גושפרתה - גיליון 871

1/12/2017 | יג' כסלו תשע"ח | ערש"ק פר' וישלח פרתה גוש

שלושים לפטירתו של הרב ישראל רוזן 12 ' עמ

מבית

871

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

לאחר מחאה – אושרו תקציבי הכבישים העוקפים 8 <<

אלפים הגיעו לשבת חיי שרה בחברון 18 <<

אולפנת אוריה – חינוך בגישה אחרת 22 <<

מתנות לֹחנוכה!!! כריות חימום אישיות

מחממות ומשמחות את הידִיים ואת הלֹב & בלֹבדִ!!! 15-20- ב

בתוקֱף עדִ חג החנוכה תשע”ח ט.לֹ.ח.

מחסן העצים הגדִולֹ בגוש עציון

כלֹ סוגי העצים, עבודִות בעץ מגוון פרגולֹות, דִקֱים, גגות רעפים, ספריות מעץ גושני, ספסלֹי גינה ועודִ... פריסת גזעים במקֱום מכירת פרוסות עץ טבעיות

מתנה מיוחדִת ומפנקֱת לֹחנוכה 054-5993271 : לֹהזמנות

ייעוץ מקֱצועי וחיתוכי עץ לֹפי מידִה

052-2659307 : רמי | 02-6234188 |

קֱיבוץ ראש צורים )בכניסה(

8:30-13:00 ’ ו 8:30-17:30 ’ שעות פתיחה: א’-ה

עברנו

לֹמשכננו החדִש בקֱניון הרים

אביזרים מיוחדִים לֹחנוכה | תבניות | ממרחים | קֱמחים | 052-5666696 ,02-6416811 | קֱניון הרים ג.עציון lebel l@012.net . i l קֱישוטים לֹימי הולֹדִת | כלֹי מטבח | אביזרי אפיה | חומרי גלֹם לֹאפיה

צומת הגוש )במשתלֹה(

אפשרות עדִ

36

תשלֹומים לֹלֹא ריבית

מבצעים מדִלֹיקֱים לֹחנוכה

עלֹ אופני הילֹוכים קֱסדִה וספידִומטר + & מתנה 120 בשווי 8 % הנחה

קֱופון הנחה לֹרכישת אביזרים &50 בקֱניה מעלֹ 25 &

8 % הנחה עלֹ אופני ילֹדִים

אופני שטח מקֱצועיים

אופנים חשמלֹיים

מבצעים מטורפים עלֹ כלֹ המותגים

2,480 & החלֹ מ-

סדִנת תיקֱונים מקֱצועית במקֱום!

אופני

אופני הרים/הילֹוכים

BMX

260 & החלֹ מ-

500 & החלֹ מ-

8:30-13:00 ' , יום ו 10:00-19:00 ' צומת גוש עציון // שעות פתיחה: ימים א'-ה // שירות, הכוונה וייעוץ מקֱצועי אלֹעזר: טלֹ: 050-3389485 1599-595949

דבר העורך - מי הזיז את הסופגנייה שלי?

הרב ישראל רוזן. דיוקן. בשער: לביאה כהן ציור:

ימי החנוכה מתקרבים והחורף כבר הגיע לאזורנו. אני שייך למיעוט הגאה שנהנה מהחורף, מהמראה האפור והסגרירי, מהרוח, מהערפל ומהקור. אני מניח שחלק גדול מזה קשור לכך שבשנותיי הרבות באילת נטולת החורף נוצר אצלי מחסור בימים סגריריים. גם אם זוהי שנת בצורת עם טמפרטורות חמות יותר ומזג אוויר חמים יחסית, הימים עדיין מתקצרים משבוע לשבוע והחושך מקדים לקבל את פנינו. אני ובני משפחתי עוברים ל'מצב בית', ואת שעות אחר הצהריים אנו מעבירים יותר בין ארבעת כותלי הבית. הילדים מצפים בקוצר רוח לימי החנוכה המתקרבים, ואני מודה שכבר התחלנו לחטוא באכילת סופגניות בשעות הבוקר של ימי שישי. בחנוכה אנו חוגגים את ניצחונם של המכבים על היוונים, ניצחון המסמל במובן מסוים את המאבק בהתייוונות ובאימוץ מוטיבים מתרבויות לא יהודיות. אם יהודה המכבי היה מביט בנו כיום חוגגים את חג החנוכה, אני תוהה עד כמה הוא היה מרוצה ממה שנהייה ממורשתו. במדרש בבראשית רבה יש אזכור לחג בשם 'חג החורף', ושם מתואר עליו שכאשר האדם הראשון ראה שבכל יום החושך גדל ושעות היום מתקצרות, הוא היה שוהה בתענית ומתפלל במשך שמונה ימים כדי שהאור יחזור. יום ההיפוך – היום שבו שעות האור מתחילות לגדול על חשבון שעות , שזה כמעט תמיד בתוך ימי חג חנוכה. הפגאנים היו נוהגים לחגוג 22.12- החושך - מתרחש ב את אותו יום, וכיום המנהג הנוצרי של עץ האשוח המואר הוא גם תולדה של אותו חג פגאני. הסביבון אף הוא, בגלגולו המקורי, הוא קוביית הימורים שמקורה באירופה, וארבע האותיות הכתובות עליו מציינות למעשה את סכומי הזכייה, ולא את המשפט המוכר יותר 'נס גדל היה פה'. אפילו הסופגנייה האהובה הגיעה אלינו מגרמניה. המחשבה האידאלית שהיהדות הצליחה לשמור על זהותה ולהתנהל כבתוך בועה בכל הדורות, היא מחשבה יפה אך אינה מציאותית. התנ"ך מספר לא פעם על העבודה הזרה שהייתה קיימת בעם ישראל, ובכל אתר ארכאולוגי יהודי שנחפר בארץ נמצאו צלמיות של הבעל והאשרה. חלק יקראו לזה עבודה זרה וחלק יקראו לזה קמעות. לדעתי האישית, הייחודיות שלנו כעם היא ההצלחה לשמור על זהות יהודית במשך אלפיים שנה ללא מרחב טריטוריאלי, תוך אימוץ מוטיבים מהתרבות שמסביב. הזמן, העולם והתרבות סביבנו משתנים ללא הפסק ומפרים זה את זה. אחד האנשים שהבין זאת בצורה הטובה ביותר היה הרב ישראל רוזן, שהלך לעולמו לפני כחודש. הבנתו שיש למצוא פתרונות שיתאימו בין העולם המשתנה לבין הדת היהודית הביאה אותו להקים את מכון 'צומת' באלון שבות. הרעיון הזה היה בזמנו מהפכני ביותר, והוא ממשיך להתוות את דרכה של היהדות המביטה קדימה אל המקום שאליו העולם הולך, ומחפשת את דרך הביניים שמטרתה, קודם כול, היא - טובת האדם.

מעקב גושפרתה 6............................. נתיב האבות

מהשטח 8....................... מהנעשה בגוש

איש אחד 12 ............ הרב לוכד הפרפרים

בלב העניינים 18 ............... היום שאחרי שבת

תוכן

נעים להכיר 22 ...................... מחוץ לקופסה

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

מסע בזמן 28 .. לילה לבן בשדות בית לחם

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: רחלי רוזן, יעקב אילוז, כתבים: יוכי בן ישר, נדב פרנקל גרשון אלינסון צלם:

יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

מעקב 'גושפרתה' נתיב האבות - בין ייאוש לתקווה

כשלושה חודשים נותרו עד להריסת הבתים ב'נתיב האבות' עקב החלטת בג"ץ. אך מבנה הנגרייה שבמקום אמור להיהרס כבר בימים הקרובים. חלקם הגדול של התושבים איבד אמון במערכת המשפטית בעקבות פסיקות בג"ץ האחרונות, לכך נוסף, שכאשר ביתו של המחבל מהר אדר שרצח שלושה ישראלים הועמד להריסה, השתדלו לפגוע רק בקיר של חדר אחד

בשבועות האחרונים, בעקבות שמועות על כך שפינוי הנגרייה הולך ומתקרב, הגיעו מאות ,18.11 , אנשים לחזק את היישוב. במוצאי שבת הגיעו כאלף איש להפגין בשכונה. למרות היערכות המשטרה להתפרצויות אלימות שעלולות להיות בפינוי, המשיכו תושבי השכונה לבקש מהמפגינים לא להשתמש באלימות, ואף לדווח לנציג המטה בשטח על כל אדם שמסית לעשות פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם המטרה של המחאה הלא אלימה. למרות האווירה הקשה, התפרסמה ( ידיעה 17.11) ' בעיתון 'מקור ראשון ובה שביב של תקווה לתושבי נתיב האבות. בידיעה נכתב שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בוחן אפשרות 'עוקפת בג"ץ', שבה צו אלוף יעניק לשבעה מהמבנים בנתיב האבות, אלו שרק חלקם נמצא מחוץ לאדמות המדינה, היתרי בנייה זמניים שימנעו את הריסתם. לקראת השני בתוך עמנו אנו". במכתב שכתב עודד רביבי והתפרסם בערוץ , הוא סיפר על חששותיו מהנאום בעצרת: 7 "התייצבתי כשליח של מי שמבקשים שיפסיקו להצביע עליהם כאשמים ברצח ראש הממשלה", הוא כתב. "אני מודה כי הייתי 'נרעש' מן המעמד, מההתייצבות במקום הפיזי שבו נרצח ראש ממשלה. הייתי גם 'נפחד' מהקולות שקראו להחרים, להתסיס ולדחות. התייצבתי, ויכולתי להם. התרגשתי מעשרות האלפים שבחרו למחוא כפיים, שבחרו להקשיב לי, לנו. היו אלה מי שבחרו כמונו בדרך המבקשת לרדת אל המכנה המשותף כדי שנוכל לאחות את הקרעים, כדי שנוכל לחיות כאן כעם אחד. אני סבור שבחרתי נכון להיענות להצעה ולבוא לעצרת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין, כי אני חושב שחשוב שנלמד להקשיב, להכיל, לקבל, ושנדע כל העת כי אחים אנחנו. באתי כמי שמרגיש, כמו רבים מהציבור שהודר מן העצרת שנים, שהופנתה כלפיו אצבע מאשימה, ושנשלחה לו סוף סוף יד לשלום. אין לנו ברירה אלא להבין שגם אם אנחנו חלוקים, אנחנו חולקים בית אחד ושחובתנו לשמור על שלמות העם והבית."

כדי לשמור על שלמות ביתו של המחבל. מבנה הנגרייה מיועד להיהרס מאחר שחלקו נמצא מחוץ לאדמות מדינה. המבנה כבר נוסר והוקטן, וכעת הוא כולו נמצא על אדמות המדינה, אך אף על פי כן בג"ץ דחה את העתירה והמבנה צפוי להיהרס בימים הקרובים, כאמור. תושבי השכונה העלו הילוך במאמציהם לשנות את גזר הדין, הפיקו סרטי תדמית המסבירים את המצב של השכונה והעלו # המספר 17homes קמפיין ויראלי בשם על נתיב האבות.

