קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

w w w . i g m . o r g . i l

י ר ח ו ן א ר ג ו ן ה מ ו ר י ם

ב ש י ת ו ף ה ע מ ו ת ה ה פ ד ג ו ג י ת ל ק י ד ו ם ה ח י נ ו ך ה ע ל י ס ו ד י ו ה ע ל ת י כ ו נ י ב י ש ר א ל

גיליון מיוחד: סביבות עבודה למורים עבר - הווה - עתיד מציאות, מחשבות, שאלות וחלומות

2 0 1 8 ת ש ע " ט

ד צ מ ב ר כ ס ל ו - ט ב ת

2 8 4 ג י ל י ו ן

עדיין אינך חבר בקרן השתלמות? לימודי תעודה מספר המקומות מוגבל חדש מומחה ומוביל תהליכי למידה בבית הספר

תכנית הכשרה להתמחות בקידום תלמידים עם לקויות למידה ברוח הפסיכולוגיה החיובית

למה כדאי לשריין מקום?

מתודולוגיות לפיתוח תכניות התערבות

מומחיות בהובלה מערכתית בתחום לקויות למידה

כלים יישומים מעולם הפסיכולוגיה החיובית לפיתוח משאבים פנימיים

שיטות ייחודיות לאית ר ולמיפוי

קרן ההשתלמות המנוהלת על-ידי חב’ עגור הינה קרן ייחודית לעובדי הוראה בבתי-הספר העל-יסודיים, המאפשרת יציאה לשנת השתלמות בתום מחזור חסכון. בדוקעודהיוםאתזכאותךלהצטרףלקרן ותוכללהתחיל ולהנותמכלההטבותהייחודיותלהן זכאיםעמיתינו: דמי גמולים מוגדלים צבירה המורכבת מהפרשות מעסיק מוגדלות בשיעור מהשכר החודשי, הפטורות ממס. 8.4% של בחירת מסלול השקעה מותאם בחירה במסלול השקעה בהתאם לצרכיך, בין המסלולים: מסלול כללי ומסלול הלכתי הלכה יהודית. אורך מחזור החסכון 8- ול 7- שנים, אך ניתן להאריכה ל 6 תקופת חסכון בת שנים, כך ששעורי המענק החודשיים יוגדלו לעמית משתלם בהתאמה. בתום תקופת חסכון אחת יהא/תהא העובד/ת רשאי/ת להצטרף למחזור חסכון נוסף. נשמח לספר לך על הטבות נוספות המגיעות לך! ההרשמה בסניפי הבנק הבינלאומי kereni . co . il טפסים ניתן להוריד מאתר 03-770-60-61 : לפרטים נוספים איתך לאורך כל הדרך! afikim.ort.org.il : הרשמה באתר אורט אפיקים לפרטים נוספים: Lsc@mapa.ort.org.il 03-6301384 פרקטיקות לניהול סדנאות להעצמת הל ידה להוראה טכניקות פרטנית וכיתתית מותאמת שעות ביום ימודים אחד בשבוע, מו ר לגמול 210 התפתחות בתחום נוסף בקריירה הצטיידות בארגז כלים ייחודי, שפותח במרכז לכישורי למידה לאורך שנים של ניס ן ומחקר מיטב המרצים מהאקדמיה ומהמרכז לכישורי למידה ייעוץ אקדמי, ד“ר אורית זיו, יועצת אקדמית של המרכז לכישורי למידה, ומרצה באוניברסיטת תל-אביב

מודעה זו היא על דעת המפרסם וללא קשר לארגון המורים

הפקולטה למדעי היהדות המחלקה לתנ"ך ע"ש זלמן שמיר

המחלקה לתנ"ך מציעה תכנית לימודים מרוכזת לתואר שני (במסלול ללא תזה) ש"ש) 18( קורסים שנתיים 9 התכנית בהיקף של באחת משתי האפשרויות הבאות: קורסי קיץ מרוכזים + . יום לימודים אחד בשבוע 1 שבועות 4-2 במשך . שני ימי לימוד בשבוע בימים ג ו- ה 2 התכנית גמישה לימודי השלמה לפי הצורך תואר שני בתנ"ך בשנה אחת לחזור לשורשים!

    

Shutterstock.com צילום: | עיצוב: אילן פארי

התכנית פתוחה לבעלי תואר ראשון ומתאימה במיוחד למורים בשנת שבתון

לפרטים: 03-5318229 : טלפון depttn@mail.biu.ac.il דוא"ל: טפסים להרשמה ניתן למצוא באתר האוניברסיטה באינטרנט dory.os.biu.ac.il/toar2web וכן בחנויות "אקדמון" ו"סטימצקי"

חברה לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות בע“מ www.klemida.ort.org.il המרכז לכישורי למידה

מציגה: אנגלית לומדים מהאנגלים!

₪ 4 , 000 מחיר הקורס: חברי ההוראה ובני משפחותיהם ההטבה הבאה בדיוק בשבילכם: היי קיו מעניקה לכם את המחיר האטרקטיבי ביותר TLG לקורס אנגלית מדוברת בשיטה המובילה

התאמה למגוון רמות

מותג בינלאומי בשילוב עם ניסיון

לימוד אנגלית מדוברת

אנגלית לצרכי עבודה

אפשרות ללמוד בלונדון

פריסת סניפים רחבה

תוכניות לימוד מתקדמות

072-3950904 לפרטים והרשמה:

פסיכומטרי, בגרות ואנגלית מדוברת

*המבצע לחברי הוראה ובני משפחותיהם מדרגה ראשונה בלבד. בכפוף לתקנון.

מודעה זו היא על דעת המפרסם וללא קשר לארגון המורים

קריית שמואל - חיפה

רישום מקוון

חפשו אותנו

: M.Ed להתייעצות . ד"ר ערן לויזון 04-8780023

לפרטים והרשמה: אורלי ואילנית

04-8780021/2

ב-

משרדהחינוך

8:30-13:00 ,2018 בדצמבר 18 , יוםשלישי אודיטוריום מרכזי, המכללה האקדמית רמת גן בהנחיית דפנה ליאל האלימות המתגברת בחברה הישראלית

מורות ומורים, גננות, סייעות, צוותי חינוך, תלמידות ותלמידים החדשנות החינוכית מתחילה אצלכם!

בואו לדמיין ולהגשים באחד מהמסלולים הבאים:

סדר יום:

התכנסות וכיבוד - 08:30

מנכ"לית - גב' רונית מלינרסקי - דברי פתיחה: 09:00 המכללה האקדמית רמת גן

מורות ומורים יוזמים בבתי-ספר יסודיים ועד תיכונים היוזמות הזוכות יזכו במענקי יישום בסך: ₪ 12,000–5,000

- 09:10-09:40

הרצאת פתיחה: פרופ' יואב ורדי, ראשהתכנית לתואר ראשון דו חוגי בחברה והתנהגות אלימות בחברה הישראלית והצגת ממצאי סקר בנושא

צוותי מורות, מורים והנהלה יוזמים בהיקף רחב, בבתי-ספר יסודיים ועד תיכונים היוזמות הזוכות יזכו במענקי יישום בסך: ₪ 20,000–10,000

- אחד על אחד: 09:40-10:10 דפנה ליאל מארחת את מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קארדי שאלת האלימות- החמרת הענישה, כן או לא? - איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי 10:10-10:40 אלימות והתעמרות במקומות עבודה - ח"כ מירב מיכאלי 10:40-11:00 הגשת הצעת חוק בנוגע להתעמרות במקומות עבודה

תלמידות/ים ומורות/ים יוזמים יחד, בבתי-ספר על-יסודיים היוזמות הזוכות יזכו במענקי יישום ₪ 12,000–5,000 : בסך

יוזמות לשילוב הדדי בין בתי-ספר לחינוך רגיל וחינוך מיוחד, בבתי-ספר יסודיים ועד תיכונים המסלול הינו דו שנתי, היוזמות הזוכות יזכו למימוש בשנתיים ₪ 25,000 : במענקי יישום בסך

הפסקת קפה - 11:00-11:20

גננות וסייעות יוזמות יחד בגני ילדים היוזמות הזוכות יזכו במענקי יישום ₪ 12,000–5,000 : בסך

- ד"ר שולה בלנק, פסיכיאטרית 11:20-11:50 אלימות במערכת החינוך

- ד"ר טובה בנסקי, מומחית למדעי ההתנהגות 11:50-12:15 אלימות במשפחה

במה תזכו במסגרת הקרן?

- ד"ר שלומית גיא, חוקרת אנתרופולוגיה ומומחית 12:15-12:45 לכדורגל אנגלי פתרונות לצמצום אלימות במוסדות במרחב הציבורי

כלים ליישום חדשנות חינוכית השתלבות בקהילה ארצית של מורים יזמים שעות לפיתוח המקצועי 30 הכרה של

ליווי והנחיה מקצועית בתחום היזמות החינוכית כנסים ארציים ומפגשי למידה אזוריים בתחומי היזמות החינוכית

סיום - 13:00

ד' בטבת תשע"ט 12.12.18 מועד פתיחה: 19:00 כ"ב בשבט תשע"ט, עד 28.1.19 מועד אחרון להגשת בקשות: מפגשים סינכרוניים ליזמים מתעניינים: פרטים יפורסמו בדף הפייסבוק ובאתר הקרן.

**ההשתתפות בכנס הינה ללא עלות אך נדרש רישום מוקדם. , רמת גן 2 , בניין 87 המכללה האקדמית רמת גן, פנחס רוטנברג

03-6719941 : להרשמה לכנס - טלפון liat.b@iac.ac.il : דוא"ל

| info keren - yozmot . org . il | 02-5638895

הבנק שעוזר לך גם בבית...

