כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2021 - גיליון 293

293 גיליון

2021 כסלו-טבת תשפ"א נ ובמבר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

"נס גדול היה פה" חנוכה שמח !

15-14 ימי החנוכה 13-12 בדרך אל האושר 9-8 באה מאהבה 7-6 מאה לרעננה 5-4 סוציאלית מבטן ולידה מד ו ר י ם קב ו ע י ם : ספר - ט י ו ל - ב ישו לאה - תשחץ - מב ז ק י ם - ת י אטר ו ן - עב ר י ת - מ י לה

ככה נקבעת היסטוריה. שיקולים פוליטיים ולא דווקא שיקולים ממין העניין. מה שקרה אחר כך שהמלצת הוועדה לחלק את יהודים, 3 : הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה אזורים ערבים ואחד בילאומי, תוך שיתוף פעולה בין כולם לא 3 התקבלה על ידי הערבים, ואף הצעת הפשרה נדחתה על ידם. שניםהצביעה עצרתהאו"םבעד הקמתמדינות 74 החודשלפני ליהודים ולערבים. היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה, ולא זו בלבד אלא שתקפו מיד את היישובים היהודיים 15- בכל רחבי ארץ ישראל. הבריטים הודיעו על תום המנדט ב .1948 באוגוסט 1- ועל גמר הפינוי הצבאי ב 1948 במאי תכנית החלוקה של האו"ם הביאה בחשבון איחוד כלכלי בין המדינות הערבית והיהודית. אך בדחותם את החלטת האו"ם, שהעניקה להם מדינה, דחו הערבים גם את הצעת האו"ם לאיחוד כלכלי ערבי-יהודי. במאי, הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, 14- ואז, ב מדינה שעוצבה במלחמה ולא בשלום ובפשרה, ומאז חיים אנחנו ושכנינו על החרב, להוציא כמובן את הסכמי השלום עם מצרים וירדן. בחזרה לעניין הפשרה, ההיגיון תוהה מדוע אין היא עדיפה על קיצוניות ועיקשות מכל סוג. הרי ברור לכל ששיתופי פעולה כלכליים, תרבותיים ואחרים לא רק שהיו מועילים לאיכות החיים של כל המעורבים אלא אף היו חוסכים עשרות אלפי חיים של קרבנות משני הצדדים. השאלה תקפה כמובן גם לגבי שאר הסכסוכים בעולם. אין תשובה לשאלה כמובן, לפחות לא תשובה משכנעת, כפי שאין תשובה גם היום לפשר מלחמת האזרחים ההולכת ומתרגשת עלינו. יש כמובן הגזמה בכינוי 'מלחמה' למה שקורה בשנים האחרונות בין פלגים שונים בחברה הישראלית, אבל עדיין נשאלת השאלה: למה? למה לא עדיף להתפשר, להרגיע את הרוחות, ואולי אפילו להקצות את המשאבים דווקא לעשות טוב, למשל לאוכלוסיית הגמלאים בישראל שהקצבה שהם מקבלים מעליבה, שלא לומר מסכנת חיים. עדיף בהרבה מאשר לצחצח חרבות. Malcamehulal@gmail.com

על פשרה ועל היפוכה הייתה זו דווקא בריטניה, ששלטה באמצעות המנדט בארץ למנות ועדה שתציע 1947 ישראל, שדרשה מהאו"ם באפריל פיתרון לסכסוך. ביהירותה חשבה שוועדת אונסקו"פ תיבהל מאיומה לפרוש מהמנדט ותנציח את שלטונם בארץ. הערבים פה בכלל החרימו את הוועדה בעוד הבריטים סירבו לשתף עמם פעולה. מלכה מהולל מאת: 

הקרן לרווחה: הנגשת הבית לנפגעי השואה מאיר חוטקובסקי מאת: 

חדשות הגמלאים

/ - פלוס מינוס + פלוס - במועצה מועצת מטופלים הוקמה בביה"ח "מאיר" בכפר-סבא חבריםמטופלים לשעבר ומלוויהםשיהיו חלקמגוף מייעץ לבית החולים, ביחד עם צוותים מהמקום, כדי להביא את קולו של המטופל במטרה לתת חווית מטופל טובה בעת שהותו בבית החולים. אחראית לפרויקט: אמונה ליאת-פוזיצקי, מנהלת מערך השירות וחווית המטופל בבית החולים. יופי של רעיון. במסגרת פרוייקט "חיים בכבוד", מעניקה הקרן לנפגעי השואה בישראל סיוע בהנגשת הבית והתאמתו לצרכים של הדייר הסיעודי, לניצולי השואה העומדים בתנאי הזכאות. מדובר בסיוע בהנגשת הבית כולל התאמת חדר המקלחת והשירותים, הרחבת פתחי דלתות למעבר לכיסאות גלגלים והליכונים והתקנת אביזרי בטיחות. הוא שהכנסתו של ₪ 20,000- התנאי לקבלת הסיוע עד ל (לא כולל ₪ 9,930 ניצול השואה אינה עולה על סך של רנטות ותגמולים בגין רדיפות). אומרת מירב כהן, השרה לשיוויון חברתי: "המיזם בא לסייע לשורדים לחיות בביתם חיים נעימים ובטוחים. השיפוץ נדרש כדי למנוע נפילה או החלקה, שאח"כ מאוד קשה להשתקם ממנה. תודה למשרד הבינוי והשיכון, הקרן לרווחת שורדי השואה וועדת התביעות." *5105 ניתן לפנותלמוקדשל הרשותלניצולי שואהשמספרו meirch@gmail.com

˘„Á 2014 ניסן תשע"ד אפריל

202 גיליון

עובר ושב עובר ושב

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, חברי המערכת: נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. שקנאים במעיין צבי על רקע ג'סר א-זרקא תמונת שער: צילום השער : מלכה מהולל

2

11/2021 - 293 רעננה

חנה קליין

לאה קליין מאת: 

מדי יוםאני רואה אישה צועדת בפארקמגדלי הים התיכון, כשהיאמובילה כלב קשור בחגורה, שלכל אורכה תלויות שקיות ניילון שחורות, כמו כביסה תלויה על חבל. באחד הימים, כשפגשתיה פנים אל פנים, שאלתיה לפשר השקיות התלויות. "לאיסוף הצרכים של הכלבה", היא חייכה. המשכנו לפטפט ועשינו הכרה. "שמי חנה קליין", אמרה. "ושמי לאה קליין" אמרתי. המשך השיחה נערכה בביתי. "היכן . את כל חיי העברתי בעיר זו, בה למדתי, ובה נישאתי. 1947 נולדת?" שאלתיה. "נולדתי בכפר סבא, בשנת כיום אני אלמנה" היא אמרה. קראתי כתבות שלך על כפר סבא. מה הזיכרון הראשון שלך?

סיפור תמונה

"הזיכרון הראשון: שלג. אני לבושה בסוודר של אמא, עם מטפחת. היה לנו מטבח קטן ובו חלון. אני יושבת ליד החלון, מסתכלת החוצה, ורואה את אבא משחק עם אחי, והם בונים בובת שלג. אני רוצה לצאת, ולא מרשים לי.

ועוד זיכרון: היה לנו משק עזר, ואמא הכניסה את האפרוחים הביתה, לסלון, כדי שיהיה להם חם. מסביב לסלון שמה רשת, ונתנה להם לאכול ביצה מרוסקת, תפוח אדמה מרוסק ובצל – עד היום המאכל הזה הכי אהוב עלי. אפילו באחד הטיולים שלי לווינה הזמנתי אוכל זה במסעדה". כפר-סבא הייתה עדיין מושבה? "היו שדות ופרדסים ומשקי עזר. לנו היה לול תרנגולות, ופעם בלילה, כשהשכיבו אותי לישון, שמעתי את אמא רצה החוצה, צועקת, ואבא אחריה. לאחר כמה דקות נכנסו הביתה, ואמא בכתה. "השאקאלים (התנים) טרפו את התרנגולות". אני זוכרת את יללות התנים כל לילה". גן ילדים? "אינני זוכרת הרבה. זוכרת תרגילי התעמלות שאהבתי. כיום אני יודעת שהייתי דיסלקטית. אז לא היו מודעים לזה. היו מקריאים לי סיפור, וזכרתי את כולו בעל פה. הייתי לוקחת את הספר, וכאילו קוראת מילה במילה. וכולם התפעלו שידעתי לקרוא. כשהגעתי לכיתה א', התברר שאינני יודעת לקרוא". מתי הגיעו הורייך לכפר סבא? קנו בית בשיכון של משוחררי הצבא הבריטי. חדר וחצי ומטבח. באמבטיה היה דוד שחומם 1947- , וב 1932 "הוריי הגיעו בשנת בעצים, שאבא היה מדליק כל יום שישי. מול ביתנו היה גן ציבורי גדול, דשא ופרחים, ובו שיחקו ילדי הסביבה ו'למדו לשחות' על הדשא. את הפרדס הקרוב עברנו תמיד בריצה, מרוב פחד, כי אמרו לנו שיש שם מכשפה – באבא יאגא". תיכון וצבא? "תיכון למדתי בכפר סבא, למדתי גם הנדסאות, ובצבא הייתי בנח"ל. כשהייתי בצבא היה מיתון, ודיברנו בחברה גם על ירידה מן הארץ. כשאבא שמע שדיברתי על נסיעה לארצות הברית, סטר לי בפעם האחרונה. הוא מאוד התבייש שעשה זאת, אבל מה לעשות, ביתנו היה מאוד מאוד ציוני. עד היום אני מתרגשת בשירת התקווה". וכשהשתחררת מן הצבא? "אהבתי מאוד טיולים. באחד הטיולים במשאית שאל המארגן שאלות רבות ורק אני עניתי על כולן. והוא החליט שאהיה האחראית על המשך הטיול. לאחר תקופה, פנו אלי מהחברה להגנת הטבע וביקשו שאהיה מארגנת טיולים מטעם החברה. תחילה סרבתי. באותו זמן הכרתי את בן זוגי – חיים רייכמן – שדחף אותי להסכמה, והתחלנו שנינו לרכז את סניף הגנת הטבע של השרון. עבדתי אז גם במשרד בתל אביב בתור הנדסאית, ובאותו זמן גם ארגנתי טיולים. במשך הזמן פיתחנו בחברה חוגי טבע לילדים, קייטנות ופעילויות שונות. הקדשתי את כל כולי לעבודה זו עם בן זוגי. ראש העיר, מר גלר, נתן לנו חדר לפעילויותינו". עיינתי בחוברת שהוצאתם, ובה פרטים רבים על הירקון, על הצמחיה ופעילויות שונות באזור. למה דווקא על הירקון? " (זו הייתה הקידומת של אזור השרון) 052 "זה המקום שבו הרבינו לטייל עם הקייטנות. מדי שנה ערכנו חוברת שקראנו לה "צעדת ובה התמקדנו במפגעים באזור. הירקון בימים ההם היה מזוהם מאוד. כתבנו על זאת בעתונות. באחת הישיבות של הצוות הבכיר הצעתי שאנחנו ניתן דוגמא לניקיון פיזי של הירקון. חשבתי שכל בכירי החברה צריכים לתת דוגמא אישית, וכך היה. אני הייתי הראשונה שנכנסתי לתוך המים במכנסיים קצרים, ואחריי אחרים. הוצאנו את כל הלכלוך: שקיות אוכל, ארגזים, פרטי ריהוט ועוד". מתי עברת לבית מוגן, ומדוע? "עברתי לפני כשנה. לא רציתי ליפול לנטל על המשפחה. גם פה אדריך החודש בטיול לירקון, סוגרת מעגל: לוקחת את המטיילים לטיול בירקון הנקי, ולאזור שהיה הר אשפה והפך לפארק ירוק". כשביקרתי בביתך ראיתי פסלי קרמיקה יפהפיים, מעשה ידיך. "כן, אני מאוד אוהבת פיסול, משתתפת פה בחוגי עיסת נייר, דרמה, ספורט ועוד. ומדי יום צועדת עם הכלבה מיקה, הקשורה לחבל שעליו השקיות השחורות, ברחובות שבהם הייתי משחקת כילדה". ‏ Cleah1@walla.com

