כל הזכויות שמורות - מגזין זכויות רפואיות - גיליון מספר 2

כ ל

המדור המשפטי :

הזכ ו י ות

אסף מירזאי, עו"ד תסמונת כאב המזכה בנכות רפואית

שמורות

חני דקל-אלבז, עו" ד ונוטריון נגישות על קצה המזלג

מגזין זכויות רפואיות

איילת בן שימול -ענטר, עו" ד נוטריון ומגשרת ההליכים בתביעה לקצבת נכות כללית

פרופ' יהודה אדלר מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי אפשר היה גם אחרת

שי לייזרוביץ , עו"ד התקנה ה " - הסודית" שחשוב להכיר

שלהבת רובין , עו"ד מהי מחלת מקצוע ואת מי תובעים ?

דן זילברמן , עו"ד מומחה רפואי בתחום הצר

דר' עירית רויטמן- קנתור מומחית לרפואה גריאטרית ולרפואת משפחה , פסיכוגריאטרית דימנציה

" מורידים כפפות "

טור ראשי :

א ת ם י כ ו ל י ם ל מ מ ש א ת ה ז כ ו י ו ת ה ר פ ו א י ו ת

ת צ ל י ח ו

ה ד י ן ,

א ב ל ע ם ע ו ר כ י

ש ל כ ם ל ב ד .

י ו ת ר . . .

עו" ד תומר בכר

עו" ד ברק נבות

עו" ד יובל סמרה

גיליון מס 2 ' I עורכים : יובל סמרה , עו"ד , ברק נבות , עו" ד ונוטריון , תומר בכר , עו" ד ונוטריון

עו" ד תומר בכר

עו" ד יובל סמרה

עו" ד ברק נבות

ד ב ר ע ו ר כ י ה מ ג ז י ן

אנו שמחים להציג לפניכם את הגיליון השני של מגזין " כל הזכויות שמורות ".

המגזין הראשון מסוגו בארץ העוסק בתכנים משפטים ורפואיים הקשורים לזכויות רפואיות .

קוראינו יוכלו ליהנות ממיטב כתבות הנוגעות לסוגיות רפואיות ומשפטיות בתהליכי מימוש הזכויות במסלולי התביעה השונים העומדים לרשותם. טורי דעה אישיים בעניינים בוערים וייחודיים , מתן מענה לשאלות מעניינות וחשובות , ציטוטי פסיקה בתחומי הזכויות הרפואיות וכתבי רופאים בתחומי מומחיותם .

אנו מודים לעורכי הדין ולמומחים הרפואיים על כתבות מקצועיות ומרתקות .

המגזין מופנה לקהל הרחב, ואין בו כדי להוות חוות דעת מקצועית ו/או אחרת ו/או ייעוץ כזה או אחר בכל אופן והיבט . אנו ממליצים לקהל הקוראים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לכל עניין.

אנו מאחלים לכם קריאה נעימה . עורכי המגזין : עו"ד ברק נבות, עו"ד יובל סמרה, עו"ד תומר בכר

כל הזכויות שמורות I גיליון 2

2

ת ו כ ן ע נ י י נ י ם

מורידים כפפות I ברק נבות , עו"ד ונוטריון , עו" ד יובל סמרה , תומר בכר , עו" ד ונוטריון

עמ' 4-5

.1

תסמונת כאב המזכה בנכות רפואית וזכויות כספיות I עו" ד אסף מירזאי

עמ' 6-7

.2

תביעה להחמרת מצב של נפגע בעבודה I יובל סמרה , עו"ד

עמ' 7

.3

נגישות על קצה המזלג I חני דקל-אלבז, עו" ד ונוטריון

עמ' 8-9

.4

זכויות לקצבת נכות כללית I איילת בן שימול -ענטר, עו" ד ונוטריון

עמ' 10-11

.5

חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה - שאלות נפוצות I תומר בכר , עו" ד ונוטריון

עמ' 12-14

.6

תביעה לנכה נזקק , התקנה ה - "סודית" שחשוב להכיר I עו"ד שי לייזרוביץ

עמ' 15

.7

מהי מחלת מקצוע ואת מי תובעים ? I עו" ד שלהבת רובין

עמ' 16-17

.8

מומחה רפואי בתחום הצר I עו" ד דן זילברמן

עמ' 18-19

.9

אפשר היה גם אחרת I פרופ' יהודה אדלר , מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי אפשר היה גם אחרת I פרופ' יהודה אדלר , מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי פגיעה בשמיעה עיצבית דו צדדית דו צדדית וסימטרית באלה העוסקים במקצועות עם חשיפה ממושכת ורציפה לרעשים סביבתיים מזיקים I דר' דוד נבות , מומחה א.א.ג. וכירורגיית ראש - צוואר השקעות בהליכים משפטיים העתיד של עולם המשפט I עו"ד אוהד גרינוולד

עמ' 20-22

.10

עמ' 23-26

.11

עמ' 27-30

.12

עמ' 30-33

.13

כל הזכויות שמורות I גיליון 2

3

ל וחמי הזכ ו י ות הרפואי ות

הכנה מוקדמת, תיעוד רפואי והכרת פריט הליקוי הקשור למצבכם הרפואי. הם רק חלק מהכלים שעומדים לרשותכם במסגרת הדיון בפני הוועדה הרפואית

טור ראשי : " מורידים כפפות "

עו" ד יובל סמרה , עו" ד ברק נבות ועו " ד תומר בכר פותחים הכל

א ת ם י כ ו ל י ם ל מ מ ש א ת ה ז כ ו י ו ת ה ר פ ו א י ו ת

ת צ ל י ח ו

א ב ל ע ם ע ו ר כ י ד י ן

ש ל כ ם ל ב ד .

י ו ת ר . . .

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

4

מ ו ר י ד י ם כ פ פ ו ת

הדיון בפני הוועדה הרפואית הוא ליבו של ההליך. אל תטעו, שימוש בכלים הנכונים שעומדים לרשותכם עשוי למקסם את הזכויות הרפואיות שלכם וחשוב לדעת מהן במסגרת הדיון בפניה

ברק נבות , עו" ד ונוטריון

עו" ד יובל סמרה

תומר בכר , עו" ד ונוטריון

ש . הוזמנתי אל הוועדה הרפואית, במה מתחילים ?

ש. הגעתי לדיון האם כדאי וצריך להתכונן אליו ואיך ?

ש. האם צריך להגיש חוות דעת רפואית ?

ת. חשוב להכיר את ספר הליקויים ואת הסעיפים העוסקים בפגימות שמהן אתם סובלים. ספר זה משמש את הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכות. ברוב המקרים סעיפים אלה מקנים נכות לפי מדרג חומרה דבר שעשוי לסייע לכם כאשר אתם נדרשים להציג טיעונים במלך הדיון טרם הבדיקה. במהלך הדיון עומדת לכם זכות הטיעון וחשוב לנצלה, תוך התייחסות לליקויים מהם אתם סובלים ולמגבלות הנובעות מהם. הדיון תחילתו בכניסה לחדר בדיקה ועד יציאתכם מחדר זה . הבדיקה אינה רק קלינית ( ישירה , ) הוועדה פעמים רבות מתרשמת גם ממראה עיניים ( בדיקה עקיפה).

ת. לקראת ההגעה אל הוועדה הרפואית יש להיערך בשני אופנים. ראשית, יש לערוך רשימת הליקויים רפואיים מפורטת מהם אתם סובלים שכן כל ליקוי רפואי עשוי לזכות בנכות. לאחר מכן, מומלץ להזמין תיקים רפואיים ובמקביל לפנות אל מומחים בתחומי הפגימה הרפואית ולהתלונן על המגבלות והבעיות שלכם.

ת. השימוש בחוות דעת חייב להיות מידתי ונבון. הגשת מחייבת את הוועדה הרפואית בחובת הנמקה ופירוט , אך לא תמיד מוצע להגישה בשלב הדיון הראשון. לעיתים יש להעדיף הגשתה בשלבי הערעור שאז כבר ידועה למבוטח ההחלטה וקביעות הוועדה בנוגע לבדיקתו וליקוייו . בתחום נפגעי עבודה לעיתים כן עדיף להגישה בשלבים מוקדים כמו במקרים של הוכחת קשר סיבתי בין ליקוי נטען לבין הפגיעה בעבודה.

ש. קיבלתי

מהוועדה

עונה

שאינה

תשובה

לציפיותיי , מה עושים?

ש.

האם צריך להציג לוועדה את מלוא המסמכים הרפואיים בצורה גורפת ?

ת. במידה והחלטת הוועדה אינה עונה לציפיותיך , ניתן להגיש ערר על החלטתה ולהתייצב בפני הוועדה הרפואית לעררים שעל החלטתה ניתן לערער בשאלה משפטית לבית הדין.

ת.

