמים שנחקרו בעשורים האחרונים. מסקירת הספרות עולה כי למשברים עולמיים, כגון אסונות טבע, מגפות, מלחמות ומשברים כלכליים, יש השפעות מרחיקות לכת על שלומם ורווחתם של ילדים ובני נוער בעת המשבר עצמו ואף שנים ארוכות אחריו. כך למשל, במחקר שנערך לאחר סופת ההוריקן מן הילדים בגיל הרך 50% נמצא כי 2005 קתרינה בשנת מהוריהם של אותם ילדים סבלו מסימפטומים של 47%- ו ) בעקבות האירוע PTSD( הפרעת דחק פוסט-טראומטית ). בבחינת השפעות המשבר Scheeringa & Zeanah, 2008( נמצא קשר בין 2008 הכלכלי הגדול בארצות הברית בשנת המשבר ובין עלייה בתדירות של ענישה גופנית כלפי ילדים ), ונמצא Brooks-Gunn, Schneider, & Waldfogel, 2013( כי אלו שנולדו בזמן המיתון היו ברמת הסיכון הגבוהה ביותר .)Nguyen, 2013( מבחינת בריאות נפשית, התעללות והזנחה ככלל, אפשר לראות כי חשיפה להשפעותיהם של אסונות טבע ומשברים קשורה לשכיחות מוגברת של מצוקה פסיכולוגית Chae, Kim, Rhee, & Henderson, 2005;( בקרב ילדים ), ובמקרים Weinstein, Lyon, Rothman, & Cuite, 2000 שבהם התעללות בילדים כבר מתרחשת, נמצא כי אירועים אלו .)Curtis, Miller, & Berry, 2000( מובילים להסלמתה בהקשר של המשבר הנוכחי של הקורונה בישראל הנתונים עדיין חסרים, אולם עדויות שהצטברו ממקורות רשמיים ולא רשמיים מצביעים על גידול בשיעור מצבי סיכון ומצוקה של ילדים ובני נוער. בעולם, מדינות רבות מדווחות על עלייה בפניות למוקדי חירום בנושא ילדים בסיכון בתקופה זו לעומת 3 התקופה המקבילה בשנה שעברה. כך למשל, באוסטרליה,

https://www.abc.net.au/news/2020-04-09/coronavirus-family-and-domestic-violence-fears-grow/12136652 3 https://www.wftv.com/news/local/orange-county/coronavirus-florida-child-abuse-domestic-violence-hotlines-see-surge-calls- 4 /march/GK476LJPIFCXBM2Z7DUAVMALJE https://www.foxnews.com/us/women-and-children-at-higher-risk-of-violent-and-sexual-abuse-and-predators-amid-coronavirus- 5 lockdown https://www.volkskrant.nl/columns-opinie/de-kindertelefoon-hoort-veel-kinderen-al-vastlopen~ba403590/?referer=https%3A%2F 6 %2Fen.wikipedia.org%2F https://www.bbc.com/news/world-asia-india-52210888 7 /https://www.texastribune.org/2020/03/27/texas-coronavirus-child-abuse-likely-rise-risk 8 https://abcnews.go.com/Health/children-increased-risk-abuse-neglect-quarantine-experts/story?id=70041839 9

I נקודת מפגש 11

טל ארזי ויעל סבג

מאפייניו של משבר הקורונה, הנושא עימו חוסר ודאות, חרדה בריאותית וכלכלית ומשאבים מוגבלים, מעלים את החשש להזנחה פיזית של ילדים בפן התזונתי, ההיגייני והבריאותי. העיסוק של המבוגרים בהישרדות, בבריאות ובכלכלת המשפחה עלול לגרום לחוסר פניות כלפי ילדיהם, לגרום לילדים לחוש לא נראים, ואף להביא להימנעות של ילדים מביטוי של מצוקה או קושי גם במקרים של סכנה ממשית. יתרה מזו, כאשר הבית אינו מקום בטוח עבור ילדים, מדיניות הסגר עלולה להיות הרת אסון, בייחוד בהיעדר פיקוח ומעורבות של גורמים פורמליים ולא פורמליים, כגון בני המשפחה המורחבת ושכנים. במחקרם של בן-אריה ואחרים ) נשאלו ילדים על תחושת הבטיחות והמוגנות שלהם 2020( בבית ובחיק המשפחה. מקרב הילדים שהשתתפו במחקר כי אינם מרגישים בטוחים בסביבה זו בתקופה 3% דיווחו הנוכחית, שבה אפשרות היציאה למרחבים אחרים מוגבלת ביותר. חשוב לציין כי שיעור זה נמוך במידה ניכרת מן מן הילדים בישראל 18%- האומדנים המקובלים, שלפיהם כ .)2017 , נפגעו מהתעללות או הזנחה (לב-ויזל ואחרים במאפייניו הכלכליים של המשבר גורם סיכון נוסף קשור אשר עלולים לגרום למצוקה כלכלית של משקי בית רבים או להחריף אותה, ובכך להגביר את עוצמת מצבי הסיכון של ילדים: ראשית, פגיעה ביכולת לספק צרכים בסיסיים של הילד, לרבות הביטחון התזונתי; שנית, אפשרות לנשירתם של בני נוער מן הלימודים לשם יציאה לעבודה כדי לסייע כלכלית להוריהם, מה שעלול לפגוע בתפקודם החברתי והלימודי ). זאת ועוד, שיעורי האבטלה והפגיעה 2015 , (אלפסי-הנלי בהכנסות מעצימים את חוסר הביטחון ואת החרדה הכלכלית ומערערים את חוויית השליטה, מגבירים לחצים ומפירים את הוויסות הרגשי. מחקרים רבים מצאו כי משתנים אלו הם גורמי Berger, 2004; ( סיכון להזנחה, לאלימות ולהתעללות בילדים Conrad-Hiebner, & Byram, 2020; Gilbert et al., 2009; Mersky, Berger, Reynolds, & Gromoske, 2009; Slack et .)al., 2011 משתנים נוספים שנמצאו מגבירים את רמות החיכוך במשפחה בידוד חברתי ומגבירים את הסיכון לאלימות כלפי ילדים הם Relva, ;2009 , (ארזי וסבו-לאל ובדידות של המשפחה ), אשר הועצמו תחת מדיניות Fernandes, & Mota, 2013 הסגר החברתי, בתנאי דיור המאופיינים בדוחק ובצפיפות וכן Coulton, Crampton, Irwin,( בחוסר ביטחון כלכלי מתמשך