3

11/2021 - 293 רעננה

גם זקן יכול להשתנות חזותה אינה מסגירה את גילה וגם לא את אישיותה רבת הרבדים. צמה עבה ארוכה קלועה מאחורי גבה. פניה צעירות ונעימות סבר. קולה הסדוק מתעתע במאזין ואינו משקף את עוצמתה הפנימית של , עובדת סוציאלית בגמלאות. 76- בלהה אגוזי בת ה . "ילדי רווחה" קראו להם 6-0 מעון "אומנה" לילדים בני אז. היו ביניהם ילדים שננטשו על ידי אימותיהם סמוך ללידתם והונחו ליד פחי אשפה עטופים בשמיכות. "זה היה מוסד סגור" מספרת בלהה, "לא נתנו לזרים להיכנס, אבל אני, בדרכי חזרה מבית-הספר הייתי רצה לקבוצת הילדים בגיל שנתיים ומשחקת איתם. בשלב מאוחר יותר ביקשתי לקחת שני ילדים הביתה: ילדה ממוצא תימני שאימה הייתה חולה, וילד משותק ברגלו אותו הייתי סוחבת על הידיים. לימים, כשהייתי כבר נשואה, סיפרו לי הוריי שהגיעה אליהם בחורה ממוצא תימני. היא נראתה מהססת שכן לא ידעה אם הגיעה למקום הנכון. היא סיפרה להם שהיא מתחתנת ורוצה להזמין את בלהה לחתונה. מובן שבאתי עם בעלי לחתונה. שאלתי את עצמי איזו מתנה יכלה סבתא להביא, כך הרגשתי כלפיה. לבסוף הבאתי זוג פמוטים מכסף על מגש". בלהה אינה יודעת לומר אם הוריה היו אלה שהושפעו מרוח ההתנדבות שלה או שהיא ינקה זאת מהם. "כשהתנדבתי ב"אומנה" הוריי הלכו בעקבותיי, התרימו מפעל לשוקולד, וחילקו בכל יום שישי שקיות עם סוכריות ושוקולדים לילדים. לאבי הם קראו 'אבא' ולאימי 'דודה'. אבי גם התנדב ב"אגודה לשיקום העיוור", ויזם את הפרויקט "נר לעיוור" ופרויקטים אחרים. בסופו של דבר", מסכמת בלהה "ינקתי זאת בבית. בשביל להיות עובדת סוציאלית טובה צריך משהו שלא נלמד בבית-הספר". מכאן הכיוון בחיים היה ברור: לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה, עבודה בשירות המבחן, ביטוח לאומי, מחלקות לשירותים חברתיים בראשון לציון ובכפר סבא 15 והקמת מחלקת רווחה בישוב קהילתי, אותה ניהלה שנה עד פרישתה לגמלאות. סוגיה שהעסיקה אותה כמטפלת הייתה: איפה נמצא הגבול של המטפל? עד כמה המטפל אמור להיות כפוף נילי אפלבוים מאת:  את צעדיה הראשונים במקצוע העבודה 12 הסוציאלית עשתה אגוזי כבר בגיל בשכונת נווה שאנן בחיפה. סמוך לביתה היה

לכללים של מקצוע הטיפול ועד כמה לקולות הפנימיים שלו. תשובה לכך היא קיבלה יותר מאוחר בהרצאתו של פרופסור יונה רוזנפלד שאמר: "המטפל צריך להתאים את הטיפול למטופל ולא את התיאוריות למטופל. צריך להיות יצירתי". כך פתרה בלהה את הקונפליקט שליווה אותה שנים כאשר לקחה לביתה מטופל שלה שברח מהמשטרה ושוטט מוזנח ברחוב. "הבאתי אותו לביתי להתקלח, נתתי לו חולצה נקייה של בעלי ויחד הלכנו למשטרה. אמרתי לעצמי כי באותו רגע מה שהוא היה צריך זה אימא, ואני הייתי שם בשבילו". עם פרישתה לפנסיה לפני עשר שנים הציעו לה את תפקיד יו"ר ארצי של חטיבת העובדים הסוציאליים הגמלאים. בתחילה היססה מאחר שחששה מהנעלים הגדולות של קודמתה בתפקיד, אבל הקול הפנימי אמר לה: "אם לא תנסי, תמיד תחיי בתחושה שפספסת משהו". זהו הקול שעוזר לה להתגבר על רגשות של חוסר בטחון, ואותו היא גם מעבירה לאחרים כמנהיגה ומובילה. אנחנו יושבים בסלון ביתה הנאה ושטוף האור. על המדפים עבודות קרמיקה צבעוניות, מעשה ידיו של בעלה המכונה אגוזי כשם משפחתם, שפרש מעבודתו כאגרונום. בלהה חיה בזוגיות חמה וממושכת עם אגוזי מאז הכירו בגרעין הנח"ל. בלהה הגיעה לגרעין מהתנועה המאוחדת בחיפה, ואגוזי הגיע מבית הספר החקלאי "עין עירון". זו הייתה

4

11/2021 - 293 רעננה

אהבה ממבט ראשון. כבר בחודשים הראשונים הצביע עליה בפני חבר לגרעין ואמר: "זו תהיה אשתי", וכך היה. נכדים. 8- ילדים ו 3 יש להם בלהה מציינת כי בעבר בסיס הקיום שלה היה אימהות, משפחה, הורים והעבודה. היום זה השתנה לטובת איזון חדש שמאפשר לה לתת זמן למשפחה ולנכדים אבל לתת גם לעצמה: ללמוד בודהיזם, לרקוד, להתעמל, לעשות צ'יקונג, להשתתף בסדנא טיפולית ועוד. "כל הפעילות הציבורית חברתית שאני עוסקת בה החלה בפנסיה. הגיע הזמן לדאוג לעצמי". הפניתי שאלה לאגוזי: האם בלהה השתנתה? אגוזי מחייך ומאשר: "בלהה הייתה מפונקת, ילדה טובה, נחמדה ומאוד ביישנית. היא עברה שינוי. מדברת לפני קהל גדול לפעמים יותר מדי. אני מתפעל מהאנרגיה שלה. היא לא הייתה ככה, היא התפתחה. זה תורם לה הרבה. זה מקור "אפשר להתפתח של בריאות". לבלהה יש הסבר לשינוי . בכל גיל. גם זקן יכול להשתנות" בחיי היום יום בלהה אינה יכולה להתעלם מעוולות שהיא נתקלת בהם. בדרך כלל מדובר בעוולות שנגרמו לה. היא מאמינה שמהתוצאות המלחמה שלה אולי היא לא תהנה, אבל אחרים בוודאי כן. "ראית עוולה כלשהי - אל תשתוק, זוהי מלחמה גם עבור האחר למרות שזה בא מצורך ומחוויה אישית, זה ישר עובר לבעיה כללית". לאחר הצהרה זו בלהה עוצרת לרגע מהרהרת ואומרת: "זו אולי חולשה שלי, אולי אני נאיבית, נלחמת בטחנות רוח, אבל לא מעט מלחמות שלי מצליחות וזה מחזק אותי". כך למשל, לפני מספר שנים בלהה עברה בדיקות רפואיות בבית חולים. היא חוותה חוויה משפילה כשהיא צועדת, ללא בגדים, על מסילה לבדיקת מאמץ ואל החדר נכנסים ויוצאים גברים העובדים בבית החולים. היא כתבה מכתב חריף להנהלת ביה"ח: "...במהלך הבדיקה ליוותה אותי תחושה של חוסר אונים והשפלה. איפה החוק בדבר שמירה על כבוד האדם ופרטיותו...עם קצת תשומת לב והוצאה כספית מזערית להתקנת וילון, הדברים היו נראים אחרת..." ביה"ח הגיב למכתב, התנצל ואכן וילון הותקן במקום. מגיפת הקורונה והמדיניות כלפי הזקנים הניעו את בלהה לצאת למלחמה נגד ההתנהגות הפוגעת בהם. "לא יכול להיות שיחליטו עלינו, ויסגרו אותנו בשם הדאגה. אנחנו עדיין צלולים. יש לנו את הידע הניסיון וההבנה. הכוונות הן טובות, אבל התוצאות הן הרות אסון. מחקרים מאשרים שהבדידות גורמת לדיכאון ולמוות. הרעיון לאפשר לזקנים לשהות בפארק שעתיים כשאנשי בטחון עומדים ושומרים שלא יתקרבו אליהם, זו השפלה. לא מעט קשישים הם אנשים עצמאיים, והם יכולים לתרום לקשישים אחרים גם באמצעות קשר טלפוני. צריך גם לגייס מהשטח אנשים מקצועיים ובעזרתם ללמוד את הנושא". בלהה לא נשארת במקום של מטיפה בשער. היא גייסה קבוצת קולגות עם ניסיון בתחום הזיקנה ויחד הם פועלים מירב להעביר את המסר. הם מציפים את המשרדים, פנו ל , השרה לשוויון חברתי, למטה הארצי של פיקוד העורף כהן ולרשויות המקומיות. הם מעבירים תובנות, דורשים

