מועצה אזורית עמק יזרעאל - תוכנית מתאר כוללנית - פרוטוקול ועדת היגוי ישיבה מספר 1 - 18.9.19

תכנית מתאר כוללנית מועצה אזורית עמק יזרעאל פרוטוקול וועדת היגוי ישיבה מספר 1 מיום 119.190.11

עמק יזרעאל

מקום:

מועצה אזורית שם ףאס ועדת בטוף אכסאל משרד

משתתפים :

חברה/ מוסד

תפקיד ההיגוי חברה רחבית גליל,

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

בצר אייל

מ.א. עמק יזרעאל

יו"ר ועדת

אהוד יוסטמן

ימ נהל התכנון ימ נהל התכנו ן

מתכנן מחוז צפון סגן ראש המועצה סגנית ראש המועצה

יהונתן כהן ליטאנט

אבי סמוביץ דליה אייל דובי וינגרטן שי יזרעאלי

מועצה אזורית עמק יזרעאל

מהנדס מ.א. עמק יזרעאל

ס. ראש המועצה ויו"ר ועדת משנה

מ.א. עמק יזרעאל , מנהלת מחלקת תכנון יישובים והרחבות

ענבל קורן ריייסנר

מ.א. עמק יזרעאל , מתאמת תכנון

אלה בדש לילך כהני נועם כהן

מנהלת מח' ישובים מנהל יח' אסטרטגית

מנהל מחלקת איכות הסביבה

אליה ה יחיד אליעזר עהאד רחאל

כלכלית

נהל מ

שחר אורן שירה לוין

דוברת המועצה

מרכז חקלאי העמק

משה בן שחר (טושקו) לילך עמיצור יערה בן מנחם

עוזרת ראש המ צה וע

סביבתית

יזרעאלים יזרעאלים

מהנדסת הועדה המ סגן מהנדסת ועדה מ

מרחבית

אורית כהן

יזרעאלים

רחבית

שרון חמו

ראש המועצה

עופר בן

רמת ישי רמת ישי

מהנדסת המועצה מתכנן המועצה עוזר ראש המועצה

אתי בוצין אביב בארי וסם שאער

מ.א. הגלבוע

יפיע

ראש המועצה ראש המועצה

מוא"ז אל

מוחמד שלבי

מועצה מקומית ביר אל מכסור

ראש המועצה המקומית

ח'אלד ח'וגיראת

מהנדס המועצה מהנדס המועצה

ואיל חבשי

מ.מ. אכסאל

ג'מאל זבידאת רענן אמויאל

מ.מ. בסמת טבעון משרד החקלאות משרד הבינוי והשיכון משרד הבינוי והשיכון המשרד להגנת הסביבה

מנהל אגף בכיר לתכנון ופיתוח הכפר

ענייני הכפר

סגן מנהל מחוז

ישי רובין סיון נעמן הגר שושן

מהנדס לבריאות הסביבה

ראמי אחמד

הבריאות

1

מהנדסת תנועה

קסניה ונוקוב

משרד התחבורה

י"רמ

מיכל ארבל תכנון ליהי דאלי מאיר טלי טוך יועץ רוית ריכטר יפעת רזניק

ארכיאולוגית, נפת צפון

נועה שתיל

רשות העתיקות רשות העתיקות ר שות ניקוז קישון

אדריכל מחוז צפון

ערן מורדוכוביץ

מנהל אגף הנדסה ותכנון

אורי רגב טל רטנר

מנהלת יחידת סביבה, חינוך וקהילה

רשות ניקוז

קישון

יערן נצרת

רועי הראל לירון שפירא לילה לויצקי

קק"ל

רכז שימור טבע - מחוז צפון

החברה להגנת הטבע

מחוז צפון לשכת התכנון המחוזית

מינהל התכנון

אגף תכנון מקומי אגף תכנון מקומי

ישי כספי

צוות ראש

דורית שפינט

צוות התכנון

תכנית המתאר תיירות שימור תחבורה מנהלת תפעול מנהלי

יועצת נוף

יועץ שיתוף הציבור

עירא עברי

ד"ר רינה דגני

יועצת פרוגרמה וכלכלה

יועצת סביבה

רונית טורק

יועצת

ד לית גסול

יועצת חקלאות

לירון אמדור

יועצת

טל פרידמן ראודניץ

עדו יגר

יועץ אקולוגיה יועצת מים וביוב

מנחם אדר לינור דניאלי

גורדון אדריכלים גורדון אדריכלים

רוזי פישילביץ'

