כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2021 - גיליון 291

291 גיליון

2021 תשרי-חשו ן תשפ"א ספטמבר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

ה ָ נ ׁ ּ ָ ש ַ א ה ֵ ה ְ ּ ה ת ָ נ ֹ ו ׁ ה וש ָ פ ּ ָ י ׁ ֶ ״ש ו״ ׁ ָ ש ְ כ ַ ע ּ ה ָ ה ל ָ יל ִ ח ְ ת ַ ר מ ׁ ֶ ש ֲ א (נעמי שמר)

13-12 מרוסית לערבית 11-10 100 רעננה 9-8 קרן רועי 5-4 דבש ניגר מד ו ר י ם קב ו ע י ם : ספר - ט י ו ל - ב ישו לאה - תשחץ - מב ז ק י ם - ת י אטר ו ן - טר י ו ו י ה - תער ו כה - עב ר י ת - מ י לה

אבל אם שואלים את סרבני החיסון הרי מדובר בקונספירציה של הממשלה הרוצה לחסל את כולנו והם יהיו הבודדים באנושות שיוותרו כדי לספר את הסיפור אחרי שכולנו נמות. אילו אפשר היה לשאול את קרל מרקס, וכעת זוהי שאלה פילוסופית, הוא היה מפנה אותנו לחיבור שכתב ("שאלת ) ובו טען שזכויות האדם על גופו הן זכויות 1844 ," היהודים אגואיסטיות, והן אלה שמסכנות את החברה האנושית. לביטוי "זכות יסוד" יש הילה של קדושה. רוצה לומר שאסור לגעת בזכות יסוד, אסור להפר אותה ובוודאי שאי אפשר להטיל סנקציות על המקדשים אותה. מדוע מתנגדים הסרבנים לחיסון? חלקם סבורים שמדובר בנגיף מוחלש של המחלה וזוהי שטות מוחלטת שהרי מדובר שגורמים לתאים בגוף לייצר בעצמם חלבון mRNA בחיסוני , והוא זה שגורם לתגובה החיסונית. covid-19 נגיפי של אחרים טוענים שהמהירות בה פותחו החיסונים מעידה על "חפיפיות" בפיתוח. גם זו שטות. הטכנולוגיה הספציפית של קיימת שנים. הקורונה פשוט נתנה סיבה mRNA חיסוני להאיץ את הפיתוח שלה. הקורונה גם סיפקה די נבדקים כדי לבדוק את יעילות החיסון. סעיף בן שמונים שנה בפקודת הבריאות מסמיך את רשויות הבריאות במדינת ישראל לחייב את תושבי המדינה להתחסן, אך חוקי יסוד חדשים יותר מעכבים הליך כזה. הבעיה היא שסרבני החיסון מסכנים לא רק את עצמם אלא גם את כל מי שסביבם ויתרה מכך, הם תופסים 'טרמפ' על המחוסנים שהחיסון שנטלו מגן על סביבתם. האם להטיל סנקציות על הסרבנים? האם לתגמל את המתחסנים? מדובר בדילמה מוסרית של התנגשות בין זכויות. דומה שזוהי הבעיה האקוטית ביותר שמדינת ישראל נדרשת להתמודד עימה היום. בעיקר בריאות בשנה החדשה, איחול זה מקבל השנה משנה תוקף. Malcamehualgmail.com

מלכה מהולל מאת: 

על סרבנות וסולידריות סרבנות היא מונח מאוד ישראלי. נכון שגם בארצות שמעבר לים ישנם כאלה המסרבים ללכת בתלם כלשהו בשל תהיות אידיאולוגיות או מצפוניות, אבל דומה שאצלנו הסרבנות הפכה להיות תופעה נרחבת, שלא לומר מדאיגה. ידועה בעיקר הסרבנות הצבאית גם בקרב חוגי הימין וגם בקרב השמאל: מכתבי השמיניסטים, מכתבי הטייסים, ההתנגדויות להתנתקות – הישראלים אוהבים לחשוב בעצמם והם מסרבים לציית באופן עיוור להנחיות ולפקודות. אחרי אירועי כפר קאסם הוטבע הביטוי: פקודה בלתי חוקית בעליל, דהיינו פקודה שמותר ואולי אפילו חובה לסרב לה. בצידם ישנם גם סרבני גט המותירים נשים רבות עגונות ואומללות לשנים ארוכות, וישנם גם סרבני החיסונים המסרבים לחסן את ילדיהם נגד חצבת, ובעבר היו גם כאלה שהתנגדו לחיסוני הפוליו. ועכשיו עוסקים כולם בסרבני חיסוני הקורונה. אם שואלים את ראש הממשלה, נפתלי בנט, הרי הם בחזקת אנשים הנושאים תתי מקלע ויורים על כולם נגיפי דלתא. אם שואלים את ד"ר ערן סגל, חוקר ביולוגיה ורפואה בכיר, הרי מיליון 1.1 הדבר היחיד שיכול לעצור את המגיפה הוא חיסון סרבני החיסון, ואם שואלים את פרופ' שרון ענב, שהסעירה את המדינה ברשתות החברתיות, היא אומרת: "אל תצפו לחמלה. מצפים שנחזור למשמרות כפולות כי 'זכותכם' לא להתחסן או לשים מסיכה".

פרופ' נמרוד מימון: "בתי האבות לא יסגרו" מאיר חוטקובסקי מאת: 

˘„Á 2014 ניסן תשע"ד אפריל

חדשות הגמלאים

202 גיליון

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

בעת כתיבת שורות אלו לא ברור אם יוטל סגר רביעי בחגי תשרי. נתוני תחלואת הקורונה עולים מיום ליום והתחזיות קודרות. הגורמים הפוליטיים רוצים בכל כוחם למנוע סגר, ואילו המערכת הבריאותית טרם קבעה עמדה חד משמעית. פרופ' נמרוד מימון, הפרויקטור של "מגן אבות ואימהות", התוכנית הלאומית להגנה 1,200 על דיירי מוסדות הגיל השלישי, אומר: "ישנם דיירים. לא כולם באותה 100,000- מוסדות שמכילים כ דרגת סיכון. במקומות המועדים לפורענות חוסנו בחיסון מהדיירים. חשוב לנו מאד האיזון 90% השלישי כבר בין זה שהדיירים יראו את משפחותיהם וחבריהם, לבין הצורך להיזהר למרות החיסון. בתי האבות לא ייסגרו אם יוחלט על סגר". meirch@gmail.com

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, חברי המערכת: נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות.

גדליה לסק במכוורת בגבעת ח"ן תמונת שער: צילום השער : מלכה מהולל

2

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

בפרוס השנה החדשה שלוחה ברכתנו לכל מכרינו, ידידינו, מר חיים ברוידא, ראש העיריה, וחבריה לוועד המנהל, למנהלות לצוות העובדים, למתנדבים ולמשפחות כולם. לבאי מוסדותינו איחולי שנה טובה שנת בריאות, שלום ובשורות טובות.

תושבות ותושבים יקרים ואהובים, בפרוס עלינו השנה החדשה, אני מאחל לכולנו שנה טובה, שנת שלום, ביטחון ובריאות טובה. כבר תקופה ארוכה שאנו חיים בשגרת יום שונה בנסיבות הקורונה. הצבנו לנו יעד כערך עליון, לשמור על בריאותנו ובריאות הסובבים אותנו. גם במציאות מורכבת, השקענו את מלוא המאמצים והמשאבים, כדי להעניק לכם את מיטב השירותים בכל תחום, ולדאוג למיצוי זכויותיכם. פעלנו מתוך הערכה רבה שאנו רוחשים לכם, כאוכלוסייה בוגרת. נמשיך לפעול למענכם, לחיים מלאים ועשירים כאן ברעננה. מי ייתן והשנה הקרובה תעמוד בסימן התחדשות, שמחה ובשורות טובות. שלכם, - ראש העיר רעננה חייםברוידא

יו"ר העמותה , מאיר קצין , מנכ"ל חיימק'ה פרלשטיין

בע"מ 1987 מריטל כל השרון שירותי כח אדם, הסעות ושליחויות. 272 . רעננה ת.ד 100 כתובת: מרכז שושן- אחוזה 09-7487162 : פקס 09-7487160 : טלפון merital@013net.net : דואר אלקטרוני לתושבי רעננה ולגימלאי העמותה למען האזרח הוותיק רעננה ברכת שנה טובה ומבורכת שנת שפע ובריאות טובה אמנון כהן ר.ש. שירותי הסעדה להנהלת מרכז היום, לכל המבקרים היקרים במרכז ולכל גימלאי רעננה בברכת שנה טובה ומבורכת בריאות ואריכות ימים. לשירותכם תמיד ר.ש. שירותי הסעדה

פלאש א.ב שיווק בע"מ חברה ליבוא ושיווק מוצרי ניקוי וחיטוי, כימקלים, ציוד מוסדי למטבחים, למלונות ומסעדות, מוצרי נייר, ניילונים כלי ניקוי ומוצרי טואלט.

לגימלאי רעננה ברכת שנה טובה ומבורכת שנת שפע ובריאות טובה 08-9150801 : טלפון 08-9150804 : פקס

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

מחפשים מקום לאירוע? ימי הולדת, ישיבות ˆ אולם וחדרים לאירועים: מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ חניה נוחה במקום.

פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

3

09/2021 - 291 רעננה

p.d.s 03-9622339 : מרכז שרות למדפסות טל לכל האזרחים הוותיקים ברעננה שנה טובה ושמחה בריאות ואושר לכל הגמלאים ומשפחותיהם. אייל חיים מנהל

שעות 24 חברת הסעות בכל סוגי הרכבים

ללקוחותינו היקרים במרכז היום לאזרח הוותיק ברעננה ולכלל תושבי רעננה שנה טובה ומתוקה. נשמח לעמוד לשרותכם מהנהלת "אמצע הדרך" ועובדיה 09-8996969

בברכת שנה טובה אפי עזר חשמלאי מוסמך 052-2528882 : טל

לגילה עירן 114 מנהלת מרכז תרבות כושר ופנאי, מועדון ההגנה

ברכות חמות לרגל נישואי בנך אביב עם בח"ל צוף מי ייתן ויידעו רק אושר

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מאחלים חברי העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה ההנהלה, צוות העובדים והמתנדבים

- הופעה של הזמר 10:30 בשעה 02.09.21 יום חמישי ♦ טושקו. - הופעה של הזמר 10:30 בשעה 09.09.21 יום חמישי ♦ יוסי כנר. - הופעה של 10:30 בשעה 23.09.21 יום חמישי ♦ האקורדיוניסט קובי בר. - הופעה של הזמר 10:30 בשעה 30.09.21 יום חמישי ♦ יעקב מלכא. מרכז יום לאזרח הוותיק 2021 תוכניות מיוחדות לחודש ספטמבר

מערכת "כיוון חדש" מברכת את חברינו אביבה קניג ומשפחתה לרגל נישואי נכדתה עדי עם בח"ל גל

רן תלמודי ומשפחתו לרגל נישואי נכדתו שי עם בח"ל נריה

אנו מאחלים שנה טובה, שנה של בריאות ועשייה!