לא תמיד. מוצע כי

תיעוד על

יגיש

המבוטח מגבלותיו

אשר תומכות בתלונותיו ולא יסטה מהן.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

5

ת ס מ ו נ ת כ א ב ה מ ז כ ה ב נ כ ו ת ר פ ו א י ת ו ז כ ו י ו ת

כ ס פ י ו ת

המוכרים לא מצליחים לרפא. אם אתם סובלים מבעיה העונה או דומה לתיאור זה, יש סיכוי שאתם סובלים מתסמונת כאב מסוג כלשהו. לתסמונות כאב יש סימנים המאפיינים אותן ומסייעים בהגדרתן . כך למשל, כאשר מדובר בתסמונת כאב עצבית, ייתכנו לעיתים קרובות גם ביטויים פיזיים. למשל: האזור הפגוע עשוי לשנות צבע, להזיע, להיות חם, רגיש למגע מים/רוח, שיער שמפסיק לצמוח וכיוב .' אלה לא חייבים להתקיים במקביל או באופן מלא, אך אם הם מתקיימים , הם מהווים אינדיקציה לכך שקיימת תסמונת כאב עצבי. הכאב המוכרות יותר, ניתן למנות את התסמונות הבאות: ,crps פיברומיאלגיה , כאבי פנטום, אָרַכנואידיטיס , כאבי ראש ( בכלל זה כאב מקבצי) וכיוב ' ולכל אחת יש את הסימנים והאינדיקציות הרלוונטיים . לעיתים קרובות קיים קושי לאבחן תסמונות כאב, בין היתר בשל כך שהן לא ניתנות לאבחון קליני בבדיקות הדמיה אלא רק בבדיקה קלינית; ובנוסף , גם קיים לא סימנים בין יתר תסמונות

על האופן שבו

לעמוד

בעוד שבעבר התייחסו לכאב כאל תסמין של בעיה רפואית אחרת, הרי שהיום מכירים בכך שכאב עשוי להיות בעיה רפואית העומדת בפני עצמה המצדיקה אבחנה, מעקב וטיפול ואף דרגת נכות המזכה בזכויות כספיות, בין אם במסגרת תביעות הביטוח הלאומי, בין אם במסגרת תביעות נזיקין ובין אם בתביעות בפני קצין התגמולים . כמחלה העומדת בפני עצמה, הביאה את המועצה הרפואית המדעית בישראל להכיר ברפואת שיכוך הכאב כתת התמחות שהעיסוק בה מצריך רישיון, כלומר – לא כל רופא רשאי לעסוק בתחום זה, וכיום קיים ומוסיף להיבנות מערך שלם שכל עיסוקו הוא טיפול בכאב. כפי שנאמר קודם לכן, כאב עשוי לזכות בנכות רפואית, אך לא כל כאב. כדי שכאב יוכר כתסמונת המזכה בנכות, הוא צריך לקיים קריטריונים מסוימים, ובין היתר: משך זמן הטיפול בו, אופן המעקב הרפואי, סוג הטיפול התרופתי וכיוב .' ההכרה בכאב

מתפתחות כל תסמונות הכאב; אך כדי לסבר את העין, נציג דוגמה הנפוצה בקרב נפגעי תאונות/חבלות. תארו לכם למשל אדם שנחבל, וכתוצאה מהחבלה , נגרמה לו פגיעה בעצב המספק תחושה (נזק שלרוב לא זוכה להתייחסות ברישום הרפואי). אדם זה יסבול כאב עז שלא יחלוף עם תום תקופת תהליך הריפוי המקובל, אלא הכאב יהפוך

עו" ד אסף מירזאי

כרוני ויקשה מאוד על הטיפול או אף יפתח עמידות לטיפול רפואי . תיאור זה הוא רק דוגמה אך את ההיגיון של דוגמה זו אפשר להפעיל גם על התסמונות האחרות, דהיינו, כאב כרוני הנמשך זמן ממושך שהאמצעים הרפואיים

לא ניתן במאמר קצר זה

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

6

" רבים מחולי הכאב אינם זוכים לקבל טיפול רפואי מתאים וממילא גם לא את הזכויות המגיעות להם בבתי המשפט , או בוועדות הרפואיות ...

עורך דין הבקיא בטיפול בחולי כאב ידע לכוון את הסובל ממחלת כאב, למצות את זכויותיו עד לקבלת דרגת נכות ספציפית וכן את הפיצוי המיוחל, וכן ימנע את העיוות המשפטי הנפוץ כל כך בפגיעות ונזקים מסוג זה. לכן רצוי לקבל ייצוג משפטי מול הגופים השונים (ויפה שעת אחת קודם), כך תמנעו עיוות משפטי שהוא לעיתים קרובות גם בלתי הפיך.

פעם בלבול בין כאב שהוא חלק מבעיה רפואית חולפת (כגון שבר בגפה הגורם לכאבים. יחלוף השבר יחלפו הכאבים), לבין תסמונת כאב כרונית הנמשכת גם לאחר ריפוי הבעיה הרפואית שהפעילה אותה. מסיבה זו רבים מחולי הכאב אינם זוכים לקבל טיפול רפואי מתאים, וממילא גם לא זוכים לקבל את הזכויות המגיעות להם בבתי המשפט או בוועדות הרפואיות השונות.

ת ב י ע ה ל ה ח מ ר ת מ צ ב ש ל נ פ ג ע ע ב ו ד ה

רשאי, על פי התנאים הקבועים בתקנה זו, להגיש תביעה לדיון מחדש בעניינו כל אימת שהוא טוען כי מצבו הבריאותי הוחמר. את התביעה רשאי הנפגע להגיש לפחות 6 חודשים מהיום בו נקבעה לאחרונה דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית. אולם, רופא המוסד לביטוח לאומי רשאי לאשר את תביעתו של הנפגע אף בטרם חלפו 6 חודשים. לתביעה נדרש לצרף אישור מעודכן מטעם רופא, אשר תכליתו משמש כ "אשרת כניסה" לנפגע בכדי שיוכל לעמוד בפני הוועדה הרפואית לבחינת מצבו החדש בין כהחמרה אל מול מצבו הקודם או בין בשאלת קש"ס אם נטען לליקוי חדש שהתפתח כתוצאה מהליקוי שהוכר. אך אין כדי לחייב אוטומטית את הוועדה הרפואית בפני ייקבע התיק לדיון בהיותה הסמכות הבלעדית לקבוע, על פי ממצאיה היא , אם קיימת החמרה בפגיעה של הנפגע לעומת הממצאים הקודמים שנפסקו בעניינו ועליה לקבוע גם, אם ההחמרה היא תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות.

עו" ד יובל סמרה

אדם שהוכר כנפגע בעבודה אשר נפסקה לו דרגת נכות צמיתה וחלה החמרה במצבו הבריאותי עומדת לו הזכות לבקש קביעה מחודשת של דרגת נכותו . תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות מעבודה ), התשט"ז- 1956 הדנה בעניין זה. מקיימת למעשה את עיקרון " אי הסופיות" הנוהג בחוק הביטוח הלאומי, לפיו אדם אשר הוכר כנפגע בעבודה ונפסקה לו נכות רפואית צמיתה על ידי הועדה הרפואית או ע"י הועדה הרפואית לעררים

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

7

נ ג י ש ו ת ע ל ק צ ה ה מ ז ל ג

לנגישות במקומות ובשירותים מסחריים וציבוריים , המחייבים מקומות וגופים ציבוריים ומסחריים לבצע בהם התאמות נגישות . חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח- 1998 מקבע את זכות האנשים עם מוגבלות לשוויון ואת מחויבותה של החברה להגשמת זכויותיהם . על פי סעיף 5 לחוק, אדם עם מוגבלות ": אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית , קבועה או זמנית , אשר בְשׁׁלּהּ מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים ." למותר לציין, כי אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו , והכל בהתאם להוראות כל דין. פרק הנגישות הוסף לחוק השוויון בשנת 2005 ומעגן את מחויבות החברה להתאים את סביבתה, לרבות מבנים ותשתיות , ואת שירותיה, ליכולותיהם הפיזיות, החושיות, הרגשיות והשכליות של אנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לתפקד בה באופן מלא.

בחיי

ולהתנהל

להמשיך

המעש ובמישור החברתי ודווקא הדאגה לבריאותם , הנפשית והפיזית , חייבה, כאמור, היצמדות לעקרונות אלה, ולו למען יקבלו הזדמנות שווה לממש את מלוא הפוטנציאל . על פי אתר ויקיפדיה "נְגִישׁוּת היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות , נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר, לרבות אנשים שהיכולות שלהם באחד מתחומים אלה נמוכות עד כדי ( לקויות) לדוגמה: התאמת המערכת לקצרי ראיה, כבדי ראייה או עיוורים היא שיפור בנגישות המערכת). הנגישות היא תת- תחום של השמישות - התחום העוסק בהתאמת המערכת לשימושם של אנשים רבים ככל האפשר ( לדוגמה: התאמת המערכת לשימושם של ילדים , תיירים או אנאלפביתים היא שיפור בשמישות המערכת)...". דיני נגישות ושוויון לאנשים עם מוגבלות מצויים באוסף סבוך של חוקים, תקנות ותקנים , שמטרתם למנוע אפליה של אנשים עם מוגבלות ולהבטיח את זכותם

בחירת כותבת המאמר בנושא זה אינה מקרית. חני דקל-אלבז, עו"ד, מגשרת ונוטריון לאחר משנה של התמודדות בכל קנה מידה, שלא הייתה פשוטה, בלשון ההמעטה, נגד נגיף הקורונה, על השפעותיו , הגיעה כותבת המאמר למסקנה, כי דווקא התמודדות זו הוכיחה עוד יותר את חשיבות הנגישות וקיומה . לכאורה, מכורח המציאות שהייתה, ההגבלות והסיכון הבריאותי , הרי שנדמה, כי היה על נושא הנגישות להיות מוזז לקרן זווית . ברם, לעניות דעת הכותבת, דווקא המצב דלעיל הגביר נחיצות קיום דיני הנגישות, שהרי אילולא הם, לא יכלו האנשים עם מוגבלויות יותר

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

8

. . .

נ ג י ש ו ת ע ל ק צ ה ה מ ז ל ג

) 8

( ה מ ש ך מ ע מ '

התאמות פרטניות וטכנולוגיה

סוגי הנגישות: נהוג להבחין בין שלושה סוגי נגישות :

שני עקרונות בסיסיים נשוא החוק :

באופן למוגבלות ולצרכים הנלווים לה, כגון: שעון עם רטט למי שסובל ממוגבלות שמיעה. מותאם

עקרון ההכלה – לפיו, אנשים עם מוגבלות הם חלק מהציבור ובהתאם יש לאפשר להם להתנהל במרחב הפיזי והשירותי באותו אופן בו עושה זאת כלל הציבור וללא הפרדה. לדוגמא: חנות בגדים, שתא המדידה אינו נגיש ולכן אנשים עם מוגבלויות יכולים למדוד הבגדים במחסן, הנגיש. פתרון זה נוגד את עקרון ההכלה מאחר שמאנשים עם מוגבלות נמנעת האפשרות למדוד את בגדיהם בדרך ובמקום ובאותה החוויה כמו אנשים ללא מוגבלות . עקרון הרצף – מהותו אפשרות של אדם עם מוגבלות לבצע רצף מלא ושלם של פעולות . לדוגמא: אדם עם מוגבלות שעורך קניותיו בסופרמרקט . לפי עיקרון הרצף החל משלב החנייה לסופר מרקט, כל השלבים שעד לעזיבתו את הסופרמרקט צריכים להיות נגישים , החל מהכניסה , עגלות הסופר, מדפי הסופר, הקופה וכיו"ב. יש לבצע התאמות בשל מגוון הצרכים והשונות ביניהם.