מיכל ארזי

טוך סרגוסי טוך סרגוסי

תום נבט

יבגני פינסון

סיטילינק פלגי מים

איגור אפל

גיאוקרטוגרפיה

עידן פיליפס

2

דברי פתיחה

אייל בצר , ראש מועצה אזורית יזרעאל ברך את המשתתפים והדגיש את חשיבות התהליך ושיתופי הפעולה. ציין כי המועצה גובלת ב - 62 רשויות ויש שיתופי פעולה בין הרשויות בנושאים של פיתוח כלכלי. הלמידה ההדדית היא חשובה, בפרט מ כיוון שבמקביל מקודמות תכניות מפורטות. חילוקי הדעות אמורים לסייע לדיון להיות פור . רה ומפ ה יהונתן ליטאנט, מתכנן מחוז צפון, ברך על התהליך המשמעותי והחדש יחסית של תכניות מתאר כוללניות למועצות אזוריות. ציין כי הוא מקווה לראות סדרה של פתרונות ברמת היישובים אך ג ם בראייה רחבה וכוללת. עצם העובדה שיש וועדת היגוי רחבה שכוללת את הרשויות הגובלות משמעותית לקיום של דו שיח ויחסי גומלין. עוד הוסיף כי מתוכנן דיון במחוז במסמך עבודה שהתווה המחוז למדיניו ת לפיתוח המגזר הכפרי. הדגיש את חשיבות משולב. השיח ה קיום עופר בן אליעזר, ראש המועצה רמת ישי, הצטרף לברכות לתהליך. הזכיר שגם רמת ישי נמצאת בתהליך של תכנית כוללנית. ציין כי יש מקום לשיתופי פעולה לא רק בתעסוקה אלא גם אהוד יוסטמן, יו"ר וועדת ההיגוי, הציג רקע כללי למהלך של תכניות מתאר כוללניות במועצות האזוריות. התכנית כוללת את מרבית השטחים הפתוחים והחקלאיים של מדינת ישראל . תוך כדי העבודה שאין יישוב אחד דומה למשנהו, מה שמחייב איזון עדין בין הרצון להתוות דרך ועקרונות כלליים ל בין ה צורך בשיקול הדעת הפרטני המותאם לכל יישוב ויישוב. בתחומים נוספים כמו חינוך.

מתאר

התחדד מועצתי ( התכנון

ש עבודה תהיה בכמה מישורים: יישובים (לרבות עיסוק בשאלות זהות), כלל

תאר את מתכונת ה

תשתיות, תיירות, סביבה, חינוך, כלכלה וכד'), ובין מועצתי ואזור י. ישיבות וועדת ההיגוי

. תהליך

יציגו סוגיות תכנון רוחביות לצד יישובים ה תכנון

יתקיימו בתדירות של כל ח ו ו וחצי - דשיים

ילווה בשיתוף ציבור.

3

19 סקירת מצב קיים

דורית שפינט, עורכת התכנית, נתנה הסבר קצר על תהליך העבודה, אשר מתנהל בשכבות, כאשר השכבה העליונה היא השכבה הכלל מועצתית ונוגעת למגוון נושאים כמו שטחים פתוחים, חקלאות, כלל מועצתיים , כלכלה ושימור והשכבה השנייה היא רובד הישובים וצגו ה .

שירותים מכיל

חלוקת הישובים לאשכולות ע"י המועצה

סוגיות שעלו בסיורים בי י שובים ובניתוח הי י

שובים.

תהווה בסיס לעבודת צוות התכנון המתארי.

להלן עיקרי הדברים:

תעודה זהות עמק יזרעאל:

מאופיינת בקשר אדם -

במועצה 83 ישובים אשר הוקמו ברצף ארוך של שנות ה

תיישבות שהייתה

אדמה בנוסף לחינוך לערכים ולכידות חברתית.

תחום הש י פוט של המועצה לא נגזר מגבולות גאומורפולוגיים ולא תואם בהכרח את הגבולות י הגאוגרפי ם של העמק ומאופיין בשונות בין חלקי . ו

ועפולה). המועצה יוזמת

למועצה 62 רשויות גובלות, בהם 6 מרקמים עירוניים (מגדל העמק נצרת -

ומצליחה ליצור שתופי פעולה עם המועצות הגובלות.