). מדוח השירות 2020 ,] המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך עולה כי כבר בשבוע פניות של 50,000- הראשון לפרוץ המגפה התקבלו יותר מ תלמידים והורים העוסקות בבדידות ועצבות, מצוקות וחרדות, הילדים 10. קשיים במשפחה, אובדנות ומצבי סיכון של ילדים שפנו העידו על חרדות מפני הדבקה שלהם או של קרוביהם בנגיף, ממצבם החברתי וכן מן המצב הכלכלי של המשפחה: "מה יקרה איתי?", "אם אחלה בקורונה אני אמות?", "מה יקרה לסבא וסבתא?" "לא יהיה לנו כסף יותר?" ו-"אני לא באף קבוצה ואף אחד לא מתקשר אליי". כמו כן במחקר שנערך לאחרונה, ובו נבחנה השקפת עולמם של ילדים בישראל על 13.3% רווחתם האישית בצל התפרצות נגיף הקורונה, דיווחו מן הילדים שהשתתפו במדגם על חשש שמישהו יפגע בהם .)2020 , (בן-אריה, ברוק ופרקש אף שנמצא כי שיעור התחלואה בקרב ילדים נמוך, וכי ברוב המקרים אין הם נפגעים ישירות מבחינה בריאותית, נתוני מקרב משתתפי הסקר 55.7% ) מעלים כי 2020( הלמ"ס חוששים להידבק בנגיף, ועל כן הורים עלולים להימנע מהגעה פיזית למרפאות ובכך למנוע טיפול רפואי מילדים הזקוקים לטיפול קבוע או חד-פעמי. נוסף על כך, הימנעות מהגעה למרפאות ולבתי חולים מצמצמת את יכולתם של צוותים רפואיים לאתר ילדים במצבי סיכון. בכל הקשור לטיפול בילדים ולהשגחה עליהם, שיעורים גבוהים של בני משפחה חולים הזקוקים לטיפול או לבידוד עלולים לגרום למצבים שבהם הורים לילדים אינם יכולים לטפל בהם ולהשגיח עליהם, קל וחומר – במקרים של הורים יחידנים המגדלים ילדים בגפם. גם משפחות רבות, הנעזרות Kaptijn, Thomese,( בסבים בקביעות לצורך טיפול בילדים ), נאלצו Van Tilburg, & Liefbroer, 2010; Williams, 2011 לוותר על מערכת תמיכה משמעותית זו בשל ההנחיות שהוגדרו 60 המורות על בידוד חברתי של אנשים מעל גיל קבוצת סיכון. חולה קורונה במצב קשה, אשתו חולת סרטן נזקקה 45 "אב בן ללא משגיח. 11 ו- 9 לאשפוז והשגחה ונשארו שני ילדים בני המידע על המשפחה המורחבת העלה דאגות באשר ליכולתה ומוכנותה לקבלם." (ח' לוי, עו"ס ראשית לחוק הנוער – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מתוך מסמך עבודה)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708702,00.html 10

נקודת מפגש I 12

השפעות משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בסיכון

Spilsbury, & Korbin, 2007; Eriksen & Jensen, 2006; Haas, Berg, Schmidt-Sane, Korbin, & Spilsbury, 2018; ). מכאן שהשהייה הממושכת בבתים Warren & Font, 2015 עלולה להוות סיכון מיוחד עבור ילדים ממשפחות החיות בעוני, בצפיפות ובתנאי דיור ירודים. , והם בסיכון מוגבר נתונים גם ילדים להורים גרושים עלולים לחוות מצוקה רגשית בשל השיבוש בהסדרי הראייה והחשיפה לעימותים בין ההורים בנוגע לזמני השהות, בשל חשש מבידוד אצל הורה אחד ונתק מן ההורה השני, בשל בלבול עקב מידע סותר על המגפה, ובשל מתח העלול להיגרם ממפגש בין ההורים בהיעדר מסגרות חינוך המשמשות מקום .)2020 , מעבר ביניהם (שורק ואחרים גובר עקב ההשבתה הסיכון של ילדים עם מוגבלות גם הממושכת של מערך החינוך המיוחד, שמשמעותה הפסקת מערך הטיפולים המותאם ושבירת השגרה. זו עלולה להוביל לנסיגה בהתפתחותם ובהישגים שצברו, וכן לגרום לביטויי התנהגות קשים. בהיעדר המערך התומך, הוריהם של ילדים אלו ניצבים לפני התמודדויות קשות ביותר ללא הדרכה מתאימה. עלול היעדרן של מערכות תמיכה פורמליות ולא פורמליות אף הוא להגביר את רמת הסיכון של ילדים להיפגע, משום שנמצא שקיומן של מערכות אלו בסביבה ההורית ממתנות אלימות והתעללות בילדים בהיותן מקור לתמיכה חברתית, לוונטילציה, ללמידה חברתית, לפיקוח חברתי ולהפחתת רמות ). במצב Prinz, 2016; Wright & Folger, 2017( הלחץ ההורי שבו ההורים מבודדים ממערכות התמיכה הרגילות, בהן קרובי משפחה, חברים, גורמי חינוך וטיפול, יש סכנה לעלייה ברמות הלחץ וגובר הסיכון לאלימות כלפי ילדים ולהתעללות בהם. צומצמו מאוד המענים לילדים ולבני נוער לצד הסיכון הגובר , אף על פי שהמצב הנוכחי מצריך דווקא הרחבה של בסיכון היקף הפעילות – נוסף על מתן מענים למצבי חירום. מצב זה מעלה קושי במעקב אחר ילדים אשר אותרו בעבר כילדים בסיכון ובהשגחה עליהם, וכמובן באיתור ילדים שהמשבר דחף אותם אל מעגלי הסיכון או שהחמיר את מצבם. כאשר משפחות סגורות בבית, ושירותים שונים בקהילה אינם זמינים, עולה קושי בהערכת מצבם וצורכיהם של ילדים בסיכון ובהגנה עליהם. 16 "משפחה שבראשה הורה עצמאי, הכוללת אב ושני ילדים ( ). במשפחה התגלה כי האח המתבגר פוגע מינית באחותו 8 ו- הצעירה. ברשות המקומית נבנתה תוכנית טיפול במשפחה,

תוכנית שכוללת מתן מענה שיאפשר טיפול ומוגנות לילדה, במקביל ללקיחת אחריות של האב והשגחה על הילדה. בנוסף לטיפול פרטני על פי הצרכים, התוכנית כללה: יציאת הקטינים למערכת החינוך מדי יום. בסוף יום הלימודים הילדה קיבלה תמיכה ביתית בקרב משפחה בה שהתה עד שעות הערב, עת חזר האב הביתה מהעבודה. בימי קורונה, האב יוצא לעבודה, הילדים לבד בבית. התמיכה הביתית הופסקה. הילדה נמצאת בבית לא מוגנת!! נשקלת הוצאתה מהבית לסידור זמני לצורך הגנה". (ח' לוי, עו"ס ראשית לחוק הנוער – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מתוך מסמך עבודה) זאת ועוד: לצד מסגרות חוץ-ביתיות שהמשיכו לפעול, כגון מסגרות שירותי הרווחה עבור ילדים בסיכון, חסות הנוער אחרות, ובעיקר מסגרות חוץ-ביתיות וילדים עם מוגבלות, . נסגרו עקב המשבר אלו המופעלות על ידי משרד החינוך, לכן ילדים ובני נוער רבים, אשר באים ממשפחות המתקשות לטפל בהם ומקהילות שבהן חסרים מענים מתאימים עבורם, נשלחו לבתיהם, שם הם חשופים למצבי סיכון וסכנה, שוטטות והידרדרות רגשית, לימודית והתנהגותית. עבורם, החזרה לקהילה בנסיבות של סגר חברתי וחוסר הוודאות הכרוך בו מציפה ביתר שאת את הבדידות והתלישות, והיא עלולה לעורר קשת של תגובות כגון חרדה, קושי בוויסות רגשי או תגובות דיסוציאטיביות למצב, ואף לחשוף אותם ביתר שאת .)2020 , לאלימות ולניצול (כץ בשימוש המוגבר סיכון נוסף לילדים בעת המשבר קשור במרחב הווירטואלי, המעלה את הסיכון לפגיעה ולניצול עקב אנונימיות והסרת רסנים המתאפשרות במרחב זה ). מנעד הפגיעות ברשת כולל 2011 , ביתר קלות (גולדשמידט Kowalski,( הצקות ובריונות ברשת, התעללות חברתית ), פגיעות מיניות וניצול מיני (עינת, Limber, & McCord, 2019 ). מנתוני מוקד המטה להגנה על 2015 , ; קצביץ-פרסלר 2014 במספר 50%- ) עולה גידול של כ 105 ילדים ברשת (מוקד הפניות בגין עבירות סייבר, כגון הפצת סרטונים ותמונות אינטימיות וביצוע עבירות מין, וכן בגין פגיעות שאינן מוגדרות . ראו 2020 באפריל 7 , פליליות, כגון ביוש (שיימינג) (הארץ כתבה בנושא פגיעות ברשת בגיליון זה). בעולם שבו הגישה לאינטרנט כמעט בלתי מוגבלת, יכולת הפיקוח על שימוש King,( של ילדים ובני נוער באינטרנט חלקית ומוגבלת בלבד ). הקושי בפיקוח גובר בעת הזאת בשל שימוש נרחב 2012 יותר באינטרנט, בשעות מאוחרות יותר, ובשל העומס הכבד המוטל על ההורים.