מבנה, תשתיות (מתו"ס); שירות

נגישות וסביבה

וטכנולוגיה

והתאמות מסייעת.

דיני הנגישות כחלק ממארג הזכויות:

פיזית

מבנים – הנגשה

דיני הנגישות מהווים חלק ממארג הזכויות הרפואיות והחברתיות , גם ברמת מיצויין ושילובן ביתר הזכויות וגם ברמה הכספית, של פיצוי בגין אי קיומם, לרבות קביעת פיצוי בחוק גם ללא הוכחת נזק. מכאן, עולה באופן תמידי חשיבות הפנייה לגורם המכיר את דיני הנגישות על רכיביהם השונים, לרבות באשר לשילובם המיטבי עם יתר הזכויות הרלוונטיות . בכל מקרה ומקרה וקיים הכרח אמיתי בעשיית צדק במישור זה, לרבות באמצעות הגשת תביעות אשר יחייבו את אכיפתם.

המבנה

של

וסביבתית

לאנשים עם מוגבלות.

תשתיות – עיצוב סביבת הרחוב כך שתאפשר הגעה ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי . סביבה – עיצוב כל השטחים הפתוחים לציבור שאינם רחובות. שירות המותאם לצרכי אנשים עם מוגבלות, לצורך צריכת השירות באופן עצמאי ומכובד , במקום ובמועד שבו הוא ניתן לכלל הציבור. מדובר גם בהיבט הפיזי (כגון: ריהוט, דלפקי שירות, קופות וכו') וגם בהיבט השירותי. ( כלומר: התאמת ההתנהלות של ספקי השירות החל מנהלי עבודה ועד לאינטראקציה הבין אישית בין נותן השירות ללקוח עם מוגבלות). שירות - אספקת

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

9

ה ז כ ו י ו ת ל ק צ ב ת נ כ ו ת כ ל ל י ת

מ ש ו ל מ ת

כ ל ל י ת

ל נ כ ו ת

ק צ ב ה

כ ל ל , א ו

ל ע ב ו ד

ל א ד ם ש ל א י כ ו ל

פ ח ת ה ב ש ל מ צ ב ו

ל ע ב ו ד

ש י כ ו ל ת ו

ו א ש ר

ה נ פ ש י

ו / א ו

ה ב ר י א ו ת י ,

מ ת א ו נ ה , א ו

מ מ ח ל ה , א ו

נ ו ב ע

מ ל י ד ה

מ מ ו ם

יודגש כי הכתוב במאמר זה נכתב בלשון זכר אך פונה כמובן לגברים ונשים כאחד

איילת בן שימול -ענטר, עו" ד ונוטריון

לפחות, או נכות רפואית משוקללת של 40% כאשר מתוכם לפחות 25% נקבעו בשל ליקוי אחד. קביעת שיעור הנכות מתבצעת על ידי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ( לעקרת בית נדרש שיעור נכות רפואית משוקללת של 50% לפחות). פגיעה מלאה או חלקית ביכולת ההשתכרות (אי כושר עבודה) בדרגה של מעל 50% בשל הנכות. דרגות אי הכושר האפשריות הן ,60% ,65% 74% ו- .100% יצויין כי עד שנת 2009 דרגת אי כושר עבודה מלא הייתה בשיעור של ,75% ויש נכים שעדיין מקבלים את קצבת הנכות לפי החוק הישן. כן יודגש כי אישה נשואה שאינה עובדת תקופה ארוכה , תחשב מבחינת ביטוח לאומי כעקרת בית, אם לא עבדה במשך 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים במהלך 48 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה או שקדמו ליום הפסקת העבודה (אם הפסקת העבודה הייתה לאחר הגשת התבעה. התהליך בנוגע לטיפול בתביעה מחולק למספר שלבים החל מרגע הגשת התביעה ועד הליכי הדיון בפני הוועדה הרפואית.

אם פגיעתו של אדם נובעת מתאונה בזיקה לעבודתו ברוב המוחץ של המקרים יהיה מומלץ להגישה במסגרת תביעה לתאונת עבודה אך שוב כל מקרה יש לבדוק לגופו.

א.תנאי זכאות מקדמיים: )1( האדם תושב ישראל )2( מלאו לו 18 שנה )3( עדיין לא הגיע לגיל פרישה

)4( בשל ליקוי גופני , שכלי או נפשי או כולם יחד הנובע ממחלה או מתאונה או ממום מלידה אינו יכול לעבוד כלל או שיכולותו להשתכר פחתה ב. תנאי זכאות גופם: במידה והאדם עונה על תנאי זכאות מקדמיים אלו על האדם לענות על שלושת התנאים המצטברים הבאים באופן זמני במשך 90 ימים רצופים לפחות, במהלך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה לקצבת הנכות ואלו הם: הכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד בסכום נמוך מ- 60% מהשכר הממוצע במשק, סכום זה עומד על 6,331 ש"ח החל ב .1/1/20

נכות רפואית משוקללת בשיעור של % 60

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

10

. . .

ה ז כ ו י ו ת ל ק צ ב ת נ כ ו ת כ ל ל י ת

) 1 0

ה מ ש ך מ ע מ '

(

שלב רביעי- החזרת התיק לפקיד התביעות

שלב ראשון - פקיד התביעות בסניף בודק את התביעה

לאחר סיום בדיקת הפונה בוועדות הרפואיות מסוכם עניינו הרפואי ועובר בחזרה לפקיד התביעות אשר בודק האם עברת את סף האחוזים הרפואיים הנדרש כאמור לעיל. במידה ונקבע שלא, ישלח מכתב דחיה. במידה והאדם כן עבר את סף הנדרש עוברים לשלב הבא. כאמור במידה והאדם כן עבר את סף האחוזים הרפואיים לנכות רפואית משוקללת דהיינו נקבעה לו בתום סבב הוועדות נכות רפואית משוכללת בשיעור של 60% לפחות, או נכות רפואית משוקללת של 40% כאשר מתוכם לפחות 25% נקבעו בשל ליקוי אחד. קביעת שיעור הנכות מתבצעת על ידי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי ( לעקרת בית נדרש שיעור נכות רפואית משוקללת של 50% לפחות) הוא יוזמן לפקיד שיקום אשר יבדוק מהי השפעת הנכות על כושר האדם לעבוד ובאיזה שיעור ובמילים אחרות דרגת אי כושר. לעיתים אדם יכול להיות עם קביעה לנכות משוקללת רפואית בשיעור גבוה ואף תידחה תביעה משפקיד השיקום יכול לסבור שהוא לא איבד את כושר עבודתו בשיעור של מעל .50% שלב -5 בדיקת אי כושר מול פקיד שיקום החלטה בדבר זכאות או בדבר דחיה לאחר קבלת ההחלטה בתביעה במידה ויש לאדם הסתייגות ממנה ניתן לערער עליה. יודגש כי מתחילת ההליך מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הביטוח לאומי , ביטוח ונזיקין על מנת למקסם את הליך ולתרום להצלחתו . שלב -6 משלוח החלטה סופית לאדם

הפקיד בודק האם המגיש עומד בתנאי הזכאות , האם התביעה הוגשה כראוי ונרשמו כל הפרטים , האם צורפו כל המסמכים הנדרשים , כך במקרה של תאונת דרכים יש צורף לצרף אישור משטרה , תעודת ביטוח חובה , רישיון רכב ועוד.

שלב שני- רופא המוסד לביטוח לאומי בודק את התביעה

הרופא בודק את הצהרתך לגבי מצבך הרפואי, האם המסמכים הרפואיים ו/או הנפשיים מספקים ואם צריך לזמן את הפונה לוועדות רפואיות ובאלו תחומי רפואה.

שלב שלישי- זימון לוועדה/ וועדות רפואיות

במידה והתביעה הוגשה כמו שצריך ונתמכה על ידי המסמכים הרפואיים הנדרשים הפונה יקבל זימון לוועדה או וועדות רפואיות או לרופא יועץ בתחום משני בהתאם לתחומי הליקוי שלו. לדוגמא אם פגיעתו של אדם הינה בתחום האורתופדי יזומן לוועדה בתחום, אם לאדם ליקוי בתחום העיניים יוזמן לבדיקת עיניים ע"י מומחה יועץ בתחום העיניים. באותו אופן תוכל הוועדה או המומחה היועץ לשלוח את האדם לבדיקות חיצוניות כדוגמת בדיקות אורדינימיקה וכיוב ' בתחום האורלוגי ו/או לבצע צילום כזה או אחר ואשר נחוצות לוועדה לשם הכרעה. על הפונה לשתף פעולה עם הוועדה הרפואית וחשוב לדעת, שככלל רשאי המבוטח להיות מיוצג על ידי עו"ד בוועדה.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

11

ח ו ק ה ת ג מ ו ל י ם ל נ פ ג ע י פ ע ו ל ו ת א י ב ה

ש א ל ו ת נ פ ו צ ו ת

מבלי להבחין בין זה לזה, שומעים אנו מידיי יום ומידיי שעה, על רקטות שנופלות ופוגעות בקרובנו, בחברנו ובשכנינו , וגורמים להם לנזקים בגוף ובנפש . על בסיס יומיומי בייצוג נפגעי פעולות איבה, כבר שנים רבות, ערכנו מאמר קצר ובו ענינו על שאלות הנפוצות, אשר מניסיוננו עלולות לעלות לאחר פגיעת גוף או נפש, בעקבות אירועי איבה כגון אלו שאנו חווים במסגרת מבצע "שומר החומות". את המידע האמור במאמר זה כשירות לציבור הנפגעים, מכל דרגות וסוגי הפגיעה, בתקווה שיהיה לעזר ולו במעט, בסבך הבירוקרטיה אשר ממתין להם בדרכם למימוש זכויותיהם וקבלת הפיצויים המגיעים להם בהתאם לחוקים השונים הנוגעים בדבר. על מנת להשלים את השירות הנ"ל, אנו מזמינים את ציבור הנפגעים ובני משפחותיהם , אשר לא מצאו תשובה לשאלותיהם במאמר זה, ליצור קשר ולקבל תשובות לשאלות נוספות וספציפיות יותר, למקרה שלכם. כמי שעוסקים אנו מביאים