המועצה ממוקמת בין חטיבות נוף ארציות ונחצית על ידי דרכי ם ארציות אשר משמשות תנועה עוברת (ניתן לראות זאת גם בתמ"א 26 בהכנה). ש -כ 07% משטח המועצה הוא חקלאי. תמ"מ 6/2 מגדירה את רוב השטח כחקלאי ונוף כפרי פתוח, במפת הרגישות של התמ"מ, נראה שמרבית העמק מסומן ברמת רגישות נמוכה , מה שמסביר את תכניות ה מגוון הלאומיות לתשתיות שעוברות בעמק . בשנת 6708 נערכה למועצה תכנית אסטרטגית אשר המליצה לפתח את כביש 08 וכביש 27 כשדרה נופית שמחברת בין מרכ זי פעילות בתחום המועצה והמליצה להקים מרכז נוסף בצפון המועצה.

המועצה האזורית פועלת ב חלוקה ל שלושה אשכולות :

מכיל עשרה ישובים – מאופיין בהרבה ישובים קהילתיים, נחצה על ידי דרכים

אשכול צפ ניו

ארציות, 00 ו 02 בה מתוכנן נתיב ל רכבת הקלה.

, ברובם האשכול מאופיין בתנועת מטיילים רבה.

שטחי האשכול הפתוחים לא חקלאיים

ה משבצות חקלאיות של חלק מהישובים באשכול זה מנותקות מ הישובים.

ה

אשכול מרכזי (אשכול שדירת העמק) כולל 62 ישובים, הרבה קיבוצים ומושבים, 8 מוקדי תעסוקה, (שגיא 6777 , מפעלי העמק ושח״ק), דרכים ארציות 07,00,08 ,27.

בו הפתוח

אש כול זה מושך אליו הרבה תשתיות ופיתוח, שכן ה הגנה הסטטוטורית על

המרחב

חלשה.

ה ארבע ישובים ה נשענים על כביש 27 . מאופיין ב מרחקי נסיעה ארוכים

אשכול מזרחי

ממרכז המועצה וב קישוריות פיזית וחברתית חלשה.

4

עיקרי הדברים 9 צוות התכנון הציג סקירה תמציתית של ניתוח המצב הקיים בתחומים השונים

שעלו: רונית - טורק

נוף: - טלי טוך

המועצה מתפרסת על שט ח גדול, הליבה חקלאית רציפה ועשירה בערוצי נחל, (נחל תבור, נחל יצ פורי ונחל קישון) מעיינות ומאגרי מים, ה חשוב ים למערכת ה ניקוז ו הנגר העילי.

כאזור גבעי, ה

לחלוקה מבחינה טופוגרפית : ה

חלוק ת המועצה ל

מרכז

צפון

מתאימה

אשכולות

כאזור מ י שורי, המזרח כאזור מתון ההופך לתלול במפגש עם המדרונות היורדים לנחל תבור. רוב יישובי המועצה נבנו על ראשי הגבעות. שולי המועצה גבוהים יותר ממרכז המועצה . יש נצפות גבוהה אל העמק – מה שקורה בעמק, משפיע גם על הישובים .ו סביב מרבית מוקדי העניין הנופיים הם בשולי המועצה וגובלים בה, כאשר המועצה משמשת אזור ל מעבר ו ל קישוריות. תחום המועצה חולק ליחידות נוף, כאשר לכל יחידה נקבעה רמת ערכיות ורגישות . הערכיות של העמק נעה בין ערכיות גבוהה לגבוהה מאוד. מרכז העמק לא מוגן מבחינה סטטוטורית ולכן חשוף ללחצי פיתוח, אך מבחינה מהותית הוא הליבה של נוף המורשת, המסדרונות האקולוגיים והערכים הנופיים והסביבתיים.

: חקלאות

לירון אמדור -

במפת המשבצות החקלאיות של הישובים, ניתן לראות שוני בגודל המשבצות החקלאיות אשר נובע מגודל הישוב או מתנאי טופוגרפיה, חלקן לא רציפות ומקוטעות למספר תאי שטח שאינם בסמיכות ליישוב החקלאי, מה שמקשה על הנגישות ועל עיבודן.

ול בעלי

הענף המרכזי בעמק יזרעאל, בעיקר באשכול המרכזי, בו ישובים ותיקים יותר, דיג הוא

חיים (רפתות, לולים ) ומהווה נתח עיקרי מכלל גידולי בעלי החיים ברמה ארצית.