שייעשה תיאום בין המשרדים לצורך קבלת החלטות משותפות, ושיתקבלו החלטות לאחר בדיקה עם הגורמים המקצועיים בשטח. קול הקריאה זוכה למענה חיובי, והם מוזמנים לקחת חלק בדיונים במשרדים השונים. מאיפה הכוח בלהה? "אם אתה מאמין בכל לבך במשהו, לך על זה. גם אם ישימו לך רגליים, בסוף תקטוף את הפירות". עד מתי? "המלאכה לא הושלמה. הצבנו לעצמנו מטרת על: לאפשר לקשישים חיים בכבוד בזקנתם". הנושאים הם רבים: הנגשת שירותים דיגיטליים בבנקים, בקופה"ח, בביטוח הלאומי, בדואר, בחברות הסלולריות ועוד. כן אנחנו עובדים על העלאת קצבת הזקנה, מתן תרופות חינם, נסיעות חינם באוטובוסים, והרשימה עוד מתארכת. והמשפחה? "בתחילה הילדים שלי זלזלו. היום הם מעריכים. אני חושבת שהנחלתי להם חוש צדק מפותח, ואולי אפילו מפותח מדי". appek@eng.tau.ac.il

ללמוד כדי לדעת ולעביר לדורות הבאים

עמותת דורות ההמשך והעמותה למען האזרח הוותיק רעננה מזמינים אתכם, תושבי רעננה והסביבה, להצטרף לבמה ללימודי השואה והמורשת היהודית פרויקט שנתי שיזמה עמותת דורות ההמשך, המתקיים מזה עשור שנים ברחבי הארץ, וכולל סדרת הרצאות וסיורים בנושא השואה, העולם היהודי והתקומה. נושא השנה הראשונה של הבמה ברעננה הוא: "על פרשות דרכים - תקופת השואה, לפניה ואחריה" מוזמנים להשתתף תושבי רעננה והסביבה, בני דורות ההמשך וכל מי שנושא השואה והמורשת היהודית מעניינים אותו וקרובים לליבו. 2021 באוקטובר 31- הסדרה תיפתח ביום ראשון ה 19:00-17:15 ותתקיים אחת לחודש בימי ראשון בין השעות ,114 בבית העמותה למען האזרח הוותיק, רח' ההגנה פינת חנה סנש, רעננה בשל אי הוודאות בנושא הגבלות הקורונה, קיימת אפשרות שנאלץ לקיים חלק מהמפגשים בצורה מקוונת באמצעות ה- מי שלא יוכל להשתתף במפגש "זום", יוכל לקבל לאחר המפגש קישור למפגש מוקלט (בהרשאת המרצים) ישירות למייל שלו.

5

11/2021 - 293 רעננה

מאה שנים של רעננה רן תלמודי מאת: 

חקלאות צעירים והחליט להישאר ולעבוד שם כשנה. בנהלל הוא למד את כל מקצועות החקלאות כולל גידול בעלי חיים. כשחזר לרעננה, המשק הלך והתפתח, ואבי נכנס לענף הלול. הוא בנה מדגרה לאפרוחים ומכון תערובת, וחקלאי רעננה קנו ממנו אפרוחים ומזון לתרנגולות. לצד עבודתו החקלאית אבי היה פעיל וחבר הנהלה בהסתדרות ובמסגרת זו הוא דאג לתנאי העבודה של הפועלים. הוא היה פעלתן, הייתה לו תשוקה לפתח את רעננה ובגללה מצא את דרכו למועצה. תקופה קצרה שימש נבחר לראשות המועצה. הוא 1959 כסגן ראש המועצה ובשלהי ופרש מסיבות רפואיות. 1969 כיהן בתפקיד עד סוף במהלך כהונתו ידו הייתה בכול. זה התחיל ברישות רעננה ברחובות סלולים. עד כניסתו לתפקיד, רחובות מעטים היו סלולים. אבי עקב באופן אישי ויומיומי אחר עבודת הסלילה. הוא היה יוצא לרחובות, בודק את איכות העבודה ומעיר הערות לסוללים. בזכותו הכבישים החזיקו מעמד שנים, חלקם עד היום הזה. בכבישים החדשים הוא דאג למפרצי חנייה ובהם סימון של פסים לבנים רוחביים לתיחום החניות. הוא דאג לתאורה ברחובותשנסללו וזאת לאחר שלמד את הנושא בביקוריםשערך בערים אחרות וגם פיתח את צמחיית הנוי בשטחים הציבוריים. אבי גם יזם הוצאת תכנית מתאר לרעננה, אחת הראשונות בארץ, ובמסגרת התכנית הזו אישר בניית מבנים לגובה של קומות 2 קומות. עד תקופתו, רוב המבנים ברעננה היו בני 4 קומות. 3 ומיעוטם בני בתחום החברתי אבי פיתח את אגודות הספורט של 'הפועל' ו'מכבי' וחנך את מרכז הספורט של 'הפועל' ברחוב ההסתדרות. הוא אהב להיות מעורב אישית בבעיות המושבה. דיירי רחוב ההסתדרות התלוננו שהפחים לא מוחזרים למקומם, נזרקים לכביש על ידי פועלי הזבל ומכוניות עוברות ודורסות אותן. אבי החליט לבדוק את העניין בעצמו. הוא יצא למקום ועקב בסתר אחר פינוי הזבל. לאחר שנוכח שהתושבים צודקים, הוא דאג לשדרג את השירות לשביעות רצונםשל התושבים. מאוחר יותר הביא לרעננה לראשונה את ניידת ניקוי הרחובות הממונעת. בתקופתו הוא המשיך לפתח את אזור התעשייה של רעננה. בהכירו את פנחס ספיר, שהיה בשנים הללו שר המסחר והתעשייה, הוא ניצל את הקשר כדי לקדם את הנושא. אזור התעשייה היה קטן ולא מוכר ואבי נתן הטבות לתעשיינים כדי שיפתחו מפעלים ועסקים במקום. הוא העביר עסקים – מוסך, פנצ'רייה - ממרכז המושבה לאזור התעשייה, ובכל פעם ששמע על תעשיין שמחפש מקום לפתיחת מפעל, הוא הפעיל עליו פעולת שכנוע אינטנסיבית כדי שיעשה זאת באזור התעשייה של רעננה. כך החלו לצוץ מפעלים בנוסף לעסקים שעברו לשם. מערכת הביוב והניקוז בחלק הנמוך של רעננה הייתה בעייתית. אבי שדרג את המערכת כדי למנוע הצפות בחורף. באחד החורפים שיכון רסקו הוצף ומכוניות רגילות לא יכלו להיכנס. אבי לקח את הטנדר הגדול שלו, נכנס לשכונה, אסף ילדים שבתיהם הוצפו והסיע אותם לביתנו שם הם קיבלו מחסה, אוכל ושתייה לכמה שעות עד שהכניסה לשכונה התאפשרה.

פרק שישי ובו יסופר על העשור החמישי של המאה 60- של רעננה, כלומר שנות ה הקודמת.

נהגו לכנות את רעננה "חור" עם רחוב ארוך. 60- עד שנות ה רעננה התברכה בפיתוח עירוני מואץ שכלל את 60- בשנות ה הרחבת רחוב אחוזה כדי לתת מענה לתחבורה הסואנת שזרמה בו וסלילת רחובות רבים, פיתוח אזור התעשייה, בנייתם של מבני מגורים לגובה, פיתוח מערכת החינוך עם הרחבה של שלושת בתי הספר היסודיים ובניית בית-ספר תיכון חדש, הוא בית-ספר "אוסטרובסקי" ופיתוח שירותים חברתיים כמו דת, ספורט ותנועות נוער. והוא זה יצחק שקולניק כיהן כראש המועצה 60- במשך שנות ה שיזם את הפיתוח המואץ של רעננה ודחף ללא לאות לביצועו.

60- התנועה באחוזה בשנות ה

, בעלת משק חקלאי בכפר מל"ל, בתו של צביה קזמיר מספרת שקולניק: . הילדים במשפחה 1908 "אבי נולד בעיירה באוקראינה בשנת למדו עברית ונדבקו בחיידק הציוני שקרא לעלות לארץ. והשתקע תחילה בפתח תקווה אצל 1927 אבי עלה בשנת אחיו הגדול ממנו. לאחר שנתיים בפתח-תקווה שני האחים חיפשו מקום מעניין יותר וגילו את רעננה. הם שכרו צריף קטן עם עליית גג. העלייה שימשה כחדר שינה ובקומת הקרקע הם שיכנו סוסים, איתם החלו לבצע עבודות חקלאיות. אח נוסף שהיגר לאמריקה התוודע שם לחברת אחוזה א', בעלת דונם שנחלקה בין 50 הקרקעות ברעננה, וקנה דרכה נחלה של שלושת האחים שהחלו לעסוק בחקלאות. יום אחד אבי ביקר את בן עירו בנהלל, שמע ממנו על חקלאי נהללי שחיפש עובדי

6

11/2021 - 293 רעננה

הוא הקים ברעננה בית מטבחיים, בריכות חמצון לטיפול בשפכים ואף טיפח את ברית הערים התאומות שנרקמה בין רעננה ומקבץ העיירות במחוז אופסטרלנד ההולנדי. בדרך כלל התושבים אהבו אותו והקואליציה שלו הייתה רחבה ויציבה. הוא היה יזם באופיו, איש רב פעלים ואכפתי כלפי התושבים. הוא הקצה בלוח הזמנים שלו שעות לקבלת קהל. התושבים שיחרו לפתחו בשעת מצוקה כדי לקבל עזרה והוא תמיד עזר. ידו של אבי הייתה נתונה גם לנושא החינוך. בתקופתו הוקם המבנה החדש של תיכון 'אוסטרובסקי' ששכן לפני כן במבנה ישן ליד הדואר והוא גייס את המנהל המיתולוגי של התיכון דוד קורנגרין".

