קשר עין גליון 283 - ירחון ארגון המורים - נובמבר 2018

w w w . i g m . o r g . i l

י ר ח ו ן א ר ג ו ן ה מ ו ר י ם

ב ש י ת ו ף ה ע מ ו ת ה ה פ ד ג ו ג י ת ל ק י ד ו ם ה ח י נ ו ך ה ע ל י ס ו ד י ו ה ע ל ת י כ ו נ י ב י ש ר א ל

ריאיון עם זמיר ברנשטיין, מפקח כולל, לקראת יציאתו לגמלאות 20 קרן שקד

18 >> יונתן בר-און בלימודי שפות אין הנחות ואין קיצורי דרך

2 0 1 8 ת ש ע " ט

כ ס ל ו נ ו ב מ ב ר ח ש ו ו ן -

2 8 3 ג י ל י ו ן

מציגה: אנגלית לומדים מהאנגלים!

₪ 4 , 000 מחיר הקורס: חברי ההוראה ובני משפחותיהם ההטבה הבאה בדיוק בשבילכם: היי קיו מעניקה לכם את המחיר האטרקטיבי ביותר TLG לקורס אנגלית מדוברת בשיטה המובילה

התאמה למגוון רמות

מותג בינלאומי בשילוב עם ניסיון

לימוד אנגלית מדוברת

אנגלית לצרכי עבודה

אפשרות ללמוד בלונדון

פריסת סניפים רחבה

תוכניות לימוד מתקדמות

072-3950904 לפרטים והרשמה:

פסיכומטרי, בגרות ואנגלית מדוברת

*המבצע לחברי הוראה ובני משפחותיהם מדרגה ראשונה בלבד. בכפוף לתקנון.

מודעה זו היא על דעת המפרסם וללא קשר לארגון המורים

1944 , פורים בבית היתומים היהודי, בלגיה

המחלקה להכשרת מורים בישראל, בית הספר הבין־לאומי להוראת השואה של יד ושם, מעניקה פרסים למפעלים חינוכיים שבמרכזם לימוד השואה והוראתה בתחומים הבאים: תכניות חינוכיות בהוראת השואה יוענקו למוסדות חינוך פורמלי או בלתי פורמלי שבמסגרתם שני פרסים התקיימה בהצלחה תכנית חינוכית בנושא השואה. יוענק לתכנית חינוכית בהוראת השואה שיזמו והובילו מורים פרס נוסף שהשתתפו בהשתלמויות של יד ושם ברחבי הארץ. ש"ח, 6,000 לכל אחת מהתכניות הזוכות יוענק פרס כספי של וכן, צוות בית הספר יוזמן ליום עיון ביד ושם. אנגליה , חונו ובלימה ניימן ז"ל הפרס מוענק מהקרן על שם ספר המיועד לילדים ולנוער הפרס יוענק לספר המקרב את הילדים והנוער לנושא השואה הפרס יינתן לספר שהתפרסם בשנים האחרונות. לזכר בנה , סנדרה ברנד ש"ח מוענק מהקרן על שם 4,000 הפרס בסך היחיד, ברונו ברנד ז"ל שנספה בשואה. עבודות גמר מצטיינות מתחומי דעת שונים המוקדשות לנושא השואה של תלמידי החטיבה העליונה הפרסים יינתנו לעבודות גמר מצטיינות, מעמיקות וחדשניות המוקדשות לנושא השואה. יתקבלו כמועמדות עבודות גמר מכל הדיסיפלינות (עבודה עיונית,קולנוע, אמנות פלסטית, מחשבים, תאטרון, מחול וכו'). ש"ח 500 לכל אחת מהעבודות הזוכות יוענק פרס כספי בשווי של הפרסים מוענקים מהקרן על שם מארק ולובה יובילר ז"ל. לתכנית חינוכית העוסקת בתולדות יהודי צרפת וצפון אפריקה בשואה למידה יינתנו לבית ספר שינחה תלמידים באופן קבוצתי מענק וחומרי ללמידה וחקר ההיבטים השונים של תולדות שואת יהודי צרפת וצפון אפריקה. פרס יינתן לעבודת גמר מצטיינת העוסקת בתולדות יהודי צרפת וצפון אפריקה. Fondation pour la ( הקרן לזיכרון השואה בצרפת הפרס מוענק מ . בשיתוף אגודת עלומים ) Mémoire de la Shoah למפעלים חינוכיים לשנת תשע"ט פרסי יד ושם מועמדות לפרסים השונים 2019 באפריל 4 , יש לשלוח עד יום חמישי כ"ח באדר ב' תשע"ט לרינת ריבק המחלקה להכשרת מורים בישראל בית הספר הבין־לאומי להוראת השואה, 91034 , ירושלים 3477 יד ושם, ת"ד 02-6443875 רינת ריבק | לשאלות ולמידע נוסף

prasim.education@yadvashem.org.il www.yadvashem.org.il ובאתר האינטרנט

מאבק על סביבת עבודה ראויה למורים

קשר משולחן ההנהלה

רן ארז

ולמשימות אחרות, והמורים ממשיכים לקחת את העבודה הביתה ולעבוד בבית שעות רבות ללא תשלום. גם הצעתנו למנכ"ל משרד החינוך, להורות במערכת החינוך לסדר את שעות השהייה לא בצורה ספורדית אלא בקבוצות של שעתיים - שלוש בתחילת היום או בסופו - לא מתממשת. אפילו המלצה למנהלים לא יצאה ממשרד החינוך. כך, למעשה, השעות "תקועות" במהלך יום הלימודים בצורה ספורדית, ומורים לא יכולים לנצל אותן - גם בבתי הספר שבהם קיימים התנאים הטובים יותר של סביבת עבודה נאותה יותר. נראה שבמדינת ישראל בכלל ובמשרד החינוך בפרט לא עושים שום דבר עד שאין משבר או עד שלא מכריזים סכסוך עבודה. ה"כדור" כעת במגרש משרד החינוך, ואנחנו מעוניינים לראות שאכן לא מדובר רק במילים יפות אלא גם במעשים, למען מערכת החינוך ומתוך דאגה למוריה ולתלמידיה, בתנאים 2018 הנאלצים לעבוד וללמוד בשנת .OECD הגרועים ביותר שקיימים במדינות אין פלא שמשרד החינוך, שאינו מתחשב בתנאי העבודה של המורים, אינו מסוגל להתמודד גם עם האלימות, עם הוונדליזם, עם התערבות הורים ועם ניצול כוח העבודה של עובדי ההוראה ע"י העמסה של דרישות נוספות – דוחות, מבחנים ומיפויים - עד שמגיעים למשבר. כמו אותו גמל שהעמיסו עליו עוד ועוד - עד שקרס. בוודאי, משרד החינוך יאמר שאכן המורים צודקים, והינה הוא הקים ועדה שתחקור ותדון ותקבור את הנושא, כפי שקורה כל פעם שרוצים לדחות דברים ולא לפתור אותם - מקימים ועדה. יש לנו פתרונות שניתנים לביצוע כעת. השאלה היא אם משרד החינוך והאוצר יהיו מוכנים לבצע אותם. באשר לנו, נפעיל את סכסוך העבודה ונתחיל בסדרה של עיצומים כבר בתום תקופת הצינון, שבועיים מהיום.

במהלך החודשים האחרונים ניהלנו קמפיין תקשורתי בנושא סביבת העבודה שבה נאלצים המורים לעבוד. לא רק המורים סובלים מסביבת עבודה לא ראויה, אלא גם התלמידים ולפעמים אף ההורים. , על יישום 2008- חתמנו על הסכם קיבוצי, ב הרפורמה עוז לתמורה, רפורמה שדורשת מאיתנו שעות בשבוע - שחלק 40 להימצא בבית הספר 6( מהן אינן שעות הוראה, אלא שעות פרטניות שעות תומכות הוראה 10- במספר למשרה) ו שעות שהייה להכנת מערכי שיעור, לבדיקת 5( מבחנים וכד', שעתיים לישיבת צוות, שעתיים להשתלמות, שעה לקבלת הורים). אנחנו עושים את המוטל עלינו. לא כך משרד החינוך ומשרד האוצר והשלטון המקומי. הם לא בנו פינות עבודה ראויות למורים, שבהן הם יוכלו להתרכז בשקט, לבנות מערכי שיעור ולבדוק מבחנים. הם לא יצרו חדרים קטנים לעבודה פרטנית תלמידים. הם 3 עד 1 ולתגבורים למיניהם עם – 8 לא בנו קפטריות עבור המורים הנמצאים שעות בבית הספר, וחדרי שירותים שיספיקו 9 לכל ציבור המורים הנמצאים כל יום, כל השעות, בבית הספר. אפילו בחדר המורים הקיים אין די כיסאות לכל מורה, ובהפסקה לא מספיקים אפילו למלא כוס תה ולשתות אותה. התור האינסופי חם לא התקצר אלא אף יתארך. גם שיחות ֵ למ אישיות עם תלמידים או עם מורים לא ניתנות לביצוע בקקופוניה הקיימת בחדרי המורים או בכלל. אנחנו ממלאים את חלקנו ברפורמה עוז לתמורה. משרד החינוך, האוצר והשלטון המקומי לא עומדים בחלקם. בשל כך החליטה הנהלת ארגון המורים להכריז סכסוך עבודה ולהפעילו בתום תקופת הצינון של שבועיים ימים מאז הכרזתו. בבתי ספר לא מעטים שעות השהייה של המורים מנוצלות למילוי מקום, לתורנות תפילה

יו"ר הנהלת ארגון המורים

7

30

20

ריאיון עם זמיר ברנשטיין, מפקח כולל, לקראת יציאתו לגמלאות

המערכת החינוכית הפנימייתית נחוצה בארץ גם כיום

38

34

- תוכנית חינוכית חדשה בעיר הרצליה Each ריאיון עם ד"ר יעקב נחום, מנהל אגף החינוך בעיר

זרה של המחנכים ועל האכפתיות ִ על גבולות הג ההכרחית למעשה החינוכי

תוכן העניינים

כיתה רגועה - הצעות אחדות לפתרון בעיות משמעת 26 ד"ר משה גרנות | רותם ויצמן | המורה כעובד שבוי? כן 28 עמיחי ברלד | החינוך הפנימייתי בראי הזמן והסטטיסטיקה 30 על הספר "למידע" מאת ד"ר דינה לוין 33 דותן לוי | לפעמים נדמה שאכפת לנו יותר מאשר להורים 34 על הספר "להחזיר את זאב" מאת מינה איתן 37 ריאיון עם ד"ר יעקב נחום, מנהל אגף החינוך בהרצליה 38 קרן שקד | על הספר "אל תקראי לי מטאטא" מאת רויטל אברהם 41 מרון טל | תרגיל במסגרת הכשרת מנהלים לניהול עצמי 42

רן ארז | משולחן ההנהלה 7

שלמה חדד | המחלקה הפרופסיונלית 10

גבי עטיה | המחלקה לפנאי ונופש 11

נורית הס | המחלקה לפנסיה 12

אבי פסקל | המחלקה למינהל, משאבי אנוש ורכש

נילי ציוני | המחלקה לפיתוח מקצועי ותרבות 15

נחום ירמיהו | העמותה הפדגוגית 16

יונתן בר-און | בלימודי שפות אין הנחות ואין קיצורי דרך 18

ריאיון עם זמיר ברנשטיין, מפקח כולל, לקראת יציאתו 20 קרן שקד | לגמלאות

ארגון המורים לא יישא באחריות כלשהי לתוכן המודעות/הפרסומים ו/או לטעויות שאירעו בתוכן המוצג בהם. כל המסתמך על המודעה/פרסום עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. כמו כן פרסום המודעה אינו מהווה המלצה או הבעת עמדה של הארגון לגבי נכונות ו/או כדאיות המודעה.