ברמה הארצית, מתחוללים שינויים בענף הרפתות, תהליך של צמצום ודחיקה של רפתות ממרכז הארץ ומגמה של מעבר לרפתות גדולות. תהליך זה משליך על היתכנות לרפתות משפחתיות בחלקה א'. תוכנית מחו זית למבנים חקלאיים (ג/ 60272 ) מאפשרת הוצאת היתרי בנייה למבנים חקלאיים. באשכול הצפוני מרבית השטח מסווג כשטח מוגן מפ י תוח, המגביל את המבנים החקלאיים המותרים.

איכות סביבה

על פי רט"ג, בשטח המועצה עוברים מסדרונות אקולוגיים ארציים חשובים, רק חלקם מוגן סטטוטורית , על ידי גנים לאומיים ושמורות.

5

כחיפוי של מאגרי המים יש

סולאריים ן חלק

יוזמות שונות ברחבי המועצה ל

מתקנים

קיימות תנועה: חיפה. רכים הזדקנות – קיבוצים

לשאוף להקטין את הפגיעה במגוון הביולוגי שבמאגרים אלה.

בתחום המועצה יש אזורי תעשייה, תשתיות תחבורה ומתקנים הנדסיים בעלי פוטנציאל ליצור מפגעים, יש לבחון את ה ה מגבלות ו קונפליקטים ה סביבתיים.

עדו יגר - תחבורה:

מוקדי משיכת התנועה המשמעותיים נמצאים מחוץ למועצה כך שהיא משמשת לתנועה עוברת . רוב התנועה במועצה עוברת בכבישים ארציים, כביש 00 בעיקר לטיילים לצפון הארץ, כביש 27 בעיקר ליוממים לכיוון עפולה וכבישים 00/02 בעיקר ליוממים לכיוון נצרת ומטרופולין

כבישים: כביש 08 מוגדר ככביש ארצי, אך בפועל מתפקד יותר ככביש מקומי. רמת הפיתוח בו נמוכה ובפועל משמש גם את תושבי המועצה באופן אינטנסיבי . לאור ך הכביש ישובים ומוסדות רבים, יש בעיות בטיחות ( היעדר שוליים, צמתים, הורדת נוסעים) וניכר היעדר יחס למשתמשים

(רוכבי אופניים והולכי רגל).

לכביש 27 אין נתיב לתחבורה ציבורית בתחום עמק יזרעאל.

רוב הקישורים בין הישובים הם על בסיס דרכים ארציות.

החסר קישוריות פנימי ת, כמו הדרכים הלבנות (דרכים לא מאושרות) ושבילי אופניים ליוממות (בין ישובים וקישור בין ישובים לתחנות הסעה) . עם זאת, חשוב לאזן בין הרצון לחבר בין ישובים ובין הצורך למנוע תנועה עוברת . לד וגמא, חיבור מושב היוגב לכביש 27 או לתחנת הרכבת.

פרוגרמה וכלכלה - רינה דגני ועידן פלפס :

מאופיינים ב הומוגניות גילאית אשר עלולה לי צור בעיה של

דמוגרפיה: ה ישובים הקהילת

יים

בבת אחת. הישוב הקהילתי שמשית הוא מקרה קיצוני של תופעה זו, שכן הוקם לפני

כעשרים שנה ואוכלס כולו במנה אחת של כ 777 יח"ד.

המושבים – מגמות דמוגרפיות זהות לממוצע הארצי.

מגמת הזדקנות מתונה, ההתמתנות חלה בעיקר בשל ההרחבות אשר יצרו זריקת מרץ

דמוגרפית.

ישובים ערביים – אחוז גבוה של ילדים . אזורי רשום של בתי ספר: לא תואמים את האשכולות, חלקם לא נמצאים במרח ק סביר מהישובים, מושפעים מהשינויים באוכלוסיית הישובים : ונדרשים לעדכון תכוף. מקומות של התרוקנות שכבות צעירות , כמו שמשית , מול שנוספה בהם הרחבה שהביאה לגידול של שנתון הגיל ב שכבות הצעירות, כמו שריד ויפעת , מצב זה דורש עדכון . התכנית שרותי ציבור: אספקת השרותים במועצה היא אתגר בשל המרחקים הגדולים בין הישובים . החלוקה לאשכולות והשימוש בתשתיות הקיימות בישובים (כמו בתי ספר), יאפשרו אספקת שירותים מגוונים ברמה טובה.

מקומות

במספר מושבים יש קושי לממש שטחי ציבור בשל בעלות האגש"ח על שטחים אלו.