משכנתאות בתנאים מיוחדים למורים ולעובדי הוראה

פטור מעמלת פתיחת תיק*

הבנקשל המורים

bankmassad. co.il בנק מסד באינטרנט

* 2446

המשכנתאות ניתנות בדלפקי המשכנתאות של הבנק הבינלאומי שבסניפי בנק מסד, מתן המשכנתאות כפוף לשיקול דעת הבנק הבינלאומי, בהתאם לתנאיו ולאחריותו. הבנק רשאי לשנות את תנאי המבצע ו/או להפסיקו בכל עת. אי עמידה בפירעון ההלוואות עלולה לגרור חיוב בריבית 31.12.18 פיגורים והליכי הוצאה לפועל. *לבקשות חדשות בלבד. לביצוע עד

מעמד המורה מושפע גם מסביבת עבודתו

קשר עין

רן ארז

יו"ר הנהלת ארגון המורים

החינוך שהיה מוכן לעבוד בתנאים כאלה. האםמצב כמתואר לעיל משפיע לרעה על עבודתם של המורים? אין ספק בליבי שהתשובה חיובית. סביבתעבודהמשפיעה גםעלשביעותרצון המורים מעבודתם, והעדר שביעות רצון הוא אחד הגורמים המרכזיים לנטישת מורים את מערכת החינוך. חוסר שביעות הרצון של המורים מסביבת העבודה שהם נאלצים ללמד בה גורם ירידה במוטיבציה, ועקב כך - גם בהישגי התלמידים. אין ספק שמעמד המורה מושפע גם מסביבת עבודתו, ולא רק משכרו. כמעט אין הבדל בין סביבת עבודה בחברת הייטק בישראל לזו שבחברת . אבל יש הבדל תהומי בין OECD הייטק במדינות סביבת העבודה של מורה בישראל, שהיא מתחת .OECD לכל ביקורת, לבין זו של מורה במדינות לכך יש להוסיף את המספר הגבוה של תלמידים בהם המורים מטפלים בכל שיעור, ביחס למספר התלמידים במדינות אחרות. ארגון המורים יצא לקמפיין תקשורתי ארוך, בשלושה גלים, כדי להגביר את המוּדעוּת לצורך בשיפור תנאי העבודה של המורים בבתי הספר שנים 7 . בקרב הציבור הרחב מתוך הבנת המצב מאז תחילת יישום עוז לתמורה לא נעשה דבר, כמעט, למען שיפור תנאי העבודה הפיזיים של המורים. כעת הגיע הזמן למעשים. ארגון המורים יחל להפעיל כוחו כאיגוד מקצועי, הואיל וכל הניסיונות החינוכיים – פדגוגיים לא הועילו. אני מקווה שכלל הציבור, ולא רק המורים, יהיה שותף למאבק זה.

ארגון המורים בבתיה”ס העל יסודיים אינו רק איגוד מקצועי, אלא גם אגודה פרופסיונלית. כאיגוד מקצועי תפקידנו לקדם את מעמד המורה, שכרו, תנאי עבודתו ורווחתו. כאגודה פרופסיונלית, כאגודה של מורים ומחנכים, חשוב לנו מאוד לקדם את מעמדו של המורה בחברה ולתת לו אפשרות להרחיב את השכלתו, להשתלם תוך כדי עבודה וכיו”ב. הרפורמה עוז לתמורה משלבת את שני הפנים הללו של ארגון המורים. כמו לכל רפורמה, גם פה יש חבלי לידה, והגורם שמקשה עד היום על ביצוע הרפורמה עוז לתמורה ומכביד על המורים הוא ההזנחה של משרד החינוך והמעסיקים את הטיפול בנושא של שיפור סביבת העבודה של המורים. בסיורים שאני עורך בבתי הספר השונים אני רואה שמורים ממשיכים לעבוד בסביבת עבודה שאינה מתאימה למערכת החינוך, בכלל, ולעוז לתמורה בפרט. יכול להיות שהמורים התרגלו לכך שתנאי עבודתם הם כמות שהם או שאינם מצפים כלל לשינוי לטובה. המציאות מראה שלא נבנו פינות עבודה, חדרים לישיבות צוות או חדרים קטנים לעבודה פרטנית עם תלמידים, אין פינות בהן ניתן לנהל שיחה אישית ובפרטיות עם הורה או תלמיד, אין קפטריות, חסרים חדרי שירותים לכלל הצוות, אין מקום לכל המורים בחדר המורים, ובחדרי מורים מסוימים אפילו אין די כיסאות לכל המורים. הייתי עד לכך שבכמה בתי ספר מורים יושבים על המדרגות בזמן ההפסקה בהעדר מקום בחדר המורים. אין פקיד בעירייה כלשהי או במשרד

7

תוכן העניינים

52

44

25

18

ממערב למזרח וממזרח למערב יערה טל קינד

סביבת העבודה שלי ליאורה אור

מבט אל מרחבי העבודה הבית־ספריים מיקי אריאן כדריה וצפי שומר

40

32

60

חדר המורים כחממה לטיפוח של מורים נטע ביתן כפרי

שיחה עם מיקה דפני שרון כץ

לברוא את הבריאות שני הררי גז

הקפה, הכורסה וארון הספרים עוז דרורי

גז הררי שני | לברוא את הבריאות שלנו בסביבת העבודה 40

רן ארז | דבר יו”ר הנהלת ארגון המורים 7

נטע ביתן כפרי | חדר המורים כחממה לטיפוח של מורים 44

קרן שקד | ” דבר עורכת “קשר עין 9

אודי מלכה | סודות מחדר המורים 46

כץ שרון | דבר עורכת הגיליון המיוחד 11

סביבת העבודה הפרטית של המורים בעידן הנוכחי 50 ר אביבה אבידן " ד |

רחל היימן | הסביבה הרביעית 12

סלומון רותי | ) הפיל בחדר (המורים 14

יערה טל קינד | ממערב למזרח וממזרח למערב 52

ד"ר אורי שטרנברג | כל מורה צריך חדר 54

2018 חדר המורים - מבט אל מרחבי העבודה הבית-ספריים 18 שומר כדריה וצפי אריאן מיקי |

רונית לוי | המציאות והפנטזיות 56

שמש - צביה רוזנקרנץ | חליפה אישית 22

נאווה שלומי | חדר המורים משתי נקודות מבט 58

אור ליאורה | סביבת העבודה שלי - עניין של אוויר לנשימה 25

סביבת עבודה כמקור לרוח חינוכית־יזמית - 60 כץ שרון | שיחה עם מיקה דפני

ד"ר רחל צימרוט | המורה – תבנית נוף סביבתו 28

חדר מורים – מי צריך את זה בכלל?!? 64 זיו ויונתן עמי מוריה בן |

דרורי עוז | הקפה, הכורסה וארון הספרים 32

סקר ארגון המורים בנושא סביבות עבודה 66

רחל הזרחי | פתוח, סגור, פתוח 36

8

דבר העורכת

י ר ח ו ן א ר ג ו ן ה מ ו ר י ם

בהוצאת: ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בשיתוף העמותה הפדגוגית לקידום החינוך העל יסודי והעל תיכוני בישראל

חברים יקרים, בחרנו להקדיש גיליון מיוחד זה לנושא סביבת העבודה של המורים בבתי הספר. זה גם הנושא שארגון המורים נאבק למענו, ובסיס העניין מתן יכולת למורים לבצע כראוי את עבודתם, כפי שנדרש ומתחייב לפי הסכם עוז לתמורה, התחייבות שמשרד החינוך אינו עומד בה. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בחשיבות של סביבת עבודה ראויה ונאותה, מתוך הבנה ברורה שזו תתרום לשביעות רצון העובדים, ייעול העבודה וכל הנובע מכך. בנוסף, ממחקרים שונים עולה שעובדים מרוצים יהיו נאמנים למקום עבודתם, יאריכו בו ימים, וישקיעו בו ממרצם, ובתוך כך ימשכו חברים נוספים לעבוד בארגון – ויתרמו לשמו הטוב. ולמרות שההכרה בחשיבות של תנאים פיזיים ובהשקעה בהם הולכת וגוברת בשנים האחרונות בסקטורים השונים (ולא רק בהייטק), משום מה לממונים על מערכת החינוך השמועה טרם הגיעה, אף שאין חולק על חשיבות הנושא, לא רק למורים, אלא גם לתלמידים ולמוסד החינוכי בכלל. מכאן הדגל הזה שהרים ארגון המורים, לאור העובדה שברוב בתי הספר אין למורים פינות עבודה, חדרים לשעות פרטניות וכל הנדרש לשהות ארוכה בביה”ס. היות שמשרד החינוך אינו עושה די לשיפור המצב ותיקונו, אף אינו מוכן לקבל פתרונות ביניים שארגון המורים מציע, נמשיך להיאבק עד אשר יבוא השינוי המיוחל. אני מקווה שמתוך העמודים שלפניכם תראו, תלמדו ותבינו את תמונת המצב, וכתמיד, אתם מוזמנים להגיב.

6618356 תל-אביב 23 דרך מנחם בגין www.igm.org.il 03-7106777 : טל' משרדי ארגון המורים בתל-אביב

03-7106786 טל' המערכת: 03-5667713 פקס המערכת: גבי עטיה יו"ר המחלקה: kerens@igm.org.il קרן שקד, עורכת קשר עין: שרון כץ עורכת הגיליון: קרן שקד (עורכת), רן ארז, גבי עטיה, אפרת בר, חברי המערכת: ד"ר שוש וינטר michala@igm.org.il מיכל אחישר רכזת המערכת ועורכת לשון: סטודיו פיני חמו עיצוב גרפי: הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה והפקה בע"מ 6971905 ת"א 6 רח' ראול ולנברג www.nirprint.co.il info@nirprint.co.il 03-6496069 :' טל ניר שפיר מנהל הפקה: קארין רומנו, ניהול פרויקט ומודעות: Karin@nirprint.co.il 050-5295330 ' טל גרפוליט הדפסה: אניה-שפירא עיטוף: אין המערכת מתחייבת לפרסם כל חומר שמתקבל או להחזירו לשולח

אין ארגון המורים אחראי לתוכן המודעות המתפרסמות בירחון ובדפי פרסום המצורפים אליו ולאיכות המבצעים המוצעים בהן

קרן שקד

עורכת ״קשר עין״ kerens@igm.org.il

חברי הארגון מוזמנים לשלוח מפרי עטם אל המערכת, michala@igm.org.il לפי הכתובת:

כל הזכויות שמורות למוציאים לאור. אין להעתיק, לשכפל או לעשות שימוש כלשהו בחומר הכתוב ללא אישור בכתב מהמו"לים

9

קוראים יקרים,

קשר עין

מהירים יכולים לצמוח גם מתוך השטח בבתי ספר ספציפיים ובכוחם “להדביק” בתי ספר אחרים.