תלמידים. 4 אני בחרתי במגמה החברתית ובכיתה שלי היו רק מבחינה חברתית המחזור שלנו היה מדהים. כל כך נהנינו ללמוד ביחד, לבלות ביחד, עד כדי כך שמהמחזור שלנו יצאו שלושה זוגות. יש קבוצת תלמידים מהמחזור ההוא שנשארו ברעננה והם נפגשים ושומרים על קשר חם עד היום. בשתי השנים הראשונות משה לדור ניהל את בית-הספר באופן קצת מרושל. אמנם למדנו אך בית הספר לא תיפקד במאת האחוזים בלשון המעטה. לאור התפקוד הכושל החלטנו יום אחד לעשות שביתה. ישבנו על הדשא וסירבנו להיכנס לכיתות. סירבנו גם לדבר עם המנהל שניסה לפייס אותנו. כשהגענו לכתה י"א הופיע , שנחשב למנהל המיתולוגי של 'אוסטרובסקי'. דוד קורנגרין קורנגרין הכניס סדר בבית הספר אך נקט באידאולוגיה הרואה בהצלחה בבחינות הבגרות כמעט חזות הכל. כתוצאה מכך החלה נשירת תלמידים מסיבית, אם מקרית ואם מכוונת, כך תלמידים מתוך ה- 10 שאת כתה י"ב, המחזור שלנו סיים עם שהתחילו. למרות הסינון, אף אחד מאתנו לא עבר בגרות 70 מלאה ועשינו השלמות מאוחר יותר. במבט לאחור, שנות התיכון של המחזור שלנו, הראשון ב'אוסטרובסקי', היו ארבע שנים של כיף חברתי. נהנינו מכל רגע". שירותי הדתהתרחבו באופן משמעותי בתקופתשקולניק. נבנו בתי כנסת חדשים לפי צרכי השכונות החדשות ורעננה זכתה לראשונה . במהלך 1962- לרב ראשי ספרדי, הרב יצחקפרץ, שנכנסלתפקידב השנים, במקביל לכהונתו ברעננה, הרב פרץ הצטרף למפלגת ש"ס ושימש כשר הפנים. הרב מכהן עד היום כרב הראשי הספרדי של רעננה ובנוסף הוא חבר במועצת הרבנות הראשית. לסיום כמה מילים על סמל רעננה. שקולניק סבר שרעננה ראויה לסמל משלה ופעל כדי לממשו. המועצה החליטה לערוך תחרות נבחר הסמל 1963 פתוחה בין גרפיקאים ובסופו של דבר, בשנת של ישעיהו בן יליד, מצעירי רעננה. בסמל ישעץ הדר, ברכתמיםעל מגדל, גגותבתים, גגותמפעלי תעשייה וארובות. כל אלהמסמלים : חקלאות, תעשייה ושאיפה לצמיחה. 60 – את רעננה בשנות ה rtalmudi@gmail.com * מידע ותמונות באדיבות ארכיון רעננה ורחל ריינשטיין המנהלת. הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2021 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש נובמבר מה במגזין? תוכנית אולפן מגזין בשידור חוזר: . לזכר יצחק קינן - סופר ומשורר. 1 . סיפור מפתיע של זאב ביגון על מזל. 2 . מופע חגיגי לחודש האזרח הוותיק ברעננה - "אספרה 3 אונפוקו" מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות באתר העמותה קהילתית T . V בלשונית www . amutaraanana . co . i l ייתכנו תוספות ושינויים. העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה צפייה מהנה !

שקולניק בחנוכת בי"ס אוסטרובסקי

אילנה על המחזור הראשון של תיכון אוסטרובסקי מספרת , פרופ' לסוציו-לינגוויסטיקה (הוראת ורכישת שפות) שוהמי ברוך באוניברסיטת תל אביב ונכדתו של ראש המועצה : אוסטרובסקי פעל ברעננה תקופה קצרה בית ספר 50- "בסוף שנות ה תיכון שנכשל ונסגר. לאחר סגירתו נותרה רעננה בלי תיכון והתלמידים התפזרו רובם ללימודים בכפר סבא ובהרצליה. אני סיימתי את היסודי, נרשמתי לתיכון בכפר סבא והתקבלתי. אלא שבכפר סבא והרצליה הייתה סלקציה והרבה תלמידים מרעננה לא התקבלו. ההורים התארגנו ודרשו לפתוח בית ספר תיכון במקום הקודם שנסגר. לפתיחת בית הספר נדרשה . הוא היה על ערש אוסטרובסקי חתימתו של ראש המועצה דווי בבית חולים. התייצבו אצלו והחתימו אותו על הקמת נפתח 1960 בית-הספר שלימים נקרא על שמו. כך, בשנת התיכון החדש ששכן לפני כן בבית המגן ברחוב אחוזה, והפך מאוחר יותר לבית הנוער. משפחתי הפעילה עליי לחץ להירשם לתיכון החדש בטענה שאני, נכדתו של אוסטרובסקי, לא יכולה בשום אופן ללכת לרעות בשדות זרים. ויתרתי על כפר סבא ונרשמתי לתיכון 'אוסטרובסקי'. לאחר חיפושים רבים , איש קצת מוזר, וכמה מורים. לשנה משה לדור מצאו מנהל, תלמידים, ביניהם אני, כולנו לכיתה ט'. 70- הראשונה נרשמו כ בית-הספר היה אמור להיות "צומח" כלומר כל שנה פותחים עוד שכבה גבוהה יותר למסיימי השנה הקודמת וכך בית הספר מתמלא. המורים שגויסו היו בחלקם גרועים, בחלקם טובים לטיפה שמיע אבל בלטה משכמה ומעלה המורה למתמטיקה, מרעננה. היא הייתה מרשימה, עם הרבה כריזמה ועברית טובה.

7

11/2021 - 293 רעננה

באה מאהבה

מלכה מהולל מאת: 

שרית לוי היא מנהלת התוכן של מרכז היום בעמותה למען האזרח הוותיק ברעננה. בשיחה במשרדה היא מסבירה לי מה זה אומר

איך את מודדת עיר טובה? "נורא פשוט", היא מחייכת, "על פי מספר ואיכות המתנדבים שלה. יש לנו פה מתנדבים איכותיים שהולכים איתנו במשך שנים. ישנם גם מתנדבים מהשירות הלאומי וגם סטודנטים מרופין. גם באירועים וחגים מגיעים מתנדבים לשמח את המבקרים וגם לחלק להם שי". מה עשתה הקורונה למרכז? "הקורונה קלקלה הרבה, ועדיין לא הצלחנו לחזור למה שהיה קודם. חלק מהמתנדבים לא חזרו מחשש שיידבקו. והמרכז בכלל שינה אופי. הוא נהיה פחות פיסי ופחות חם כי אנחנו מאוד מקפידים על ריחוק פיסי. אין פעילות בינדורית כמו שהייתה, אין ריקודים ובכלל יש פחות מבקרים. אם פעם 60 באגף ב', היום ישנם 60- מבקרים באגף הרגיל ו 95 היו בקטן. אסור לשכוח שבאופן יחסי זה עוד טוב, 40- ברגיל ו כי הייתה תקופה שהייתה היסטריה של מקסימום עשרה אנשים במרחב. עם זאת, אנחנו שומרים על אופטימיות ובטוחים שבהדרגה נחזור למה שהיינו". מה הקשיים שלך כמנהלת תוכן? "מן הסתם אנחנו מוגבלים מבחינה תקציבית ועל כן פחות יכולים להביא מרצים וזמרים מבחוץ. עם זאת, אנחנו מנצלים את הכוחות הפנימיים ועושים כמיטב יכולתנו. יש לנו טקסים, אירועי חגים, מסיבות יום הולדת, אבל כמובן לא כמו קודם. משפחות שולחות סרטים ליום ההולדת של יקירם ואז כולנו צופים בהם". מה זה אגף ב'? "באגף ב' מבקרים אנשים שנפגעו קוגניטיבית. אם הייתי צריכה להגדיר מהם שלבי הפגיעה, הייתי אומרת שזה מתחיל באנשים שאינם זוכרים מה אכלו בארוחת בוקר, ממשיך בכאלה שאינם זוכרים אם אכלו ונגמר בכאלה ששכחו מה זאת ארוחת בוקר. בהתחלה יש חשש גדול מאוד מאובדן הזיכרון, אבל אחר כך יש השלמה ונכנסים לשלווה מסוימת. הקבוצה שם דינמית ותוססת וטוב לעבוד איתם. אנחנו מצליחים לשפר מעט את מצבם, וזה כמובן טוב לכל הצדדים. בסך הכול מדובר באנשים שיודעים ליהנות ולהוקיר את

בדיוק, אבל די לראות את אנשי הצוות, המתנדבים והמבקרים שנכנסים מדי מספר דקות רק לרגע לשאול שאלה, לקבל פתרון לבעיה או לוודא הגעה של מרצה, כדי להבין שהתפקיד שלה גדול בהרבה מניהול התוכן. למה בכלל צריך מרכז יום? "בן אדם מבוגר שנשאר בבית מזדקן הכי מהר", עונה שרית לוי ללא היסוס, "בגיל המבוגר חווים רבים ירידה קוגניטיבית, ירידה פיסית, וגם ירידה במצב הרוח, ועל כן חשוב שהם יגיעו למרכז היום, בו הם מקבלים מענה לרבים מהצרכים שלהם". אז מה זה מנהלת תוכן? "בדיוק מה שזה אומר, להכניס תוכן למרכז היום. אני נוהגת לחלק את התוכן לשלושה חלקים: הפיסי, הרגשי והקוגניטיבי. מבחינת הפיסי אנחנו מספקיםשיעורי התעמלות, פיזיותרפיה, הליכה נורדית ואפילו טיולים למרות שההליכה קשה למרבית המבקרים. בחלק הרגשי אנחנו מספקים הרבה מוסיקה שעושה טוב על הנשמה, חוגי אומנות למיניהם ומפגשים חברתיים. התברר לנו שאנשים מאוד אוהבים ציונות, סיפורים של פעם, נוסטלגיה ועוד כהנה וכהנה שמשמחים לבב אנוש. ואילו מבחינת הקוגניציה אנחנו מספקים הרצאות, התנסויות לשיפור הזיכרון, משחקים למיניהם ועוד". הרצאות? "בהחלט כן. אני עצמי למדתי היסטוריה באוניברסיטה, ואחר כך גם הנחיית הגיל השלישי, כך שאני בונה את ההרצאות תוך התכוונות לקהל היעד. כך למשל עכשיו העברתי הרצאה על גשרים בעולם. יצאתי מהמוחשי למופשט. סקרתי גשרים מפורסמים בכל העולם, והגעתי בסופו של דבר לגשרים בין בני אדם, לגישור, לתקשורת בונה כי הרי 'כל העולם כולו, גשר צר מאוד'. איכשהו אנחנו תמיד מגיעים לפחדים וחרדות שהם חווים, לנושאים של אמונה ומחשבה חיובית ועוד". לוי נשואה ואם לשניים, והיא שהתה שנים רבות בשליחויות בפרנקפורט ובניו יורק. היא משמשת בתפקידה במרכז קרוב לשתים עשרהשנה. "רעננה", היאאומרת, "רעננה היא עיר טובה".

