מועצה אזורית עמק יזרעאל - תוכנית מתאר כוללנית - פרוטוקול ועדת היגוי ישיבה מספר 1 - 18.9.19

עיקרי הדברים 9 צוות התכנון הציג סקירה תמציתית של ניתוח המצב הקיים בתחומים השונים

שעלו: רונית - טורק

נוף: - טלי טוך

המועצה מתפרסת על שט ח גדול, הליבה חקלאית רציפה ועשירה בערוצי נחל, (נחל תבור, נחל יצ פורי ונחל קישון) מעיינות ומאגרי מים, ה חשוב ים למערכת ה ניקוז ו הנגר העילי.

כאזור גבעי, ה

לחלוקה מבחינה טופוגרפית : ה

חלוק ת המועצה ל

מרכז

צפון

מתאימה

אשכולות

כאזור מ י שורי, המזרח כאזור מתון ההופך לתלול במפגש עם המדרונות היורדים לנחל תבור. רוב יישובי המועצה נבנו על ראשי הגבעות. שולי המועצה גבוהים יותר ממרכז המועצה . יש נצפות גבוהה אל העמק – מה שקורה בעמק, משפיע גם על הישובים .ו סביב מרבית מוקדי העניין הנופיים הם בשולי המועצה וגובלים בה, כאשר המועצה משמשת אזור ל מעבר ו ל קישוריות. תחום המועצה חולק ליחידות נוף, כאשר לכל יחידה נקבעה רמת ערכיות ורגישות . הערכיות של העמק נעה בין ערכיות גבוהה לגבוהה מאוד. מרכז העמק לא מוגן מבחינה סטטוטורית ולכן חשוף ללחצי פיתוח, אך מבחינה מהותית הוא הליבה של נוף המורשת, המסדרונות האקולוגיים והערכים הנופיים והסביבתיים.

: חקלאות

לירון אמדור -

במפת המשבצות החקלאיות של הישובים, ניתן לראות שוני בגודל המשבצות החקלאיות אשר נובע מגודל הישוב או מתנאי טופוגרפיה, חלקן לא רציפות ומקוטעות למספר תאי שטח שאינם בסמיכות ליישוב החקלאי, מה שמקשה על הנגישות ועל עיבודן.

ול בעלי

הענף המרכזי בעמק יזרעאל, בעיקר באשכול המרכזי, בו ישובים ותיקים יותר, דיג הוא

חיים (רפתות, לולים ) ומהווה נתח עיקרי מכלל גידולי בעלי החיים ברמה ארצית.

ברמה הארצית, מתחוללים שינויים בענף הרפתות, תהליך של צמצום ודחיקה של רפתות ממרכז הארץ ומגמה של מעבר לרפתות גדולות. תהליך זה משליך על היתכנות לרפתות משפחתיות בחלקה א'. תוכנית מחו זית למבנים חקלאיים (ג/ 60272 ) מאפשרת הוצאת היתרי בנייה למבנים חקלאיים. באשכול הצפוני מרבית השטח מסווג כשטח מוגן מפ י תוח, המגביל את המבנים החקלאיים המותרים.

איכות סביבה

על פי רט"ג, בשטח המועצה עוברים מסדרונות אקולוגיים ארציים חשובים, רק חלקם מוגן סטטוטורית , על ידי גנים לאומיים ושמורות.

5

כחיפוי של מאגרי המים יש

סולאריים ן חלק

יוזמות שונות ברחבי המועצה ל

מתקנים

קיימות תנועה: חיפה. רכים הזדקנות – קיבוצים

לשאוף להקטין את הפגיעה במגוון הביולוגי שבמאגרים אלה.

בתחום המועצה יש אזורי תעשייה, תשתיות תחבורה ומתקנים הנדסיים בעלי פוטנציאל ליצור מפגעים, יש לבחון את ה ה מגבלות ו קונפליקטים ה סביבתיים.