צילומים: גרשון אלינסון

רביבי בעצרת רבין: "שלום עכשיו"

אידיאולוגית, אלא דווקא היכולת - גם בלהט הוויכוח - להמשיך ולהיפגש, להקשיב ולשוחח, לשכנע ולהשתכנע. אם אנחנו רוצים להביא את השלום, בואו נתחיל בללכת אחד לקראת השני. הערב צריכה לצאת מכאן קריאה להפסיק לחפש את המפריד והשונה בינינו, ולהתחיל לחפש את המשותף והמאחד." בהמשך הזכיר רביבי שחלומו של רבין היה להביא את השלום, משימה שהוא לא זכה להגשימה בימי חייו. "המשימה מוטלת על כתפינו עכשיו. כן, שלום עכשיו. אם אנחנו רוצים להביא את השלום, בואו נתחיל בללכת אחד

הרוחות לפני העצרת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היו השנה סוערות יותר מבעבר. הסיבות לכך היו שהעמותות שארגנו את העצרת ייחדו אותה לנושא "זוכרים, אנחנו עם אחד", ושאחד המוזמנים לנאום בעצרת היה עודד רביבי, ראש מועצת אפרת. על אף שרוב הציבור בכל קצות הקשת הפוליטית תמך בנושא, נשמעו קולות גם מהשמאל וגם מהימין שהתנגדו לעניין. אנשים מהשמאל ביקשו שלא ייקחו מהם את מורשת רבין שייצג את מחנה השמאל, ולדעתם לא היה מקום לתת במה לנציגי הימין. גם בימין היו כאלו שהתנגדו לכך שאיש ימין ינאם בעצרת, מאחר שלטענתם מורשת רבין הייתה הסכמי אוסלו ופינוי התנחלויות. למחרת העצרת דיווחו כותרות העיתונים שכאשר רביבי עלה לנאום הגיב הקהל בקריאות בוז, אך אזרחים שהיו במקום מדברים רק על קומץ מועט שהיה קרוב לעמדת השידור שנהג כך, ואילו רוב הציבור מחא כפיים והזדהה עם המסר של רביבי. בנאומו גינה רביבי את רצח רבין, והקדיש את עיקר דבריו לדיבורים כנגד המחנאות והחרמות המפלגים את הציבור. הוא אף קרא לאחדות בציבור: "אחדות אין פירושה הסכמה

צילום: גרשון אלינסון

|

6

פרתה גוש מבית

מהשטח

מעקב 'גושפרתה' ההשתלטות על אדמות המדינה

בגיליון הקודם סיקרנו בהרחבה את השתלטות הפלסטינים על אדמות המדינה ואת אוזלת היד

שישי לפני שבועיים, ובמהלך חניכתו של 'שביל החלמוניות' שאליו מגיעים מאות אנשים על

'אדמות מדינה'. כמו כן, במסגרת פסטיבל החלמוניות שנערך ביום

של הרשויות הממשלתיות. כדי להמחיש את גודל התופעה נוסיף שתי דוגמאות מהחודש האחרון. ביום חמישי, תשעה בנובמבר, יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, בסיועם של כוחות חטמ"ר עציון, יזמה פעולה מבצעית שבה נתפס באגר שהחל לחצוב בהר באזור נווה דניאל. סיפרנו בעבר בהרחבה על אותן 'אדמות נחלין' שרכשה קק"ל בתחילת המאה. באותן האדמות היה ניסיון ערבי להקים מחצבה חדשה בלתי חוקית. אדמות אלו מוגדרות כיום

מנת לחזות ביופיים של הפרחים הצהובים והמיוחדים, נתקלו הבאים בתופעה מדאיגה שעלולה לפגוע באחד מריכוזי החלמוניות היפים בארץ. בדואי מהכפר זעתרה חרש באדמת מדינה שטח קטן לצרכים חקלאיים. מכאן הדרך לתביעת בעלות על הקרקע כבר לא כל כך ארוכה. אפשר רק לדמיין, שאם התגלו רק שני מקרים, כמה מקרים נוספים אירעו במהלך החודש מבלי שאף אחד שם לב.

הבאגר שהוחרם. צילום: המנהל האזרחי

לאחר מאבק – אושרו התקציבים לכבישים העוקפים

לאחר שלושה חודשים סוערים, שכללו הקמת מאהל מחאה, שביתת רעב ואיומים מצד חברי קואליציה – התקבל האישור. מבחינת תושבי קריית ארבע והר חברון מדובר בהישג חשוב. הכול החל כאשר בתוכנית הפיתוח הרב שנתית שהציגה הממשלה בסוף ספטמבר, תכנית בה מחליטים לאן ילכו תקציבי הפיתוח בשנים הקרובות התברר שרק אחוז אחד מהתקציב מופנה כלפי כבישי יהודה ושומרון. בעקבות זאת מיהרו חברי הכנסת יואב קיש מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי לשלוח מכתב דחוף לשרים, ובו הם הבהירו שהאחוז הבודד אינו תואם לגודל השטח, להיקף האוכלוסייה ובוודאי שאינו מאפיין ממשלה לאומית התומכת בהתיישבות. בעקבות הפנייה והמחאה הודיע ראש הממשלה שסלילת הכבישים העוקפים תיכלל בתוכנית הפיתוח הרב שנתית. אבל נראה שלא כולם השתכנעו מהבטחותיו של ראש הממשלה, ויו"ר המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, דרש בחינה מחודשת של התוכנית ועצירת אישורה עד ששטחי יהודה ושומרון יקבלו את התקציב המותאם לצרכים המיידיים של התושבים. עברו שבועיים והלחץ על ראשהממשלה גבר. בעוד נתניהו מבטיח שהכבישים העוקפים יקודמו, גם אם הדבר ידרוש קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, יוסי דגן לא התרשם והזכיר שגם הבטחות העבר לגבי כבישים עוקפים היו ריקות מתוכן, ואולי

סלולארית אשר עשויים להציל חיים. תמיכה מפתיע ביותר הגיעה מצד מספר ראשי כפרים פלסטיניים מאזור אל-ערוב. הם הביעו את תמיכתם במאבק וסיפרו על העומס הלא . הם אף הוסיפו 60 הגיוני הקיים היום על ציר היבט היסטורי מעניין הממחיש את הצורך בסלילת כביש עוקף אל ערוב: "זה כביש שסללו בזמנו בשביל חמורים. היום במקום החמור יש סמיטריילרים ואוטובוסים. הכביש הזה לא מסוגל לשאת את העומס שעליו. צריך להרחיב ולסדר אותו". החריפו המוחים את מאבקם והחלו 5.11- ב בשביתת רעב. חברי קואליציה, וביניהם גם חברי הכנסת אורן חזן ומיקי זוהר מהליכוד, הפעילו לחצים על ראש המשלה בכך שאיימו שלא ישתתפו בהצבעות של ועדת הכספים. עברו מספר ימים ונראה היה שהלחץ מבית ומחוץ פועל את פעולתו. לטובת פיתוח הכבישים מיליון 800 העוקפים הובטחו תקציבים בסך של שקלים. מתוך ארבעת הכבישים החדשים שדובר עליהם, זה שבאזורנו הוא כביש עוקף אל-ערוב אשר לאחר סלילתו הוא יקל מאוד על עומס התנועה בין צומת הגוש לקריית ארבע, ויהפוך את הנסיעה למהירה ולבטוחה יותר. יהיה זה צעד שיחבר יותר בין אוכלוסיית גוש עציון לאוכלוסיית קריית ארבע.

הוא רמז גם על מפוני עמונה אשר הובטח להם יישוב חדש. "על ראש הממשלה להתחייב למועד קרוב וברור לסלילת הכבישים העוקפים ולסגירת הפערים הבלתי נתפשים במרכיבי הביטחון בין היישובים ביהודה ושומרון לבין גבול הצפון ועוטף עזה. ביטחונם של תושבי יהודה ושומרון אינו הפקר. במידת הצורך נצא למאבק על מנת למנוע את הרצח והפיגוע הבאים", הוא אמר. , הודיע יוסי דגן על כוונתו 23.10- לאחר שבוע, ב להקים אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה. נפתלי בנט, יושב ראש הבית היהודי, מיהר להתייצב לצד ההתיישבות ולגבות את המהלך: "סלילת הכבישים היא החובה הבסיסית של המדינה כלפי אזרחיה. אני קורא לראש הממשלה לא להמתין דקה ולאשר את הכבישים העוקפים". עברו מספר שבועות ומאהל המחאה צבר תאוצה כאשר הצטרפו אליו משפחות שכולות שקראו לסלילת הכבישים העוקפים ללא דיחוי, ולהגברת אמצעי הבטיחות בכבישים כגון תאורה וקליטה

|

8

פרתה גוש מבית

מהשטח

החודש בביטחון בפרויקט משותף של מערך ההגנה המרחבית ופיקוד העורף הוצבו בחודש האחרון עמודי מיגון צהובים מיוחדים בתחנות האוטובוס בכבישי הגוש, אשר ייעודם - מניעת פיגועי דריסה כלפי העומדים בתחנות. רכב מפגע אשר נוסע במהירות בכוונה לדרוס - ייעצר על ידי עמודים ולא יוכל להמשיך בנסיעתו. במקביל למהלך זה, חידד קצין ההגנה המרחבית של חטיבת עציון, רס"ן יאיר כהן, את כללי הבטיחות בעמידה בתחנות. לפי הכללים הללו, יש לעמוד מאחורי העמודים הצהובים בלבד, להישמע להוראות החיילים שבמקום ולהימנע מעמידה במקומות לא מסודרים. לרוע המזל, לפני כשבועיים הצליח מחבל מחלחול לבצע בגזרה פיגוע דריסה שהביא לפציעתם של שניים מתושבי האזור. בשעות הבוקר מאזור חלחול הגיע לצומת אפרת 17 המוקדמות של יום שישי, פלסטיני בן דרום ופגע עם רכבו בדוד רמתי, העובד כמאבטח בישיבת 'נווה שמואל'. רמתי הספיק לזהות את ניסיון הדריסה, ניסה להתחמק וכנראה בזכות זה נפגע בצורה קלה יותר. כתוצאה מהפגיעה הוא הועף אל הכרם שבצידי הדרך. משם, בתושייה רבה, הוא מיהר לחזור אל הכביש, בידיעה שאם הוא יאבד שם את הכרתו אף אחד לא יראה אותו. תושב שעבר במקום מצא אותו והזעיק את כוחות הביטחון. לאחר הפגיעה ברמתי המשיך המחבל בנסיעתו לכיוון צומת הגוש, שם הוא , אב לשישה 35 פצע קשה את אבן עזר חולהרינג, תושב קריית ארבע בן ובן לקהילת בני מנשה שעלה לארץ לפני כעשור. בזמן כתיבת שורות אלו מצבו עדיין מוגדר קשה ומהמשפחה מבקשים מהציבור להתפלל לשלומו. לאחר מכן, יצא המפגע מרכבו ההרוס כשבידו סכין, ורץ במהירות לכיוונם של חיילי חטמ"ר עציון שהיו בקרבת מקום. של חטיבת הנח"ל, אשר עלה למשמרת כעשרים דקות 50 סגו איתי מגדוד בלבד לפני האירוע, משחזר את הרגעים שהובילו לנטרול המחבל: "ראינו רכב אפור עם גלגל מפונצ׳ר מתקדם לעברנו, ונעצר במרחק של כמה עשרות מטרים. בהתחלה לא הבנו מה קורה, אבל אז יצא המחבל מהרכב כשבידו סכין והתחיל לרוץ לעברנו. הבנתי שהוא רוצה לפגוע בנו, לא היססתי ויריתי בו, אבל הוא המשיך להתקדם עד שהגיע למטרים בודדים מאיתנו. יריתי בו עוד שני כדורים והוא נוטרל". בתגובה לאירוע, כוחות צה״ל מהחטיבה המרחבית עציון, בשיתוף כוחות השב״כ והמנהל האזרחי, יצאו למבצע בכפר חלחול, שם מתגורר המחבל. הכוחות ביצעו סריקות למציאת אמצעי לחימה, תלו כרוזי אזהרה כנגד ביצוע פיגועים נוספים, ושללו היתרים של כמה ממקורביו של המחבל. במהלך המבצע התקיימה גם הפרת סדר אלימה, במהלכה יודו אבנים לעבר הכוחות. כוח צה״ל הגיב באמצעים לפיזור הפגנות ובירי לאוויר.