8

דבר המערכת

י ר ח ו ן א ר ג ו ן ה מ ו ר י ם

בהוצאת: ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים

חברים יקרים,

6618356 תל-אביב 23 דרך מנחם בגין www.igm.org.il 03-7106777 : טל' משרדי ארגון המורים בתל-אביב

רק סיימנו את תקופת חגי תשרי וכבר אנו בפתחו של חג החנוכה, שבו נדליק נרות חנוכה, וכמיטב המסורת, ניהנה ממיטב הסופגניות, הלביבות, המטעמים, ונשיר בצוותא את שירי חנוכה הידועים. יחד עם זאת נזכיר כי ארגון המורים ממשיך במאבק לטובת המורים, ולהלן מקצת הנושאים שכיום במשא ומתן: • הטיפול וההשקעה בסביבת העבודה של המורים בבתי הספר. • הפעלת הרפורמה עוז לתמורה בחינוך המיוחד. • הטיפול בנושא של ימי מחלה. • תשלומי שכר למורים המשתתפים ב"מסע ישראלי". כמובן, אנו ממשיכים את עבודת ההוראה במשנה מרץ, ואנו מבקשים מהמורים להתעדכן מדי יום באתר ארגון המורים בכל הקשור לזכויות המורים ומאבקי ארגון המורים. בגיליון זה ניתן להתעדכן בהודעות המחלקות השונות, והמורים מוזמנים לפנות אל מזכירי הסניפים בכל שאלה הקשורה לעבודתם ולזכויותיהם. אנו עומדים לרשות המורים בכל פנייה. הנהלת ארגון המורים מאחלת לכלל המורים ובני וחג אורים שמח. משפחותיהם המשך עבודה חינוכית פורייה

03-7106786 טל' המערכת: 03-5667713 פקס המערכת: גבי עטיה יו"ר המחלקה: kerens@igm.org.il קרן שקד, עורכת קשר עין: קרן שקד (עורכת), רן ארז, גבי עטיה, אפרת בר, חברי המערכת: ד"ר שוש וינטר michala@igm.org.il מיכל אחישר רכזת המערכת ועורכת לשון: סטודיו פיני חמו עיצוב גרפי: הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה והפקה בע"מ 6971905 ת"א 6 רח' ראול ולנברג www.nirprint.co.il info@nirprint.co.il 03-6496069 :' טל ניר שפיר מנהל הפקה: קארין רומנו, ניהול פרויקט ומודעות: Karin@nirprint.co.il 050-5295330 ' טל גרפוליט הדפסה: אניה-שפירא עיטוף: אין המערכת מתחייבת לפרסם כל חומר שמתקבל או להחזירו לשולח

לגיליון הזה מצורפת חוברת "תמורה" של המחלקה לתרבות, פנאי ונופש

w w w . i g m . o r g . i l

גבי עטיה

ירחון ארגון המורים

בשיתוף העמותה הפדגוגית לקידום החינוך העל יסודי והעל תיכוני בישראל

ריאיון עםזמירברנשטיין, מפקחכולל, לקראתיציאתו לגמלאות 20 קרן שקד

יו"ר המחלקה לפנאי ונופש וממונה על העמותה הפדגוגית והירחון "קשר עין"

18 >> יונתן בר-און בלימודי שפות אין הנחות ואין קיצורי דרך

2018 תשע"ט

כסלו נובמבר חשוון-

283 גיליון

כל הזכויות שמורות למוציאים לאור. אין להעתיק, לשכפל או לעשות שימוש כלשהו בחומר הכתוב ללא אישור בכתב מהמו"לים

חברי הארגון מוזמנים לשלוח מפרי עטם אל המערכת, michala@igm.org.il לפי הכתובת:

9

המחלקה הפרופסיונלית

תוכנית משרד החינוך - "מלקויות ללמידה" בחט"ב

למורה, ולא ניתן לתקנם בדיעבד. אבקשכם להיכנס לפורטל האישי באופן קבוע ולבדוק שהדיווחים שמדווחים עבורכם אכן נכונים ומדויקים. שכר שגוי למורים בעוז לתמורה שמועסקים ע"י משרד החינוך אנו נתקלים יותר ויותר בטעויות שכר של מורים עובדי משרד החינוך שעובדים בחט"ע במסגרת הסכם שאילה והשאלה, בתשלום גמולי השתלמות. אבקש מכל מורה שמלמד בחט"ע במסגרת עוז לתמורה לבדוק שאכן משולמים עבורו גמולי השתלמות (מעבר ל- גמולים עבור כפל תואר). מורה שמגלה 8.75 שגמולי ההשתלמות אינם מופיעים בתלוש השכר, מתבקש לפנות בדחיפות לגזברות המחוז לתיקון, ולצרף העתק למזכיר/ת הסניף בארגון המורים. ביטול חברות בהסתדרות המורים יש מורים רבים שעברו מהסתדרות המורים לארגון המורים ומועסקים ע"י משרד החינוך. מפניות של מורים מתברר שמשרד החינוך ממשיך לגבות דמי חברות להסתדרות המורים מהמורים שביקשו לבטל את חברותם בהסתדרות בטענה שהמורה קיבל מלגה. בפגישה שקיימתי עם חשב משרד החינוך סוכם שכל מורה שיבקש לבטל את חברותו בהסתדרות המורים תבוטל הגבייה ממנו. אבקש לבדוק בתלוש השכר האם משרד החינוך ממשיך לגבות דמי חברות להסתדרות המורים, ואם הוא אכן ממשיך לגבות זאת, נא לפנות בדחיפות למזכיר/ת הסניף של ארגון המורים לטיפול בכך. קיזוז שעות למרות פניות של יו"ר הנהלת ארגון המורים, מר רן ארז, למנהלים לשבץ שעות שהייה בתחילת יום או בסופו - לא כל המנהלים נענו לכך. מורים ששעות השהייה שלהם שובצו באמצע היום, ואינם יכולים לקזז שעות, יודיעו למנהל ביה"ס שהם לא יגיעו לפעילות (ישיבות, אספות הורים וכו') לאחר שעות המערכת.

מפניות של מורים מתברר שתוכנית משרד החינוך "מלקויות ללמידה" מוסיפה עומס בלתי אפשרי על המורים. בהסכם הרפורמה "אופק חדש" עבודת המורה מוגדרת ולכן מובן מאליו שכל העבודה חייבת להיות במסגרת הכתוב בהסכם. מבדיקה שערכתי עולה שהמורים מתבקשים לבצע מבדקי עמי"ת, המורכבים משלושה חלקים ומבוצעים בשני שלבים, וזאת כבר בתחילת שנה"ל. עבור בדיקה זו המורים אמורים להיות מתוגמלים באופן מלא. נוסף למבדק מחנך הכיתה נדרש למלא תיק סמ"ל אשר כולל תיעוד ומעקב אחר כשמונה עד אחד־עשר תלמידים בכל כיתה, ועבור כל דפים, וכן לקיים 20- תלמיד יש צורך למלא כ ישיבות רבות, מעבר לשעות העבודה המצוינות בהסכם הרפורמה. הדרישות של התוכנית מהמורים ומהנהלת בר ֵ ביה"ס אינן סבירות בעליל, וכאמור, הן מע לעבודה הנדרשת כפי שזו מוגדרת ברפורמה "אופק חדש". לאור האמור, אנו מורים לחברינו המורים שאין לבצע עבודה זו. הערכה חלופית ישנה תופעה שמנהלים פונים למורים לקיים הערכה חלופית חוזרת לתלמידים בכיתות י"א י"ב כדי לשפר את ציוני התלמידים שניתנו בכיתות י'. מורים שמקיימים הערכת חלופית חוזרת זכאים לתשלום מלא על עבודתם ולפיכך עליהם להתנות זאת מראש בטרם יתחייבו לביצוע עבודה זו. פורטל עובדי הוראה מורים במערכת החינוך (עובדי משרד החינוך ובעלויות) יכולים לבדוק בפורטל עובדי הוראה את הנתונים המדווחים בנוגע אליהם למשרד החינוך. אני חוזר ומפנה את תשומת ליבכם כי ישנם מעסיקים שמדווחים דיווחים שגויים/ כוזבים. נתונים שאינם נכונים גורמים נזקים כלכליים

קשר הודעות הארגון 10

שלמה חדד

יו״ר המחלקה הפרופסיונלית

פרק הזמן המינימלי בין דרגה לדרגה הוא שלוש שנים. להלן התפקידים לצבירת נקודות. עובד הוראה הממלא תפקידים מספר יצבור ניקוד בגין התפקיד המעניק את מספר הנקודות הגדול יותר.