I נקודת מפגש 13

טל ארזי ויעל סבג

תמונת מצב של החוסן האזרחי .)2020( ,) למ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירושלים: המחבר. בתקופת משבר הקורונה.

סיכום למשבר הקורונה, על משכו הארוך ומאפייניו הייחודיים, השלכות נרחבות ומתמשכות על ילדים ובני נוער, ובפרט על אלו שבסיכון. דווקא בתקופה זו, שבה ילדים רבים חווים בעוצמה גבוהה יותר תחושות חרדה, בדידות וחוסר ביטחון, ושבה מוגברים גורמי הסיכון בהיבט הכלכלי, המשפחתי והקהילתי, רבים מן השירותים והמענים האוניברסליים והייעודיים הושבתו או פעלו במתכונת מצומצמת. כך גובר אף יותר הסיכון של ילדים אלו, בהיעדר מערכות תמיכה שבימים כתיקונם יכולות לזהות מצבי סיכון ולמנוע את חלקם. קטיעת הרצף הטיפולי עבור ילדים אלו עלולה גם היא לגרום לנסיגה במצבם ובשלומם. בעיתות משבר, דוגמת משבר הקורונה, חשוב ביותר להמשיך לתת את המענים לילדים ולבני נוער ואף לתגברם, בייחוד לאלו שבסיכון.

.32-29 , 7 נקודת מפגש, ). בלבול השפות החדש: המקרה של סער. 2014( ' עינת, ג

:S- ). פגיעות מיניות ברשת דור ה 2015( ' קצביץ-פרסלר, ח .Smartphone, sexting, social media & sexuality explicit web site רשת ללא ביטחון, תופעת האלימות המינית ברשת האינטרנט ובמדיה בתוך: אוחזר מתוך: החדשה בישראל. https://www.1202.org.il/local/tair/publications/more/361-s-generation שורק, י', הרן, ד', אלמוג-זקן, א', גורדון, א', גרסימנקו, א', זוהר, ל', גלעד, ע' וניג'ם- התנהלות של משפחות במצבי פרידה וגירושים בעת משבר .)2020( ' אכתילאת, פ . ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 20-169- מ הקורונה: סקירה בין-לאומית.

Berger, L. M. (2004). Income, family structure, and child maltreatment risk. Children and Youth Services Review, 26 (8), 725-748.

Brooks-Gunn, J., Schneider, W., & Waldfogel, J. (2013). The Great Recession and the risk for child maltreatment. Child Abuse & Neglect, 37 (10), 721-729. ‏ Chae, E. H., Kim, T. W., Rhee, S. J., & Henderson, T. D. (2005). The impact of flooding on the mental health of affected people in South Korea. Community Mental Health Journal, 41 (6), 633-645. Conrad-Hiebner, A., & Byram, E. (2020). The temporal impact of economic insecurity on child maltreatment: A systematic review. Trauma, Violence, & Abuse, 21 (1), 157-178. ‏ Coulton, C. J., Crampton, D. S., Irwin, M., Spilsbury, J. C., & Korbin, J. E. (2007). How neighborhoods influence child maltreatment: A review of the literature and alternative pathways. Child Abuse & Neglect, 31 (11-12), 1117-1142. Curtis, T., Miller, B. C., & Berry, E. H. (2000). Changes in reports and incidence of child abuse following natural disasters. Child Abuse & Neglect, 24 (9), 1151-1162. Euser, S., Alink, L. R. A., Pannebakker F., Vogels, T., Bakermans- Kranenburg, M. J., & Van IJzendoorn, M. H. (2013). The prevalence of child maltreatment in the Netherlands across a 5-year period. Child Abuse & Neglect, 37, 841–851. Gilbert, R., Kemp, A., Thoburn, J., Sidebotham, P., Radford, L., Glaser, D., & MacMillan, H. L. (2009). Recognizing and responding to child maltreatment. The lancet, 373 (9658), 167-180. Haas, B. M., Berg, K. A., Schmidt-Sane, M. M., Korbin, J. E., & Spilsbury, J. C. (2018). How might neighborhood-built environment influence child maltreatment? Caregiver perceptions. Social Science & Medicine, 214, 171-178. Eriksen, S., & Jensen, V. (2006). All in the family? Family environment factors in sibling violence. Journal of Family Violence, 21 (8), 497-507.

מקורות

בני נוער עובדים: אומדן, מאפייני רקע, מאפייני תעסוקה .)2015( ' אלפסי-הנלי, מ משרד הכלכלה. והפרת זכויות במקום העבודה.

מאפייני ילדים בסכנה ואסטרטגיות לקידום שיתוף .)2009( ' ארזי, ט' וסבו-לאל, ר מסמך לוועדה המקצועית הבין-משרדית הפעולה הבין משרדי בנושא הגנת הילד. לאיתור קטינים נפגעי התעללות. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

הגדרות של התעללות בילדים והזנחתם: .)2015( ' ארזי, ט', סבו-לאל, ר' ובן-סימון, ב ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. קשיים, השלכות וניתוח ההגדרות הקיימות.

תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער .)2020( ' בן-אריה, א', ברוק, ש' ופרקש, ח ירושלים: מכון חרוב. בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים.

ילדים עם .)2020( ' ברלב, ל', יאבו, מ', רימון-גרינשפן, ה', אורן, י' ומורן-גלעד, ל מוגבלות במערכת החינוך בעת משבר הקורונה – סקירת מדיניות בין-לאומית. . ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 20-165- מ

הרצאה במסגרת דיוני אלימות וירטואלית בקרב בני נוער. .)2011( ' גולדשמידט, ר "כנסת צעירה" לציון יום כינון הכנסת, ירושלים, ישראל.