ש. בעלי נפגע מפגיעה ישירה של רקטה, במהלך שהותו בבית, וכתוצאה מכך הוא סובל מפציעות קשות בכל חלקי גופו. באיזו מסגרת עלינו לתבוע את הפיצויים המגיעים לו ? ת. באופן עקרוני כל מי שנפגע בפעולת איבה, בצורה זו או אחרת, רשאי לתבוע פיצויים מהמדינה במסגרת מחלקת נפגעי איבה. התהליך כולל שני שלבים עיקריים. בשלב הראשון יש להגיש את התביעה להכרה בכך שהפגיעה אכן קרתה כתוצאה מאירוע האיבה הנטען. רק אם אכן מאשר המוסד לביטוח לאומי ומכיר בקשר בין הפגיעה ובין האירוע, יכול הנפגע לעבור לשלב השני והוא הוכחת שיעור הפגיעה או גובה אחוזי הנכות הרפואית שבה נותר בעקבות אירוע האיבה, ע"י בדיקה בפני ועדה רפואית . הנכות שתיקבע לנפגע ע"י הועדה הרפואית היא זו אשר תהווה אינדיקציה לגובה הפיצויים שיקבל הנפגע מן המוסד לביטוח לאומי, נכות גבוהה יותר = פיצוי גדול יותר.

תומר בכר , עו" ד ונוטריון

בימים אלו, כאשר מדינתנו מותקפת ע"י ארגוני טרור עויינים מדרום, ועל ידי גורמים לאומניים עויינים הפועלים בתוך גבולות המדינה, בערים מעורבות ובכלל , וצה"ל וכחות הבטחון לוחמים בגבורה בכל החזיתות, על מנת לחסל את מקורות הטרור אשר מעוניינים בהשמדתנו , אין לנו, אזרחי המדינה, אלא להיות חזקים ומאוחדים יותר מתמיד, ולהקרין עוצמה בלתי נלאית של תמיכה בכוחותינו , אחינו ואחיותנו , בנינו ובנותינו האמיצים, מלח הארץ, אשר שואבים את כוחותיהם מאופי התנהגותנו ומחוסננו . ואולם , למרבה הצער, המלחמה הזו כמו כל מלחמה אחרת, גובה את קורבנותיה . מקרב חיילינו ומקרב האוכלוסיה האזרחית

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

12

ח ו ק ה ת ג מ ו ל י ם ל נ פ ג ע י פ ע ו ל ו ת א י ב ה

. . .

ש א ל ו ת נ פ ו צ ו ת

) 1 2

ה מ ש ך מ ע מ '

(

בעוד שנכות במסגרת תביעת נפגעי איבה תזכה את הנפגע בסכום פיצויים קבוע מראש בהתאם לחוק, הרי שנכות במסגרת תביעת נפגעי עבודה תזכה את הנפגע בסכום פיצויים אשר נגזר הן מגובה הנכות שנקבעה לו והן מגובה משכורתו הממוצעת לפני האירוע. כך ייתכן שגובה הפיצוי המגיע לנפגע במסגרת תביעה כנפגע פעולת איבה יהיה נמוך או גבוה מזה שמגיע לו במסגרת תביעה כנפגע בעבודה. במקרה שכזה, יכול הנפגע לבחור לממש את זכויותיו במסגרת התביעה שמזכה אותו בפיצויים הגבוהים ביותר. ש. היכן ניתן להשיג את טפסי התביעה השונים לקבלת ת. ניתן לקבל את טפסי התביעה השונים בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי וכן להורידם מאתר המוסד לביטוח לאומי בכתובת www.btl.gov.il. כמו כן ניתן לקבל את הטפסים ברוב משרדי עורכי הדין אשר עוסקים בייצוג נפגעי פעולות איבה.

ש. אילו מסמכים צריך לצרף לטופס התביעה ?

ש. אשתי נפגעה מפגיעת רקטה במהלך עבודתה ובעקבות זאת נגרמו לה כוויות קשות. האם התביעה שעלינו להגיש היא רק במסגרת מחלקת נפגעי איבה או שמא מדובר בתאונת עבודה? ת. כאשר מדובר באירוע איבה, אשר גרם לפגיעה של אדם במהלך עבודתו, רשאי הנפגע לתבוע את הפיצויים המגיעים לו מן המוסד לביטוח לאומי, בשני מישורים שונים. האחד הוא במסגרת מחלקת נפגעי פעולות איבה באופן שתואר לעיל, והשני על ידי הגשת תביעה במסגרת מחלקת נפגעי עבודה. אופן הגשת התביעה דומה מאד בשני המישורים וגם ההליך של ההכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי וקביעת גובה הנכות ע"י הועדה הרפואית כמעט זהה, אולם מאחר ומדובר בקביעת נכות על פי 2 חוקים שונים, ייתכנו הבדלים בגובה הנכויות שיקבעו וצריך לקחת זאת בחשבון. עם זאת, ההבדל המשמעותי ביותר במקרים שכאלה, הינו מנגנוני הפיצויים של כל אחת מן המסגרות הללו. יחד

ת. על מנת להעלות את הסיכויים שהמוסד לביטוח לאומי יקבל את התביעה יש לצרף לטופס התביעה את המסמכים הרפואיים המעידים עם אופי הפגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולת האיבה ואשר מהם ניתן ללמוד גם באופן מסוים על שיעור הנזק הגופני שנגרם. כמו כן, במקרים מסוימים יש לצרף לטופס התביעה גם אישור של המשטרה על כך שאכן אירע האירוע הנטען במועד המפורט ע"י הנפגע. ש. האם חייבים להיות מיוצגים ע"י עורך דין לצורך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי? ת. אין חובה להיות מיוצגים ע"י עורך דין לצורך ניהול התביעה במסגרת המוסד לביטוח לאומי, אולם חשוב לציין כי ייצוג ע"י עורך דין העוסק בתחום ייחודי זה מעלה את סיכויי ההצלחה של התביעה בעשרות אחוזים וזהו בעצם המהלך שיכול להבטיח לנפגע בצורה הטובה ביותר, שזכויותיו ימומשו עד תום.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

13

ח ו ק ה ת ג מ ו ל י ם ל נ פ ג ע י פ ע ו ל ו ת א י ב ה

. . .

נ פ ו צ ו ת

ש א ל ו ת

) 1 3

ה מ ש ך מ ע מ '

(

במסגרת מאמר אחד בודד.

המראות הקשים שליוו אותו, התנהגות הימנעותית ( הימנעות הנפגע מקרבה לסיטואציות דומות המזכירות את הסיטואציות שסבבו את האירוע שהיה עד להתרחשותו ,) חרדה כללית מסיטואציות דומות, דיכאון ועוד. בפגיעה נפשית , הרי שברוב המקרים סימניה יתגלו בשלב מאוחר יותר ולכן גם מי שלא נפגע בגופו מן האירוע אלא רק בנפשו, יוכל להגיש בבוא העת תביעה לקבלת הפיצויים המגיעים לו כנפגע פעולת איבה, גם אם יהיה זה בשלב מאוחר יותר וכעבור זמן מה מיום האירוע. חשוב לזכור שכל המידע המובא במאמר זה הינו כללי בלבד, ואינו מתייחס לאירוע או מקרה ספציפי כזה או אחר. אין ספק שהשאלות והתשובות המפורטות לעיל אינן מכסות את מלוא המידע אשר נדרש על מנת לנהל תביעה במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. למרבה הצער, לא ניתן לרכז את כל החומר הרלוונטי מאחר ומדובר לסיכום:

ש. תוך כמה זמן צריך להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי במסגרת נפגעי פעולות איבה ? ת. את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, אולם במקרים חריגים ייתכן והמוסד לביטוח לאומי יקבל גם תביעות שהוגשו באיחור. ש. הייתי נוכחת בסמוך למקום פגיעת רקטה. לא נפגעתי בגופי אולם לאור המראות הקשים שראיתי, אני סובלת מטראומה קשה אשר משפיעה עלי מאז וגורמת לי לבעיות תפקוד בחיי היומיום. האם אני יכולה לתבוע פיצויים על נזקיי ? ת. רוב הנפגעים כתוצאה מפעולות איבה הינם דווקא נפגעי חרדה, אשר סובלים מפגיעה נפשית בדרגה זו או אחרת. מדובר לעיתים קרובות בתסמונת ידועה אשר נקראת בשפה המקצועית POST TRAUMATIC SYNDROME DISORDER או בראשי תיבות P.T.S.D.. על פי רוב, מי שאובחנה אצלו תסמונת זו, סובל בין היתר מסיוטים בלילות, פלאשבקים של האירוע ושל

לכן, מי שלא מצא מענה לשאלותיו במאמר זה.

אמליץ , כי יפנה להתייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום זה לשם הערכת סיכויי התביעה תוך התייחסות לכל מקרה לגופו.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

14

ת ב י ע ה ל נ כ ה נ ז ק ק

ש ח ש ו ב ל ה כ י ר

ה ת ק נ ה ה " - ס ו ד י ת "

נזקק".