תפילה בהודעות קודמות הבהרתי ששעות התפילה יהיו על חשבון שעות פרונטליות או פרטניות. מורה שבא לתפילה, ומנהל ביה"ס אינו מחשיב את זמן התפילה כשעות פרונטליות/ פרטניות, מודיע למנהל ביה"ס שאינו מגיע לתפילה בהוראת ארגון המורים. קידום דרגה בעוז לתמורה מורה שעובד במסגרת הרפורמה עוז לתמורה זכאי לצבור נקודות קרדיט בגין מילוי תפקיד לצורך קידום בדרגת עוז. נקודות תזכה בדרגת קידום בשיעור 10 צבירת דרגות 4 - . עובד הוראה יהיה זכאי ל 1.69% של קידום במהלך תקופת העסקתו. מורים יקרים, עם תום חופשת החגים אנו מקווים שניצלתם את מגוון ההצעות, האטרקציות וההטבות הייחודיות שהוצעו לחברי ארגון המורים ע"י המחלקה לפנאי ונופש ונהניתם מהן. במחלקה אנו שוקדים על רצף המשך הפעילויות, והעלינו לאתר המחלקה מבחר רב לקראת חג החנוכה: מופעי ילדים של אירועים ו פסטיבלים, פסטיגלים, הצגות ועוד. נקיים שני אירועים בחנוכה השנה נזכיר גם כי מרכזיים עבור המורים. הם יתקיימו במרכז .6.12.18 - ו 5.12.18 הקונגרסים אווניו בתאריכים באירועים תארח שירי מימון את עברי לידר. בתחום הדיור: לאחרונה פתחנו צוהר נוסף בתחום הדיור לטובת חברי ארגון המורים ובני משפחותיהם, ואנו מביאים לידיעת המורים כי חברי ארגון המורים ובני משפחותיהם בעלי קרבה משפחתית ראשונה יזכו להטבה ייחודית בפרויקט על הפארק – ₪ 30,000 ולהנחה של .69 בבת ים, ברחוב בר אילן בתחום הרכב: אנו ממשיכים במבצעי בחברת אוטו סנטר המכירות עבור המורים בהנחה ייחודית של .₪ 25,000

קשר הודעות הארגון 11

מספר נקודות

תפקיד

2

מחנך

2.5

רכז טיולים

2.5

רכז הערכה ומדידה

2.5

רכז התאמות ללמידה

3

רכז מקצוע

3

רכז חינוך חברתי

4

רכז שכבה

המחלקה לפנאי ונופש

בתחום התקשורת: אנו מציעים הצעות אטרקטיביות בחברתפרטנר ומחירים ייחודיים למצטרפים לחבילת סלולר וכן למצטרפים לחבילת גלישה ביתית - מחירים מוזלים לספק ביתי ותשתית. השגנו עבור המורים הטבות בחברת פלאפון ייחודיות לרוכשים חבילת סלולר. בתחום ביטוח דירות, רכב ובריאות: אנו ממשיכים עם סוכנות שמיים בנושאי ביטוח דירות, רכב ובריאות. לפרטים נוספים ניתן להתקשר לסוכנות שמיים, * ולקבל הצעות 9526 או 077-6704994 : בטלפון מחיר. אנו ממליצים לבצע בדיקה והשוואת מחירים, ונבקש להתעדכן על טיב השירות ואיכותו. חדרי מורים: בימים אלו אנו בעיצומה של חלוקת כוסות חד פעמיות וכן שעוני קיר עבור חדרי המורים. אם מסיבה זו או אחרת לא קיבלתם זאת, אנא פנו אל סניף ארגון המורים שאתם שייכים אליו כדי להסדיר את האספקה.

גבי עטיה

יו"ר המחלקה לפנאי ונופש וממונה על העמותה הפדגוגית והירחון "קשר עין"

צוות המחלקה ואני מאחלים לכם המשך עשייה חינוכית מוצלחת, שיש בה גם אושר והנאה.

המחלקה לפנסיה

פנסיה מוקדמת מורים שפרשו השנה לפנסיה מוקדמת מבעלויות באמצעות ארגון המורים, וטרם מילאו הטפסים והעבירו לקרן, חייבים לעשות זאת בדחיפות מרבית, ולא - יבוטל אישור הפרישה לפנסיה מוקדמת. בשל עיצומים בקרנות הפנסיה של "עמיתים" (מבטחים הוותיקה) אין קבלת קהל ואין מענה טלפוני. לפיכך, מורים שטרם מסרו מסמכים וניירת לפרישה מוקדמת, מתבקשים לשלוח תל-אביב, 7280 "עמיתים", ת"ד זאת בדואר אל ולעקוב אחר ההתפתחות 6107201 מיקוד 12226667 : בתקשורת או במבטחים בטלפונים .*6667 או דוחות הצבירה העדכניים של המורים שפרשו (מנורה החדשות מוקדמת מהקרנות לפנסיה מבטחים) התקבלו באיחור רב מהקרן, והועברו לטיפול משרד החינוך ומנהל הגמלאות. לפיכך, יחול עיכוב בתשלום הפנסיה באמצעות הבעלות האחרונה. אנא התאזרו בסבלנות. למורים המעוניינים לפרוש לפנסיה מוקדמת הרינו להבהיר שרק תשע"ט, בסוף שנה זו, לידיעת גמלאי ארגון המורים! ארגון המורים מאפשר כיום מגוון פעילויות לגמלאים. כלל הפעילויות המופיעות באתר תרבות .1 פנאי ונופש; הפעילויות הללו פתוחות לכלל המורים הפעילים ולגמלאים. אין הבחנה בין מורה פעיל למורה גמלאי, וגישה זו ייחודית לארגון המורים ואנו גאים בה. פעילויות ייחודיות ייעודיות לכלל הגמלאים .2 (ימי עיון/ נופשים/ טיולים). . פעילויות חדשות במסגרת “מועדוני גמלאים” 3 שמציעים פעילויות מגוונות. היכונו ל”גמליאדה” שתיערך באילת ב- . בפברואר נצטרף בתנאים מיוחדים 20.1.2018 לפסטיבל הזהב בים המלח. * אנו חוזרים ומבקשים מהמורים שחל שינוי במקום עבודתם ובהיקף משרתם לעדכן אותנו. העדכון יכול להיעשות במכתב, בפקס או במייל. כל המורים שפרשו השנה לגמלאות מתבקשים

יהיה אפשר להירשם פברואר ומרס בחודשים פורטל עובדי הוראה - בעלויות" באמצעות " (באתר משרד החינוך).

קשר הודעות הארגון 12

נורית הס

פרישה מוקדמת – סוף תשע"ט

יו"ר המחלקה לפנסיה טל' המחלקה: 03-7106755 כתובת דוא"ל: genieh@igm.org.il

עובדי משרד החינוך המורים המעוניינים לפרוש פרישה מוקדמת ממשרד החינוך בסוף שנה זו, קיץ תשע"ט, עליהם לגשת לפורטל עובדי הוראה של משה"ח למילוי טופס מקוון, וכן לכתוב מכתב למזכיר/ת הסניף שלהם בארגון המורים, לציין בו את הפרטים האישיים, מספר ת"ז, גיל, שם ביה"ס, ולצרף אישורים רלוונטיים. סדנאות לפרישה השנה התקיימו סדנאות מספר, לרווחת המשובים הבגרות השנייה". הפורשים, בנושא " וההדים להן חיוביים ביותר. בשל הביקוש הרב 26.11.2018- הוספנו סדנה, והיא תתקיים ב ימים רצופים בתל-אביב, בשעות 4 במשך כל הקודם זוכה!! הבוקר. נותרו מעט מקומות. בתחילת כל שנה מעדכן ארגון המורים את תעריף מס החבר לתעריף מלא לכל חברי ארגון המורים (למעט גמלאים שאינם עובדים ש”ש 16 בהוראה). חבר הארגון שהיקף משרתו או פחות מתבקש להודיע על כך לסניף שאליו הוא שייך ולהמציא אישור המעיד על כך כדי שמס החבר יעודכן בהתאם. משרה ישלם 66% מורה שהיקף משרתו מעל מס מלא. גמלאי העובד בהוראה ישלם מס מלא. חבר הארגון שאינו עובד בבית ספר ישלם מס מלא. משרה 66%- מורה שהיקף משרתו למטה מ ישלם מס חלקי. גמלאי שאינו עובד בהוראה ישלם מס מופחת. לעדכן את מחלקת מינהל בארגון המורים על יציאתם לגמלאות. להזכירכם, גמלאי העובד בבית ספר משלם מס מלא.

המחלקה למינהל, משאבי אנוש ורכש

אבי פסקל

יו״ר המחלקה למינהל, משאבי אנוש ורכש

סיפורם האמיתי של חיילי צה"ל אשר שהו בשבי המצרי ומצאו את האור בדמות יצירה משותפת – תרגום לעבריתשל הספר הקלאסי – "ההוביט" ליפה נאטור, יניב קלדרון, גיל וינברג, ' ישי גולן, ח שחקנים: טל דנינו, מיכאל רוז'צקי, יהודה נהרי, תם גל מאת: גדי ויהונדב צדקה בימוי: גדי צדקה דרמה ישראלית מסעירה לשם ובחזרה

תאריכי ההצגות: בית ציוני אמריקה 20:30 בשעה 23.12.18 בית ציוני אמריקה 20:30 בשעה 20.1.19

קומדיה מרגשת

מאת: אילן חצור במאי: גדי צדקה

בכיכובם של: שלמה בראבא, יגאל עדיקא, ריטה שוקרון, יורם יוספסברג, פנינה ברט יצחק חלמיש יליד פולין, מנהיג את דיירי בית האבות למרד בהנהלת המוסד, עקב שילובה של סימה אלפסי ילידת מרוקו בטקס יום השואה. הסוגיה הדרמטית פותחת את מעייני ההומור של הזיכרון הלאומי, ומעניקה מבט מרגש ומצחיק על חיינו המשותפים בארץ הזאת. קומדיה מרגשת מצחיקה ונוגעת בנימי ההווייה הישראלית העכשווית. תאריכי ההצגות: תיאטרון היהלום 20:30 בשעה 14.1.19 היכל אומנויות הבמה הרצליה 20:30 בשעה 27.1.19

*5184 טלפון לכרטיסים באתר האינטרנט של התיאטרון העברי, ובכל אתרי הכרטיסים.