בפניות למוקד 50% ). סייבר קורונה: עלייה של 2020 , באפריל 7( online הארץ https://www.haaretz.co.il/ : המטה להגנה על ילדים ברשת. אוחזר מתוך captain/net/.premium-1.8749212 איך להגן על ילדים כשלא רואים אותם? מקומה של הקהילה בתקופה .)2020( ' כץ, כ https://www. : . הרצאה מקוונת, מכון חרוב. אוחזר מתוך של בידוד חברתי youtube.com/watch?v=_HOE2gQkpHY אינדקס לאומי למניעת .)2017( ' לב-ויזל, ר', סבו-לאל, ר', ארזי, ט' ובן-סימון, ב התעללות בילדים והזנחתם בישראל: ממצאי ניתוח משני של הסקר האפידמיולוגי ירושלים: מכון חרוב. בקרב מתבגרים.

נקודת מפגש I 14

השפעות משבר הקורונה על ילדים ובני נוער בסיכון

Kaptijn, R., Thomese, F., Van Tilburg, T. G., & Liefbroer, A. C. (2010). How grandparents matter. Human Nature, 21 (4), 393-405.

King, B. (2012). How much is too much? Limit setting and sexual acting out in a digital era. Journal of Clinical Psychology, 68, 1196-1204.

Kowalski, R. M., Limber, S. P., & McCord, A. (2019). A developmental approach to cyberbullying: Prevalence and protective factors. Aggression and Violent Behavior, 45, 20-32. Mersky, J. P., Berger, L. M., Reynolds, A. J., & Gromoske, A. N. (2009). Risk factors for child and adolescent maltreatment: A longitudinal investigation of a cohort of inner-city youth. Child Maltreatment, 14 (1), 73-88. Nguyen, L. H. (2013). The relationship between unemployment and child maltreatment: A county-level perspective in California. Children and Youth Services Review, 35 (9), 1543-1555. Prinz, R. J. (2016). Parenting and family support within a broad child abuse prevention strategy: Child maltreatment prevention can benefit from public health strategies. Child Abuse & Neglect, 51, 400. Relva, I. C., Fernandes, O. M., & Mota, C. P. (2013). An exploration of sibling violence predictors. Journal of Aggression, Conflict and Peace Research, 5 (1), 47-61. Scheeringa, M. S., & Zeanah, C. H. (2008). Reconsideration of harm's way: Onsets and comorbidity patterns of disorders in preschool children and their caregivers following Hurricane Katrina. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 37 (3), 508-518. Slack, K. S., Berger, L. M., DuMont, K., Yang, M. Y., Kim, B., Ehrhard-Dietzel, S., & Holl, J. L. (2011). Risk and protective factors for child neglect during early childhood: A cross-study comparison. Children and Youth Services Review, 33 (8), 1354-1363. ‏ Warren, E. J., & Font, S. A. (2015). Housing insecurity, maternal stress, and child maltreatment: An application of the family stress model. Social Service Review, 89 (1), 9-39. Weinstein, N. D., Lyon, J. E., Rothman, A. J., & Cuite, C. L. (2000). Changes in perceived vulnerability following natural disaster. Journal of Social and Clinical Psychology, 19 (3), 372-395. ‏ Williams, M. N. (2011). The changing roles of grandparents raising grandchildren. Journal of Human Behavior in the Social Environment, 21 (8), 948-962. ‏ Wright, M. O. D., & Folger, S. F. (2017). Creating a safe haven following child maltreatment: The benefits and limits of social support. In D. M. Teti (Ed.), Parenting and family processes in child maltreatment and intervention (pp. 23-34). Springer, Cham.

I נקודת מפגש 15

ילדים כן נפגעים מקורונה מה אפשר ללמוד מהאתגרים שזימן משבר הקורונה לילדים ונוער בסיכון

נקודת מפגש I 16

ילדים כן נפגעים מהקורונה

¹ ורד וינדמן ומיכל גולד

א. פתח דבר טבעו של משבר שהוא מציף, מחדד ומזקק כשלים שמקורם בימי שגרה, אולם תקופות משבר וחירום, כמאמר הקלישאה, הן גם הזדמנות. אומנם אפשר ללמוד לא מעט מהשלכות משבר הקורונה על ילדים ונוער בסיכון, על חוסנן של המערכות העוטפות אותם (התבוננות על העבר), אולם מאמר זה עניינו התבוננות צופה פני עתיד. יציאה מהשגרה, תחושת חירום, שותפות, התמקדות בעיקר, שהוא צורכי הילדים והנוער, הצורך הבלתי נמנע בגילויי יצירתיות נוכח מצב חסר תקדים – בכל אלה יחד גלום פוטנציאל כמעט חד-פעמי ללמידה, לפיתוח דפוסי פעולה חדשים ולחיזוק שיתופי פעולה לטובת ילדים ובני נוער בסיכון. לכך מצטרפת ההזדמנות לחיזוק מעמדם של אנשי מקצוע למען ילדים ונוער בסיכון, כמי שיכולים להציל, פשוטו כמשמעו, ילדים – לא מידי נגיף הקורונה אלא מתחלואים חברתיים, גופניים ונפשיים, המסכנים אותם לא פחות ואף יותר. המאמר יציג סקירה קצרהשל האתגריםשהציב משבר הקורונה לפני ילדים ונוער בסיכון; יתאר את עבודת שולחן המשנה הבין-מגזרי לטיפול בילדים בסיכון בצל הקורונה, שהוקם במשרד ראש הממשלה עם פרוץ המשבר כדי להציע מענים לאתגרים אלו, וכן יציע תובנות ראשוניות ולקחים שאפשר להפיק מאתגרי התקופה לצורך התמודדות עם משבר דומה נוסף, אם חלילה יפרוץ, ולצורך התמודדות עם אתגרי השגרה העתידית. עו"ד ורד וינדמן היא מנכ"לית המועצה לשלום הילד ויו"ר (משותפת) 1 לשולחן המשנה לשולחן הבין-מגזרי של משרד ראש הממשלה לטיפול בילדים ונוער בסיכון במשבר הקורונה, מצד החברה האזרחית. עו"ד מיכל גולד היא המתאמת הבין-משרדית למניעת עבריינות נוער במשרד המשפטים ויו"ר (משותפת) לשולחן המשנה הבין-מגזרי של משרד ראש הממשלה לטיפול בילדים ונוער בסיכון במשבר הקורונה, מצד הממשלה. האמור במאמר זה משקף עמדה אישית ואינו מייצג את עמדת הממשלה הרשמית בנושא.