8

11/2021 - 293 רעננה

מה שאנחנו עושים עבורם, אם כי לעיתים הם מאבדים את הברקסים.." ברקסים? "כן, לפעמים נוגעים יותר מדי. לפעמים אומרים דברים גסים, אבל הכול במינון סביר". מה לגבי המשפחות? "שאלה מצוינת. לבני המשפחה הכי קשה, במיוחד כשמדובר בבן או בבת הזוג. יש לנו פה קבוצת תמיכה למשפחות, מה שמקל עליהם את ההתמודדות. בכלל, הצוות פה עושה עבודה מדהימה. העבודה אינה פשוטה אך מתגמלת מבחינה אנושית ומבחינת הפידבק שאנחנו מקבלים מהמבקרים ומבני משפחותיהם". אילו יכולת לעשות כל מה שאת רוצה פה, מה הייתי עושה? שרית אינה מהססת בתשובתה: "הייתי מגדילה משמעותית את הגיוון בפעילויות. הייתי מביאה יותר אומנים ומרצים מבחוץ, יוזמת יותר אירועים ומוציאה אותם יותר לפעילויות בחוץ, אבל אנחנו עושים עבודה טובה גם במגבלות הקיימות. עכשיו למשל התחלנו פרויקט גדול של עבודות יד ביחד עם שנה 100 מרכז התרבות, נופש וספורט הצמוד לנו לכבוד לרעננה. יש לנו תחושת סיפוק וגאווה של ממש". העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל הליכה נורדית מתחילה ה שמה לקורס הליכה נורדית .16:00 יום רביעי יתרונות ההליכה הנורדית ● מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון ● שיפור כושר גופני ● משחררת כאבים ומתח בשרירים באזור צוואר וכתפיים ● מקילה על הליכה בעליות, בירידות ובשטחים חלקים ● מתרגלת ומשפרת קואורדינציה ● משפרת יציבה ומאזנת את שיווי המשקל ● צריכת קלוריות מוגברת ● פעילות נעימה בחברותה המאפשרת שיחה בזמן פעילות ● מתאים לגברים ונשים ברמות הליכה שונות ● הליכה זו מתאימה לחולי פרקינסון, כחלק משיקום וחזרה לשגרה. ● (בקבוצה נפרדת) מדריך מוסמך. ברחבה ליד מרכז תרבות כושר ופנאי מקום המפגש הראשון - רעננה. 114 ההגנה מפגשים 5 בפארק ליד שער הכניסה לאגם. סה"כ מפגש שני - פעם בשבוע. ש"ח כולל דמי רישום, ביטוח ושימוש במקלות. 360 המחיר לאחר השיעור השלישי יש לרכוש מקלות. malcamehulal@gmail.com משפרת סיבולת לב ריאה ומייעלת זרימת דם ● מפחיתה עומס מהגב התחתון וממפרקי הברכיים ●

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה מרכז תרבות כושר ופנאי חדר הכושר מוזמנים לשיעור ניסיון

מתעמלים ונהנים צ'יקונג. ● פלדנקרייז ● פילטיס מזרון ● יוגה ●

בואו ללמוד שפות הולנדית. ● צרפתית ● אנגלית ● ערבית ●

"שפת אימי" צוזאמען מועדון יידיש ללא עלות - 17:00 בימי שני בשעה מסיבת חנוכה 20:00 בשעה 4/12/21 מוצ"ש "טברנה יוונית" ערב יווני בליווי בוזוקי כיבוד עשיר והדלקת נרות לאדם ₪ 35 עלות: "ובחרת בחיים" סדנה לאלמנים ולאלמנות 17:30-18:30 ימי ראשון נופשונים ים המלח - מלון "לוט" 9-13/1/22 - 1 מחזור 16-20/1/22 - 2 מחזור "ישרוטל" מצפה רמון אבי טלמון טיולים בהדרכת: + 14-16/12/21 7/11- החל מ פרטים במרכז

חוג אורגניות ● פרשת השבוע ● שביל ישראל למיטיבי לכת ●

פיתוח קול . הילה גונן בהדרכת:

"חברותא" פעילות חברתית במוצ"ש 054-9733175 . פרטים בטל

לקבלת פרטים...הרשמה ורכישת כרטיסים 09-7720707 . בטל רעננה 114 מרכז תרבות כושר ופנאי. ההגנה

09-7747041 לפרטים והרשמה בבוקר– מרים /אסתר בשעות אחה"צ 052-2546043 נייד

9

11/2021 - 293 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

- ברחוב גאולה פרויקטים של פינוי בינוי ברעננה ✿ בקריית שרת, תתחיל חברת 'קידר' בביצוע פרויקט שנים של מאבק משפטי. 13 פינוי-בינוי בתום 138 הפרויקט כולל הריסת המבנים הקיימים ובהם יחידות 355 יחידות דיור, ובניית שישה בנינים ובהם דיור חדשות. עיריית רעננה משיקה שירות עירוני חדש בשם ✿ , המיועד לסייע לאוכלוסיות "שירות עד הבית" מיוחדות בעיר, כולל: נכים, ניצולי שואה, עיוורים, בעלי קצבת השלמת הכנסה הכוללת קצבת זקנה ועוד. במסגרת השירות יגיעו עובדי העירייה לבתי התושבים כדי להעניק להם שירותי עירייה שונים, מבלי שיצטרכו להגיע באופן פיסי למשרדי העירייה. בין השירותים שיוצעו: הנחות בארנונה, העברת זכויות, הסדרי תשלומים, בדיקת מצבי חשבון במיסים, אישור תושב, קבלת חוזה מכר/שכירות ושירותים נוספים. לתיאום שירות יש ליצור קשר עם .09-7622198 : מרכז השירות לתושב בטלפון בהנחייתה של ליאת רגב ב"יד לבנים" שבתעיתון " ✿ חזר סוף סוף לפעול. במפגש האחרון, הופיעו המרואיינים: פרופסור זרקא, פרויקטור הקורונה, האלוף (במיל) דנגוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים לשעבר והעיתונאי והסופר רינו צרור. 20.11.21- המפגש הבא יתקיים ב

מבזקים

נמצא בימים אלה במבצע מרכז היום ✿ של קליטת מבקרים חדשים. לקראת חגיגות מאה שנה לרעננה רוקמות המבקרות במרכז מיגוון של עבודות ייחודיות. כן מתכוננים במרכז לבזאר אשר יתקיים בחנוכה. הציבור מוזמן.

בסוף אוקטובר הוציאה מרים זכות, מהעמותה ✿ למען האזרח הוותיק, טיול עומק מוצלח במיוחד לאזור שפלת יהודה. בין השאר ביקרו החברים במוזיאון ח'אן שער הגיא, באנדרטת מח"ל, ובמוזיאון מורשת המשטרה המרשים. לקינוח טעמו החברים יין ביקב מוני.

- פארק רעננה מתחדש ✿ בפינת המוזיקה של גן הריחות והצלילים בפארק פוגשים אימהות ואבות או סבים וסבתות עם ילדיהם/ נכדיהם הקטנים, הלוחצים או מזיזים כפתורים שונים שמשמיעים שירים או סיפורי ילדים. צ'לו ענק, המוצב מול האגם, מפיק נעימות רכות כשמתקרבים אליו, גם בלי לגעת בו. לא מזמן הוקם קיוסק בצמוד לפינת החי, בו מתקיימת

קבלת שבת מדי יום שישי בשעה חמש אחר הצהריים, בליווי זמרים לטיניים. רוכבי האופניים למיניהם, יכולים להשתלב באחד הפרויקטים של "בכל אופן רוכבים" המיועד לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, פרויקט המלווה במתנדבים. קיימת גם קבוצת רוכבים לגיל השלישי, בליווי מדריך.

10

11/2021 - 293 רעננה

שחקנים ושחקניות של פטאנק, אזרחים 20- קרוב ל ✿ ותיקים רעננים, קיימו בחודש שעבר טורניר פטאנק פנימי, במגרשי הספורט הספורט הסמוכים למרכז הקהילתי שפינוזה, במסגרתו קיימו שלושה מפגשים שבועיים ובסופו הוכרזה הקבוצה הזוכה. המשחקים נערכו באווירה חברית והסתיימו בארוחה משותפת. משחק הפטאנק, שהומצא לפני כמאה שנים בדרום צרפת, הוא משחק חברתי משותף לנשים וגברים, המשלב טקטיקה, ריכוז, עבודת צוות וקואורדינציה גבוהה והואמתנהלבמגרשיםהנמצאיםבאווירהפתוח. את הקבוצה הקימה מרים זכות, רכזת ח.י.ל בעמותה שגם הובילה אותה במשך שש שנים.

חדרו הפרטי של המשורר נתן יונתן הועבר בשלמותו ✿ - ללובי בבית יד לבנים ברעננה

חדרו של נתן יונתן ז"ל בבית "יד לבנים" (צילומים: פרטי)

ניר קריסטל שמע בתוכניתו של יהורם גאון ברדיו כי בתו של יונתן, נטע רז, מבקשת להעביר את החדר למקום ציבורי, כדי שהציבור ייהנה ממורשתו. קריסטל נפגש עם רז ביחד עם רחל ריינשטיין, מנהלת ארכיון העיר רעננה, ובשיתוף פעולה עם ראש העיר התבצע הפרויקט המיוחד הזה. הציבור מוזמן לבקר. נערך בחודש שעבר שדולת הנשים כנס חגיגי של ✿ בחצר ביתה של סגנית ראש העיר לשעבר רינה בר טל, ששימשה שנים רבות כיו"ר השדולה ותרמה רבות לקידומה. בכנס נכחו כחמישים נשים הבולטות במאבקן לקידום נשים בחברה ולשוויון זכויות. את הכנס ארגנה מנכ"לית השדולה, בת שבע שטראוכלר, שגם הזמינה את השחקניות סנדרה שדה ויונה אליאן, המשמשת גם יו"ר השדולה, לספר על חוויות נשים בתיאטרון. שדה: "הרבה שנים הייתה לגברים קדימות גם בקביעות וגם בשכר, אבל לא רק בתיאטרון אלא בכל תחומי האומנות. היום כבר ישהתקדמות גדולה". הכנס הסתיים בקריאה שנשים ימשיכו להשמיע את קולן, להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ולעמוד על זכותן להרגיש ביטחון בכל מקום.

הגיע לרעננה לרגל שר החוץ ההודי, ד"ר ס. ג'אנשקר ✿ חנוכת האנדרטה לזכרםשל החיילים ההודיםשהפגינו גבורה עילאית בקרבות השרון במלחמת העולם הראשונה, כחלק מהצבא הבריטי. האנדרטה מוצבת ברחוב ויצמן פינת רחוב מרים ילן שטקליס. בתמונה עם רש עיריית רעננה חיים ברוידא, ראש העיר.

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

מחפשים מקום לאירוע? ימי הולדת, ישיבות ˆ אולם וחדרים לאירועים: מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ חניה נוחה במקום.

פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

מימין לשמאל: יונה אליאן, סנדרה שדה, בת שבע שטראוכלר

11

11/2021 - 293 רעננה

שריר האושר

דורות של אנשי רוח, פילוסופים ופסיכולוגים התלבטו לגבי מהות האושר והדרכים לממשו. אחד מהם, עוּת ְ ל וּר ֶ ב ֶ ל ה ֹ ּ כ ַ ה ה ֵּ נ ִ ה ְ שׁ ו ֶ מ ׁ ָּ ש ַ ת ה ַ ח ַּ שׂוּ ת ֲ ע ַּ נ ׁ ֶ ים ש ׂ ִ ש ֲ ע ַּ מ ַ ל ה ָּ ת כ ֶ י א ִ ית ִ א ָ פסימי למדי, ששמו קהלת, אמר: "ר ". דני הורוביץ, גמלאי נמרץ ואופטימי מרעננה, בעל רקע עשיר בפעילות חברתית בעבר ובהווה ובעל ַ רוּח מזג שונה לחלוטין מקהלת, החליט לאחוז בקרניו את מושג האושר החמקמק ולהסביר לבני גיל הזהב איך להפוך את חייהם למאושרים יותר. זאת הוא עושה באמצעות ספר שכתב: "האושר בגיל הזהב". שוחחתי עם דני הורוביץ על האושר ועל הספר.

ֿבחיים לא הכול בשליטתנו. אולי גם הדרך אל האושר לא באמת בשליטתנו? 10% , מגורמי האושר מקודדים בגֶנים 50% , "על פי מחקרים שהם 40% בנסיבות חיצוניות משפחתיות וחברתיות. נותרים בשליטת האדם עצמו וכדי לשלוט בהם יכול וצריך האדם ללמוד אותם. קודם לכל, על האדם להחליט שהוא רוצה . ברצוני להדגיש, אני עושה 40% להיות מאושר במסגרת אותם הבחנה בין שמחה, עליצות והתרוממות רוח לבין אושר. בעוד שלושת הראשונים הם דברים זמניים, אולי אפילו רגעיים, האושר הוא תחושה מתמשכת של שביעות רצון מאיכות החיים. האדם המאושר מתרפק על ההווה ושמח בחלקו. מגיעים לזה דרך הנאות החיים, כמובן, אבל בראש ובראשונה דרך יצירת משמעות לחיים". מה ההבדל בין אושר בכלל לאושר בגיל השלישי? "יש פרק בספר ששמו: "העולם לא רק של הצעירים" והוא דן בדיוק בנושא זה. בממוצע, אדם שמגיע לגיל השלישי מגיע לשיא האושר שלו. רמת האושר על ציר הזמן נראית כמו האות . כשאנו ילדים אין לנו יותר מדי דאגות ורמת האושר גבוהה. U בבגרותנו אנו מגלים את העולם הלא מושלם, לוקחים אחריות על חיינו ובונים אותם והדבר מלווה בהרבה קשיים – זוגיות, ילדים, קריירה - שמורידים את רמת האושר. בגיל השלישי אנו מגיעים לשיא בשלושה תחומים: משאבינו הכלכליים, כמות הזמן הפנוי העומד לרשותנו וניסיון החיים שלנו שהוא למעשה חכמת חיים. הדבר אמור להעלות את רמת האושר שלנו אם נדע איך לנצל בצורה נכונה את שלושת המשאבים לעיל, ובכך דן הספר". האם משבר הקורונה ערער את היסודות עליהם בנית את ספרך? "בספר יש פרק ששמו: "האושר בתקופת משבר" אותו כתבתי בעקבות משבר הקורונה. כולנו חווים משברים כאלה ואחרים במשך החיים למשל מלחמה, גירושין, מחלה קשה ועוד. צריך להיות מוכנים תודעתית וגם פיזית למשברים שבדרך כלל מגיעים באופן בלתי צפוי. הדבר היחיד שצפוי בחיים הוא שיהיו משברים. למשל, אני ממליץ שכל אחד יתחיל להכשיר את עצמו ליציאה לגמלאות כארבע שנים לפני שזה קורה בפועל, כדי לדלג על משבר אפשרי בזמן אמת. אני באופן אישי עברתי ניתוח לב פתוח להחלפת מסתם שניפגע מחיידק אלים. זה ניתוח קשה והשיקום אחריו ארוך ומייגע.

רן תלמודי מאת: 

הספר הוא מעין ארגז כלים להבנת האושר והעצמתו בגיל הזהב והוא דן במגוון רחב של נושאים: במשמעות האושר והגורמים לו, בחשיבה חיובית, ניהול רגשות, ההבדל בין עושר ואושר ואהבה עצמית, המעגל המשפחתי והחברתי, יחסים זוגיים, פרישה מהעבודה, תכנון והתנהלות פיננסיים, תרבות הפנאי ובריאות.

(מתוך המילון)

בתל-אביב. למד משפטים 1946 דני הורוביץ נולד בשנת ושימש לאורך שנים סגן היועץ המשפטי של התעשייה האווירית לישראל. דני נשוי, אב לשלושה בנים וסב לארבעה. איך הגעת לנושא האושר? "בעיניי להיות מאושר הוא התכלית העליונה של חיינו, ואני ניתלה באילנות גבוהים כמו אפלטון ואריסטו שהניחו את האדנים עליהם בנויה הפילוסופיה המערבית שגם גורסת כך. אבות האומה האמריקאית אפילו הכניסו למגילת העצמאות של ארה"ב את הזכות לאושר. לפני עשרים שנה התחלתי לקרוא ספרות בנושא ולהשתתף בסדנאות וקורסים. רציתי 'להָאָשיר' את עצמי. במקביל עקבתי במשך שנים אחר התנהגות אנשים סביבי והבחנתי שבעוד אני מעצים את אושרי שלי, אחרים אינם יודעים כיצד לעשות זאת. בדקתי ומצאתי גם שרוב הספרות אודות האושר מכוונת לגילאים צעירים בעוד שבני הגיל השלישי מקופחים. לפני ארבע שנים התיישבתי לכתוב את הספר "האושר בגיל הזהב". ולאחרונה הוא יצא לאור".

12

11/2021 - 293 רעננה

סיגלתי לעצמי מחשבה חיובית ונאחזתי בתפילת השלווה הידועה בה האדם מבקש את האומץ והכוח לשנות את אשר הוא יכול, את השלווה לקבל את הדברים שאינו יכול לשנות, ואת התבונה להבדיל בין השניים. אני מאמין שבזכות אלה ובזכות הכושר הגופני אותו טיפחתי במשך השנים הניתוח עבר בהצלחה והשיקום היה מושלם. חזרתי לעצמי עם פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, פעילות התנדבותית ענפה וחיי משפחה וחברה מעולים. משבר הקורונה מחזק את טענתי על פוטנציאל האושר הגלום בגיל השלישי. בזמן הסגרים הצעירים יצאו לחל"ת, נאלצו לשבת בסיר הלחץ הביתי עם ילדיהם הקטנים וזו הייתה תקופה קשה מאוד עבורם. הסגרים היו קשים גם לגמלאים, אבל הם לא איבדו עבודה והבידוד בבית היה יותר קל עבורם מאחר שהגוזלים עזבו את הקן".

איזה מהדברים בהם אתה דן בספר אינך מיישם? "ראשית אומר שכל דבר עליו המלצתי בספר, ניסיתי לחוות באופן אישי. לשאלתך, כחלק מלימודיי על האושר ניסיתי ללמוד מדיטציה. לקחתי קורס בן שמונה מפגשים וביצעתי את כל שיעורי הבית. חלפו מספר חודשים של ניסיונות מדיטציה והגעתי למסקנה שזה לא בשבילי. כתבתי בספר על מדיטציה וגם הודיתי שהיא לא עשתה אותי יותר מאושר, אך אולי אחרים יפיקו ממנה תועלת. דבר נוסף בו דנתי בספר הוא אמונה דתית שיש לה פוטנציאל להעצים את האושר. אני עצמי לא אדם דתי". מהם עיסוקיך היום? "אני מתנדב בכמה מסגרות: אני חבר במועדון לָיונס (ארגון התנדבותי) בסניף רעננה, אני משוחח טלפונית שלוש פעמים בשבוע עם אישה גלמודה וחולנית להפגת בדידותה, פעם בשבוע אני וחברים צועדים ברחובות רעננה עם דיירים מ'בית חלומי' שהם אנשים עם מוגבלויות יש לי תכנית שמתעכבת בגלל הקורונה: להרים חוג נגרות עסקי/חברתי בחטיבת 'אלון' בו משתתפי החוג, שהם תלמידים בחטיבת 'אלון' יבנו עבור העירייה שולחנות, כסאות ועוד. בנוסף לכל אלה אני משחק סקווש עם חברים שלוש פעמים בשבוע". בנטרול הגורמים הגנטיים והסביבתיים, הורוביץ מאמין שהאושר ניתן להשגה ביחוד בגיל השלישי ועל האדם להשקיע את המאמץ הנכון כדי להשיגו ולשמרו, כפי שהוא ): "במהלך השנים הרבות שבהן 147 ' מסביר בספרו (עמ אני עוסק בנושא האושר נשאלתי לא אחת: מה לך שאתה עדיין ממשיך לקרוא ספרים נוספים על האושר... הלוא אתה כבר מומחה בתחום. תגובתי לתמיהה הזו היא, כפי שאין זה הגיוני לשאול ספורטאי מצטיין מדוע הוא עדיין ממשיך להתאמן מדי יום, כך אין זה נכון לשאול מדוע אני מתמיד לעשות זאת בחדר הכושר הרגשי. .. אני משתדל לתחזק את הכושר הרגשי שלי בשיטתיות כדי למנוע מעצמי ככל האפשר מעידות רגשיות ולהעלות את אושרי מעבר למפלס הקיים. האושר הוא משהו שצריך לעבוד עליו ולתחזק אותו מדי יום ביומו". מי שנחשב לפורץ דרך בתחום וקדם להורוביץ הוא ד"ר טל בן שחר שפרסם חמישה ספרים בנושא האושר. הוא מרצה על פסיכולוגיה חיובית גם באוניברסיטת הרווארד בארה"ב וגם במרכז הבינתחומי בהרצליה. הקורסים שלו מלאים עד אפס מקום ללמדנו מה רמת האומללות בעולם. הוא טוען, שהאושר הוא נקודת המפגש בין הנאה ומשמעות, וכי הקשר עם אחרים הוא חשוב לאין שיעור. ישנם, מן הסתם, אנשי אקדמיה אחרים שסותרים את הגישה האופטימית הזאת, אולי בגלל שהם אומללים. אנחנו נמשיך לשמוח. rtalmudi@gmail.com

נניח שאדם פעיל בנושא מאוד משמעותי לגביו אך הדבר כרוך בקשיים, אפילו בסבל. מה אתה אומר על זה? "נכון, פעילות משמעותית יכולה להביא בצד ההנאה גם קשיים וסבל. קח לדוגמא את כתיבת הספר. היו לי ויכוחים לא מעטים עם העורך. היה תסכול מזמן התגובה של ההוצאה לבקשות שלי, ועוד הרבה דברים שהפכו את הוצאת הספר לדרך חתחתים. היו לי לילות של נדודי שינה לפני הבחירה באחת משתי הוצאות ספרים איתן דנתי בהוצאת ספרי. בנוסף, הרגשתי משא כבד על כתפיי במאמץ לוודא שהעובדות עליהן כתבתי אכן נכונות. עם כל הקשיים הללו, אני מרגיש סיפוק עצום מהוצאת הספר. זה משמעותי מאוד לגביי. אני מאמין בדברים שכתבתי".