המחלקה לפיתוח מקצועי ותרבות

שנת ההשתלמויות תשע”ט בארגון המורים יצאה לדרך בימים אלה. מאות השתלמויות נפתחו וייפתחו בימים הקרובים ברחבי הארץ. תחומי ההשתלמויות ואופני העברתם למשתלמת/ם – מגוונים וחלק מהם פורצי דרך. וסדנאות לנפש, נפתחו השתלמויות לגוף, לרוח, להעצמתנו כמורים, כהורים וכאינדיווידואליסטים, להרחבת הידע והעמקתו, לעניין ולהנאה. יש שבחרו לצאת מהבית להשתלמויות שהן אתנחתה מהיומיום הכיתתי השוחק, במפגשים מול מנחה במכללת ארגון המורים ובאתרים נוספים, בעוד אחרים בחרו להישאר על הכורסה בבית מול המחשב, בהשתלמויות מקוונות, ויש שבחרו גם וגם... וגם... המורים, חברי ארגון המורים ומורים אחרים, מביעים בהמוניהם את אמונם בהשתלמויות שמוצעות ע”י ארגון המורים. מחלקת הפיתוח המקצועי והתרבות מתארגנת מחדש ומתרחבת, במטרה להשיג פריסה ארצית רחבה יותר שתאפשר מענה מקומי לאזורים ספציפיים. בטבלה למטה תוכלו לראות את

שמות רכזי הפיתוח המקצועי החדשים משנת תשע"ט ואילך. השתלמויות להכשרת בעלי תפקידים (רכזי מקצוע, רכזי שכבה, סגני מנהלים) יתחילו בחודש דצמבר ברחבי הארץ. ההשתלמויות מוכרות לגמול השתלמות. עלותן מסובסדת ונמוכה ביותר. לפי ההסכם הקיבוצי, רק מורים שעברו השתלמויות אלה – יכולים לכהן בתפקידים בהתאם (רכזי שכבה, רכזי מקצוע, סגני מנהלים). ההשתלמויות מיועדות למי שמכהן בתפקיד, עתיד לקבל תפקיד ולכל המעוניין לקבל תפקיד. ההשתלמויות להכשרת בעלי תפקידים מקנות כלי ניהול להתמודדות עם התפקידים, מעצימות ומעשירות ומרחיבות אופקים. הן מועברות ע”י מומחים בתחומם. בסיומן תינתן תעודה. פרטים על יום ההשתלמות ונוהלי רישום – באתר ארגון המורים. הזדרזו להירשם. להזכירכם, הרישום להשתלמויות בסמסטר ב’ – פתוח ובעיצומו! כדאי לתפוס מקום במועד! שתהיה לכולנו שנת השתלמות ותרבות מעשירה ומרתקת.

קשר הודעות הארגון 15

נילי ציוני

יו"ר המחלקה לפיתוח מקצועי ותרבות

נבחרת רכזי הפיתוח המקצועי החדשה משנת תשע״ט ואילך

תל אביב והמרכז ומתכללת ארצית

הגב' סיגי בכרך

ירושלים ומודיעין

מר אלי משה

חיפה והסביבה

הגב’ עינת רפאלי שושן

כפר סבא, פתח תקווה והשרון

הגב’ טובה אגוז

באר שבע והדרום

הגב׳ מגי שלו

אשדוד

הגב’ אורית בקרמן

כרמיאל והסביבה

מר גבי הורנונג

נצרת והסביבה

מר מחמוד חאושנה

מפקחת על הנוכחות בהשתלמויות

הגב’ בתיה שמעי

נשמח שתפנו אלינו בכל בקשה לקבלת שירות, בבקשות לפתיחת קורסים חדשים שמעניינים אתכם ובכל עניין. פרטי ההתקשרות מופיעים באתר ארגון המורים.

נא להכיר: העמותה הפדגוגית שלכם ובשבילכם...

קשר הודעות הארגון 16

נחום ירמיהו

העמותה משתתפת גם בסבסוד פעילות יום המורה ברשויות שונות, בסבסוד כנסים מקצועיים, וכן בארגון ומימון של ועידת החינוך של ארגון המורים.

מהי העמותה הפדגוגית? מדובר בגוף שייסד ארגון המורים, הפועל לסייע למורים, הן כיחידים הן במסגרת חדרי המורים, במגוון עניינים תרבותיים, ענייני רווחה, העצמה מקצועית פדגוגית וקידום מורים יוצרים. כל חבר ארגון המורים יכול, על פי בחירתו, להיות חבר גם בעמותה הפדגוגית. ההצטרפות מומלצת בהחלט, וטמונים בה יתרונות הן למורים הן לוועדים בבתי הספר. איך מצטרפים? הדרך הקלה ביותר היא למלא טופס הצטרפות www.igm.org.il : מקוון באתר ארגון המורים העמותה הפדגוגית.אפשרות אחרת היא לפנות אל פקידת הסניף שאתם שייכים אליו ולבקש טופס למילוי ידני. כמה זה עולה לנו? ההצטרפות היא חינם אין כסף! למה זה כדאי? מה יוצא לנו מזה? בהתאם למספר חברי העמותה הפדגוגית בכל בית ספר, תשתתף העמותה בסבסוד מגוון פעילויות מעשירות ומהנות שייזום ועד המורים הבית-ספרי, כגון הרצאות, טיולים, הצגות ופעילות תרבותית. מובן שככל שמספר המורים החברים בעמותה הפדגוגית עולה, גדל בהתאם גם הסכום העומד לרשותם למימון. נוסף על כך בתי הספר בהם המורים הם חברי העמותה יכולים להגיש מועמדות לפרס החינוך המוענק פעם בשנה מטעם העמותה הפדגוגית וארגון המורים. הפרס יינתן על יוזמות חינוכיות ערכיות המתקיימות בין כותלי בית הספר במגוון תחומים, כגון דו קיום, עזרה לזולת, חדשנות פדגוגית ועוד. ועדה מיוחדת בוחרת את הזכאים לפרס על פי הקריטריונים המופיעים בתקנון הפרס, והזוכים מוכרזים בטקס חגיגי במעמד צמרת מערכת החינוך.

רכז ארצי של העמותה הפדגוגית

טוב ויפה, אבל מה מקבל המורה כפרט?

מורה חבר העמותה יכול להשתתף, על פי בחירתו ובעלות מסובסדת, במגוון אירועים המאורגנים ונערכים בחסות העמותה הפדגוגית, כגון: סמינרים, שבתות עיון, הצגות ומינוי תיאטרון, קורסים והשתלמויות, סיורים וסמינרים מקצועיים, אירועי סוף שנה הכוללים הופעות. העמותה מעניקה סבסוד למורים יוצרים: מורה יכול לפנות לעמותה ולבקש מענק כספי על יצירה מקורית, כגון ספר שכתב, תערוכת אומנות שיצר, מחזה שכתב או ביים, ועבור כל יצירה, הפקה וביצוע של פעילות תרבותית או יצירתית מקורית. הסיוע יינתן על פי הקריטריונים המפורטים באתר, ושיקול דעתה של ועדת “מורה יוצר”, המורכבת ממורים החברים בהנהלת העמותה. אז איך לומר בפשטות? זה טוב, זה חינם, זה שלכם ובשבילכם. מהרו והירשמו, לטובתכם, למען חבריכם, ואפילו לטובת בית הספר, איכות ההוראה וקידום בהצלחה! המקצוע. לידיעתכם סמינר “מפגשים עם זהות” מטעם העמותה הפדגוגית עתיד להתקיים , במלון 6.12.18 – 5.12.18 ,’ בימים ד’-ה קראון פלאז’ה בירושלים. הסמינר מיועד למורים חברי העמותה הפדגוגית בלבד. פרטים נוספים יתפרסמו בחוברת דיגיטלית של “תמורה”, שתופיע בחודש נובמבר באתר ארגון המורים.

מתחילים בפברואר 2019

(MA) תואר שני בייעוץ חינוכי

תכנית ייחודית המשלבת לימודים אקדמיים לצד חווית התנסות מעשירה ומרתקת מבנה הלימודים מאפשר שילוב נוח בין עבודה ולימודים אפשרות להתמחות בהנחיית קבוצות מלגות לימודים בשיתוף ארגון המורים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו

www.iac.ac.il *2455 מרכז מידע , רמת גן 87 רח' פנחס רוטנברג

היסטוריון ומורה לאנגלית במרכז חינוך ליאו באק בחיפה; כותב טור שבועי ביומון Friesch Dagblad ההולנדי בלימודי שפות אין הנחות ואין קיצורי דרך שינוי הגישה של משרד החינוך כלפי הוראת האנגלית אינו מביא בחשבון את כל ההיבטים של תהליך למידת שפה

יונתן בר-און

כ מו בכל שנה, במפגש צוות האנגלית הראשון בבית ספרי, מסרה לנו רכזת המקצוע את השינויים שמשרד החינוך העביר לשנה הקרובה. מבחינתנו, השינוי ה'משמעותי' ביותר השנה הוא שהחל משנת הלימודים הבאה ייבחנו תלמידינו בבגרות לאנגלית בעל פה לא על ידי מורה חי ונושם אלא כשהם יושבים מול מחשב. הם ייבחנו בעזרת סקייפ או איזשהו אווטאר. בשנים האחרונות ניסו שר החינוך ופקידיו לשכנע אותנו שעלינו להתמקד בכישורי התקשורת של התלמידים כשאנחנו מלמדים אותם. עצם הדבר שמבחן הבגרות היחיד שמאפשר ומחייב תקשורת בין אנושית, בין מורה לבין תלמידים, יוחלף במבחן ממוחשב, מסמל את הדרך הלא רצינית או לא מקצועית שבה מדיניות לימודי השפות במשרד החינוך מעוצבת ומוכתבת. יש דיסוננס צורם בין מטרות מדיניות המשרד המוצהרות ללימודי אנגלית לבין יישום אותה מדיניות.  

שלח שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך 2018 בתחילת (שאותו אני מעריך מאוד, שלא יהיה ספק), איגרת אישית "לכל המורים והמורות לאנגלית". אחרי שהדגיש מר אבואב כמה השפה העברית יקרה וחשובה לנו, הוא הביע את הערכתו לעבודת המורים לאנגלית, וציין כמה חשובים לימודי האנגלית לתלמידים, הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. לאחר מכן הוא כתב שבנושא לימודי האנגלית החליט השר בנט "על שינוי גישה. העתקת הדגש מאנגלית שיטתית, תחבירית ודקדוקית, לאנגלית קולחת, המדוברת מפיות האנשים". בואו נשכח לרגע שאנגלית קולחת ואנגלית דקדוקית הולכות יד ביד בדרך כלל, ששיטת הבחינה החדשה לבגרות בעל פה באנגלית סותרת לגמרי את המילים "אנגלית המדוברת מפיות האנשים", ושגודל הכיתות בארץ (במקרה שלי, כיתה תלמידים נחשבת ככיתה קטנה) לא ממש מאפשר 30 של

18

לימוד ותרגול יעילים של דיבור שוטף. מה שחשוב ומדאיג יותר הוא שאנו רואים כאן תפיסה של 'משחק סכום אפס' שלא עולה בקנה אחד עם מה שרוב המומחים אומרים על למידת שפה ועל הוראתה. למידת שפה מוצלחת ויעילה היא תהליך הוליסטי והדרגתי. חייבים להתייחס לכל היבטיו ורכיביו, ולפתח אותם כמכלול, כדי שלומד השפה יוכל לתקשר באותה שפה באופן יעיל ומוצלח. כן, צריך לפתח שטף שפה - אך רק כשיש לאותו שטף בסיס איתן. פאול ניישן, אחד מהחוקרים המוערכים והמובילים בתחום לימודי אנגלית ושפות בעולם, אומר ששטף שפה נוצר כשהלומדים "מנצלים באופן מיטבי את [השפה] שהם כבר למדו". ) בלמידת שפה: strands( ' פאול ניישן מזהה ארבע 'רצועות למידה דרך קריאה והקשבה; למידה דרך דיבור וכתיבה; למידה ממוקדת שפה (מתוך שימת דגש באיות, הגייה, דקדוק, אוצר מילים); ופיתוח שפה קולחת בהקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה. מתוך ארבע הרצועות האלה, דווקא למידה ממוקדת שפה – שהשר רוצה בפועל להקריב אותה על מזבח השפה הקולחת – היא הרכיב הכי יעיל, מבחינת היחס שבין זמן ואנרגיה המושקעים בו לבין התוצאה הישירה. במצב אידיאלי כל אחת מארבע הרצועות אמורה לתפוס כרבע מזמן הכיתה כדי שהלמידה תהיה יעילה ביותר. אסור ללמד אחת מהרצועות האלה על חשבון האחרת. בפועל, לרוב התלמידים שמגיעים לתיכון אין בסיס איתן באנגלית, ובכל זאת, בגלל אילוצים אלה ואחרים (למשל, תוכנית פרות האנגלית, שבמסגרתה חלק גדול מהזמן בכיתות ִ הס י' וי"א מוקדש ללימוד יצירות ספרותיות מעטות, ובקושי נשאר זמן ללימוד השפה האנגלית עצמה), יש סיבה להניח כי רבים מהתלמידים שלא רכשו שפה עשירה עד התיכון לא ירכשו אותה גם בשלוש השנים האלה. דייוויד קריסטל, עוד מומחה מפורסם בתחום השפה האנגלית, מספק סיבה נוספת לחשיבות הרבה של לימוד

"אנגלית שיטתית, תחבירית ודקדוקית". הוא כתב שדקדוק חיוני בשפה כדי שהיא תהיה הגיונית יותר וכדי להימנע מאי הבנות. לפי דעתו, דקדוק תקני נחוץ בייחוד "בחברה מגוונת ביותר [...] כדי לסייע בתקשורת ברורה על-אזורית, בתוך מדינה ומחוצה לה". אומנם, נראה שלרוב הישראלים אין בעיות בתקשורת. אך יש לשער שמודעוּת רבה יותר לכיבוד כללים ולציות להם – באנגלית ואף בתחומים אחרים – יש בה כדי להביא לשיפור מיומנויות התקשורת שלנו במידה רבה. הצלחה בלימוד האנגלית גם קשורה קשר ישיר לידיעת שפת האם. תלמיד ששפת אימו דלה בפיו, שמיומנויות הקריאה שלו בה אינן מפותחות, שיש לו אוצר מילים מצומצם מאוד בה – אי אפשר לצפות ממנו שישלוט באמת בשפה זרה ושיכתוב וידבר בה באופן קולח, מדויק ומכובד. לימוד שפה אינו סטארט אפ. אין פה אקזיט מהיר. לא מדובר במשהו אחד במקום או על חשבון משהו אחר. כשאנחנו מדברים על למידת שפות בתוך מערכת חינוך, חשוב שנדע כי תלמידים חייבים לעבור שלבי התפתחות ולמידה ימם הן בשפה הזרה – כדי שבסופו ִ מסוימים – הן בשפת א של דבר ייעשו ללומדי שפות מצליחים. זה אומר שכל גישת לימוד השפות (עברית, ערבית, אנגלית ועוד) בארץ חייבת להשתנות כדי שאותו לימוד יהיה מקצועי ויעיל יותר. ברור מאוד שכותבי תוכנית הלימודים באנגלית (אקדמיות מומחיות ביותר ומורים/ מורות מקצועיים ומנוסים) הפנימו זאת, אך עד כה אנחנו לא רואים את אותה הבנה בהכתבות שנוחתות עלינו מלמעלה כל שנה. כל עוד משרד החינוך מטיל עלינו שינויים קוסמטיים ובירוקרטיים בלבד, במקום ליזום ולבצע מהפך יסודי ועמוק במהות לימודי השפות במדינה הזאת, נוכל להמשיך רק לחלום על כך שביום מן הימים ייהפכו למידת אנגלית ולימודה לעוד סיפור הצלחה ישראלי.   8.10.18 - ב Ynet * המאמר פורסם ב-

כשאנחנו מדברים על למידת שפות בתוך מערכת חינוך, חשוב שנדע כי תלמידים חייבים לעבור שלבי התפתחות ולמידה ימם הן ִ מסוימים – הן בשפת א בשפה הזרה – כדי שבסופו של דבר ייעשו ללומדי שפות מצליחים

19

קרן שקד

שיחה לא שגרתית עם מפקח לא שגרתי ריאיון עם זמיר ברנשטיין, מפקח כולל, לקראת יציאתו לגמלאות

השיחה עם זמיר, להבנתי, הייתה שיחה לא שגרתית עם מפקח לא שגרתי. 21 אל הפיקוח הגעתי לפני זמיר: שנה. היום, כמו אז, נמצא בוודאי מפקחים מזנים שונים עם תפיסות עולם שונות וניסיון חינוכי מגוון.

, שולחן 2018 אוקטובר תמונה ב': מרובע, מסביבו ישובים מנהל ביה"ס, סגנו, רכזת השכבה, יועצת השכבה, רכזת בגרויות, רכז מעורבות חברתית ומחנך כיתת י"ב (בהמשך היום ייכנס צוות מורי י"א), מנהלת אגף החינוך, מנהל מוסדות החינוך בעיר ומפקח ביה"ס, בדיון עומק על תלמידי השכבה. הדיון איננו עוסק רק בהישגי התלמיד, אלא נכנס לקרביים של כל תלמיד ותלמיד. בסיומו של המפגש תהיה לבית הספר תוכנית פעולה אישית לתלמידים שאותרו, כולל תמיכות ושיתופי פעולה חוץ בית ספריים. תהליך זהה יקיים זמיר ברנשטיין פעמיים בשנה בכל אחד מבתי הספר, לצד הביקורים השוטפים, הוועדות המלוות וּועדות הפרט. , בית ספר תיכון בירושלים, זמיר, 1977 ספטמבר תמונה א': שזה עתה סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית, נכנס לראשונה לחדר כיתה י' אותה קיבל לחנך. בתקופה שבין שתי התמונות הללו התקדם זמיר, מתפקיד של מחנך ומורה להיסטוריה, דרך כל התפקידים שהמערכת הבית-ספרית מאפשרת (רכז שכבה, רכז מקצוע, רכז ח"ח, שנה יפרוש 41 סגן מנהל ומנהל), והיום, כמפקח כולל, לאחר לגמלאות. כששאלתי את זמיר איך שרד את כל התקופה ומה הן " ואכן, I DID IT MY WAY" : תחושותיו, סיכם במילים

במפגש המפקחים הארצי הראשון ) השאלה שעמדה בבסיס ימי 1998( שלי העיון הייתה "מה תפקיד המפקח?" השאלה גלשה, כמובן, לשאלה בדבר נחיצותו ומעמדו של ), במסגרת ההשתלמות 2007( המפקח. כעשר שנים אחר כך הדו-שנתית לסגל בכיר במכון מנדל למנהיגות, חיברנו, קבוצת מפקחים מהמחוזות ומהמטה, מסמך מקיף על "הפיקוח בעידן של סביבות משתנות בחינוך הציבורי". והיום, למעלה מעשור מאז ויותר מעשרים שנה מיום כניסתי לתפקיד - יהיו שיאמרו שהרבה לפני כן - סוגיית התפקיד והמעמד של המפקח עדיין לא נפתרה. דוח דוברת, שהיום, נראה לי, עומד להיכנס בדלת האחורית – "הראשית", גם הוא לא עשה חסד עם המפקח. אני מספר זאת כי המערכת בכללותה, מהשר דרך המנכ"ל (הם וקודמיהם), יועציהם ומנהלי המחוזות לדורותיהם, לא הצליחו או לא רצו "למסמר" את תפקיד המפקח לסוגיו. אבל כולם כאחד "עשו שימוש" במפקחים כדי להעביר את הרפורמות שביקשו. אני אומר באחריות מלאה, שאילולא נרתמו המפקחים (הכוללים, המקצועיים, היועצות הבכירות והמפקחות על הגנים) לדחיפת הרפורמות "אופק חדש",

20

היום סוגיית התפקיד והמעמד של המפקח עדיין לא נפתרה; כבר בתחילת דרכי בתפקיד גמלה בי ההחלטה, שאני חייב לצקת לתוך התפקיד, לצד דרישות המערכת, את ה"אני מאמין" החינוכי

יהיה לצמצם במספר המפקחים, ולכן הוביל מהלך של מפקח על כל הרצף, ובשש השנים האחרונות אני מפקח כולל של כלל בתי הספר המ"מ (כיתות א' – י"ב) בנס ציונה, לצד פיקוח כולל עי"ס בעיר יהוד. זה המקום לציין שכל מה שיעלה כאן - הניסיון שצברתי, הפעולות והיוזמות שהובלתי במהלך השנים - נעשה תוך שילוב ידיים עם עמיתים (בפיקוח, ברשות המקומית ובבתי חל בהכשרת לבבות ונעשה ֵ הספר). כל מהלך שהובלתי ה מתוך הסכמות של כלל השותפים. עבודת המאסטר שלי בחינוך, שהייתה ייחודית לתקופתה, עסקה ב"מאבק על הרפורמה והאינטגרציה בוועדת החינוך " (מהכנסת 1983 – 1966 והתרבות של הכנסת בין השנים השישית עד הכנסת העשירית). אין ספק שהתכנים שנחשפתי להם במהלך העבודה השפיעו רבות על תפיסת עולמי החינוכית. המילים "הכלה", "קבלת האחר", "שוויון הזדמנויות - הפחתת הפער ברמת ההשכלה והסיכויים להשתלב בחברה ובמשק מתקדם" עיצבו את עולמי החינוכי וליוו אותי לאורך כל הדרך. שם נחשפתי לרעשים התת- קרקעיים של החברה הישראלית, של הממסד הפוליטי על גווניו, של ארגוני המורים, כל זאת לצד הלחצים במישור המוניציפלי של דעת הקהל שנחלקה בנושא. הרעיונות המרכזיים שעלו מהמחקר קיבלו ביטוי כבר בתחילת דרכי בפיקוח: הובלת תהליך של שינוי המבנה הארגוני של בית הספר. במילים אחרות, יצירת מסגרות שש שנתיות, ז' – י"ב, במקום המסגרות ז' – ט', י' – י"ב, כפי שהיה

והחברתי שלי, שהתגבש תוך כדי עבודתי כמחנך, כמורה וכמנהל.