סביבת עבודה אישית למורים מזמינה אותנו לחשוב ולהרהר במונחים של מרחב אישי, אסתטיקה, התאמה, השראה, פונקציונליות, פרטיות, שייכות, נוחות, נחיצות, רלוונטיות, רווחה פיזית ונפשית וכדומה. כל אחת ממילים אלה מקפלת בתוכה משמעויות רבות עבור מורים בבתי ספר וגם עבור המורה היחיד. באופן טבעי, הקונספט של סביבת עבודה אישית מקבל פרשנות שונה ממורים שונים, בהתאם לאופיו של בית הספר, גודלו, ייחודיותו, צרכיו, הרוח החינוכית השורה בו, המקום הגאוגרפי שלו וכדומה. גיליון זה עוסק בסביבת העבודה האישית של המורים, שהיא נושא מרכזי כיום במאבק ארגון המורים למען רווחת המורים בעבודתם. תמצאו בגיליון מאמרים של אנשי חינוך ואחרים ממגוון תחומים שנענו לפניית ארגון המורים והעשירו אותנו בידיעותיהם ובתובנותיהם. מעבר לסקרנות לשמוע את השטח מדבר, הרעיון לייחד גיליון לנושא זה נבע מתוך רצון לעורר מחשבה והשראה בקרב הקוראים כדי שהם יוכלו לעבדן ובהמשך גם לקדמן לכדי מעשה. העצירה לרגע לקיום חשיבה משותפת בנושא סביבת העבודה של המורים, שבה הם עצמם לוקחים חלק, כשלעצמה, היא בעלת ערך. זה שנים ארגון המורים מציג עמדה ברורה ומעמיד דרישה בלתי מתפשרת לשיפור סביבת העבודה האישית של המורים. למרות החשיבות הרבה של הנושא - המציאות הרי מוכיחה ששינוי רחב, תשתיתי ומקיף בתחום מתרחש מעט ולאט מדי. אבל בחינוך, כמו בחינוך, עד שזה יקרה, שינויים

שרון כץ גיליון ה עורכת

בגיליון זה אנו עוסקים בשאלות גדולות ובהן: • מהו למעשה חדר המורים? • מהם מאפייניו? • האם הוא נחוץ בכלל? • כיצד סביבת העבודה משפיעה על חיי היום-יום בבית הספר? • באיזו מידה משקפת סביבת העבודה של מורה את איש החינוך שהוא? • מה מלמדת סביבת העבודה של המורה על תחושת השייכות שלו או שלה לבית הספר, לעולם החינוך בכלל ולמערכת החינוך? • כיצד משרתת סביבת העבודה הפרטית של המורה את הפדגוגיה שהוא פועל לפיה? • במה מועילה סביבת העבודה למורים מבחינת חשיבה, למידה, יצירתיות, הנעה פנימית, הערכה, התפתחות מקצועית, שקט, ריכוז, שיתופי פעולה והפריה הדדית עם מורים אחרים בצוות ועם התלמידים? על מצוקת אנשי החינוך הנגרמת מסביבות העבודה שלהם בבתי ספר ניתן ללמוד גם מסקר ארגון המורים שעסק בסוגיה ותוצאות ראשונות שלו מובאות בגיליון הזה. ואולם, חשוב לזכור, שעד לפני זמן לא רב גם מרחבי למידה בית ספריים חדשים ומעוצבים היו חלום רחוק, והינה, בשנתיים האחרונות, הם צצים במלוא

תפארתם בבתי ספר רבים ברחבי הארץ. הגיעה העת לשינוי. הצלצול כבר נשמע.

הודעה בנוגע לכרטיס החבר והשי שפג תוקפו (גם אם יש בו תאריך תפוגה אחר), למעט כרטיס החבר והשי 2018 תוקפו של כרטיס החבר והשי שברשותכם יפוג בדצמבר ישלח אליכם ארגון המורים את כרטיס החבר והשי החדש, שיחליף את 2019 . במהלך חודש ינואר 2017 שהונפק אחרי ינואר הכרטיס שברשותכם. יתרת הכסף שבכרטיס שברשותכם תעבור אוטומטית לכרטיס החדש לאחר שתפעילו אותו באתר ארגון המורים. • עקב החלפת הכרטיסים תיתכן השבתת פעילות למשך ימים מספר. אנא התאזרו בסבלנות.

אבי פסקל יו"ר המחלקה לכספים, למינהל, למשאבי אנוש ולרכש

11

רחל היימן

מורה לספרות ולתיאטרון, רכזת לימודי תיאטרון, תיכון מקיף אזורי בגבעת ברנר

הסביבה הרביעית סביבה פרטית ואישית למורים בין היתר תייצג את הפרופסיה של המורים ותסביר לתלמידים ולהוריהם בלי מילים – זה מקום העבודה שלי, אני המומחה כאן, אני בעל המקצוע

הסביבה שאנו חיים בה מייצגת אותנו. כשנכנסים לביתו של אדם - לומדים על אורח חייו, על אישיותו, טעמו והעדפותיו מהתבוננות ברהיטים, בתמונות התלויות על הקירות, בצבע או בחומר הדומיננטי בחלל. הסביבה גם מעצבת אותנו, מניעה אותנו. כבר נאמר במקורות כי הסביבה הפרטית, כלומר דירה נאה וכלים נאים, מרחיבה דעתו של אדם. אך גם הסביבה הציבורית עשויה להרחיב או להצר חלילה את חייו. רחובות נקיים, מסודרים ונגישים, הן להולכי רגל הן לכלי רכב, מאפשרים סבלנות גדולה יותר בין פרטים בקהילה. מרחב עבודה מדויק למטרות הארגון אותו הוא משרת, עשוי להוביל לתפוקות גדולות יותר של העובד. לא חשוב אם זה עובד במפעל, בבית חולים או בבית ספר. גם אנחנו, עובדי ועובדות ההוראה, תלויים ותלויות במקום. יש בתי ספר גדולים ויש קטנים, יש המתפרסים לרוחב ויש שעורמים כיתה על כיתה לגובה. יש בתי ספר חדשים ויש ותיקים, יש משופצים ויש מתמוטטים - אך כולם, במידה רבה, דומים זה לזה. בכל בתי הספר התיכוניים קיימות שלוש סביבות עבודה מרכזיות ואליהן נוספה בשנים האחרונות הסביבה הרביעית. הסביבה הראשונה הסביבה הראשונה היא הכיתה. בסביבת עבודה זו נלמד קבוצת תלמידים. זהו חלל שיתופי שמגדיר אזור לתלמידים ואזור

למלמד. יש בו מקומות “קבועים” אך זהים במהותם (כיסא, שולחן). יש במרחב הזה זווית צפייה ברורה (ובדרך כלל הפוכה) למורה ולתלמיד. יש בו אביזרים דומים (לוח, לעיתים מחשב ומקרן), קירות לבנים, כרזת מגילת העצמאות, מפה, דגל המדינה, תמונות אחדות, לוח ימי הולדת ולוח מודעות. הסביבה השנייה הסביבה השנייה אף היא חלל שיתופי, המכונה בשם “חדר מורים”, ממנו נצא לכיתה ואליו נחזור בתום השיעור. בסביבת עבודה זו נראה שולחנות זהים, מחוברים או מחולקים בחלל, מחשבים, ארוניות קטנות, ניירות, תיקים, שאריות אוכל, כוסות קפה ופינת מטבח. הסביבה השלישית הסביבה השלישית היא הדרך, החצר, המסדרון. מה שמוביל מחדר המורים אל הכיתה. זו סביבת עבודה מאתגרת. תורנות המורים בתיכון, שהיא חלק מעבודתנו שבו על ִ החינוכית, מתרחשת בסביבה זו. ח כמות האירועים, השיחות, הבנת מקומו החברתי של תלמיד זה או אחר - שנעשות בחלל זה. שלוש הסביבות הללו הן סביבות עבודה ציבוריות, רועשות, ועיצובן, בדרך כלל, לא

שעות נוספות בין כותלי בית הספר, נוספה דרישה לסביבת עבודה רביעית: סביבת העבודה האישית. סביבה זו נוגדת במהותה את שלוש סביבות העבודה האחרות המוכרות בבתי הספר. זו סביבה חדשה המבקשת, ברוח הפדגוגיה העדכנית, לאפשר דיאלוג שקט בין עמיתים, בין מורה לתלמיד, בין מורה להורה, ולאפשר למורה, בינו לבין עצמו, להכין את מערכיו ומבחניו. סביבה שתביא לידי ביטוי פן אחר בעבודת המורה, תשחרר אותו מ”חיזור” בלתי פוסק אחר פינה שקטה - כיתה פנויה - שבה יוכל לקיים שיחה. סביבה זו מבקשת בעצם להיות

נעשה בידי המורה. הסביבה הרביעית

לפני שנים אחדות, בעקבות מהפכת “עוז לתמורה”, עם הבקשה והצורך לשהות

12

הסביבה גם מעצבת אותנו, מניעה אותנו. כבר נאמר במקורות כי הסביבה הפרטית, כלומר דירה נאה וכלים נאים, מרחיבה דעתו של אדם. אך גם הסביבה הציבורית עשויה להרחיב או להצר חלילה את חייו

הסביבה הרביעית תשמש דוגמה לתלמידים, תשפיע על הסביבות האחרות. תקרין מאיכותה לחדר המורים, לחלל הכיתה, לדרך ולמרחב בחוץ.תקרין שקט, כבוד לרכוש, טיפוח המקום, ייחודיות בתוך אחידות. הסביבה הרביעית תתרום למלחמה בתחושות הניכור. דמיינו את עצמכם, בפעם הבאה בתורנות, אומרים לנער שהשליך פסולת לחצר לא את המשפט החבוט “גם בחדר שלך אתה עושה ככה?” (התשובה היא לעיתים ם למתבגרים אני יכולה ֵ קרובות “כן”... וכא להעיד שהם אומרים את האמת...); דמיינו את עצמכם אומרים לו: “גם בחדר שלי, שבו אנחנו מדברים בשקט על המצוקות שלך או על הבקשות שלך, תעשה את זה? תזרוק זבל? תחבל בשולחן (וכדומה)?” אני מאמינה שהפעם התשובה תהיה לא.

שאותה נעצב על פי האישיות שלנו והיא תשמש ייצוג והרחבה של האני החינוכי שלנו. סביבה שונה, שתשפיע עלינו ועל המוזמנים אלינו לשיחה (תלמידים, מורים, הורים), ללימוד פרטני ואפילו למנוחה. נסתפק בחלל קטן, קטנטן. בסביבה הפרטית הזאת, בניגוד לכל הסביבות האחרות, יהיה שקט (נבחר ולא כפוי), מרחב של דיאלוג שיאפשר גם לאגור כוחות. סביבה פרטית, ייחודית לנו, שאותה נעצב על פי טעמנו. נוכל להניח תמונה של המשפחה הפרטית שלנו על מדף, תעודת הסמכה על הקיר, ספר ששייך לא רק לחומר הלימוד העכשווי, עציץ. הסביבה הזאת תייצג אותנו, תסביר לתלמידים ולהוריהם בלי מילים – זה מקום העבודה שלי, אני המומחה כאן, אני בעל המקצוע.