* ייתכנו שינויים בתכנית.

להרשמה - מרכז יום לאזרח הוותיק 09-7711598 ☎

4

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

אסתר לבון ופטר בכרך

לאה קליין מאת: 

, בתקופת השואה", אומר לי 1940 "זהו סיפור אהבה שהתחיל בסלובקיה בשנת פטר בכרך. "הייתי פליט מפולין והגעתי לעיר של בייבי – בייבי היא אסתר לבון, שעד היום אני קורא לה כך", הוא מחייך ומעיף בה מבט אוהב, כשאנו יושבים יחדיו בדירתה. "אני . כעבור שנתיים – בעקבות השתלטות הנאצים על העיר – 10 , ובייבי – בת 11 הייתי בן ."90 נאלצתי לברוח ונפגשנו שנית בגיל , אלמנה, לה שני בנים, חמישה נכדים ושני נינים. 1930 אסתר לבון היא ילידת , גרוש ואב שכול שבנו נהרג. לו שני בנים, שלושה נכדים ושמונה נינים. 1929 פטר בכרך, יליד מדוע הגעת לסלובקיה דווקא?

סיפור תמונה

"הגעתי לעיר שהייתה בה קהילה יהודית שטיפלה בפליטים שהגיעו ממקומות שונים שהגרמנים כבשו. היה שם בית-ספר יהודי ובו למדנו יחדיו והיינו בתנועת נוער "המכבי הצעיר". כל חיי הקהילה היהודית התנהלו בסביבות חצר בית הספר, ושם נפגשנו יום יום". ומיד שמת עין על בייבי? "אני התאהבתי בה מהר מאוד. מהרגע הראשון שראיתיה לבושה בסוודר כחול. כשחגגו לה יום הולדת עשר הוזמנתי לביתה, ונורא רציתי לנשק אותה. היא הייתה צנועה וביישנית, ואמרה שרק דרך מטפחת. לקחה , לא מן המסכימים, משכתי את המטפחת ונתתי לה נשיקה חזקה". 11- מטפחת ושמה על פיה, אבל אני, בן ה ומה את זוכרת? "עד היום אני זוכרת זאת". והיא מביאה לי פתק קטן ובו ברכה ליום הולדת, שעליו כתוב: "אני מאחל לך כל טוב לחג שלך, שתהיי תמיד כל כך מאושרת, ואתי יחד. שלך, פטר". הברכה מעוטרת בציורי אהבה: לב, נשיקה ופרסה. והיא ממשיכה: "עד היום אני שומרת פתק זה, וקשה לי להסביר איך זה נשמר בכל הטלטולים שעברתי". כמה זמן הייתם יחד? "שנתיים וחצי נחשבנו לזוג ילדים בעיר הזאת. אמא של בייבי הפכה להיות גם אמא שלי". "היא הייתה אמא כללית", מוסיפה אסתר, "אמא נהדרת שדאגה לכולם". מתי עזבתָ את העיר? "יום אחד אמרו לי הוריה של בייבי, שאני חייב לעזוב את העיר, כי הנאצים מחפשים בנים יהודים. הוריה לקחו אותי לתחנת רכבת שנוסעת לעיר קרובה". ואז? , ויום אחד בלכתי ברחוב תפסו אותי הפשיסטים הסלובקים שסייעו לנאצים, 1943 "הייתי שם אצל משפחה רחוקה עד אמצע והכניסו אותי לטרנספורט לעיר אחרת. הבנתי ששולחים אותי למחנה השמדה בפולין. כשהגיעה הרכבת ראיתי שהקרונות הם קרונות ישנים, קרונות של הובלת בהמות, ובהם רק אנשים זקנים. נדחפתי לקרון האחרון שהרצפה הייתה מקרשים רקובים, הוצאתי קרש, השתחלתי וקפצתי. זה היה ליד הגבול הפולני. הורדתי את הטלאי הצהוב, רצתי כארבע שעות להרים. שם ראיתי רועה צאן זקן שחשב שברחתי מהוריי, והיה מרוצה שנשארתי לעזור לו בעבודה. לקראת החורף ירד הרועה מן ההרים ורצה לקחת אותי איתו, אבל לא הסכמתי. הייתי תקופה ארוכה לבד ביערות, ושם למדתי להיות גנב. חזרתי לאותה עיר שבה ירדתי מן הרכבת. ירד אדם מהרכבת וביקש עזרה בסחיבת המזוודות ונתן לי תמורת העבודה כמה פרוטות. עלה לי הרעיון לעזור לאחרים. קניתי עגלה והעברתי מזוודות. קרוב לשם היו אסמים. פרצתי לאחד מהם, ושם ישנתי. עד היום ששמעתי על התנועה הפרטיזנית". ומה היה איתך, אסתר? "אבי נהרג בתאונה, ובעלה השני של אמי היה פרופסור בבית הספר, וגם מהנדס. הוא עבד בתור מהנדס מוגן, היה "יהודי חיוני לכלכלה". כך שאנו נשארנו בעיר. כשהתחילו הטרנספורטים, הוריי החליטו להבריח אותי להונגריה, כי משם היה אולי סיכוי לעלות לארץ. היה לי אז חבר – אריך שמו. אמרתי: "בתנאי שגם חברי יבוא אתי". היינו שם במחנה פליטים. כששוחררתי, לפני , הלכנו להירשם לעליה. נישאתי לאריך כעבור כמה שנים". 14- יום הולדתי ה מתי עליתם ארצה? ", אומרת אסתר, "הקמנו משפחה, ולפני כשנתיים וחצי אריך נפטר". 1949 "אני עליתי בשנת ואתה, פטר? באניית המעפילים האחרונה, וגוייסתי לפלמ"ח. הייתי נשוי שלוש פעמים. בני הבכור, אהוב לבי, נהרג 1948- "אני עליתי ב במלחמה". ומתי נפגשת עם אסתר? "נפגשנו בגיל תשעים, ואני מאוהב בה. חזרנו לאהבה הראשונה. בפגישה הראשונה ישבנו שעות והעלינו זכרונות, והרגשנו שבא לנו לחזור ולהיות יחד. היא האהבה האמיתית שלי בחיים". כיום, כששניכם במגדלים, איך נהנים? "משתתפים בחוגים רבים, נוסעים לטיולים, מבלים עם ילדינו ונהנים מכל רגע". ‏ Cleah1@walla.com

צילום: אורה דולב

5

09/2021 - 291 רעננה

דבש ניגר

פעמים מוזכר הדבש בתנ"ך אף 54- לא לחינם מכונה ארץ ישראל "ארץ זבת חלב ודבש". לא פחות מ שאין הוכחות שדבורים גדלו בארץ בתקופת המקרא. אבל הדבש קדם לאדם בהרבה, שכן יש הוכחות ) מגבעת ח"ן מגדל דבורים ומייצר דבש 'רק' 81( מיליון שנה. גדליה לסק 100 שהוא היה קיים כבר לפני ארבעים שנה, אבל הוא נחשב אחד הוותיקים והמבינים בתחום. פגשתי אותו בביתו הצנוע והנעים בגבעת ח"ן לתפוח בדבש לכבוד ראש השנה, ועל הדרך גם לשמוע את סיפור חייו. מלכה מהולל צילום:  אביבה קניג מאת: 

"אני דור שני של יצרני דבש", מספר גדליה, "הוריי, נסיה וצבי לסק, היו מחלוצי גבעת חן. הם הגיעו מפולין כבר בסוף שנות של המאה שעברה. הם גידלו מכוורת דבורים בתנאים 30- ה קשים שהיום היו אולי בלתי אפשריים. המכוורת הזאת פרנסה אותם ואת שלושת ילדיהם. הם בנו כוורות מארגזי נפט. את האוברולים למניעת עקיצות תפרה אימי משקי סוכר. החמורים, ששימשו כלי תחבורה, נעקצו כל הזמן והיה צורך להחליפם במהלך העבודה. אני זוכר את עצמי כילד עוזר להם בעבודתם. הדבורים אז היו מהזן הסורי והיו עצבניות ועוקצניות מאוד. היום מייבאים אותן מאיטליה והן פחות עוקצות. אם לא מרגיזים אותן, הן לא עוקצות בכלל, ואילו הזכרים בכלל לא עוקצים, פשוט כי אין להם עוקץ". ואתה נעקצת? "לא פעם ולא פעמיים, אבל אני פשוט מעיף את העוקץ וזהו. מיתושים אני נזהר יותר. חבל לי כשדבורה עוקצת, כי אז היא פשוט מתה. כשהיא משחררת את העוקץ, חלק מהבטן שלה נקרע והיא לא שורדת".

מה קרה למכוורת של ההורים? פרצה שריפה שגרמה נזק רב למכוורת שלנו 1945 "בשנת והעבודה הופסקה. עברנו לעסוק בחקלאות". מתי חזרתם להקים מכוורת חדשה? "אני למדתי ב'מקווה ישראל' והתמחיתי תוך כדי לימודים בגידול דבורים מתוך כוונה להחיות מחדש את המכוורת. חודשה המכוורת 1979 זה היה החלום שלי, ובאמת, בשנת המשפחתית. כל המשפחה התגייסה לעזור בהקמה ובתפעול. שנה, אני מגדל את הדבורים ומייצר 40- ומאז, כבר יותר מ דבש במכון הרדייה פה בחצר שצמודה לבית". כמה פעמים בשנה רודים דבש? "פעמיים, בסוף אפריל ובסוף יוני, אחרי פריחת ההדרים ופריחת האקליפטוס". אז מה עושים במהלך השנה? "יש המון עבודה. אנחנו בין היחידים בארץ שמנהלים כרטיס טיפולים לכל כוורת כמו "עדר פרות". יש לדבורים בעיה רצינית עם טפיל בשם "ורואה" שגורם לבקיעת דבורים קטנות, חלשות,

6

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

ומעוותות ומשמש כנשא לווירוסים וחיידקים, וצריך לדעת איך לטפל בו. כמו כן קיימת תופעה של משפחות דבורים שלמות שמתחסלות מסיבה כלשהי. בנוסף, יש את עניין גידול המלכות שזה תחום התמחותי. ההוכחה להצלחה היא התוצאות בשטח. זכינו בפרסים רבים על איכות הדבש שלנו". לסק מראה לי בגאווה בלתי מוסתרת את תעודות ההערכה שקיבל מטעםמועצתהדבש. "הדבששלנו הואאמיתי ואיכותי. ראוי לציין שמלכות דבורים איכותיות מכתיבות את התנהגות כלל הדבורים במכוורת והן אחראיות לטיב הדבש. מלכה טובה עומדת מאחורי משפחת דבורים טובה. חיי הדבורים הם עולם קסום ומרתק".