"עוז לתמורה", "למידה משמעותית" ו"סייעת שנייה בגנים", המהלך - או שהוא לא היה עובר, או שזמן ההתארגנות לו או המימוש שלו היה ארוך הרבה יותר. זאת אני אומר בלי להפחית בערכו של תפקיד המטה ובזה של המנהלים וצוותי החינוך. כבר בתחילת דרכי בתפקיד גמלה בי ההחלטה, שאני חייב לצקת לתוך התפקיד, לצד דרישות המערכת, את ה"אני מאמין" החינוכי והחברתי שלי, שהתגבש תוך כדי עבודתי צלחתי בתפקיד כמפקח ַ כמחנך, כמורה וכמנהל. הבנתי שה כולל תלויה ברלוונטיות שלי למנהלים ולצוותי החינוך, ביושרה המקצועית שלי, בדוגמה האישית, בענווה תוך כבוד והכרה במקצועיות של סגל ביה"ס, וכמובן, בחיבור מתמיד עם הנעשה בכיתה - ביקורים בחדרי הכיתות, שיחות עומק עם התלמידים מכל שכבות הגיל (א' - י"ב) - ובדיאלוג עם ההורים. המנכ"ל הנוכחי, בקדנציה הקודמת, חשב שנכון

21

מקובל במחוז במרבית הערים שהגעתי אליהן כמפקח. יחד עם ראשי הרשויות בהן כיהנתי, הובלנו, המנהלים, ההורים שנים, את הקמתם של 4 – 3 וארגוני המורים, במהלך של בתי הספר המקיפים השש-שנתיים ביבנה, גן-יבנה, מזכרת בתיה, רמלה, ובהמשך אקח חלק בתהליך דומה בערים שוהם, פתח תקווה, ראשון לציון ונס ציונה. במקביל ליצירת הרצף המבני הבנתי שחייבים לייצר את הרצף הפדגוגי, שמטרתו: מזעור הזעזוע במעבר בין המסגרות, היכרות אישית וגיבוש נוהלי עבודה משותפים של הצוותים, הכרת תוכניות הלימוד בכל אחת מהמסגרות, דרכי ההוראה והלמידה ודרכי ההערכה. כל זאת תוך כדי צפיית עמיתים בכיתות הלימוד של המסגרת האחרת. המוטו למהלך הוא דבריו של רבי נחמן מברסלב: "דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.... כי כל עשב ועשב יש לו שירה... ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה". ואכן, בכל אחד מהיישובים שהוזכרו הובלתי את המהלך, עם מנהלי בתי הספר, הצוותים החינוכיים, אנשי אגף החינוך ואותם מפקחים מקצועיים שהיו מוכנים להתלוות למהלך. המפגשים הבין-אישיים, בין עמיתים לתחום הדעת (יסודי- המילים הכלה, קבלת האחר, שוויון הזדמנויות, עיצבו את עולמי החינוכי וליוו אותי לאורך כל הדרך; הפעולות והיוזמות שהובלתי במהלך השנים נעשו תוך שילוב ידיים עם עמיתים; כל מהלך שהובלתי חל בהכשרת לבבות ונעשה מתוך ֵ ה הסכמות של כלל השותפים

חט"ב, חט"ב-חט"ע), התקיימו לאורך השנה ובהם נבנתה תוכנית פעולה מחייבת בתחום הדעת שנבחר (עברית, אנגלית, מתמטיקה, ייעוץ וחינוך חברתי). בכל יישוב ואשכול בתי ספר נבנתה תוכנית מותאמת לאוכלוסייתו. בשנתיים האחרונות אני שותף בגיבוש תוכנית מעברים מהגן לבית הספר היסודי. איזו תמיכה קיבלת מהמטה / מהמחוז? כיצד המערכת פועלת כאשר מפקח מבקש ליזום מהלך פדגוגי זה או אחר? זמיר: אספר לך את גלגולה של תוכנית, שלימים קראנו לה: "תרבות עם עולם". אינני אדם דתי, אבל החינוך שקיבלתי בבית ובבית הספר, ולאחר מכן בחיי הבוגרים, הפגיש אותי עם עולמות תוכן שונים. כבוגר החוג למחשבת ישראל וכמורה להיסטוריה חשפתי את תלמידיי לעושר התרבותי של העם היהודי תוך כדי שאני מציין את הזיקה המתבקשת בין התרבויות השונות. משמוניתי למפקח, עניינתי את עמיתתי דאז, הרפרנטית להוראת מורשת, בדבר אפשרות לבניית תוכנית לימודים על בסיס דוח שנהר-קרמניצר, שלא תאם את רוח התקופה במשרד ונזנח. היא "נדלקה" לרעיון, וחיפשנו שותפים. כך הגענו למפמ"רית למחשבת ישראל ולמנהלת "הכותר" בראשל"צ. המטרה החינוכית הייתה לחזק את זהותם התרבותית של הלומדים על ידי הקניית כלים לגיבוש השקפת עולמם כיהודים, כישראלים וכבני אדם. זאת מתוך רצון לקיים דיאלוג עם המורשת התרבותית של עם ישראל וללמוד על הקשר בין תרבות ישראל לתרבות העולם. סיכמנו שהתוכנית, לכשתופעל, תקיף את כל תלמידי כיתות תלמידים), מתוך מחשבה 5000 - כיתות ו 150 - ח' וי' בעיר (כ לייצר בהמשך רצף של כיתות ח'-ט'-י' ואופציה לי"א. בשלב הזה פניתי למנהלי בתי הספר והצגתי את רציונל התוכנית והעקרונות העיקריים, תוך דגש שהדבר יחייב אותם

22

מאפשרים לנושאים פוליטיים לחדור לחדר הכיתה ובכלל? צריך להיות תמים, או גרוע מכך, כדי לא להבין שכל מהלך, כל מעשה, כל אמירה במקומותינו הם פוליטיים. אל תקרא לעצמך מחנך אם אינך עוסק בסוגיות הקיומיות של המפעל הציוני בעבר ובהווה, יש סייגים ויש גבולות. לא יכול המשרד להתהדר בהטמעת תפיסתו שלו, שקרא לה עמ"ר (ערכים, מעורבות ורלוונטיות) ולא לאפשר שיח פוליטי וביקורת מצד זה והאחר של המפה הפוליטית, של התלמיד כמו גם של המורה. מדוע לאנשי ממשל כמו שר, ח"כ ורב מותר להטיל רפש? האחד פוגע בדבריו במשטרה, האחר רוצה להעלות על ביהמ"ש, השלישי מכנה בתואר "בהמות" את בני 9 עם די הקהילה הלהט"בית והרביעי לועג לבנות שהעדיפו לשרת , שכן אחרת, לדבריו: "הן ייכנסו 18 בצה"ל ולא להינשא בגיל כיהודיות, הן לא יהיו יהודיות בקצה" – ואני, כתלמיד/ מורה/ מפקח, צריך להימנע מלגעת בדברים? לרב, כמו לח"כ, למנהל בית ספר, כמו לשר, למורה ולמפקח מותר להביע את דעתם ברבים, וטוב ורצוי שכך יהיה, אבל שזה ייעשה מתוך כבוד לזולת ולא מתוך זלזול וביטול האחר. סיפרת על גלגולה של תוכנית, ספר איך מתגבש רעיון? המילים הכלה, קבלת האחר, שוויון הזדמנויות, עיצבו את עולמי החינוכי וליוו אותי לאורך כל הדרך; הפעולות והיוזמות שהובלתי במהלך השנים נעשו תוך שילוב ידיים עם עמיתים; כל מהלך חל בהכשרת לבבות ונעשה ֵ שהובלתי ה מתוך הסכמות של כלל השותפים

כמו את המורים בהשתלמות שנתית. הנכונות הייתה מלאה. השלב הבא היה גיוס הרשות המקומית. הרשות המקומית הסכימה ללכת למהלך בתנאי שנמצא "שותף כלכלי". עתה התחברנו לאוניברסיטת תל אביב. האוניברסיטה הכשירה מורים לחטיבה העליונה במסגרת "תוכנית אופקים", שעסקה בנושא, ודרכה גייסנו תורם חיצוני. בהמשך חברנו למכון בינ"ה. 2 - סך כל העלות השנתית של התוכנית עמד על למעלה מ ש"ש 2 , שהתחלקו בין התורם לעירייה. היא כללה ₪ מיליון לכל תלמיד, השתלמות מורים ומנהלים, ימי הדרכה, סיורים לימודיים לתלמידים ולמורי התוכנית, הפעלת בתי מדרש, העשרת הספרייה הבית-ספרית בספרות מקצועית בתחום. וכאן אני מגיע לעצם שאלתך, מה הייתה עמדת המחוז/ המטה? מנהלת המחוז אמרה, שאם המטה יסכים, למחוז אין התנגדות. בתום פגישה ארוכה במטה המשרד, בה לקחו חלק יו"ר המזכירות הפדגוגית ויועציה, עמיתיי ונציג התורם שעמד בראש התוכנית באוניברסיטת ת"א, לאחר שהצגנו את הרציונל ודרכי המימון וכמובן את קהל היעד, ש"ש לכיתות ח' - ומהתוכנית 1 כל שביקשנו היה להוסיף תתווסף שעה אפקטיבית (על חשבון התורם/ העירייה, כל זאת כמובן בהסכמת המורים), כך שהתלמיד בחט"ב כמו ש"ש בנושא. תשובת המשרד 2 בחט"ע יקבל מענה של הייתה לאו מוחלט, למה? ככה!!! ארבע שנים עבדה התוכנית בעיר במתכונת שבנינו. תוכנית לימודים סדירה, שצוות ההיגוי, עם המנהלים והמורים, בנו מתוך חומרים שליקטנו. לתלמידי כיתות י' ניתנה אפשרות יח"ל במחשבת ישראל כללי, על פי 1 לגשת לבחינת בגרות תוכנית הלימודים שגיבשנו ואושרה על ידי המשרד. אני רוצה להתעכב לרגע ולהעלות סוגיה במחלוקת, ומראש אומר שלא מבחינתי: עד כמה המורה/ המנהל/ המפקח