לֹשבוע בלֹבדִ כלֹ החנות לֹלֹא מע”מ *לֹמעט מוצרי אפיה וגלֹילֹי מפות שולֹחן

, גבעה 16 רח' אלֹעזר המודִעי A ביתר עילֹית 02-5804485 10:00-12:30 ו' וערב חג 17:00-21:00 ,10:00-14:00 ' א'-ה www.spizher.co.il

צילום: דובר צה"ל

- ראיון אישי איש אחד

| רחלי רוזן |

הרב לוכד הפרפרים עברו מעל לשלושים יום מאז פטירתו של הרב ישראל רוזן, רבות דובר על פועלו האדיר, תרומתו ומורשתו, אך עבור המשפחה מדובר באובדן אישי – אובדן של אב וסב אהוב. כתבתנו רחל רוזן, הנשואה לנכדו של הרב, מביאה את הצד האישי והפחות מוכר בדמותו של סב המשפחה.

"רק כשהתחתנו, היה ראש השנה ארוך, של שלושה ימים. היינו זוג צעיר מאוד, ובכל ארוחה אכלו איתנו לפחות שבעה, שמונה אנשים נוספים. אז מה אם היינו צעירים? לנו היה בית, ולהם לא היה. אז נתנו להם בית." פתיחות הלב, והשותפות האמיצה בין ישראל ושלומית יצרו בית שהיה פתוח לכל והיווה מקום מפלט ובטחון עבור רבים שהרגישו תמיד שיש להם מקום, שבן רגע ובפשטות הצטרפו ונהיו חלק בלתי נפרד מהנוף המשפחתי. וכמובן יותר מכולם ילדיהם - משואה, אביה, יקהת, גיתית, לביאה, ושוש שהפכה להם לבת. כשמסתכלים על ילדיו של ישראל אפשר ממש להרגיש אותו. חריפותו וכישרונו שזורים בין המילים שלהם כשהם מדברים. את היצירתיות, המעשיות והדעתנות הם ירשו ממנו. וגם את השיגעון. כל הילדים כבר אינם ילדים והם מובילים במקצועותיהם בייחודיות ובחשיבה עצמאית - משואה עוסקת בתכנות, יקהת סופר ילדים ומנהל הוצאת ספרים, אביה הוא ראש מדרשת נטור שבגולן, גיתית מנהלת משאבי אנוש, ולביאה אומנית. משואה הבכורה, גרה בשדמות מחולה. נשואה למוטי ואמא של רחל שירה, עדית, רננה, אסף, פדות ונתנאל. עבור ילדיה, שגרים רחוק, היה הבית של ישראל ושלומית בית שני. משואה עוסקת בתכנות. היא הדתייה היחידה במקום העבודה שלה השייך ל'שומר הצעיר'. את היכולת לפעול בהרמוניה עם אנשים ועם מגזרים שונים היא קיבלה מאביה. גם את כישורי הניתוח הלוגי והחשיבה על הפרטים שלמדה בבית והפכה למקצוע. הערך המשמעותי ביותר שהיא חונכה אליו בבית היה לפעול בלי הפסקה, ואף פעם לא רק למען עצמה. לפרוץ ולצאת החוצה. היא מספרת שבכל מקום שבו היא גרה, בכל פעם שעברה דירה, תוך שלושה ימים מקסימום אבא שלה כבר התייצב, חייב להכיר את הסביבה ואת

צחוק - חיוּת - שבת - מורה דרך - קשר- אהבה - גודל - חבריקו - אמת בוערת - אבא של כולם - מעגל אינסופי של מוח, ידיים ולב - טירוף - חיבוק - מציאות. כך מנסים בני המשפחה האוהבת והגדולה לכמת למילים את דמותו של סבא-אבא ישראל רוזן. רבות סופר על מפעליו המהפכניים, על גישתו החדשנית, על אהבת הגר והכנסת האורחים של הרב רוזן. פיתוחיו הטכנולוגיים עשו שינוי בקנה מידה עולמי בשמירת השבת, ומערך הגיור שהקים צירף לעם ישראל אלפי גרים. גם עבורי היה הרב רוזן רב חשוב, מנהל מכון צומת, איש ציבור. כשהתחתנתי עם נכד למשפחת רוזן, הוא הפך להיות גם לי – "סבא ישראל". פטירתו בחודש האחרון הייתה כואבת ומפתיעה לקהילת אלון שבות ולמגזר הדתי כולו, אך עבור המשפחה זהו אובדן של עמוד התווך המשפחתי. מלבד היותו איש ציבור, רב חשוב ומהפכן, הרב רוזן היה יותר מכול איש משפחה. המסירות האמתית והעמוקה של הרב רוזן הייתה דווקא בחייו האישיים, דרך הזוגיות עם שלומית, בניית הבית וחינוך ילדיו. הבית במהלך ימי ה'שבעה' עמוס וגדוש. בני משפחה, חברים קרובים, וגם מכרים רחוקים שהיו חייבים לבוא ולהכיר תודה, לספר על המפגש הנדיר שלהם עם אותו איש ייחודי. התמונות והמראות מכוסות, אבל ישראל מחייך מכל פינה. את הקירות מעטרים ציורים שציירו בני המשפחה - בגן, בסטודיו, בבית החולים. דרכם הוא קרוב ונוכח. החוט המחבר בין כולם הוא כמובן שלומית. ראש המשפחה, יד ביד עם ישראל. זה לצד זה תמכו וחיזקו בכל חידוש, בכל הקמה, מאמינים זה בזו ובדרך. "מיד כשהתחתנו ישראל אמר לי - לא חשוב לי מה יהיו הרהיטים בבית, אבל בסלון יהיו ספרים. לא סגורים בחדר העבודה, בחוץ, במרכז."

הרב ישראל רוזן צילום: גרשון אלינסון

"באמצע הלילה, שנינו יושבים מול התרגילים המורכבים, אבא מאתגר אותי, ואני הילדה

ישראל ושלומית חלמו יחד על בית של תורה, שכל מהותו היא עם ישראל. "הכנסת האורחים הייתה במעלה הראשונה", אומרת שלומית. מנסה לפתור את התרגילים בעצמי."

<<

|

12

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

גם בזאת הוא רואה תוצר ישיר של החינוך בבית, למעורבות בכלל ישראל, וחיבור לחברות ותרבויות שונות. יקהת עוסק בהוצאה לאור של ספרים. הוא מעיד כי את הזיקה לתחום הזה ינק מאביו במידה רבה, 37 אשר ערך את 'תחומין' במשך שנה, ערך את העלון 'שבת בשבתו' והרבה לכתוב, לערוך ולפרסם מאמרים. "עוד דבר שלקחתי מאבי בצורה חזקה הוא המחויבות ליושרה ציבורית וניקיון כפיים. לעשות הכל שלא על מנת לקבל פרס. לא להיות פראייר , אבל לשקול את השיקול הערכי לפני השיקול האישי

הבית החדש של ביתו, מצויד תמיד בכלי עבודה, מתקין כבדרך אגב את כל הדרוש. שלומית מספרת שהכיף הגדול של ישראל היה להושיב את משואה על ברכיו וללמוד איתה גמרא. "לילה אחד, אבא ישב ולמד את לימודי האלקטרוניקה שלו", משואה נזכרת. "הייתי ילדה. קמתי מהמיטה פתאום, ובמקום לכעוס עליי בגלל השעה המאוחרת, הוא הושיב אותי לידו מול התרגילים - צורות תלת ממדיות מסובכות שצריך להשלים. באמצע הלילה, שנינו יושבים מול התרגילים המורכבים, אבא מאתגר אותי, ואני הילדה מנסה לפתור את התרגילים בעצמי."