shutterstock

I נקודת מפגש 17

ורד וינדמן ומיכל גולד

המאמר נכתב מנקודת מבט בין-מגזרית, הנשענת באופן טבעי על זווית ראייתן המשותפת של הכותבות בהקשר זה. המאמר יבקש גם לכוון זרקור אל יתרונותיה של שותפות בין-מגזרית כמנוע לקידום פתרונות בחירום, וכמודל לתיאום ולשיתוף פעולה מועילים גם בשגרה. הסיכום המלא של התובנות שעלו מעבודת שולחן המשנה הוגש למשרד ראש הממשלה ביום .21.6.20 ב. ילדים ונוער בסיכון: משגרה מאתגרת למשבר בריאותי חירומי בשגרה שלפני פרוץ משבר הקורונה היו מוּכּרים לשירותי ילדים ובני נוער; התקבלו 400,000- הרווחה בכל שנה כ דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים 50,000- כ מתוך כלל הדיווחים הגיעו 14,500- סוציאליים לחוק הנוער; כ ילדים ובני נוער נפגעי אלימות 4,000- ממערכת החינוך; כ ותקיפה מינית אותרו בבתי חולים, בקופות חולים ובטיפות חלב; כמעט אחד מכל שלושה ילדים חי מתחת לקו העוני, ובאוכלוסייה הערבית והחרדית השיעור אף גבוה יותר והוא ילדים נמצאים במסגרות חוץ- 12,500- ; כ 60%- ל 58% נע בין ביתיות (פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום ומקלטים אל תוך מציאות זו פרץ 2.) לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן משבר הקורונה. ההגבלות שעליהן הורתה הממשלה, כדי להתמודד עם הסכנות הבריאותיות, הובילו מטבען להתגברות מצבי מצוקה וסיכון בקרב ילדים בשל התגברות מצבי לחץ, נוכחות ממושכת בבתים, חששות פרנסה ופחדים, לעיתים עד כדי פחדים קיומיים לחיים ולבריאות של הילדים ושל בני משפחותיהם. בה בעת, ואף שהתקנות הורו על השארת מסגרות מסוימות על כנן, המענים לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון והמענים הטיפוליים, ובכלל זה המסגרות הטיפוליות, המענים הטיפוליים בקהילה ופעילות אנשי המקצוע, הצטמצמו בשיעור דרמטי, והוחזרו רק בשלבים מאוחרים יותר של המשבר ובהדרגה (נכון לזמן ). לאתגרים אלו הצטרפו הצמצום 2020 כתיבת הדברים, יוני – עד כדי היעדר מוחלט – של תחבורה ציבורית, והגבלות על יציאות מהמסגרות החוץ-ביתיות, על קליטות חדשות למסגרות אלה ועל ביקורים, וכן פערים חברתיים-כלכליים קיימים שהלכו והחריפו.

ג. הקמת פורום לאומי בין-מגזרי לטיפול בילדים ונוער בסיכון נוכח משבר הקורונה . מודל הפעולה ואופן העבודה ושלביה 1 ג על רקע הנסיבות של התפרצות מחלת הקורונה בארץ והשלכותיה החמורות על ילדים ונוער בסיכון, החליט משרד ראש הממשלה להקים שולחן משנה לשולחן העגול הבין-מגזרי, אשר יעסוק באתגרים הניצבים לפני ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה בעקבות המצב. מודל השולחן לאור תפיסה שגובשה 2008 העגול הבין-מגזרי הוקם ביולי במשרד ראש הממשלה לאחר מלחמת לבנון השנייה, וכחלק 3. מתהליך הפקת הלקחים שבוצע אחריה שולחן המשנה בנושא ילדים ונוער בסיכון במשבר הקורונה הוקם בעקבות פנייה של המועצה לשלום הילד לראש המל"ל, וכן פנייה של המתאמת הבין-משרדית למניעת עבריינות נוער במשרד המשפטים אל משרד ראש הממשלה, ומשתתפים בו נציגים של משרדי ממשלה רבים (משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות), נציגי המרכז לשלטון מקומי, ארגוני המגזר השלישי, החברה האזרחית ופילנתרופיה. עבודת שולחן המשנה שילבה מפגשי מליאה, מפגשים של צוותי עבודה, מפגשים אד הוק בסוגיות מוגדרות ושיחות פרטניות של מובילות השולחן עם חברי שולחן רלוונטיים. המפגשים התקיימו באופן מקוון (בזום). מפגשים ושיחות אלה סייעו לזהות סוגיות ממוקדות שדורשות מענה. מעת לעת הצטרפו לשולחן חברים נוספים אשר ביקשו להשתתף בעבודת השולחן. השותפות הבין-משרדית והבין-מגזרית סייעה לקבל נקודת מבט רחבה, מקיפה וייחודית על האתגרים והמענים האפשריים לילדים ולבני הנוער בסיכון בצל המשבר. מופו הצרכים והאתגרים הנוגעים לילדים ונוער בשלב הראשון בסיכון בתקופת משבר הקורונה. מיפוי ראשוני, שנערך עוד בטרם המפגש הראשון של שולחן המשנה הן על ידי המועצה לשלום הילד והן על ידי משרד המשפטים, הופץ למשתתפי השולחן כבסיס לדיון. מדיוני שולחן המשנה עלה כי הצרכים והאתגרים הנוגעים לילדים ונוער בסיכון בתקופת משבר הקורונה נובעים מכמה גורמים: ההוראות בעניין בידוד; צמצום

, המועצה לשלום הילד בסיוע מכון חרוב, למעט 2019 , כפי שהם מופיעים ב'ילדים בישראל', שנתון סטטיסטי 2018 כל הנתונים מתייחסים לנתוני 2 .‏ 2016 הנתון בדבר הדיווח על ידי צוותים חינוכיים, המתבסס על ניתוח של משרד הרווחה נכון לשנת "יחסי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי התורם להשגת מטרות ציבוריות", והוא מהווה 3190 ' השולחן הוקם על פי החלטת ממשלה מס 3 פלטפורמה לאומית, בין-מגזרית, לכינון וניהול שיח בין שלושת המגזרים המיוצגים בו באופן שווה, הדנים בנושאים אשר לשיתוף הפעולה ביניהם יש ערך נוסף בגיבוש וביישום מדיניות הנוגעת להם.

נקודת מפגש I 18

ילדים כן נפגעים מהקורונה

כוח אדם של עובדים חיוניים בתחום הילדים והנוער בסיכון; צמצום המענים הניתנים בקהילה בזמן שגרה; צמצום היכולת לאתר ולזהות ילדים ובני נוער בסיכון, ולסייע להם; מעבר למרחב המקוון כמרחב העיקרי ללמידה; קשר עם המשפחה המורחבת, החברים והקהילה וטיפול בהם; אתגרים במסגרות חוץ-ביתיות; מחסור בצרכים בסיסיים ועוד. כדי לקבל תמונת מצב עדכנית של תוכניות בשלב השני, לילדים ונוער בסיכון שנסגרו עקב משבר הקורונה, הפיץ שולחן המשנה שאלון בקרב הציבור הרחב ברשתות החברתיות, כדי להבין באילו תוכניות מדובר ולנתח את הסיבות לצמצומן. ענו משיבים. ניתוח התשובות סייע לזהות את כיווני 140- עליו כ הפעולה הנדרשים. כלל חלוקה לצוותי עבודה: בתום מיפוי השלב השלישי כלל הצרכים והאתגרים נעשתה הבחנה בין סוגיות רוחביות שרלוונטיות לאוכלוסיות נוספות ומצריכות מענה ברמה הרוחבית, מתוך שימת לב למאפיינים הייחודיים של ילדים ובני נוער בסיכון (כגון סיוע בצרכים קיומיים), ובין סוגיות הייחודיות לאוכלוסייה זו, שעבורן הוקמו צוותי עבודה ייעודיים (כגון איתור וזיהוי ילדים בסיכון בתקופת סגר). טופלו סוגיות ממוקדות שזוהו בדיוני השולחן. בשלב הרביעי , בד בבד עם המשך הטיפול בסוגיות הבוערות בשלב החמישי ולקראת המעבר המדורג ל"שגרת חירום", התקיימו מפגשי מליאה לאיסוף תובנות מחברי שולחן המשנה. המטרה הייתה לרכז את הדברים לכדי מסמך שיועבר למשרד ראש הממשלה אשר אחראי לשולחן העגול הבין-מגזרי ולשולחנות המשנה. זאת כסיכום ביניים, המלצות והתוויית דרכי פעולה להמשך. . תוצאות פעילות השולחן הבין-מגזרי 2 ג העבודה הבין-מגזרית נשאה פירות, ושינויים משמעותיים ניכרו בשטח. אלה כמה מהם: הוחזרו עובדים חיוניים ברשויות המקומיות לטיפול בילדים רבים מהעובדים החיוניים לטיפול בילדים ונוער ונוער בסיכון: בסיכון, ובכללם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים חינוכיים ועובדי קידום נוער, הוצאו לחופשה. מצב זה פגע בעבודת האיתור של ילדים ובני נוער בסיכון, לרבות סיכון בתוך ביתם, וכן בעבודה טיפולית שיכולה למנוע הסלמה במצבי הסיכון והמצוקה. בעקבות פניית שולחן המשנה תוקנו תקש"ח (הגבלת מספר העובדים במקומות עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף

, כך שעובדים אלה הוחרגו 2020- הקורונה החדש), התש"ף ממכסת העובדים המותרת ברשויות המקומיות, כדי להבטיח את המשך מתן שירותי הרווחה והשירותים החברתיים במלואם בתקופה מורכבת זו. הוחזרו לעבודתם העובדים הסוציאליים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (עובדי מטה, פיקוח ומנהלי שולחן המשנה פנה בבקשה להחזיר את העובדים תחומים): הסוציאליים במשרד הרווחה לעבודתם. זאת לאחר שמדיוני השולחן עלה שהשבת עובדי הרשויות המקומיות שהוזכרו לעיל אינה משיגה את המטרה במלואה. הסיבה לכך הייתה היעדר ליווי צמוד והנחיה של גורמי המקצוע במשרד הרווחה, שרבים מהם הוצאו לחופשה במסגרת תקנות ההגבלה וכן עובדים סוציאליים נוספים במשרד הרווחה האחראים למתן שירותים מטעם משרד הרווחה, ולא באמצעות הרשויות המקומיות. התקנות תוקנו בהתאמה ואף הוחרגו כלל העובדים הסוציאליים במשרדי הממשלה. ניתנו מענים מקצועיים, לימודיים ורגשיים לנוער בסיכון לקראת סוף חודש אפריל, שעה ולנוער בסכנת נשירה: שהמשק החל לחזור בהדרגה לפעילות, פנה שולחן המשנה אל מנכ"לי משרד החינוך ומשרד הבריאות בבקשה לכלול במתווה החזרה המדורגת ללמידה גם את המענים לילדים ונוער בסיכון, המספקים לנוער בסכנת נשירה, ולעיתים אחריה, מענים לימודיים, מקצועיים ורגשיים-טיפוליים. זאת נוכח החשש שהקשר המקוון רלוונטי במידה מוגבלת ואינו מספק את כלל המענים הנדרשים להוצאתם ממצב הסיכון שהם נתונים בו, ושבהיעדר פעילות פיזית מלאה של מסגרות אלה תיתכן פגיעה בקשר הלימודי והטיפולי שנבנה במאמץ לאורך השנים. בקשה זו התקבלה גם היא, וצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) תוקן בהתאמה. 2020- (הוראת שעה), תש"ף עוד סייע השולחן הבין-מגזרי ניתן מענה לצרכים קיומיים: בנושא צרכים קיומיים ופעל, לצורך כך, בשני צירים עיקריים. האחד, סיוע בריכוז צרכים לתווי מזון ו/או סלי מזון למשפחות של ילדים ובני נוער אשר זוהו על ידי גורמי המקצוע כזקוקות לסיוע אך אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו לחלוקה – למשל, ילדים ובני נוער המוכרים למערכות המדינה (שירות מבחן, משרד החינוך) אך אינם מוכרים למחלקות הרווחה ברשות המקומית במקום מגוריהם, שדרכה ניתן הסיוע האמור. השני, סיוע בריכוז צרכים לצורך קשר מקוון – מעבודת שולחן המשנה עלה כי בעקבות המצב הפך הקשר המקוון לקשר העיקרי בתחומים שונים: למידה, טיפול, איתור וזיהוי מצוקות, מצבי סיכון ופגיעה, קשר של ילדים ובני נוער במסגרות חוץ- ביתיות עם משפחותיהם ועם הקהילה, ובמקרים מסוימים גם

I נקודת מפגש 19

ורד וינדמן ומיכל גולד

השתתפות בדיוני בית משפט בעניינם. ואולם לילדים ובני נוער רבים אין אמצעים לקשר מקוון, חֶסֶר הפוגע בהם בתחומים אלה. שולחן המשנה הציף את הצרכים גם בהקשר הזה, וסייע במיפוי הן של הילדים ובני הנוער שנדרש עבורם מענה והן של יוזמות שונות בנושא.

צעד רלוונטי וחיוני. זאת, לא רק בתקופת משבר בריאותי, אלא גם בעיתות מלחמה ואף בתקופת חודשי הקיץ, כאשר ילדים ובני נוער אינם לומדים בבית הספר. לאורך תקופת משבר הקורונה, ועם ההוראה על הטלת סגר, נולדו יוזמות שמטרתן לאפשר לילדים ובני נוער ערוצי פנייה לסיוע במצבי סיכון או מצוקה. קמפיין דיגיטלי של המועצה לשלום הילד עלה בפלטפורמות דיגיטליות שילדים ובני נוער מכירים, והזמין אותם לפנות למרכז הפניות והסיוע במועצה. בהמשך עלה בפלטפורמות שונות גם קמפיין של מוקד המידע והסיוע במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – , שפנה לכלל האוכלוסייה, ובד בבד הוציא משרד החינוך 118 תדריך מיוחד לצוותי ההוראה כדי להעלות מודעות בנוגע לסימני זיהוי סיכון ומצוקה בכלל, ובנוגע לתקופת הקורונה וניהול הקשר המקוון בפרט. הניסיון הקולקטיבי בהקשר זה לימד כי בשעת סגר, או בנסיבות אחרות שהילדים אינם נמצאים במסגרות החינוכיות, קשר בין העובדות והעובדים של המערכות חיוני שיישמר הרלוונטיות ובין הילדים ובני משפחותיהם, גם האוניברסליות אם מרחוק ובאופן מקוון. המעבר לקשר מקוון דורש פיתוח פרוטוקולים מקצועיים וגיבוש כללי אתיקה המתאימים לגורם המקצועי שמנהל את הקשר, לגיל הילד ולרמת הסיכון, אם ידוע על סיכון כאמור. על קשר זה להיות יזום, והוא רלוונטי לילדים שידוע למערכות האוניברסליות שהם בסיכון או במצוקה, ורלוונטי לא פחות לקבוצה הכללית של הילדים, מתוך הנחה שקשר יזום כזה עשוי לעודד פנייה לעזרה. ערוצי פנייה דיגיטליים ואחרים כמהלך משלים, חיוני להבטיח קווי סיוע של ארגוני חברה פתוחים לילדים וידועים להם: אזרחית כדוגמת המועצה לשלום הילד ושל המדינה (משרד החינוך ומשרד הרווחה), שנשענים על קמפיינים מתמשכים, יכולים לעודד פנייה לעזרה של ילדים ובני נוער, בין שנפגעו בעצמם ובין שמבקשים לסייע לחבריהם, שכן לעיתים קרובות החברים הם הראשונים שיודעים על מצבי מצוקה של חבריהם. מובן שפעילות דיגיטלית אינה מתאימה לכלל והתאמות נדרשות להיעשות בהתאמה אוכלוסיית הילדים, שאינה לגיל הילדים ולהשתייכותם לקבוצת אוכלוסייה משתמשת באינטרנט או בטלפונים חכמים, למשל. כל תהליך שיתוף ילדים ובני פיתוח כזה ראוי וחשוב שייעשה מתוך , כפי שהמועצה לשלום הילד אכן החלה לעשות. נוער כך גם בהקשר של טיפול בילדים ובני נוער בסיכון והסיוע על להם. ככל שהקשר עימם עובר לקשר מקוון, חיוני להתגבר , ובכלל זה פערים חברתיים-כלכליים בכל הקשור לדיגיטציה הבטחת אמצעים לטיפול מקוון שוויוני ורחב, פיתוח תשתיות