שמצבו עדיין זמני ולא התייצב וצפוי שיפור עתידי במצבו. נכה זה יזכה לקצבת נכות חודשית, בתקופת הנכות הזמנית הנ"ל, אשר צפויה להיות פחותה, באופן משמעותי , בהשוואה להכנסתו לפני התאונה. אלא שבאפשרות אותו נכה להגיש תביעה להכיר בו כ"נכה נזקק" ובמידה ויוחלט שהנכה לא מסוגל לעבוד בכל עבודה שהיא ואין לו הכנסה מעבודה או מהתעסקות – אז עשוי הוא להיות זכאי לקצבת נכות זמנית מלאה, לתקופה שלא תעלה על 4 חודשים – כאילו נקבעה לו נכות רפואית זמנית בתקופה זו בשיעור של !100% המשמעות , בפועל, היא קבלת קצבת נכות זמנית , שעשויה להיות גבוהה פי ,4 5 ואפילו יותר מקצבת הנכות הזמנית, אשר אושרה לתשלום בפועל, בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית. בדרך כלל, המוסד לביטוח לאומי מציין, בהודעתו לנפגע בעבודה על קיבעת הוועדה הרפואית , על עצם קיומה של האפשרות להגיש תביעה להכיר באותו נפגע כ"נכה

אולם, מבחן המציאות מלמד, כי נפגעים רבים ובפרט נפגעים שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין, אינם מודעים כלל לעצם האפשרות להגיש התביעה להכרה בהם כ"נכה נזקק". כך יוצא, שהם מפסידים סכום כסף נכבד בתקופה קשה שבו הם זקוקים לו יותר מאי פעם. על כן, חשוב, כי כל נפגע בתאונת עבודה, אשר נקבעה לו נכות רפואית זמנית יבחן באם הוא עומד בקריטריונים להכרה בו כ"נכה נזקק" בתקופת זו ואם כן – ידאג להגיש תביעה להכרה בו כ"נכה נזקק". לצערנו,

שי לייזרוביץ , עו"ד

שי לייזרוביץ , עו"ד נפגעי עבודה רבים כלל לא מודעים לקיומה של תביעה להכרה בנכה עבודה כ"נכה נזקק" וכפועל יוצא, מפסידים סכומי כסף גבוהים המגיעים להם מהמוסד לביטוח לאומי. מי הוא אותו "נכה נזקק" ומה היא תביעה להכרה בנכה כ"נכה נזקק"? "נכה נזקק" הינו נפגע עבודה שוועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות זמנית ואין לו בתקופה זו סיכוי סביר להשתלב בעבודתו או בעבודה אחרת עקב תאונת העבודה וכן אין לו הכנסה מהתעסקות . כך לדוגמה: ועדה רפואית עשויה לקבוע נכות זמנית לפועל בניין שנפגע בתאונת עבודה ושבר את רגלו בשיעור של % 20 נכות רפואית 30 % / אחוזי נכות רפואית וכו' וזאת מתוך הנחה

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

15

?

ו א ת מ י ל מ ע ש ה ת ו ב ע י ם

?

מ ה י מ ח ל ת מ ק צ ו ע

המחלה המחלות המוכרת לפי תקנות הביטוח הלאומי ( לדוגמא: מחלות עור, ליקויי שמיעה, מחלות קרינה, הרעלות ועוד). המחלה פרצה אצל העובד בזמן בו היא הייתה מוכרת על ידי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע ( בתקנות מצוין מאיזה תאריך מחלה מוכרת כמחלת מקצוע). יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה, כלומר שהעובד חלה במחלה בעקבות עבודתו אצל המעביד שלו או מטעמו. למשל: אדם שנולד עם ליקוי שמיעה אולם ליקוי זה החריף עקב עבודתו אצל מעבידו, יהיה עליו להוכיח שהחרפת מצבו קשורה לסביבת עבודה רועשת ושהיא אינה קשורה לליקוי עמו הוא נולד. נמצאת ברשימת

אופי וסביבת העבודה עלולים לעתים לעלות לנו בבריאותנו .

בניגוד ל"תאונת עבודה" שמוגדרת כאירוע פתאומי וחד פעמי, שקרה לעובד תוך כדי עבודתו, "מחלת מקצוע" הינה פגיעה שהתגבשה לאורך זמן אצל העובד בגלל תנאי עבודתו . היא תוצאה של חשיפה איטית וממושכת לגורמי הסיכון. סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה- 1995 מגדיר מהי מחלת מקצוע, מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו . הסיבות להיווצרות מחלת המקצוע יכולות לנבוע ממספר גורמים , לדוגמא: חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, קרינה, או על ידי פעולות תדירות שנעשו במשך תקופה ארוכה והצטברו עם הזמן לכדי פגיעה ממשית. חשוב לדעת כי כדי שמחלה תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח לביטוח הלאומי קשר ישיר בין התפתחותה והופעתה של המחלה לבין תחום ואופי העיסוק. כלומר, יש להוכיח כי המחלה איננה תוצאה של גיל, מצב בריאותי או פגיעה שקרתה לא במסגרת העבודה. רשימת הפגיעות המוגדרות כ"מחלת מקצוע" מוגדרות ברשימה סגורה בחוק הביטוח הלאומי. הקטגוריות הנפוצות ביותר של מחלות מקצוע הן: מחלות עור, פגיעות בשמיעה , סרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים, בעיות שלד ושרירים ומחלות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים. כלומר כדי להוכיח למוסד לביטוח לאומי שהמחלה שנגרמה לעובד היא אכן מחלת מקצוע יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים :

? שלהבת רובין , עו"ד

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

16

ישנם מקרים מסוימים בהם מחלתו של עובד יכולה להיחשב כמחלת מקצוע גם כאשר המחלה אינה מנויה ברשימה הסגורה ....

עובדתי, סיבתי וישיר בין הפגיעות הזעירות שהוא חווה לבין מצבו הבריאותי .

בתי המשפט הרחיבו את הפרשנות להגדרת מחלת מקצוע וכללו בה שני מצבים נוספים שהם: תאונות מגורמים שאינם נראים לעין ותורת המיקרוטראומה ( למשל: סכרת, אירוע לבבי וכדומה .)

אז מה עושים?

מגישה תביעה לביטוח לאומי בדומה להליך של "תאונת עבודה".

כאשר כן, יבחן הביטוח לאומי אם אכן קיימת תשתית עובדתית מספקת בה מתקיים בזמן העבודה של הנפגע ביצוע רציף של תנועות זהות חוזרות ונשנות אשר דומות מהותן אחת לשנייה.

מהי תורת המיקרוטראומה ?

“תורת הפגיעות הזעירות” היא למעשה הלכה משפטית שפותחה על ידי בית הדין לעבודה במטרה להעניק מענה לעובדים אשר חלו במחלה שנגרמה בעקבות תנאי עבודתם, אולם המחלה אינה נכללת בהגדרה של מחלת מקצוע ואינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע של תקנות הביטוח הלאומי. מחלת מיקרוטראומה מוגדרת כמחלה אשר נוצרה כתוצאה מסדרה של פגיעות זעירות החוזרות על עצמן באופן שכל אחת מהפגיעות תורמת את חלקה להתגבשות הנזק הסופי שהוא למעשה המחלה עצמה. הפגיעות הזעירות כשלעצמן אינו פוגעות באדם, אולם יחד ולאורך זמן הפגיעה משמעותית ומתגבשת לכדי נזק ו/או מחלה. גם כאן על העובד להוכיח, כי ישנו קשר עובדתי, סיבתי וישיר בין הפגיעות הזעירות שהוא חווה לבין מצבו הבריאותי . כלומר, כניסה בדרך האחורית.

אם התשובה חיובית הביטוח לאומי עשוי להכיר במחלה כ"מחלת מקצוע".

נציין כי על פי רוב במקרים הללו הביטוח לאומי מערים קשיים ודוחה את התביעות , אולם חשוב לדעת לא להתייאש ולא לוותר !

יש להגיש תביעה לבית הדין כשאר יש להוכיח את התשתית העובדתית .

על פי רוב בית הדין לעבודה ממנה מומחה רפואי מטעמו אשר יחווה את דעתו בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של הנפגע לבם הפגיעות מהן הוא סובל. אם הפגיעה הוכרה כמחלת מקצוע, הנפגע יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תבחן את מצבו ותקבע לו אחוזי נכות, ובהתאם לכך תקבע זכאותו לקבלת מענק או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי .

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

17

מ ו מ ח ה ב ת ח ו ם ה צ ר

הפסיקה קבעה, שכאשר מובא עניינו של מבוטח לפני ועדה רפואית, ויש עמו חוות דעת של רופא מומחה, מן הראוי שבין חברי הוועדה יהיה לפחות רופא אחד בתחום המומחיות של נותן חוות דעת. בוסף על החובה לכלול בהרכב רופא כללי מהתחום הרחב

דן זילברמן , עו"ד

בב"ל (חיפה) 4008/98 , נקבע " : הצדק מחייב שבועדה ישב מומחה לכף היד אשר יתכן והיה בכוחו ובדעתו לשנות ולהשפיע על שני החברים האחרים בועדה להגיע להחלטה אחרת". בעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי – יהודה סעדיה, פד"ע לו 186 נקבע ..." : כאשר מוגשת לוועדה חוות - דעת אשר ניתנה על - ידי מומחה בתחום הספציפי (כמו – מומחה לכף היד ), על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי המומחה באותו תחום צר , נוסף על החובה לכלול בהרכבה אורתופד מהתחום הרחב ." בב"ל 35040-09-12 דליה גבאי נגד המוסד לביטוח לאומי, שם היה מדובר במקרה בו הונחו לפני הוועדה הרפואית מסמכים רפואיים מאת יועץ כלי דם, ומומחה לכירורגיית כלי דם, אך הוועדה החליטה שלא לצרף מומחה כלי דם אלא רק מומחה בתחום הרפואה הפנימית. בית המשפט קבע: " ... למרות שבעיותיה הרפואיות של המערערת הן, לכאורה, מתחומי הגניקולוגיה , אונקולוגיה , כירורגיית כלי דם ואורטופדיה - הרכב הוועדה כלל רופא פסיכיאטר ומומחה לרפואה פנימית, ואלו לא התייעצו עם מומחה אחר כלשהו ....