עדו יגר - תחבורה:

מוקדי משיכת התנועה המשמעותיים נמצאים מחוץ למועצה כך שהיא משמשת לתנועה עוברת . רוב התנועה במועצה עוברת בכבישים ארציים, כביש 00 בעיקר לטיילים לצפון הארץ, כביש 27 בעיקר ליוממים לכיוון עפולה וכבישים 00/02 בעיקר ליוממים לכיוון נצרת ומטרופולין

כבישים: כביש 08 מוגדר ככביש ארצי, אך בפועל מתפקד יותר ככביש מקומי. רמת הפיתוח בו נמוכה ובפועל משמש גם את תושבי המועצה באופן אינטנסיבי . לאור ך הכביש ישובים ומוסדות רבים, יש בעיות בטיחות ( היעדר שוליים, צמתים, הורדת נוסעים) וניכר היעדר יחס למשתמשים

(רוכבי אופניים והולכי רגל).

לכביש 27 אין נתיב לתחבורה ציבורית בתחום עמק יזרעאל.

רוב הקישורים בין הישובים הם על בסיס דרכים ארציות.

החסר קישוריות פנימי ת, כמו הדרכים הלבנות (דרכים לא מאושרות) ושבילי אופניים ליוממות (בין ישובים וקישור בין ישובים לתחנות הסעה) . עם זאת, חשוב לאזן בין הרצון לחבר בין ישובים ובין הצורך למנוע תנועה עוברת . לד וגמא, חיבור מושב היוגב לכביש 27 או לתחנת הרכבת.

פרוגרמה וכלכלה - רינה דגני ועידן פלפס :

מאופיינים ב הומוגניות גילאית אשר עלולה לי צור בעיה של

דמוגרפיה: ה ישובים הקהילת

יים

בבת אחת. הישוב הקהילתי שמשית הוא מקרה קיצוני של תופעה זו, שכן הוקם לפני

כעשרים שנה ואוכלס כולו במנה אחת של כ 777 יח"ד.

המושבים – מגמות דמוגרפיות זהות לממוצע הארצי.

מגמת הזדקנות מתונה, ההתמתנות חלה בעיקר בשל ההרחבות אשר יצרו זריקת מרץ

דמוגרפית.

ישובים ערביים – אחוז גבוה של ילדים . אזורי רשום של בתי ספר: לא תואמים את האשכולות, חלקם לא נמצאים במרח ק סביר מהישובים, מושפעים מהשינויים באוכלוסיית הישובים : ונדרשים לעדכון תכוף. מקומות של התרוקנות שכבות צעירות , כמו שמשית , מול שנוספה בהם הרחבה שהביאה לגידול של שנתון הגיל ב שכבות הצעירות, כמו שריד ויפעת , מצב זה דורש עדכון . התכנית שרותי ציבור: אספקת השרותים במועצה היא אתגר בשל המרחקים הגדולים בין הישובים . החלוקה לאשכולות והשימוש בתשתיות הקיימות בישובים (כמו בתי ספר), יאפשרו אספקת שירותים מגוונים ברמה טובה.

מקומות

במספר מושבים יש קושי לממש שטחי ציבור בשל בעלות האגש"ח על שטחים אלו.

6

רמת ההשכלה וההכנסה הממוצעת של תושבי המועצה הן גבוהות יח סית ל ממוצע הארצי

כלכלה:

3 ), המועצה חזקה ביחס ל ממוצע הארצי וביחס למ ו עצות אזוריות . אחרות

(אשכול חברתי -

כלכלי - ץ שימור: תיירות:

הישובים נמצאים במרחקים נוחים ו ב סמיכות לאזורי תעשיה גדולים ולמוקדי תעסוקה מפותחים.

ת המועסקים עובדים מחוץ ליישוב, אך מרביתם ( 00% מהם) עובדים

ייסו מאוכל

יוממות – 07%

בתחום נפת יזרעאל.

גידול מתוכנן בשטחי

המועצה יציבה מבחינה פיננסית , רמת גרעון נמוכה צפויה לרדת עקב

התעשייה והשטחים המניבים.

ביחס לגודל האוכלוסייה, היקף ההוצאה גבוה יחסית ונובע בין היתר מהעדר קומפקטיות והצורך בהסעות למרחקים גדולים לטובת אספקת השירותים (חינוך, תברואה, רווחה וכד') .

טל פרידמן ראודני

ינ תנה סקירה ה י סטורית על אזור עמק יזרעאל וחשיבותו בתקופות שונות.