ד. דיון . שותפות בין-מגזרית כמנוע לפעילות אפקטיבית בעיתות 1 ד חירום השותפות הבין-מגזרית, הכוללת מנכ"לים של ארגוני חברה אזרחית לצד נציגים בכירים ממשרדי ממשלה רבים, שימשה פלטפורמה יעילה ואפקטיבית לריכוז מגוון זוויות ראייה, הן מהשטח והן מהמטה, ועל כן גם אִפשרה להציף יריעה רחבה של צרכים בפרק זמן קצר יחסית, כפי שנחוץ בעת משבר, לקיים חשיבה משותפת ומהירה בדבר הפתרונות, ולתרגם את ההמלצות וההצעות כמעט מייד לכדי פעולה. העובדה שהישיבות התקיימו באופן מקוון תרמה אף היא לריכוז מספר בכל דיון) בפרק זמן קצר, מתוך התגברות 50- רב של אנשים (כ על אתגרי השגרה בקיום ישיבות רבות משתתפים, כגון מציאת מקום מתאים, מרחקים גאוגרפיים בין המשתתפים, ואתגרים הקשורים לניהול דיון מסודר ופורה בפורום כה נרחב. תחושת החירום הכללית תרמה אף היא לזמינות, לנכונות להירתם בהתראה קצרה ולמיקוד העשייה. דיוני השולחן אפשרו חיבור בין התקנות, ההנחיות וההוראות שהוצאו ובין התרגום של אלו בשטח, והראייה הרחבה סייעה לזהות אתגרים ודפוסים שחוזרים על עצמם כתופעה רחבה ולא נקודתית. מעל כל אלה התאפיינה העבודה הבין-מגזרית בשימת הילד במרכז. . החירום כמקדם פיתוח מענים לילדים ובני נוער בסיכון 2 ד לעת שגרה ולעת משבר עתידי אפשרי אחד מאתגרי התקופה המשמעותיים ביותר הוא צמצום היכולת לאתר ולזהות ילדים ובני נוער בסיכון, לרבות סיכון בביתם שלהם, במצב של חירום או סגר. המגבלות שהוטלו, והיעדר מסגרות חינוכיות ועין מבוגרת מחוץ למשפחה, העלו חשש כבד באשר ליכולת לזהות מצבים אלה. נוסף על כך, סגירתן של מסגרות החינוך צמצמה גם את היכולת לחקירת ילדים במסגרות אלה, כאשר נדרשת חקירה בלא ידיעת הוריהם. ברור אפוא שפיתוח מענים לאיתור וזיהוי ילדים ובני נוער בסיכון – בהיעדר מערכות אוניברסליות פעילות – הוא

נקודת מפגש I 20

ילדים כן נפגעים מהקורונה

ביישובים שאין בהם כאלה, תמיכה בהורים שתאפשר להם שימוש באמצעים מקוונים ותאפשר להם לסייע לילדיהם פיתוח של להשתמש באמצעים אלה. נוסף על כך נדרש מסודרים לטיפול מרחוק בילדים ובני נוער בסיכון, פרוטוקולים הכוללים התמודדות עם אתגרי הטיפול מרחוק לצד שאלות אתיות וסוגיות של הבטחת פרטיות שטיפול מסוג זה עשוי לעורר. ניסיון העבודה הבין-מגזרית לאורך המשבר מחייב לדעתנו ועל כן צריכים החלטה אילו שירותים ומענים הם חיוניים גם לפעול גם בזמן חירום או סגר, אילו מענים שאינם קיימים צריך לפתח ואילו מענים יש להסב מהקהילה לבתים. הוא אמצעי שיתוף פעולה בין-משרדי ובין-מגזרי ולבסוף, חשוב בימי שגרה כבימי משבר. יכולת תקשורת בלתי אמצעית בין 'השטח' ובין מגוון גורמי המטה ומקבלי ההחלטות היא קריטית לפעילות מתואמת, יצירתית, הוליסטית ומהירה, והילד הוא שבמרכז. ה. סיכום משבר הקורונה הוביל לאתגרים רבים שנוגעים לילדים ובני נוער בסיכון. זאת נוכח העובדה שאוכלוסייה פגיעה זו, ככלל, אומנם לא הייתה נפגעת ישירה מנגיף הקורונה (כאוכלוסיית הקשישים, למשל), אך הייתה בוודאי נפגעת עקיפה בשל ההגבלות השונות שנועדו לטיפול בסכנת הנגיף. מסיבה זו אין ספק שהפניית זרקור אל אוכלוסייה פגיעה זו במהלך המשבר, בעיקר בזכות עבודת השולחן העגול הבין-מגזרי, הייתה חיונית. אך בכך לא תם ולא נשלם. את ההזדמנות ללמוד מהשלכות משבר הקורונה על ילדים ונוער בסיכון, על מערכות ההגנה והסיוע שיש לחזק בשגרה ועל האופן שבו יש להתכונן למשבר עתידי אפשרי – אסור בשום פנים ואופן להחמיץ.

I נקודת מפגש 21

dreamstime

ילדים ובני נוער בישראל תפיסות ותחושות בנוגע לנגיף קורונה ולחייהם האישיים

נקודת מפגש I 22

ילדים ובני נוער בישראל

¹ שגית ברוק וחמוטל פרקש

כשלב מכין לחיים הבוגרים, ומתייחסת לפרק זמן זה במהותו העכשווית. נוסף על כך, מחקרים מצביעים על פער בין תפיסתם והערכתם של מבוגרים את חיי הילדים ובין תפיסתם והערכתם של הילדים את חייהם.