סביבה פרטית. אם תרצו - חדר משלך. אלא מה? מתברר כי הסביבה האישית הזאת, הסביבה הרביעית, גם היא ציבורית. בדרך כלל אין זה מרחב שיועד מראש לצורכי המורה, אלא חלל שעבר “הסבה” לצרכים החדשים. סביבה זו לא באמת מאפשרת דיאלוג בלי להפריע ליושבים האחרים בחלל. חדר ובו עשרים מחשבים העשוי פינות פינות, גם אם הן בנויות בטוב טעם, אינו מאפשר לשוחח בנחת עם עמיתים או לזמן תלמיד לשיחה. סביבת העבודה האישית צריכה ללכת צעד נוסף ולהיות באמת “חדר משלך” - סביבת עבודה פרטית. סביבה

13

רותי סלומון

ראש צוות פדגוגיה, המו”פ לטכנולוגיה וחדשנות, מכון מופת

הפיל בחדר (המורים) מחקרים מוכיחים שהמרחב הפיזי משפיע על התפקוד והערך העצמי של השוהה בו, אז איך ייתכן ששכחנו את המורים?

שיטות ההוראה והלמידה ואת שיטות ההערכה, אנחנו גם מפנים מבט, ובצדק, אל הסביבות הפיזיות שבהן מתרחשת הלמידה. וכמובן, המחקרים לא איחרו לבוא. היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצורכי הלומדים, משפרים לא רק את אלא גם את הישגי הלימוד. engagement - האקלים וה אי לכך בתי ספר רבים החלו בניסויים של עיצוב מרחבים חדשניים בתוך המבנים שלהם. זה היה עוד לפני שיצא המיזם שאליו התייחס M21 שלו מחודש פברואר - מיזם tweet - שר החינוך נפתלי בנט ב שעוסק באפיון ובעיצוב מרחבי למידה חדשניים. וזה מבורך. הייתכן? בהקשר זה חייבים להעלות גם את סוגיית חדר המורים. איך ייתכן שאנו משקיעים כה הרבה אנרגיה בעיצוב מרחבי למידה עבור התלמידים - ולא יצא קול קורא לשקול מחדש את המרחבים שבהם מבלים המורים כדי לנוח, להיטען מחדש ולחזור לפעילות יומם בכיתותיהם? חדר המורים צריך להיות מקום שבו המורים יכולים להירגע ולהיטען מחדש, מקום שהם יכולים לשבת בו עם חברי צוות אחרים ולהחליף חוויות וידע. חדר מורים צריך להיות מקום שמכבד את השוהים בו. אבל למרבה הצער, כמו שמורים רבים מדי יודעים, הרבה חדרי מורים הם לא באמת מקלט מרגיע שבו אנשי הצוות יכולים להשתחרר לכמה דקות הפסקה או לשקוע בעבודה בשעת שהייה ולהתארגן מחדש. חדרי המורים מעוצבים, על פי רוב, בצורה לא מזמינה - ריהוט מיושן, שולחן גדול במרכז החדר, מעט מאוד מקומות ישיבה בצדדים, לוחות מודעות עמוסי הודעות - ולכל זה מצטרף רעש. כמה רעש! בקיצור, לא באמת מקום שהייתם בוחרים להיכנס אליו לכמה דקות של שקט. אבל יש בכך הרבה מעבר לזה. אם אתה חבר צוות, ואתה נכנס לסביבה שבה אתה מרגיש מוערך ושמישהו השקיע זמן כדי ליצור בה מקום שאתה יכול להירגע וליהנות בו, תקבל תחושה של ערך עצמי, שאתה שווה לארגון, שווה מספיק כדי שידאגו לך למרחב שנעים לך לשהות בו. כל המחקרים מוכיחים שהמרחב הפיזי משפיע על התפקוד והערך העצמי של השוהה בו, אז איך ייתכן ששכחנו את המורים? שואלים “למה” ולכן, כמו שאנחנו מעצבים את מרחבי הלמידה וראשית מתבוננים ב”למה?” מה אנחנו חולמים שיתרחש במרחב? מי בדיוק ישהה

בזמן מלחמתהעולםהשנייה, בין כל שאר המבניםשהופצצו, הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז, וינסטון צ’רצ’יל, לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עיגול או פרסהשהיהמועדף בעיני כמהמהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן הוא בעל משמעות למערכת הדו-מפלגתית, שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי: חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כול. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור חרבות זה מזה. 2 מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק ראש ממשלת בריטניה דאז הבין את מה שאנו יודעים היום. אדריכלים ומעצבי פנים מסבירים לנו שלמרחב יש השפעה של ממש על האופן שבו אנו מרגישים ופועלים. מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכיחות שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים בנוגע לעצמנו. מסתבר שהדרך שבה אור יום נכנס לחדר, הצבעים של הרצפות והקירות, ואפילו הצורה והמרקם של הרהיטים והאביזרים – כל אלה פועלים יחד ומשפיעים על האופן שבו אנו מרגישים ומבצעים, הן במודע הן לא במודע. ולכן, בעידן שבו אנחנו בוחנים מחדש את המערכת החינוכית: את

מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכיחות שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים בנוגע לעצמנו.

14

הנוחות מעודד את השימוש באור טבעי, אקוסטיקה טובה, טמפרטורה מבוקרת, תאורה, צבע ורהיטים נוחים. ה ָ יק ִ ט ֵ סת ֶ - א Aesthetics .2 כולל סימטרייה, הרמוניה, פשטות SKG המושג אסתטיקה של והתאמהלמטרה. תכונותאלההן חיוניות. מחקריםמוכיחיםשמורים ולומדים החווים מרחבי למידה נוחים, פונקציונליים ואסתטיים מייחסים את זה לאכפתיות של המוסד ורואים בכך הבעת כבוד .)Souter et al. 2011( שלו כלפיהם וכלפי ההצלחה שלהם ה ָ ימ ִ ר ְ - ז Flow .3 המושג זרימה מתייחס לתנועה של האדם בחלל הפיזי. נשתמש במטפורה של מים זורמים: המים יוצרים מערבולות קטנות במקומות המתאימים לאורך המסלול, ובאזורי המערבולות הקטנות האלה השוהים במרחב יכולים לעצור, לשבת לבד ולנוח או להיות עם עמיתים ולשקוע בשיח או בלמידה. - הון עצמי Equity .4 העיקרון של הון עצמי מתחשב בצרכים האישיים ובהבדלים התרבותיים והפיזיים של השוהים במרחב. למשל: רמפת גישה לכיסא גלגלים, השקעה של מחשבה על הגבהים המותאמים

במרחב? מה הצרכים שלהם? - כך בית הספר צריך לחשוב לעצמו, מהי למעשה מטרת חדר המורים? מה בית הספר רוצה שיקרה במרחב הזה? האם זה מקום להירגעות בלבד? או שמא היו רוצים שתתרחש בו גם למידת עמיתים? מה הם בדיוק הצרכים של המורים שיושבים במרחב? ועל פי המסקנות לעצב למורים מרחב נעים מרחיב אופקים. זה המעט שאנו יכולים לעשות עבור המורים שלנו. פונקציות לחדר מורים 6 פונקציות מרכזיות, לפחות: 6 לחדר מורים יש . מקום עבודה (משרד) 1 . מקום לאכול בו, לשתות ולדבר עם מורים אחרים (בית קפה) 2 . מקום לברוח אליו ולזכות בו לקצת פרטיות (מקלט) 3 . מקום לאחסון ניירת וספרים (ספרייה) 4 . מקום לאחסון חפצים אישיים בסביבה בטוחה (מחסן) 5 . מקום להתעדכנות במידע וחדשות (לוח מודעות) 6 התאמת העיצוב של חדר המורים לתפקידו האוסטרלי פיתח שבעה עקרונות תכנון ועיצוב של SKG פרויקט מרחבים חינוכיים המעודדים למידה ותורמים לבניית הידע. בעיצוב חדר מורים, המשמש גם חלל ללמידה מקצועית בתוך בית הספר, יכולים המעצבים לשים לב לקריטריונים האלה כדי לפתח מרחבים שמורים מרגישים בהם בנוח. הם מזמנים זרימה של רעיונות, ועצם של well being- העיצוב לפיהם למעשה משפר את תחושת ה השוהים במרחב ומזמן עשייה פרודוקטיבית. - נוחות Comfort .1 נוחות במובן הפיזי והנפשי של תחושת הרווחה האישית. עקרון

היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצורכי הלומדים, משפרים לא רק אלא גם את engagement את האקלים וה- הישגי הלימוד.

15

כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות, יש להבין טוב טוב את צורכי הקהל שאמור לשהות בסביבות הללו, ולבנות אותן על פי עקרונות האוסטרלי, SKG עיצוב בדוקים. שבעת העקרונות שפיתח פרויקט שהצגתי לפניכם, הם דוגמה טובה לעקרונות עיצוב בדוקים, והם משמשים אוניברסיטאות וארגונים חינוכיים רבים בעולם. אסיים ואומר שהמורים שלנו הם הנכס הלאומי שלנו. עליהם מוטלת האחריות להכין את העובדים, היזמים והמנהיגים של הדור הבא. אנחנו משקיעים הרבה מחשבה וכסף בתלמידים שלהם, ומן הראוי שנשקיע מחשבה גם בהם, כדי לעצב עבורם מקומות שהם יכולים לעבוד בהם, ללמוד, להתייעץ עם עמיתים ולקדם יוזמות. אני , אולי P21 או M21 - מחכה שממשרד החינוך תצא יוזמה דומה ל - שהפעם תהיה מכוונת לחשיבה מחודשת על עיצוב T21 נקרא לה חדרי המורים. איכשהו, בלי ששמנו לב, שכחנו אותם.