משלל רופאי ישראל , יש המתמחים בתחומים ספציפיים , משמע, מתמחים בתחום צר. סעיף 2 לתקנות הרופאים ( אישור תואר מומחה ובחינות ,) התשל"ג- ( 1973 להלן: " התקנות"), מפנה לתוספת שבה נקבעו כל תחומי המומחיות שברפואה. בנוסף לאלו, קיימים עשרים ושישה מקצועות -על, המוגדרים בסעיף (6 ג) לתקנות האמורות. אלו נקראים גם " מקצועות בתחום הצר", והם הוכרו ואושרו על ידי ההסתדרויות הרפואיות בישראל. פניה למומחה בתחום הצר תעשה כאשר ישנה הפגיעה בה ראשית, קיימת התמחות-על ושנית כדי להוכיחה יש צורך במומחה בתחום זה. לדוגמה, אם נרצה להוכיח פגיעה ספציפית בכף היד כתוצאה מתאונת דרכים, נכון יהיה לבקש מינוי מומחה כף-יד ( מומחה בתחום צר). זאת ועוד כאשר הלקוח נבדק ע"י ועדה רפואית, יש לעמוד על כך שבין הפוסקים יהיה מומחה בתחום הצר, בנוסף למומחה בתחום הראשי. מתי נפנה למומחה בתחום צר ?

לחלופין, נביא בפני הוועדה חו"ד מאת המומחה בתחום הצר.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

18

מ ו מ ח ה ב ת ח ו ם ה צ ר . . . (

) 1 8

ה מ ש ך מ ע מ '

הפגימה ו"די לעניין זה במומחה אחד".

צודקת פגם בהרכב הוועדה... יש להוסיף להרכב הוועדה מומחה בתחום כירורגיית כלי דם, ולחלופין על הוועדה בהרכבה הנוכחי להיוועץ עם כירורג כלי דם". תחום נוסף אשר החל לקבל התייחסות ראויה הוא תחום רפואת הכאב. בתיק שעסק בנושא (בב"ל 69158-03-17 אלעד מלקה נגד המוסד לביטוח לאומי) קבעה כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין: "..., מקום בו הוצגה חוות דעת של מומחית בתחום רפואת כאב, היה על הוועדה לערוך התייעצות עם מומחה בתחום רפואת כאב...". ואולם קיימת גם גישה אחרת של בתי המשפט. כך לדוגמה היו שקבעו כי אם מורכבת ועדה רפואית יש לכלול בתוכה מומחה בתחום המערערת כי נפל

בפסק הדין בדב"ע 19/1 המוסד לביטוח לאומי נגד בריטפלד אלגריה, פד"ע כא ,485 נקבע עוד כי "אין כל אפשרות, ואין כל הצדקה לכלול בוועדות הרפואיות מומחים בתחום צר וספציפי , שהרי אין לדבר סוף". לסיכום, ניתן לראות כי מגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא כי יש לכלול מומחה בתחום הצר בוועדות הרפואיות . ככל ולא ניתן למנות פוסק לועדה ספציפית , יש להפנות את הלקוח לבדיקה אצל "רופא מייעץ" בתחום הצר. הסיבה לכך נעוצה בכך שחו"ד אותה ניתן לקבל ממומחה בתחום בצר בקשר לפגימה ספציפית מדויקת יותר ונכון להעזר בה כדי לקבוע נכות, ככל וקיימת .

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור משפטי

19

א פ ש ר ה י ה ג ם א ח ר ת

שיפגע באנושות לא תהיה מלחמה אלא מגפה עולמית.

בהסתכלות לאחור יש דברים שהיו בלתי נמנעים , בוודאי עד שהבנו איך הנגיף עובד בבסיסו וגם היום עדיין רב הנסתר על הגלוי. הריחוק החברתי, שמירת ההיגיינה ועטית המסכות הן מאותם הדברים שהיה ברור שחייבים להקפיד עליהם כבר מההתחלה וכך נהגו בכל העולם. בימים הראשנים של המגפה ישראל אפילו נהנתה מקרדיט עולמי על היוזמות המהירות שנקטה כדי להילחם בנגיף כמו סגירת נמל התעופה ופעולות נוספות שנחשבו אז קיצוניות ומוגזמות אבל כמה מעט ידענו ועד כמה מהר זה התדרדר לקבלת החלטות פוליטית , לא עניינית שאינה שמה את הרפואה במרכז אלא את טובם האישית של פוליטיקאים שונים ושל המשלה. רגע לפני שאנחנו צוללים לעומק הדברים שהיה אפשר לעשות אחרת חשוב להגיד משהו על מערכת הבריאות: המשבר הנוכחי פגש מערכת בריאות מעולה, עם רופאים ורופאיות , צוותים סיעודיים , אחים ואחיות , מתמחים שנותנים את נשמתם למען החולים כל יום בתנאים מיושנים, בתת תקציב, בחוסר קבוע במטות, באנשי מקצוע ומה לא. שנים שהמערכת הזאת זועקת לעזרה ולא היה מי שיקשיב ואז הגיעה הקורונה. הקורונה הגיעה כשבמשרד הבריאות יושב השר ליצמן, אשר אינו איש בריאות, לא למד ולא עסק בבריאות ציבורית אבל זה עוד היה מסתדר אם היה לו מנכ"ל שהוא איש בריאות, רופאה, מנהל מערכות בריאות אבל זה לא היה המצב. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הוא איש משרד האוצר בכלל, שעד כניסתו לתפקידו האחרון במשרד הבריאות היה זה שבעצם אחראי על הקיצוץ בתקציב הבריאות, אותו קיצוץ ואותו עול שאיתו נכנסנו למשבר הזה שילוב שמהר מאוד הוכיח את עצמו כבעייתי ביותר וגרר ביקורת

פרופ' יהודה אדלר מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי בימים אלו אנו מציינים שנה להתמודדות עם וירוס הקורונה. 15.3.20 סימן את ה יום שבו נסגרה התרבות, נסגרו רוב העסקים ונכנסנו למצב של משבר בריאותי יחד עם כל העולם. מי יכל בכלל לדמיין נגיף עולמי שמשתק את כל העולם, משאיר את כולנו בבית בריחוק חברתי, מונע מאיתנו להיפגש עם ההורים, הסבים והסבתות שלנו, חברים או בכלל לשבת במשרד ולעבוד . עד הקורונה זה היה משהו שראינו בסרטים בדיונים, על מגפה עולמית ואנשים שלבושים כאילו הם בחלל ופתאום זו הפכה להית המציאות של כולנו. ובכל זאת היה מי שדמיין (צריך להגיד גם את זה), ביל גייטס אחד, אני בטוח ששמעתם עליו, הוא חזה כבר לפני מספר שנים שהדבר הבא

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

20

אפשר היה לנקוט אחרת

אפשר היה גם אחרת בכל הקשור לנתב"ג : מהרגע הראשון גילינו כי למרות ההחלטה המאוד נכונה לסגור את נתב"ג השיקולים הפוליטיים של הממשלה הם שקבעו ולא החלטות ושיקולים בריאותיים . כבר בתחילת המגיפה נחשפנו לטיסות מניו יורק שחקירות אפידמיולוגיות גילו שעליהן היו סופרספרדס שהדביקו מאות. וועדת החריגים שהוקמה בסגר האחרון והתגלתה גם היא " כוועדת מקורבים" בעוד ישראלים רבים התקועים בחו"ל ומבקשים לשוב לביתם לא עברו את הוועדה ולא זכו לחזור הביתה. אפשר היה גם אחרת בהאצלת הסמכויות והורדת ההנחיות לביצוע לדרגים מתחת לממשלה . אין ויכוח שממשלת ישראל היא זו האמונה על קביעת מדיניות והוצאתה לפועל בכל ימות השנה והדבר רק מתעצם באיתות משבר. לא ישבתי בישיבות הקבינט ולא בהתייעצויות הממשלה אך עדיין לא ברור לי ולרבים כמוני הסירוב המוחלט של ממשלת ישראל להאציל סמכויות , לאפשר בכך להנחיות ולהחלטות להגיע מהר יותר וביעילות לציבור הרחב. כך היה עם שילוב פיקוד העורף לאחר ביטולה של "רחל" הגף שזה בדיוק היה אמור להיות תפקידו וכך גם עם ראשי הרשויות המקומיות . עד היום, שנה לאחר פרוץ המגפה ראשי הרשויות נטולי כל סמכות בתחום שיפוטם, זהו הרי דבר שלא יעלה על הדעת. ממשלה, כל ממשלה בכל מדינה אינה יכולה לנהל תפעולית אופרציה בסדר גודל של מדינה ללא האצלת סמכויות . היא אינה יכולה לאכוף ברמת העיר או בית ספר נקודתי בטח ובטח שלא ברמת השכונה, מתן כלים לראשי הערים וסמכויות היה מסייע לממשלה , מאיץ את הדברים ומייצר שקיפות והתנהלות נכונה יותר.

אפשר היה וצריך היה לאורך כל השנים לנקוט אחרת, לדאוג שמנכ"ל המשרד יהיה איש בריאות, איש עם ניסיון והיכרות עם המערכות הללו, עם הצרכים היומיומים של הרופאים, הרופאות והצוותים המסייעים , שיאפשר גמישות מחשבתית , הבנה לאן להזרים תקציבים מהר ואיפה ואת מי לגייס. אפשר היה אחרת גם בבחינת ההסברה: הבחירה שנעשתה כבר בתחילת הדרך של הפחדת הציבור ואיום בעשרות אלפי מתים וחולים , וקריסה של מערכות הבריאות. דרך שמשום מה נמשכת עד היום למרות שכישלונה מוכח עם עשרות חתונות, אירועים והתקהלויות לא חוקיות המוכיחות שההפחדה לא עבדה ולא עובדת. הסתכלות בגובה העיניים לציבור, אמירת העובדות על ידי אנשי מקצוע ולא מסיבות עיתונאים פוליטיות ב 20:00 בערב היו משיגים את תשומת לבנו הרבה יותר מגישת ההפחדה בה נקטו בכירי משרד הבריאות וראש הממשלה. אפשר היה גם אחרת בבחירת האסטרטגיה , או היעדר האסטרטגיה שאפיינה את המשבר, החלטות לא הגיוניות או לא ניתנות לביצוע, החלטות שמתקבלות באמצע הלילה לביצוע מיידי למחרת בבוקר, הורים שיושבים ומחכים למסיבות עיתונאים ב 20:00 כדי להבין מה קורה עם הילדים בבוקר והאם הם עצמם צריכים להישאר עם הילדים בבית. החלטות לגבי מסעדות שהתקבלו לפנות בוקר והובילו לזריקת סחורות במאות אלפי שקלים של בעלי המסעדות , זיגזוג אינסופי וחוסר החלטיות הביאו לאובדן טוטאלי של הציבור בהנהגה.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

21

" מבצע הבאת החיסונים וחיסון כלל האוכלוסיה הוא מבצע בסדר גודל אדיר ...