משפחת רוזן

האינטרסנטי..." הוא מספר שאת היכולת לשלב בין כמה תחומים הוא לקח מאבא שלו כדרך חיים. לשלב תורה, עשיה, מעורבות ציבורית, ולפעול כך שהכל ידור בכפיפה אחת ולא רק שלא יסתור, אלא יעשיר זה את זה. "אינני מתבייש, בזכותו, להיות גם איש תורה וגם איש כספים, לקחת אחריות ארגונית וניהולית ולתת שיעורים." יקהת מספר שאביו היה דמות משמעותית עבורו כבוגר וכילד, ולמרות העובדה שכאיש ציבור הוא נכח זמן מועט בבית, הוא היה מעורב כל הנעשה, תמיד ייעץ, הדריך, תמך וכיוון, והרבה מאישיותו, נוצקה בזכות אביו. גיתית גרה בכפר אדומים, נשואה לזאב ואמא של רוני-ציון, טל, נטע, ואיתמר. אביה חינך אותם להיות מאורגנים, מובילים, דעתנים, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. הערכים האלה הובילו אותה תמיד לחפש תפקידים מעניינים ובעלי השפעה. כיום היא עובדת כמנהלת משאבי אנוש במועצה האזורית מטה בנימין. על אף כל הכוחות והידע, תמיד הייתה פונה לאבא ומתייעצת איתו. שואלת על הילדים, על העבודה, נעזרת בו כשצריך למצוא עבודה חדשה, או סתם כדי לדעת איך נוסעים משם לכאן. גם היא, כמו אחיותיה, אומרת שהערך המשמעותי ביותר שהיא חונכה אליו בבית היה להיות למען הכלל, ולא לעשות דברים למען הרווח האישי בלבד. וכמובן, לאהוב, להיות בית פתוח, מקבל ומכניס אורחים. "בבית שלנו כל אדם היה רצוי", כתבה בהספדה. "התייחסת לכל אחד באותו גובה ובאותו כבוד. ילדים, מבוגרים,

אביה גר בחיספין שברמת הגולן, נשוי לנעה, תושבת אלון שבות גם היא. הם הורים לדביר אורי, ניתאי, אוריה וחן. את הלהט וחדוות העשייה אין ספק שירש אביה מאביו. הוא הקים ועמד בראש מוסדות חינוכיים רבים, וכיום הוא ראש מדרשת השילוב בנטור שבגולן. על אף חילוקי הדעות שהיו ביניהם לעיתים, עבור אביה אבא תמיד היה כתובת ומורה דרך. אחרי השבעה, כתב אביה לתלמידיו "חזרתי אל בית המדרש שלי כשאני יודע שהיום אין לי למי לצלצל אחרי שיעור מרומם, או סתם כדי לשתף... אחד היה אבי עבורי, ומסתבר שגם עבור רבים. עבורי הוא היה היד המושטת בכל פעם שהייתי זקוק. כן, אותה היד שבחודשים האחרונים הייתה מונחת ברפיון אחרי שאפסו כוחותיו..." אביה מספר על זיכרון צרוב מיום כיפורים לפני שנים רבות בו התפללו במרכז הרב. היה יום חם מאוד וההליכה עד שכונת מטרסדורף בה גרו הייתה ארוכה ומעיקה. אבא ניסה לשכנע אותו לשתות, והוא סירב. אבא טען שגם הוא צמא מאוד וזה נגמר בהסכם שאביה ישתה בשביל שניהם, ואבא יצום בשביל שניהם. את הדרך הם המשיכו כך, כשאביה רכוב על כתפי אביו ואוכל ושותה בשביל שניהם.. "לפני יום כיפור הגעתי לאבא לבית החולים" אביה מוסיף. "גופו היה חלש. לא יכולתי לשכוח כמה הייתי גאה אז באבא החזק שלי שלקח אותי על כתפיו את כל הדרך, בעיצומו של הצום בחום הכבד. שתיתי אז במרץ גם בשבילו. התכופפתי אליו והבטחתי לו שהשנה, אני אצום גם בשבילו." "בכיסופים עלה אבי השמימה. יחד איתו שרנו

כולנו 'יה-אכסוף' ולבי זועק אבי, אבי... ואני נשארתי עומד ושואל, שהרי אמנם אבא היה גדול מהמציאות ובעל כיסופים גדולים, אבל הרי הוא גם ידע איך להרים את המציאות לגובה כיסופיו, ידע לחבר בין העולמות... אז איך זה שעלה בסערה השמיימה כל כך מוקדם?..." יקהת גר בקרית מלאכי, נשוי למירי ואב לאלידע, דיבון, בת ציון, שרה, אדרת, יהל, נתיב ומתת. המשפחה פעילה בגרעין התורני של קריית מלאכי, ובזאת, אומר יקהת, 'יש סוג של חריגה מדרך ההתנחלות שאביו והוריו היו ממייסדיה'. פעמים רבות הוא הצטייר בחוץ כקיצוני בדעותיו, אבל בשיחות בבית הם שמעו שהדעות לא מוחלטות כל כך, והן יותר רכות, ומורכבות.

<<

|

14

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

בבית היא תמיד מחוץ לקופסה, וההתייחסות למקוריות היא כערך ממש. רק כשבגרתי הבנתי כמה זה ענק. איך היית מקורי בפתרונות שנתת בעולם ההלכה, בעולם הגיור ואף בפוליטיקה, ובמקביל גם בבחירת המפה הצבעונית בשבת ולא הלבנה השמרנית ובפריסתה דווקא באלכסון כי זה מקורי ושוב אל תהיו שמרנים." היא מספרת על חוויה זכורה היטב מילדותה, איך למדה מאביה לחיות חסד בכל צעד, ואיך להיות תמיד למען הכלל. "כשהדפסנו את הסווצ'רים של שם השבט החדש אני כמובן הייתי אחראית, ואבא שלי נסע

מוזל. עד שהספקנו לדון בעניין הוא כבר הזמין ושילם, אסף מתל אביב גם את ה'נגלה' השנייה ובא בכבודו ובעצמו להסביר לכל החברים שלי שזה כדאי גם כלכלית... מובן גם שחלקם לא שילמו, אך הוא לא התחשבן. אחר כך הסביר לי שאת כל זה עשה בשביל שמצד אחד לא אצטער, ומצד שני שאדע שכשעושים למען הציבור גם חוטפים, אבל אסור להתייאש. הוא אמר לי דבר שהולך איתי מאז בכל עשייתי: בחיים יש את אלו שעושים ואת אלו שמעירים. הוא איחל לי תמיד להיות בצד שעושה." אף אדם לא היה קטן בעיניו, היא אומרת.

גרים ואביונים, נשים וגברים, בעלי זהויות דתיות ובעלי נטיות מיניות מכל סוג. בכלל לא היה אכפת לך מי זה מי. כלומר, היה אכפת לך והיית יכול להתווכח ולהגיד, אבל בעצם לא היה אכפת לך בכלל." גיתית מרגישה שהיה לעיתים פער בין ישראל האב, לדמות המוכרת מחוץ לבית. פעמים רבות הוא הצטייר בחוץ כקיצוני בדעותיו, אבל בשיחות בבית הם שמעו שהדעות לא מוחלטות כל כך, והן יותר רכות, ומורכבות. "גם שנון וחד מחשבה שכותב ברצינות תהומית דעות ברורות ומוצקות, וגם לא מפחד לפתח ולשנות את דעותיך עם הומור עצמי

מבחינתו בשביל הכלל עושים בכל הכוח, וכשעושים למען הציבור צריך לדעת למחול ולא להתייחס להערות ולקנטורים. לביאה ומשפחתה בחרו לגור בראש צורים, קרוב לאבא ואמא. הם זכו להקפיד על ארוחות משותפות יחד בליל שבת, כל שבת. בחום הלוהט ובשלג, הם שם. החיבור בין הנכדים לסבא וסבתא בלתי ניתן לניתוק. סבא לומד ועובד, והילדים נכנסים בצהלות: "חבריקו!" וזוכים לחיבוק גדול. לביאה מתגעגעת ואומרת שיותר מכול, הוא היה אבא. נדיב, מנשק, מתבדח, רגיש ואכפתי מאוד. אבא שהיה בשבילה תמיד,

וחיוך רחב", היא כתבה עליו. "גם לצעוק ברדיו וגם להגיד לי אחר כך שזה לא בדיוק מה שאתה חושב, אבל שברדיו צריך לצעוק בשביל שישמעו אותך." "אבא לא אהב להשתעמם", היא מספרת. "ולכן, סיפר לנו סיפורים מעניינים כל הזמן. פעם הפליג באונייה כי היה צריך לסדר בה דברים לקראת שבת, פעם ירד לצוללת, פעם אחרת נסע עם מועצת העתיקות הארצית לפתור בעיית קברים, סיפורים על גר שהתנצר והתאסלם, ועוד אלפים..." גיתית מספרת איך אבא תמיד ניסה לעזור ולדאוג שכולנו נצליח להגיע

בית דין לגיור של הרב רוזן צילום: גרשון אלינסון

בכל תחום ובכל צורך.

" החשיבה בבית היא תמיד מחוץ לקופסה, וההתייחסות למקוריות היא כערך ממש."

למקומות שחלמנו עליהם. הוא האמין שאין דבר העומד בפני הרצון. "פעם לא התקבלתי למשהו. באתי הביתה, ובכיתי. אבא ריחם עליי וניסה לעזור. דבר ראשון - ארוחת ערב ותה חם. ואז הציע לי אלף הצעות איך לא לקבל את רוע הגזירה ולשנותה. ואכן, כך היה..." לביאה גרה בראש צורים, נשואה למוטי ואמא לצור, נגה, מעיין וטל חיים. היא אומנית בנשמתה וגם עוסקת באומנות ביום יום, מלמדת במגמת אומנות ובעלת סטודיו משלה. היא ממשיכה דרך אבא שלה את הלך המחשבה היצירתי ואת התפיסה שהכול, אבל הכול, אפשרי. ולביאה, כמו שמה, מיישמת. חיה הכול בעוצמות, לא מתפשרת, הולכת עד הסוף. "תמיד כששואלים אותי מאיפה התחלתי להיות אומנית אני עונה שמהבית", כתבה לביאה בהספדה. הוריי אינם אומנים, לא במובן הפשוט של המילה, אבל הם חינכו אותי לעבודה ובעיקר ליצירתיות כדרך חיים וכהלך מחשבה. החשיבה

******** בשבת שבתוך השבעה, התיישבה ה'חמולה' בטבעיות לסעודת שבת. כולם, מגדול עד קטן, נכחו, בלי יוצא מן הכלל. כל המחויבויות הקודמות מתבטלות כשעושים משהו לכבוד סבא. חמישים בני משפחה יושבים יחד ומעלים זיכרונות טריים כל כך, חוויות שקרו עוד השבוע, וגם כאלה שהתרחשו לפני ארבעים שנה, אבל צרובות היטב. המשפחה קרובה, משתפת. חוט של יצירה, אמת ואהבת אדם שזור בין כולנו. מרגישים כאילו חוגגים פה משהו מיוחד, ורק סבא חסר. אולי תקראו לו? מישהו אומר. הוא היה מתמלא בכזאת נחת. בשבת יום ההולדת השבעים של סבא ישראל, התאספו הנכדים ללמוד יחד מפי סבא שיעור שהעביר סבא בבר המצווה שלו, על מצוות כתיבת ספר התורה. בערב שבת שבתוך השבעה התכנסנו כל הנכדים ללמוד את אותו שיעור