של המושבים, הספסלים והשולחנות - זאת כדי לשרת מגוון של השוהים במרחב. גוּת ְ ז ַ תמ ִ - ה Blended .5 עיקרון זה מתייחס למיזוג העדין של טכנולוגיות בסביבות שהן בעיקר פיזיות, פנים אל פנים: גישה לאינטרנט, שקעי חשמל, מוקדי הטענה למחשבים והתקנים ניידים. התפיסה היום, בניגוד לעבר, - כל אחד והמכשיר שלו, ויש לוודא נוחות מרבית BYOD- מתייחסת ל מושג זה מתייחס לכל מה שנמצא במרחב, ועצם הימצאותו יוצרת הזדמנות חדשה לפעולה. למשל, דברים כמו פינת קפה, אור טבעי, , לוחות מחיקים, חללים פרטיים, משטחי כתיבה, ספות וכד’ WiFi יעודדו את השוהים במרחב לפעילות פרודוקטיבית.  - רב תכליתי Repurposing .7 מתייחס לפוטנציאל לשימוש מרובה של repurposing העיקרון של המרחב. הוא מכיר בזה שפעילויות שונות מתרחשות במרחבים במהלך היום, השבוע והסמסטר. המרחבים צריכים להיות מסוגלים להכיל כמה שיותר פעילויות (מנוחה, שיח, למידה שיתופית, הצגה מול קהל ועוד) ולאפשר, על ידי ריהוט נייד וגמיש, ארגון המרחב מחדש בכל פעם כדי לתמוך בפעילות הרצויה. לכל מורה להשתמש באמצעי הקצה שלו. - יצירת אפשרות פעולה Affordances .6

איך ייתכן שאנו משקיעים כה הרבה אנרגיה בעיצוב מרחבי למידה עבור התלמידים - ולא יצא קול קורא לשקול מחדש את המרחבים בהם מבלים המורים?

16

אני תלמיד מצטיין! בזכותהפרויקט

מ. ערוסי כיתה ז’, אשקלון

ם י ד י ע מ ם י ר ו מ ו ת ו ר ו מ

התוכנית הטובה ביותר 2018 לשנת

קובץ מידע והדרכה מפורטת     תוכנת מחשב להתקנה על מחשב ביה״ס כרטיסים מגנטיים ממותגים קורא כרטיסים "קליקארד" על עמידה ביעדים שהוצבו מראש ע"י הצוות החינוכי ומימושם ע"י מתן פרסים. התוכנית כוללת: – הכרטיס שנותן לך נקודות

העצמה אישית וערכים יהפכו להיות אורחי קבע בכיתתך!

למידה חוויתית, בקליק!

לפרטים נוספים והזמנות 052-502-6205

) M 21( מעצבת ויזמת חינוך אדריכלית, עוסקת בתכנון בתי ספר וסביבות חינוכיות

מיקי אריאן כדריה צפי שומר

מבט אל מרחבי | חדר המורים 2018 | העבודה הבית־ספריים ראייה הוליסטית של המרחב הפיזי של המורים בהלימה לצרכים של המורים well being המקצועיים והפדגוגיים ובשירות ה-

רצופה בהתפתחויות מואצות בתחומי חיים שונים; 21 - המאה ה אורח החיים, קצב החיים וסביבת החיים שלנו משתנים בצורה דינמית, ובתוכם משתנים גם החינוך, תחומי התעסוקה וסביבות העבודה שלנו. בתחום החינוך מתרחשים שינויים מן ההיבט של תפקיד המורה: מאוחז ידע ומומחה הוא נעשה למנחה וחונך, תוך שילוב תוכניות הכלה ודיפרנציאליות, שיח אישי, ותהליכי פרסונליזציה בשיטות ההוראה, הלמידה וההערכה. בהלימה לשינויים אלה משתנה גם מבנה המוסד החינוכי, למרקם גמיש ודיפוזי, הן ברמה התפיסתית הן ברמה הפיזית. זה שנים עוסקים בהתבוננות פנימה, אל עבודת המורה, מהפריזמה החינוכית המקצועית. בעידן רב שינויים שכזה יש לחזור ולהעביר את המבט שוב ושוב אל המורה כדמות מפתח, המחוללת שינוי, מעוררת השראה ומוטיבציה, בעלת צרכים אנושיים, תפקודיים, פדגוגיים ומרחביים כאחד במרקם החינוכי. תהליכי הפרסונליזציה משמעותיים לא רק מההיבט של התלמיד, אלא גם מההיבט של המורה, הצרכים השונים והמשתנים, ברמה המקצועית והפיזית כאחד. בית הספר, מעבר להיותו בית החינוך עבור התלמידים, ומרכז קהילתי עבור ההורים, הוא הוא מקום העבודה של המורה. במאמר הזה נרצה לפרוץ את פרדיגמת החשיבה על מרחב העבודה ההוליסטי של המורה (בתוך חדר המורים ומחוץ לו), לפרום מעט את ההרגל, את המובן מאליו; להתבונן על חדר המורים, המשרת נאמנה את בית הספר ואת המורים שנים רבות, ועל מערכת היחסים שהוא מקיים עם שאר מרחבי הלמידה המורים הם הנמצאים בחוד החנית של השינוי הפדגוגי. ככל שניטיב לתכנן ולעצב גם עבורם מרחב עבודה ראוי, על היבטיו הפונקציונליים, ארגונומיים ופסיכולוגיים-סביבתיים, כך נשפיע על מיטוב תהליכי האיכות, הגמישות והמוטיבציה בעבודת המורה

והפעילות בבית הספר. נעסוק בהיבטים של תכנון המרחב הפיזי, כיצד המרחב של סביבת העבודה הפיזית בא לידי ביטוי, חזק, מתאפשר ומאפשר; כיצד תכנון המרחב יכול לממש את ַ מת מה שהמורים זקוקים לו כבעלי מקצוע, מתוך התאמה לשינויים הפדגוגיים ולצרכים המרחביים, החברתיים והקהילתיים. (רווחה גופנית, נפשית וחברתית) של המורים, well being- נעסוק ב מתוך ההכרה בכך שבית הספר הוא מקום עבודתם היומיומי, הקבוע, וכי עליו לאפשר עבודה במרחב פיזי נעים, מכבד, מותאם, מעודד ותומך. עיצוב המרחב הפיזי והפיכתו ל”מקום” צריך להתחולל מתוך מחשבה עמוקה ולאחר פיתוח או מהלך פדגוגי. בעת האחרונה אנו עדים לכך שלדרך ההוראה הפרונטלית הרווחת להבניית ידע מתווספות אסטרטגיות ושיטות מגוונות, הכוללות מרחבים דיגיטליים, מרחבים פיזיים, מפגשים ולמידה קבוצתית, הנחיה, עבודה יחידנית, עבודה שיתופית, הוויה דיאלוגית גמישה של מורים, ילדים, צוותים, הנהלה וקהילה. הפרימה של המקום המוגדר והנוקשה מחייבת בנייה של קודים חדשים, ומאפשרת הזדמנויות אחרות. החשיבה על התאמת התכנון והעיצוב של המוסד החינוכי לרוח זו מזמנת אפוא חשיבה על ההזדמנויות השונות שהמרחב מאפשר, עד כי המרחב עצמו ואופיו מהווה טקסט פדגוגי. הדיאלוג בין המרחב הפיזי לפדגוגיה ולתהליכי השינוי בה הוא תהליך דינמי, דו כיווני. לעיתים יקדים המהלך הפדגוגי את השינוי הפיזי ויכוון אותו. לעיתים יקדים השינוי הפיזי את המהלך הפדגוגי

18

נוסף על כך, במבט על כל בית הספר כמרחב קוהרנטי ייעודי, ובתכנון הוליסטי של מרחבי עבודה למורים, יש להביא בחשבון את תפקידיו ותפקודיו הרבים של המורה ביום עבודתו, החל בישיבות צוות בחדר המורים, עבודה פרטנית, תורנויות בתוך המבנה ומחוץ לו, וכלה בשעות השהייה והפנאי. כל אלה צריכים לקבל מענה הולם, תוך מחשבה על עיצוב המעורר הרגשת שייכות ומוטיבציה. בייחוד יש לוודא, בכל תהליך תכנוני מיטבי, שההחלטות המבניות והעיצוביות הן תוצר של שיח פדגוגי מהותי ומנוסח של הצוות החינוכי וההנהלה. עוד יש לזכור כי, לצד ההצעות הגנריות המובאות כאן, התוצר העיצובי, ההתאמות והפתרונות המרחביים שייבחרו הם לוקליים ועליהם לבטא את בית הספר הספציפי בו יבוצעו. בפיתוח מרחבי העבודה ניתן לראות מודולות בעלות פונקציות שונות, אשר יחד נותנות מענה לתפקידים ולצרכים של המורה מודולות, אשר חלק מהן יכולות 6 בסביבת העבודה. להלן מובאות להיכלל בחדר המורים כפי שאנו מכירים אותו במבנים קיימים, חלק מהן יכולות לפרוץ את גבולות חדר המורים למרחבים נוספים ולהתקיים ב”מסורתיות” חלקית - או יכולות לארגן ולהגדיר מחדש את סביבת העבודה של המורה. "הכור” | מרחב מפגשים רב תכליתי מרחב למפגשים אנושיים, מקום בו רעיונות נולדים. המרחב יכול לשמש מקום להתכנסות מליאה, מפגשים מסוגים שונים, דיון, הרצאה, מעגלי שיח, עבודת צוותים: צוותי הנהלה, צוותי היגוי, צוותי

ויהווה מרחב אשר יכיל ויזמן את השינוי העתידי. בשני המקרים זהו תהליך המשביח את העשייה הפדגוגית והאקלים החינוכי. עם המורים בתקופה האחרונה עסקנו בפריצת פרדיגמת החשיבה על כיתת – מכיתה מוגדרת M21 – תכנון ועיצוב מרחבי 21 - האם במאה ה למרחבי למידה חדשניים במרקם הבית־ספרי, תוכנית לאומית שמוביל מינהל הפיתוח במשרד החינוך. המורים הם הנמצאים בחוד החנית של השינוי הפדגוגי. ככל שניטיב לתכנן ולעצב גם עבורם מרחב עבודה ראוי, על היבטיו הפונקציונליים, ארגונומיים ופסיכולוגיים-סביבתיים, כך נשפיע על מיטוב תהליכי האיכות, הגמישות והמוטיבציה בעבודת המורה ונעצב את חוויית העבודה המיטבית במוסד החינוכי. חשיבה מחודשת לאור כל אלה, כיצד נגדיר מחדש את מקום העבודה והמרחב הפיזי של המורים בבית הספר? מה מקומו ותפקידו של חדר המורים כפי שאנו מכירים אותו? ראוי להתחיל בחשיבה מחודשת על חדר המורים ה”קלסי”, על שזירתו והעשרתו במרחבי עבודה ושהייה, תוך ניצול מגוון מקומות במרקם הבית-ספרי. יש לתת את הדעת, כמובן, למצב ביניים בו מתקיים חדר מורים פרוגרמתי קלסי. במקרה כזה מוצע לתכננו כך שייתן מענה למגוון מצבים, “מקומות” וצרכים, כפי שיתואר בהמשך המאמר.