6

רמת ההשכלה וההכנסה הממוצעת של תושבי המועצה הן גבוהות יח סית ל ממוצע הארצי

כלכלה:

3 ), המועצה חזקה ביחס ל ממוצע הארצי וביחס למ ו עצות אזוריות . אחרות

(אשכול חברתי -

כלכלי - ץ שימור: תיירות:

הישובים נמצאים במרחקים נוחים ו ב סמיכות לאזורי תעשיה גדולים ולמוקדי תעסוקה מפותחים.

ת המועסקים עובדים מחוץ ליישוב, אך מרביתם ( 00% מהם) עובדים

ייסו מאוכל

יוממות – 07%

בתחום נפת יזרעאל.

גידול מתוכנן בשטחי

המועצה יציבה מבחינה פיננסית , רמת גרעון נמוכה צפויה לרדת עקב

התעשייה והשטחים המניבים.

ביחס לגודל האוכלוסייה, היקף ההוצאה גבוה יחסית ונובע בין היתר מהעדר קומפקטיות והצורך בהסעות למרחקים גדולים לטובת אספקת השירותים (חינוך, תברואה, רווחה וכד') .

טל פרידמן ראודני

ינ תנה סקירה ה י סטורית על אזור עמק יזרעאל וחשיבותו בתקופות שונות.

ה תכנון הפיזי ביישובים הושפע מאידיאולוגיה, טכנולוגיה ושיקולים נוספים. ניתן לזהות בכל היישובים 8 מעגלים: אזור המחנה – מאופיין באינטנסיביות גבוהה, אזור – חיץ ה חצרות משק ופעילות משקית, ושטחים חקלאיים פתוחים.

לתחומים הבאים:

ברמה הכלל מועצתית, ניתן לחלק את הנושאים בתחום הש מור י

ארכיאולוגיה: אתרי עתיקות במועצה וסביבתה. (כ 87% משטח השיפוט של המועצה נמצא בתחום הכרזת עתיקות).

דרכים היסטוריות: צירי דרכים עתיקות ותוואי רכבת העמק.

סיפור ההתיישבות : האתוס הציוני - 'העמק הוא חלום' , דפוסי ההתיישבות העובדת בעמק , אדריכלים בשירו ת האידיאולוגיה , הישובים הטמפלרים והערבים .

בארות, קו מקורות, טחנות קמח לאורך נחלים

קרקע ומים: רכישת הקרקעות והכשרתן - מים ,

ו יערות נטע אדם .

דלית גסול -

בארץ , והוא נעדר מיתוג תיירותי

חוץה תיירות

העמק הוא אזור מעבר לתנועות ו פנים ה תיירות

מאפיין מול אזורי תיירות כפרית - חקלאית אחרים המהווים תחרות.

רוב מוקדי המשיכה המרכזיים נמצאים בשולי העמק או מחוץ לשטח המועצה , בתוך המועצה מתוכנן מוקד משיכה גדול – פארק אגם ברוך.

ארכיאולוגית,

במרחב המ וע צה משאבי ת יירות הנשענים על הטבע, החקלאות הנוף, ה מורשת ה

ם פוטנציאל ל תיירות במרחב הכפרי כעורף לאוכלוסייה העירונית

ההיסטוריה וההתיישבות. יקי

במרחב הקרוב, לביקורי יום, כמרחב פנאי, נופש וטיילות.

מוקד משיכה נוסף במועצה אלו השבילים, (שביל יזרעאל ושביל הסנהדרין, לדוגמא) ושבילי אופניים כתשתית ליוממות וכמוקד משיכה ארצי לרוכבי אופניים.

שלושה ישובים מובילים במיזמי תיירות : בית לחם הגלילית, הושעיה וציפורי.

7

קיימת במגזר הכפרי התחלה של מגמה לריכוז עסקים דומים/משלימים במרכז תיירותי - תעסוקתי אחד ויש לבחון זאת.

עירא עברי - שיתוף ציבור

בחודשים האחרונים התקי ים סבב סיורים ביישובי המועצה. במהלך הסיורים, נפגשו נציגי צוות התכנון עם הנהגות הישובים ושמעו את הנושאים שמעניינים אותם ומטרידים אותם.

נערך סקר תושבים, מפגש לבעלי תפקידים במועצה ובישובים ומפגש פתוח לציבור.

09 סוגיות כלל מועצתיות

מתוך לימוד המצב הקיים, זוהו שתי סוגיות רוחב כלל מועצתי ות, ה ייחודיות לעמק יזרעאל:

091 רוח המקום - הרוח היזרעאלית

העמק מהווה ריאה ירוקה יוצאת דופן במדינה הולכת ומצטופפת ומאופיין בשילוב בין מרחבים פתוחים, בהם שזורים ישובים כפריים, אשר מהווים חלק מ המורשת הלאומית ומספרים את יס פור ההתיישבות החקלאית בארץ.