עבודה קשה לייצר דבש? האם זו לסק: "אנחנו מייצרים דבש אך לא תמיד מלקקים דבש. העבודה לא קלה שכן כחקלאים אנחנו תלויים תלות מוחלטת בטבע. כאמור, הדבש שלנו טהור לחלוטין ואנחנו לא עושים כל פעולה שמגדילה את המלאי בצורה מלאכותית או תעשייתית. לכן לגורמים כמו סוג הפריחה וכמות המשקעים והטמפרטורה, יש השפעה קריטית על כמות היבול. לנו יש כוורות בגבעת חן", בהרצליה וברמות השבים. בכל מקום יש סוג אחר של פריחות: הדרים, אקליפטוס ופרחי בר. לכלסוג דבש ישאחוז מתיקותשונה. דבשהאיקליפטוספחותמתוקמדבשההדרים. הדבשלמעשההוא צוף שעובד על ידי דבורים ששומרות אותו בקיבתן עד שמגיעות לכוורת. הדבורים מייצרות דבש משום שהוא חומר המהווה מקור מזון חשובעבורן. עבורנו הואמקוראנרגיהמצוין משוםשהואמכיל סוכרים פשוטיםשהגוף יכול להשתמשבהם בקלות". מהו מזון מלכות? "מזון מלכות", מסביר גדליה, "הוא מזון המיוצר על ידי הדבורים ומשמש לשם הזנת הדור הצעיר של הכוורת והמלכה. מזון המלכות מעניק למלכה את יכולת הפוריות שלה, שכן הוא מכיל כמות אדירה של הורמונים נשיים". ומהו הדונג? "הדבורה אוספת, בנוסף לצוף מהפרחים, גם אבקת פרחים הנדבקים לרגליה, ובאבקה זו היא משתמשת כדי ליצר דונג (שעווה)המחולק לתאים בצורת משושה המופיעה בצילומי הדבש למיניהם, כדי שיהיו צמודים זה לזה וכך הם יוצרים את "מידי שנה, בעונת האיסוף, נעלמות בן לילה כוורות רבות. כוורות בלילה אחד. לא ניתן לתאר 80 באחת הפעמים גנבו לי את עוגמת הנפש והכאב שנגרמים לנו משוד כזה. כל פרי עמלנו מוברח לשטחי הרשות הפלסטינית, אבל עכשיו יש לנו טכנולוגיה חדשה: איתורן שנותן התראה ומקפיץ אותנו בכל פעם שדבר כזה קורה". מה עושים עם כל הדבש הזה? ק"ג בשנה. זה לא הרבה בהשוואה 10,000 "אנחנו מפיקים בערך למכוורות אחרות בארץ, אבל זה המון בשבילנו. אנחנו מוכרים הרבה לדבש יד מרדכי, ואת השאר מוכרים באזור". מה בעניין המשפחה? שנה, נפטרה לפני כשנה. 60- נורית ז"ל, לה היה נשוי קרוב ל "היא עבדה הרבה בשטח", מספר לסק בכאב, "סייעה ברדייה וגם במחסן. במקצועה הייתה מורה לאנגלית והיא לימדה בכפר סבא במשך חמש שנים". לשניים ארבעה ילדים: נאוה הבכורה משמשת כסגנית מנהלת בחטיבת ביניים בכפר-סבא, נסיהאחראיתסקרים בחברת פרטנר, עופר הוא מהנדס כימיה בכיר ב'נייר חדרה', והצעיר, אסף, הוא ד"ר לאימונולגיה במכון וייצמן. ישנם גםחמישה נכדיםמתוקיםמדבש. "אני גאה בבניי שלמדו בטכניון, סיימו בהצטיינות, ומקדישים מזמנם לעזור בעבודתהמכוורת כדור שלישי לדבוראים. ): "אנחנו הבניםממשיכים במכוורת 45( מספר אסף, בן הזקונים בזכות החינוך. כשאתה רואה את אבא שלך כל כך הרבה שנים כל כך אוהב את מה שעושה - אתה לא יכול שלא להידבק. כל מה שאנחנו יודעים הוא לימד אותנו, נתן לנו דוגמה אישית". Kenig1@bezeqint.net חלת הדבש". ומהו העוקץ?

צילם: מלכה מהולל

"מלכה טובה עומדת מאחורי משפחת דבורים טובה"

מה מיוחד בשיטה שלכם? "ראשית והכי חשוב הואשאנחנו משתמשים בשיטותהמיושנות ולא מאכילים את הדבורים במי סוכר ולאמשתמשים באמצעים 100% כימיים כדי לגרש אותם מהכוורת. הדבש שלנו הוא טבעי ויוצא מגובש וחלק מהכוורת. אנחנו לא מחממים אותו". לדבש מייחסים יתרונות תזונתיים ובריאותיים רבים. כך, למשל, הוא אנטי דלקתי, הוא טוב לריפוי פצעים, הוא עשיר בנוגדי חימצון ומתאים לאינהלציה. הוא נמצא גם בשימוש בתכשירים קוסמטיים ומשמש גם אחד המרכיבים בזריקות הבוטוקס. עם זאת, חשוב לציין, שהוא אסור למאכל לתינוקות עד גיל שנה, זאת משום שמערכת העיכול שלהם אינה מסוגלת להתמודד עם חלק ממרכיביו. למה ירח דבש? משום שנהגו להאמין שאכילת דבש גם יום 30 מגבירה את און הגבר וגם ואם אוכלים אותו במשך לאחר החתונה, מובטחים לזוג חיים של הבנה ומתיקות.

7

09/2021 - 291 רעננה

"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר" (תהלים כג׳)

את הממון הדרוש אני מגייס מ'אנשים טובים באמצע הדרך'. העירייה אינה מממנת את הקרן. אנו עובדים יד ביד עם מערכת החינוך ומערכת הרווחה העירונית. הפניות לעזרה מגיעות דרך הרווחה ומזכירויות בתי הספר. פעמיים בשנה אנחנו עורכים מגבית: ארוחת ערב מכובדת לבכירים במגזר העסקי והם תורמים בעין יפה. פעם בשנה גם נערכת התרמה יישובית. תלמידי החטיבות והתיכונים מתרימים מדלת לדלת. ניסינו גם דרך מימון המונים. בזמן הקורונה ביקשנו מאלה שיכולים שיתרמו את כספי המענקים כדי להפוך את החל"ת 'לחלת דבש'. מרגשות במיוחד הן המעטפות שמגיעות לתיבת הדואר שלי ובהן תרומות אנונימיות".

שלומה בינשטוק מאת: 

"הכוכבים שוקעים כדי לזרוח על חופים יפים יותר". משפט זה חקוק על לוחית המונחת לצד השביל בחורשת

האקליפטוסים שבשכונת שבזי ברעננה. משפחת חסן, שגרה אז כאן בשכונה, חוותה אסון. בנם, טוראי רועי חסן, נספה בעת שירותו הצבאי בתאונת דרכים בלבד, ואילו אחיו שחר נפצע קשה 19 בהיותו בן ונשאר נכה. המשפחה החליטה להנציח את רועי. חורשה זו, שהייתה מגרש המשחקים של רועי ז"ל, שודרגה בשיתוף המשפחה והעירייה והיא מהווה מקוםשוקק חיים עם צחוק של ילדים והורים. בחנוכת החורשה אמר אביו משה: "הכוכב של רועי שכפל את עצמו ועתה נקודות של אור זורחות במקומות רבים ומגוונים ומאירים באור יקרות את החושך שהביא בעקבותיו האסון." בחורשה הזאת פגשתי את משה חסן לשיחה על האסון ועל מפעל ההנצחה המפואר שהקים בעקבותיו.

צילם: מוטי בן-ארויה

חורשת רועי

- נקלעה העמותה לקשיים והייתה בסכנתסגירה. 2017 בשנת "כאב לי שהגענו למצב הזה אחרי שנים של עשיית דברים טובים בעיר", אומר משה חסן, "חבל היה לי לצמצם פעילות ולדחות בקשות, אבל הודות לאנשי רעננה שתרמו בעין יפה המשכנו לפעול. 'קרן רועי לא אחסר' היא קרן פילנטרופית עצמאית ללא מטרות רווח. מטרת הקרן היא קידום ועזרה לאוכלוסייה מוחלשת, במיוחד לילדים ובני נוער, מתן מענה בתחומי החינוך והרווחה. השאיפה שלנו היא לייצר מוביליות חברתית ולאפשר לכל ילד הזדמנות שווה." זכה משה חסן לתואר "יקיר העיר". אימו של 2012 בשנת לתואר "אשת השנה". 2005 רועי אתי זכתה בשנת באחת ההזדמנויות אמרה אתי, אמו של רועי ז"ל: "בעקבות אובדנו של בננו מצאנו בעשיית מעשי צדקה וחסד דרך להפיח רוח חיים בזכרו של רועי. השם שלו מוזכר לפחות מאה פעמים ביום. זה גורם לנו להרגיש שהוא עוד אתנו ומלווה אותנו. אין ספק שרועי מביט בנו מלמעלה בחיוך מלא גאווה וסיפוק". ומוסיף שחר האח: "הפעילות בעמותה מקלה עלינו קצת, כי ככה אנחנו מרגישים שאנחנו מסייעים לילדים אחרים בשמו". רועי היה עלם חמודות שלא הספיק למלא את מטרותיו בחייו הקצרים. ההענקה לזולת הייתה מוטמעת באישיותו, אין ספק שאופי העמותה לזכרו הולם את אופיו הוא.

מספר האב: "כחודשים לאחר , פנתה אלי 1998 האסון, בשנת לאה ברק, מנהלתתיכון 'רננים', שבו למד בני רועי ז"ל, וביקשה שנעזור למספר תלמידים שלה שהגיעו ממשפחות מצוקה. נענינו לבקשה וזו הייתה יריית הפתיחה להקמת 'קרן רועי לא אחסר'. את השם הציעו מיש אלימלך הפרסומאי וחבריו, על פי הפסוק בתהילים: "מזמור לדוד ה' לא אחסר".

רועי חסן ז"ל

שנים ורו"ח איריס שטרק מלווה 23 העמותה קיימת כבר אותה בהתנדבות מאז הקמתה. העמותה מסייעת לכלל שעות 24 תלמידי רעננה הזקוקים לעזרה והיא פועלת חברים מתנדבים בהנהלת העמותה, ביניהם 14 . ביממה עובדות סוציאליות. האב משה, קבלן במקצועו, משקיע 2 את כל נפשו ומאודו בשליחות שנטל על עצמו. הוא מוביל מפעלי גיוס תרומות ורתימת מתנדבים מהקהילה. לצדו שנים, דביר 3 עובד בקרן בחצי משרה המנכ"ל מזה סקעת, בחור צעיר ונמרץ. מסביר סקעת: "העמותה פעילה בתחומים רבים וזקוקה כמובן למימון פעולותיה.