19

קולגה, עם הורה ועוד. המקום מאובזר, מחובר, נעים, אסתטי, מואר. כמה נראוּת יש לתוכו וממנו החוצה לחללים הסמוכים? למחשבה: מן למפגש? עבור כמה מורים יתוכנן? איך שומרים ַ עד כמה הוא מז עליו ומתחזקים אותו? באחריות מי המקום? האם זה כמו בבתי הספר ברוח הייטק-היי, חדר צמוד לזוג כיתות, בשקיפות, בבעלות זוג מורים? האם זה חדר שקוף/ שקוף חלקית/ אטום במבואה של כיתות מספר? ” שטרודל “ | אישיים ותוך אישיים מפגשים בין מקומות קטנים ופינות למפגשים בין אישיים ותוך אישיים. המרחב יכול לשמש למפגשים בין מורה למורה, בין מורה לתלמיד, בין מורה להורה. מקומות אלה יכולים להיות מתוכננים כרב-תכליתיים ולשרת פונקציות נוספות, כמו עבודה אישית ועוד. מקומות אלו יהיו לכאורה אקראיים בבית הספר, גם בפנים וגם בחוץ, נעימים, מגוונים. חלק מהם סגורים, חלק מהם פתוחים. חלק מהם כפינות עבודה ליד שולחן, אחרים כפינות פחות פורמליות ליד שולחן סלוני נמוך. כולם בעלי צבע ואופי, אך לא משויכים באופן אישי ספציפי. האם יצירת חללי מפגשים קטנים, במקביל לחדר למחשבה: המורים הגדול והמפגש הכללי או במקומו, היא נכונה או גורעת? האם זו הזדמנות למקום עם ערך מוסף? ” אתנחתה “ | מקומות שהייה מרחב א-פורמלי מרגיע ומהנה לשיח, שהייה ומנוחה, שיכול להתקיים בתוך מבנה ומחוץ למבנה והוא בעל עיצוב (פנים ו/או נוף) תומך. המרחב חייב להיות בעל אופי שונה, עם אווירה של שקט, יש לוודא, בכל תהליך תכנוני מיטבי, שההחלטות המבניות והעיצוביות הן תוצר של שיח פדגוגי מהותי ומנוסח של הצוות החינוכי וההנהלה הספציפיים

מקצוע. אולי מפגשים של קהלים שונים: מורים, תלמידים, הורים ואחרים. במרחב הזה יהיו אזורים בעלי אופי מגוון וגמיש: פינות ישיבה נעימות, לצד שולחנות עבודה שיכולים להיאסף לצורך קיום פגישות בעלות כמות משתתפים שונה, ופינות לעבודה אישית, לצד האפשרות לרכז את כל הנוכחים בחלל למפגש אחד. האם זו האינטרפרטציה החדשנית לפרוגרמה הקלסית למחשבה: של חדר המורים? מקום של מפגשים מגוונים? שתהיה בו הרגשת מרחב רק למבוגרים? האם התלמידים יכולים לקחת חלק במקום מרחב הכולל אלמנטים פונקציונליים, כגון: תאי מורים, תאי דואר פנימי, מכונת צילום, פינת מטבחון. מרחב זה צריך להיות מדויק וממוקד בשימוש התפקודי ובנוחות הפעולה – צילום, ניילון, דואר, מזון. האם הוא יהיה חלק ממרחב המפגשים הרב-תכליתי, למחשבה: ואם לא, מה תהיה סמיכותו אליו? עד כמה גדול המקום? עד כמה מרכזי? האם הוא קרוב או מחובר לחללי “אתנחתה”? או אחרים? “קפסולה” | משרד מורים “משרד” בתפיסה חדשנית בבית הספר: מקום עבודה מוגדר, קבוע, של מורים מספר, בו עובדים, נפגשים, יוצרים. בשונה מחדר המורים הכללי, ב”קפסולות” שולחן אישי, תא אישי, ספרים, תמונות וכד’ של המורה שהמקום הזה שייך לו. הקפסולה יכולה להיות ממוקמת בסביבת הכיתות, המבואות, חדרי המקצוע. הקפסולה מאפשרת עבודה מקצועית של המורה עם עצמו, מפגש עם תלמיד, עם מורה כזה? מהם הקודים לשימוש? “אספרסו” | מרחב שירות עצמי

20

חיזוק המורה, ותכנון מקום העבודה כמקום ראוי, מכבד, משמח ומאפשר - זהו מהלך האומר: חיזוק מעמד המורה. זהו מהלך מעודד מוטיבציה, המהדהד פנימה אל כל מרקם בית הספר, אל המבוגרים, אל התלמידים

בין המרחבים המוצעים כאן לפונקציות נוספות ולמרחבי הלמידה החדשניים בתוך המבנה של המוסד החינוכי ומחוץ לו. ובעיקר, כיצד צירי העבודה והלמידה יוכלו ליצור מארג קוהרנטי שלם, המתאים לתפיסתו של בית הספר והצוות הספציפי שלו. חליפה אישית האתגר שהצגנו כאן מדבר על בית ספר שבו חוויות הלמידה וההוראה שונות ומשתנות, ובהלימה, מקום המורה שונה ומשתנה. בבית ספר כזה המקום הפיזי של המורה איננו אחד, מוגדר ופורמלי, מן שונוּת בשימוש, ויוצר שיח אחר. התכנון, ַ אלא מגוון, מאפשר, מז המיקום והתפקוד של המקומות השונים מהווים הזדמנות לעיצוב חוויית העבודה של המורה בהתאם לשונות שלו או שלה, ומתן מענה לצרכים של כל אחד ואחת. בימים אלו מקדם מנכ”ל משרד החינוך, בהובלת מינהל הפיתוח, מהלך לעיצוב וטיפוח חדר המורים, ולכך יוקצה תקציב ייעודי. זה הזמן לחשוב מהו השינוי שאנחנו מייחלים לו, ולאן נרצה לכוון את רוח השינוי. זה הזמן לשאול שאלות, לחלום, לבחון, לרצות, להגדיר מחדש. חיזוק המורה, ותכנון מקום העבודה כמקום ראוי, מכבד, משמח ומאפשר - זהו מהלך האומר: חיזוק מעמד המורה. זהו מהלך מעודד מוטיבציה, המהדהד פנימה אל כל מרקם בית הספר, אל המבוגרים, אל התלמידים. וכך הוא יהדהד גם החוצה, אל הקהילה, ויתמוך בחיזוק מעמד המורה, המקצועיות והמקום בבית הספר ובחברה.

מרוהט בנעימות, עם נינוחות ורוגע, ויכול להיות פתוח - או מוגן, סגור ומובדל. אולי חלק מהם יוקמו אך ורק עבור מורים, כמקום לרגיעה ללא “רעשי” חוץ, ואחרים יפגישו מורים עם תלמידים או עם אורחים מבחוץ. מהם הצרכים הארגונומיים שחשוב למלא כדי ליצור למחשבה: חוויה שלמה של נינוחות? כמה מקומות כאלו חשוב שיהיו בבית עיצוב מושכל ונוח של עמדת המורה התורן בפנים, בתוך המבנה, או בחוץ, בחצר, כפינה פתוחה, מוצלת ומקורה. פינה כזאת עליה להיות נעימה ומאובזרת בכל הנדרש למורה בעת ההפסקה (מקום לשבת בנוחות, במיקום משמעותי, אפשרות לשתות ולאכול, לטעון את הטלפון וכד’) כך שתאפשר למלא משם את התפקיד בהפסקה. כיצד ליהנות מהשימוש במקום שלא בשעת תורנות למחשבה: הפסקה? מהם קודי השימוש? השלם גדול מסך חלקיו.... המודולות של המרחבים המוצעים במרקם 6 כשלפנינו כל הבית־ספרי, ובזמן תהליך החשיבה מחדש על מקום העבודה, עולות סוגיות תכנון ותפיסה בנוגע למרחבים, כל אחד בפני עצמו וביחס לאחרים: כיצד להשביח זרימה מרחבית על ידי שקיפות ראוּת. מתי יש להבדיל ולסגור ליצירת חוויה שונה ואינטימית. ִ ונ אילו סמיכויות פונקציונליות יש ליצור ומה תהיה מידת הריכוז או הפיזור של המקומות השונים בכלל בית הספר. מה יהיה היחס הספר? האם זהו גם מקום למפגש החברתי, ולמי? ” נקודת מבט “ | עמדת מבוגר בפנים וגם בחוץ

21

צביה רוזנקרנץ - שמש

אדריכלית ומעצבת פנים, בעלת תעודת הוראה למקצועות עיצוב

חליפה אישית מבט על סביבת העבודה הפרטית של המורים מתוך הקשר שבין גוף לנפש

בוקר. תפילת מודה אני.

אנחנו חייבים לייצר ולאפשר מקום של שפיות, פרטיות ושקט. הגודל לא קובע. גם בחללים לא גדולים, מרווחים, פתוחים לנוף, לאור ולאוויר, ומרוחקים ממרכז העניינים, ניתן לקיים מקום פרטי, שקט (ולא, לא השירותים...). כאדריכלית ומעצבת פנים, שמביאה בחשבון, בזמן התכנון, את היסודות והעקרונות של הפנג שוואי, שמבינה את הקשר החזק בין נפש לגוף, ושבילתה שנים רבות במסגרות חינוכיות אלה ואחרות, בכובעים שונים (כתלמידה, כסטודנטית, כמנחה, כאם לילדים, כצופה מהצד וכלקוחה של המערכת), אני יודעת שיש פתרונות זמינים, ופשוטים יחסית, שיכולים לשפר את התחושה האישית והאווירה הכללית, להגדיל את התפוקה ולספק תנאים חשובים והכרחיים למי שמטפחים, מחנכים, מטפלים ומבלים שעות רבות וחשובות עם היקרים לנו. חשוב לתת את הדעת ואת תשומת הלב למרחב הפרטי שצוות ההוראה צריך או רוצה לקבל. להבין את החשיבות והצורך במקום שכזה. לא מדובר במותרות