לאסוף אותם. התברר שהם הודפסו בצבע שחצי מהשבט לא רצה. אבא מיוזמתו כתב מכתב 14 לכולם )הוא 'הרב הגדול והעסוק', עבור בני משועממים ואגואיסטים(, ושכנע שהוא יארגן הדפסה של סווצ'רים בצבע נוסף לכולם במחיר

|

16

פרתה גוש מבית

בדיוק. המילים המקראיות כאילו נכתבו עבורנו, ונכנסנו לשעות הקטנות והשקטות של ערב שבת עם השאלה - איך נכתוב את ספר התורה של סבא ישראל? איך הופכים אישיות דגולה למילים? איך מכניסים תחנות וציוני דרך תחת ראשי פרקים? ממשיכים חיים שלמים של תחכום ועומק ואמת לא מתפשרת, וחורטים אותם על לוח ליבנו. ומה יש לנו, הנכדים, להגיד, הוא ודאי היה שואל כמו תמיד, מתעקש שפרשת השבוע תהיה אקטואלית, רלוונטית, שנביע דעה ונתעקש עליה, נילחם על אמיתתנו עד שבן השיח שלנו ייכנע, ואז נצחק ונחבק ונגיד - נו באמת. זה משחק. אתה יודע שאני חושב כמוך. מה דעתכם? הוא היה שואל אותנו אחד אחד. מהנין הקטן עד הנכד הראשון, דורש מכולם לחשוב על הדברים לעומק, לבחון, להיות שותפים וערים. ואז זורק עוד נושא לחלל האוויר ושואל - נו, מה הנוער אומר? אנחנו עוברים לפסים מעשיים, מציעים רעיונות בכובד ראש ובצחוק: שכל אחד יאמץ גר, שנפגין על משהו, לא משנה מה, העיקר להביע דעה בקול רם, לחדש את העלון "שבת בשבתו", להמציא פתרונות שעדיין לא מצאו בצומ"ת, להוציא ספר על פרשת שבוע, לקבוע שבת משפחתית כל שנה, כי זה היה לו הכי חשוב. אנחנו מחליטים להוציא כרך נוסף של "תחומין". הכותרת שלו תהיה – 'מה הנוער אומר'. כל אחד ואחד יידרש לבחור נושא רלוונטי, חשוב, קרוב לליבו, ולהביע עליו את דעתו. לחקור אותו, לראיין, לאסוף נתונים, להתווכח, לכתוב דרך סבא ישראל את תורתו שלו. חוץ מההחלטות הגדולות וההצהרות שהצהרנו באותו ערב שבת, אנחנו מבינים שזה כבר טבוע בנו. שבכולנו יש קצת ממנו - תמהיל של חסד, מקוריות ורצון להיטיב. וזו כנראה הדרך שלנו ושל עוד רבים שהכירו אותו ללמוד ממנו דבר אחד. לא לשנות את העולם, לא להקים מכוני גיור ולתת פתרונות הלכתיים טכנולוגיים. לקחת במינונים קטנים קטנים, את התעוזה, את הכוח לשנות, את הלמידה המתמדת, את המשפחתיות. הוא בוודאי ישמח. וגם לנו, בעזרת ה', תימצא קצת נחמה. דן מרנץ, המחליף של הרב רוזן בניהול מכון צומ"ת, סיפר בחיוך בהלוויה על ההתעקשות של ישראל להכין תחפושת מקורית וחד פעמית למשחק משפחתי שהתקיים באותו שבוע. יום לפני החופשה הוא עבר את האירוע המוחי הקשה ולא זכה להשתתף במשחק, אבל התחפושת שעליה עמל רבות הייתה מוכנה - לוכד פרפרים. הנכדים כבר התחילו לריב מי יקבל את התחפושת הזה בפורים השנה... כזה היה. עקשן, מסור, יצירתי, ייחודי, רואה טוב, מחפש סביבו אוצרות ותמיד תמיד בתנועה. יהי זכרו ברוך.

מבראשית שלֹוחת מגדִלֹ עוז פעוטון

קֱלֹיטת מס’ מועט שלֹ פעוטות מגילֹ חודִש עדִ שנה מבצע חמישה ימים בשבוע א’-ה’ 8:00/8:30-16:30 : בין השעות צוות מסור ומנהלֹת מידִי יום. שירות לֹסטודִנטיות שלֹ מכלֹלֹת הרצוג.

לֹחודִש 1250

רקֱ

&

16:00 אפשרות לֹסיום לֹאחר השעה אפשרי לֹמס’ ימים חלֹקֱי בשבוע הזנה + 3- פתיחת כיתת בוגרים שנה

052-7676277 : לֹפרטים מנהלֹת אוסנת

'

בלב העניינים

| יעקב אילוז |

לפני מספר שבועות חגגו ברוב עם את שבת חיי שרה במערת המכפלה, כתבנו יעקב אילוז נפגש עם אחד ממארגני האירוע לשמוע על החוויה שהשנה שברה שיאים מבחינת האנשים שהגיעו למקום היום שאחרי שבת

איך מרימים Ï הפקה כזו?

הדרך מהבית שלי למערת המכפלה לוקחת לא יותר מחמש דקות ברכב ומרבע שעה ברגל. בערב שבת חיי שרה האחרונה היו כאלו שעשו את אותה הדרך בקצת פחות משעתיים, לרגע היה נדמה שחסר רק שמישהו יתזמן את זה בגלגל"צ. לפני כעשרים וחמש שנה, בתחילת שנות התשעים, הגו ראשי היישוב היהודי בחברון את השבת הזו, במטרה לחבר כמה שיותר אנשים אל קברי אבותינו, ובכך לסלק את חרב הגירוש שהונפה מעליהם.

ראשית, בזכות שיתוף פעולה מבורך בין ארגונים וחברים רבים שחוברים למען הצלחת השבת: היישוב היהודי בחברון, חב"ד חברון, מנהלת מערת המכפלה, המועצה הדתית קריית ארבע-חברון, קרן מורשת מערת המכפלה, הכנסת אורחים חברון, הרשות המוניציפלית והמועצה חברון המקומית קריית ארבע. שנית, צריך להבין - זה לא אירוע שנבנה ביום אחד, זו תוצאה של השקעה

צילום: הרחפן הצהלי

"

לפני כעשרים וחמש שנה

ארוכת שנים. לפני כעשרים וחמש שנה קמו כמה משוגעים לדבר, וחשבו שאולי יבואו כמה עשרות או מאות, לכל היותר. עם הזמן, העניין הפך למסורת וכיום שבת חיי שרה הפכה לחג של ממש בלוח השנה היהודי, חגה של עיר האבות. כמעט אין מי שלא מכיר אותו, או לפחות שמע עליו. לראיה, גם בשנים שבהן לא יצא פרסום מסודר, ראינו כאן אלפים רבים שהגיעו. מבחינה לוגיסטית, הצלחת האירוע מבוססת על אירוח של אנשים בבתי משפחות מקומיות. זה המקום לציין את תושבי עיר האבות שפותחים את ביתם בפני עשרות אורחים, ולפעמים יותר. אין לזה אח ורע. מוסדות החינוך הופכים למרכזי שינה ציבוריים, ובנוסף, מוקמת כאן בין לילה 'עיר אוהלים' עם שלוחות בכל פינה אפשרית ובלתי אפשרית. טרנד נוסף שצבר תאוצה בשנים האחרונות - אנשים מגיעים עם קרוואן נגרר, מוצאים פינה ומתארגנים עצמאית

', בסמוך להסכמי חברון, השבת תפסה 96 בשנת תאוצה, ונדמה שכיום אין כמעט מי שלא שמע על קיומה. השנה הגיעו ממדי האירוח בעיר האבות לשיא של כל הזמנים, שיא שהיכה את המארגנים בתדהמה של ממש. מספר המבקרים היה כמעט כפול מהתחזיות האופטימיות אלף איש עשו השנה את 35- שלהם. מעל ל אלף בשנה 21- השבת בחברון, לעומת כ שעברה. חברון של היום שאחרי מסודרת, נקייה וכמעט שלא נראה בה זכר למה שהתחולל כאן לפני כמה ימים. למעט הררי זבל במקום שבו עמד פעם פח, לכו תדעו, אולי הוא עדיין שם, מתחת לערימות. כשאני אומר הררי זבל, אני מתכוון למשהו בגובה של בניין ממוצע. אלימלך קרזן, איש מנהלת מערת המכפלה מקבל אותי בחיוך הרחב המפורסם שלו. ברקע מפרקים אוהל עצום בקולות דפיקה.

קמו כמה משוגעים

לדבר, וחשבו שאולי יבואו כמה עשרות או מאות, לכל היותר. "

<<

|

18

פרתה גוש מבית

'

בלב העניינים

מחב"ד חברון להגדיל את התרומה ולבנות ברגע האחרון אוהל נוסף סועדים נוספים. 500- ל שלושת אלפים Ï איש? סעודת שבת לכמות כזו של אנשים לא פוגמת באיכות? ממש לא. האורחים שקלים לאדם 99 שילמו 33 סעודות, כלומר 3- ל ש"ח לסעודה – יותר זול מלאכול בבית, סכום נמוך לכל הדעות. האוכל שהוגש היה ברמה

על כל השבת. זהו מחזה מרהיב.

כשאתה אומר Ï חג, מה זה בעצם אומר?

תראה. לפעמים קל לשכוח קצת את הערך והעוצמה של המקום הזה שאנחנו זוכים לחיות בו. דקה של נסיעה מהבית ואני נמצא במקום השני בקדושתו לעם היהודי. כשרואים את המחזה המדהים הזה, אלפי אורחים שמגיעים ו'נזרקים' בכל מיני פינות, לפעמים

אלימלך קרזן. צילום: מנדי הכטמן

"

גבוהה, ממש כמו באירוע מפואר. היה תפריט, היו מלצרים והייתה אפשרות לבחירת מנות. מפיות בד וזרי פרחים הונחו על השולחנות, נברשות מפוארות ואפילו כלי חרסינה עיטרו את המתחם בחלק מהסעודות. הכול לכבוד האבות ולכבוד הבנים, הכי קרוב שאפשר לסטנדרטים של אברהם אבינו... חשוב לציין שארגון הכנסת אורחים חברון הפעיל אוהל נוסף, שלישי במספר, ובו חולק לכל דורש מזון בסיסי, חם וטוב, ללא הרשמה וללא תשלום. אין מצב שיהודי יגיע לשבת חיי שרה אצל האבות והאימהות ויישאר רעב. בקידוש של יום השבת חולקו, להערכתי, בערך טון של מאפים ואלפי ליטרים של שתייה. בסוף אנחנו כאן על יד אברהם אבינו, העניין הזה מחייב. נפרדתי מאלימלך, ובדרך הביתה חשבתי על מה שנשאר לי מהשבת הזו. נזכרתי איך בין הידחסות בשדה המכפלה לתפילת ערבית של שבת להידחסות בשיעור של הרב שמואל אליהו, טעמתי קצת אוכל מצוין של אשתי, וזוהי כל השבת, על רגל אחת. תפילה, תורה וסעודה. אנחנו רוצים להודות, בשם כל תושבי קריית ארבע חברון, לכל העוסקים במלאכה, לכוחות הביטחון, לכל מי שאירח, למזג האוויר, ולשלושים וחמישה אלפי האורחים שוויתרו על הנוחיות של הבית, ובאו לטעום קצת מהכנסת האורחים של אברהם אבינו.

בתנאים-לא-תנאים, רק כדי לזכות ולהיות פה שבת אחת, העניין לפני הכול הוא תזכורת מצוינת בשבילי מהי החשיבות העצומה ומהו הערך האדיר של המקום הזה. 4 בשנה שעברה הייתה כאן טמפרטורה של מעלות בלילה. למרות זאת, אנשים באו וישנו באוהלים במסירות נפש, ברחובה של עיר - העיקר להיות פה. זה מדהים בכל פעם מחדש, ומה שנותן כוח לעשייה במשך כל השנה, זו הידיעה שאנחנו כאן כשליחי ציבור של רבבות אחרים מהארץ ומרחבי העולם היהודי. צריך לומר מילה טובה גם לכוחות הביטחון שהשקיעו מאמצים אדירים למען הצלחת האירוע, מתוך הבנת החשיבות שלו לעם ישראל ומתוך שותפות מלאה - לחטיבת יהודה בראשות אל"מ איציק כהן, למרחב חברון של משטרת ישראל בראשות נצ"מ מוריס חן, למג"ב מערת המכפלה בראשות סנ"צ אביעד כתפי, למד"א מרחב ירושלים בראשות תמ"ג שלמה פטרובר ולכל האנשים הטובים והמסורים שבשטח. מתי הבנתם שזה הולך להיות משהו Ï בסדר גודל אחר? ההכנות התחילו, כמו בכל שנה, מיד אחרי חגי תשרי. המקומות במתחמי האירוח הציבורי אזלו כבר שבוע מראש. אנשים רבים נוטים לתכנן את השבת שלהם רק בימים שלישי-רביעי, וכאן נוצר מצב שלפני המסה הרצינית של הרגע האחרון כבר לא נשאר מקום.

ארגון הכנסת

אורחים חברון הפעיל אוהל נוסף, שלישי במספר, ובו חולק לכל דורש מזון בסיסי,

חם וטוב, ללא הרשמה וללא תשלום"

ביוזמה מדהימה של חב"ד חברון, הוקם בשנה שעברה אוהל מפואר למרגלות מערת המכפלה, ובו הוגשו שלוש סעודות שבת לכאלפיים וחמש מאות איש. מדובר בתרומה של סכום אגדי שהגיעה מתורם אנונימי דרך חב"ד חברון. האוהל הענק והמפואר הוקם שוב גם בשנה הזו. בשל הביקוש חסר התקדים, הצליח הרב דני כהן

|

20

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

| יוכי בן ישר |

מחוץ לקופסה בלב הגוש ישנו מוסד חינוכי בעל צביון ייחודי משלו. כתבת העיתון יוכי בן ישר הגיעה למקום, פגשה את הצוות החינוכי ואת התלמידות וראתה שבגישה הנכונה חינוך יכול להיות גם דבר מהנה.

תארו לכם מוסד חינוכי שהתלמידות ואנשי הצוות מגיעים אליו בחיוך ובשמחה כל בוקר, בית-ספר שבו לומדות מגוון רחב של בנות ברמות לימודיות שונות ומכל רחבי הקשת הדתית, בית- ספר בו שכל תלמידה מקבלת מענה לרצונות, לכישורים וליכולות שלה. דמיינו מקום שבו מתקיים קשר אמיץ ואוהב בין התלמידות לצוות. נכון, זה נשמע כמו חזון רחוק מהגשמה וטוב מכדי להיות אמיתי. אבל החזון הזה מתגשם כבר כשמונה שנים, ממש כאן, אצלנו, בגוש עציון, באולפנת 'אור תורה אוריה' שבגבעה הצהובה באלון שבות.

בנות 370- שנים ולומדות בה כ בכיתות ט'-י"ב. האולפנה משתייכת לרשת 'אור תורה', בשיתוף המועצה האזורית גוש עציון והמועצה המקומית אפרת. מה שהתחיל מיוזמה של קבוצת הורים שביקשה להקים אולפנה ששעריה יהיו פתוחים בפניהן של כל בנות הגוש ללא סינונים על רקע לימודי או דתי, הצליח להפוך תוך שנים ספורות בלבד למוסד לימודי מבוקש גם מחוץ לגבולות הגוש, כשבאמתחתו 96% : הישגים רבים של מצוינות אחוזי הצלחה בבחינת הבגרות, זכייה בפרס החמ"ד לשנת תשע"ו ומועמדות לפרס החינוך הארצי.

הכניסה: "כדי לממש את עצמו, חייב אדם להיות לבדו, אך בעת ובעונה אחת להיות עמית בקהילה". גם תלמידות האולפנה מספרות על האווירה השונה והמיוחדת. "כשבאתי לבדוק את האולפנה, זה היה אחרי סבב ארוך של הרבה אולפנות ותיכונים, וכשבאתי לכאן הייתה אווירה אחרת לגמרי. לא היו כאן מסדרונות מפחידים של בית ספר קלאסי, אלא הייתה פה אווירה קצת יותר חברותית, יותר חמה...", מספרת אחינועם בן מאיר, תלמידת כיתה י"ב. "חיפשתי משהו קצת אחר. שמתי לב שהסביבה פה שונה ומכילה והטרוגנית, שכל אחת כאן שונה מחברתה. את לא רואה כאן פס ייצור. יש כאן בנות מכל הקשת הדתית לאומית, כל מיני סגנונות של בנות. יש הכלה של כל הקצוות שלנו ושל כל הדברים שלנו, וזה ממש מיוחד", מוסיפה בת ציון בר סלע, תלמידת כיתה י"א. אולפנת אור תורה אוריה קיימת כבר שמונה

בשנים האחרונות עולות לא מעט טענות כלפי מערכת החינוך. אומרים עליה שהיא מאוסה, מיושנת וכלל לא מכינה את התלמידים לחיים בעולם המודרני, שהיא איננה מתאימה לכל אחד, שהמורים בה עייפים ושחוקים, ששיטות הלמידה מיושנות ושתלמידים רבים עם כישורים ויכולות נופלים בין הכיסאות. אולפנת אור תורה אוריה מוכיחה שאפשר גם אחרת. כבר בכניסה לאולפנה יש אווירה אחרת. זה מתחיל במדשאות המטופחות ובקירות הצבעוניים העמוסים בשלל יצירות אומנות בצבעים עליזים פרי ידיהן של בנות האולפנה, נמשך במשפטים שעל הקירות שמבטאים היטב את חזונה של האולפנה, ולפיו יש מקום לייחוד של כל בת ובת וניתן לתת מענה לצרכיה הלימודיים, הדתיים והחברתיים של כל תלמידה ותלמידה. בדיוק כמו משפטו של הרב סולובייצ'יק שמתנוסס על אחד מקירות

"נשברה תקרת הזכוכית של גוש עציון, תקרה של אליטיזם ומיון", מסבירה מנהלת האולפנה, יונת למברגר. "יש קבוצות של סטודנטים להוראה שבאים ללמוד על המקום... מגיעים לכאן פרחי ניהול מה'מכללה' בירושלים". כשמנסים להבין מה סוד ההצלחה של המקום, למברגר מסבירה: "נקודת ההתחלה לא חשובה. כולן צריכות להגיע להישגים גבוהים". אז איך עושים זאת במקום שבו אוכלוסיית הבנות הטרוגנית מבחינות רבות כל-כך? בעזרת בניית מגוון מסלולים ומגמות לימוד. באולפנה פועלות מגמות שונות, החל ממגמות במדעי הטבע והחברה כדוגמת ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, מחשבים, ספרות, משפטים וכלכלה ומנהל, ועד למגמות אומנותיות כמו תיאטרון, קולנוע, אומנות, מחול ועיצוב אופנה. באולפנה קיימים מגוון מסלולים. ישנם מסלולי מצוינות במגוון תחומים: היסטוריה, תושב"ע ותנ"ך.

" לא היו כאן מסדרונות מפחידים של בית ספר קלאסי, אלא הייתה פה אווירה קצת יותר חברותית, יותר חמה"

<<

|

22

פרתה גוש מבית

חושב/ת שתוכלֹ/י לֹתרום לֹבטחון ײשובך רוצה לֹמנוע את התאונה הבאה דִואגים לֹבטיחות 60 בכביש !! !!!

? ?

כחלֹקֱ מתפיסת העולֹם החדִשה שלֹנו מתוך רצון לֹהעניקֱ ביטחון מקֱסימאלֹי לֹתושבים וכהמשך לֹמאבקֱ בתאונות הדִרכים הרבות

אנו יוצאים במבצע גיוס מתנדִבים/ות לֹמשטרת התנועה בגזרת חברון והגוש

המעונײנים יצרו קֱשר 054-2084567 . בטלֹ

נעים להכיר

" הרבה בנות אצלנו נחשפו לצערנו לפיגועים, ואנחנו עובדים הרבה מאוד על תחושת הביטחון, על החוסן ועל הכלת הרגשות והכאבים"

לעשות את זה", מעידה למברגר. בין תלמידות האולפנה לצוות החינוכי נרקם קשר מיוחד. "הצוות מדהים. לא נתקלתי בצוות כזה בשום מקום אחר שהייתי בו. נשות הצוות באות מאהבה אמיתית ומתוך רצון אמיתי להשפיע, לשנות ולתת, בניגוד להרבה מורים במקומות אחרים", מעידה התלמידה אחינועם בן מאיר. "מתנהלת כאן מערכת יחסים אחרת ממה שאני חוויתי כתלמידה",

חלק מהמסלולים אף מאפשרים קבלת תואר ראשון כבר בתיכון. "אנו עובדים בצורה של שתי וערב. השתי הוא מתן מענה איכותי לבנות עם יכולות גבוהות - עבודות גמר, תוכנית סייבר, תוכניות מצוינות, והכיוון השני, הערב, הוא לעזור לבנות שמתקשות - מרכזי למידה ומרכז טיפולי". למרות המסלולים השונים שבהן לומדות הבנות, ולמרות העובדה שתלמידה אחת יכולה לשלב שתי מגמות

מציינת למברגר. "אפשר לדבר, אפשר להיפתח ויש פה הרבה תוכניות שמעודדות את הדיאלוג ואת יצירת האמון." אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני צוות האולפנה הינו התחום הדתי. מלבד התוכניות הייחודיות הקיימות באולפנה בלימודי הדת, נערכים פעמיים בשנה אירועי שיא המעוררים שיח יזום באולפנה בנושאים דתיים ואקטואליים. יונת למברגר מספרת: "הרעיון הוא באמת להנכיח בתוך השיח שלהם שיח שהוא יהיה גם שיח דתי, שיח ערכי, שיח מתלבט, שיח שואל. שלא יחוו את העולם כמובן מאליו. המטרה היא ליצור משהו עם מרכז כובד שהוא לא פחות אפקטיבי מכל מרכזי הכובד האחרים שקיימים היום." "מה שמיוחד פה זה הקטע עם הדת. גם מי שלא דתייה, גם מי שיש לה שאלות, לא מנסים ישר להחזיר אותה למסלול הנכון, אלא

ולקחת חלק בקבוצות מצוינות, בעוד שחברתה מתמקדת במגמה אחת בלבד, למברגר מדגישה שהערך של הערבות ההדדית וערך השוויון הם דומיננטיים באולפנה. סוד קסמה של האולפנה טמון לא רק במגוון הרחב של המקצועות ובאפשרויות הפתוחות בפני תלמידותיה. גורם לא פחות משמעותי להצלחתה הוא בתוכניות הלימודים הייחודיות הפועלות בה, ומשלבות פדגוגיות ושיטות חינוך חדשות ומתקדמות אשר מטרתן לחבר את התלמידות לחומר: תכניות שכבתיות ייחודיות במחשבת ישראל העוסקות בערכים מרכזיים כדוגמת: חסד וערבות הדדית, תפילה, שבת ומשפחה. כל שכבה מעמיקה בנושא מרכזי אחד ובסופו של התהליך הבנות מנפיקות תוצרים ייחודים: סידור

הבנות לטקסט התנכ"י בצורה חווייתית ונבחרת דיבייט שבמסגרתה לומדות הבנות לבטא את הדעות והרגשות שלהן ומאפשרת להן להיפגש עם קבוצות דיבייט שונות מרחבי הארץ. "הרבה פעמים לבנות דתיות אין מספיק ביטחון בשביל להופיע בפני קהל ולבטא את עצמן, את הדעות, את הרגשות שלהן, והבנות פשוט לומדות איך

תפילה ייחודי לכל בת, ספר אינטראקטיבי עם שאלה בנושא קיומי במחשבת ישראל ותוצרים בתחומי האומנויות השונים, בחינת בגרות ייחודית במשנה ובגמרא בסגנון בית-מדרשי שמעודדת את הבנות לחקור וללמוד גם שלא במסגרת הבית-ספרית, יחידת "קום והתהלך" בתנ"ך שנלמדת בסיורים בשטח ומחברת את

נותנים לה לשאול שאלות ולבחור את הדרך בעצמה", מספרת ליאור מאיר, תלמידת כיתה י'. בנוסף, עבור תלמידות שרוצות להעמיק בלימודי הקודש, פועל באולפנה "בית מדרש מעיין", המועבר על ידי שלוש רמיו"ת צעירות בשעות אחר הצהריים. "התוכנית הזו מאחדת שכבות

|

24

פרתה גוש מבית

ומאחדת דברים. אנחנו לומדים שם יוגה, חסידות וניגונים", מספרת התלמידה בת-ציון בר סלע. החינוך לאחריות חברתית הוא חלק מאוד משמעותי באולפנה. למברגר מציינת כי "בהיותנו אולפנה קהילתית, אנחנו מייצגים את הקהילה ונותנים לקהילה". בנות כיתה י' לוקחות חלק בפרויקט לביא אשר במסגרתו הן יוצאות להתנדב במסגרות שונות בגוש: גני ילדים, בתי ספר ומועדוני קשישים. לאחר מכן הן כותבות עבודות חקר על פרויקט ההתנדבות שלהן. בנוסף, בכל שנה כל האולפנה נוסעת לפני ראש השנה לבית החולים הדסה עין כרם כדי לשמח את החולים המאושפזים בו. בשנים האחרונות, המצב הביטחוני המעורער בגוש עציון הצליח להעיב על הפסטורליה ועל השמחה באולפנה. תלמידות האולפנה היו חשופות למספר רב של אירועי טרור שאירעו בסביבתן, החל מחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ועד הפיגוע שאירע בסמוך לאלון שבות ובו נרצחו עזרא שוורץ ויעקב דון הי"ד. היה זה פיגוע שממנו ניצלה בנס מנהלת האולפנה יונת למברגר, כאשר המחבל ניסה לירות בה אך נתקל במעצור בנשקו. המחבל לא אמר נואש וניסה לפגוע עם רכבו ברכבה של למברגר. רכבה אכן נמחץ לחלוטין, ובנס היא ניצלה. למרות האירוע הקשה, למברגר רואה חשיבות רבה בעבודה דווקא בגוש עציון, זאת בהשראת סיפור חייו של אביה, יעקב אדלשטיין אבן חן ז"ל, שהיה חבר קיבוץ כפר עציון והיה מאחרוני הניצולים של הכפר. למברגר גדלה על סיפורי החיים בכפר עציון. "ההגעה לפה מרגשת אותי כל יום מחדש. בהתחלה היה לי מאוד קשה רגשית להגיע לפה. אצלי, חורבנו של כפר עציון במלחמת השחרור, והקמתו של כפר עציון מחדש מעורבבים ביחד. אני ממש רואה כצוואה להקים כאן אולפנה שתהיה מצוינת ושתגיע רחוק, ואני רואה בזה "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון"", היא מספרת בהתרגשות. "הרבה בנות אצלנו נחשפו לצערנו לפיגועים, ואנחנו עובדים הרבה מאוד על תחושת הביטחון, על החוסן ועל הכלת הרגשות והכאבים. לצערנו אנחנו מאוד מתורגלים במקרים כאלה", משתפת יונת למברגר. בנות האולפנה ניתבו את החששות והפחדים מהמצב הביטחוני לתחומי היצירה - עבודות קולנועיות, אומנות פלסטית, תיאטרון ואומנות גרפית. הבנות עברו סדנאות חוסן ושיעורי הגנה עצמית על מנת להתמודד עם המצב, וצוות האולפנה עבר הכשרה להתמודדות עם המצב בליווי יועצות בית הספר ומטפלים מהשירות הפסיכולוגי. "השגרה ושמחת החיים כל- כך חזקות, הן הכוח שלנו, ובאמת הן שמאפשרות לנו לקיים את האולפנה בביטחון שאנחנו יכולים להוביל מערכת חינוך גם בימים קשים", מתארת למברגר. מלבד הישגים מרשימים בתחום החינוכי, אולפנת אור תורה אוריה יכולה לחרוט על דגלה את ההישג המרשים מכולם, הישג הנוגע למהותו האמיתית של תחום החינוך - היכולת להשפיע ולשנות. "זה מרגש ומשמח לראות איך צומחת פה חברה של בנות שרואות שמכל אחת אפשר ללמוד. האחווה, העזרה ההדדית והקבלה של כולן הן מאוד מרגשות. זה שיא מאוד גדול מבחינתנו", מציינת למברגר. אחינועם בן מאיר, תלמידת י"ב, מספרת: "הגעתי לפה במצב לא הכי טוב, לא מבחינה לימודית, לא מבחינה נפשית ולא מכל מיני בחינות. הגעתי די פסימית. לא חשבתי שבכיתה י"ב אני עוד אהיה כאן או במסגרת כלשהי אחרת... ופשוט נבלעתי לתוך זה בדרך הכי חיובית שיש. עברתי תהליך מאוד משמעותי מכל-כך הרבה בחינות... מדברים איתנו כבר על שנה הבאה, ואני מרגישה שקיבלתי את הכלים ושיהיה לי הרבה יותר קל בהמשך".

לֹוח פרסו

ידִע

לֹמכירה בנוה דִניאלֹ חדִ' 8 בשכ' מערבית אפשרות לֹיח' דִיור + 054-4634362 לֹהשכרה בקֱרית ארבע חדִ' מרווחת,לֹתווך 4 1/12- ארוך כניסה ב 050-7434182 מחיר נוח 3.5 , לֹמכירה באלֹעזר אופציה + , מ"ר 90 ,' חדִ 1,350,000 , בגג & 077-4108011 אילֹן נדִלֹ"ן מציאה!! לֹמכירה במחיר חסר תקֱדִים! במדִורגים, בקֱ. ארבע חדִ' מרווחת, 4 דִירת ח. כביסה, מטבח גדִולֹ, 2 , שרותים כפולֹים מרפסות מקֱורות, הסקֱה 050-5383799 לֹהשכרה באפרת דִירת חדִר וחצי מתאים לֹקֱלֹיניקֱה או לֹמשרדִ 052-6071970

דִרושים

שונות

דִירות

לֹמכירה בזית

לֹחב' גז בקֱ. ארבע דִרוש נהג משאית לֹחלֹוקֱת מיכלֹי גז 02-9961144 : לֹפרטים

הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱון לֹבית ולֹמשרדִ אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: שלֹמה חשמלֹאי מוסמך עבודִות חשמלֹ ותיקֱונים לֹבית, במחירים נוחים 054-8820557 השקֱעה חכמה!! הזדִמנות עסקֱית ייחודִית השווה לֹכלֹ נפש עם פוטנציאלֹ רווחים

לֹמכירה / השכרה בשכ’ הדִגן החדִשה בית מרווח עם גינה ענקֱית נוף חלֹומי, קֱהילֹה איכותית

052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי לֹהשכרה באפרת, בזית יח"דִ לֹזוגות דִתיים 2,000 , ח. שינה גדִולֹ & 054-8463548 חדִרים, 3 דִירת &1,025,000 פטיו, + ’ חדִ 5 דִירת גן &1,700,000 מ”ר 190 , דִופלֹקֱס גן &1,985,000 בגפן ברימון 1,590,000 , חדִ’ מדִהימה 5 דִירת & . 1,695,000 , מ”ר 170 , דִירת גן & אופציה, + ’ חדִ 5 ’ קֱוטג &1,850,000 מלֹיון & 2 , אופציה + קֱוטג’ עם נגישות מ”ר 180 , חדִרים, פינתי 6 ’ קֱוטג קֱרקֱע לֹבניה מיידִית בנה ביתך! . בדִגן &1,830,000 , חדִרים 5.5 דִירת גן &2,990,000 , יחידִה + ’ מ 240 , דִו”מ בדִקֱלֹ &3,250,000 ,’ ח 7 ,’ קֱוטג’ מפואר, ’דִה וילֹיג &2,285,000 חניות 2 ,’ מ 200 דִופלֹקֱס גן &3,150,000 , יח’ השכרה + קֱוטג מפואר חדִ’ בקֱטורת 8 מ”ר 230 קֱוטג’ מדִהים נמכר! נמכר! . &1,380,000 , אופציה + ’ חדִ 4 דִירת &1,385,000 , חדִ’ בחפציבה 4 דִירת &1,710,000 ! חדִ’, נוף מדִהים 5 דִירת גן &1,580,000 ’ חדִ 5 פטיו + דִירת גן &1,750,000 , מ”ר 200 ,’ חדִ 6 פנטהאוז &2,100,000 , מ”ר 185 ’ חדִ 6 דִופלֹקֱס גן חדִ’, מפואר, נוף מדִהים! 7 פנטהאוז נמכר! נמכר! לֹהשכרה באפרת, ברימון קֱוטג' דִו מפלֹסי, חצר גדִולֹה + מ"ר 150 050-6747382 9931471 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885

דִרושה מורה פרטית

לֹלֹימודִי בוקֱר 8:00-13:00 בין השעות לֹגילֹאי כיתות ב'-דִ' בישובים עלֹ-ידִ קֱ. ארבע

אלֹה רוזובסקֱי

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון

050-5859946 050-8761877

055-66-17-031

פיצ'קֱוש מחפשים עובדִ/ת אחרי צבא, לֹזמן ארוך, משרה חלֹקֱית 052-7703426 : לֹפרטים

לֹהשכרה באפרת, בזית מרפסות + ' חדִ 3 דִירת

אופציה לֹמרוהטת 050-7342742 : טלֹ

לֹהשכרה באפרת, ברימון חדִ' מואר 5 דִופלֹקֱס ארונות + יפהפה ומושקֱע 050-8949549

אבידִות

גבוהים במיוחדִ! לֹפרטים ולֹתיאום פגישה: אברהם 053-4200506

תקֱוע תיווך

בישוב אלֹעזר נמצא סוודִר נשים דִקֱ שלֹ חב' גולֹברי כחולֹ 054-4926371 נשכח בבית 19/10- ב המדִרש בראש צורים מעילֹ רוח שחור/כחולֹ 052-4510863

לֹמכירה

בתקֱוע חדִ’ 6 , בית מדִהים ומרווח מעטפת, גינה מטופחת + בהזדִמנות!! בית עם יחידִות, במיקֱום מצוין 3

עופר לֹוינשטיין 052-4255312 02-6744744

אין בעיה! הכלֹ נמצא! בגלֹיון פרסומידִע ועכשיו גם במהדִורה דִיגטלֹית. לֹשירותך!

www.shiraz.co.il

בזית

& 1,390,000 , חדִ’ חדִשה 4 1

בנוקֱדִים

2

& 1,540,000 , גינה + ’ חדִ 5

חדִרים 5 , בית מרווח בריכה ונוף!

3

אפשרות + פנטהאוס ענקֱ & 1,890,000 , הרחבה

בדִקֱלֹ

לֹהשכרה במיידִי במושב קֱרני קֱטיף מ"ר 60 ' חדִ 3 יח' דִיור 054-3360823 www.tekoa-realty.com 050-2183855 חיה 054-5988839 תמר

1

מ”ר 230 , דִו משפחתי ענקֱ & 2,490,000 , הרחבה + נוף + ’ חדִ 6 דִופלֹקֱס מרווח & 1,690,000

2

3

וילֹה פרטית ומרווחת & 3,690,000

4

חדִ’ 5 דִירת גן חלֹומית

בגפן

2 דִירת גן מרווחת ומושקֱעת 1 נוף + וילֹה ענקֱית, פרטיות & 3,800,000 חדִ’ מאלֹף 7 , פנטהאוס מרווח 3

לֹמכירה דִו משפחתי באלֹון שבות!

מומחה בבעיות רטיבות ואיטום ישראלֹ בן-אהרון אלֹ תתן לֹגשם לֹהכנס

נפתח חלֹון הזדִמנויות לֹהנחה בעסקֱת מזומן

ברימון

משרדִנו בירושלֹים מתמחה ומטפלֹ בעשרות דִירות לֹהשקֱעה ולֹמגורים לֹהשכרה חדִרים 7 - 4 דִירות בשכ’ התמר והדִגן לֹלֹא תיווך 2 אפשרות הרחבה + ’ קֱוטג 1 יח’ השכרה + וילֹה מפוארת מחיר לֹא לֹפרסום! הרחבה, אטרקֱטיבי מאודִ + ’ חדִ 4 3

דִו משפחתי חדִרים 11 שתי יח’ מניבות

באזור שקֱט קֱרוב לֹביה”כ המחיר ירדִ לֹ: 2,980,000 & & 3,200,000 בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

שיפוצים, הנדִסאות בנין קֱבלֹן רשום

052-6071970 israel_b_a@walla.co.il

ורידִים ודִלֹיות ברגלֹים? מוצר מהפכני לֹטיפולֹ באופן טבעי 050-6000613 דִרושים זכיינים פתרון טבעי לֹשלֹום בית

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

050-6000613 בהשגחות מהודִרות לֹפרטים:

השקֱעות בנדִלֹ”ן

שאסור לֹפספס

לֹבית הספר אורות עציון גוש עציון בנים

תוך הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, לֹקֱוחות מרוצים, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

אורות עציון גוש עציון דִרושים/ות מיידִי מחנכים/ות מורים ומורות לֹמקֱצועות: חשבון חינוך גופני עברית | | לֹמילֹוי מקֱום

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

קֱו”ח לֹמיילֹ: gushbanim@orotetzion.org.il

לֹמערכת גילֹ הרך בכפר עציון

מטפלֹות לֹפעוטונים שנים 3- חודִשים 3 לֹגלֹאי דִרושות

תנאים טובים

054-4381110 לֹפרטים:

לֹסופרמרקֱט שלֹנו באפרת בשכונת הזית דִרושים/ות

קֱופאים/יות 7:00-14:00 ’ יום ו 14:00-20:00 ’ בין השעות א’-ה סדִרנים/יות ועובדִים/ות כלֹלֹים לֹשעות הבוקֱר

תנאים טובים לֹמתאימים

054-2499612/0 : לֹפרטים

היישוב שלי מסע זמן

| נדב פרנקל – בית ספר שדה כפר עציון |

בית לחם היא אחת הערים בעלות ההיסטוריה העשירה ביותר באזורינו, למרות שכיום אסור לנו לבקר ברחובות העיר, כדאי להכיר את סיפורה של שכנתנו מעבר לחומה לילה לבן בשדות בית לחם

אלא בשוליה הצפוניים, במקום שבו עוברת הדרך הראשית, דרך גב ההר, לכיוון ירושלים. מאוחר יותר מוזכרת בית לחם מספר פעמים בספר שופטים כעיר בנחלת שבט יהודה. מכאן יצא איש לוי, ששימש לאחר מכן ככוהן בבית מיכה, ומכאן יצא האיש שהלך להשיב את פילגשו בדרכו אל ירכתי הר אפרים, בדרכו אל הגבעה, ושם נאנסה פילגשו באכזריות. ועל אף האזכורים הרבים במקרא, בראשית ימיה של העיר בית לחם היא חסתה בצילן של ירושלים מצפון ושל חברון מדרום. הירונימוס, בן

למדני את השיר הפשוט של הלחם, ופרוס לי חלק משלומך. קחני עם אבק היומיום על השכם, כשתראני לפניך. )רחל שפירא( אנחנו חולפים יום יום על פניה, עוברים במבואותיה של העיר בית לחם. תושבי מרכז הגוש עוברים בפאתיה המערביים, בעוד תושבי תקוע ובנותיה נוסעים ממזרח לה. רואים אותה מנגד, אך עדיה לא באים. עד לחתימת הסכם אוסלו ב' וסלילת כביש המנהרות באמצע

1856 בית לחם

שמה העברי 'בית לחם', מעיד על האפשרות לקיום חקלאות, ושמה הערבי 'בית לאחם' )בית הבשר(, מלמד על אפשרויות המרעה.

, באנו, תושבי גוש עציון, במגע בלתי 90- שנות ה אמצעי עם העיר בית לחם, כאשר הציר העיקרי הישן - עבר בפאתי העיר, 60 לגוש - כביש באזור מחנה הפליטים דהיישה. מאז זרמו מים רבים בנחלי הסביבה, ולמרות סמיכות המקום, העיר כבר לא מורגשת בחיי היום יום שלנו. נייחד את השורות הבאות להיכרות עם תולדות העיר בעבר הרחוק והקרוב, ולניסיון לחוש מה צופן לה ההווה והעתיד. ה"מקום הקטן ביותר בעולם" אנו רגילים להתייחס לכל הגוש ההתיישבותי באזורנו בתור 60 הגדול הנמצא ממזרח לכביש 'בית לחם'. אך לא כך הוא הדבר. ההתיישבות הערבית מורכבת מפסיפס של יישובים, והמרכזי שביניהם הוא בית לחם, אך סביב לה נמצאת שרשרת כפרים, שהתחברו אליה במהלך . בית לחם עצמה נמצאת במרכז 20- המאה ה הגוש, וסמוך למרכז העיר העכשווי, באזור כנסיית המולד, נמצא גם המרכז ההיסטורי של העיר. בדומה לירושלים, אחותה מצפון, בית לחם הקדומה לא נמצאת במיקום אידיאלי להתיישבות. היא יושבת מעט ממזרח לקו פרשת המים הארצי, בגבול ספר המדבר, ואין בסביבתה מעיינות גדולים המאפשרים קיום של חקלאות אינטנסיבית. בית לחם נמצאת על הגבול שבין האזור שבו ניתן לגדל חקלאות, ובין השטח המיועד למרעה. הדבר רמוז בשמה העברי 'בית

המאה הרביעית לספירה, שהיה מאבות הכנסייה וייסד מנזר בבית לחם, קורא לבית לחם ה'מקום הקטן ביותר בעולם'. אך שתי דמויות נתנו לבית לחם את חשיבותה: דוד המלך, ולהבדיל - ישוע הנצרתי.

בית ספר למלוכה והצלה באבוס

תולדות משפחתו של דוד המלך נטועים עמוק בנופיה של בית לחם. לכאן הגיעה אם סביו של דוד – רות המואבייה, כאשר שבה עם נעמי משדה מואב, ובנופיה של העיר נכתבה המגילה היפיפייה הקרויה על שמה. המְעיין במגילה יגלה שלמרות שאין בה שום מעשה נס או פלא, ועל אף שכביכול הקב"ה אינו מתערב במעשיהן של הדמויות במגילה, דווקא שמו של הא-ל שגור על פיהם של תושבי העיר. כך מברך בועז את הקוצרים, בשם ה', וכאשר מברכים אנשי העיר את בועז על חתונתו עם רות הם קובעים ברות: " כְּרָחֵל וּכְלֵאָה" ֶ יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּית )רות ד(. החסד של אנשי העיר בית לחם הוא מוטיב מרכזי בסיפורה של המגילה, ומתבטא בעיקר בחסדם של רות ובועז זה לזה. גם חז"ל התייחסו לכך כאשר קבעו: "המגילה הזאת אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר טוב לגומלי חסדים" )רות רבה, ב'(. אל הרקע הזה, של

לחם', המעיד על האפשרות לקיום חקלאות, ושמה הערבי 'בית לאחם' )בית הבשר(, שמלמד על אפשרויות המרעה. דוד המלך, בן בית לחם, נאלץ להתמודד בשעה שבה רעה את צאן אביו עם 'הארי והדוב'. תיאור זה מצביע על היותו של אזור בית לחם אזור ספר, אזור שבו שוכנות חיות הבר. העיר מוזכרת לראשונה במקרא כמקום שבדרך אליו קבר יעקב את רחל, אשתו האהובה. ואכן יש לדייק: רחל לא נקברה בבית לחם גופא, אלא ב"דרך אפרתה היא בית לחם", בדרך אל העיר הקדומה. קבר רחל לא נמצא בעיבורה של העיר,

<<

|

28

פרתה גוש מבית