8

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

צילם: דביר סקעת

שלמה בינשטוק מראיין את משה חסן

העמותה החלה בקטן. בתחילה עזרה בהצטיידות ילדים לגנים ולבתי הספר כדי שאף לא אחד מהם ירגיש יוצא דופן. בהמשך נוספו פרויקטים כמו: סיוע בתשלומי הורים, קניית מחשבים, סיוע במימון אבחונים וטיפולים פסיכולוגיים, מימון תרופות שאינן בסל, טיפולי שיניים ועוד. כמו כן מסייעת העמותה לתלמידים במימון נסיעה לפולין, במימון 25- קייטנות ובעריכת בר-מצווה או בת-מצווה חוויתית לכ נערים ונערות ממשפחות במצב כלכלי קשה או משברי. "הפעילויות רבות, אך מכולן אני גאה בפרויקט 'המסך עולה'", מספר חסן, "מדובר בתלמידים שנפלטים מביה"ס ומאותרים על יד מחלקת הרווחה, והם לומדים, בין היתר, הצגות בשנה והאולמות 8 כיצד להעלות מחזה. הם מעלים תמיד מלאים". ומוסיף חסן: "אנחנו שותפים גם לפרויקט 'בכל אופן רוכבים', המאפשר לאנשים עם מגוון צרכים מיוחדים באזור השרון ליהנות מרכיבה על אופניים המותאמים לצרכיהם". הקרן מסייעת גם במימון סדנאות לבתי הספר כמו: סדנה לילדים והורים למניעת פגיעה מינית בילדים, הרצאה בנושא פגיעה באמצעות האינטרנט, ניידת שעוברת בין בתי הספר בעיר ומלמדת בצורה תיאטרלית ומעשית את חוקי התנועה והזהירות בדרכים". פעילויות הקרן מוערכות ומצוינות לטובה. ראש העיר לשעבר, מר זאב ביילסקי, כתב:" זכיתי לעבוד עמכם ולהביא לצדק חברתי, נתינה מלאה וחמלה. על כל אלה אני מודה לכם ואשאר תמיד ידיד אישי שלכם וידיד הקרן". גם ראש העיר הנוכחי, מר ברוידא, אמר: "אתם קרן אור ברעננה... הנכם תורמים מדי יום להיותנו חברה טובה יותר". משה חסן משמש גם יושב ראש בית הכנסת של עולי לוב .1957 שנמצא קרוב לחורשת רועי. בית הכנסת נוסד בשנת בין שלושת המייסדים היה גם סבו של רועי, שלום חסן. רועי מונצח בעוד מספר מקומות: באמ"ית רננים, בישיבת בני עקיבא, בבית ספר יבנה ועוד. על המצבה בבית העלמין הצבאי ברעננה החליטה המשפחה לחרוט את המשפטים הבאים: "אילנות צעירים הרכינו ראשיכם. אילנות יקרים נגדע התמיר שביניכם".

Shinbet37@gmail.com

9

09/2021 - 291 רעננה

מאה שנים של רעננה "..הנני נשבע להקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנה ולמלחמה על עמי ועל מולדתי, על חירות ישראל ועל גאולת ציון". של המאה הקודמת. 40- פרק רביעי ובו יסופר על העשור השלישי של רעננה כלומר שנות ה רן תלמודי מאת: 

למרות המתח הביטחוני הנמוך, רעננה התארגנה לאירועים עמדות שמירה סביב 19 שאולי יבואו. לצורך כך הוקמו קטעים (קטע 5 המושבה. עמדות השמירה היו משויכות ל תא שטח הסמוך לקבוצת עמדות שמירה). לכל קטע היה = מטה משלו. בבית העם התמקמה מעין מפקדה מרכזית ושם המתינה כיתת כוננות לצורך תגבור בקטע שייקרא לעזרה. חברי ההגנה תושבי רעננה שמרו בלילות בעמדות השמירה לפי שיבוץ שנקבע מראש. רק גברים שמרו. הנשים יועדו לתפקידי עזרה ראשונה והנוער היה מעביר הודעות. לאחר המשמרת היו השומרים יוצאים לעבודת יומם. בנוסף לשמירה הנייחת בעמדות, היו שומרים שסיירו רגלית ברחובות ובפרדסים. הם נעזרו בזרקור חזק שהוצב על מגדל מעל בריכת המים הסמוכה לבית העם. השומרים נשאו נשק, חוקי וגם לא חוקי מנקודת מבטה של המשטרה הבריטית. ארגון ההגנה הפעיל תחנת רדיו מחתרתית ניידת שנקראה תלם-שמיר-בועז (ר"ת תחנת שידור במחתרת). התחנה הייתה ארוזה בשלוש מזוודות וכל חצי שנה נדדה לכתובת חדשה כדי להסתירה מהבריטים. התחנה הייתה משדרת חדשות והודעות לכל הארץ שעתיים ביום. בתחילת שנות הגיעה התחנה לבית הוריי ומשם שידרה במשך חצי 40- ה שנה. כילד הייתי משקיף לפעמים מגבעה ליד הבית בזמן השידור ומתריע אם רכב בריטי נראה בסביבה. במקרה כזה מפעילי התחנה היו אורזים את הציוד ומסתירים אותו. במקביל לפעילות השומרים, הייתה ברעננה תחנת נוטרים. הנוטרים (גָפירים) היו בחורים יהודיים שאומנו על ידי הבריטים, קיבלו מהם נשק ושכר, ושימשו כוח עזר למשטרה הבריטית. עיקר תפקידם היה לבצע סיורים רכובים ורגליים ביישובים יהודיים. הבריטים לא התערבו בפעילות הנוטרים ואלה קיבלו את משימותיהם בדרך כלל מההגנה. אני . מאוחר יותר, 13 בהיותי בן 1941- התגייסתי להגנה ב ביקשו בהגנה שאהיה נוטר כדי שאוכל לשמש 17 בהיותי בן כמדריך לקרבות מגע ונשק וכך עשיתי. הדרכתי בתחילה בעיקר על אקדחים ובהמשך על רובים ותת מקלעי סְטֶן. הפעילות הייתה רצינית אבל אני זוכר מהתקופה אנקדוטות מחויכות. למשל, אחד מאנשי ההגנה שלח נער לוועדת קבלה כדי לגייסו. הוא מתח אותו ואמר לו שעליו להיכנס על ארבע ככלב ולענות על כל שאלה בנביחה הב הב. ישבתי אז בוועדת הקבלה במבנה בפרדס. הנער נכנס על ארבע וסירב לדבר. לאחר שהסברנו לו שזו רק מתיחה המשכנו בתהליך הגיוס. כנערים, היינו יוצאים להדביק על לוחות ברחובות עיתון קיר של ההגנה שנקרא "החומה". ליד הלוחות היינו פוגשים נערי לח"י שבאו להדביק את העיתון שלהם: "רק כך". במהלך המפגשים האלה היו מתעוררים ויכוחים ולפעמים היינו

יחידת הגפירים והשוטרים המוספים ברעננה. עומדים, ימין לשמאל: מרדכי מולצ'סקי (המורשתי), ישראל אינוברוסלבסקי, שמואל שניצר, בני קזן ומנדלה; כורעים, מימין לשמאל: אברהם רבינוביץ, ליפא לוטרינגר; אדם לא מזוהה, קלמן אושרוביץ, אברהם שועלי, שמעון סולומוביץ ופריץ אפשטיין כך מסתיימת שבועת ה"הגנה" אותה נשבע כל מי שהתנדב לארגון כשידו האחת מונחת על התנ"ך והשנייה על אקדח. את , יוסי רביד ו חֶניה שמיר ז"ל, וגם דב ויין השבועה הזו נשבעו ייבדלו לחיים ארוכים ורבים אחרים שהתגייסו בצעירותם לפלוגת ההגנה ברעננה. ה"הגנה", או בשמה המלא "ארגון והייתה הגוף 1920 ההגנה העברי בארץ-ישראל" הוקמה בשנת הצבאי הגדול והעיקרי של היישוב היהודי בארץ ושל התנועה הפכה לצה"ל. 1948 הציונית עד להקמת המדינה. בשלהי מאי , הגיע 1928 נולד בשנת יוסי רביד , היה שנים רבות מנכ"ל 6 לרעננה בגיל עיריית רעננה וכיום הוא בוועד המנהל של עמותת הגמלאים בעיר. הוא מספר: "בהגנה שירתו גברים, נשים ונוער. היו שלוש יחידות: חי"מ – חיל משמר. 40 בקבוצה זו שירתו גברים ונשים בגיל בערך. הם ביצעו בעיקר שמירות; חי"ש – והיה למעשה 18-40 חיל שדה שכלל בני 13 הצבא; גדנ"ע - גדודי הנוער, בה שירתו נערים ונערות בני ואילך. היו נתונים יישובים יהודיים ברחבי 40- וה 30- בשנות ה הארץ להתקפות של כנופיות ערביות. רעננה, לעומת זאת, לא הייתה קרובה ליישובים ערביים למעט ח'ירבת עזוּן הקטנה (הייתה ממוקמת באזור התעשייה של היום) איתה היו בדרך כלל יחסי שכנות ידידותיים. האווירה הביטחונית ברעננה הייתה רגועה יחסית ולכן חברי ההגנה תרמו שעות שמירה לכפר סבא השכנה שהייתה יותר מאוימת. יוסי רביד כנוטר