איך התנהל המחקר? המחקר התנהל באמצעות סקר אינטרנטי שהופץ בתחילת על ידי חברת סקרים. על השאלות 2020 חודש אפריל בשנת , והן נגעו לתחומים 16-10 ילדים מרחבי הארץ, בני 650- ענו כ שונים בחייהם של הילדים – מתנאי הרווחה האישיים (כגון חדר אישי, חיבור לאינטרנט וכדומה), דרך האופן שבו הם מנצלים את זמנם ועד לתחושותיהם בסביבה שהם חיים בה. 2 ממצאים עיקריים אחד הדברים העיקריים שעלו מתוך המחקר הוא ההבנה שהילדים בישראל מעוניינים להשמיע את קולם, להישמע על ידי האחראים להם ולהיות מעורבים בשיח הנוגע לחייהם בכלל ובהקשר של הקורונה בפרט. הממצאים הנוגעים לתחושות הילדים מן המחקר הנוכחי בקרב ילדים בישראל 2018-2017- הושוו למחקר שנערך ב ), ומן ההשוואה ניכרת ירידה 4 (סקר "עולמות הילדות" בתחושות החיוביות ובשביעות רצון הילדים מחייהם בתקופת התפרצות הקורונה. בלטו בחסרונן תחושות העצמאות והחופש של הילדים, ורבים מהם אינם מרוצים מן האופן שבו הם מבלים את זמנם – העיסוק המרכזי של הילדים שעלה מתוך הסקר הוא סביב רשתות חברתיות, טלוויזיה ומחשב. עם זאת, חשוב לציין כי רוב הילדים דיווחו גם על מעורבות וסיוע במטלות הבית, מה שנדרש ביותר בתקופה מורכבת זו. מן המחקר עלו ממצאים מדאיגים ביותר שנגעו לתחושות מן המשיבים על הסקר השיבו 13%- הביטחון של הילדים. כ כי הם חוששים שמישהו יפגע בהם – בתשובה לשאלה )27.6%( שנגעה לתקופת הסגר. יותר מרבע מהמשתתפים

על תקופת הקורונה בעת זו של משבר, הנגרם מהתפרצות מגפת הקורונה (, ההשלכות על עולמם האישי של הילדים רבות COVID-19) ומגוונות, והן נוגעות לנושאים רגשיים, חברתיים ולימודיים – מעבר להקשר הבריאותי. כמו כן יש חוסר-ודאות רב, והמציאות שבה חיים הילדים משתנה מרגע לרגע. מכון חרוב מצא לנכון לבחון את מצבם של הילדים ממש בתחילת התפרצות הנגיף והחלת הסגר במדינה, בתקופה שבה שהו ילדי ישראל, כשאר האזרחים, בבתיהם. כמעט כל פעילויות החיים השגרתיות נכנסו בימים הללו אל המרחב הביתי. הלמידה בבית הספר הפכה ללמידה מרחוק באמצעים טכנולוגיים, פעמים רבות לצד עבודת ההורים מהבית, וחל איסור על יציאה שאינה חיונית ועל מפגשים חברתיים עם מי שאינו מבני המשפחה. מטרת המחקר הייתה לקבל את תשובותיהם הישירות של ילדים בישראל על עמדותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם בנוגע לחייהם בכלל, ולהשפעות התפרצות נגיף הקורונה על חיי היומיום שלהם בפרט. מדוע לשאול ילדים על רווחתם האישית? ההחלטה לצאת ולשאול דווקא את הילדים בנוגע למצבם, ולא להסתמך רק על תפיסות המבוגרים האחראים, מקורה בגישות הרואות בילדים בעלי דעה ועמדה משל עצמם, 2 ותומכות בשמיעת קולם של הילדים בהקשרי חיים שונים. במרכזן עומדת "הסוציולוגיה החדשה של הילדות", אשר תופסת את תקופת הילדות כשלב חיים בפני עצמו ולא רק

שגית ברוק היא סטודנטית לעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועוזרת מחקר במכון חרוב. 1 חמוטל פרקש היא סטודנטית בתוכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית בירושלים ועוזרת מחקר במכון חרוב. ‏ Ben-Arieh, A. (2008). The child indicators movement: Past, present, and future.  Child Indicators Research, 1 (1), 3-16. 2 . תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים .)2020( ,' לדוח המחקר המלא: בן אריה, א', ברוק, ש', ופרקש, ח 3 https://bit.ly/2VKVN79 , שבוחן את הרווחה הסובייקטיבית של ילדים. Children's Worlds , סקר "עולמות הילדות" בישראל נערך במסגרת פרויקט מחקר בין-לאומי 4 .www.isciweb.org פרטים נוספים באתר

I נקודת מפגש 23

שגית ברוק וחמוטל פרקש

המאופיינת בזמן רב בבית ועם המשפחה. לכן חשוב כל כך שהדמויות האחראיות שמחוץ לבית, למשל מורים, ישמרו על קשר רציף וידאגו לשלומם.

הביעו דאגה גדולה מהמצב הכלכלי של משפחותיהם. עוד נמצא כי ילדים מודאגים מאוד מההשלכות הבריאותיות של נגיף הקורונה, וניכר שהילדים היו מודאגים הרבה יותר כלפי .)34%- ) מכלפי עצמם (כ 60%- הקרובים להם (כ עוד נתון מדאיג נגע לתחושות הילדים כלפי מקומו של בית הספר ותפקיד המורים בתקופה זו. כרבע מהמשתתפים הביעו דאגה רבה מהשינויים במצב הלימודי בתנאֵי התקופה, וכמחצית מהילדים העידו כי למרות המאמצים להמשיך בלמידה מרחוק, בית הספר אינו מהווה גורם משמעותי ) הביעו הסכמה גבוהה 45.9%( עבורם. כמחצית מהילדים לכך שהמורים שלהם מתעניינים בהם בתקופה זו, אולם יותר ) לא הסכימו והעידו על מצב שונה 28%- מרבע מהילדים (כ בתחושת הדאגה והאכפתיות שהם חווים ממוריהם. שילוב של הממצאים הללו מצביע, בין היתר, על כך שרבים מהילדים אינם מרגישים בטוחים מספיק בתקופה זו,

מסקנות והתבוננות קדימה מן המחקר עלה ממצא חד-משמעי: ילדים מעוניינים להיות מעורבים בשיח שמתנהל בחייהם ובעולם, גם בעניין הנגיף והשפעותיו השונות. חשוב להם להבין ולדעת יותר, ובד בבד – הם היו רוצים שדבריהם יישמעו ברצינות, רצון שחשוב לאמץ ולהפיק ממנו את המרב. לפיכך יש להמשיך ולשאול ילדים על תפיסותיהם, תחושותיהם וצורכיהם הייחודיים, בעת משבר הקורונה ומעבר לו. לשמחתנו, נראה שמסקנות המחקר נשמעו ברצינות וממצאיו

. שיעורי הדאגה ברמה גבוהה ונמוכה בקרב הילדים בתקופת 1 גרף (אחוזים) 2020 הסגר — אפריל-מאי

(4-0) דאגה ברמה נמוכה

(10-8) דאגה ברמה גבוהה

72.8 %

13.3 %

שמישהו יפגע בי

26.6 %

42.1%

משינוי במצב הלימודי

27.3 %

40.9%

מהמצב הכלכלי של המשפחה

39.1 %

33.8 %

שאני אדבק בנגיף

25.7 %

40.7 %

מנגיף הקורונה

60.2 %

14.0%

שהקרובים אלי יידבקו בנגיף

0%

25%

50%

75%

100%

מודאג מאוד . הגרף מציג את שיעור 10- לא מודאג כלל ל 0 "בחודש האחרון, עד כמה אתה מרגיש מודאג מהדברים הבאים בחייך?" סולם הסכמה בין . 4-0 ואת שיעורם של אלו שהביעו דאגה ברמה הנמוכה ביותר דירגו 10-8 הילדים שהביעו דאגה ברמה גבוהה ביותר דירגו

נקודת מפגש I 24