אתגר

שימור העמק כמשאב חזותי וריאה ירוקה למעגל האזורי הסובב וכאזור מעבר ארצי

מהווה

. לאומי

ורצף השטחים הפתוחים

בשל

ערכו של העמק לא טמון ב טבע ייחודי , אלא ב חזותי, ה ערך

גודלו

ירוקה לסובב אותו .

ובהיותו

ריאה מרוכזים

לחצי פיתוח של הישובים

לחצי הפיתוח המ ופנים אל העמק הם לא רק בנושאי תשתיות, גם אלא

שלעתים מהווים פוטנציאל לפגיעה בנוף העמק .

בהיבט החקלאות, יש צורך לחזק את החקלאות אך לא לפגוע בשימור הנוף והמורשת (מדיניות סביבתית לפיתוח שדות סולאריים ותחנות ביו - גז, למשל).

090 קישוריות ומעבר ים

העמק מהווה אזור מעבר המקשר בין צפון ודרום ובין מזרח ומערב . המעברים מהווים קושי אך גם הזדמנות, למשל, הארכת משך השהות של אוכלוסיית התיירים העוברת מהווה פוטנציאל כלכלי . המרחב הגאוגרפי הגדול של המועצה יוצר מרחקי נסיעה גדולים ו, מתבטא בעיקר בנסיעות יומיומיות ארוכות למוסדות חינוך. האתגר הוא ל י צור קישוריות נוחה וקצרה בזמן בין הישובים, לבדוק תפקידן של הדרכים הלבנות, ליצור מערכת תחבורה נוחה למשתמש לאתר מערכות מתקדמות של תחבורה ציבורית. ישובים ומוסדות חינוך . בתפקודו הנוכחי הוא מהווה סכנה עבור מ שתמשי הדרך הרכים. הכביש מהווה פוטנציאל לשדרה מרכזית, דרך עם תנועות רכות וקשר של מגוון האוכלוסיות ל ישובים ו ל מוקדים. סביב כביש 08

8

39 סוגיות רוחב ביישובי המועצה: נסקרו סוגיות רוחב שעלו מניתוח ראשוני של היישובים ומהסיורים שהתקיימו. הסוגיות עוסקות בנושאים הבאים:

8.0 ישובים קהילתיים חלק מהישובים הוקמו בבת אחת וכיום האוכלוסייה בהם מזדקנת יש חשיבות לבחון עבור כל יישוב ( מיטבי של ) איכותי צק , הישוב ב הגידול צורת גידול,

גודל ערים סמוכים סור בקרקע בכפרים הערביים

מהו מורשת המרקם הקיבוצי שישמרו תעשיה שיתופי פעולה כפריים בחינת אזורי תעסוקה

תוספת יח"ד במרקם הקיים/ תוספת הרחבה ובחינה של דיור להשכרה. 8.6

והשמירה : עליו יש חשיב ות רבה לשימור מאפייני המרקם הקיבוצי

ויישומם מתוך ראייה לאומית. ג ו בשו עקרונות לתכנון המרקם הקיבוצי , אחד המ בהם רכזיים

בין תנועת הולכי רגל ואופניים לתנועת רכב ויצירת מקבצי חניות .

ה הפרד מבני שבו ניתן מהן – פל"ח

נקודת האיזון בין שקולי קניין (החלטות רמ"י ) לבין שיקולים

8.8 נחלות במושב בחינת :

תכנוניים שונים

את מאפייני המושב וזהותו כישוב חקלאי.

- שובית השפעות, מיקום ופרישת מתחמי מגורים חדשים , תמהיל סוגי הדיור על קצבי , אכלוס זהות הישוב והמרקם הקהילתי בו .

יי זהות

8.2

היקף ומיקום מיטביים לתעשייה חקלאית , בישוב/מחוץ לישוב/ישוב

- חקלאית

8.7

בודד/מקבץ ישובים .

מיפוי ההזדמנויות והאתגרים

- שכנות

ומועצות

ואתגרים בממשק עם

8.2

בממשק עם ישובים שכנים .