13

11/2021 - 293 רעננה

ימי החנוכה אינם רק שלנו מה הקשר בין סופגניה לספונג'ה ולספונג'? מדוע לא שיחקו בארצות המזרח בסביבון בחג החנוכה? מהו מקורו אביבה קניג מאת: 

של הניגון המפורסם של "מעוז צור ישועתי?" על אלה ועל עוד שאלות מסקרנות רבות ענתה לי באריכות ד"ר אסתר שקלים, משוררת ישראלית, פמיניסטית מזרחית. וחוקרת קהילות ישראל ואוצרת אמנות יהודית. אישה מרתקת היא אסתר. פגשתי אותה בביתה הרענני המלא וגדוש כלי קודש הקשורים למנהגי ישראל. על הקיר תלוי שטיח ארוג מצמר המספר אתתולדות עמנו. ולא בכדי הוא, שכן אסתר היא בתו של פרץ שקלים, סוחר השטיחים הידוע. אסתר עלתה לארץ מטהרן בגיל ארבע. בהיותה תלמידה בבית-הספר בארץ סיפרה המורה לילדי הכיתה שבליל הסדר שמים על שולחן הסדר כוס לאליהו הנביא, וכשהוא בא הוא מברך את כולם, ומבלי שנראה הוא שותה מהכוס. "חזרתי הביתה עצובה מאד", היא זוכרת בברור, "כי אותי אליהו לא יברך. מה אנחנו לא כמו כל היהודים? הסתבר לי בדיעבד שאצל יהודי פרס לא היה מנהג כזה להכין כוס לאליהו הנביא. כשגדלתי התחלתי לחקור את העניין, וכך הגעתי לחקר מנהגים בקהילות ישראל".

אסתר שקלים

אז תספרי לי קצת על מקורות מנהגי החנוכה "השיר 'מעוז צור' מקורו בכלל בגרמניה. הלחן הוא מנגינה והיא הייתה כל כך אהובה על 13- כנסייתית מהמאה ה האנשים, שהרבנים באירופה חששו מכך שיהודים ישירו מילים של גויים. מה עשו? הם לקחו את המנגינה ושידכו לה מילים ותוכן יהודיים. כך קרה שקהילות המערב הושפעו ממזמורי המערב וקהילות המזרח הושפעו מהמזמורים המוסלמים". האם העם היהודי נזהר תמיד מהשפעות זרות? "הרבה מנגינות של פיוטים אשכנזיים נגנבו מהנוצרים. כל תרבות הבאה במגע עם תרבות אחרת לאורך זמן והיא במיעוט - קרוב לוודאי שתושפע ממנה בדרך זו או אחרת. היהודים, שחיו במשך אלפי שנים בקרב עמים אחרים, לא יכלו שלא להיות מושפעים מהם בדרך כלשהי אם בשפה, או בלבוש, או במאכלים או במנהגים. אך טבעי הוא. גדולתם של חכמינו ז"ל היא בכך שהם הבינו שההשפעות הן בלתי נמנעות ולכן אפשרו אותן, אך ניסו לאמץ רק את הדברים החיוביים ובכל מקרה עשו זאת באופן מבוקר. כך הסכימו רבים מהם להכניס לתפילה לחנים זרים ופופולאריים שכל הרחוב שר ובלבד שמילותיהם יהיו מן המקורות היהודיים. למחזור השנה ומחזור החיים היהודי חדרו כל מיני מנהגים של עמי הסביבה לאחר "שגויירו" כדת וכדין וקיבלו משמעות ונשמה יהודיים והועלו בקודש". איך הגיעו הסביבונים? "בארצות המזרח לא ידעו דבר וחצי דבר על הסביבונים. היום מלמדים את הילדים בבתי הספר שמשחק הסביבון הוא זכר לתלמידים שיצאו ליערות ללמוד תורה ושיחקו תוך כדי, כך שאם יבואו היוונים יראו ילדים משחקים ולא ילדים הלומדים תורה. אבל אצל עדות המזרח לא היה סביבון. וכל כך למה? כי גם את המשחק הזה הבאנו מהגויים בגרמניה. יהודי גרמניה אהבו את המשחק הזה שבעצם היה רולטה: אתה מסובב את הסביבון ויודע אם הרווחת או הפסדת לפי האות עליה נופל .NGHS : הסביבון. היו עליו אותיות לטיניות

אסתר שקלים מדליקה חנוכיה כעולה חדשה בגן בארץ

14

11/2021 - 293 רעננה

-"גנץ" הכול שלך, G , -"נישט" (בגרמנית) לא הרווחת N -"שליכט" הפסדת. S , -"הלף" חצי H ואז אנחנו גיירנו אותו: נ-נס ג-גדול ה-היה ש-שם. אנחנו תמיד גיירנו את המנהגים. יהודי אשכנז פשוט קיבלו השפעה נוצרית ויהודי המזרחקיבלו השפעהמוסלמית. ואנחנו "מעליםבקודש" ונותנים משמעות דתית ולאומית. כך אנחנו שורדים כי כך אנחנו מצליחים לשמור על הייחוד שלנו". ומה באשר לחנוכיות? "מנהג הדלקת נרות בחנוכה הוא הלכה, אבל הנר הנוסף, השמש, אינו חלק אינטגרלי מנרות החנוכה. הוא נועד להאיר במקרה שתהא הפסקת חשמל ונוכל לקרוא לאורו, שהרי אסור לקרוא לאור נרות החנוכה. אלו היו בגדר 'לראותם בלבד' ואילו השמש יכול היה לשמש אור במיוחד בבתי העניים".

ולמורשת הקהילות במשרד החינוך וכתבה ערכות לימוד, ספרים ומאמרים העוסקים במורשת קהילות ישראל. כיום היא גימלאית וממשיכה בעבודות המחקר. היא עדיין מרצה מבוקשת ומופיעה לעיתים קרובות בתקשורת. לאסתר שלושה ילדים, כולם נשואים: ענבל –מנהלת אגף מקרקעין ברכבת הקלה, ארז מהנדס בכיר במפעל מתכת, והצעירה איילת עובדת בחברת הייטק. חנוכה שמח! Kenig1@bezeqint.net

"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה"

תושבת העיר שרה ירום ) הלכה 85( וילידת הארץ לעולמה לפני שבועותאחדים. בשנותיה האחרונות התנדבה שרה, אישה יוצאת דופן בתכונותיה הטובות, במרכז היום לאזרח הוותיק ברעננה. מאור פנים, עין טובה, הליכות נעימות ולב רחב אפיינו אותה. בנוסף גילתה שרה בקיאות רבה בספרות עברית וזרה, בהיסטוריה ובתנ"ך. לא פעם סייעה למרצים לדייק בפרטים.

אסתר בביתה. ברקע השטיח המספר תולדות הים היהודי

סופגניה חמה ומתוקה? "מקור המילה 'סופגניה' הוא המילה היוונית סופגנוס שפירושה ספוג אוורירי. המילה הגיעה לשימוש בתור ספונג'ה וספונג'. המרוקאים אוכלים בחג ספינג' מלשון סופג. נהוג לאכול מאכלים בשמן זכר לשמן במנורת המקדש. בהרבה קהילות נוהגים לאכול גם מאכלי חלב זכר ליהודית שהשקתה את שר צבא יוון וכרתה את ראשו וכך הצילה את עם ישראל. הסיפור מופיע בספר יהודית שהוא אחד מהספרים החיצוניים של התנ"ך. עוד מנהג בקרב יהודי צפון אפריקה הוא לחגוג בראש חודש טבת, שנופל בחג החנוכה, את חג "עיד אל בנאת". ביום הזה הנשים אינן עובדות, מתאספות יחד, עושות חגיגה והגברים מביאים מתנות. זהו חג פמיניסטי ממש", מחייכת אסתר. אסתר למדה לתואר ראשון היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית באוניברסיטת בר אילן . אז יצאה עם משפחתה לשליחות בוושינגטון שם סיימה תואר שני בהצטיינות באוניברסיטת וושינגטון ולימדה בבית ספר יהודי. כשחזרו ארצה המשיכה ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בהמשך עבדה במוזיאון ארץ ישראל ושימשה מנהלת המרכז למורשת קהילות ישראל, וכן הייתה מדריכה מחוזית וארצית לאומנות יהודית

ציפי לוין גדלה איתה בדירה עם מטבח משותף ברחוב הקישון בתל אביב. כעבור שנים רבות נפגשו שוב ברעננה. שרה הייתה מפקחת במשרד החינוך והתאלמנה בגיל צעיר מבעלה אביגדור אחרי שנים של מחלה. לוין: "לקחתיאותהאיתילכלהתנדבות.התחלנו בנעמ"ת. היא הכניסה אותי ואת בעלי שמוליק, ז"ל, לפל"ח, פעילות למען האזרחים הוותיקים שם עשינו דברים טובים למען הנזקקים. אח"כ עשינו שתינו למען נשים במועצת הנשים העירונית בראשותה של עדית דיאמנט. התנדבנו גם במרכז הקליטה. קיבלנו עולים שהגיעו בלילה מארגנטינה בעלייה הגדולה. בבית גיל הזהב פתחנו חדר קריאה עם טלוויזיה ועם אפשרות לשבת ולשוחח. העברנו את המכללות לבית יד לבנים בתמיכתו של ראש העיר, זאביק בילסקי. גם במאו"ר, בניצוחו של צבי נדב, פעלנו רבות. ובסופו של דבר עשתה שרה רבות גם במרכז היום. בין לבין שיחקה ברידג' ובילתה עם חברתה הטובה אהובה ברוידא ב"פאלאס" רעננה. שרה הותירה שני בנים

וחמישה נכדים. יהי זכרה ברוך.

15

11/2021 - 293 רעננה

ח'אלד חוסייני אלף שמשות זוהרות / במאי: נועם שמואל תיאטרון גשר

תיאטרון

נאוה וינגרטן מאת: 

הסיפור הלא פשוט של ח'אלד חוסייני, מי שכתב גם את "רודף העפיפונים", עולה על במת התיאטרון וזוכה לעיבוד יוצא דופן ברגישותו וביכולתו להעביר את המילה הכתובה לבמה. הסיפור עוסק בחברות אמיצה ובאחווה נשית בעולם אלים ואכזר. המחזה מתאר את החיים האמיתיים באפגניסטן לפני ואחרי כניסת האמריקאים. זהו סיפורן של מרים (הלנה ירלובה /נטע שפיגלמן) ולילה (רוני עינב) שתהום עמוקה פרושה ביניהן הן מבחינת הדרך בה חונכו והן בתפיסת המציאות שלהן.