כבר בחרו לקבל. זה לא עניין של מה בכך ואם יש לי ביקורת רבה על הניהול, הרי שמבצע הבאת החיסונים וחיסון כלל האוכלוסיה הוא מבצע בסדר גודל אדיר עליו מגיע שפו עצום לממשלת ישראל ולקופות החולים. ביקורת, ראוי שתשמע ותתקיים , ממנה אנו למדים ומפיקים לקחים ולצידה ראוי שיאמרו גם ההישגים.

למדורה הזו ניתן לשפוך את המחסור במטושים והבדיקות האפידמיולוגיות בתחילת הדרך, הבאת מכונות הנשמה שאין כוח אדם שיתפעל אותם, השפעה ההרסנית על של ההתנהלות על בתי הספר ובעיקר חטיבות הביניים ( מדינת ישראל היא בין המדינות שבהם למדו הכי מעט השנה ), הגברת הקיטוב והפלגנות בעם במקום ליצור אחדות ועוד ועוד. היום אנו יכולים לחגוג, זה מתאפשר בזכות החיסונים שמעל לחמישה מיליון אזרחים ואזרחיות קרוב לשישה מיליון למעשה

היציאה לחירות השנה מורגשת יותר מתמיד.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

22

ד י מ נ צ י ה

היא פוגעת בזיכרון, ביכולת ההתמצאות , ביכולת השיפוט ויש לה השלכות גופניות ונפשיות רבות. דמנציה היא שם כולל למספר מחלות שפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי .

כיצד ניתן לבלום את התדרדרות המחלה ומה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות חייו של החולה?

דמנציה היא מחלה הפוגעת באופן הדרגתי בתפקוד הקוגניטיבי . היא פוגעת בזיכרון, ביכולת החשיבה והריכוז , ביכולת השיפוט וביכולת ההתמצאות במרחב. לא רבים מודעים לכך, אך מחלה זו היא למעשה תחום רחב המאגד בתוכו מספר מחלות ומצבים רפואיים הקשורים לירידה קוגניטיבית . אלצהיימר למשל, הוא אחד מהם. השלכות הדמנציה רבות, שכן עם הזמן החולה מאבד מיכולותיו : יכולת התפקוד שלו נפגעת , קושי להתמצא בזמן מקום ומרחב , קושי לזהות פרצופים מוכרים וכשהמצב מתקדם ישנה פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד הבסיסית, כגון איבוד שליטה על הסוגרים, יכולת רחצה , לבוש וניידות . כמו כן תתכן פגיעה ביכולת השפתית .

דר' עירית רויטמן-קנתור מומחית לרפואה גריאטרית ורפואת משפחה , פסיכוגריאטרית

סייעה בהכנה : גב' מיכל הלפרין

יתרה למחלות כרוניות כמו סרטן למשל, מחלה זו אינה מלווה בתסמינים הנראים לעין, ולכן לעיתים רבות קשה להבחין בה. מכך, בניגוד

מצב זה מעמיד אותו בפני התמודדות מאתגרת שברוב המקרים מחייבת גם התגייסות מצד המשפחה הקרובה. עובדה זו לעיתים גורמת לקשי מצד הסביבה להבין את המצב המאתגר עמו נאלץ החולה להתמודד . מהם הגורמים לדימנציה , סוגיה והאם ניתן למונעה

באופן כללי, ניתן להצביע על מספר גורמים הקשורים להתפתחות המחלה. הנה כמה מהן:

גיל: למעשה מדובר בגורם הסיכון המשמעותי ביותר. ככל שאנחנו מתבגרים כך עולה הסיכוי שלנו לסבול מהמחלה .

גנטיקה : אמנם, ידוע שרקע משפחתי של אלצהיימר עשוי להשפיע על הסיכוי לחלות בה, אך, לא כל מי שיש במשפחתו חולי אלצהיימר יפתח בעצמו את המחלה. אגב, הקשר הגנטי הוכח בעיקר במקרים שבהם המחלה התפרצה אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה בגיל צעיר יחסית .

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

23

ד י מ נ צ י ה

) 2 3

ה מ ש ך מ ע מ '

(

אסטרטגיים . עם הזמן, אלה גורמות לירידה קוגניטיבית .

מחלות לב וכלי דם : חולי לב ואנשים שסובלים מלחץ דם גבוה או ממחלות עורקים הם בסיכון גבוה יותר לסבול מהמחלה . מין: ידוע למשל שאלצהיימר היא מחלה התוקפת פי שניים נשים מגברים . חבלות ראש: עבודות שונות הצביעו על קשר בין חבלות ראש משמעותיות , לבין הסיכוי לפתח דמנציה. שחקני פוטבול למשל נכללים בקטגוריה הזאת. מעבר לגורמים האלה, אפשר לציין גם את מחלת הפרקינסון המהווה גורם סיכון לדמנציה וכן שימוש בסמים וצריכה מופרזת של אלכוהול. בהתאם לכך, ניתן להבדיל בין סוגי דמנציה שונים: הלצהיימר : מחלה ניוונית נוירולוגית אשר גורמת לירידה קוגניטיבית . דמנציה וסקולרית : מחלות עורקים עלולות לגרום לחסימות במוח במקומות כאמור דמנציה יכולה להופיע בשל גורמים שונים ומגוונים .

מתי צריך להתחיל לחשוד בבעיה ? המחלה, דמנציה מתבטאת בתסמינים קלים יחסים . אולי זו הסיבה לכך שלא תמיד קל לאבחן אותה בשלביה המוקדמים . כך למשל, ייתכן כי החולה יתקשה לזכור מה תכנן לקנות בסופר, אף כי הוא רגיל לבצע מידי שבוע את אותה רכישה; ישאל את אותן שאלות כי לא יזכור ששאל אותן או ישכח ליטול את התרופה. החולה יתבקש לפרט אודות מצבו הרפואי לרבות: גורמי סיכון למחלת לב, הפרעות חושיות , מצבו הנפשי לרבות דיכאון, חבלות ראש בעברו , שימוש בסמים ואלכוהול , . הפרעות חושיות. כמו כן, יתבצע ברור אודות ההיסטוריה המשפחתית שלו. בסוף התהליך תתבצע אבחון קוגניטיבי במקביל לבדיקות מעבדה. כל חולה שאכן מאובחן עם ירידה קוגניטיבית יחויב בבדיקת CT ראש בטרם ההחלטה על תחילת טיפול תרופתי. תרופות לטיפול בדמנציה מאפשרות לעכב את בתחילתה של האבחון של המחלה כרוך במספר שלבים. ראשית,

דמנציה על רקע פרקינסון : ככל שמחלת הפרקינסון מתקדמת כך עולה הסיכוי לסבול מדמנציה . על שם גופיפי לואי": במקרה כזה, הדמנציה תפרוץ עוד לפני שיופיעו תסמינים המדמים את מחלת הפרקינסון . דמנציה פרונטלית : דמנציה פרונטלית : סוג זה של דמנציה מערב את האונה הקדמית של המוח. הביטוי יכול לכלול הפרעות שפתיות והפרעות התנהגות. אמנם לא ניתן למנוע את המחלה, אך בהחלט אפשר לצמצם את הסיכוי לסבול ממנה. שהשכלה אקדמית, היא גורם חשוב במניעתה . כך גם הקפדה על אורח חיים בריא לרבות: פעילות גופנית קבועה, שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון וכן שמירה על דיאטה מאוזנת. " דמנציה ידוע למשל

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

24

כשהמחלה מאובחנת אורך החיים משתנה בהדרגה

מעבר לכך, טיפול תרופתי בהחלט יכול לסייע למנוע את ההתדרדרות הצפויה.

לדאוג להתאים את הבית לחיים החדשים, וליצור בו סביבה בטוחה יותר עבור החולה. למשל: כדאי לבחור בכיריים חשמליות המונעות שרפה, להרחיק את התרופות ולנהל את נטילתן ע"י בן משפחה או מטפל ועוד. תמיכה שונות. חשוב לדאוג למיצוי הזכויות הסוציאליות של המטופל שכן הגדרה של " תשוש נפש" ניתנת לאדם החולה בדמנציה עם תובנה ושיפוט לקויים אשר יכול בשל כך להמצא בסכנה ממשית ואף לגרום לנזק לאדם אחר. בשלב זה יש להמליץ על השגחה צמודה של אדם נוסף במשך כל שעות ביממה . מדוע חשוב לאבחן את המחלה בזמן ? אמנם, לא ניתן לעצור את מחלת האלצהיימר . אולם, אבחונה בשלביה המוקדמים בהחלט מסייע להתכונן לבואה. זאת מאחר שהשפעותיה על אורח החיים רבות מתבטאות בהיבטים רבים – הן מבחינה חברתית, כלכלית ובעיקר נפשית . כיום עומדות לרשות המטפלים קבוצות

במידה

המחלה

התקדמות מסוימת.

כמו כן, יומלץ על טיפול בדיכאון אם קיים צורך כזה, וכן על השלמה תזונתית באמצעות תוספי תזונה רלוונטיים המותאמים בהתאם לתוצאות בדיקת הדם. בנוסף, חשוב לציין כי חלק מהתרופות שהחולה נוטל בשגרה עשויות להחמיר את הדמנציה. לפיכך, בהתאם לצורך יומלץ על שינוי תרופתי. מעבר לכך, חשוב שהחולה ישמור על סדר פעיל וקבוע מובנה וימצא בסביבה מוכרת. אחד הפרמטרים החיוניים ביותר הוא ניהול חיי חברה פעילים. למעשה, מסתבר שההשפעה של פעילות מסוג זה על המוח אף משמעותית יותר מזו של פעילות אחרת כמו פתירת תשבצים למשל. כדאי לעודד את החולה להיות בחברת אנשים, לצאת לפעילות במועדונים וכו.

האבחון של המחלה כרוך במספר שלבים.