10

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

הולכיםמכות. בין תושבי רעננה וח'ירבתעזון היו יחסי ידידות. הערבים מכרו לאנשי המושבה ירקות, פירות, עיזים ופרות. זכור לי מקרה בו אישה יקית מרעננה בחרה עז והתמקחה עם המוכר על המחיר. בלהט הוויכוח העז זזה ואת מקומה תפס תיש. האישה שלא הבינה הרבה בעיזים רצתה לבדוק את תנובת החלב והחלה לחלוב את התיש. תיש זה רקתיש וכצפוי הואסירב לספק חלב למרותמחאות האישה. קשה גם לשכוח את השומר שצעד בפרדס ונפלה לו אשכולית על הראש. הוא היה בטוח שזו מתקפה של פורעים, נשכב על האדמה וצעק בקול דרמטי: "טוב למות בעד ארצנו". לקראת הקמת המדינה התנהלו מבצעי העפלה בלתי לגאלית. אניותמעפיליםהיו קרבותמדי פעם לחוף אפולוניה (ליד מסגד סידנא עלי) כדי לפרוק מעפילים. אנשי הגנה פלמ"ח מהסביבה היו מגיעים כדי לקלוט את המעפילים שצעדו במים אל החוף. מהחוף היו לוקחים אותם במסע רגלי לילי לישובים בסביבה, ביניהם רעננה, כדי לעבור את הלילה הראשון בבתי התושבים. למחרת היו מפזרים את המעפילים לקיבוצים ברחבי הארץ לקליטה ראשונית. הייתי מעורב בשלושה אירועים כאלה. המסלול שלי בהגנה התקדם מנער מגויס למ"כ, לאחר מכן נתמניתי מג"ד 1946- מ"מ בפלוגת רעננה, משם למ"פ וב גדנ"ע השרון". השניםהמעצבותביותרשלחיי. היהלנו צריףבן ארבעהחדרים ברחוב אחוזה, לפני שעברנו לעקיבא. שלושה מהם השכרנו , קיבלתי פתק בו 13 וברביעי גרנו. יום אחד, הייתי אז בת נאמר שעליי להתייצב ביום מסוים, בשעת לילה, בצריף בחצר בית הספר. נכנסתי לצריף החשוך בלב הולם. ליד שולחן, עליו דלקה עששית, ישבו שני אנשים אותם לא יכולתי לזהות. הם שאלו אותי שאלות שונות ואז הודיעו לי שאני מגויסת להגנה. לאחר מכן הקריאו לי אתשבועתההגנה והשביעו אותי כשידיי מונחות על ספר תנ"ך ואקדח. התגייסתי בהתרגשות גדולה. אני מאמינה שהמורה יהודית עמדה מאחורי הגיוס שלי. היא התגוררה בביתנו בשכירות, הקימה תזמורת מפוחיות בה ניגנתי, הקימה את הגדנ"ע ברעננה ונפשי נקשרה בנפשה. את גיוסי להגנה שמרתי בסוד מהוריי. אלא שהוריי היו בהגנה בלי שידעתי והם כמובן ידעו שגויסתי. הם גם הסתירו ממני את קיומם של שני סליקים בבית. הצטרפתי לקבוצת נערות והתחלנו להתאמן. האימונים כללו תרגילי סדר, פירוק והרכבה של אקדח באור ובחושך, עזרה ראשונה ואיתות מורס. במהלך אימון הנשק, אחת מאיתנו הייתה קשובה למה שקורה בחוץ. אם הייתה מזהה שמתקרבים בריטים, האקדח היה מוטס לסליק וההתכנסות שלנו הייתה הופכת לשיעור זמרה. למרות ההיכרות שלנו עם נשק, לא ירינו אפילו כדור אחד, לא באימונים ולא בפעילות מבצעית. תפקידנו העיקרי היה להעביר למבוגרים פתקי חניה שמיר . בעברה 1927 נולדה בשנת חֶניה שמיר הייתה מורה, מנהלת בית ספר מגד, מקימת ומנהלת ארכיון רעננה וכיום היא בוועד המנהל של עמותת גמלאי רעננה. היא מספרת: של המאה הקודמת היו 40- "שנות ה

הודעות לגבי תורנויות השמירה שלהם. הדבר המיוחד לרעננה בתקופת המנדט הוא שכמעט לא קרה כאן כלום".

, ארכיון מהלך, היהבעברמורה יקי ויין דרך במשרה מלאה והיום בהתנדבות. ברעננה. אביו, דב 1946- הוא נולד ב ויין, היה קצין גיוס בהגנה. יקי משתף על פי סיפורים ששמע במשפחה וממקורות אחרים: "טרם החתונה גרו הוריי בתל-אביב. אבא קבע פגישה במועד מסוים עם

יקי ויין

חברה, אבל ביקש לבטל את הפגישה בלי להסביר למה. החברה אמרה: 'איזה מזל, גם אני לא יכולה לבוא באותו מועד'. שניהם הגיעו ללא תיאום לבית ספר גורדון בתל אביב. אבא ישב שם כמגייס והחברה הגיעה עם חברה שלה. כך הבינו כולם שהם בהגנה. החברה של החברה הייתה אימי לעתיד. אבא בנה בית בשכונת ציפמן והמשפחה עברה לשם. ברעננה הוריי הקימו את תא ההגנה המקומי. שמו, שגר ישראל ירדני היה במושבה איש לח"י מיוחד, ליד בית הקברות הישן. האיש הקים בבית הקברות סליק לאנשים ונשק בתוך קבר מדומה שהיה מכוסה בלוח שיש, כביכול מצבה אמיתית. הוא נהג להתחזות לתימהוני, היה נעמד ליד חיילים בריטיים שהסתובבו במושבה, מתחיל לזמר ומקשיב לשיחותיהם כדי להשיג מודיעין. 1943- "הכלניות" – הצנחנים הבריטיים, הגיעו לרעננה ב ואימצו לעצמם את בית הקפה פֶניקֶל (ליד יד לבנים של היום). הם נהגו לשבת שם עם שוטרים בריטיים ועם גפירים. אנשי 'הגנה' היו משקים את הבריטים ולאחר כמה כוסיות קוניאק מפנקות היו משכנעים חייל או שוטר פה ושם למכור את נשקם תמורת תשלום סמלי. לפעמים גם גנבו מהם. (הקיםאתהכלבו לחשמלבאחוזהפינתבורוכוב ישראלבלוך שהיום מנוהל על ידי בנו) היה בהגנה ועבד כטכנאי בדואר הבריטי. זה איפשר לו "להזיז" חלקים ורכיבים אלקטרוניים מהדואר לשימוש ההגנה. הוא בנה ארבעה טלפונים ואלה הוצבו בחלק מעמדות השמירה לפי הצורך. מהטלפונים הללו נפרשו כל לילה חוטים למרכז בבית העם כדי לקיים קשר עם העמדות. בבוקר היו מקפלים את החוטים. סיפור הטלפונים התגלגל ויום אחד הגיע לרעננה אליהו גולומב, מפקד ההגנה. הוא ביקש מבלוך להרכיב אחד עשר טלפונים כאלה. את הרכיבים סיפקה ההגנה. בלוך הרכיב והטלפונים נשלחו לאחד עשר היישובים בנגב שעלו לקרקע בלילה אחד כדי לקבע את הנגב בגבולות מדינת ישראל. לאחר קום המדינה פסק ארגון ההגנה מלהתקיים כמחתרת לוחמת, אך המשיך להתקיים כארגון עזר לביטחון ולהנצחת ההגנה. הארגון המשיך לגבות דמי חבר לפעילויות השונות ובין היתר אסף ברעננה כסף להקמת גלעד זיכרון שממוקם ברחבת בית הנוער באחוזה ודחף להקמת בית יד לבנים. כן נחנך בבית העלמין בקלאוזנר קיר זיכרון לחברי ההגנה.

rtalmudi@gmail.com

11

09/2021 - 291 רעננה

מרוסיה באהבה... לערבית ניתן היה לצפות שבמדינה כמו שלנו, בה הערבים הם אזרחים מן השורה ורובם דוברי עברית רהוטה, גם האוכלוסייה היהודית תהיה בקיאה בשפה. אבל אף שישנם בתי ספר שמלמדים את השפה, ולקהל הרחב מוצעים קורסים רבים – עדיין לא מצליחים רבים להגיע לרמת שיחה בסיסית והחלום לקיים שיחות שלום כּרן. על הרקע הזה מעניין להכיר את אולה פרי, ילידת רוסיה, דוברת השפה הערבית ֻ בערבית נגמר במרחבא וש ברמה של שפת אם וכבר עשרות שנים מלמדת אותה.

רן תלמודי מאת: 

הסטיגמה לגבי עולים מרוסיה שהצטיינו במקצועות הריאליים. אלאשבכיתה י' ירד הציון שלי במתמטיקה פלאים, אולי בגלל מורה שלא טיפל נכון בבעייה, ואז, לאחר התייעצות עמוקה עם עצמי, בחרתי ללמוד ערבית במטרה להיות מורה לערבית. למה? כי שפה היא כמו מתמטיקה. יש בה כללים וכשאתה תופס אותם אתה משתלט עליה ביתר קלות. למה ערבית ולא שפה אחרת? בתיכון בו למדתי הייתה מגמה נהדרת לערבית ולא לימדו בו צרפתית כך שהיה קל להחליט. עם סיום התיכון החלטתי לשמור על רצף לימודי והלכתי (במודיעין) ניסו לגייס 8200 לעתודה האקדמית. אנשי יחידה אותי מיד לאחר התיכון, אבל הסכימו לחכות עד שאסיים את התואר באוניברסיטה. למדתי לתואר הראשון באוניברסיטת תל-אביב במסלול דו חוגי - ערבית ומזרח תיכון בעת החדשה. לימודי הערבית קצת אכזבו אותי כי עסקו בעיקר בקריאה ותרגום של טקסטים בערבית ספרותית והזניחו את המדוברת, צריך להבין שהערבית הספרותית משמשת לקריאה וכתיבה, אבל ביומיום הערבים מדברים רק בערבית מדוברת. יש הבדלים לא קטנים בין הספרותית למדוברת. לצורך ההמחשה, זה כמו לדבר ברחוב הישראלי בשפת התנ"ך במקום בעברית היומיומית. אמנם לקחתי במסגרת הלימודים קורס בערבית מדוברת, אבל זה היה קורס בסיסי של סמסטר אחד. . שירתי כקצינה 8200 עם סיום הלימודים התגייסתי ליחידה ועסקתי בחומרים כתובים בערבית. כשהשתחררתי, הוצאתי תעודת הוראה והתחלתי ללמד ערבית בבית-הספר בשיטה בה לימדו אותי, כלומר הדיבור בכתה היה בעברית למעט הטקסטים אותם קראנו ותרגמנו. הרגשתי שהדבר לא נכון. הייתה בבית הספר מורה לאנגלית וביקשתי להיכנס לשיעורים שלה כדי לראות איך היא מלמדת. היא הסכימה ונוכחתי שהיא מדברת עם התלמידים במשך כל השיעור באנגלית. בינגו! הבנתי שזה הדבר הנכון. אני צריכה לדבר עם התלמידים שלי ערבית לאורך כל השיעור. וכאשר אדבר איתם ערבית, זו תהיה המדוברת. ברגע שנפל לי האסימון הזה, הנושא של ללמד ערבית מדוברת בער בי. פחדתי שאם יום אחד מישהו ישאל אותי מה אני עושה ואגיד לו שאני מורה לערבית והוא יתחיל לדבר איתי ערבית מדוברת ואני לא אהיה מסוגלת לתקשר אתו, הלך עלי. התחלתי ללמוד עם חברה שלי ערבית מדוברת. עברנו ממורה למורה

אני פוגש את פרי ברעננה והדבר האחרון שאני מצפה לו הוא לשמוע ח' ו ע' גרוניות מתגלגלות מפיה בטבעיות. היא מברכת אותי לשלום בערבית 'אסלית' כאילו גדלה בנצרת או בכפר קאסם. היא נחשבת ל-המומחית ב'ה' הידיעה להוראת ערבית מדוברת בארץ והיא מלמדת ערבית מצעירותה ועד היום, גם אחרי שיצאה לגמלאות.