"אלף שמשות זוהרות" של תיאטרון "גשר" יוצג ביד לבנים ברעננה במהלך חודש נובמבר. צילום: ישעיה פיינברג

, לסנדלר 15 עם זאת הגורל האכזר של שתיהן הפגיש ביניהן. מרים היא ממזרה שאימה התאבדה והיא נישאת בכפייה בגיל אלמן ומבוגר, רשיד (דורון תבורי/מיקי לאון). היא נשואה קרוב לעשרים שנה אך אינה מצליחה ללדת. לילה (רוני עינב), שמאבדת את משפחתה במלחמה, ונישאת בלית ברירה לרשיד כאישה שנייה. 14 היא צעירה יפהפייה בת מרים מקבלת קשה את האשה הצעירה והמצב מחריף כשלילה יולדת בת לרשיד. עם עליית הטאליבן מחריף הרעב בבית, ורשיד הופך אלים ומסוכן. שתי הנשים המפוחדות והמאוימות תדיר, מתקרבות זו לזו ומתחילות לשתף פעולה, עד ההחלטה הגורלית לשנות את מצבן גם במחיר כבד. ), את קורות עמו תחת משטר הטאליבאן קמים לתחייה כיום עם 2007( התיאורים של חוסייני, שהוא עצמו ערק למערב נטישת האמריקאים את אפגניסטן. המשטר אמנם מנסה להציג תמונה מעודנת, אך האיסורים מתרבים. נשים מנותקות מהחוץ, מוכנסות לבתים, לשליטה מלאה של האב/בעל. הן אינן יכולות ללמוד, והן נאנסות תדיר ע"י החיילים. ההצגה קשה לצפייה, והידיעה שמדובר בתיאור נוקב ואמיתי עד להחריד של המציאות היומיומית באפגניסטן עוד יותר מקשה על הבליעה. גם מי שקרא את הספר אינו יכול שלא להתפעל מהעיבוד המופלא על הבמה. קאבול מתגלה על הבמה כחשוכה וכבועטת, Nava_win@yahoo.com וצוות השחקנים מפליא לגלם את הדמויות של חוסייני.

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מרכז יום לאזרח הוותיק בשיתוף ח.י.ל

דרושים מתנדבים מתחום הרפואה

האם קרה לך שנפלת בשנה האחרונה? – פעם או פעמיים .... אם התשובה חיובית את/ה נמצא/ת בסיכון לנפילה נוספת שיכולה להסתיים, חס וחלילה, בשבר או בפציעה אחרת.

10:30 בשעה 04.11.21 יום חמישי ♦ שירים מתוך מחזות זמר. מרצה: עמי רוניס. 10:30 בשעה 11.11.21 יום חמישי ♦ הופעה של הזמר טושקו. 10:30 בשעה 18.11.21 יום חמישי ♦ הופעה של קובי ובר והאקורדיון. 10:30 בשעה 25.11.21 יום חמישי ♦ הופעה של הזמר דניאל תמיר והגיטרה. מכירות במרכז יום: מכירת של תיקים ותכשיטים. 03.11.21 יום רביעי ♦ מכירת בגדי נשים. 15.11.21 יום שני ♦ מרכז יום לאזרח הוותיק 2021 תוכניות מיוחדות לחודש נובמבר

אל תקח/י סיכון לנפילה נוספת!

בוא/י להתאמן בהליכה מבוקרת על מכשיר הליכה שנבדק ואושר במחקר קליני ובאישור משרד הבריאות, לשיפור הליכה ושיפור קוגניטיבי למניעת נפילות. (המכשיר כבר בפעילות ולמשתמשים בו יש שיפור ניכר במספר פרמטרים מומלץ מאוד גם לחולי פרקינסון. שיפורטו בשיחה אישית). לקבלת פרטים והרשמה נא לפנות למרים זכות – קידום בריאות בגיל השלישי, בעמותה למען האזרח הוותיק רעננה. 052-2546043 : , אחה"צ 09-7747041 : טלפון בשעות הבוקר

* ייתכנו שינויים בתכנית.

להרשמה - מרכז יום לאזרח הוותיק 09-7711598 ☎

16

11/2021 - 293 רעננה

בעקבות התנ"ך בירושלים

בלומה בינשטוק מאת: 

לקראת החנוכה להלן הצעות לביקור ירושלמי עם המשפחה כולל ילדים מגיל הגן. אירועים המוזכרים 60 בסינמה סיטי על גג הקניון נבנה פרויקט המייצג מעל מתחם עיר התנ"ך: בתנ"ך, כולל סיפור תיבת נח ובעלי החיים שבתוכה בגודל טבעי. לכל מיצג הוצמדו הפסוקים המתאימים. סיור מודרך כלול בכרטיס הכניסה. רצוי לבדוק באתר לפני ההגעה. שוכן בעיר העתיקה. המכון עוסק במחקר ולימוד המקדש. במהלך השנים נבנו כלים מכון המקדש המשוחזרים על פי המקורות. כלים אלה, יחד עם ציורי שמן מרהיבים מעולם המקדש, וכן בגדי הכהונה וכלי הזמר, משרים חוויה מיוחדת. במקום גם דגם של בית המקדש עשוי שיש עם עיטורי זהב ונחושת.

טיול

מתחם עיר התנ"ך

) אל הבולטים בסיפורי התנ"ך. באמצעותאביזרים, תלבושות, רקעים 58 זהו מסע מצולם בעיר העתיקה (רח' חב"ד לחיותאתהתנ"ך: וטכנולוגיה מתקדמת מתאפשרת כניסה אל תוך העולם הקסום של תקופת התנ"ך. במהלך הפעילות מצטלמים ומקבלים מזכרת אישית או קבוצתית. מצוי בגבעת רם מול מוזיאון ישראל. הממצאים הארכיאולוגים מתמקדים בארץ-ישראל בתקופת המקרא מוזיאון ארצות המקרא ובארצות המזרח הקדום: בבל, פרס, אכד, שומר, ארם ומצרים. במקום אוסף גדול של חותמות עתיקות. נבנה במיוחד כדי לספק תנאים מתאימים לכתבי יד קדומים שנמצאו במדבר יהודה – המגילות היכל הספר שליד מוזיאון ישראל הגנוזות, מגילות קומראן. במקום נמצא גם כתב היד המדויק ביותר בעולם לפי נוסח המסורה-כתר ארם צובא. נמצא היום עדיין רק בשלבי תיכנון והוא עתיד להיבנות בירושלים או בסביבותיה. הוא יוקדש למקרא ולגיבוריו והוא בית התנ"ך ישמש בית לתערוכותקבע ותערוכותמתחלפות. מלבד כרכיםשל התנ"ך בכל השפות יהיו במוזיאון תערוכותאמנות בהקשר לסיפורי התנ"ך, גן פסלים שיוקדש לדמויות מהמקרא ותערוכות שיעסקו בחיי היום יום בזמן התנ"ך - שיכללו שחזור של כלים חקלאיים, מבנים ומזונות מהתקופה. בנוסף ישמש המוזיאון כמרכז קונגרסים אקדמי שיעסוק בחקר התנ"ך. Shinbet37@gmail.com

דניאל סילבה האלמנה השחורה / יהודית הלפר מאת: 

ספר

העובדת כרופאה במיון בבית החולים "הדסה" 33 דוקטור נטלי מזרחי היא רווקה בת בירושלים, בתקופת האינתיפאדה השנייה. היא מטפלת בפצועים המגיעים לבית החולים בלי להבדיל בין מחבלים מרצחים לבין קרבנות חפים מפשע. ורק כשהיא מגיעה לדירתה הצנועה בה היא מתגוררת בגפה, היא מרשה לעצמה להתפרק. יום אחד מגיעה לביתה שליחה של המוסד המצליחה לגייס אותה לארגון ולשלוח אותה לשליחות עלומה, רבת סכנות אך פטריוטית. בהיותה עולה חדשה מצרפת היא דוברת שלוש שפות: עברית, צרפתית וערבית וגם בשל כך, אם כי לא רק, היא נמצאה מתאימה למשימה.

עוזי נבות, ראש המוסד, וגבריאל אלון, סוכן המוסד הוותיק, המועמד לרשת את נבות, מציעים לה להיכנס לשורות דאעש בסוריה תחת סיפור כיסוי. ד"ר נטלי מזרחי הופכת להיות ד"ר לילה הדאווי, רופאה צרפתייה ממוצא פלשתינאי, שאיבדה את אהובה, פעיל דאעש, שנלחם "מלחמת קודש" למען האסלאם. בפרויקט משותף של קבוצת אלפא מהביון הצרפתי והמוסד נבנית עבורה מרפאה בפרוור עלוב של פאריז, בו מתגוררים המהגרים המוסלמים קשי היום. הפעילות מתרחשת דווקא בצרפת, כיוון ששם אירע פיגוע קשה במוזיאון יהודי שהיה בעצם מתחם של המוסד, שבראשו ישבה סוכנת המוסד. צלאח א־ דין, האחראי לפיגוע, הוא רב־מרצחים חמקמק שזהותו לא ידועה לארגוני הביון הבינלאומיים. הוא מוגן על ידי רשת מיומנת וסבוכה, שמגייסת ומאמנת טרוריסטים וטרוריסטיות, ומותירה את המערב חשוף ופגיע. המסוכנת שבין המגויסות שלו היא "לָה וֵו נוּאר", האלמנה השחורה. האם תצליח ד"ר נטלי מזרחי ללכוד את רב המרצחים ולחזור לביתה בשלום? הרומן "האלמנה השחורה" הוא אחד מתוך שישה עשר ספרים שגיבורם הוא גבריאל אלון. הסופר סילבה, הוא אמריקאי המתגורר בפלורידה עם אשתו, עיתונאית הטלוויזיה ג'ימי גנגל, והתאומים לילי וניקולס. ספריו תורגמו ליותר משלושים שפות והופיעו בראש רשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס". לצורך התחקירים לספריו הוא קרא מאות ספרים וכתבות וביקר פעמים רבות בארץ. הוא נפגש עם סוכני מוסד בדימוס ובהם מאיר דגן, עימו התיידד במיוחד. קוראים רבים משוכנעים שסילבה הוא ישראלי. הספר כתוב בכישרון רב ובמתח ההולך וגואה להנאתם של אוהבי הז'אנר. Yehudit_helfer@walla.co.il

17

11/2021 - 293 רעננה

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker