החאן - דרייפוס - קומדיה מרגשת

אלי ביז'אווי נוסח עברי: ארז שפריר בימוי: ז'אן קלוד גרימברג מאת

סבטלנה ברגר תפאורה ותלבושות: דורי פרנס מוזיקה: רוני כהן תאורה: אביתר עומסי כוריאוגרפיה:

(לפי סדר הופעתם): משתתפים – זלמן, אחראי על ניהול מועדון התרבות היהודי אריה צ’רנר מוטְל, חייט ומעצב התלבושות בהצגה, מגלם את פיקַארד, קצין הצבא הצרפתי העוין ניר רון – – מֹוריס, במאי וכותב המחזה "דרייפוס", מנהיג להקת תיאטרון החובבים איתי שור – מישָה, סנדלר, מגלם את דרייפוס שחר נץ – אהְרון, ס ַּפַר, מגלם את אמיל זולא, הסופר שלחם לזיכוי דרייפוס יוסי עיני – דינה, בעלת מכולת כרמית מסילתי – מרים, בת אחותו של אהרון, מגלמת את לוסי, אשת דרייפוס ניצן לברטובסקי – ד"ר וסלבאום, מרצה אורח בנושא 'הציונות לאן?' / מארֵק, בריון פולני גל זק – יאנֵק, בריון פולני / נחמן המתופף שלו גלבר

איתי שור שחר נץ

דרייפוס

2

בעיירה יהודית בפולין, בין שתי מלחמות העולם, להקת שחקנים חובבים* עורכת חזרות על מחזה, המשחזר את פרשת דרייפוס. על רקע האנטישמיות המאפילה אט אט על חייהם, הם עסוקים בוויכוחים ובמריבות על כל פרט בהצגה: על צבע המדים, על איך משחקים והאם אירוע כמו פרשת דרייפוס עלול להתרחש שוב.

מחזה מצחיק ונוגע ללב על יהדות, הישרדות ואהבת האומנות.

*בעיבוד זה, להקת החובבים מבוססת באופן חופשי על "התיאטרון העממי" של וילנה מיסודו של נחום ליפובסקי.

אריה צ'רנר, איתי שור, ניר רון, יוסי עיני, שחר נץ, ניצן לברטובסקי, כרמית מסילתי

צוות הפקה: יהודית כץ הפקה וניהול הצגה: לינוי יעקובי עוזרת במאי:

אסף ברזניצקי תכנייה: – תיאטרון החאן שרי נחשוני יחסי ציבור: משה נחומוביץ' – מוזס ארט צילום ועיצוב פוסטר: Elad Elharar – אלעד אלחרר עימוד פוסטר ועיצוב תכנייה:

ששון חזם מנהל טכני וייצור: רוני כהן מנהל תאורה וסאונד: סופי מולדבסקי עיצוב תסרוקת ואיפור: פאולה טימונר, תמרין קול, מיכל קנדל, מלבישות: אור שרבליס עאסם אל-שריף מנהל במה: חאלד חמדאן, אדם פסח, שגיא שם טוב, עובדי במה: מחמוד גית יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, תאורנים: אביה סגל, דימיטרי לוין ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב טכנאי סאונד: שמעון אהרוני ייצור תפאורה: ואדים לוין, לודמילה קוזלוב חייטּות ותפירה:

Design & Illustration יעל אילן צילומי במה: רדי רובינשטיין צילומי טריילר וטיזרים:

תודה לְ: הבימה מוזיאון ארכיון גשר תיאטרון , ירושלים ע"ש ישראל גור הארכיון והמוזיאון לתיאטרון

(ללא הפסקה) דקות 35- כשעה ו משך ההצגה: 2024 בפברואר 3 הצגה ראשונה:

3

תיאטרון החאן

העניין הראשוני שלי במחזה "דרייפוס", נבע מתוך עיסוקו בשחקנים ובאומני במה יהודים. כשחקן בלהקת החאן – מלהקות התיאטרון הוותיקות שיש בארץ – וכמי ששורשיו האישיים ביהדות מזרח אירופה, הנושא סיקרן אותי מאוד. הדמויות הזכירו לי את בעלי המלאכה ב"חלום ליל קיץ" של שקספיר, המתכנסים ביער ומקיימים חזרות על הצגת תיאטרון. בלהקות חובבים יש לעיתים תשוקה יותר גדולה מזו של שחקנים מקצועיים שעוסקים במשחק לפרנסתם – לשחק על במה, לזכות בתהילה רגעית ולהגשים את המאוויים הכמוסים. גם במחזה זה יש סנדלר, בעלת מכולת, חייט וספר – משלחי יד שאינם קשורים לתיאטרון. תהליך החזרות על הבמה הבדיונית הזכיר לי את הדינמיקה שאני מכיר כשחקן וכבמאי מחדר החזרות בתיאטרון המקצועי, בו השחקנים ואנשי הצוות אוהבים להעיר ולהציע הצעות בקול רם, כאילו הם במאים נוספים. גם השחקנים במחזה הזה נוהגים לרכל ולהקניט, ומדברים מאחורי הגב או מול הפרצוף באופן מאוד דעתני ו"יהודי". על תיאטרון, אנטישמיות והיכולת לשנות את המציאות ארז שפריר, בימוי

ככל שצללתי פנימה, הבנתי משהו אפילו יותר עמוק לגבי המחזה, והתחלתי להתלבט בשאלה הכי חשובה מבחינתי: האם תיאטרון יכול לשנות מציאות? האם הצגה יכולה לחולל טלטלה משמעותית בימינו? הגעתי למסקנה שלא. התיאטרון יכול אומנם לעורר מחשבה או להציף דיון, אבל אני חושב שהמציאות עולה על כל דמיון והכוח של התיאטרון מוגבל ביחס אליה. לאמצעי התרבות ולתיאטרון בתוכם יש חשיבות ויכולת להעניק לאנשים נחמה, שעשוע ובידור, ואפילו לעורר מחשבה מעמיקה. אבל לא לשנות את המציאות. במחזה שלנו מוריס, הבמאי המלומד עם הרקע האקדמי, מנסה ליצור הצגה שתזעזע את אמות הסיפים, ושתזהיר ותחנך את הקהילה. כאומן טוטאלי, הוא שואף לחולל שינוי בהלכי הרוח המוטבעים עמוק בחברה הגלותית, ולהילחם בגל האנטישמיות המאיים. בהצגה שלו יש אזהרה מפורשת מפני חזרתן של תופעות איומות מן העבר, אבל בסופו של דבר הוא לא מצליח לשכנע את שחקניו. הם כולם מנמיכים ראש ומתכחשים לסכנה. ביניהם בולט אהרון הספר, שמעדיף להעלות מחזמר עממי מרגש עם יידישקייט, מאשר לגעת בסכנה או בפצעים החשופים. כבימאי, הלב שלי חצוי בין הטוטאליות של מוריס לבין הציניות של אהרון, כי אני חושב שאנו צריכים את כל הצורות האלה בתיאטרון: גם מחזה מוסר, גם מחזה בידורי אסקפיסטי, גם מחזה קלאסי, וגם מחזה מודרני מופשט. חייבת להיות ורסטיליות של סגנונות כדי לתת לאנשים קשת של גירויים.

דרייפוס

4

אני דור שני לשואה וההיסטוריה של תקופת מלחמת העולם השניה ושל השנים שקדמו לה תמיד העסיקה אותי. אבל אני חייב לומר שרק כאשר פרצו מאורעות השבעה באוקטובר ושיעור האנטישמיות בזירה העולמית זינק והתגבר להחריד, פתאום קלטתי עד כמה המחזה הפך להיות רלוונטי וטעון פוליטית. מעל הכל הוא בא לטעון שהאנטישמיות והגזענות הן בעצם מגפה, ושגם אנחנו לעתים חוטאים בהן כלפי האחר. כפי שפרשת דרייפוס זעזעה ופילגה את העם הצרפתי, כך גם אנו עומדים היום בפתחה של סערה, כשהאנטישמיות נוכחת אפילו במוסדות האקדמיה ובערכאות המשפטיות הבין-לאומיות. המחזה מספר על יהודים שנתקעו באירופה ולא עזבו בזמן. ששכנעו את עצמם שלהם זה לא יקרה. שהתעלמו מתמרורי האזהרה ולא הזדרזו לברוח משם, עד שכבר היה מאוחר מדי. כך למשל, מישה הסנדלר מתנהג כל הזמן כמו טיפוס היהודי הגלותי, הפציפיסט ויפה הנפש. מוריס מוכיח אותו וטוען שאנחנו צריכים להיות מוכנים לאסון שיבוא. יש אזכורים רבים במחזה לדרכים שבהן מתמודדים עם הקטסטרופות הצפויות: בורחים, נלחמים או מנמיכים ראש ונטמעים. הציונות (של ד"ר וסלבאום) או הקומוניזם (שמיוצג על ידי מוריס) גם הם פתרונות אפשריים. אבל כולם נכשלים בסופו של דבר. יחד עם זאת, לצד הפחדים והאימה, יש גם המון רגעים משעשעים במחזה, ובמובן הזה הוא מחזה קומי-טראגי.