ה תכנון הפיזי ביישובים הושפע מאידיאולוגיה, טכנולוגיה ושיקולים נוספים. ניתן לזהות בכל היישובים 8 מעגלים: אזור המחנה – מאופיין באינטנסיביות גבוהה, אזור – חיץ ה חצרות משק ופעילות משקית, ושטחים חקלאיים פתוחים.

לתחומים הבאים:

ברמה הכלל מועצתית, ניתן לחלק את הנושאים בתחום הש מור י

ארכיאולוגיה: אתרי עתיקות במועצה וסביבתה. (כ 87% משטח השיפוט של המועצה נמצא בתחום הכרזת עתיקות).

דרכים היסטוריות: צירי דרכים עתיקות ותוואי רכבת העמק.

סיפור ההתיישבות : האתוס הציוני - 'העמק הוא חלום' , דפוסי ההתיישבות העובדת בעמק , אדריכלים בשירו ת האידיאולוגיה , הישובים הטמפלרים והערבים .

בארות, קו מקורות, טחנות קמח לאורך נחלים

קרקע ומים: רכישת הקרקעות והכשרתן - מים ,

ו יערות נטע אדם .

דלית גסול -

בארץ , והוא נעדר מיתוג תיירותי

חוץה תיירות

העמק הוא אזור מעבר לתנועות ו פנים ה תיירות

מאפיין מול אזורי תיירות כפרית - חקלאית אחרים המהווים תחרות.

רוב מוקדי המשיכה המרכזיים נמצאים בשולי העמק או מחוץ לשטח המועצה , בתוך המועצה מתוכנן מוקד משיכה גדול – פארק אגם ברוך.

ארכיאולוגית,

במרחב המ וע צה משאבי ת יירות הנשענים על הטבע, החקלאות הנוף, ה מורשת ה

ם פוטנציאל ל תיירות במרחב הכפרי כעורף לאוכלוסייה העירונית

ההיסטוריה וההתיישבות. יקי

במרחב הקרוב, לביקורי יום, כמרחב פנאי, נופש וטיילות.

מוקד משיכה נוסף במועצה אלו השבילים, (שביל יזרעאל ושביל הסנהדרין, לדוגמא) ושבילי אופניים כתשתית ליוממות וכמוקד משיכה ארצי לרוכבי אופניים.

שלושה ישובים מובילים במיזמי תיירות : בית לחם הגלילית, הושעיה וציפורי.

7

קיימת במגזר הכפרי התחלה של מגמה לריכוז עסקים דומים/משלימים במרכז תיירותי - תעסוקתי אחד ויש לבחון זאת.

עירא עברי - שיתוף ציבור

בחודשים האחרונים התקי ים סבב סיורים ביישובי המועצה. במהלך הסיורים, נפגשו נציגי צוות התכנון עם הנהגות הישובים ושמעו את הנושאים שמעניינים אותם ומטרידים אותם.

נערך סקר תושבים, מפגש לבעלי תפקידים במועצה ובישובים ומפגש פתוח לציבור.

09 סוגיות כלל מועצתיות

מתוך לימוד המצב הקיים, זוהו שתי סוגיות רוחב כלל מועצתי ות, ה ייחודיות לעמק יזרעאל:

091 רוח המקום - הרוח היזרעאלית

העמק מהווה ריאה ירוקה יוצאת דופן במדינה הולכת ומצטופפת ומאופיין בשילוב בין מרחבים פתוחים, בהם שזורים ישובים כפריים, אשר מהווים חלק מ המורשת הלאומית ומספרים את יס פור ההתיישבות החקלאית בארץ.

אתגר

שימור העמק כמשאב חזותי וריאה ירוקה למעגל האזורי הסובב וכאזור מעבר ארצי

מהווה

. לאומי

ורצף השטחים הפתוחים

בשל

ערכו של העמק לא טמון ב טבע ייחודי , אלא ב חזותי, ה ערך

גודלו

ירוקה לסובב אותו .

ובהיותו

ריאה מרוכזים

לחצי פיתוח של הישובים

לחצי הפיתוח המ ופנים אל העמק הם לא רק בנושאי תשתיות, גם אלא

שלעתים מהווים פוטנציאל לפגיעה בנוף העמק .

בהיבט החקלאות, יש צורך לחזק את החקלאות אך לא לפגוע בשימור הנוף והמורשת (מדיניות סביבתית לפיתוח שדות סולאריים ותחנות ביו - גז, למשל).