23

שים, ועל פיהם יצאנו לדרך ֵ דג ֶ סימנו לנו בצורה ברורה ה כעבור זמן (הדיאלוג נפתח בחודש פברואר, ויצאנו לדרך חצי שנה לאחר מכן, בחודש ספטמבר). לתוכנית קראנו: "בתרמיל שלי - צידה לדרך". השנה אנחנו נכנסים לשנה החמישית של התוכנית, שמקיפה את כלל תלמידי החטיבה העליונה (י' - י"ב) בעיר ואת מחנכי הכיתות. בידינו שלוש אסופות, שנבנו במהלך השנים, של תקצירי ההרצאות שניתנו במהלך ההשתלמות ומערכי שיעור שנבנו על ידי השתלמויות לכל 3 – 2 המורים. לאורך השנה מתקיימות המחנכים בעיר, ובהן לוקחים חלק, כאמור, כלל המנהלים, הפיקוח ואגף החינוך. צוות ההיגוי של התוכנית מקיים משוב שנתי של מורים ותלמידים, המשמש לגיבוש והידוק נושאי ההשתלמות ומערכי השיעור. פעמיים בשנה מארח כל אחד מבתי הספר נציגות של מחנכים מבתי הספר העמיתים, לצפייה בשיעור חינוך, שכולל "סטינג" מסודר של שיח מקדים עם המחנך, צפייה בשיעור ושיח עם התלמידים. בסופו של הביקור מתקיימת מליאה של כלל המשתתפים, והם נחשפים לכלל השיעורים שנצפו. איני יכול להעיד על משקלה של התוכנית בכלל העשייה העירונית, אולם הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית של תלמידים מתנדבים וחברי תנועות נוער. אחוז הבנים והבנות המתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל הוא מהגבוהים בארץ, לפי נתונים רשמיים. נתון מוצק יש לנו בכל הנוגע למחויבות ולשביעות הרצון של המחנכים והמנהלים מהתוכנית. אתה מספר כאן על עשייה פורצת דרך, אחרת, לא קונבנציונלית. אתה מציין שעיקר שותפיך היו המנהלים, הצוותים, מנהלי אגפי החינוך, לעיתים גם מפקחים עמיתים; היכן המחוז והמטה בכל הסיפורים? אסתפק בכך שאומר, שיותר משנעזרתי במחוז ובמטה, זמיר: נזהרתי שלא יקלקלו ושלא יפריעו לעבודה. אסביר: כשאתה מגיע לבית ספר או לאגף החינוך ורוצה לרתום אותם למהלך זה או אחר, מייד נשאלת שאלת המשאבים (שעות ההדרכה, ההשתלמות, כסף להרצאות). אתה מסתכל שמאלה וימינה, ואין, רק הרשות שם. הפרדוקס הוא, שכשאתה רוצה להוביל מהלך שאותו מקדם המשרד ובוודאי המחוז, כמו נושא התקשוב והרובוטיקה ביסודי ובחט"ב (כפי שאפשר להבין, אני לא מקדם קבוצות אינטרס ולא פיילוט, אלא הולך על מהלך עירוני ושכבתי), נעלם המחוז נעלם המטה. הקול הקורא של המטה לא מכיר בעשייה יישובית. הוא תומך בכיתה אחת ביישוב. מדוע שלא יהיה לכל מפקח כולל סל שעות שיהיה מיועד לתהליכים שהוא ועמיתיו רוצים להוביל ש"ש 5 בעיר/ בביה"ס? פעם או פעמיים הצלחתי לקושש לקידום אחת התוכניות. אספר קוריוז: בתהליך ההתגבשות של התוכנית "בתרמיל שלי - צידה לדרך" פניתי לשתיים מעמיתותיי לפיקוח בניסיון לעניין אותן להצטרף למהלך, והתשובה שקיבלתי הייתה ברוח זו: בעיר שלי תוכניות לרוב, אין צורך בתוכנית נוספת. אני מבקש להדגיש שכל

: לפני כשש שנים שובצתי לפיקוח כולל בעיר נס ציונה. זמיר למוד ניסיון, ומתוך היכרותי עם הנפשות הפועלות במחוז ובמטה, ידעתי שכל מהלך שאזום יקום וייפול על שותפות וגיוס המנהלים, ודרכם - שיתוף צוות המורים. במסגרת מפגש מפקחים מצומצם, שעסק בשירות משמעותי בצבא, שאלתי את חבריי האם יסכימו ללכת איתי למהלך רחב יותר, בניית תוכנית שתכין את תלמיד החט"ע לחיים: הקניית כלים לעמידה בלחצים חברתיים ולימודיים; היכרות עם העולם הטכנולוגי העכשווי; חינוך שתהיה בו הכנה לשירות משמעותי בצה"ל ובעיקר לקראת חייו הבוגרים שלאחר מכן, לזוגיות מכבדת, לאקדמיה ולתעסוקה בכלל. סיכמנו שנגשש תחילה אצל המנהלים. את הרעיון הערטילאי הזה הצגנו למנהלים, ויחד בנינו את קווי המתאר. שתי מטרות הצבנו. האחת הייתה העצמת דמות מחנך הכיתה, כמי שאמור להיות הגורם המרכזי בהובלת התוכנית. האחרת התמקדה בתלמידים, מתוך כוונה לחזק את כישוריהם האישיים ולהקנות להם כלים לגיבוש השקפת עולם חברתית, ערכית, הומניסטית ודמוקרטית. תוכנית שתעזור לבוגרים לתפקד בתוך עולם מרובה אינטראקציות חברתיות וטכנולוגיות מתקדמות. וכמו במקרה הקודם, אין תוכנית לימודים, אך יש רצון טוב ואמונה ביכולת לייצר, יחד עם הצוותים, תוכנית פעולה. לאחר שגייסנו גם את הסכמת הרשות המקומית, שהסכימה ש"ש לכל כיתה לשעת חינוך, הגענו מצוידים 1 להוסיף עוד בשאלון עמדות תלמידים שבנינו. הצגנו אותו מראש למנהלים, וביקשנו את התייחסותם. לאחר שקיבלנו את התייחסותם, הצגנו אותו לנציגי מורי החט"ע, ואמרנו מראש, שהתוכנית מיועדת לחט"ע ובשנה הראשונה היא ה ֶ נו שהתוכנית תלוּו ַ יי ִ תופעל בכל כיתות י' בעיר. כמו כן צ בהשתלמות מנהלים ומחנכים, בהשתתפות המפקח הכולל, נהל חברה ונוער ואגף החינוך, ויחד ִ היועצת הבכירה, נציגי מ נבנה את התוכנית. עם קבלת הסכמת המורים לצאת לדרך, כינסנו נציגות תלמידים מכל אחד מבתי הספר, והעברנו ביניהם שאלון עמדות תלמידים. המענים שקיבלנו מהמורים ומהתלמידים רגעי סיפוק יש גם כשהתוכניות תופסות תאוצה ונעשות חלק מהיום-יום בביה"ס, כששביעות הרצון של הצוותים, התלמידים וההורים עולה ומגיעה גם אליי, כשהישגי התלמידים עולים, ואיתם הזכאות לבגרות ואיכות התעודה

24

מביתם. אחת לשנה אנחנו מקיימים טקס עירוני במעמד ראש העיר, אגף החינוך, המנהלים וצוותי החינוך, ותלמידי בתיה"ס מופיעים בו בשירה, במשחק ובריקוד, לעיתים תוך שיתוף השורדים בתוכנית אוֹמנותית. במעמד הזה גם מוענק שי אישי לכל שורד. השנה, במסגרת נטיעות ט"ו בשבט, נשתלו עצים, ובעתיד הם ייעשו לחורשה עירונית, "החורשה הבין-דורית". רגעי סיפוק ישנם גם כשהתוכניות תופסות תאוצה ונעשות חלק מהיום-יום בביה"ס. כששביעות הרצון של הצוותים, התלמידים וההורים עולה ומגיעה גם אליי, כשהישגי התלמידים עולים, ואיתם הזכאות לבגרות ואיכות התעודה, וביה"ס זוכה בפרס החינוך המחוזי/ הארצי. כמפקח כולל פרסי 5 - רשויות שונות במחוז, והייתי שותף ל 11 - כיהנתי ב חינוך ארציים ביישובים בהם כיהנתי. בנס ציונה הייתי שותף זכיות במהלך השנים. 2 - ל מה המסר שלך לעמיתיך המפקחים, המנהלים וצוותי החינוך? שנותיי במערכת מלוות אותי מילים מתוך 41 לאורך זמיר: שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין", שנכתב באודסה :1892 - ב "...כי עוד נפשי דרור שואפת לא מכרתיה לעגל פז, כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז..." המילים הן בבואה של תפיסתי כאדם, כיהודי וכציוני. ולסיכום: לכו לעבוד והאזינו לאינטואיציות שלכם, זהו את מי שמעוניינים לעשות את המסע וצאו לדרך.

מה שעשיתי במהלך השנים בא בנוסף לתוכניות העבודה ותוכניות הפעולה של המשרד (אל"ה, מרח"ב, עיר ללא אלימות ועוד), שהתבקשו מתוקף תפקידי כמפקח כולל. מתי רגעי הסיפוק? יש, והם לא מעטים, בעיקר כשזה פוגש אותי בצד זמיר: שנה פנתה אליי מורה לאומנות ושמה חיה 15 - הערכי. לפני כ כ' וביקשה לצאת לגמלאות. שאלתי אותה, מה תעשי בזמנך החופשי? היא ענתה שיש לה תוכנית לחיבור בין שורדי השואה לתלמידי בתיה"ס. עניתי לה שאמליץ לשחררה בתנאי שנתחיל את הפרויקט עוד בהיותה במערכת, וכך היה. הרעיון היה מפגש בלתי אמצעי בין השורד (הניצול) לתלמיד. זה יספר את סיפורו, והתלמיד יכתוב/ יצייר/ יתמלל את הסיפור, וכך תיווצר אינטראקציה ערכית בין השניים. לימים יצאה חיה לגמלאות, ואני עברתי לפקח בעיר שנים חזרתי לעיר נס ציונה כמפקח על כל 6 אחרת. לפני הרצף א' - י"ב. במפגש המנהלים, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שאלתי לדעתם בדבר דרך להבעת תודה והוקרה, ברמה יישובית, לשורדים. ההיענות הייתה מיידית, כמו גם החיבור לחיה, שבינתיים המשיכה לבסס את רעיון הדיאלוג. קראנו לתוכנית "מדור לדור – מערכת החינוך עם הפנים לשורדי השואה". השנים האחרונות איתרנו את כל השורדים בעיר, 6 במהלך ושיבצנו לכל בית ספר יסודי, חט"ב וחט"ע שורד אחד או יותר. הם באים לבית הספר ונפגשים עם התלמידים במהלך השנה. הם מוזמנים לכל הטקסים בביה"ס, ובערבי חג יוצאים התלמידים לבתי השורדים, מלוּוים בצוות ביה"ס, עם תשורה נאה לחג, גם לאותם שורדים שאינם יכולים לצאת

25

לשעבר מפקח כולל על בתי ספר על יסודיים במחוז תל אביב

ד"ר משה גרנות

רגועה כיתה הצעות אחדות לפתרון בעיות משמעת

נ דמה לי שאחת הסיבות לאי שקט בכיתה היא השיטה הנפוצה בהוראה הפרונטלית, אשר כשלעצמה אין בה פגם, אבל אם היא מושתתת על מבול של שאלות המופנה כלפי התלמידים, אזי היא גורמת לאנטגוניזם כלפי כל מה שבית הספר מסמל. השאלות המופנות ללא הפסקה אל התלמידים גורמות לסתימת מעיין הסקרנות שלהם, והם כאילו אומרים לעצמם: 'בוודאי יימצא התלמיד החנון שיענה נכון. ואם זה לא יקרה – הרי המורה יביא את הפתרון, לא לפני שישפיל אותנו על חוסר התבונה שלנו'. ולא רק זאת, השאלות הרבות גורמות לתלמיד לחוש כמו בחקירה, ולמרות שאולי הוא עצמו אינו יודע לנסח את חוסר הנוחות לנוכח מבול השאלות, הוא בוודאי חש שהמורה, אשר יודע את התשובה, רוצה שהתלמיד יקלע בדיוק לתשובה הרשומה אצל המורה במערך השיעור. זה בהחלט מעצבן, ואיננו מוסיף לרגיעה בכיתת הלימוד. במקום שמי שאינו יודע (התלמיד) ישאל את מי שאמור לדעת (המורה), קורה בדיוק ההפך. איך בונים שיעור שבו התלמידים שואלים והמורה – בעזרת הכיתה – עונה? בכך עסקתי בעזרת דוגמאות בעשרות שיעורים שקיימתי לפני המורים באזור הפיקוח שלי (וסיכום של הרעיונות ניתן למצוא בפרק "שיודע לשאול" בספרי "עם הפנים אל המורה", הוצאת ירון .)74 – 70 ' , עמ 2002 גולן הנוהג המקובל במקרה של הפרעה למהלך השיעור הוא להעיר לתלמיד המפריע לנוכח כל שאר התלמידים, בליווי איום מרומז, או גלוי, על הרשמה במזכירות, סכנת השעיה, הזמנת הורים, סיכון לסילוק מבית הספר וכד'. מורה שנוהג כך שוגה שגיאה טקטית, שכן הוא הופך את התלמיד המפריע ל"שחקן ראשי" ב"מחזה" שאותו התלמיד חיבר וביים, והתלמיד רק נהנה מ"פרי עמלו", שהרי הוא זקוק לתשומת לב כמו לאוויר לנשימה, בדיוק כמו שחקן על הבימה. אם לא ניתנת לו תשומת לב ב"טוב", הוא מוכן לקבל אותה

שאלות המופנות ללא הפסקה אל התלמידים אינן מוסיפות לרגיעה בכיתת הלימוד; במקום שמי שאינו יודע (התלמיד) ישאל את מי שאמור לדעת (המורה), קורה בדיוק ההפך. איך בונים שיעור שבו התלמידים שואלים והמורה – בעזרת הכיתה – עונה? ב"רע", כלומר בהפרעות. התשוקה שלו לתשומת לב באה על סיפוקה אם המורה מהלל אותו לפני הכיתה, וגם אם הוא נוזף בו לפניה, והוא גם די חכם להבין שאיומי המורה, על הרוב, הם איומי סרק - כי תקנות משרד החינוך אינן משאירות לו חופש פעולה כשמדובר בהענשת תלמידים. מה עושים? ניגשים לתלמיד המפריע, ולוחשים לו באוזן (שרק הוא ישמע!) בקשה שיהיה שקט. גישה כזאת מנטרלת, ולו זמנית, את התשוקה העזה שלו להתבלטות, והופכת אותו למעין שותף לסוד "חברי" עם המורה. על הרוב פעולה פשוטה זו עובדת, אבל אם ההפרעה נמשכת, מוצע למורה לגשת שוב אל התלמיד וללחוש לו שיחכה לו ליד הדלת אחרי השיעור. וכך מעניק המורה לתלמיד חומר למחשבה – המורה הוא ה"מפיק" וה"בימאי", ואילו התלמיד מייצר (בלב!) רפליקות על גבול הדרמה: 'לא עשיתי כלום, בחיי!', 'תמיד נטפלים אליי!', 'המורה שונא אותי' וכד'. בסוף השיעור, כשהתלמיד מוכן עם ה"רפליקות" הנ"ל, המורה חייב לאכזב אותו, ולומר לו: 'אני מצטער, אבל אני עייף מאוד, אני חייב להתאוורר קצת, בוא נקבע פגישה מחר בבוקר, עשרים דקות לפני הצלצול'. כעת יש לתלמיד המון זמן לשייף את האפולוגטיקה שלו, אבל למוחרת רצוי שהמורה יאכזב שוב את התלמיד, ולא יאמר מילה על ההפרעה, אלא ידבר איתו שיחה בטלה על תחביבים,

26

פחות, בשיחה, במשחק, בטיול על פני המסדרונות. מורה שעושה את כל אלה זוכה להערכה רבה בקרב התלמידים. אומנם ה"השקעה" בדרך הזאת היא רבה, אבל גם ה"ריבית" גדולה בהתאם – התלמידים יודעים איך להרעיף על מוריהם אהדה, והיא תמיד ממיסה את ליבו של כל איש חינוך. אין בעצות שמניתי לעיל תרופת פלא, אבל אני מאמין כי המורה שיחליט לנסותן – ייצא נשכר.

על תוכניות אהובות בטלוויזיה, על החברים בכיתה, על מה שמעניין אותו באינטרנט ובסמארטפון, על אוהדי כדורגל, ובעצם על כל דבר ש"ריח" בית הספר רחוק ממנו. הצפי הוא כי תלמיד שמורהו מקדיש לו זמן לשיחה חברית, ולא הזכיר אפילו במילה אחת את ההפרעה, ובכן – הצפי הוא שהתלמיד יחוש רחשי לב חבריים כלפי המורה, וישתדל לא להפריע. מניסיוני, זה אמור להיגמר כך, אבל כידוע לא כל הגיג תאורטי זוכה ליישום מעשי מושלם. מכל מקום לנסות כדאי. יש עוד הצעה שאני כמעט בטוח שרוב המורים ידחוה בשתי ידיים, אבל מניסיוני היא יעילה ביותר למיגור ההפרעות, ולכן אציין אותה: מורה העוזב את הכיתה עם הצלצול, ובורח להסתגר בחדר המורים, נתפס בעיני התלמידים כמורה מנוכר, שמזמין התנכרות שכנגד. כצפוי, התלמידים מעריכים מורים שמשקיעים למענם בהכנת השיעורים, שמשקיעים בבניית יחסים נאים עימם. מורה המוותר על שיטת ה"פינג פונג" של שאלות ותשובות, שהוזכרה לעיל, יוצא מהשיעור הרבה יותר נינוח, ולכן מומלץ כי יוותר על חלק מההפסקות כדי לבלות עם התלמידים בדרך פורמלית

27

בניהול; מורה בתיכון לאומנויות בירושלים ויועץ ארגוני Ph . D .

ד"ר רותם ויצמן

שינוי גישה כלפי המורים יוכל לחזק את הרגשת השייכות שלהם למערכת החינוך ולהועיל לה המורה כעובד שבוי? כן

ב עת האחרונה עלו לחדשות שוב ושוב הנושאים של איכות המורים, עזיבת המורים את מערכת החינוך והציונים לקבלה ללימודי הוראה. חלק מהתגובות מראות, כביכול, שאיכות המורים הנשארים במערכת החינוך נמוכה - בין היתר כי השכר אינו מתגמל ואין תמיכה של הנהלת ביה"ס ושל משרד החינוך - ולכן, מורים שיכולים להרשות זאת לעצמם, עוזבים את המערכת. מגישות של מאמרים בעיתונות היומית, ומדברי מורים, מנהלים ואנשי משרד החינוך, עולה (כביכול) שהמורים הנשארים במערכת הם באיכות נמוכה ולא ימצאו עבודה מחוץ למערכת. הדבר נתפס כך כי מערכת החינוך על משקל של לקוח מתייחסת אל המורה כאל עובד שבוי [ שבוי; עובד שלא יכול למצוא עבודה אחרת ויעשה את כל מה שאומרים לו]. דוגמה להתייחסות המערכת אל המורה כאל עובד שבוי היא היחס להשתלמויות, בעיקר באופק חדש. ההשתלמויות הן תנאי לקידום בשכר. מחייבים לעשות אותן בשנים ספציפיות ובפריסה מסוימת וגם רמתן נמוכה לפעמים. דבר נוסף הוא היחס למורים לפני הטיולים השנתיים: מנהלי בתי ספר או רכזי טיולים אומרים למורים שהם חייבים לצאת לטיול השנתי, אך כשמבקשים מהם את החוזר המחייב מורים לצאת לטיול - הם אינם מציגים אותו, והתגובה, לפעמים, תהיה של איומים. הדבר הכי נורא הוא שמנהלים מנסים לחייב מורים, שמלמדים בחטיבה ובתיכון, לצאת לשני טיולים שנתיים.

דוגמה נוספת היא עניין שעות העבודה והשכר. מורים הם המגזר היחיד שממשיך לעבוד אחרי שעות העבודה גם כשלא משלמים לו ולא מראים לו הערכה. שנים רבות יש בעיה ששכר המורים אינו משולם בזמן, או במלואו, ולמרות זאת מורים ממשיכים לבוא לעבודה - גם אם העברת התשלום אורכת כשלושה חודשים וגם אם התשלום אינו מלא. כשמשרד החינוך מעביר את הכסף, לא מועבר הכסף עם תשלום על הלנת שכר, לפי דרישת החוק, אלא בדיוק הסכום שהמורה היה צריך לקבל (דבר שהוא, כשלעצמו, כנראה לא חוקי). בשנים הראשונות של ההוראה של מחבר המאמר לא קיבל המחבר תשלום, בדרך כלל, בחודשיים עד שלושה חודשים ראשונים של שנת הלימודים עד שהתשלומים הסתדרו במערכת משרד החינוך, ובשנה אחת רק בסוף השנה קיבל את התשלומים על התואר השני ועל גמולי ההשתלמות. נוסף להתייחסות משרד החינוך אל עובדי ההוראה יש גם התייחסות של מנהלי בתיה"ס. לדוגמה, הנושא של מערכת השעות: במקרים מסוימים מנהלים (רכזי מערכת) בונים למורה מערכת שבה הוא מלמד שעתיים בתחילת היום, לאחר מכן יש לו ארבע שעות חלון, ולאחר מכן הוא מלמד עוד שעתיים - מערכת שהיא גבולית חוקית - גבולית לא חוקית (תלוי ברפורמה ובכמות השעות הפרטניות ושעות השהייה) וגם אינה מנצלת את זמן המורה. ויש מקרים שבהם למורה קוצצו שעות בחופש הגדול. תגובת חלק מהמורים היא ברוח של 'בסדר, זה מה שיש'. מורים

28