שחר נץ, איתי שור

***

החזרות היו חוויה נפלאה ומחממת לב. תהליך יצירתי ומענג. עבדתי עם שחקנים שהתמסרו באהבה ובהקשבה רבה, ועם יוצרים ואנשי מקצוע מן המעלה הראשונה. כשחקן בעצמי אני יודע בדיוק מה הייתי רוצה לקבל מהבמאי שעובד איתי. ולכן אפשרתי לשחקנים להציע הצעות וליצור במסגרת של להקה ועבודת אנסמבל. במובן הזה, בניגוד למוריס שנאלץ "לאכול קש" בעבודתו עם חבורת השחקנים הקרתנית, אין ספק שהתברכתי.

2024 ינואר

5

תיאטרון החאן

איתי שור

יוסי עיני, כרמית מסילתי

דרייפוס

6

משפט דרייפוס הוא פרשת מים בתולדותיה של הרפובליקה הצרפתית. הפרשה החלה כאשר עיתונו של שהסרן אלפרד דרייפוס, שהועסק במטה הכללי, נאסר בחשאי בעוון בגידה 1894 דרימון פירסם באוקטובר במולדת. שמועות אמרו, כי דרייפוס מכר סודות צבאיים למעצמה זרה (תחילה דובר על איטליה ואחר כך על גרמניה), ושהוא הודה, כביכול, באשמה. סופר על כך שנכשל משום שהסתבך בחובות בגלל נשים, פרשת דרייפוס שמואל אלמוג

הימורים וכיו"ב. בינתיים התברר, שהפרשה מעיבה על יחסי צרפת עם גרמניה ושיש בה כדי לפגוע במעמדם של ראשי הצבא הצרפתי. העיתונים ליוו את הענין בהתרגשות ודעת הקהל נחלקה, מי לצדו של דרייפוס ומי נגדו. משפטו נערך בבית-הדין הצבאי בפריס באווירה של מתיחות 1894 בדצמבר הולכת וגוברת. הוא הורשע וערעורו נדחה, ורק אז פורסם 1895 שדרייפוס טוען שהתאנו לו בגלל יהדותו. בראשית נערך טקס פומבי להסרת סימני-הדרגה של הבוגד כביכול והוא הוגלה לאי השדים שבאוקיינוס האטלנטי. כמה אישים ובראשם אמיל זולה – שהורשע בעוון השמצה – טענו שראשי הצבא קשרו קשר נגד דרייפוס, כדי להציל את יוקרתם. הפרשה פילגה את הציבוריות לשני מחנות עוינים – מצד אחד נאמני הרפובליקה, שהאמינו בצדקתו של דרייפוס וממולם חסידי הצבא, שהצדיקו את הדין על "הבוגד היהודי". על רקע הפגנות נגד תומכי דרייפוס במקומות רבים 1898- זה נערכו ב 1899- בצרפת ואף התחוללו פרעות נגד היהודים באלז'יר. ב הודה העבריין האמיתי בבגידתו ונערך משפט מחודש, קיבל 1906- אך דרייפוס לא זכה אלא בחנינה בלבד. רק ב דרייפוס זיכוי מלא. פרשת דרייפוס היתה ציון דרך בהיסטוריה הצרפתית, לא רק מבחינת היחס ליהודים, אלא בגיבושן של עמדות רעיוניות ומדיניות לטווח ארוך. המאבק על חפותו מפשע של דרייפוס הפך במשך הזמן למוקד של עימות כולל בין שני חלקי צרפת – המחנה הרפובליקני-חילוני, המכריז על נאמנותו למסורתה

אלפרד דרייפוס )1935 ביולי 12 – 1859 באוקטובר 9(

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור מאת 1895 בינואר 13 ," אנרי מאייר ב"לה פטי ז'ורנל

של המהפכה הצרפתית, מול המחנה הקלריקלי-שמרני, המוכן להקריב אדם חף מפשע כדי לשמור לכאורה על יוקרתו של הצבא הצרפתי. ההסתמכות על יהדותו של דרייפוס כראָיָה ניצחת לבגידתו נשענה על דעות קדומות מושרשות בחברה. אומנם היו אף כמה אנשים בעלי נטיות אנטישמיות שצידדו בדרייפוס, שכן השכילו להבחין בין האשמה אישית מוגדרת לבין מטען רגשי שלילי כלפי היהודים כקבוצה. לעומת זה נמצאו במחנה-שכנגד מי שטענו, שראוי דרייפוס לבוא על עונשו, אפילו איננו אשם במעשה שיוחס לו; שכן המאבק אינו נטוש על נאמנותו של איש אחד, כי אם על חוסר נאמנותם, כביכול, של היהודים כלפי צרפת. הפרשה נתפסה על ידם באורח סמלי כניגוד בין הצרפתיות לבין הרוח היהודית "האנטי צרפתית".

, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1945 – 1815 לאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית מתוך: שמואל אלמוג, .66 – 65 ' והמרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון, תשמ"ח, עמ

7

תיאטרון החאן

מקובל לחשוב שפרשת דרייפוס הובילה את בנימין זאב (תאודור) הרצל לגיבוש חזון מדינת היהודים: היה הרצל כתב בפריס מטעם העיתון הליברלי הוינאי החשוב ה- "נוייה פרייה פרסה" 1895 – 1891 בשנים (העיתון החופשי החדש), והיה עד לגילויי האנטישמיות שגאתה בפריס בעת משפטו של אלפרד דרייפוס. נכח הרצל בטקס הציבורי המשפיל בו הוסרו דרגותיו של דרייפוס בעוד ההמון הפריסאי 1895 בינואר שואג "מוות ליהודים". פרשת דרייפוס והשפעתה על הרצל

משפט דרייפוס ותוצאותיו זעזעו את הרצל והוליכוהו לאפיקי מחשבה חדשים. הפרשה סימלה עבור הרצל את חוסר התקווה שבאמנציפציה ואת הצורך להציע פתרונות שונים בתכלית, כדי לפתור מיסודן את בעיותיו של העם היהודי. תחילה האמין כי הגירה המונית מאירופה האנטישמית תפתור את מצוקת היהודים. עד מהרה הגיע למסקנה שלא תהיה תקומה לעם ישראל אלא על ידי הקמת מדינה לעם היהודי במולדתו ההיסטורית. יחד עם זאת, לפי פרופ' שלמה אבינרי: ביומנים [שלו] מעיד הרצל על עצמו כי בצרפת גילה את תופעת ההמונים המתלהמים ואת הצורך לרסן יצרים פופוליסטיים ודמגוגיים. אך בשום מקום אין בעשרות הכתבות העיתוניאות מפריס, או באלפי העמודים של יומניו של הרצל ובמאות מכתביו התבטאות התולה בפרשת דרייפוס את הנפץ שהביא את הרצל לחדול להאמין בפתרון האינטגרציה הליברלית

בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המדינית 1900 וחוזה מדינת היהודים, סביבות

שהיה מקובל על אותה שכבה משכלת ובורגנית יהודית בה נעו מעגלות חייו ושעם ביטאונה המובהק – ניתן לראשונה למצוא אצלו אמירה פומבית 1899 - הנויה פרייה פרסה – היה קשור שנים כה רבות. רק ב הקשורה למשפט דרייפוס ("לציוני עשה אותי משפט דרייפוס") – וזאת לאחר שדווקא גלגוליה המאוחרים יותר של פרשת דרייפוס, שהתרחשו אחרי שעזב הרצל את פריס, הם שחידדו את הנימה האנטישמית שהפכה את "משפט דרייפוס" ל"פרשת דרייפוס". – מתחילת כתיבת 1897 - 1895( בשנים הקריטיות של כתיבת היומנים ולגיבוש התפתחותו של הרצל היומנים ועד לכינוס הקונגרס הראשון) מופיע שמו של דרייפוס ביומנים רק פעמיים, ובצורה שולית , לאחר פרסום ה"אני מאשים" של זולא וההסתה הפרועה נגדו, הרצל מעיר 1898 - לחלוטין [...] אפילו ב לנורדאו, "אתה בצרפת, ארץ חופשית, למרות משפט דרייפוס", ואת שחרורו של דרייפוס מאי השדים רק אגב אורחא. מי שמחפש ביומנים האלה, שהם עשירים באינטרוספקציה 1899 מזכיר הרצל ביוני פנימית, בחיבוטי נפש ובהתייחסויות היסטוריות למכביר, את מרכזיותה של פרשת דרייפוס בגיבוש זהותו הלאומית של הרצל – יטעה.

, בתוך: אלפיים: כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית מתוך: אבינרי, שלמה (פרופ'), , תל אביב: עם עובד, בסיוע עיריית ת"א –יפו, אגף התרבות והאמנויות. 15 , גיליון קובץ 1997 , וספרות

דרייפוס

8

ד""ר וסלבאום:

גבירותיי ורבותיי – חברים יקרים – ידידיי – אחיי – יהודים! לפני שעה קלה שוחחתי עם שחקני הלהקה המקומית שעורכים כאן חזרות להצגה ״דרייפוס״. אותה פרשה מזעזעת שחשפה לעולם כולו את סכנת האנטישמיות. שגרמה לכולנו להבין שלא משנה כמה נשתלב וניטמע בחברה המקומית, תמיד יראו בנו זרים, נבדלים ואפילו בוגדים.

הנה רק במרץ האחרון, אצלכם כאן בפולין פרצו פוגרומים בשידלוב, בקאליש ובעוד עיירות... ובכל זאת, גבירותיי ורבותי, אתם עדיין מסרבים להבין באיזה גיהינום אתם חיים. חבריי, אחיי, אנחנו חיים בשלווה מדומה כשמסביבנו הסכנה הולכת וגוברת כל יום ואיש לא מנסה להתגונן מפניה! רק אם נתעורר, רק אם נצמיח מתוכנו מנהיגות אחראית, שמחויבת לתפקידה, שמישירה מבט אל המציאות ומתמודדת אתה ביושר, באומץ ובזמן; רק אם נפעל עכשיו ונפעל מהר, נוכל להציל את עמנו שנמצא בנקודת מפנה גורלית בין חיים ובין מוות. והפתרון היחיד הוא הקמת מדינה: מדינת היהודים, שבה תתקיים חברת מופת, שתחיה בשלום עם שכניה. מדינה שתהיה חסינה לנצח משנאה ומפוגרומים.

זה לא חלום, חברים! כמו שאמר תיאודור הרצל: ״אם תרצו, אין זו אגדה!"

) גל זק (מתוך המחזה, עיבוד ועריכה:

9

תיאטרון החאן

שחר נץ, גל זק, ניר רון, יוסי עיני, ניצן לברטובסקי

יוסי עיני, כרמית מסילתי, ניר רון, איתי שור

10 דרייפוס

שחר נץ

אריה צ'רנר

גל זק, אריה צ'רנר, שלו גלבר

11 תיאטרון החאן

בווילנה פעלו תיאטראות יהודיים, חוגים לדרמה וכן אגודה למען התיאטרון היהודי. פעלו בווילנה "התיאטרון העממי" של נחום ליפובסקי, "להקה לדרמה ואופרטות" ו"תיאטרון 20- בשנות ה עממי יהודי" (יידישער פאפולערער טעאטער"). "הלהקה הווילנאית" ("די ווילנער טרופע"), האיכותית .1920- והמפורסמת שבין הלהקות, העלתה מחזות דרמטיים וכן מחזה לילדים עד פלישת הצבא האדום ב לאחר מכן עברה לוורשה אך שבה להופעות בווילנה. אנשים סיימו את הלימודים בסטודיו 25 . פעל בווילנה הסטודיו הדרמטי שליד האגודה לאמנות 1923 עד וקיבלו תעודה המסמיכה אותם להיות שחקנים. ואכן, כמעט כולם הפכו לשחקנים מקצועיים בלהקות. האגודה לאמנות ערכה נשפים בהם הציגו תלמידי הסטודיו הצגות שלקראתן הוכנו תפאורות על ידי ציירים. האגודה לאמנות תמכה בהקמת "תיאטרון יהודי לדרמות ולקומדיות", בו הופיעו שחקנים מקומיים לצד שחקנים ורשאים ידועים. תיאטרון יהודי בווילנה בין שתי מלחמות העולם

יוסי עיני

חוגים לדרמה קמו ליד ארגונים ובתי ספר. בין מעלי המחזות היו החוג לדרמה "אונזער ווינקל" (פינתנו) שליד אגודת בעלי המלאכה, החוג ליד "אגודת בורוכוב" ותלמידי הסמינריון היידי למורים. בין המחזות שהועלו היו "סאלומע" (שלומית) מאת אוסקר ויילד, "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר ו"מחפשי הזהב" מאת שלום עליכם. , נוכח התחושה כי בעיר מועלים מחזות פחותי-ערך, הוקמה בווילנה "אגודת ידידי 20- בסוף שנות ה התיאטרון". האגודה תמכה בלהקות מקומיות וביקשה לדאוג להעלאת הצגות ברמה גבוהה, לייסוד סטודיו לתיאטרון ולהזמנת להקות איכותיות מחוץ לעיר כגון "הלהקה הווילנאית" מוורשה. לתקופת מה אף

12 דרייפוס

הצליחה האגודה להשיג תמיכה של העירייה בתיאטרון העירוני. האגודה ביצעה פעולות תרבות הקשורות לתאטרון: הוצאה לאור של מאמר שכתב שחקן ותיק על שיילוק ושייקספיר, חגיגות לשחקנים ותיקים, יזימת כינוס ארצי של אגודות למען תיאטרון יהודי ואף יזימת הקמתו של אולם לתיאטרון היהודי בעיר. פעלו בווילנה שני תיאטראות: "אזאזל", שנחנך בהופעה מוצלחת של אופרה יהודית, ו"פאלאס", 1928- ב ששינה את שמו לשם הפולני "נובושצ'י". עוד פעלו בעיר תיאטרון לילדים ותיאטרון הבובות "מיידים" 35 התארגן התיאטרון הקאמרי "דווקא" ובו 1933- – תיאטרון הבובות היהודי הקבוע היחיד בפולין. ב פעילים. כל שנה הציג התיאטרון תכנית אמנותית. בתחילת שנות השלושים פעל בעיר "תיאטרון וילנאי צעיר" שכלל שתי קבוצות חובבים. על יד הסתדרות "תרבות" הוקמה "הבימה העברית" שהעלתה הצגות מאת דוד פינסקי, יצחק קצנלסון, שלום אש וי' ד' ברקוביץ. אחרי הצגתו של ברקוביץ שרו צעירים את "התקווה". לאחר שנפסקה פעילות "הבימה העברית" פעלו חוגים דרמטיים ליד הסמינריון העברי למורים, ליד הגימנסיה העברית ובארגוני נוער ציוני. נתן השראה להקמת סטודיו לתאטרון חובבים - "הסטודיו 1926- ביקור תיאטרון "הבימה" ממוסקווה ב הדרמטי העברי"- ששחקניו באו מקרב תלמידי הגימנסיה העברית, סטודנטים, חברי החוג הדרמטי של "השומר הצעיר" וחובבי תיאטרון אחרים. מספר שחקנים מהתיאטרון הפולני "רדוטה" סייעו לתיאטרון בהתנדבות. תומכי התיאטרון התארגנו ב"אגודת התיאטרון העברי". "הסטודיו הדרמטי העברי" הציג בווילנה ובערים רבות בפולין הצגות בעלות תוכן כללי ויהודי ואף שידר מספר תסכיתים ברדיו וילנה. לאחר הפסקת פעילותו של הסטודיו פעלו תלמידיו כשחקנים וכמארגני הצגות של בתי ספר עבריים ותנועות נוער. בעשור שלפני מלחמת העולם השניה הופיעו בעיר להקות רבות, בהן "די יידישע נאציאנאלע בינע" ("הבימה הלאומית היהודית"), להקת "אופרטה" מוורשה, "אררטי" מלודז', להקת א' סאמברג, "יידישע 1937 באנדע", "יהודי באלאגאן" של מ' ברודרזון, "יונג טעאטער" ("התיאטרון הצעיר") מוורשה, שבשנת מאוחר יותר עבר לווילנה תחת השם "ניי טעאטער" ("תיאטרון חדש"), וכן אופרטות ושחקנים ידועים. הצגות לילדים. 18 הצגות, מהן 20- הציג "ניי טעאטער" בווילנה יותר מ 1938-1939 בשנים

מתוך אתר יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

זולא לא יכול לשיר קצת במקום לדבר את כל הַ"אני מאשים" הזה שלו? אַהְרוֹן:

אדוני, הַ"אני-מאשים-הזה-שלו" זה מכתב פומבי לנשיא צרפת. מכתב מוֹרִיס: נגד האנטישמיות. מכתב היסטורי!