ובפינוק. חוסר ההתייחסות וחוסר המענה למרחבים אלו פוגעים בהווה ובטווח הרחוק בכל השותפים למעשה החינוכי. לעיתים יש צורך לשבת ולשוחח בארבע עיניים עם ילד או הורה, להקשיב ולומר דברים באווירה אינטימית ונוחה יותר. חשוב שהמרחב יאפשר קיום שיח וניתוק קל מהסביבה. די בהגדרה של מקום, ובשימוש בחומרים ובצבעים נכונים, כדי לתת את הבסיס לאזור הפרטי, האחר, לאנשי צוות ההוראה, בו יוכלו לטעון מצברים, לעשות סדר במחשבות, בניירת ובמשימות השונות. לעצור לרגע, לשתות מים או קפה, לנשנש או ממש לאכול, להשיב נשימה ולאתחל את המערכת. כמו שאבחון הוא תהליך נפוץ, מקובל ושגור בפי כול, המוכר בממוצע לכל ילד/ תלמיד שני, ותוצאותיו חושפות ומציפות את הקשיים, ובעקבותיו מתבצעת הערכה רחבה המתייחסת לאינדיווידואל ומחזקת אותו ומאפשרת פתרונות נכונים ומותאמים, כך חשוב וצריך לתת גיבוי וחיזוק גם לצד השני – לצוותי ההוראה. המשימה

ריטואל של בוקר. קפה. ערנות חלקית. אני מהמניעים לאט. על פי מחקר של ד"ר קרן את נושא 1995 אור חן, שחוקרת משנת "טיפוסים ארוכי וקצרי שינה", אני טיפוס ארוכת שינה, טיפוס של לילה - עניין גנטי! לאורך השנים לימדתי את עצמי לתפקד טוב החל משעות הבוקר המוקדמות. כתלמידה, כמדריכה, כסטודנטית, כאם, כמורה, כשכירה במשרד אדריכלים, כעצמאית וכבוסית. מהרגע שהבנתי את הצורך והחשיבות של נשימה נכונה, של מדיטציה, של פסקי זמן ל"אתחול" המערכת, של מציאת אי של שקט בים הרעש והאקשן, אני מקפידה לתרגל ולתת את המקום - המנטלי והפיזי - לכך. לאפשר. גן, בית ספר, אקדמיה. פעילות ערנית מהבוקר. צורך, הרגל, עובדה. שעות הפעילות, הערנות והריכוז הנדרש – מהילדים, מהתלמידים, מצוות ההוראה, מכולם - גדולים ולא פשוטים. מתוך מבחר הגירויים, מהאינטנסיביות היום- יומית ומהעושר הוויזואלי שעוטף אותנו,

22

הרך וההדרכה, מאחלת לכם שתימצא האוזן הקשבת ועימה הבנת הצורך - ושזו תתורגם לדרישה "מלמעלה", כחלק מפרוגרמה, ותבוא לידי יישום בשטח. ללא ספק, הדבר יניב תוצאות חיוביות בביצוע התפקידים, בהשגת היעדים ובעמידה במשימות. די בהגדרה של מקום, ובשימוש בחומרים ובצבעים נכונים, כדי לתת את הבסיס לאזור הפרטי, האחר, לאנשי צוות ההוראה, בו יוכלו לטעון מצברים, לעשות סדר במחשבות, בניירת ובמשימות השונות

כשתתאפשר לו ה"פאוזה". השאיפה היא דע להשיב כשישאלו אותו מה ֵ כי הוא י מתאים לו, מה ניתן לעשות כדי לייצר עבורו מרחב עבודה אישי. לכן, כשלב ראשון בתכנון פרויקט חדש, אני מקפידה לשאול את השאלות, למפות את התנאים בשטח ולהבין את התמונה כולה. אני משלבת את הניסיון והידע שלי בפרויקטים השונים, הן במגזר הציבורי - מוסדות חינוך, משרדים, הן בבנייה פרטית - בהרכבת פרוגרמה לאזורים הפרטיים, ומביאה אותם ליישום בשטח. לטובת חבריי שבאים מתחום חינוך הגיל

של הנהלות בתי ספר ושל צוותי חינוך היא לתפור את החליפה האישית של המקום המתאים והנוח לכל איש צוות לפי צרכיו ורצונותיו. זה לא בשמיים, ובהחלט אפשרי, אם שמים לרגע את סביבת העבודה האישית של המורה במרכז. קצב החיים השתנה, והפעימות מהירות הרבה יותר. לעיתים גם ההתנהלות הבית ספרית משתנה, ולכן דרושות התאמות. חשוב לקחת את השינויים שנוצרו גם ליצירת מקום פרטי במרחב הציבורי. מן המוּדעוּת וההכרה המביאות לתוצאות בשטח, קרי - יצירת מקום פרטי בהמולה הציבורית, כולם יוצאים נשכרים. כל אדם, בין שהוא משמש דמות פדגוגית, סמכותית, או ייצוגית ובין שהוא דמות פרטית, יתפקד בדרך טובה יותר, שקולה יותר, מחושבת יותר ורגועה יותר

23

ליאורה אור

מורה בתיכון עירוני ה' ת"א-יפו ובוגרת בית הספר; צירה מטעם ארגון המורים בחדר המורים וחברה בוועדת הביקורת של ארגון המורים; בביה"ס מלמדת ספרות

סביבת העבודה שלי - עניין של אוויר לנשימה

שנה של תקווה לשינוי ומאבק צודק שצריך להימשך 30 , אז והיום

נאלצים להכיל... בבתי ספר רבים מורים נאלצים לשלם מכיסם או להוסיף לקופת ועד על מנת למצוא קפה וחלב בהפסקות, מה שמהווה במקומות עבודה רבים תנאי עבודה אלמנטריים...". השר חזר אליי במכתב חתום בדיו אישי, ובשוֹרה על מיזוג הכיתות שקרב ובא, ובאמת באותה תקופה החלו למזג את מערכת החינוך. עבר פרק זמן, ופחת מספרם של תלמידים 35 – 30 - ל 40 - התלמידים בכיתה מ בכיתה. עבר עוד עשור, והחלה הרפורמה עוז לתמורה, ובה יש בתי ספר שבהם זוכים המורים לקבל חדר עבודה ממוחשב. אבל במציאות של ימינו בעבודת המורים עולות בעיות כמו מחשבים שדרכם להתקלקל ויש להחליפם או מחסור במחשבים, וקיימים כמובן נושאים רבים נוספים. עדיין ארוכה הדרך לסביבת עבודה אופטימלית למורים בעבודה החינוכית. מצוי ורצוי בהשתלמויות שאנחנו עוברים מסבירים לנו שיש משמעות גם לשיחות אגביות עם תלמידים ליד המעקה במסדרון. אבל אלו

מזגן בימים של לחות בלתי נסבלת. עד היום אני יכולה לשמוע את המנהל שאמר לי: "אני מקנא בך שיש לך אומץ להיכנס כך, אני לא מעז". אבל אני הסתכלתי אל חבריי וחברותיי הנוטפים, והעזתי. המכתב שלי לשר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, לא איחר להיכתב. המסר היה, לא זו בלבד שהמשכורת גרועה, מה בדבר סביבת העבודה שלנו? "...בארץ שבה החליטו שמיזוג רכב אינו בגדר מותרות אלא כורח מציאות, בארץ שבה מקומות העבודה כולם ממוזגים, הגיע הזמן שיחשבו על מיזוג מוסדות החינוך בארץ. אלו הם תת התנאים בהם אני עובדת! זאת ועוד, תלמידים בכיתה, 30 הכיתות בנויות להכיל תלמידים, כפי שאנו 40 ואינן יכולות להכיל

בתחום התפקוד, ולצורך הדיון, "סביבה" "כינוי כולל לתנאים בהם חי אורגניזם: היא טמפרטורה, אור, מים, קרקע, כיסוי, צומח וכן (מילון ספיר החדש, איתן אבניאון). הלאה". "עשייה, עיסוק, מלאכה, היא, כמובן, "עבודה" (שם). אני הדורשים מאמץ גופני ורוחני" חושבת שניתן להסכים שמלאכת החינוך, "הקניית ערכים... לעיצוב אופיו של האדם" (שם), ומלאכת ההוראה, "הקניית ידיעות, לימוד; מקצוע המורה" (שם), משלבות את השתיים, ואף יותר - כי בילדים עסקינן. למעשה, מדובר במאמץ משולש משולב. מאמץ גופני, מנטלי ואף רגשי. אלו מחייבים סביבת עבודה הולמת. מסע בזמן ההכרזה של ארגון המורים על סכסוך עבודה בנושא הטבעי ביותר עבורי, סביבת עבודה ראויה, לקחה אותי אל מסע בזמן, החל מהשנים הראשונות בעבודתי ועד כה. אני זוכרתאתעצמי מגיעהאלביתהספר ונכנסת תלמידים עם סרטים אדומים 40 לכיתות של מבד מגבת במצח וסביב שורשי כפות הידיים כדי שיספגו את אגלי הזיעה הניגרים באין

25

בבית הספר בו אני עובדת יש מוּדעוּת גדולה מאוד לסביבת עבודה ולסביבת למידה - הן למורים הן לתלמידים. בשנה"ל במסגרת PBL תשע"ח נערכה השתלמות חדר מורים לומד, והנושא שלה היה "עיצוב סביבת למידה". לאחר עבודה משותפת בין ההנהלה, המורים והתלמידים על צורכי מורים-תלמידים והקשר ביניהם, נעשו, בקיץ, עבודות ונוצלו חללים לצורכי תלמידים ומורים. מאז תחילת עבודתי בבית הספר כמעט אין שנה שלא נערך בה שיפוץ או שינוי כלשהו. שינויים אלה הם לטובת הלומדים והמלמדים בו. אני מצפה למה שמתוכנן עוד להיעשות בשנה זו לרווחת חברותיי וחבריי בחדר המורים. בספטמבר הראשון לעבודתי בהוראה הסתובבתי בחוץ עד שעות מאוחרות, וכאשר חזרתי הביתה אמרה לי אימי: "לא מה שחשבת, הא?" בדצמבר של אותה שנה עניתי לקולגה שהתעניינה, ש"הבנתי

לא יכולות להיות השיחות היחידות. מורה צריך להיות מסוגל לשוחח עם תלמיד בפינת עבודה שקטה ונוחה, תלמידים והורים זקוקים לפרטיות וזו צריכה להיות מזומנת להם, ואין הכוונה שמורה יעסוק בחיפוש מתמיד אחרי מקום כזה בבואו לשבת לשיחה פרטית. מקצועות לימוד צריכים שיהיו להם חדרים משלהם כדי שיהיה אפשר לרכז שם את חומרי ההוראה הקשורים בתחום הדעת, כפי שאנו רואים, תכופות, שנעשה בבתי ספר בחוץ לארץ. כיתת היסטוריה, כיתת ספרות, כיתת אנגלית וכן הלאה. הדבר מעלה את ערכו של תחום הדעת ומייצר סביבה לימודית נאותה. התלמידים יודעים לאן ללכת, לאיזו כיתת לימוד עליהם להגיע. בכל תחום דעת תלמידים מגישים תוצרים, למשל לקראת תערוכה. מורים זקוקים לחללים ולסביבת עבודה הולמת כדי לשים שםאתהתוצרים – כל מקצוע והתוצריםשלו.