090 קישוריות ומעבר ים

העמק מהווה אזור מעבר המקשר בין צפון ודרום ובין מזרח ומערב . המעברים מהווים קושי אך גם הזדמנות, למשל, הארכת משך השהות של אוכלוסיית התיירים העוברת מהווה פוטנציאל כלכלי . המרחב הגאוגרפי הגדול של המועצה יוצר מרחקי נסיעה גדולים ו, מתבטא בעיקר בנסיעות יומיומיות ארוכות למוסדות חינוך. האתגר הוא ל י צור קישוריות נוחה וקצרה בזמן בין הישובים, לבדוק תפקידן של הדרכים הלבנות, ליצור מערכת תחבורה נוחה למשתמש לאתר מערכות מתקדמות של תחבורה ציבורית. ישובים ומוסדות חינוך . בתפקודו הנוכחי הוא מהווה סכנה עבור מ שתמשי הדרך הרכים. הכביש מהווה פוטנציאל לשדרה מרכזית, דרך עם תנועות רכות וקשר של מגוון האוכלוסיות ל ישובים ו ל מוקדים. סביב כביש 08

8

39 סוגיות רוחב ביישובי המועצה: נסקרו סוגיות רוחב שעלו מניתוח ראשוני של היישובים ומהסיורים שהתקיימו. הסוגיות עוסקות בנושאים הבאים:

8.0 ישובים קהילתיים חלק מהישובים הוקמו בבת אחת וכיום האוכלוסייה בהם מזדקנת יש חשיבות לבחון עבור כל יישוב ( מיטבי של ) איכותי צק , הישוב ב הגידול צורת גידול,

גודל ערים סמוכים סור בקרקע בכפרים הערביים

מהו מורשת המרקם הקיבוצי שישמרו תעשיה שיתופי פעולה כפריים בחינת אזורי תעסוקה

תוספת יח"ד במרקם הקיים/ תוספת הרחבה ובחינה של דיור להשכרה. 8.6

והשמירה : עליו יש חשיב ות רבה לשימור מאפייני המרקם הקיבוצי

ויישומם מתוך ראייה לאומית. ג ו בשו עקרונות לתכנון המרקם הקיבוצי , אחד המ בהם רכזיים

בין תנועת הולכי רגל ואופניים לתנועת רכב ויצירת מקבצי חניות .

ה הפרד מבני שבו ניתן מהן – פל"ח

נקודת האיזון בין שקולי קניין (החלטות רמ"י ) לבין שיקולים

8.8 נחלות במושב בחינת :

תכנוניים שונים

את מאפייני המושב וזהותו כישוב חקלאי.

- שובית השפעות, מיקום ופרישת מתחמי מגורים חדשים , תמהיל סוגי הדיור על קצבי , אכלוס זהות הישוב והמרקם הקהילתי בו .

יי זהות

8.2

היקף ומיקום מיטביים לתעשייה חקלאית , בישוב/מחוץ לישוב/ישוב

- חקלאית

8.7

בודד/מקבץ ישובים .

מיפוי ההזדמנויות והאתגרים

- שכנות

ומועצות

ואתגרים בממשק עם

8.2

בממשק עם ישובים שכנים .

8.0 מובחנת , יש לבחון שימושים שניתן לש תף בין ישובים שכנים , לחזק את הקישוריות והנגישות בין ישובים סמוכים, לייצר מערכת תנועה כפרית רכה , קישור תפקודי בי י שובי קצה , תיירות כפרית חקלאית משותפת 8.3 יש, ציבור הגדרת ב צורך השימושים המתאימים המתרוקנים , והאופן בין ממשקים ישובים בעל למקבץ

זהות למבני הציבור שעות שישמשו לצרכי ציבור בכפרים

לצרכים

כדי היום

להשתמש במבנים אלו בכל יעיל באופן

הערביים .

יש מח

. אזורי כי עלה בנוסף

ולשימוש

ישוביה

יוב אזורית

התעסוקות המתאימות במועצה

8.2

 מיזמי תעסוקה חדשים בתחום הישוב (דיור מוגן, לוגיסטיקה, משרדים, מסחר, מלונאות)

עידוד פל"ח לצד עידוד העיסוק בחקלאות .

והשימושים המותרים .

9

Made with FlippingBook Ebook Creator