אני יודע, היסטורי, היסטורי, אבל ארוך מדי. תאמין לי, יותר מדי מילים. אַהְרוֹן:

צריך איזה שיר קטן שיישאר לצופים בראש, זה מה שאנחנו צריכים…

(מתוך המחזה)

13 תיאטרון החאן

ז'אן קלוד גרימברג סופר, מחזאי, תסריטאי ושחקן יהודי-צרפתי

בפריז. בתקופת 1939 ביולי 26 - ז'אן קלוד גרימברג נולד ב מלחמת העולם השניה, לאחר גירוש אביו, יהודי ממוצא רומני, לאושוויץ, ברח גרימברג עם אמו ואחיו לאזור החופשי ) הוא מתאר 1990( "האזור החופשי" בשליטת וישי. במחזהו את זיכרונותיו מאותה תקופה. למד חייטות. בנוסף למד משחק ושיחק 1957 עד 1953 בשנים שיחק בלהקתו של ז'אק 1960- עם קבוצות חובבים. בשנות ה פברי בפאריז והחל לעסוק בכתיבה. , היה המחזה בן המערכה 1967 - מחזהו הראשון, שהועלה ב , בו עסק בנושא האנטישמיות. בהמשך עלו Michu האחת 1974- מחזות נוספים, כשפריצת הדרך של גרימברג הגיעה ב , אותו כינה גרימברג "הביוגרפיה "דרייפוס" עם המחזה המומצאת של ההורים שלי".

,2013 ז'אן קלוד גרימברג, נובמבר Claude Truong-Ngoc / © : צילום Wikimedia Commons

המגולל את "בית מלאכה" , הוצג לראשונה 1979 בשנת סיפורם של חייטים ותופרים יהודים בפריז לאחר תום מלחמת העולם השנייה. המחזה עוסק אף הוא באנטישמיות ובאפליה גזעית – מרכיבים שחוזרים על עצמם ביצירתו של גרימברג. ) וקוסטה- "המטרו האחרון" במהלך השנים כתב תסריטים לבמאי הקולנוע פרנסואה טריפו (למשל ) וכן לסרטי טלוויזיה. "האפוקליפסה הקטנה" גבראס (למשל החל לכתוב גם לילדים ולנוער. בין מחזותיו: 1990- מחזות ותסריטים, כאשר בסוף שנות ה 40 יצר מעל שיחה עם אבי, הארץ המובטחת, (על פי צ'כוב), יציאת התיאטרון, החופשות, אדם וחווה, דו-הקרב בתיאטרון החאן). 1992 (הוצג בשנת האזור החופשי , וכאמור מיהו יהודי

מתגורר בצרפת.

בין הפרסים הרבים בהם זכה: על מחזהו Grand Prix de l'Académie Française- זכה גרימברג בפרס מולייר וב 1991 בשנת . "האיזור החופשי" 2003 יחד עם קוסטה-גבראס, קיבל גרימברג את פרס הסזאר עבור התסריט המעובד הטוב ביותר בשנת . "אמן" עבור הסרט

, היה מועמד לפרס גרמניה לספרות נוער. סחורה יקרה מכל" ספרו " 2021 בשנת זכה בפרס קרן צרפת־ישראל לאמנויות למפעל חיים. 2009 כמו כן, בשנת

14 דרייפוס

" ד ר י י פ ו ס " הפקות קודמות של המחזה בישראל

, תיאטרון "דרייפוס" מתוך ההצגה , בימוי: תרצה אתר הבימה, עברית: 12.8.1975 : , הצגת בכורה לאונרד שך תחיה דנון, אריאל מימין לשמאל: פורמן, ישראל רובינצ'יק, ליא קניג, אלכס פלג, שמואל רודנסקי יעקב אגור צלם: הבימה באדיבות מוזיאון ארכיון

, תיאטרון "משפט דרייפוס" מתוך ההצגה יבגני , בימוי: מרים יחיל וקס גשר, עברית: 5.7.1991 : , הצגת בכורה אריה ישראל (סשה) דמידוב, מימין לשמאל: יבגניה דודינה תיאטרון גשר באדיבות

15 תיאטרון החאן

יוצרים

בימוי ארז שפריר – ,)1986-89( בימאי, שחקן ומעצב תנועה לתיאטרון. בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב למד בבתי הספר למחול של "בת-דור" ו"ביכורי-העיתים". (פרס בארץ טיק תק . הצגות ילדים ונוער: הדלת ממול, אוי אלוהים בימוי: תיאטרון החאן: תתחילי לחייך, קוביות של הבימוי בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בתיאטרון חיפה), . תיאטרון סדר מוכרח להיות, כמו אצל צ'כוב . פסטיבל מחזות קצרים בצוותא: שוקולד . הקץ של העץ (פרס הבמה לבימוי וכוריאוגרפיה להצגות ילדים ונוער), מוף ומוריס המדיטק: . להוריד את הכלב תיאטרון גבעתיים: . זבובים בחופשה, בארץ טיק-תק, האבטיח, מוף ומוריס עיצוב תנועה: הצגות הילדים .)2003 (פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב תנועה לשנת עוץ לי גוץ לי התיאטרון הקאמרי: מעקב . תיאטרון באר שבע: שוליים קשים, פלשתינאית, מקבת, גטו משחק: תיאטרון חיפה:

בויטרה, החולה המדומה, שלוש אחיות, אנטיגונה, פטרה, תיקון . תיאטרון הקאמרי: הופס והופלה . תיאטרון הבימה: באפילה (פרס ע"ש רוזנבלום, עיריית תל אביב). חצות, רצח, הלילה השניים עשר, לכול השדים והרוחות, טובים השניים, פעורי-פה שורו, ביפ, איש החשמל, אוסטרליה שלי, סבנה, חדר מלחמה, ראש גדול, מגדלים באוויר, החיים זה לא קולנוע וטלוויזיה: . הכול, כבודו הקיץ, נישואים, בידרמן והמציתים, משחיז הסכינים הסיני, המצליחים, . שיחק בהצגות: 2005 שחקן להקת תיאטרון החאן משנת חוקר פרטי, (זכה בפרס התיאטרון הישראלי לתפקיד משנה), הקסם הגדול, גן הדובדבנים, אהובת הדרקון, הלילה השנים עשר משחק של אהבה ומזל, דוחקי הקץ, הקומדיה של קאלאנדרו, הצוענים של יפו, אדם הוא אדם, החולה המדומה, הנשים העליזות מווינדזור, כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, יתוש בראש, . אנטיגונה, נפוליון – חי או מת!, חתונה בשעת מגפה, הבית הנקי , הסבתות, היה שלום מר הפמן, נוף לים, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי. 2022 תעלולי סקפן, מבקר המדינה כיום משחק בהצגות:

נוסח עברי אלי ביז'אווי – היה שלום מר בוגר מגמת בימוי והוראת תיאטרון במכללת סמינר הקיבוצים. בין תרגומיו: מלאכים באמריקה, (נוסח הצגה ופזמונים) בתיאטרון החאן; ֶבֶר � הפמן, הבית הנקי, הַד אותלו, שיגעון המוזיקה, סיפור הפרברים, בית ספר לנשים, שורת המקהלה, קברט, מאמה מיה, החולה המדומה, (התיאטרון הקאמרי); אדיפוס, נרות יום הולדת, ירמה סיפור אהבה, טרטיף, שיעור ריקוד, לצאת מהארון, (הבימה); , הקמצן, הדוקטור 1984 הורים איומים, רומיאו ויוליה, פיאף, שחק אותה (בית ליסין); AVENUE Q אוליבר! צלילי המוזיקה (המדיטק); שנה עם צפרדי וקרפד (תיאטרון באר שבע); סם, טירונות בלוז מלחמת טרויה לא תפרוץ, (תיאטרון מסחרי); בילי אליוט, היפה והחיה (התיאטרון העברי) La (התיאטרון הלאומי ציפורים כולם (תיאטרון הספריה); בדלתיים סגורות, תשוקה (המדיטק). בימוי: בתיאטרון באר לא דובים ולא יער, אריה הספריה פריז); כתיבה: Colline

. תשוקה, בדלתיים סגורות, היפה והחיה (עם גורי אלפי); בתיאטרון הספריה תעלת בלאומילך ; בתיאטרון הקאמרי פיאף שבע . זוכה פרס 2006 – 2002 של איתן פוקס. זוכה מילגת קרן אמריקה-ישראל (שרת) לבימוי בשנים בננות קולנוע: תסריט לסרט על 2017 ,2016 ,2015 . זוכה פרס התיאטרון הישראלי טרטיף על תרגומו למחזה 2014 קרן רבינוביץ' לתרגום ע"ש עדה בן נחום על תרומתו לתחום 2020 ; זוכה פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה לשנת 1984 , רומיאו ויוליה, הורים איומים תרגומיו למחזות .2022 תרגום מחזאות בינלאומית וחשיפתה לקהל הישראלי. זוכה פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד התרבות לשנת

16 דרייפוס

תפאורה ותלבושות סבטלנה ברגר – בוגרת ביה"ס ע"ש גרקוב (רוסטוב, רוסיה), והחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. ,2022 עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי, מבקר המדינה בין עבודותיה בעיצוב תפאורה: הסבתות, אנטיגונה, אוי אלוהים, יתוש בראש, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, העולם האחר, הנשים עליזות מוינדזור, דוד וניה, החולה המדומה, חוקר פרטי, גן הדובדבנים, הנסיכה האמריקאית, אהובת הדרקון, אותלו, המצליחים, נישואים, שניות, 12- דקות ו 4 , הדירה של רוזה, נופים קסומים בתיאטרון החאן; קיץ, אושר, צל חולף האפקט, כלוב העליזים, דונה פלור נשואה לשניים, גרין מייל, רומיאו ויוליה, רוחות, רק לעבור את הקיר, מלך הכלבים, משרתם של שני אדונים, בתיאטרון באר שבע; אתמול נולדה השיבה, סוס אחד נכנס לבר, בתיאטרון בית ליסין; הים הכחול העמוק, עקר בית, מדליה להרי ינטל, אני לא רפפורט, מקווה, החולה המדומה, קוריולאנוס בתיאטרון הקאמרי; עד לא ידע

הכיתה בתיאטרון חיפה; איש הכריות, מחיר הכבוד, משהו למות בשבילו בתיאטרון גשר; 12- הלילה ה בתיאטרון הבימה; בתיאטרון לילדים ולנוער באר-שבע. מלכת השלג במדיטק; המעופפת, מומו, אמיל והבלשים, יותם ויעלי, ספר הג'ונגל בתיאטרון גן הדובדבנים, אבודים ביונקרס, עפיפונים, הרולד ומוד, הגיבן מנוטרדם, טירונות בלוז, בין חברים עיצוב תלבושות: קוריולאנוס, מירל'ה אפרת, משפחה בתיאטרון הקאמרי; גם הוא באצילים בתיאטרון גשר; שונאים – סיפור אהבה באר שבע; איש הכריות, מחיר הכבוד, שלוש מסיבות, אירמה לה דוס, המקום ממנו באתי בתיאטרון הבימה; עליזה, פירורים, ארטון, טנגו סיפור על אהבה וחושך, רוחות עליזות, הסבתות, מבקר ביידישפיל; אהבה אחרונה, החזן מווילנה, ילדי הצל בתיאטרון חיפה; בתיאטרון החאן. , הבית הנקי, נער האופניים 2022 המדינה ). זוכת פרס התיאטרון הישראלי על עיצוב תפאורה לשנת אמיל והבלשים ( 2008-2009 זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנים (תיאטרון אורנה פורת), אלי ), זוכת פרס הבמה לילדים ונוער של עמותת אסיטז', על עיצוב תפאורה להצגה מלך הכלבים ( 2017 .2021 מוזיקה דורי פרנס – מלחין ומתרגם. תרגם מחזות רבים והלחין מוזיקה להצגות רבות בכל התיאטראות בארץ וגם (בורגתיאטר, יורוטראש (הבימה ותיאטרון באר שבע), מניין נשים בחו״ל, לאחרונה להצגות (החאן). סיפור על אהבה וחושך ו חתונה בשעת מגפה (גשר), ריצ׳רד השלישי וינה), , שבו הלחין את שירי חזי לסקלי, בביצוע זמרים המשורר בין יצירותיו המוזיקליות: האלבום – שירי צריף קטן ); שירי המשוררת היידית אנה מרגולין בביצוע אולה שור; 2021( מובילים לפי מחולות – שירים של פדריקו גרסיה לורקה; ו משורר בניו יורק לאה גולדברג לילדים; שירי יעקב שטיינברג. שלושת אלה בוצעו ע"י דורון תבורי. הלחין גם משירי אבות ישורון, נתן , בביצוע שעת הקולות זך, דוד אבידן, ו.ה. אודן, שייקספיר ואחרים. העלה ערב משיריו בשם יפתח מזרחי. הכולל למעלה משלושים מתרגומיו למחזות שייקספיר שייקספיר ושות' בנוסף, הקים את האתר . זכה מספר פעמים בפרס התיאטרון על תרגומיו, וכן בפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות ובפרס Shakespeare.co.il . ובני דורו .2024 לנדאו של מפעל הפיס על מכלול פעילותו. זוכה פרס על יצירתיות בשפה העברית ע״ש מאיר אריאל

17 תיאטרון החאן

תאורה רוני כהן – אותלו, אהובת הדרקון, הנסיכה האמריקאית, בין ההצגות להן עיצב תאורה: בתיאטרון החאן: תעלולי סקפן, גן הדובדבנים, הלילה השנים-עשר, אוכלים, מולי סוויני, חוקר פרטי, תהלה, האדרת, הצוענים של יפו, דוד וניה, הנשים העליזות מוינדזור, כנרת כנרת, פילוקטטס, שיר ישן, רחוק..., חלום ליל קיץ, נפוליון - חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, נושים, פונדק הרוחות, יתוש בראש, אוי אלוהים, האיש שחשב ֶבֶר, � שאשתו היא כובע, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, טייבלה והשד, רוחות עליזות, הַד , נער האופניים, נוף 1970 חתונה בשעת מגפה, הסבתות, היה שלום מר הפמן, בתחילת קיץ ועוד. לים, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי אישה בורחת מבשורה, אדם לא מת סתם, מלחמה, מועדון מרציפנים, בתיאטרון הבימה: אהבת חיי, גוד ביי . בתיאטרון בית ליסין: האלמנות העליזות, מבקר המדינה, בגדי המלך

נשים לא מציירות, . בתיאטרון באר שבע: אפריקה, סרט צרפתי, מראה מעל הגשר, ולנטינו, רוחלה מתחתנת, אמא מאוהבת גם הוא באצילים, מעגל הגיר הקווקזי, משפט . בתיאטרון הקאמרי: קומדיה של טעויות, אפריל הקסום, השחף, הביתה הביתה . בתיאטרון פולארד, כולם רוצים לחיות, ארוחת טעימות, רישיון לחיים, פשוט לאהוב, אגדת דשא, אוטוטו זוכה בלוטו, אניהו ארגנטינה, אמא תרזה איננה, אמסטרדם. חיפה: האשליה, הקיץ, הנסיכה האמריקאית, נפוליון – חי או מת! זכה בפרס התיאטרון הישראלי על עיצוב התאורה להצגות החאן:

כוריאוגרפיה אביתר עומסי – ) ואנסמבל 2014( שנים. רקד בלהקת המחול הקיבוצית 5- שנים ומטפל כ 9 רקדן מקצועי מזה ). באותה תקופה יצר יחד עם יוני סימון (רקדן בלהקת בת שבע) את 2015-2018( בת שבע . SOL . כעת רקדן בלהקת המחול ביז'ו, כמה יש ואוף מעביר סדנאות ושיעורים בארץ ובחו"ל, המשלבים את הניסיון המקצועי בחקר תנועה וטיפול בגוף. ומאז מטפל בקליניקה הפרטית שלו ובמתחם 2018 - אביתר הוסמך כמטפל בשיטת אילן-לב ב בתל אביב. Alterna הקליניקות

18 דרייפוס

משתתפים

מוֹריס, במאי וכותב המחזה "דרייפוס", איתי שור – מנהיג להקת תיאטרון החובבים וציון לשבח בפסטיבל 2005 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. זוכה מלגת קרן שרת .2012 חיפה , מקימי, חסמב"ה דור 2 דאוס, דני הוליווד . בטלוויזיה: בופור, איציק, בלדה ליוסף בקולנוע: אימא קוראז' וילדיה, . תפקידיו הבולטים בתיאטראות: הקאמרי: , עולם הבובות של גלי 3 . שבע בשבע . צוותא: יש ילדים זיג זג, פצפונת ואנטון . אורנה פורת: כולם רוצים לחיות . המכשפה בבית ממול תיאטרון המדיטק: הנשים העליזות מוינדזור, הפרקליט, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: נפוליון – חי או מת!, יתוש בראש, האיש שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, רומאו ויוליה תעלולי סקפן, תקלה טכנית, טייבלה והשד, . כיום משחק בהצגות: בכיכר, חתונה בשעת מגפה . , היה שלום מר הפמן, נער האופניים 2022 מבקר המדינה שלטון (נטפליקס), The Greenhouse Academy קטמנדו, פצועים בראש, טלוויזיה: שש . בקולנוע: הצללים, משפחה טובה, רון, לצבי יש בעיה, ילדות סכסכניות, סברי מרנן . ההודאה . תיאטרון יפו: ארץ פוק, הדה גאבלר, הדייר חיימוביץ' . תיאטרון הבית: פעמים . תיאטרון הקיבוץ: נראתה לאחרונה . תיאטרון אורנה פורת: שלוש אחיות תיאטרון תמונע: . אהבת הדסה . תיאטרון השעה: ילדת הקשת בענן עורבים, נפוליאון – חי או מת! פונדק שחקנית להקת תיאטרון החאן. שיחקה בהצגות: תעלולי סקפן, . כיום משחקת בהצגות: ֶבֶר, רוחות עליזות, חתונה בשעת מגפה � הרוחות, הַד , היה שלום מר הפמן, נער האופניים, עלייתו 2022 טייבלה והשד, הסבתות, מבקר המדינה הנמנעת של ארתורו אוי. – מישָה, סנדלר, מגלם את דרייפוס שחר נץ בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. היה מועמד לפרס שחקן המשנה בטקס "קיפוד הזהב" איך על ההצגה 2018 . זכה בציון לשבח על משחקו בפסטיבל הצגות יחיד תיאטרונטו 2018 ניים דרופ, לא מכניסה את . שיחק ב"תיאטרון הבית" ביצירות: שלבים 10- להיות מאושרים ב זה הביתה, שתמות אמן. כנרת כנרת, פונדק הרוחות, אוי אלוהים, האיש שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות: . כיום משחק בהצגות: שחשב שאשתו היא כובע, אנטיגונה, חתונה בשעת מגפה, נתן החכם , נער האופניים, עלייתו הנמנעת של 2022 תעלולי סקפן, טייבלה והשד, מבקר המדינה ארתורו אוי. – מרים, בת אחותו של אהרון, ניצן לברטובסקי מגלמת את לוסי, אשת דרייפוס בוגרת סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב.

19 תיאטרון החאן

מוטְל, חייט ומעצב התלבושות בהצגה, ניר רון – מגלם את פיקַארד, קצין הצבא הצרפתי העוין

1990 בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב. שיחק בתיאטרון הקאמרי, בפסטיבל עכו קץ . זוכה פרס הבמה לילדים ונוער על שחקן השנה בתפקיד משנה ב מפתח הלב ובהצגת היחיד ; זוכה פרס תיאטרון החאן ע"ש מיכה שגריר על 2014 , ; זוכה פרס רוזנבלום 2008-9 , של העץ .2016 , מצוינות אמנותית לוקאס, הכלה צייד הפרפרים והמוות שחקן להקת תיאטרון החאן. שיחק בהצגות רבות, בהן: מילה של אהבה, צל חולף, הזמרת קירחת יותר, המצליחים, הקץ בשיתוף תיאטרון הבימה, של העץ, מלחמה על הבית, הלילה השנים-עשר, המחיצה, פילוקטטס, חלום ליל קיץ, ועוד. ֶבֶר, נתן החכם � נפוליון – חי או מת!, פונדק הרוחות, אנטיגונה, רוחות עליזות, הַד , נוף לים, עלייתו הנמנעת 2022 הזהו אדם?, הסבתות, מבקר המדינה כיום משחק בהצגות: של ארתורו אוי. דינה, בעלת מכולת כרמית מסילתי – בוגרת בית צבי, תל אביב. זוכת מלגות ע"ש: משה זעירי, ירון ירושלמי, עדה בן נחום, קרן אמריקה ישראל. ועוד. החיים זה לא הכל, רמזור, המלון של פיני, דאנסטורי, פמת"א, שעת אפס טלוויזיה: וביום השלישי, התחלפות, את לי לילה, אנטנה, הבן-דוד, ארץ פצועה, לרוץ על קולנוע: ועוד. החול, דבי היתה פה , פסטיבל ויאמר וילך, וישתחו וירא תפקידים בולטים בתיאטראות: הקאמרי – אנסמבל עיתים: . סוחרים תיאטרון קצר :

החיים הם חלום, המצליחים, סדר שחקנית להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחקה בהצגות: עולמי חדש, אהובת הדרקון, חוקר פרטי, הדלת ממול, החולה המדומה, כנרת כנרת, חלום ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, יתוש בראש, אנטיגונה, סיפור על אהבה וחושך, חתונה בשעת – הפקה מקורית של תיאטרון , על אם הדרך 2022 נער האופניים, מבקר המדינה . כיום משחקת בהצגות: מגפה, הבית הנקי החאן וארגון שלוה.

ַר, מגלם את אמיל זולא, � אהְרון, ספ יוסי עיני – הסופר שלחם לזיכוי דרייפוס על תפקיד יאגו 2007 בוגר בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. זוכה פרס התיאטרון הישראלי . זכה במלגות ע"ש: ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה ישראל. אותלו בהצגה אנחנו לא כאלה, נוימן, גנרל שוורצפוט במדבר סהרה, עשרים פלוס, ספי, טלוויזיה: . בית לחם, מפריח היונים, הבן דוד, העיר הטובה . קולנוע: הדיפלומטים, המיוחדת, כבודו ,22 מנדראגולה, מילכוד . תיאטרון הבימה: ילדי העגלות, רימון בין לבבות פסטיבל חיפה: מעגל הגיר הקווקזי, מלחמת אחים, מריוס.

מילה של אהבה, הקמצן, אושר, שחקן להקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: מאכינל, האשליה, חטא, אותלו, מלחמה על הבית, גן הדובדבנים, הנון של ראש העיר ירושלים, הצוענים של יפו, חלום ליל קיץ, נפוליון – חי או מת!, חקירה חוזרת בעניין מותו הסבתות, . כיום משחק בהצגות: המוזר של אנרכיסט מפוקפק, הפרקליט, אנטיגונה, רומאו ויוליה בכיכר, חתונה בשעת מגפה , נער האופניים. 2022 מבקר המדינה

20 דרייפוס

זלמן, אחראי על ניהול מועדון התרבות היהודי אריה צ’רנר – .2009 , . זוכה פרס התיאטרון הישראלי כשחקן השנה 2007 בוגר בית צבי. זוכה פרס קלצ'קין . זוכה אות הוקרה 2020 בפרס הראשון בפסטיבל שיקגו הרפתקה בשחקים זכה עם הסרט .2021 בפסטיבל הבין לאומי להצגות ילדים פוקסטרוט, מכתובּ, לבנון, השיגעון הגדול, חתונה מנייר, מבצע חמניה, הבודדים, קולנוע: זינזאנה, פלורנטין, הפוך, השמינייה, מעורב ירושלמי, ועוד. טלוויזיה: קריוקי, ארוגם ביי ועוד. הפיג'מות, פצועים בראש, אמא ואבאז, המלכות, חטופים, פרודים, סקיי, קופה ראשית . אגדות מיערות וינה, חלום ליל קיץ בתיאטרון באר שבע: אותלו, דוד וניה, הנסיכה שחקן ותיק בלהקת תיאטרון החאן. בין השאר שיחק בהצגות: האמריקאית, הקמצן, סוף משחק, חתונה בשעת מגפה, אוי אלוהים, סיפור על אהבה וחושך , נער האופניים, עלייתו 2022 תעלולי סקפן, מבקר המדינה ועוד. כיום משחק בהצגות: – הפקה מקורית של תיאטרון החאן וארגון שלוה. הנמנעת של ארתורו אוי, על אם הדרך

ד"ר וסלבאום, מרצה אורח בנושא גל זק – 'הציונות לאן?' / מארֵק, בריון פולני .2022 , בוגר בהצטיינות של בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי

זכה במלגות רבות במהלך לימודיו, ביניהן: מקום ראשון בגמר תחרות פסטיבל הקומדיה ע"ש ספי ריבלין, פרס צבי קליר על הצטיינות לאורך שלוש שנות הלימוד, זוכה תחרות קרן גוזמן, זוכה תחרות "סנו" ועוד. תסריטאי: סייד קשוע, במאי: גורי אלפי (כאן חינוכית). מדרסה טלוויזיה: , במאי: נועם שמואל (תיאטרון ילדי בית העץ (אנסמבל גונז׳), היא, מיכאל – שם זמני תיאטרון: המדיטק). . נוף לים, עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי שחקן להקת תיאטרון החאן. משחק בהצגות:

יאנֵק, בריון פולני / נחמן המתופף שלו גלבר – בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב ולימודי קולנוע בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. .2019 זוכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל עכו בשנת

– קבוצת תיאטרון חיצים – תיאטרון צוותא, בבימוי תמר קינן. גידול ושמו בועז בתיאטרון: – תיאטרון תמונע, נפילתו של האגואיסט יוהאן פאצר , מאת ובבימוי מתן אמסלם. X פרינסס – פסטיבל תיאטרון קצר, בבימוי יאיר אבנר כתפיים מאת ברטולד ברכט, בבימוי יותם גוטל. – חוסר עניין לציבור – פסטיבל ישראל, בבימוי מתן אמסלם. כל כך הרבה לבן שפירא. – תיאטרון תמונע, בבימוי מאיה בואנוס. אוקטובר , בבימוי מתן אמסלם. 40- פסטיבל עכו ה – עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי – פסטיבל תיאטרון קצר, בבימוי טל וניג, העולם התחתון החאן, בבימוי אודי בן משה. לוויה בצהריים – בבימוי רוני קידר. בל + ג’ו – בבימוי רוני קידר. סופעולם – בבימוי לינה וסלבה צ'פלין. מוקי בוערה בקולנוע: – בבימוי אדם סנדרסון.

21 תיאטרון החאן

תיאולוגיה חדשה קמה – ואיתה: פנים חדשות לאנטישמיות ישנה

תומר פרסיקו

[...] זו מהות האנטישמיות. היא איננה רק שנאת היהודים, אלא הזיהוי שלהם עם החטא המפלצתי ביותר. אם זה לא רצח בן האלוהים, זה רצח ילדים למטרת שימוש ריטואלי בדמם. אם זו לא סחיטה חמדנית של העניים, זה זיהום הגזע העליון. אם זה לא קפיטליזם, זה קומוניזם. ואם זה לא קוסמופוליטיות חסרת שורשים, זה לאומנות וקולוניאליזם. כשחבר הפרלמנט הבריטי לשעבר כריס וויליאמסון כותב ש"ישראל איבדה את זכות קיומה" על בסיס הפרופגנדה השקרית שישראל הפציצה בית חולים, הוא מביע אנטישמיות, ולו רק מפני שהוא מייחד את ישראל. אין מדינה אחת אחרת, גם לא רוסיה או איראן או קוריאה הצפונית, שהוא סבור שתאבד את זכות קיומה משום פשעיה. אבל יש כאן יותר מזה. מה שאנחנו עדים לו עם וויליאמסון, כמו גם עם צעירים אמריקאים שזועקים, בשם הפלסטינים, "לא לשתי מדינות, אנחנו רוצים את הכל" או שקורעים מודעות על החטופים הישראלים בשבי חמאס, הוא תפיסת המדינה היהודית כישות הפוליטית הזדונית והמרושעת ביותר בעולם. כשורש הרוע. אנו חוזים כאן במוטציה נוספת, חדשה, של האובססיה האנטישמית. [...] אנטישמיות קלאסית רואה את היהודים כאחר המובהק. היהדות היא אחותה הגדולה של הנצרות, ובהתאם לדינמיקה מצויה של יריבות בין אחים היא חייבת להידחות כערירית, קנאית, מרושעת ואנכרוניסטית. היהודים הופכים אפוא לנוכרים הנצחיים, לנודדים ללא גבול, לזר שעל גבול היישוב, לאיום התמידי על טהרת הקהילה ועל שלמות המשפחה. אולם כפי שהבחין פרופ' אילן גור זאב ז"ל, האנטישמיות החדשה רואה ביהדות לא את האחר למערב, אלא את מקורו. היהדות כאן היא המבוע הפטריארכלי, ההיררכי, המיליטנטי, האלים והקולוניאליסטי של כל מה שרע ומרושע, של כל מה שחייב להיפסל במערב — הפעם כאקט אדיפלי של רצח אב. היהודים הם כעת הביטוי המובהק ביותר של הקולוניאליזם המערבי, ההתגלמות הנוכחית של ההגמוניה האימפריאליסטית, המדכאים האולטימטיביים. כעת היהודים נדחים לא מפני שהם זרים למערב אלא דווקא מפני שהם מאוד מערביים, מפני שהם ניצבים כמהות וכשורש של המערב, מפני שבסיבוב בלתי־ייאמן של נסיבות הם "לבנים". באופן שקשה למצוא אירוני ממנו, היהודים אינם עוד קורבנות העליונות הלבנה, אלא הביטוי המובהק ביותר שלה. כמו האנטישמיות הישנה, גם האנטישמיות החדשה מבקשת להכחיד את המהות היהודית מהעולם, אולם בעוד אצל הראשונה מחיקת היהדות נערכה תוך ניסיון לאישור ואישוש עצמיותו של האנטישמי, לשמירה על עצמו מתחרות, מזיהום או מטומאה, מצדדי האנטישמיות החדשה רואים במחיקת היהדות חלק מתהליך לידה מחדש, של קתרזיס, כדרך לזיכוך פנימי מחטא קדמון. באקלים הנוכחי של הביקורת העצמית החריפה של המערב, של השנאה העצמית המערבית שנפוצה במעגלי הרדיקליזם האקטיביסטי והאקדמי, הכחשת זכותה של ישראל להתקיים מתבצעת כטקס של

22 דרייפוס

טיהור וכפרה על חטאי הקולוניאליזם ההיסטורי. השמדתה של ישראל — הסמל העולמי העליון לכאורה של הקולוניאליזם והדיכוי — תשחרר את הרדיקלים המערביים מאשמה שהצטברה במאות שנים של שלטון קולוניאלי. אשמה זו, הם מתוסכלים לגלות, שום כמות של הצהרות טקסיות על שייכותה הילידית של קרקע מסוימת תוכל לשטוף. [...] אם פעם האנטישמיות היתה הסוציאליזם של הכסילים, כיום היא תנועת השחרור שלהם. כאלטר־אגו הנצחי למערב הנוצרי, היהודי ממשיך להיות השעיר לעזאזל. בימים אלה היהודי נצלב שוב בגלל חטאי אחרים, עולה לקורבן על מנת לזכך את המערב מחטאיו. אולי אף מעצמיותו.

2023 בנובמבר 9 , "הארץ" פורסם לראשונה ב

ארה"ב: מספר התקריות האנטישמיות - הגבוה 1979 ביותר מאז שירית אביטן כהן במקרי האנטישמיות 512% באוקטובר: עלייה של 7 זינוק מדאיג בנתוני האנטישמיות בעולם מאז בגרמניה – כך לפי 320% - בקנדה ו 800% , בצרפת 400% , באוסטרליה 738% , בבריטניה דוח שפרסמו אתמול משרד התפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית. 39% התרחשו בארה"ב, לעומת 2023 - מכלל האירועים האנטישמיים ב 45% עוד דווח כי בהיקף האירועים האלימים נגד 33% חלה עלייה חדה של 2022 - באירופה כולה. בהשוואה ל יהודים, עם שישה נרצחים בארה"ב, במצרים ובתוניסיה. בפוסטים בעלי תוכן אנטישמי 1,200% ברשתות החברתיות חל בשנה החולפת זינוק של ), חרף התנערות העומד בראשה. לאחריה, 68%( – ובנובמבר דצמבר נוטרו רובם בטוויטר בפער ניכר, נמצאות טיק טוק, פייסבוק, טלגרם ואינסטגרם. לדברי עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, "העם היהודי לא חווה עוצמות של המאה הקודמת. אז זו היתה תורת הגזע הנאצית, והיום 30 - כאלה של שנאה מאז שנות ה זוהי השנאה האובססיבית כלפי מדינת ישראל". באירועי אנטישמיות 337% באוקטובר נרשמה עלייה של 7 לפי הדוח, בחודשיים שלאחר , ונרשם בה גם מספר התקריות הגבוה ביותר 2022 - בארה"ב, בהשוואה לתקופה המקבילה ב , השנה שבה החל התיעוד של תופעות אנטישמיות. 1979 מאז

2024 בינואר 26 , ישראל היום פורסם בעיתון

23 תיאטרון החאן

ניר רון, שחר נץ, ניצן לברטובסקי, כרמית מסילתי

ניר רון

ניצן לברטובסקי

24 דרייפוס

שחר נץ, אריה צ'רנר

25 תיאטרון החאן

אודי בן משה מנהל אומנותי: | יורם ברוורמן מנכ"ל:

, עמוס אונגר, אבי בלשניקוב, אמרי בן עמי, רות דיסקין, יוסי הראל, גורי זילכה, יעל מושיק ביבי – יו"ר חברי הוועד המנהל: חקלאי-קאופמן, מיכה טל, מיכל לקס, ינון עוז-ארי, תמר פיינברג, ענת פינסטרבוש, יובב צור, ד"ר רענן קופ, יובל קורן, ניסן רז, אפרת שהם הילדסהיימר גוף מבקר: ציפורה כהן – רואת חשבון

שחקני להקת תיאטרון החאן: גל זק, ניצן לברטובסקי, כרמית מסילתי, שחר נץ, יוסי עיני, עירית פשטן, אריה צ'רנר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר

שחקנים להצגה: ענאן אבו-ג'אבר, תמר אלקן מאושר, שלו גלבר, עֹפר גרינברג, יואב היימן, יוסי ירום, ישראל פניאל, סוזנה פפיאן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, בר שדה, יעל שטולמן צוות תיאטרון החאן: חשבת ומנהלת אדמיניסטרטיבית: ברטה שטרית; מנהל טכני וייצור: ששון חזם; מנהל תאורה וסאונד: רוני כהן; מנהלת מכירות חוץ ומחלקה חינוכית: אירית בלומנפלד; מנהלת מנויים: קרן ברק; מפיק אומנותי: אסף ברזניצקי; מנהלת שיווק ויח"צ: שרי נחשוני; רכזת שיווק ודיגיטל: ספיר זוהר; עוזרת מנכ"ל ומזכירת התיאטרון: נעמה אנֹוש; ניהול הפקה: יהודית כץ, קרן אור גדון; הנהלת חשבונות: מרינה ברייטר; דרמטורג: יותם גוטל; מנהל במה: עאסם אל-שריף; תאורנים: יונתן לוי, ריינהרד סטו, יצחק סקילי, אביה סגל, דימיטרי לוין; טכנאי קול: ערן צמית, איליה סורין, יונתן זכרוב; עובדי במה: חאלד חמדאן, אדם פסח, שגיא שם טוב, מחמוד גית; הלבשה ואביזרים: פאולה טימונר, תמרין קול, מיכל קנדל, אור שרבליס; איפור ופיאות: סופי מולדבסקי; קופאיות: גאיה בן עמי, נעמי ישראל, הדס קייך, שיר עם שלום; מח' מנויים: בת-אל מרציאנו (אחראית משמרת), רחל אנקרי, נאוה ברנר, ישראל גושן, זהבה לוי, בתיה מהריאן, שושי קנדל; אחראית דיילים: עדי גינת; דיילים: צרויה אייקין, רווית אשכנזי, שירה בן בסה הלר, שירה ברק, שירה הר, אופיר זייף, רותם נהיר, דניאל רשף, טל שורש, נעמי שרמן.

יועץ משפטי: עו"ד עמי פולמן | מבקר פנים: רו"ח יאיר אלון

אגודת ידידי תיאטרון החאן: אגודת ידידי תיאטרון החאן הוקמה במטרה להבטיח את המשך קיומו של התיאטרון, לעודד את העשייה התרבותית והאמנותית המפוארת שלו ולבסס את מעמדו הציבורי. חברי אגודת הידידים מוזמנים להצגות הבכורה החגיגיות ולקבלות הפנים שלאחריהן, נחשפים לעשייה התיאטרלית, נפגשים עם יוצרים ומוזמנים לאירועים מיוחדים. חברות באגודת הידידים כרוכה בתרומה שנתית לתיאטרון.

naama@khan.co.il : נשמח לצרף ידידים נוספים. להתקשרות

יו"ר אגודת הידידים: עו"ד חגי שמואלי

שוחרים /// עמיר וריקי בירם, אבי בלשניקוב, שמעון ברזילי, נירה וישראל ברטל, דברה ולואיס גרבר, מומי ונילי דהאן, אמיר לנג, ג'ואנה ואברהם קושניר

עמיתים /// נווה אייל, מיכל ועמוס אונגר, דודו אלישר, יעל ורמי ארז, רוז ואליהו בן טובים, זהר ג'ינאו, נורית ואהל הרמן, דן זיסקינד, רות חשין, צביקה יוכמן, שי ומיכל ליפשיץ, ורדה שיפר, ענת פורת, רונית ושלמה רבינוביץ', שלומית ופלג רדי, גאולה שמואלי, דורית וחגי שמואלי, אריאל שנהר, אנה שניידר ידידים /// רונית ואפי אברמזון, פרנסיס וברוס אופנהיימר, אורה ויעקב אחימאיר, גדעון ועליזה אלון, אריאל אלין, ירון אנג'ל, בתיה ארטמן, עליזה אשד, מושיק ויעל ביבי, מירלה ושרון במברגר, ניצה בן-אלישר, דבורה בן דוד, עופרה בן יעקב, רובי ובניה בן-נון, נטע בן פורת, חיים בן שמעון, סוניה וזמיר בקל, רמי בר גיורא, נורית ואמתי ברקול, חביבה וחזי ברקלי, מלכה גאגין, רעיה וחנוך גוטפרוינד, מזל גרטין, דינה ויורם גרינשפן, דפנה גרנות, יהודה דוידוב, מירי ודני דינוביץ', טובה הרצל, נעמי וינד, מירה ויינשטין, דניאלה וכסלר, אילנה ויורם וקשלק, אורה זק, ציפי זרנקין ויואב איגרא, פרנסין וראובן חזן, טלי חיימסקי, נחמה חסון, נעמי חפץ, אפרת ומיכה טל, דליה טלמור, ליטל ידין, איטה ילין, נאוה וחיים יפה, ארי כהן, עופר ותהילה כהן-כהנא, עמליה כהן, שרה כהן, רעיה ואביעד כהנא, הרצל לוי, יוסי לוי, עופר והילה לוי, רינה ואיתן לוי, חבצלת לורברבוים, פיני לזוביק, דינה ושלמה מור יוסף, אריאלה מן, רפי מרון, רחל מרין, טלי ודני נווה, אריאל נסים, רות ומיכאל סלע, עמי וחווה פולמן, רחל פייטלסון, ענת ואלכס פינסטרבוש, מיכאל פרימן, נעמי ודוד קאסוטו, דב קולני, אבי קוסטליץ, צבי רביב, ברטה רג'ואן, זיוה רותם, אורנה וצלי רשף, תמר שילה, יהודה שפירא, יפה שפירא ועופרה הלפמן, אורי שרף

מיסודה של הקרן לירושלים בתמיכת הני גסטטנר, ובסיוע משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים

DREYFUS By Jean-Claude Grumberg A Heartwarming Comedy

Directed by Erez Shafrir Translated by Eli Bijaoui

Production Manager: Judit Katz Assistant Director: Linoy Yacobi Production and Technical Supervisor: Sasson Chazam Lighting and Sound Manager: Roni Cohen

Set & Costume Design: Svetlana Breger Music: Dori Parnes

Lighting Design : Roni Cohen Choreography: Evyatar Omessy

Program Editor: Assaf Berznitsky Stage Photography: Yael Ilan Poster Photography: Moshe Nachumovich – mozesart.com Poster and Program Design: Elad Elharar – Design & Illustration Public Relations: Sari Nachshoni , The Jerusalem Khan Theatre English Translation: Yaniv Farkas

Actors (in Order of Appearance) Aryeh Tcherner – Zalman Nir Ron – Motel Itay Szor – Maurice Shachar Netz – Micha Yossi Eini – Aharon Carmit Mesilati – Dina Nitsan Levartovsky – Miriam Gal Zak – Dr. Wasselbaum / Marek Shalev Gelber – Yanek / Nachman

In a Jewish town in Poland between the two World Wars, an amateur theater troupe rehearses a play about the Dreyfus affair. As antisemitism casts a darkening shadow over their lives, they are busy arguing and fighting over every detail of the play: the color of the uniforms, how best to perform the lines, and whether an event like the Dreyfus affair could ever happen again A funny, poignant play about Jewishness, survival and the love of art . .

Running time: about 95 minutes (no intermission) Premiere: February 3 rd , 2024.

27 תיאטרון החאן

מלמעלה בכיוון השעון: ניר רון, יוסי עיני, כרמית מסילתי, שחר נץ

www.khan.co.il kupa@khan.co.il 02-6303600 :' טל

מרכז החאן (ע"ר)