שנה. דפדוף 30 את הפרינציפ". מאז עברו בעבודות סמינריון שעשיתי ובמכתבים ומאמרים שכתבתי מראה שהנושאים הבוערים הטרידו אותי מן הרגע הראשון לעבודתי, אבל הם לא הבריחו אותי כי לא הם הסיבה שאנו בוחרים בחינוך. נחישות מתחייבת עם זאת המאבק ארוך השנים על תנאי העבודה של המורים וסביבת עבודתם חייב להימשך, להיות מאבק עיקש וללא פשרות, ולהביא לידי תוצאות משמעותיות. אין מי שיעשה עבורנו את מלחמותינו הצודקות. ין ֵ ם א ִ לכן אני מצטרפת לחז"ל שאמרו: "א ם לֹא ִ א ְ י. ו ִ נ ֲ ה א ָ י, מ ִ מ ְ צ ַ ע ְ י ל ִ נ ֲ א ׁ ֶ ש ְ י. וּכ ִ י ל ִ י, מ ִ י ל ִ נ ֲ א י" (מסכת אבות, משנה אבות, א, ַ ת ָ ימ ֵ יו, א ׁ ָ ש ְ כ ַ ע י"ד) ומחזקת את הארגון במאבקיו הצודקים למען ציבור המורים, בכלל, ולמען מטרה חשובה זו, בפרט. המאבק ארוך השנים על תנאי העבודה של המורים וסביבת עבודתם חייב להימשך, להיות מאבק עיקש וללא פשרות, ולהביא לידי תוצאות משמעותיות. אין מי שיעשה עבורנו את מלחמותינו הצודקות.

26

החדשנות מורה על אחוה

של האקדמיה, הסטארט אפ המכללה האקדמית אחוה, מציעה לימודים לתואר שני הכוללים מגוון קורסים חדשניים:

התכניות שלנו: מינהל מערכות חינוך מסלולים M.Ed. (מסלול עם תזה ובלי תזה) חינוך מיוחד M.Ed. ותעודת מורה מומחה בהערכה וטיפול בלקויות למידה חינוך מתמטי לבית הספר היסודי M.Ed. תרבות עם ישראל והוראתה M.Ed. תואר שני בהוראה בהתמחויות: M.Teach היסטוריה, לשון, מדעים וספרות.

קורס יזמות סדרת הרצאות מפגש עם אנשים מובילים )2019 ויזמים חינוכיים וחברתיים (נפתח במרץ קורס בשילוב רובוטיקה למידת הוראה וניהול דרך בנייה של רובוטים קורס דיגיטל ורשתות חברתיות היכרות עם הכוח של הרשתות החברתיות במערכת החינוך וכיצד ניתן לעשות בהן שימוש נסיעה לפינלנד למידת שיטות לימוד מארצות מצליחות

נפתחה תחנת רכבת בקרבת המכללה (קרית מלאכי יואב)

למידע ופרטים נוספים * 3622 new.achva.ac.il

חדש!

אחוה המכללה האקדמית

לרשותכם, קווי אוטובוס למכללה חדש!

ד״ר רחל צימרוט

חוקרת ומרצה במחלקה להוראת המדעים ובמחלקה ללימודי הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים; שימשה מורה לכימיה בבית הספר קלעי בגבעתיים

המורה - תבנית נוף סביבתו על משרד החינוך לדאוג לתשתית מתאימה, אשר תאפשר לכל בעלי התפקידים בבית הספר לנהל את העבודה החינוכית באופן מכובד ומכבד ותשפר את אקלים בית הספר

ספר רבים ברחבי הארץ. המורים מרוכזים בחדר המורים. פינות העבודה סגפניות ולא מאפשרות פרטיות, ובוודאי לא עבודה יעילה. כל בתי הספר התיכוניים עברו למערכת עוז לתמורה, הדורשת את שהות המורים עד לשעות אחר הצוהריים, אבל – התשתית לא הוכנה. המורים משקיעים את כל מרצם ויכולת התמרון שלהם במציאת פתרונות לסיטואציה שתוארה ועוד רבות כאלה המתרחשות יום יום, אבל ללא ספק, עבודתם נפגעת, והם מותשים מהאלתורים ומהמאמץ להכין שיעורים טובים ולשוחח עם התלמידים או עם ההורים בתנאים לא תנאים אלו. כמי שהכשירה סטודנטים להוראת מדעים באוניברסיטה יותר מחצי יובל, שילבתי בהכשרה היבטים טכנולוגיים, הכנה ) ומשימות הדורשות PBL( לפרויקטים שיחות פנים אל פנים עם קבוצות תלמידים ועם תלמידים יחידים. אני מרצה בחדר

אישית... לא מתאים כאן”, והיא מחווה בידיה על כל הקהל התוסס בחדר המורים. כאשר קבענו את הפגישה ציינה האם שעליה ליידע אותי על מצבו הבריאותי של האב, דבר שמשפיע על הריכוז והלמידה של הבן. “את צודקת,” אני מתנצלת, “אחפש חדר מתאים.” וכאן מתחילה הסאגה הסיזיפית של מציאת חדר לפגישה. רצה מחדר לחדר, שואלת, אבל אחראית המערכת איננה. איפה אמצא חדר? לבסוף, בעזרת תלמידה חביבה שמסייעת לנו, נמצא חדר כיתה ריק. איזה מזל שישנם שיעורי ספורט במערכת. “קפה?” אבל עכשיו חדר המורים רחוק ורק המחשבה שהיא תצטרך להמתין לריצה שלי הלוך ושוב עם הקפה, מייתרת את השאלה. מנגבת זיעה ממצחי, מחייכת לאם הנבוכה והשיחה מתחילה... סביבת עבודה לקויה התיאור שזה עתה קראתם יכול היה להיות לקוח מסביבת העבודה של מורים בבתי

באותו יום ישבתי מול המחשב בפינת העבודה המזערית שבחדר המורים וניסיתי להתרכז במציאת סרטון להמחשת הוראת הקשר הכימי. מסביב הזמזום הרגיל של הכוורת, סליחה, חדר המורים. כמו דבורים חרוצות רצות למכונת צילום, לקחת משהו מהלוקר, דנים בציוני תלמידים, מישהו מדבר עםהמחנך, למישהו קוראיםמהדלת - המקום הקבוע לפגישות מורה-תלמיד. בתוך כל זה אני שומעת קול השואל בשמי. אני מסובבת את ראשי ורואה אישה מתקדמת לעברי, נכון יותר, מפלסת דרכה אליי בקושי בתוך הצפיפות הזאת. “שלום,” היא מחייכת אליי. “אני נועה, אימו של רונן (השמות בדויים, כמובן). הקדמתי קצת. זוכרת? ביקשתי להיפגש איתך.” “נעים מאוד, נועה, בואי, שבי.” אני “סוחבת” את הכיסא מעמדת המחשב השנייה כדי שנועה תוכל לשבת. “קפה?” “פה?” היא פוערת את עיניה ומבטה המחויך הופך למופתע ונעלב. “זו שיחה

28

נמצא כי כאשר המורים הראו שביעות רצון רבה יותר מעבודתם בשל תנאי הסביבה הטובים, הייתה עזיבה מעטה יותר וגם הישגי התלמידים היו גבוהים יותר.

עבודות שיש להגיש בזמן סביר, פגישות עם תלמידים והורים שכרוכות לפעמים בדיונים מורכבים. ולכן המורה זקוק לפינה רגועה ושקטה כדי שההכנה לשיעורים, לשיחות, למשימות ולבדיקת העבודות תיעשה בנחת וללא רעש. פרטיות כאמור, בתהליך חינוכי יש להתחשב בפרטיות של כל מי שמשוחח עם המורה. פגישות תכופות עם הורים, עם תלמידים וגם עם קולגות צריכות להיערך בחדר פרטי ללא אוזניים מיותרות וללא הזמזום הבלתי-פוסק מהסביבה. מקום מנוחה - רגע של שקט המורה עומד על רגליו רוב הזמן. אם לצורך כתיבה על הלוח (אפילו הלוח החכם), הצגת מצגות, ובוודאי, כשמדובר בסדנאות מעבדה, אומנות וכדומה. לכן רצוי שבמקום עבודתו תהיה כורסה או מתקן אחר שבאמצעותו יוכל להרים את הרגליים לפחות לחמש דקות.

מורי י”ב במסצ’וסטס, נמצא כי 2500 כאשר המורים הראו שביעות רצון רבה יותר מעבודתם בשל תנאי הסביבה הטובים, הייתה עזיבה מעטה יותר וגם הישגי התלמידים היו גבוהים יותר ). מעניין Johnson&Kraft&Papay, 2011( שבין תנאי העבודה שהמורים ציינו היו לא רק פינות העבודה, אלא גם חשיבות האווירה הנעימה והמשתפת בצוות והשפעה חיובית של בית ספר המנוהל היטב. סביבת עבודה טובה - מהי? מסתבר שסביבת העבודה של המורה היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לעבודה החינוכית של המורים. מהם התנאים הטובים שישדרגו את עבודת המורה ויאפשרו לו להיות כל מה שהוא רוצה וצריך להיות? סביבה רגועה לעבודה עבודת ההוראה והחינוך, מטיבה, מאופיינת במצבי לחץ. דדליין להגשה לבגרות,

ממוזג ומצויד היטב, במוסד האקדמי, והסטודנטים נלהבים ומבטיחים לנסות את הפעילויות בהכשרה המעשית שלהם. אבל לאחר מכן חלק מהם חוזרים מאוכזבים. “לא היה מחשב”, “המחשב נתקע והטכנאי לא עבד באותו יום”, “לא היה לי זמן לדבר עם התלמיד”, “לא היה לי איפה לשוחח”, “מתי אוכל להדריך אם השעות הפרטניות מוקדשות רק למתקשים?” למידה ממחקרים אחד הנושאים הנחקרים במערכת החינוך הואהעזיבהשל מוריםמוכשרים, לאחר זמן קצר, את בית הספר ואפילו את ההוראה. מחקרים שנעשו 40 במטא-מחקר, שסיכם ברחבי העולם לצורך מיפוי הסיבות לעזיבה של מורים את בתי הספר, נמצא שבין הסיבות העיקריות היו חוסר זמינות של אמצעים טכנולוגיים והדרכה וסביבת עבודה לא נוחה או לא קיימת להכנת .)Lee, 2017( שיעורים במחקר אחר, שנעשה באוכלוסייה של

29