המיקרופון לרשות אולה פרי: "אני ילידת מוסקבה. עלינו לארץ לקיבוץ גבעת השלושה . לאחר זמן קצר עברנו לבת ים, 5 כשהייתי בת 1959 בשנת כאשר הייתה עדיין בת-ים (במלרע) ולא באת יאם. שם עברה עליי ילדותי. בתיכון, עד כתה י' הצטיינתי במקצועות הריאליים וראיתי את עצמי בעתיד מורה למתמטיקה ופיזיקה כפי שהייתה

12

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

והתקדמנו עד שליטה במדוברת. במקביל, בשיעורים בבית הספר התחלתי לדבר עם התלמידים ערבית מדוברת בסיסית. כמובן שאת קריאת הטקסטים עשינו בספרותית. ברעננה לימדתי בחטיבת אלון. הייתה בתיכון אוסטרובסקי מורה לערבית ששברה רגל. המנהל המיתולוגי, דוד קורנגרין ז"ל, שאל אותה אם היא יכולה להמליץ על מורה שתחליף אותה. היא אמרה שיש מורה לערבית בחטיבת אלון אותה היא לא מכירה אבל התלמידים שמגיעים ממנה מצטיינים בערבית. קורנגרין פנה אלי, והשאר היסטוריה. לימדתי ערבית בתיכון 'אוסטרובסקי' עשרים שנה. לשמחתי ניתן היה בתיכון להגיש תלמידים לבגרות בערבית ספרותית או מדוברת, לפי בחירת התלמיד וכך התחלתי להגיש תלמידים לבגרות בערבית מדוברת. הנה סיפור המדגים שהגישה שלי הייתה נכונה. יום אחד הגיע לבית הספר המפקח ללימודי ערבית והוא ביקש להיכנס לשיעור שלי ללא תיאום מראש, מה שמאוד הלחיץ אותי. התחלתי להעביר את השיעור כפי שתכננתי ואחרי עשרים דקות המפקח אמר: 'אולה שבי, אני אמשיך'. הוא התחיל לדבר אל התלמידים בערבית מדוברת, ואני נלחצתי. חשבתי לעצמי, איך הם יבינו אותו? ואז קלטתי מה הצלחתי לעשות. הוא דיבר ומדי פעםשאל את התלמידיםאם הם מבינים אותו והם הבינו. זה היה תענוג. שפה זרה מלמדים בעזרת השפה. הדרך הזאת לא הייתה שכיחה, בייחוד בלימודי ערבית ולכן אני נחשבת למומחית בהוראת ערבית מדוברת אפילו שאצלי זו שפה נרכשת ולאשפתאם. היום ישהבנהשל העניין ומתעורר ביקוש ללימוד ערביתמדוברתמצדמוריםלערבית. למשלאני מלמדת מורות. 6 בהתנדבות בזום ערבית מדוברת לקבוצה של במהלך הזמן עשיתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב בשיטות הוראת שפה. אחד המרצים שם הציע לי להיות אסיסטנטיתשלו. הבהרתי שאין לי עניין להיותאסיסטנטית לענייני פקידות, והוא נתן לי ללמד את הקורס שלו במקומו. במקביל לעבודתי בבית הספר לימדתי בהשתלמויות הוראה שנים מטעם מכון 10 איך ללמד שפה זרה. בנוסף, לימדתי מרחבים. המכון עוסק ב'אזרחות משותפת' כלומר הדרכה כדי להקנות הזדמנות שווה לכל האזרחים. זהו מוסד מיוחד ומדהים שיושב בלוד וממומן כולו מתרומות. שם אתה רואה את מגוון אזרחי ישראל – יהודים, ערבים מוסלמים ונוצרים ודרוזים. אני נכנסתי שם לנישה של ההוראה. הובלתי מטעם המכון השתלמויות בערבית לשוטרים, למורות לערבית ועוד. בעבודתי שם הדגשתי שני דברים חשובים שעל מורות לערבית, שהן ערביות במוצאן להבין ולהפנים לפני שהן משתבצות לבתי ספר עבריים: א. הוראת שפה זרה דורשת כלים ייחודיים שעל המורה לרכוש והעובדה ששפת האם שלהן ערבית אינה מספקת. ב. הן חייבות לשלוט בעברית כדי שהתלמידים יבינו אותן היטב ובכך למנוע זלזול מצד התלמידים. במסגרת עבודתי במכון יצא לי לשבץ מורות ערביות לבתי ספר עבריים. מה יחס המשפחה לכיוון שבחרתי בחיים? "אמנם בית הגידול שלי רוסי ופניתי לכיוון זר לחלוטין למקור שלי, אבל הוריי ואחיותיי אף פעם לא ניסו לעמוד בדרכי אלא להיפך, זרמו אתי. יש לי שלושה ילדים, מתוכם רק אחד למד ערבית וניגש

לבגרות בערבית. כמוני הוא שירת במודיעין, אבל את הערבית הוא עזב והפך להיות עורך דין. כשבן זוגי פרש לגמלאות הצעתי לו ללמוד ערבית בקבוצה שאני מלמדת אבל אחרי ניסיון קצר הוא הכריז ש: א. אני מלמדת נהדר, ב. זה לא בשבילו. ניסיתי ללמד את נכדיי הקטנים וגם זה לא הלך. הסנדלרים הולכים יחפים כידוע. האם יש לי קשר עם ערבים? כשלימדתי תלמידים בכיתה ו' לפני האינתיפאדה הראשונה, נסענו לביקור באום אל-פחם. הילדים התחלקו לקבוצות, ביקרו בבתי התושבים ומאוד נהנו. יש לי קשר עם כל המורות הערביותשהדרכתי. קליטה של מורות ערביות לבתי ספר עבריים היא דבר מורכב. הייתה מורה ערביה ששיבצתי לבית ספר עברי. המנהלת שאלה אם יש לה תעודת יושר. שאלתי אותה: מכל המורים שמלמדים פה את מבקשת תעודת יושר? והיא ויתרה. כיום יש ברעננה רק מורה ערבית אחת, בבית ספר שקד בשכונת לב הפארק והיא מלמדת אנגלית וערבית. לגבי קשר עם ערבים מחוץ לישראל דרך הרשתות החברתיות, אני לא פעילה בפייסבוק. אני חברה בקבוצת ווטסאפ שנקראת עברית-ערבית. משתתפים בה ישראלים וערבים ממדינות ערב כמו מרוקו, מצרים, תוניס ועוד. החברים שם רוצים ללמוד עברית. בקבוצה אני בחזקת קוראת אבל לא מגיבה. מה אני עושה היום? שנים שאלתי את עצמי: מה 10 כשפרשתי לגמלאות לפני את רוצה לעשות הלאה? ועניתי – ללמד! זה מה שאני אוהבת ועושה. לשמחתי יש ביקוש רב מצד מבוגרים ללמוד ערבית מדוברת. בדרך כלל המבוגרים אומרים שחשוב מאוד ללמוד ערבית ושכל המדינה הייתה צריכה ללמוד ערבית אבל את זה אני שומעת שלושים שנה. במרכז התרבות כושר ופנאי לאזרחים וותיקים ברעננה יש לי שלוש קבוצות, מתחילים, מתחילים פלוס ומתקדמים. גם בכפר סבא, במועדון לאזרחים וותיקים יש לי קבוצת מתחילים וקבוצת מתקדמים. מתעייפת? מה פתאום. נהנית מכל רגע". جارك القريب ولا اخوك البعيد

עדיף שכן קרוב מאח רחוק اسال عن الجار قبل الدار שאל על השכן לפני שתשאל על הדירה

rtalmudi@gmail.com

מנדל MNDL דפוס ן הפקות ן עיצוב שנשנה טובה לחברי מערכת “כיוון חדש“ והנהלת העמותה 0 5 4 - 4 8 3 8 3 5 0

13

09/2021 - 291 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

- מרכז תרבות כושר ופנאי של העמותה לאזרח הוותיק ✿ בחודש אוגוסט המשיכה פעילות המועדון כרגיל, כולל החוגים, לבקשת הגמלאים. כמו כן התקיים נופשון שלישי לירושלים במלון יהודה, והתקיימו סיורים למוזיאונים בתל אביב ויציאה למופע בתיאטרון הבימה. בסוף החודש תתקיים הרמת כוסית עם מופע לראש השנה. בחודש ספטמבר, העמוס בחגים, ייצא המועדון לחופשה.

מבזקים

מרכז היום של העמותה לאזרח הוותיק- ✿ , אחות מרכז היום, יזמה מבצע טובה פינקלס מבורך של חיסון מבקרי מרכז היום במרכז עצמו ללא צורך ללכת למרפאות ולהמתין בתור. כמו גם בשני החיסונים הקודמים בוצעו החיסונים בידי אחיות מיומנות של קופת החולים, וכעת כל המבקרים מחוסנים חיסון שלישי.

חברי הטלוויזיה הקהילתית בפגישתם עם ראש העיר כדי ✿ לבדוקאפשרות לחידושהפעילותשנפסקה עקב הקורונה.

מספר המאומתים/חולים בקורונה והמבודדים ברעננה ✿ המשיך לעלות בחודשאוגוסט והפך את רעננה לעיר כתומה על סף האדומה. עיריית רעננה, בשיתוף קופות החולים המשיכהלהפעילמתחמיםיעודייםלקבלתהחיסון השלישי. כדאי להתעדכן לפני ההגעה למרכזי החיסון. עיריית רעננה יוצאת בקול קורא לשכירת עשרות ✿ במרכז העיר במטרה להגדיל את מאגר חניות פרטיות החניות לתושביה, סוחריה ולאורחיה. הקול הקורא מתייחס לחניות וחניונים פרטיים הנמצאים במרכז העיר על ציר אחוזה, מרחוב בר אילן במערב ועד רחוב קזן במזרח, וברחובות ההניצבים לאחוזה, עד מרחק מטר. המעוניינים להשכיר חנייה לעירייה יפנו 200 של .09-7400270 . למרכז ליזמות ולחדשנות טל 2021 עומד להיפתח בסוף שנת מרכז מסחרי חדש ✿ בשכונת נווה רמז. הכניסה אליו תהיה מרחוב סשה ארגוב קומות והוא 3 וייתכן שגם מרחוב וייצמן. המרכז יכלול יכיל חנויות, מסעדות ובתי קפה, מכבסה, סניפים של קופות חולים, חדר כושר, קליניקות, משרדים ועוד.

- קבוצת ההליכה הנורדית קבוצת הליכה נורדית ✿ בפארק רעננה ממשיכה לפעול ללא עלות עד סוף ספטמבר בימי שני בשמונה בבוקר. יש להירשם מראש , בשעות 2 שלוחה 09-7747041 . אצל מרים זכות טל הבוקר.