ראשית, החולה יתבקש לפרט אודות מצבו הרפואי לרבות:

לב,

סיכון למחלת

גורמי

הפרעות חושיות , מצבו הנפשי לרבות דיכאון, חבלות ראש בעברו , שימוש בסמים ואלכוהול . כמו כן, יתבצע ברור אודות ההיסטוריה המשפחתית שלו. בסוף התהליך תתבצע אבחון קוגניטיבי במקביל לבדיקות מעבדה.

לסייע

כיצד ניתן

לחולה?

כשהמחלה אורח החיים משתנה בהדרגה. חשוב מאובחנת

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

25

דימנציה , זקנה או דכאון – מה ההבדל ביניהם ?

לסיכום: דמנציה היא שם כולל למספר מחלות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי . בד"כ מדובר במצב המתפתח בהדרגה ובסופו של דבר מוביל לפגיעה משמעותית ביכולותיו של החולה, כמעט בכל היבט בחייו. אבחון מוקדם של המחלה וטיפול נפשי, תרופתי, טיפול משולב ושינוי באורח החיים בהתאם למצב, בהחלט יכולים לסייע להאט את קצב ההתדרדרות של המחלה ולשפר את איכות חייו של החולה ואף של משפחתו.

חשוב לדעת, כי ישנן תופעות רבות הקשורות להזדקנות הפיזיולוגיות שאינן בהכרח מעידות על דמנציה. למעשה, רב המבוגרים מעל גיל 80 מתקשים ללמוד פעולות חדשות כמו היכרות עם עולם המסכים או רכישת שפה חדשה, וזה בהחלט נורמלי וטבעי . בנוסף, בדומה לדמנציה , גם דכאון הוא מצב שעלול להתבטא בשכחה או בחוסר חשק לבצע פעולות מסוימות.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

26

פ ג י ע ה ב ש מ י ע ה ע צ ב י ת ד ו צ ד ד י ת ו ס י מ ט ר י ת

ב א ל ה ה ע ו ס ק י ם ב מ ק צ ו ע ו ת ע ם ח ש י פ ה מ מ ו ש כ ת

ו ר צ י פ ה ל ר ע ש י ם ס ב י ב ת י י ם מ ז י ק י ם

ישנה פגיעה עצבית טיפוסית, עקב חשיפה לרעשים מזיקים, ממושכים ורצופים אצל אנשים שעובדים במקומות עבודה רועשים : שיפוצניקים , נגרים , חרטים, כרסמים, מלטשי יהלומים , עובדי דפוס, העובדים עם מסורים פטישים, אקדחי מסמרים ועוד.

עקומה – 1 שמיעה תקינה

דר' דוד נבות מומחה א.א.ג. וכירורגיית ראש - צוואר בוועדות המוסד לביטוח לאומי במקצוע א.א.ג, בתחום מחלת עבודה, אחת הבעיות השכיחות , היא פגיעה בשמיעה העצבית עקב חשיפה ממושכת לרעשים מזיקים, דהיינו מעל .85db אצל ילדים תופעה חולפת של ירידה הולכתית בשמיעה עקב תפליט באוזניים שנספג עם הזמן או ע"י תרופות או ניתוח ( עקומה .)2 אצל מבוגרים, יש ירידה עצבית ( פרסביאקוזיס עם ) עקומה טיפוסית אלכסונית יורדת ( עקומה )3 נגרם ע"י גיל, גנטיקה , תרופות, מחלות (יתר לחץ דם, סוכרת). ישנם פגיעות שמיעה שונות.

עקומה - 2 ירידה בשמיעה הולכתית – זמנית בד "כ

27

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

פ ג י ע ה ב ש מ י ע ה

) 2 7

( ה מ ש ך מ ע מ '

לאחר שנים של חשיפה ממושכת לרעשים, נפגעים עצבי השמיעה, בצורה סימטרית ( עקומה .)4 בבדיקת השמיעה מתקבלת עקומה טיפוסית. נפגעים עצבי השמיעה . הפגיעה היא עצבית טהורה, ורק על פי הנזק שנגרם לעצב מחושבת הנכות. בשנים הראשונות נפגעות התדירויות הגבוהות – 3000-4000 הרץ. בהמשך יכולות להיפגע גם תדירויות הדיבור ( 500-1000-2000 הרץ) העקומה הטיפוסית מתקבלת בצורת "כפית" וסימטרית בשתי האוזניים. חישוב הנכות הוא ממוצע התדירויות PTA( עצב) של התדירויות 500- 1000-2000 הרץ. ממוצע תדירויות אלה חייב להיות לפחות 20db דו צדדי כדי לקבל נכות. לירידה העצבית בתדירויות 3000-4000 הרץ עם אובדן שמיעה של 20-25db דו צדדי, גם תחושת טינטון. הטינטון היא בעיה סובייקטיבית שקשה להוכיחה . גם בדיקת מאפייני הטינטון לא ממש משכנעת בקיום הטינטון. בניגוד לירידה בשמיעה שהיא מדוייקת כאשר נעשית על ידי קלינאית מנוסה, הטינטון לעומת זאת בחלק מהמקרים נשאר בספק. בהרבה מקרים מלווה

עקומה – 3 שמיעה טיפוסית לגיל המבוגר – פגיעה

עקומה 4 – טיפוסית בצורת "כפית" עקב חבלה אקוסטית

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

28

פ ג י ע ה ב ש מ י ע ה

) 2 8

( ה מ ש ך מ ע מ '

אדם שנחשף לרעשים, כדי שתוכח נכותו צריך לעבוד באותם תנאים של חשיפה לרעש עד ליום בו נערכת הועדה. אם אותו אדם הפסיק להיחשף מעל שנה לרעשים המזיקים, לא תוכר נכותו . הנזק העצבי הוא בלתי הפיך.

אנו נתקלים בבעיה של החמרה במצב השמיעה אם האדם ממשיך ועובד באותם תנאים ובאותו היקף עבודה, מספר שנים לאחר קיום הועדה הראשונה . בוועדה אדם חייב להוכיח שעבד בשדה רעש לפחות מעל .85db יש חוליות מקצועיות שבאות למפעל ובודקות בצורה מדויקת את מפלס רמת הרעש במקום העבודה של המתלונן.

במצב זה , בדרך כלל יש צורך בשיקום שמיעתי דו צדדי.

* מודעה לא ממומנת

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור רפואי

29

ה ע ת י ד ש ל ע ו ל ם

ה ש ק ע ו ת ב ה ל י כ י ם מ ש פ ט י י ם :

ה מ ש פ ט

בשנים האחרונות מתרחשת אחת המהפכות המרתקות ביותר שעברו על עולם המשפט, עם צמיחתו של תחום ההשקעות בהליכים משפטיים . מדובר בגופים מקצועיים , שכשמם כן הם – משקיעים , בכפוף לביצוע אנליזה של ועדת השקעות מקצועית , בתביעות שונות, ולמעשה מכסים את הוצאות התובעים ( מקדמות שכ"ט לעו"ד, חוות דעת מומחים, אגרות וערובה להוציא, שכר בוררים ומגשרים , חוקרים פרטיים, איסוף חומרים ועוד), תוך נטילת הסיכון על עצמם, בתמורה לקבלת חלק מפירות התביעה העתידיים , רק אם וכאשר זו הסתיימה בהצלחה .

ואולם עדיין זהו רק קצה הקרחון, ותחום ההשקעות בהליכים משפטיים הישראלי רחוק ממימוש הפוטנציאל האמיתי שלו. סקרים שנערכים בקרב עורכי הדין במדינות השונות, ושקרן ג'סטיס שלנו ערכה בעצמה בישראל, מגלים כי אחוז ניכר מעורכי הדין עדיין לא מודעים מספיק לתחום (הגם שבשלוש השנים האחרונות הוכפלה כמות עורכי הדין ששמעו ושהשתמשו עם לקוחותיהם בכלי החדש). המחסור בידע מביא לכך שתובעים ועורכי דין רבים לא מנצלים את האפשרויות החדשות שעומדות בפניהם. התוצאה אבסורדית וכואבת : עורכי הדין ולקוחותיהם מוותרים על תביעות ראויות רבות, או מגישים תביעות חלקיות, כך שסכומי עתק שהיו יכולים לקבל כפיצויים וכשכר טרחה יורדים לטמיון.

חלק מהמיינסטרים המשפטי במדינות כמו ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ועוד רבות אחרות, ולתעשייה שמושקעים בה מיליארדי דולרים בשנה. בישראל, הפעילות של קרן ג'סטיס, שיזמתי והקמתי עם

הגופים הללו אינם מייצגים את התובע ואינם מעורבים בשום אופן בניהול ההליך, אלא פועלים כגורם מממן/ משקיע בלבד. כך נוצרת סיטואציה של ווין- ווין-ווין בין התובעים, עורכי דינם והגופים המשקיעים : התובעים, ללא קשר למצבם הכלכלי, יכולים לממש את זכות הגישה לערכאות ולהגיש באמצעות עורכי דינם את התביעה המבוססת ביותר, בלי סיכון ובלי להוציא כסף מהכיס, ולזכות בפיצויים מקסימאליים שמשנים את חייהם לטובה; עורכי הדין אינם צריכים לוותר עוד על תביעות טובות, יכולים לייצג הרבה יותר לקוחות ולמקסם את שכר הטרחה בכל תיק; והגופים המשקיעים נהנים גם הם, כמובן, במקרה שהתביעה הסתיימה בהצלחה . בעשור האחרון, או מאז שנת 2008 ליתר דיוק, הפך תחום ההשקעות בהליכים משפטיים מזירה נישנית לביזנס שמהווה

אוהד גרינוולד , עו"ד

שותפיי החל מסוף שנת ,2017 עו"ד אסף גרינוולד ( במקרה, או שלא, הוא גם אחי) ופרופ ' עדי אייל ( ששימש כמרצה שלנו באוניברסיטת בר- אילן), עזרה להפיץ את הבשורה, וכיום מושקעים בארץ עשרות מיליוני שקלים בשנה, בהליכים משפטיים רבים.

כל הזכויות שמורות I גיליון 2 I מדור כללי

30

Made with FlippingBook Digital Publishing Software