8.0 מובחנת , יש לבחון שימושים שניתן לש תף בין ישובים שכנים , לחזק את הקישוריות והנגישות בין ישובים סמוכים, לייצר מערכת תנועה כפרית רכה , קישור תפקודי בי י שובי קצה , תיירות כפרית חקלאית משותפת 8.3 יש, ציבור הגדרת ב צורך השימושים המתאימים המתרוקנים , והאופן בין ממשקים ישובים בעל למקבץ

זהות למבני הציבור שעות שישמשו לצרכי ציבור בכפרים

לצרכים

כדי היום

להשתמש במבנים אלו בכל יעיל באופן

הערביים .

יש מח

. אזורי כי עלה בנוסף

ולשימוש

ישוביה

יוב אזורית

התעסוקות המתאימות במועצה

8.2

 מיזמי תעסוקה חדשים בתחום הישוב (דיור מוגן, לוגיסטיקה, משרדים, מסחר, מלונאות)

עידוד פל"ח לצד עידוד העיסוק בחקלאות .

והשימושים המותרים .

9

49

דיון: אחמד,

9 דליה אייל, סגנית ראש המועצה, מובילה את הנושא הקהילתי

צריך לנהל את המשאב הקהילתי. יש במועצה אוכלוסייה חדשה שלא מכירה את ה DNA ורוצים " לקבל הכל כאן ועכשיו " . כל אחד מהיישובים רואה עצמו כיישוב קצה ורוצה אצלו את השירותים. בשנים האחרונות המועצה שמה דגש על חיזוק הקהילתיות, ויש מקום להתייחס גם ל אשכולות ישובים . המועצה החליטה למנות שני מנהלי אשכולות, מזרחי וצפוני, כדי לאגם שירותים ולחשוב יחד איך לייצר בכל יישוב עוג ן שישרת את היישובים ולייצר קשרי גומלין בין היישובים כך שיצרכו שירותים אחד אצל השני. הרבה מהעבודה מבוססת מתנדבים ופעילים ברמת היישוב, ורואים תוצאות ברמת האזור. אחד הנושאים שעלו הוא נושא התחבורה. האתגר הגדול של המועצה זה לא לייצר 8 מועצות, אלא לחזק את העמק ו הרוח היזרעאלית, אבל גם לסנכרן פעילות ברמה האזורית ולשמור על הצביון של כל יישוב ויישוב.

משה בן שחר (טושקו) , רכז חקלאי העמק

אחת הסוגיות החשובות שיש להתייחס אליה היא סוגיית חיזוק מעמדם של השטחים הפתוחים וחיזוק הקשר בין החקלאות וההתיישבות החקלאות יכולה לפרנס פרטים בודדים בכל יישוב, אך יש חשיבות בשימור השטח הפתוח ואמצעי הייצור לדורות הבאים .

את ק זח יש ל מעמד הנחלים כך שלא ייפגעו לשמור על מאגרי המים ותוכנ יות לאיגום מים. יש לבחון י מתן לגיט מציה לתשתיות לא סטטוטוריות שהוקמו בשנות ה 27 וה 07.

ציין כי החקלאות בעמק היא חקלאות מתועשת, עם תעבורה גדולה, שמחייבת גם מענה של קישוריות ודרכים חקלאיות (בין היתר הדרכים הלבנות) , על מנת לאפשר נגישות של כלים חקלאיים לשטחים החקלאיים . שכן גידול בעלי חיים בע מק יזרעאל הוא נפוץ מאוד . ברוב המושבים, תעשייה חקלאית יוצאת מתחום המושב, בגלל בעיות סביבתיות, יש צורך לתת מענה ל זו, כמו במקרה של מכוני תערובת . שילוב מערכות סולריות בהתאם למסמך מדיניות של המועצה , ניצול גגות ומאגרים בשלב ראשון, וקרקעות שוליות שאין לה ן כלכליות לעיבוד חקלאי בשלב שני. קיימת מגמה של הוצא ת גידול בעלי החיים מחלקות א' בחלק מהישובים . יש לבחון

מגמה זו בכדי

תעשייה

שיסייע

מרכז המחקר בנווה יער – התכנית צריכה לחזק את המרכז ה חקלאי החשוב הזה

בחיזוק החקלאות בעמק.

אהוד יוסטמן : לנושא התעשיה החקלאית ויציאתה ממרכזי הישובים - יש צורך בפרוגרמות מסודרות בנושא זה, הן בהיבט הכמותי והן בנושא השיוך האזורי .

נציג משרד הבריאות:

ראמי

כמו כן יש להתייחס לרצועת

יש להשלים בניתוח המצב הקיים שכבת את . שתייה ה מי קידוחי

המוביל הארצי.

בנושא המאגרים, יש לקחת בחשבון את דרישות משרד הבריאות בהקשר לחיפוי מאגרים.

מט"שים ומי קולחין – יש לקחת בחשבון מגבלות בנייה סביב מט"שים ולהתייחס בתכנון לתשתיות מי קולחין.

11

רשות ניקוז נחלים:

, רגב אורי

בנושא שטחים פתוחים וחקלאות: רשות הניקוז מובילה תכנית אב אגנית באגן ההיקוות של הקישון, מ.א. עמק יזרעאל מהווה חלק נכבד מהשטח, לכן תאום התכנון עם רשויות גו בלות חשוב

מאוד. מבקש אורית לירון

רענן אמויאל, משרד החקלאות

למבנים חקלאיים ) . כמו כן, תומך

60272 (

/ג תכנית

שהתוכנית את תאמץ

מחוזית

תכנית

בקידום מרכז המחקר בנווה יער.

נדרש לתאם עם המשרד את נושא המסדרונות האקולוגיים , וכן תכנון מתחמים לגידול בעלי חיים מחוץ לגבולות היישובים.

ראש המועצה המקומית ביר אל מכסור:

מבקש בדיקת התכנות לאזור תעסוקה משותף בסמיכות ל רק״ל ה תחנת צפון מזרחית למחלף עם כביש 02 , השטח ברובו בבעלות רמ"י.

בנוסף, קיים שטח סמוך בבעלות פרטית המהווה פוטנציאל לפרויקט תיירותי.

ראש המועצה המקומית יפיע:

מציע שיתוף פעולה מבחינת אזורי תעסוקה, למשל באזור המחלף החדש של כביש 07.

בצר: אייל יש קבעון בתפישה של המוסדות הארציים לגבי אי הקמת אז"ת חדשים. הנ י סיון מוכיח שלעתים זה נדרש לטובת הוצאת מלאכות מתוך היישובים הערביים. במקרה כזה יש מקום לשקול הקמה של אזורי ם חדשים צמוד ל יישוב. לילה לויצקי : בועדה מחוזית עשו מ י פוי של אזורי תעסוקה, על פי מדיניות המחוז לא מפתחים אזורים חדשים אלא קיימים. אהוד יוסטמן : צריך לבחון כל מקרה לגופו. יש לעתים סיטואציות בהן ל אזור תעסוקה משותף יש ערך מוסף גדול יותר מה צורך למנוע הקמת אזור תעסוקה חדש.

כהן, מהנדסת ועדה מרחבית יזרעאלים :

חשוב שהתהליכים יקודמו במקביל ושיתקיים היזון הדדי כדי לא לעכב תכניות מקודמות ביישובים.

: הטבע

, שפירא

החברה להגנת קע

יש שותפות אסטרטגית בין החברה להגנת הטבע לבין המועצה האזורית בנושא שמירת השטחים הפתוחים. נדרש פתרון יצירתי לעמק שמאוים על ידי לחצי פיתוח. מדובר במועצה עם הרבה מבנים חקלאיים, ויש למצות את הנושא של מתקנים סולריים על גגות המבנים החקלאיים לפני שפוגעים בשטחי הקר החקלאית.

11

העתיקות

מורדוכוביץ ,

רשות רשות מקרקעי סיכום

ערן מיכל

מעורבות של רשות העתיקות בהגדרת אתרים ארכיאולוגיים לאורך נחלים / דרכים יכולה לסייע גם היא בהגנה על השטחים הפתוחים. מעוניינים לקחת חלק ולהיות מעורבים בתכנון כדי להטמיע את השכבה הארכיאולוגית בהיבט הרחב והנופי באופן שיאפשר שימור ופיתוח.

ישראל :

, ארבל

לתמונת העמק שני צדדים: שימור ושטחים פתוחים מצד אחד, ופיתוח מהצד השני.

רמ"י מקדם עבודת מטה בנושא היישובים הקהילתיים וישמח ו לשיתוף פעולה בנושא.

התכנית צריכה לטפל בנושאים של תחבורה ציבורית וקשרים בין המערכות השונות ובין יישובי המועצה לבין עצמם ולמרחב הסובב.

59

ראש המועצה ויו"ר וועדת ההיגוי הודו למשתתפים ולצוות התכנון על העבודה היסודית שנעשתה.

רשמה : יפעת רוזניק תפוצה : משתתפים ומוזמנים

12

Made with FlippingBook Ebook Creator