קבוצת התיאטרון של המועדון הופיעה בהצגה לסיום השחקנים (עשר נשים וארבעה 14 - שנת הפעילות גברים) עבדו לאורך השנה, בהנחיית הילה גונן. ההצגה: "הכל יחסי/יחסים", הורכבה משבעה קטעים המתייחסים ליחסים שונים בין בני אדם: בין בני זוג, בין שתי חברות, בין אמא ובת, בין מעסיק והעובדת שלו ועוד. גונן הבמאית היא גם שחקנית בתיאטרון הסמטה ביפו ועובדת עם קבוצות נוספות בגיל השלישי. היא מתייחסת ברגישות רבה לחברי הקבוצה ומאלתרת פתרונות יצירתיים גם למי שמתקשה ללמוד התפקיד בע"פ. ההצגה קצרה תשואות רמות, והתקיימה על פי כללי התו הירוק, באולם המועדון שהיה גדוש בצופים.

הדמיית המרכז המסחרי בביצוע חברת טוטם

14

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

המשחקים האולימפיים המשחקים האולימפיים, המתקיימים בכל ארבע שנים, מקורם במנהג עתיק יומין: סבב המשחקים הראשון התקיים בעיר אולימפיה 776 שביוון העתיקה, בשנת לפני הספירה! המשחקים היוו שילוב של טקס דתי, שנערך לכבודו של האל המיתולוגי זאוס שמקדשו שכן באולימפיה, ותחרויות אתלטיקה בהן התחרו משלחות מערי- המדינה והנסיכויות שהרכיבו את יוון העתיקה. משחקים אלה נערכו כבראז בכלארבעשנים וככל הידוע נשמרמנהג זהבמשך 393 למעלה מאלף שנה. המשחקים האחרונים נערכו בשנת לספירה), במקביל 426 לספירה (ולפי גירסה אחרת, בשנת לגזירות שלטוניות שאסרו על המשך פולחן האלים היוונים. גורמים 17- לאחר הפסקה ארוכה מאד, החלו במאה ה פרטיים שונים לקיים תחרויות ספורט שניסו להחיות את המודל האולימפי (תוך איזכור שמו): קיום תחרות במספר ענפי ספורט, על פני מספר ימים, ובהשתתפות משלחות רבות. תחרויות כאלה התקיימו לתקופות קצרות באנגליה, גם ביוון. לבסוף, בשנת 19- בצרפת, בשוודיה ובמאה ה , יזם המחנך וההיסטוריון הצרפתי פייר דה-קוברטן 1890 את הקמת "הוועד האולימפי הבינלאומי" שייסד את המשחקים האולימפיים המודרניים במתכונתם הנוכחית. המשחקים הראשונים שיזם הוועד האולימפי התקיימו 14 - נציגים מ 241 ביוון, והשתתפו בהם 1896 בשנת בפאריס, 1900 מדינות. המשחקים הבאים התקיימו בשנת לאחריהם בסנט לואיס שבארה"ב, ובהדרגה תפסו את מקומם כאירוע הספורט הבינלאומי החשוב ביותר. מתקיימת מדי ארבע שנים גם "אולימפיאדת 1924 מאז ,1960 חורף", במרווח של שנתיים ממשחקי הקיץ. מאז שנת מתקיימים בסמוך למשחקים האולימפיים גם המשחקים ה"פאראלימפיים" בהם משתתפים ספורטאים נכים מרחבי העולם. בודדים היו המקרים בהם לא קויימו המשחקים , אירע 2020 הפאראולימפיים במועדם. עד למשחקי שנת הדבר רק בשל מלחמות העולם. משחקי טוקיו של שנת נדחו בשנה בשל מגפת הקורונה, והתקיימו ללא 2020 11,656- קהל. למרות זאת, השתתפו במשחקים לא פחות מ מדינות. 206- ספורטאים מ ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדת הלסינקי בשנת , שכן בריטניה נכנעה ללחץ מדינות ערב וביטלה 1952 הזמנת המשלחת הישראלית. מאז השתתפה ישראל בכל האולימפיאדות, פרט לזו שהתקיימה במוסקבה בשנת ושהוחרמה בידי מדינות המערב עקב פלישת ברית 1980 המועצות לאפגניסטאן מספר חודשים קודם לכן. מדליות ראשונות הושגו בידי ספורטאי ישראל באולימפיאדת , כשיעל ארד ואורן סמדג'ה זכו 1992 ברצלונה בשנת בתחרויות בענף הג'ודו. הישגי ספורטאינו בטוקיו בשנת היו הטובים ביותר מעולם. 2021 ירון מהולל מאת:  לינוי אשרם ומדליית הזהב

לסניף הדואר החל מהחודש שעבר מתאפשרת ההגעה ✿ רק בהזמנת תור מראש ולא ניתן להגיע בקניון רננים באופן ספונטני בשעות הפעילות של הסניף. חברת דואר ישראל הודיעה השבוע כי גם סניף זה יעבוד בשיטת תור בקליק. סניף זה מצטרף לסניף ברחוב אופסטרלנד , הפועל בצורה זו כבר מספר חודשים. 4 כעת ניתן להגיע באופן ספונטני רק לסניף ברחוב התקווה במגה בעיר.

טריוויה

Yehudit_helfer@walla.com

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

למשפחת שטיינמץ משתתפים בצערכם על פטירתו הפתאומית של ז"ל מנחם שטיינמץ חבר וועד המנהל בעמותה, מתנדב מסור במרכז היום שנים, אדם אהוב, ורב חסד. שלא תדעו עוד צער!! חברי העמותה למען האזרח הוותיק רעננה ההנהלה, צוות העובדים והמתנדבים הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2021 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש ספטמבר מה במגזין? תוכנית אולפן מוקדש לזכרו של יעקב גולדברג ז"ל - קטעים מיצירותיו מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות באתר העמותה קהילתית T . V בלשונית www . amutaraanana . co . i l ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה !

למשפחת גולדברג משתתפים בצערכם על פטירתו של ז"ל יעקב גולדברג

חבר בטלוויזיה הקהילתית רעננה. מתנדב מסור, תרם רבות מכישוריו הרבים וייצג את א"י היפה. יהי זכרו ברוך!! חברי העמותה למען האזרח הוותיק רעננה ההנהלה, צוות המתנדבים בטלוויזיה

15

09/2021 - 291 רעננה

פעם רוקח תמיד רוקח מפתיע לעתים לשמוע באילו נסיבות מקריות מתקבלת החלטה דרמטית כל כך אצל יהודים בחו"ל, ), הרוקח הפעיל המבוגר בארץ, היה 81( לעזוב הכול מאחוריהם ולעלות ארצה. אצל לואיס מחט מדובר בסוג של 'עץ או פלי' ממש. נפגשנו לשיחה לבבית על עבודת הרוקחות ההולכת ומשתנה, על העלייה מדרום אפריקה ועל שינויים בקהל הלקוחות הישראלי.

עוזי מנור מאת: 

אז איך בכל זאת? "התלבטנו לגבי איזה מעבר לעשות. החלטנו לפרסם את ביתנו למכירה. שיחקנו מין משחק שכזה: אם המתעניין הראשון שיגיע לראות את הבית יחליט לקנות אותו – נעלה לישראל, ואם לא – נעבור ליוהנסבורג. וכך קרה שהאישה הראשונה שהגיעה קנתה את הבית. השנה , ואנחנו ארזנו את החפצים ועלינו לישראל, 1978 הייתה או ליתר דיוק למרכז קליטה לנתניה. משם הגענו לרעננה, כי שמענו שיש פה ריכוז גדול וטוב של דרום אפריקאים". איך הייתה הקליטה? "היה לי מקצוע טוב וניסיון רב בעבודה אז היה לי מזל להתקבל לעבודה בחברת "טבע" במפעל שלהם בכפר סבא. עבדתי שם כשנה ואז שוב, המקריות גרמה לי לשנות כיוון ולצאת לדרך חדשה". מה קרה? "כאמור עבדתי ב'טבע' ויום אחד ביקשתי משליח שיקנה עבורי בבית מרקחת תרופה לטיפול באסטמה עבור בני. הוא חזר ואמר שחיפש לשווא במספר מקומות ולא מצא. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאדם יהיה זקוק לתרופה ולא ימצא אותה בבית מרקחת. ככה בדיוק גמלה בליבי ההחלטה לעזוב את 'טבע' ולפתוח בית מרקחת משלי". נראה שאם כך הגשמת את חלומך בית מרקחת בשכירות בשם 1979- "כן. בתחילה פתחתי ב "אחוזה" ברחוב אחוזה. אחרי מספר שנים לקחתי שותף. בהמשך פתחתי בית מרקחת משלי ברחוב אחוזה פינת שנה עד 30 - הגדוד העברי. הייתי מאד מרוצה ועבדתי בו כ שהפסקתי". מה גרם לך להפסיק? "רשת סופרפארם הגדולה נכנסה לתמונה בתחום בתי המרקחת. הבנתי שלא אוכל להתחרות בהם ושלבית מרקחת כמו שלי אין סיכוי מולם. החלטתי למכור את בית המרקחת ולשמחתי נקלטתי בעבודה ב... “סופרפארם". ובגיל שמונים אתה עדיין שם? "כן. לאחר סגירת בית המרקחת עבדתי כעשר שנים בסניף

אנחנו יושבים בדירתם המטופחת של לואיס השנים האחרונות, לינדה. 12- מחט ובת זוגו ב הדירה ממוקמת בצפון רעננה והיא טובלת בפרחים ובעציצים. את פניי בכניסה מקדם אוסף מרהיב של

פילים, מן הסתם זיכרון מדרום אפריקה, ארץ הולדתו.

צילם: מוטי בן-ארויה

לואיס מחט

ספר לי על התקופה ה"דרום אפריקאית" שלך. "נולדתי ביוהנסבורג. אבי ברח מליטא עוד לפני השואה ואימי הגיעה אחריו. גרנו בעיירה לא רחוקה מיוהנסבורג . לאחר סיום לימודי הרוקחות krugersdorp בשם התקבלתי כשותף ועבדתי כמנהל סניף גדול בחברה של בתי מרקחת. רוב המנהלים שם היו יהודים. התחתנתי עם רעייתי סילביה ז"ל, שנפטרה לצערי לפני כעשרים שנה. נולדו לנו שלושה ילדים, ואף לא אחד מהם בחר במקצוע הרוקחות. הבכור אנטוני, הוא יועץ כימיקלי למפעלים שעוסקים בנוזלים, אילנה עובדת בהייטק, וגווין הצעיר הוא מורה למתמטיקה. תנאי החיים שלנו בדרום אפריקה היו טובים. הילדים למדו במוסדות חינוך יהודיים ביוהנסבורג, מה שהבטיח להם חינוך טוב, אבל אנחנו נאלצנו להסיע אותם כל הזמן: ללימודים, לחוגים ולחברים. התחיל להיות לנו קשה, אבל לא רצינו שהילדים יסבלו מזה. התחלנו לחשוב על מעבר ליוהנסבורג. במקביל חלה הרעה במצב הכללי בדרום אפריקה על רקע היחסים המתוחים בין הלבנים לשחורים. ועדיין, עלייה לישראל עלתה כאפשרות קלושה בלבד".

16

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

שלהם בתל השומר. אבל הנסיעות לעבודה מרעננה החלו להכביד. לפני כשלוש שנים ראיתי שיש מישרה בסניפם ברעננה ולשמחתי התקבלתי. מאז אני עובד שם במשמרות פעמים בשבוע ומאד מרוצה שיש לי גם 5-4 של שבע שעות אפשרות וגם כוח להמשיך בעבודה. אני אוהב את המקצוע ונהנה מהמגע עם אנשים. המוטו שלי: אני מתנהג כלפי כל בן אדם כמו לבן משפחה". יש הבדלים בעבודת הרוקחות בין היום למה שהיה פעם? "יש כמובן הבדל גדול. פעם הרוקח, כשמו כן הוא, היה רוקח בעצמו את התרופות. היה לו יותר מגע הן עם החומרים מהם מכינים את התרופות והן עם האנשים שבאו לקנות. 90%- היום מרבית התרופות מגיעות בחבילות. אצלנו, כ מהתרופות המגיעות לבית המרקחת כבר מוכנות, ואת השאר מכינים במעבדה של הסופרפארם בפתח תקוה. אין גם מה להשוות את מגוון התרופות שהיה בעבר לעומת המגוון העצום של התרופות כיום. אני עדיין לומד כל הזמן את כל החידושים. עוד הבדל הוא שבעבר הייתה מידה של אינטימיות בין הרוקחים לקליינטים. בית המרקחת היה מעין "מוסד" שכונתי. ברוב המקרים הרוקח הכיר את הלקוחות ובני משפחותיהם, והם היו באים ומספרים לו על בעיותיהם הבריאותיות, מתייעצים איתו לגבי תרופה מומלצת, ומחכים בסבלנות להכנתה. היום חסר המימד האישי. באים עם המרשם, ממתינים בחוסר סבלנות והולכים. אינטימיות זו חסרה לי". האם נעלמה לגמרי? "לא לגמרי. אני גם כיום מייעץ ללקוחות שבאים בעיקר בלילה. כנראה שאז יש יותר זמן ואני, בשמחה, מנהל אתם שיחה ומייעץ לפי הצורך". ומנסיונך רב השנים מה היית מייעץ לנו? צריך לתת אמון ברוקח שאליו הולכים. במקום השני, אחרי הרופא, נמצא הרוקח ועליו יש לסמוך יותר מאשר על השכן או החבר". אם קונים תרופות, יש לקנות רק מה שבאמת צריך ולא מה שאתםחושביםשצריך. תרופותרבות נזרקותלפחללאשימוש. אין להפריז בלקיחת תרופות אלא רק מה שנחוץ. אנשים מפחדים לקחת פחות בהנחה שמה שיותר זה יותר טוב. למי שלוקח הרבה תרופות כדאי גם להתייעץ עם הרוקח. יש היום בקופות החולים רוקח קליני שאמור לבדוק את כמות התרופות הניתנות, והאם השילוב ביניהן איננו מזיק, דבר שקורה, לצערי, לעתים קרובות". כששבתי לביתי לאחר הפגישה עם מחט נזכרתי בדודתי הרוקחת, שבשנות הארבעים של המאה שעברה ניהלה בית מרקחת שכונתי ברחוב בן-יהודה בתל-אביב. אהבתי לבקר שם ולהיכנס למעבדה בה הכינה ורקחה במו ידיה את התרופות. פעמים רבות הייתי עד לקשרים האינטימיים שהיו לה עם אלה שבאו להתייעץ אתה.

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה

מרכז תרבות כושר ופנאי הרשמה לחוגי אומנות 2021-2022 עיסת נייר ● ציור מנדלות ● קרמיקה ● ציור תכשיטנות למתחילים ● רישום ● חדר כושר לנשים וגברים מוזמנים לשיעור נסיון ללא תשלום או התחייבות.

צרפתית ● גרמנית ● יידיש ● מועדון ללא עלות

התעמלות נשים ומכשירים סדנאות תנועה והעצמה לנשים

ניה ● פילאטיס ● יוֹגה ● פלדנקרייז ●

התעמלות שיקומית על כסאות משולב חדר כושר ריקודי עם לנשים תיאטרון פיתוח קול חבורת זמר "המרעננים" חברותא ערב חווייתי עם דניאל תמיר בזמר, ניגון ושיר 20:00 מוצ"ש בשעה 02.10.21

כיתות/אולמות להשכרה לאירועים מרגשים ועוד

המרכז פועל ע"פ התו הירוק.

פרטים והרשמה במרכז תרבות כושר ופנאי רעננה 114 ההגנה 09-7720707 . טל SPORT 4 U@NETVISION . NET . IL ‏

‏ Manor_un@hotmail.com

17

09/2021 - 291 רעננה

שנה טובה ומתוקה

3

15 -

5

|

|

24

40 www.beth-juliana.co.il | 09-9704737

22

ארבע אימהות

מאיר חוטקובסקי מאת: 

אילן רונן בימוי: תיאטרון בית לסין נעמה אמית, לירית בלבן, שירי גדני, עדי גילת, יובל ינאי, מירב פלדמן, שחקנים: אורנה רוטברג, אודי רוטשילד בקונוטציה הישראלית הלאומית "ארבע אימהות" הן קבוצת אימהות שקמה בעקבות אסון המסוקים, כדי לזרז את יציאת צה"ל מלבנון. למעלה מעשרים שנה מאוחר יותר מקבלות

תיאטרון תערוכה

"ארבע אימהות" קונוטציה אחרת לגמרי. מדובר באתגרים שהחברה הישראלית על מגוון רבדיה מתמודדת איתם, ובמקרה של ההצגה החדשה של תיאטרון בית לסין, האתגר הוא במיוחד למגזר הדתי, אם כי בוודאי לא רק לו. מדובר בקומדיה משעשעת ועם זאת מרגשת ויש בה אמירה פוליטית/חברתית/פמיניסטית. יונתן הוא בן לשתי אימהות לסביות שהתגרשו לאחר שהביאו אותו לעולם. כל אחת מהן נישאה שוב לבת זוג אחרת, וכך יוצא שיונתן גדל וחונך בידי ארבע אימהות. רוצה הגורל, ובבגרותו מתאהב יונתן בהילה, נערה חוזרת בתשובה שגדלה והתחנכה בבית דתי לאומי ואביה הוא רב וח"כ מטעם מפלגה ציונית דתית. הילה נכנסת להריון לא צפוי, והזוג מחליט להינשא. ציר העלילה נסב סביב האופן בו יציג יונתן את משפחתו, 'השנויה במחלוקת', להילה ולהוריה שאינם מסוגלים, רחמנא ליצן להגות את המילה לסבית. זוהי קומדיית מצבים המיטיבה להציג את הקשיים שניצבים בפני הורים בתקופה המודרנית. הבמאי והשחקנים מיטיבים להציג את הקשיים באופן שהוא גם משעשע וגם גורם לקהל לשאול עצמו שאלות נוקבות. יחד איתי בהצגה צפו אנשים דתיים רבים ולמשמע התשואות, ניתן להניח שיוצרי ההצגה הצליחו במשימתם להעביר המסר. אימהות. 4 המחזה נכתב על ידי דניאל לפין בהשראת סיפור אמיתי של בחור בשם רוז שהמחזאי פגש בלוס אנג'לס ושגודל על ידי meirch@gmail.com

מוזיאון העיצוב בחולון הנשף / מלכה מהולל מאת: 

יערה קידר, האוצרת של התערוכה הקסומה "הנשף" בחרה לפתוח את הרצאתה אודות העבודה על התערוכה בציטוט מתוך סינדרלה: "אפילו לניסים לוקח קצת זמן להתגשם" (כה אמרה הפייה הטובה לסינדרלה כשבמגע שרביט הקסם הפכה את בלויי שמלתה לשמלת נשף מפוארת. בין השאר התכוונה קידר לעובדה שהתערוכה נפתחה באיחור של שנה בעקבות הקורונה. מעצבים ישראלים שעיקר עיסוקם הוא שמלות ערב ושמלות כלה. 55 בתערוכה המוצגת במוזיאון לעיצוב בחולון, משתתפים הנתון הזה מדהים כשלעצמו, אך הוא מקבל משמעות עמוקה יותר כשלומדים שבשבוע האופנה לכלות שנערך בניו יורק שליש(!) מהמשתתפים היו מעצבים ישראלים. היצירתיות הישראלית באה לידי ביטוי גם בעיצוב השמלות אבל גם בעיצוב התערוכה, במחשבה שעומדת מאחוריה, ובתשומת הלב לפרטים הקטנים ביותר, כולל המוסיקה המלווה אותה. כשקידר שואלת אם הנשפים המפוארים אינם אלא אסקייפיזם, בריחה מן המציאות של מלחמות, אסונות טבע, דיקטטורות וכו' – היא עונה בחיוב. נשפים היו בעבר מנת חלקם של האליטות, אך הסיפורים והסרטים ששחזרו ותיעדו אותם הפכו אותם לנחלת הכלל. כל אחד (או אחת ליתר דיוק) יכול להיכנס ליום אחד לפנטזיה ולחלום על ימים טובים יותר. התערוכה אביזרים שהוכנו על ידי טובי 50- שמלות ו 120 . היא הדגמה לאפשרות לברוח לכמה שעות לעולם של פנטזיה, חלום ואגדה המעצבים בארץ בניצוחה של יערה קידר. מוצגים בארבע גלריות עפ"י נושאים: "הנשף המודרני: קוטור ישראלי", "לב של זכוכית: מסע בעקבות נעלי סינדרלה", "מפגש שמלות מן האגדות לבין מחשבות על קוטור חדש", ולקינוח חדר הקצפת והכובען המטורף". מעניינת במיוחד השמלה שהכין ירון מינקובסקי הנקראת "שמלה חד פעמית". היא עשויה כולה מנייר טואלט ומסמלת (שלא לומר מבקרת) את הניגוד שבין פרק הזמן הקצר של אירוע החתונה לבין התהליך הארוך, המרגש וכמובן היקר עד מאוד. קידר מסיימת את דבריה בשירה של נורית זרחי: שמלות. "אחת יש ורודה כמו תפוח, אחת עם שני כיסים, אחת עם שרוול נפוח, מצויירת פסים פסים, ושמלה שקיבלתי מסבתא ממשי עם קישורים, אותה היא לבשה בשבתות ואני בחג פורים". מומלץ ביותר להגיע להרצאה של קידר לפני התערוכה. "ולחשוב", כפי שכתב אחד המבקרים בספר האורחים, "לחשוב שכל זה התחיל מעלה של תאנה". malcamehulal@gmail.com

19

09/2021 - 291 רעננה

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker