עדכן רפואת שיניים גיליון 205 ספטמבר-אוקטובר Update no.205 September-October 2026

x

205 גליון 2026 ספטמבר - אוקטובר

205/2026

בגליון זה

- מזיהוי אנטומי לתמיכה בהחלטה CBCT בינה מלאכותית ב- n קלינית

בינה מלאכותית בסריקה תוך-פומית - נוחות ודיוק במבחן n

2026 205 עדכן רפואת שיניים - גליון

כאב שיניים שאינו מהשן - אתגר ההבחנה בין כאב אודונטוגני n ללא-אודונטוגני - מה באמת השתנה. מדורות חדשים ועד הדפסה 2026 זירקוניה n תלת-ממדית

adkandent@gmail.com לקבלת הניוזלטר השבועי והעדכן בגרסה הדיגיטלית מדי שבוע:

התאמה מושלמת לכל מרפאה

בחרו את הדגם שמתאים לכם בהתאם לתקציב ולצרכי המרפאה .1 סורק . תצורה 2

. מסלול שירות 3

POD

TRIOSCare

TRIOS6

MOVE PRO MOVE +

by

TRIOS 5

TRIOS 3

TRIOSOnly

TRIOSCore

Shvadent Care

by

מתחייבים לרמת השירות הגבוהה ביותר

Training with a Personal Touch The Private Academy By Dr. Bernard Dahan Bernard Dahan

מלון קראון פלאזה, חיפה | 15.1.2027 יום שישי, | יום עיון

The Fox: ״ Tame me ״ "The Little Prince: "What does it mean to Tame?" "What does it mean to Tame?"

SAVE THE DATE

The fox: "To Tame is to create a Bond between oneself and another..."

The Dental Clinic "A World of Communication"

האם ידעתם? מהמסרים שאליהם אנו חשופים, 80% ״כ- הינם בלתי ישירים ולא מילוליים״

אנו, כרופאים, מתאמצים לשפר את יכולתנו ע"י השתלמויות או הכשרות מקצועיות אך הן לא תמיד ממלאות את הצפיות ואינן מבטיחות הצלחת הפרקטיקה. מתברר כי התפתחות מרפאה תלויה ביכולתו וכישרונו של הרופא לתקשר טוב עם סביבתו.

"כי תקשורת היא המפתח להצלחה"

mpc@m-m-m.co.il | 054-7701972 לפרטים והרשמה: לי חן מעמ + ש״ח 850 עלות

04-8244991 ’ , פקס 04-8343333/2 ’ . טל 34613 , חיפה 78 שד’ מוריה e-mail: mpc@m-m-m.co.il | www.m-m-m.co.il

Shining 3D מבית חדש

Aoralscan Lynk

גרם( – מאפשר עבודה ארוכה ונוחה ללא עייפות. 106) עיצוב קל במיוחד – התקנה מהירה, ללא כבלים או מתאמים Plug  Play Type-C חיבור מיותרים. (Mini † Standard † Big Tip) תאימות לסדרת שיינינג – ראשים מתחלפים לכל מצב קליני. זרימת עבודה דיגיטלית מלאה – מסריקה ועד לתוצאה סופית, ללא שלבים מיותרים. מבצע מטורף לזמן מוגבל! עגלה + מחשב + סורק ש״ח 29,000 בלבד

30/11 עד גמר המלאי / עד

לא תהיו מרוצים ? בתוך חודש - זיכוי מלא לרכישת סורק אינטראורלי מכל דגם אחר בשוודנט

facebook.com/Shvadent

אזור ,24 המצודה

web@shvadent.co.il

054-6060200

03-6534000

Shining 3D מבית חדש

Aoralscan Elf אינטראורלי סורק שילוב של סורק קל במיוחד עם ביצועים גבוהים, מהירות מוגברת ודיוק מרשים. מאפשר זרימת עבודה חלקה, נוחות מטופל גבוהה ותוצאות קליניות מצוינות, בקלות ובמהירות

מודולים מתקדמים כלולים: סימולציית יישור שיניים מעקב מדוייק אחרי נתוני הפציינט ושינויים , עיצוב אוטומטי של סדים וריטיינרים indirect bonding הכנת סד ל תכנון מודלים ע״י בינה מלאכותית שניות בלבד לכתר להדפסה מיידית. 60 ב ai - ֿעיצוב כתרים ב זיהוי אוטומטי של קו סיום, סריקה משופרת , שליטה בתנועה לשמירה על היגיינה, תצוגת חום למגעי סגר וסינון רקמות רכות לנתונים נקיים. קל ונח לאחיזה גרם בלבד 106 Plug Š Play חיבור טייפ סי קל ונח לתפעול גדלים שונים לכל מצב- 3 - ראשי סריקה ב – ללסתות מחוסרות שיניים ושתלים. Big Tip – לסריקת בוגרים. Standard Tip – לסריקת ילדים ומטופלים צעירים. Mini Tip חדשה לרישום סגר מדויק ללא IntelliBite מערכת התאמות ידניות. לחיסכון בזמן כסא, פחות עבודות חוזרות ושיפור נוחות מטופל. Heatmap) סגר מדוייק באמצעות השוואת נקודות מגע אמיתיות .(Visualization

ניהול מטופלים בענן

054-8838303 השקה במבצע עכשיו

in the Bio-Bulk Fill procedure תחליף דנטין ביו אקטיבי בגרסה חדשה ומהפכנית למגוון רחב של פתרונות Biodentine ™ XP

הערכה כוללת: מיקסר, אקדח ליישום החומר XP 500 ו- XP 200 ושני מארזים של

Biodentine XP 200 Box of 10 cartridges

Biodentine XP 500 Box of 10 cartridges

www.Dentaldepot.co.il

03-5173150 : , תל-אביב, טל 27 קלישר

תוכן העניינים

בינה מלאכותית . בינה מלאכותית לגילוי עששת - דיוק גבוה, אך האם היא משנה החלטות טיפול? 1 - מזיהוי אנטומי לתמיכה בהחלטה קלינית CBCT . בינה מלאכותית ב- 2 . בינה מלאכותית בפריודונטיה ומחלות סביב שתלים - מזיהוי אובדן עצם להערכת סיכון 3 . בינה מלאכותית בתכנון כתרים - יעילות מול תוצאות קליניות 4 . בינה מלאכותית בסריקה תוך-פומית - נוחות ודיוק במבחן 5 . פוטוגרמטריה בשיקום קשת שלמה - דיוק, מסלול עבודה ומקומה של הבינה המלאכותית 6 רפואת הפה . כאב שיניים שאינו מהשן - אתגר ההבחנה בין כאב אודונטוגני ללא -אודונטוגני 7 כירורגיה בכירורגיה פומית PBM . מהחיתוך ועד התא - סקירת לייזר ו- 8 שתלים . כשחסרה רקמה רכה סביב שתלים - פתרונות פרותטיים במקום ניתוח נוסף 9 . שתלים קצרים במקום הרמת סינוס - השיקולים השיקומיים בעידן הטיפול הזעיר-פולשני 10 . כמה עצם באמת צריך - התכנון השיקומי כגורם באוגמנטציה סביב שתלים 11 שיקום הפה , פחות השחזה, יותר הוספה - האם הכתר המלא מאבד את מקומו? 2026 . שיקום המשנן השחוק 12 . מה באמת השתנה - מדורות חדשים ועד הדפסה תלת-ממדית 2026 . זירקוניה 13 אסתטיקה כבר בשל לשימוש קליני? Virtual Patient . סריקת פנים ברפואת שיניים - האם ה- 14 . סורק פנים מקצועי או סמארטפון - כמה דיוק באמת דרוש לרופא השיניים? 15 . מסריקת פנים לעיצוב החיוך - האם תכנון אסתטי תלת-ממדי באמת משפר את התוצאה? 16 טכנולוגיה דנטלית - מעבר "לחרסינה". All - Ceramic . הדור החדש של חומרי השחזור לשחזורים - 17 All - Ceramic . מהמטבעה למעבדה הדיגיטלית - שיטות הייצור של שחזורי 18

עריכת המוסף מנחם הורוביץ

גרפיקה חיה ליפשיץ

דפוס עמנואל

הוצאה לאור נלש בע"מ 61101 תל-אביב 10171 . ת.ד 054-4440838 . טל adkandent @ gmail . com

כל הזכויות שמורות לעדכן © רפואת שיניים. אין לצלם, להעתיק ולעשות כל שימוש מסחרי מבלי לקבל .03-6048676 . אישור בכתב. טל אין המערכת וההוצאה לאור אחראיות לתוכן המודעות והמאמרים המובאים בעיתון. תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד

המוסף מה חדש על המדף קורסים, ימי עיון, כנסים תערוכות בישראל וברחבי העולם

Israel Dental Update ( Adkan ) is published by NELESH Ltd .

דבר המערכת

קוראים יקרים, ממדית, סריקה דיגיטלית, חומרים חדשים - עוסק ברפואת שיניים המשתנה במהירות: בינה מלאכותית, הדמיה תלת 205 גיליון ושיטות ייצור מתקדמות. הטכנולוגיות הללו כבר נכנסות למרפאה ולמעבדה. אולם השאלה העיקרית אינה רק מה הן מסוגלות לזהות, למדוד או לייצר, אלא אם הן משפרות החלטות, משמרות רקמה בריאה, מצמצמות סיבוכים ומביאות לתוצאה טובה יותר למטופל. מאמרי הבינה המלאכותית ממחישים את הפער בין זיהוי להחלטה. מערכות עשויות לסמן נגעי עששת קטנים, לאתר ממצאים ולמדוד אובדן עצם לצורך מעקב פריודונטלי. אלה יכולות חשובות, אך סימון רדיוגרפי אינו אבחנה מלאה: הוא אינו קובע CBCT- ב לבדו אם נגע פעיל, אם נדרשת התערבות או מהו הסיכון האישי. ערכה של המערכת נבחן ביכולתה להפחית החמצות בלי להגביר יתר וטיפול מיותר. גם ביצועים מרשימים במחקר אינם מבטיחים תוצאה דומה במרפאה אחרת - מאגרי האימון, איכות - אבחון הצילום והגדרת הממצא משתנים, ולעיתים חסר תיקוף חיצוני. לכן חשוב לבחון לא רק רגישות וסגוליות, אלא גם כיצד התמיכה האלגוריתמית משנה החלטות, התערבויות ותוצאות לאורך זמן. הבינה המלאכותית בגיליון אינה רק ״קורא שני״. היא משתלבת גם בתכנון כתרים, בהתאמת סריקות ובחיבור בין נתוני שתלים לתכנון השיקום. המעבר מזיהוי ממצא להצעה כיצד לתכנן מחייב בקרה: האם המערכת חוסכת זמן כולל, או מעבירה את העבודה לשלב התיקונים? האם היא מאפשרת לאתר שגיאות ולערוך את התוצאה, או מעודדת קבלה אוטומטית של הצעה משכנעת למראה? תכנון אוטומטי מועיל רק כשהתוצאה ניתנת לבדיקה ולתיקון. גם תפקיד הטכנאי משתנה, אך הצורך בהבנת מורפולוגיה, נקודות מגע וסגר אינו נעלם. פומית, סריקת פנים, פוטוגרמטריה ותכנון חיוך דיגיטלי מרחיבים את אפשרויות התיעוד והתקשורת. אבל דיוק - גם סריקה תוך של מודל אינו זהה להתאמה קלינית, והדמיה אסתטית אינה ערובה לתוצאה עדיפה. סמארטפון עשוי להספיק למשימה אחת ולא לאחרת. לכן יש לבחון כל כלי לפי השימוש המיועד, הצורך בתיקונים והשפעתו בפועל - לא לפי עצם היותו חדש או דיגיטלי. בפוטוגרמטריה של קשת שלמה, למשל, חשובה לא רק המדידה אלא גם שלמות הנתונים, רישום נכון של היחסים בין השתלים והיכולת לאתר כשל לפני ייצור השיקום. המאמר על כאב שיניים שאינו נובע מן השן מזכיר שלפני הטיפול יש לברר את מקור הבעיה. כאב שמקורו בשרירי הלעיסה, בסינוסים או במצבים רפואיים אחרים עלול להיתפס ככאב בשן. כשאין התאמה בין התלונה, הבדיקה והממצאים, טיפול בלתי הפיך עלול להיכשל ואף להוסיף נזק. אנמנזה ובדיקה שיטתית נותרות תנאי לשימוש מושכל בטכנולוגיה. אותו עיקרון של התאמת הטיפול למקרה עולה במאמרים על שיקום חסר רקמה רכה סביב שתלים, שתלים קצרים, אוגמנטציה ומשנן שחוק. במקום להוסיף עצם או להרחיב טיפול כברירת מחדל, אפשר לשאול מה נחוץ לשיקום יציב, אסתטי וניתן לתחזוקה. טיפול תוספתי במשנן שחוק עשוי לשמר חומר שן, אך עדיין דורש תכנון סגרי, בחירת מקרה נכונה והסבר למטופל. גם פתרון פרותטי לחסר רקמה רכה חייב לאפשר ניקוי ולשמור על אסתטיקה; שתל קצר מתאים רק כשהאנטומיה והמיקום הפרותטי מאפשרים זאת. המאמרים על זירקוניה, קרמיקות ושיטות ייצור במעבדה משלימים את התמונה. אין חומר אחד המתאים לכל מצב, ותכנון דיגיטלי אינו מייתר הבנה של תכונות החומר, הכנת השן, הצמנטציה והגימור. כרסום והדפסה מרחיבים את האפשרויות, אך איכות השחזור תלויה גם בפרטים ובמיומנות אנשי המרפאה והמעבדה. מסלול דיגיטלי אינו מבטיח לבדו התאמה שולית או עמידות; בחירת החומר, פרוטוקול ההדבקה והגימור נשארים חלק בלתי נפרד מן התכנון. לאורך הגיליון חוזרת תובנה אחת: חדשנות נבחנת בערך הקליני שהיא מוסיפה. האם האבחנה מדויקת יותר? האם אפשר לטפל באופן שמרני יותר בלי לפגוע בתוצאה? האם המטופל מבין את החלופות? כדי להשיב על כך נדרשים תיקוף בתנאי עבודה אמיתיים, מעקב לאורך זמן ושיקול דעת מקצועי. הטכנולוגיה יכולה לסייע בהחלטה; האחריות להחלטה נ

המערכת

8

מבצע לשדרוג המרפאה

שנים 5 אחריות מקיפה * טיפולים שוטפים **

החל מ- 75,000 ש״ח

**טיפול שוטף אחת לשנה לפי פרוטוקול יצרן | Dentsply Sirona *בכפוף לתקנון ט.ל.ח | המחירים אינם כוללים מע״מ | או עד גמר המלאי, הראשון מביניהם 30.9.26 המבצע תקף עד 03-6353539 וואטסאפ: / טל׳ משרדי דיבידנט. / לפרטים נוספים צרו קשר עם סוכן המכירות

Primescan 2 הכירו מקרוב את פתרון הסריקה האינטרה-אוראלי הראשון שמקורו בענן

סריקה בענן סורק אלחוטי המעביר נתונים ישירות לענן (ובכך אינו תופס מקום בזכרון המחשב), מרחיב את יכולות המרפאה ומייעל את הטיפול עם הפציינטים. שני סוגי סריקות

סריקה מהירה של הפה כולו או סריקה ממוקדת לאזור הטיפול. שיתוף פשוט

שיתוף נתוני הסריקה וקבצי המטופל בין המרפאה לבין מעבדת השיניים לתקשורת יעילה. DS Core פלטפורמה מבוססת ענן, אשר מבטיחה עבודה תמידית עם הגרסה העדכנית ביותר - בלי התקנות או עדכונים ידניים.

לעדכונים שוטפים מידע על קורסים, הדרכות ומבצעים צרו קשר עם סוכן המכירות או למשרדי דיבידנט 03-6353539 טלפון/וואטסאפ:

implants@divident.co.il

Dentsply Sirona

Dentsplysirona.israel

.1 בינה מלאכותית לגילוי עששת -

דיוק גבוה, אך האם היא משנה החלטות טיפול?

גילוי עששת בצילומים הוא אחד היישומים הבשלים ביותר של בינה מלאכותית ברפואת השיניים. מערכות המבוססות על למידה עמוקה מסוגלות לסמן בצילומי נשך, בצילומים פריאפיקליים ובתמונות תוך-פומיות אזורים החשודים בדה-מינרליזציה. במחקרים רבים הן השיגו רגישות גבוהה ולעיתים אף ביצועים טובים יותר מרופאים שלא נעזרו במערכת. ואולם, ההבדל בין זיהוי שינוי רדיוגרפי לבין אבחנה קלינית והחלטה טיפולית מחייב קריאה זהירה של הנתונים. עששת היא תהליך ביולוגי דינמי, ואילו האלגוריתם מנתח ייצוג חזותי בנקודת זמן אחת. הוא אינו יודע בהכרח אם הנגע פעיל, מתקדם או נעצר, ואינו משקלל לבדו את רמת הסיכון של המטופל, היגיינת הפה, החשיפה לפלואוריד, התזונה וממצאי הבדיקה הקלינית. צילומי נשך שסומנו 3,686 אומנה באמצעות U - Net . רשת עצבית מסוג 2020 אחד המחקרים המרכזיים בתחום פורסם בשנת בקרב שבעה רופאים. 0.71 , לעומת ממוצע של 0.80 בידי ארבעה רופאי שיניים מנוסים. במאגר הבדיקה השיגה המערכת דיוק של . יתרונה הבולט היה בזיהוי נגעים 0.91 לעומת 0.83 אצל הרופאים, ואילו הסגוליות הייתה 0.36 לעומת 0.75 הרגישות שלה הייתה כ"זוג עיניים נוסף", אך גם את AI ). התוצאה המחישה את הפוטנציאל של 1( התחלתיים, שרופאים נטו להחמיץ בשיעור גבוה יותר מחיר העלייה ברגישות - יותר סימונים חיוביים שאינם בהכרח מצדיקים התערבות. צילומים. ביצועי המודל לבדו היו מתונים יחסית, 50- צילומי נשך ונבדק ב 304 בחן מודל שאומן באמצעות 2021 מחקר נוסף משנת , אך כאשר שלושה רופאים השתמשו בסימוני המערכת כחוות דעת נוספת, הרגישות שלהם השתפרה וההבדלים 64%- של כ F 1 עם ). מכאן שהערך הקליני האפשרי אינו בהחלפת הרופא, 2( ביניהם הצטמצמו. השיפור היה בולט במיוחד בנגעים התחלתיים ובינוניים אלא בהפחתת החמצות ובהגברת האחידות בפענוח. ובלעדיה, השימוש במערכת הגדיל את מספר הנגעים שזוהו ושינה AI רופאים פענחו צילומי נשך עם תמיכת 22 בניסוי אקראי שבו ). מדובר בנקודה 3( את דפוס הפענוח, אך גם הדגיש את האפשרות שרופאים יקבלו את הסימון האלגוריתמי ללא ביקורת מספקת מרכזית - כאשר המערכת מדגישה אזור בצבע או במסגרת, הסימון יוצר אפקט עיגון. הרופא עלול להעניק לו משקל רב גם כאשר איכות הצילום ירודה, קיימת חפיפה אנטומית או שהממצא מצוי בתוך האמייל בלבד. הסקירות השיטתיות האחרונות מאשרות ביצועים אבחנתיים מרשימים, אך גם חושפות שונות משמעותית בין המחקרים. . עם 0.91 וסגוליות של 0.94 על גילוי עששת פרוקסימלית בצילומי נשך מצאה רגישות משוקללת של 2024 מטא-אנליזה משנת . פירוש הדבר הוא 1.00–0.79 , , בעוד שהערך המנבא השלילי היה בדרך כלל גבוה יותר 0.87- ל 0.15 זאת, הערך המנבא החיובי נע בין שהמערכות עשויות להיות טובות במיוחד בשלילת נגע, אך סימון חיובי אינו תמיד עדות מספקת לעששת המחייבת טיפול. נוסף .)4( מהמחקרים נמצא סיכון גבוה להטיה בבחירת המטופלים או בביצוע מבחן האינדקס 76.1%- לכך, ב , מצאה טווח רגישות רחב של 2023–2020 וכללה תשעה מחקרים מהשנים 2025 מטא-אנליזה רחבה יותר, שפורסמה בשנת .)5( . השונות נבעה מסוג הצילום, הגדרת הנגע, איכות הסימון ששימש כתקן ייחוס, מבנה האלגוריתם והרכב מאגר הנתונים 98.9%–71% , הסגוליות 0.86 בניתוח הכמותי. הרגישות המשוקללת הייתה 13 מחקרים, מהם 25 פורסמה מטא-אנליזה שכללה 2026 בפברואר , ורק חלק קטן מהמערכות נבדק באוכלוסייה 90% . אלא שההטרוגניות הייתה גבוהה מאוד, מעל 0.94 והשטח מתחת לעקומה 0.91 .)6( או במרפאה השונות מאלה ששימשו לפיתוחן בעיה נוספת היא תקן הייחוס. בחלק מהמחקרים "האמת" נקבעה בהסכמה בין רופאים על סמך אותו צילום שהאלגוריתם התבקש לפענח. כך המערכת לומדת לשחזר את פרשנות המומחים, ולא בהכרח את מצבו ההיסטולוגי של הנגע. מחקרים במעבדה עשויים להשתמש בשיניים עקורות ובהשוואה היסטולוגית, אך אוכלוסייה כזאת אינה משקפת בהכרח את שכיחות המחלה ואת תנאי הצילום במרפאה. גם דיוק שנמדד לפי משטח, שן או צילום שלם אינו ניתן להשוואה ישירה. מערכת עשויה להציג רגישות גבוהה כאשר כל שן נחשבת יחידת ניתוח, אך לייצר מספר מטריד של התראות כוזבות כאשר היא מופעלת על פיו שלם. מגדיל את מספר AI לגילוי-יתר יש משמעות טיפולית. נגע רדיוגרפי המוגבל לאמייל אינו הוראה אוטומטית לשחזור. אם שימוש ב‑ הממצאים אך מוביל להרחבת טיפול פולשני בנגעים הניתנים למעקב או לטיפול מניעתי, התועלת האבחנתית עלולה להפוך לנזק. מודלים כלכליים הציעו כי תמיכה אלגוריתמית עשויה להיות משתלמת אם היא משפרת את הגילוי ומכוונת לטיפול זעיר-פולשני; .)7( התוצאה משתנה כאשר סימונים חיוביים גוררים שחזורים מיותרים . נדרשים מחקרים פרוספקטיביים ורב-מרכזיים AUC לכן, המדד החשוב לדור הבא של המחקרים אינו רק רגישות, סגוליות או הבודקים כיצד השימוש במערכת משנה את החלטות הרופא, את שיעור ההתערבויות, את התקדמות הנגעים ואת תוצאות המטופלים

12

חוגגת סוף שנה ואתם מרוויחים

מחירים חסרי תקדים Viso- ו ProMax מסדרות CBCT- על מגוון מכשירי ה

www.avidor.co.il · info@avidor.co.il · 1-700-55-75-77

לאורך זמן. יש לדווח בנפרד על נגעי אמייל ודנטין, עששת ראשונית ומשנית, וכן על ביצועים באוכלוסיות, מכשירי צילום ומרפאות שלא נכללו במאגר האימון. סיכום יכול לשפר את גילוי העששת בצילומים, בעיקר באמצעות הפניית תשומת הלב לנגעים קטנים והפחתת שונות בין AI נכון להיום, בודקים. אולם אין לראות בסימון האלגוריתמי אבחנה סופית או הוראה לטיפול. תפקידו המתאים הוא תמיכה בהחלטה - להעלות חשד, לעודד בדיקה חוזרת ולהציג מידע באופן עקבי. האחריות לקבוע אם מדובר בנגע פעיל ומהי ההתערבות הנכונה נשארת בידי הרופא, המשלב את הצילום עם הבדיקה הקלינית, הסיכון האישי והעדפת המטופל.

מקורות

1. Cantu AG, Gehrung S, Krois J, Chaurasia A, Rossi JG, Gaudin R, et al. Detecting caries lesions of different radiographic extension on bitewings using deep learning. J Dent. 2020;100 -103425. 2. Lee S, Oh SI, Jo J, Kang S, Shin Y, Park JW. Deep learning for early dental caries detection in bitewing radiographs. Sci Rep. 2021;11 -16807. 3. Mertens S, Krois J, Cantu AG, Arsiwala LT, Schwendicke F. Artificial intelligence for caries detection - randomized trial. J Dent. 2021;115 -103849. 4. Carvalho BKG, Nolden EL, Wenning AS, Kiss-Dala S, Agócs G, Róth I, et al. Diagnostic accuracy of artificial intelligence for approximal caries on bitewing radiographs - a systematic review and meta-analysis. J Dent. 2024;151 -105388. 5. Luke AM, Rezallah NNF. Accuracy of artificial intelligence in caries detection - a systematic review and meta analysis. Head Face Med. 2025;21 -24. 6. Lai J, Guo S, Wang K, Li X, Yu X, Wang X. Artificial intelligence for binary dental caries diagnosis using intraoral images and dental radiographs - a systematic review and meta-analysis. BMC Oral Health. 2026;26 -437. 7. Schwendicke F, Rossi JG, Göstemeyer G, Elhennawy K, Cantu AG, Gaudin R, et al. Cost-effectiveness of artificial intelligence for proximal caries detection. J Dent Res. 2021;100 -369–376.

14

למרפאה מתקדם סיטי

OP D LX  OP D EX

מ " ס 5×5 מ־ :(FOV) גמיש ראייה שדה . הצורך לפי מ " ס 20×15 ועד מצב כולל : רזולוציה רמות ארבעה . אנדו ומצב נמוכה קרינה .(Stitch-Free) מלא אחד צילום , רעשים הפחתת : גבוהה תמונה איכות ניגודיות שיפור , מתכות השפעת תיקון . שתלים סביב DTX עם ואינטגרציה AI- ב תמיכה .Studio Clinic , פנורמי : מגוונים הדמיה מצבי .CT , צפלומטרי , אנדודונטיה : טיפולים למגוון מתאים . ניתוחים , אורתודונטיה , שתלים הרחבה : מודולרית שדרוג אפשרות הדמיה הוספת או גדולים לשדות . צפלומטרית צילום אזור בחירת : אינטואיטיבי ממשק תצוגה , מהירות התאמות , קלה . מיידית מקדימה גישה : מרחוק ותחזוקה ענן חיבור ואופטימיזציה תקלות פתרון , למידע . העבודה זמן של

עכשיו בתנאים נוחים במיוחד!

facebook.com/Shvadent

אזור ,24 המצודה

web@shvadent.co.il

054-6060200

054-8838303

.2

- CBCT בינה מלאכותית ב- מזיהוי אנטומי לתמיכה בהחלטה קלינית

עשויה לכלול מאות חתכים ומידע אנטומי החורג מהאזור שבגינו הוזמנה. בניגוד לצילום דו-ממדי, שבו האלגוריתם CBCT בדיקת מנתח תמונה אחת או מספר קטן של תמונות, ניתוח נפח תלת-ממדי מחייב איתור מבנים וממצאים בכמה מישורים, תוך התמודדות אינה רק מערכת לזיהוי CBCT עם נפח סריקה משתנה, רזולוציה שונה, ארטיפקטים מתכתיים ורעש. משום כך, בינה מלאכותית ב נגעים - היא יכולה לבצע סגמנטציה, מדידה, סימון אנטומי והכנת מודלים לתכנון טיפול. היישום הבשל ביותר הוא סגמנטציה אוטומטית - הפרדה תלת-ממדית של שיניים, שורשים, תעלות, עצם, חלל הסינוס, נתיב האוויר והתעלה המנדיבולרית. מודלים כאלה עשויים לקצר עבודה ידנית ממושכת ולאפשר מדידות עקביות יותר לצורך תכנון וחב׳, לדוגמה, הודגם Lahoud ). במחקר של 4–1( שתלים, טיפול אנדודונטי, עקירות כירורגיות, אורתודונטיה וניתוחים אורתוגנטיים .)4( כי ניתן לבצע סגמנטציה תלת-ממדית אוטומטית של שיניים בדיוק גבוה ובזמן קצר משמעותית מזה הנדרש לסימון ידני מבחינה קלינית, התועלת אינה בעצם יצירת המודל הצבעוני, אלא בהפיכת נפח ההדמיה למידע שניתן למדוד, להשוות ולשלב בתכנון דיגיטלי. 0.88 , דיוק של 0.85 מאוגם של Dice מחקרים דיווחה על ערך 13 התוצאות המספריות נראות מרשימות. מטא-אנליזה שכללה .)3( 0.92 מאוגם של Dice מחקרים מצאה ערך 24 ). מטא-אנליזה מאוחרת יותר של 2( במשימות גילוי וסגמנטציה 0.93 ורגישות של מתאר את מידת החפיפה בין הסגמנטציה האוטומטית לבין סימון הייחוס, אך אינו מודד ישירות אבחנה נכונה או Dice מדד החלטה טיפולית נכונה. גם ממוצע גבוה עלול להסתיר ביצועים חלשים במבנים קטנים ובעלי משמעות כירורגית - באותה בחללים גדולים יותר 0.98 - התקבל בסגמנטציה של העצב האלוואולרי התחתון, לעומת 0.55 - מטא-אנליזה, הציון הנמוך ביותר ). טעות של מילימטרים ספורים בגבול חלל גדול עשויה להיות חסרת משמעות, בעוד טעות 3( כגון נתיב האוויר והחלל הסינונזלי דומה בסימון תעלה עצבית עלולה לשנות תכנון שתל או עקירת שן כלואה. תחום נוסף הוא איתור ממצאים פתולוגיים, ובייחוד רדיולוצנציות פריאפיקליות. מספר מחקרים הראו כי רשתות למידה עמוקה ). מערכות רחבות יותר נוסו גם בזיהוי שיניים חסרות 5,6( ברמת ביצוע מבטיחה CBCT מסוגלות לזהות נגעים פריאפיקליים ב- ). יישום אפשרי הוא מיון מוקדם של בדיקות, סימון אזורים 7( או כלואות, טיפולי שורש, עששת, אובדן עצם וממצאים בסינוסים חשודים ומתן "קריאה שנייה" לרופא. עם זאת, בחלק ניכר מהמחקרים אמת המידה הייתה הסכמה של מומחים על אותה הדמיה, ולא אימות באמצעות היסטולוגיה, ממצא כירורגי או מעקב קליני. האלגוריתם עשוי אפוא ללמוד לשחזר פרשנות רדיולוגית מקובלת, בלי שהוכח כי הוא משפר את האבחנה הסופית או את תוצאות הטיפול. עסקו בפיתוח המודל CBCT , 40- ב AI מחקרי 59 הפער המרכזי בין מחקר ליישום קליני הוא תוקף חיצוני. בסקירה שיטתית של המחקרים הוגדרו כבעלי 59 מתוך 52 . נוספים שילבו פיתוח עם תיקוף חיצוני 11- בלבד. רק שבעה דיווחו על תיקוף חיצוני בלבד ו , גודל שדה הצילום, גודל הווקסל, פרוטוקולי השחזור ואוכלוסיות המטופלים CBCT ). השונות בין מכשירי 1( סיכון גבוה להטיה מקשה להניח שמודל שהצליח במאגר אחד ישמור על ביצועיו בכל מרפאה. שחזורים מתכתיים, שתלים, חומרי סתימה ותנועת המטופל עלולים לפגוע במיוחד באלגוריתמים שאומנו על סריקות נקיות. גם דרך הצגת התוצאה משפיעה על עבודת הרופא. סימון צבעוני או ציון הסתברות עשויים להפנות תשומת לב לממצא שהוחמץ, אך CBCT גם ליצור הטיית אוטומציה - נטייה לקבל סימון שגוי או להפסיק לחפש ממצאים נוספים לאחר שהמערכת הציעה הסבר. ב קיים סיכון נוסף של "סיפוק החיפוש", משום שנפח הסריקה עשוי לכלול ממצאים מקריים מחוץ לאזור הטיפול. מערכת המותאמת לזיהוי פתולוגיה דנטלית מסוימת אינה בהכרח מסוגלת לשלול מחלות בעצמות הלסת, בסינוסים, בדרכי האוויר או ברקמות הסמוכות. האחריות לסקירה שיטתית של מלוא הנפח נשארת בידי הרופא המפענח. אינה הצדקה לחשיפה נוספת AI לבין פענוח הבדיקה לאחר שבוצעה. נוכחות כלי CBCT חשוב גם להפריד בין ההחלטה לבצע לקרינה, ואינה מחליפה בחירה מושכלת של שדה צילום ופרוטוקול בהתאם לשאלה הקלינית. האלגוריתם עשוי לשפר את ניצול המידע בסריקה שנמצאה מוצדקת, אך אין לראות בו אמצעי המפחית כשלעצמו את מנת הקרינה. סיכום הוא שילוב של עוזר סגמנטציה וקורא שני. היא יכולה לקצר הכנת CBCT בשלב הנוכחי, השימוש הסביר ביותר בבינה מלאכותית ב מודלים, לאחד מדידות, לסמן מבנים בסיכון ולהפנות את תשומת הלב לאזורים חשודים. לעומת זאת, עדיין אין בסיס מספק להעברת

16

%-6*03; ® 4VSTL]PE\MW MASTER

ûïëëÿ EMS Āïçô þïÿñô Āæëúþç ýíÿôê ïòòñ Āæ êöÿôê êôþçë Āëñïæç òëúïî þÿúæôë óïïöïÿ óëïê éø óĀþñê æòÿ ĀïĀëøôÿô êĀíĀúê õĀëöê þïÿñô • òëúïîê ðòêôç Āëÿïèþç òúëîôò ! 23 4%-2 çæñ æòò òëúïî . ëåó ÷èîê ÿêõîóå éçîûóé éýæì åîé EMS ýÿêî ò÷ )17 ñþ ýüìóé ëðýóæ ìÿêù ýîþðóé ÿêîõîñüê ÿêîõðí ÿêüîèæ ñþ ÿê÷þ ó òîîõîþé òêìÿæ òîñîæêóé ÷êûüó îþõå øêÿîþæ òñê÷é îæìýæ 8LI 36-+-2%0 8LI 1%78)6

òòëñ þïÿñôê ýñîîüö 4-)>32 ÿîèî %-6*03; ÿîèî 4)6-3*03; ÿîèî ÿîóîð éõîìæó èîó÷ ýóêìê éûîýóîñêùó îêþ÷ êýçæò òñïô A éüæåé ñðîó ñþ æñêþó îíõçó ýêæîìê éûîìñ îèð ïêÿ ê÷ïíé Āñþøô A îóû÷ îêíîìê îêüîõ ÿñêðî A îóêõêçýåê íêþù îæîíüåýíõîå ÷çó ìêñ A ìêðé ÿóý ñþ Āïöéï êôæĀê A ýÿêî éðêýå òîîì ÿñðêÿ ñ÷æê ýÿêî èîó÷ ÿéí òçñ A ÿîíêìñå êî÷ëþïö Āÿëëé A èìå íæóæ éñü éüîèæ ýþùåó òîóê ýîêå ñþ óïïöëüïí óïöö÷ô A ýîþðóé ïêÿæ òîñëêõé îêêü ÿå éüõó óïô þëêïî Āñþøô A ñ÷ ñ÷ùêóé åûêóé ìêð ÿå éóîåÿóé Āïôöïé êçëèĀ A ( 2S 4EMR 8IGLRSPSK] ýîþðóé ùîíéó ÷îçóé æêþóó ÿ÷æüõ ýîþðóé ÿóûê÷ A ïêóõ üùöé Āïöçæ õïæ A ýÿêî ééêæç üùöé Āïöçæ ÿï A ýêæîìæ ïýêû ôîå ÿõõêêðÿó òîó ÿýêíýùóí ò÷ óëôïí Āñþøô A òîó

: ÔÞÒÓÔÜÕ ÝÙØèäÜ

054-6060800

EMS

43

הפענוח הכולל או ההחלטה הטיפולית למערכת אוטונומית. כדי להוכיח ערך קליני נדרשים מחקרים רב-מרכזיים שיבחנו לא רק חפיפה גאומטרית או דיוק טכני, אלא גם ממצאים שהוחמצו, זמן פענוח, שינוי בתוכנית הטיפול, טעויות בעלות משמעות קלינית תלויה פחות במספר הגבוה שמופיע בדוח הביצועים, ויותר ביכולת הרופא CBCT ב- AI ותוצאות המטופלים. עד אז, התועלת של לזהות מתי אפשר להסתמך על הפלט - ומתי יש לבדוק אותו מחדש.

מקורות 1. Mure ș anu S, Almă ș an O, Hede ș iu M, Dio ș an L, Dinu C, Jacobs R. Artificial intelligence models for clinical usage in dentistry with a focus on dentomaxillofacial CBCT - a systematic review. Oral Radiol. 2023;39(1) -18–40. doi -10.1007/s11282-022-00660-9 2. Badr FF, Jadu FM. Performance of artificial intelligence using oral and maxillofacial CBCT images - a systematic review and meta-analysis. Niger J Clin Pract. 2022;25(11) -1918–1927. doi -10.4103/njcp.njcp_394_22 3. Abesi F, Hozuri M, Zamani M. Performance of artificial intelligence using cone-beam computed tomography for segmentation of oral and maxillofacial structures - a systematic review and meta-analysis. J Clin Exp Dent. 2023;15(11) -e954–e962. doi -10.4317/jced.60287 4. Lahoud P, EzEldeen M, Beznik T, et al. Artificial intelligence for fast and accurate 3-dimensional tooth segmentation on cone-beam computed tomography. J Endod. 2021;47(5) -827–835. doi -10.1016/j. joen.2020.12.020 5. Orhan K, Bayrakdar IS, Ezhov M, Kravtsov A, Özyürek T. Evaluation of artificial intelligence for detecting periapical pathosis on cone-beam computed tomography scans. Int Endod J. 2020;53(5) -680–689. doi -10.1111/ iej.13265 6. Setzer FC, Shi KJ, Zhang Z, Yan H, Yoon H, Mupparapu M, et al. Artificial intelligence for the computer-aided detection of periapical lesions in cone-beam computed tomographic images. J Endod. 2020;46(7) -987–993. doi -10.1016/j.joen.2020.03.025 7. Ezhov M, Gusarev M, Golitsyna M, Yates JM, Kushnerev E, Tamimi D, et al. Clinically applicable artificial intelligence system for dental diagnosis with CBCT. Sci Rep. 2021;11 -15006. doi -10.1038/s41598-021-94093 9

18

www.etidental.com

2,000

3

.3 בינה מלאכותית בפריודונטיה ובמחלות סביב שתלים - מזיהוי אובדן עצם להערכת סיכון יישומי הבינה המלאכותית בפריודונטיה מתמקדים כיום בשלוש משימות עיקריות - זיהוי ומדידה של אובדן עצם בצילומי רנטגן, סיווג חומרת המחלה וחיזוי הסיכון להתקדמותה. סביב שתלים, עיקר המחקר עוסק בזיהוי אובדן עצם שולית ובמעקב אחר שינויים לאורך זמן. תוצאות המחקרים הראשונים נראות מבטיחות, אך הפער בין מדידה רדיוגרפית מוצלחת לבין אבחנה פריודונטלית מלאה עדיין משמעותי. אובדן עצם אלוואולרית הוא מטרה מתאימה לניתוח אוטומטי משום שניתן לזהות בצילום את השן, ציר השורש, נקודת החיבור בין האמייל לצמנט ואת גובה הרכס האלוואולרי. האלגוריתם יכול לחשב את המרחק או את שיעור אובדן העצם ביחס לאורך השורש, לסמן אזורים חשודים ולהציג את התוצאה לכל שן בנפרד. סביב שתלים ניתן לבצע חישוב דומה ביחס לצוואר השתל, לאורכו או להברגותיו. היתרון האפשרי הוא מדידה אחידה, מהירה ופחות תלויה בשונות בין בודקים. וחב׳ פותחה מערכת ששילבה למידה עמוקה עם עיבוד תמונה מסורתי לצורך זיהוי גובה העצם וסיווג שלבי Chang במחקר של פריודונטיטיס בצילומים פנורמיים. ההתאמה בין הסיווג האוטומטי לבין הערכת הרדיולוגים הייתה טובה, עם מקדם מתאם של ). מחקר נוסף הדגים זיהוי אוטומטי של השיניים ומדידה של אובדן 1( לכלל המשנן 0.91 ומקדם מתאם תוך-אשכולי של 0.73 ). מערכות כאלה עשויות להפוך את התרשים הרדיוגרפי ממסמך תיאורי למפה כמותית, 2( העצם בצילומים פנורמיים ופריאפיקליים שאפשר להשוות בין בדיקות עוקבות. . ארבעה הוגדרו כבעלי חוזק AI כללה שבעה מחקרים שבחנו זיהוי רדיוגרפי של אובדן עצם באמצעות 2023 סקירה שיטתית משנת ראיות גבוה יחסית ושלושה כבעלי חוזק בינוני. הביצועים הטובים ביותר שדווחו במחקרים הבודדים הגיעו לשטח מתחת לעקומה ). אולם אלה היו ערכי השיא ולא תוצאה מאוגמת. המחקרים 3( 0.91 של F 1 ולציון 98.1% , לסגוליות של 94% , לרגישות של 0.94 של נבדלו בסוגי הצילומים, בהגדרת אובדן העצם, בהרכב המדגמים ובשיטות האימות, ולכן אין לפרש את הנתונים כהוכחה לביצועים דומים בכל מרפאה. חשוב במיוחד להבחין בין גילוי אובדן עצם לבין אבחון פריודונטיטיס. צילום מלמד על הנזק המצטבר לרקמות התמיכה, אך אינו קובע אם המחלה פעילה בזמן הבדיקה. האבחנה הקלינית נשענת גם על עומק כיסים, אובדן תאחיזה קלינית, דימום במישוש, ניידות, מעורבות פורקציות, שיניים שאבדו מסיבות פריודונטליות וגורמי סיכון כגון עישון וסוכרת. גם קביעת השלב והדירוג אינה פעולה רדיוגרפית בלבד. אלגוריתם המעריך את אחוז אובדן העצם עשוי לסייע בסיווג, אך אינו יכול להשלים באופן אמין את התמונה ללא הנתונים הקליניים וההיסטוריה של המטופל. השלב הבא במחקר הוא שילוב נתונים. מודלים ניסיוניים משתמשים בגיל, עישון, מצב גליקמי, היגיינת הפה, ממצאים קליניים, צילומים ולעיתים גם נתוני מיקרוביום וסמנים ביולוגיים כדי לחזות הופעת פריודונטיטיס, אובדן שיניים או התקדמות מחלה. סקירה .)4( מצאה פוטנציאל למודלים כאלה, אך גם שונות גדולה בין מקורות הנתונים, האלגוריתמים והיעדים שנחזו 2024 שיטתית משנת בחלק מן המחקרים התקבלו תוצאות טובות במאגר הפיתוח, אך הביצועים נחלשו בתיקוף חיצוני. יתרה מזאת, חיזוי סטטיסטי של סיכון אינו מוכיח כי שימוש במודל משפר את בחירת הטיפול או מונע אובדן שיניים. 2025 בתחום המחלות סביב שתלים, המטרה הרדיוגרפית העיקרית היא זיהוי וכימות של אובדן עצם שולית. בסקירה שיטתית משנת ). הטווח הרחב 5( 100%- ל 87% והסגוליות בין 94.44%- ל 67% , הרגישות בין 94.74%- ל 61% נעו ערכי הדיוק של המודלים בין מעיד כי התוצאה תלויה מאוד במאגר, באיכות הצילום ובאופן הגדרת מחלת הייחוס. מטא-אנליזה עדכנית נוספת תמכה ביכולת של .)6( מודלים לזהות אובדן עצם סביב שתלים בצילומים, אך הדגישה את מיעוט המחקרים ואת ההטרוגניות ביניהם גם כאן, אובדן עצם בצילום אינו שווה בהכרח לפרי-אימפלנטיטיס. האבחנה מחייבת סימני דלקת קליניים, עלייה בעומק הכיס ואובדן עצם מעבר לשינויים הצפויים לאחר השיקום הראשוני. בהיעדר צילום בסיס שנעשה לאחר מסירת השיקום, קשה להבחין בין רמודלינג מוקדם, מיקום ראשוני של השתל ואובדן עצם פתולוגי. צילום דו-ממדי מושפע גם מזווית ההקרנה, חפיפה של המבנה הפרותטי והבדלים בהגדלה. מערכת המתעלמת מגורמים אלה עלולה להציג שינוי מדומה או להחמיץ פגם הממוקם בוקלית או לינגואלית. סיכום הערך הקליני המשמעותי ביותר עשוי להיות דווקא במעקב סדרתי. מערכת שתבצע התאמה בין צילומים מתקופות שונות, תמדוד שינוי באותה נקודת ייחוס ותתריע על קצב אובדן עצם חריג עשויה לסייע בזיהוי הידרדרות מוקדמת. בשילוב נתוני כיסים, דימום,

20

מצביעות על מעבר 2025–2024 עישון וסוכרת, ניתן יהיה בעתיד להתאים את תדירות התחזוקה לרמת הסיכון. סקירות מהשנים הדרגתי ממערכות המנתחות צילום יחיד למודלים המשלבים מידע קליני ורדיוגרפי, אך הראיות הקליניות הפרוספקטיביות עדיין .)9–7( מוגבלות בפריודונטיה מתאים בעיקר לתפקיד של כלי מדידה וקורא שני. הוא יכול לסמן אובדן עצם, לשפר את עקביות AI בשלב הנוכחי, התיעוד ולהפנות תשומת לב לשיניים או לשתלים המחייבים בירור. הוא אינו מחליף בדיקה פריודונטלית מלאה, אינו קובע אם הדלקת פעילה ואינו בוחר לבדו טיפול. המבחן החשוב בהמשך לא יהיה רק הדיוק מול סימון מומחה, אלא האם השימוש במערכת משפר גילוי מוקדם, משנה החלטות תחזוקה ומפחית לאורך זמן אובדן שיניים או שתלים.

מקורות

1. Chang HJ, Lee SJ, Yong TH, Shin NY, Jang BG, Kim JE, et al. Deep learning hybrid method to automatically diagnose periodontal bone loss and stage periodontitis. Sci Rep. 2020;10 -7531. doi -10.1038/s41598- 020-64509-z 2. Chen CC, Wu YF, Aung LM, Lin JCY, Ngo ST, Su JN, et al. Automatic recognition of teeth and periodontal bone loss measurement in digital radiographs using deep-learning artificial intelligence. J Dent Sci. 2023;18(3) -1301–1309. doi -10.1016/j.jds.2023.03.020 3. Tariq A, Bin Nakhi F, Salah F, Eltayeb G, Abdulla GJ, Najim N, et al. Efficiency and accuracy of artificial intelligence in the radiographic detection of periodontal bone loss - a systematic review. Imaging Sci Dent. 2023;53(3) -193–198. doi -10.5624/isd.20230092 4. Polizzi A, Quinzi V, Lo Giudice A, Marzo G, Leonardi R, Isola G. Accuracy of artificial intelligence models in the prediction of periodontitis - a systematic review. JDR Clin Trans Res. 2024;9(4) -312–324. doi -10.1177/23800844241232318 5. Mugri MH. Accuracy of artificial intelligence models in detecting peri-implant bone loss - a systematic review. Diagnostics (Basel). 2025;15(6) -655. doi -10.3390/diagnostics15060655 6. Li Y, Wang X, Zhu H, Ye W. The diagnostic performance of AI based on dental radiographs in predicting marginal bone loss around dental implants - a systematic review and meta-analysis. J Prosthet Dent. 2025;134(6) -2190. e1–2190.e11. doi -10.1016/j.prosdent.2025.08.021 7. Pitchika V, Büttner M, Schwendicke F. Artificial intelligence and personalized diagnostics in periodontology - a narrative review. Periodontol 2000. 2024;95(1) -220–231. 8. Chatzopoulos GS, Koidou VP, Tsalikis L, Kaklamanos EG. Clinical applications of artificial intelligence in periodontology - a scoping review. Medicina (Kaunas). 2025;61(6) -1066. doi -10.3390/medicina61061066 9. Sarakbi RM, Varma SR, Annamma LM, Sivaswamy V. Implications of artificial intelligence in periodontal treatment maintenance - a scoping review. Front Oral Health. 2025;6 -1561128. doi -10.3389/froh.2025.1561128

21

.4 בינה מלאכותית בתכנון כתרים - יעילות מול תוצאות קליניות

הבינה המלאכותית נכנסת לשיקום הדנטלי דרך אחת המשימות השכיחות במרפאה ובמעבדה - תכנון כתר יחיד. מערכות תכנון ממוחשב המשולבות בבינה מלאכותית מסוגלות להציע מורפולוגיה של כתר ולבצע בתוך דקות פעולות שבעבר דרשו עבודה ידנית של טכנאי. ההבטחה המקצועית כוללת קיצור זמן התכנון, צמצום השונות בין מפעילים ויצירת הצעה ראשונית שניתנת לבדיקה ולתיקון. עם זאת, יעילות התכנון, התאמה גאומטרית של השחזור והצלחתו הקלינית לאורך זמן הן תוצאות שונות. סקירה זו בוחנת .)6–1( מה כבר הוכח לגבי תכנון כתרים באמצעות בינה מלאכותית, ומה עדיין מחייב בקרה אנושית ומעקב קליני , שכבר מבוסס ברפואת השיניים, אלא מידת האוטומציה בתוך שלב התכנון. במקום CAD / CAM החידוש אינו עצם השימוש ב שהמפעיל יעצב בעצמו את כל מרכיבי הכתר, המערכת מפיקה הצעה על בסיס ההכנה, השיניים הסמוכות, המשנן הנגדי ונתונים שעליהם אומן האלגוריתם. אולם הכינוי ״בינה מלאכותית״ כולל מערכות שונות, ואין לראות בהן טכנולוגיה אחידה. גם קבוצת ההשוואה חשובה - תכנון בשעווה, תכנון דיגיטלי בידי טכנאי ותכנון אוטומטי אינם אותה נקודת ייחוס. יתרון על פני שיטה אחת .)1,2( אינו מעיד בהכרח על יתרון מול האחרות ועמיתיו תכנון באמצעות בינה מלאכותית, תכנון דיגיטלי אנושי Liu השוו 2024 בשנת Dental Materials במחקר שפורסם ב וגילוף בשעווה, תוך ייצור שחזורים משרף בהדפסה תלת-ממדית. התכנון האוטומטי קיצר את העבודה, והתאמת השוליים בתכנון מיקרון בקבוצת הבינה 68.4 האוטומטי והדיגיטלי הייתה טובה מזו שבקבוצת השעווה. עם זאת, במדד סטיית פני השטח התקבלו מיקרון בתכנון הדיגיטלי. לפיכך, האוטומציה הייתה יעילה יותר אך לא מדויקת יותר בכל מדד. זוהי המחשה 51.0 המלאכותית לעומת .)1( להבדל בין חיסכון בזמן לבין יתרון כולל באיכות השחזור רגילה CAD חמישה טכנאים שתכננו כתרים למלתעה ולטוחנת על גבי מודל, באמצעות תוכנת 2025 ועמיתיו בחנו בשנת Nagata ומערכת משולבת בינה מלאכותית. המערכת האוטומטית קיצרה במובהק את זמן התכנון והפיקה תוצאות אחידות יותר; נרשם גם יתרון במדידת התאמת המשטח הסגרי לפי פרוטוקול המחקר. אולם נבדקו שני אתרי שיניים בלבד ובתנאי מודל מוגדרים. הממצאים .)2( תומכים באוטומציה של המשימה שנבדקה, אך אינם מוכיחים ביצועים זהים בכל צורת הכנה, מערכת סגר או מצב קליני מורכב מטופלים שנזקקו לכתרים בשיניים אחוריות. לכל מטופל תוכננו שני 62 ועמיתיו, שכלל Win נתונים קליניים פורסמו במחקר של כתרים זמניים - האחד באמצעות בינה מלאכותית יוצרת והאחר בתכנון ממוחשב בהכוונה אנושית. נמצאה שקילות בהתאמת השוליים בצד הבוקלי, המזיאלי והדיסטלי, אך בצד הלשוני היו הפערים גדולים יותר בקבוצת הבינה המלאכותית. גם הסטיות הסגריות היו גדולות יותר בתכנון האוטומטי. החוקרים הדגישו את חשיבותם של שוליים מוגדרים היטב ואת הצורך בבדיקת התוצר .)3( האוטומטי משמעות המחקר היא בעיקר הוכחת היתכנות קלינית בתנאים שנבדקו. הוא אינו מחקר הישרדות של כתרים קבועים ואינו מלמד אם ועמיתיו, שהשווה כתרי זירקוניה בתכנון Liu האוטומציה מפחיתה שברים, עששת משנית או החלפת שחזורים. גם מחקר נוסף של אוטומטי ובתכנון דיגיטלי אנושי, היה מוגבל - החלק המעבדתי כלל עשרה כתרים בכל קבוצה והחלק הקליני שלושה משתתפים בלבד. מן המחקר הוצאו בין השאר מקרים ללא שיניים סמוכות או משנן נגדי ושיניים לאחר טיפול שורש. לכן אין להכליל את .)4( תוצאותיו לכלל המקרים השיקומיים מחקרים מצאה כי כתרים שתוכננו 12 מספקות תמונה רחבה יותר. סקירה שכללה 2026- שתי סקירות שיטתיות שפורסמו ב CAD / CAM באמצעות בינה מלאכותית השיגו בדרך כלל התאמה פנימית ושולית קבילה, דומה או לעיתים טובה מזו שהושגה בתכנון רגיל. עם זאת, תשעה מן המחקרים הוגדרו בסיכון בינוני להטיה, שניים בסיכון בינוני-גבוה ורק אחד בסיכון נמוך-בינוני. הדיוק .)5( הסגרי היה פחות עקבי, והשונות בין מערכות, חומרי ייצור ושיטות מדידה הגבילה את האפשרות להסיק על עדיפות כוללת מטא-אנליזה נוספת תמכה בפוטנציאל להשגת מורפולוגיה שחזורית, התאמה תפקודית ושחזוריות, אך הדגישה הטרוגניות בשיטות ובמדדי התוצאה ואת הצורך בתוצאות אחידות ובמחקרים קליניים ארוכי טווח. במקרים מורכבים, שילוב בין הצעה אוטומטית .)6( לבקרה מקצועית נותר המסלול הסביר ביותר סיכום מבחינה מעשית, הטמעת מערכת כזו צריכה להיבחן לאורך מסלול העבודה כולו. זמן יצירת הכתר על המסך הוא רק רכיב אחד; רצוי לתעד גם את זמן הבדיקה והתיקון במעבדה, ההתאמות בפה, הסריקות החוזרות והצורך בייצור מחדש. מערכת עשויה לחסוך

22

דקות בתכנון אך לדרוש תיקונים נוספים, או לחלופין לשפר בעיקר את אחידות העבודה. ללא תיעוד כזה אי-אפשר לדעת אם יתרון האלגוריתם הופך ליתרון קליני או כלכלי. גם תפקידו של הטכנאי משתנה. ככל שהתוכנה מפיקה יותר מן ההצעה הראשונית, גוברת חשיבות היכולת לזהות מקרה החורג מן השגרה ולבדוק שוליים, נקודות מגע, מורפולוגיה וסגר. הראיות העדכניות תומכות בשימוש בבינה מלאכותית ככלי לייעול תכנון כתרים ובאפשרות להשיג התאמה טובה במקרים נבחרים. הן אינן מוכיחות עליונות קלינית ארוכת טווח או מאפשרות להעביר את האחריות לתוכנה. בשלב הנוכחי, היישום המשכנע ביותר הוא תכנון אוטומטי המלווה בבקרה שיטתית של הרופא והטכנאי.

מקורות

1. Liu CM, Lin WC, Lee SY. Evaluation of the efficiency, trueness, and clinical application of novel artificial intelligence design for dental crown prostheses. Dent Mater. 2024;40(1) -19–27. doi -10.1016/j. dental.2023.10.013. 2. Nagata K, Inoue E, Nakashizu T, Seimiya K, Atsumi M, Kimoto K, et al. Verification of the accuracy and design time of crowns designed with artificial intelligence. J Adv Prosthodont. 2025;17(1) -1–10. doi -10.4047/ jap.2025.17.1.1. 3. Win TT, Mai HN, Kim SY, Cho SH, Kim JE, Srimaneepong V, et al. Fit accuracy of complete crowns fabricated by generative artificial intelligence design - a comparative clinical study. J Adv Prosthodont. 2025;17(4) -224–234. doi -10.4047/jap.2025.17.4.224. 4. Liu CM, Lu TY, Wang CS, et al. Evaluation of the accuracy, occlusal contact and clinical applications of zirconia crowns using artificial intelligence design versus human design. J Dent Sci. 2025;20(3) -1665–1672. doi -10.1016/ j.jds.2025.03.016. 5. Alfaifi MA. A systematic review of the accuracy of crowns designed using artificial intelligence versus CAD/CAM and traditional methods. Medicina (Kaunas). 2026;62(3) -567. doi -10.3390/medicina62030567. 6. Holiel AA, Al Nakouzi MM, Cuevas-Suárez CE, Flores-Ledesma A, Drouri S, Bourgi R. Accuracy and functional performance of artificial intelligence-based automated crown design systems - a systematic review and meta analysis. Biomed Eng Comput Biol. 2026;17 -11795972261463709. doi -10.1177/11795972261463709.

adkandent@gmail.com 054-4440838 לפרטים: טל/ווטסאפ

23

.5 בינה מלאכותית בסריקה תוך-פומית - נוחות ודיוק במבחן

הבינה המלאכותית מוסיפה לסריקה התוך-פומית שכבה חדשה של עיבוד וקבלת החלטות. מעבר ללכידת פני השיניים, יישומים ייעודיים מאפשרים התאמה אוטומטית של גופי סריקה לשתלים לקובצי ספרייה וחישוב היחס בין הלסתות מתוך המודלים הדיגיטליים. ההבטחה היא להפחית פעולות ידניות ולהקל על תהליך העבודה. ואולם, המחקרים מלמדים שיש להפריד בין יכולתה של המערכת לבצע פעולה באופן אוטומטי לבין הדיוק שבו היא מבצעת אותה. סקירה של מחקרים השוואתיים מציגה תמונה .)1,2( מורכבת - תוכנה עשויה לשפר ביצועים, אך תוספת של בינה מלאכותית אינה מבטיחה שיפור בכל משימה להערכת הסריקה יש שני מרכיבים משלימים - מידת הקרבה למודל ייחוס אמין, והמידה שבה סריקות חוזרות מפיקות תוצאות דומות. מערכת יכולה להיות עקבית ובכל זאת להפיק סטייה שיטתית. נוסף לכך, דיוק של שן מושחזת בודדת אינו זהה לדיוק היחסים המרחביים לאורך קשת שלמה. במחקרי סריקה יש אפוא לבדוק מה נמדד - משטח השן, אזור של גשר, מיקום שתלים או היחס בין .)1( הלסתות. המספר המופיע בפרסום אינו מקבל משמעות קלינית בלי לדעת לאיזו משימה הוא מתייחס שני דורות של סורקים וגרסאות תוכנה שונות, באמצעות מודל שכלל שיניים מושחזות ואזור 2023 שמלצל ועמיתיה בחנו בשנת מחוסר שיניים. הם מצאו שעדכוני תוכנה עשויים לשפר את הדיוק, ושציוד מדור קודם עם תוכנה מעודכנת יכול להגיע לרמת דיוק של ציוד חדש יותר. עם זאת, המערכת שהצטיינה במדידת הקשת השלמה לא הייתה בהכרח הטובה ביותר במדידת שן בודדת. המחקר אינו מבודד תרומה של בינה מלאכותית; חשיבותו היא בהמחשה שהתוצאה תלויה בצירוף של חומרה, תוכנה ומשימה, ולא .)1( בשם הסורק בלבד של רבייה-לאון ועמיתיה בחן ישירות יישום בינה מלאכותית בסריקת שתלים. במודל לסת עליונה מחוסרת 2025 מחקר משנת שיניים הוצבו שישה אנלוגים של מבנים לשתלים. באמצעות אותו סורק הושוו שלוש שיטות - סריקה מקדימה ולאחריה סריקת גופי הסריקה עם התאמה אוטומטית לספרייה, אותו רצף ללא היישום האוטומטי, וסריקה ללא שלב מקדים. בכל קבוצה נכללו עשר סריקות. דווקא בקבוצה שבה הופעל היישום התקבלו סטיות קוויות וזוויתיות גדולות יותר ביחס לייחוס, וכן חזרתיות זוויתית .)2( נמוכה יותר אין להסיק מכך שבינה מלאכותית פוגעת באופן כללי בסריקת שתלים. נבדקו מערכת, גופי סריקה ופרוטוקול מסוימים בתנאי מעבדה. הממצא כן מלמד שהתאמה אוטומטית לקובץ ספרייה אינה כשלעצמה אימות של מיקום השתל. המשמעות המעשית היא שיש לבחון את השילוב המסוים שבו משתמשים במרפאה. כאשר תכונה מקצרת פעולה, עדיין נדרשת הוכחה שהיא שומרת על המידע המרחבי הדרוש לשיקום. מחקר השוואתי עם היישום פעיל וכבוי מועיל במיוחד להפרדת תרומתו משאר מרכיבי .)2( המערכת נבדקו שלושה סורקים ותוכנת בינה מלאכותית, 2025 תחום נוסף הוא חישוב הסגר מתוך סריקות הלסתות. במחקר מעבדתי משנת תוך השוואת סריקות קשת שלמה לסריקות חצי קשת. רישום היחס בין הלסתות באמצעות תוכנות הסורקים היה מדויק וחזרתי יותר מזה שהופק בתוכנת הבינה המלאכותית שנבדקה. סריקות קשת שלמה הניבו רישום סגר טוב יותר מסריקות חצי קשת. זהו .)3( ממצא הנוגע לחישוב היחס בין הלסתות; אין לפרשו כקביעה שסריקה ארוכה יותר תמיד מדויקת יותר בכל משימה מחקר היתכנות של וו ועמיתיו מדגים כיוון אחר - פיתוח מערכת הלומדת את היחס בין הלסתות מתוך צורת השיניים הנגדיות. לאימות. המערכת הצליחה להפיק יחסי לסתות, אך נותרו 25- לאימון וב 300- זוגות מודלים, השתמשו ב 325 החוקרים אספו מילימטר באחד מצירי ההעתקה, לצד שונות ניכרת בחלק מהמדדים הזוויתיים. מדובר בהוכחת 1.2- סטיות ממוצעות שהגיעו לכ היתכנות חישובית, שאינה שקולה להדגמת התאמה הנדרשת למסירת שחזור. נוסף לכך, בדיקה על מודלים אינה משחזרת את כל .)4( תנאי הסגירה בפה נבדקים ונבחנה השפעת 46 , השתתפו 2026 המחקר מתקדם גם לבדיקה קלינית. במחקר של נטובאס ועמיתיו, שפורסם בכרך התאמה באמצעות בינה מלאכותית ותיקון חפיפה סגרית בין המודלים על ייצוג המגעים. שני סוגי העיבוד השפיעו על דיוק המגעים המחושבים. עצם ההשפעה ממחיש שמפת המגעים המוצגת במסך היא תוצר של עיבוד, ולא צילום ישיר של הסגר. מן המחקר נגזר צורך בבדיקת הרישום הדיגיטלי מול הבדיקה הקלינית, במיוחד כאשר קיימת אי-התאמה בין המפה לבין הממצאים .)5( בפה מבחינת איכות הראיות, יש להבחין בין מחקרי פיתוח, ניסויי מעבדה ומחקרים קליניים. אימות על מספר קטן של מודלים מאפשר לבדוק היתכנות, אך אינו מלמד בהכרח על ביצועי התוכנה באוכלוסייה אחרת. גם הבדל מובהק סטטיסטית אינו מתאר לבדו את

24

חשיבותו לטיפול. דרושים גודל הסטייה, פיזורה והמשמעות שלה למשימה המסוימת. המחקרים שנדונו אינם מספקים בסיס לקביעה .)5–2( גורפת שהוספת בינה מלאכותית מפחיתה התאמות, ייצור חוזר או סיבוכים לאורך זמן סיכום מסקנה יישומית מן הראיות היא שכדאי להעריך כל תכונה לפי התוצאה שהיא אמורה לשפר. יש לתעד את גרסת התוכנה, את הפרוטוקול ואת הזמן הכולל, לרבות בדיקה ותיקון. בסריקות לשיקום יש לבחון גם כמה עבודות נמסרות ללא התאמות וכמה נשלחות מחדש למעבדה. אלה מדדי הערכה מוצעים, ולא יתרונות שכבר הוכחו לכל מערכת. הבינה המלאכותית עשויה להיות עוזרת יעילה ברכישת הנתונים ובעיבודם; ערכה הקליני נקבע כאשר האוטומציה מפיקה מידע אמין יותר, או חוסכת עבודה תוך שמירה מוכחת על הדיוק הנדרש.

מקורות

1. Schmalzl J , Róth I , Borbély J , Hermann P , Vecsei B . The impact of software updates on accuracy of intraoral scanners . BMC Oral Health . 2023;23 -219. doi - 10.1186/ s 12903-023-02926- y . 2. Revilla - León M , Cascos R , Barmak AB , Kois JC , Gómez - Polo M . Influence of an artificial intelligence based application on the accuracy of complete arch implant scans recorded by using an intraoral scanner . J Prosthet Dent . 2025;134(6) -2471–2481. doi - 10.1016/ j . prosdent .2025.02.010. 3. Revilla - León M , Gómez - Polo M , Barmak AB , Kois JC , Pérez - Barquero JA . Influence of scan extension on the accuracy of maximum intercuspal position recorded by using intraoral scanners or an artificial intelligence based program . J Prosthet Dent . 2025;134(6) -2524–2533. doi - 10.1016/ j . prosdent .2025.01.012. 4. Wu J , Yuen KH , Lee YH , Liu Y , Tsoi JKH , Lam WYH . The use of artificial intelligence in predicting maximal intercuspal position - A feasibility study . J Prosthodont Res . 2025;69(3) -389–393. doi - 10.2186/ jpr . JPR _ D _24_00112. 5. Ntovas P , Vazouras K , Barmak AB , Revilla - León M . Influence of artificial intelligence - based registration and occlusal collision correction on the accuracy of occlusal contacts captured at maximum intercuspal position using an intraoral scanner - A clinical comparative study . J Prosthet Dent . 2026;135(3) -611. e 1–611. e 9. doi - 10.1016/ j . prosdent .2025.10.028.

26

מבית מתקדם פוספור פלטות סורק

054-6060800

7s

7

1

2y

$

03-6534016

.(17lp/mm)

אזור ,24 המצודה

facebook.com/Shvadent

web@shvadent.co.il

054-6060200

03-6534000

.6 פוטוגרמטריה בשיקום קשת שלמה -

דיוק, מסלול עבודה ומקומה של הבינה המלאכותית

שיקום קשת שלמה הנתמך בשתלים מציב בפני רפואת השיניים הדיגיטלית דרישה מורכבת - לתעד במדויק את היחסים המרחביים בין שתלים המרוחקים זה מזה ולשלב את המדידה במידע הדרוש לתכנון השיקום. סריקה תוך-פומית רגילה מבוססת על חיבור רציף של תמונות פני השטח, ולכן הצטברות שגיאות עלולה לפגוע בדיוק ככל שמרחק הסריקה גדל. בפוטוגרמטריה נמדדים היחסים בין סמנים ייעודיים המחוברים לשתלים באמצעות ניתוח גאומטרי של תמונות. מטרתה העיקרית היא רישום מיקומי השתלים .)1,2( וכיווניהם; היא אינה מספקת לבדה את כל המידע על הרקמות הרכות, השיניים הנגדיות והיחסים בין הלסתות חשוב להבחין בין פוטוגרמטריה לבין בינה מלאכותית. פוטוגרמטריה היא שיטת מדידה, ואילו בינה מלאכותית עשויה להשתלב בשלבים כגון זיהוי גופי סריקה, התאמתם לספרייה, תיקון מידע או חיבור קבצים. מערכת יכולה להשתמש בפוטוגרמטריה ללא אלגוריתם למידה, או בבינה מלאכותית ללא מדידה פוטוגרמטרית. לכן אין להעריך את המסלול על פי התווית השיווקית, אלא לפי .)1,5( הפעולה שמבצע כל רכיב והאופן שבו נבדק דיוקו רבייה-לאון וקויס הציעו סיווג של שישה מסלולי עבודה לייצור שיקום נתמך שתלים באמצעות סריקה תוך-פומית, עם או בלי פוטוגרמטריה. ההבדלים ביניהם נוגעים לנקודות הייחוס ולדרך שבה מחברים את מיקום השתלים למעטפת הרקמות, לשיקום הזמני ולמידע הסגרי. הסיווג מדגיש שמדידה מדויקת של השתלים היא רק חוליה אחת בתהליך. גם קובץ מדויק עלול שלא להספיק אם .)1( החיבור בין הקבצים אינו יציב או אם חסר מידע הדרוש לעיצוב ולמיקום השיקום ובדפוס 2025 ועמיתיו, שפורסמה מקוון בנובמבר Altalla הראיה המסכמת החשובה ביותר היא סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים עמדו בתנאי ההכללה. בהשוואה לסורקים 14- , ו 2025 עד אפריל 2015 . החיפוש כלל מחקרים שפורסמו מינואר 2026 במאי תוך-פומיים, פוטוגרמטריה הציגה נאמנות טובה יותר הן בסטייה הקווית והן בסטייה הזוויתית. גם החזרתיות נטתה לטובת הפוטוגרמטריה בשני המדדים. התוצאות תומכות בשימוש בפוטוגרמטריה לרישום מיקום שתלים בקשת שלמה, אך הן אינן מוכיחות .)2( כשלעצמן התאמה פסיבית של השיקום, שרידות או הפחתת סיבוכים לאורך זמן יש לפרש את המטא-אנליזה על רקע שונות בין מערכות, מודלים ושיטות מדידה. ״דיוק״ כולל לפחות שני מרכיבים - נאמנות לערך ייחוס וחזרתיות בין מדידות. מערכת יכולה להפיק תוצאות עקביות ובכל זאת לסטות באופן שיטתי מן הייחוס. גם סטייה קווית וסטייה זוויתית אינן מתארות אותו היבט, ולכן מספר יחיד אינו מאפשר לדרג מערכת בכל התנאים. יתרה מזו, מחקרי מעבדה אינם משחזרים במלואם רוק, תנועה, מגבלות גישה ורקמות ניידות בפה. משום כך, יתרון סטטיסטי במדידת קובץ אינו שקול עדיין ליתרון .)2,3( קליני ארוך טווח ועמיתיו ארבע מערכות פוטוגרמטריה חוץ-פומיות למערכת תוך-פומית אחת באמצעות מודל Revilla-Le ó n במחקר מעבדתי השוו מיקרומטר והסטיות 30- ל 17 סריקות בכל מערכת. הסטיות הקוויות נעו בין 30 של קשת מחוסרת שיניים ובו שישה אנלוגים, עם מעלות. שתי מערכות חוץ-פומיות הציגו נאמנות קווית טובה יותר מחלק מהמערכות האחרות, אך 0.34- ל 0.17 הזוויתיות בין מערכת אחרת הצטיינה בנאמנות הזוויתית. המערכת התוך-פומית הייתה דומה לחלק מן המערכות החוץ-פומיות. החוקרים ציינו כי .)3( ההבדלים לא היו בהכרח בעלי משמעות קלינית, והממצאים אינם תומכים בדירוג פשוט של טכנולוגיה אחת כעדיפה בכל מדד השווה פוטוגרמטריה תוך-פומית וחוץ-פומית וטכניקת חיבור ללא כיול, בלסת עליונה מחוסרת 2026 מחקר קליני שפורסם במאי מעלות. המערכת 0.45- ל 0.12 מיקרומטר והזוויתיות בין 48- ל 20 שיניים עם ארבעה שתלים. הסטיות הקוויות הממוצעות נעו בין שהציגה את התוצאה הטובה ביותר במדד הקווי לא הייתה בהכרח הטובה ביותר במדד הזוויתי. עם זאת, המחקר כלל מטופל יחיד ועשר סריקות בכל קבוצה, וערך הייחוס נקבע באמצעות מערכת פוטוגרמטריה נוספת. זהו מידע שימושי על הסכמה וחזרתיות .)4( באותו מקרה, אך לא בסיס להערכת שיעור ההצלחה באוכלוסייה קלינית מקומה של הבינה המלאכותית במסלול זה עדיין מוגבל בראיות. במחקר מעבדתי שבחן יישום מבוסס בינה מלאכותית בסריקת קשת שלמה עם שישה שתלים, היישום לא שיפר באופן עקבי את הדיוק ואף פגע בחלק מן המדדים בתנאים שנבדקו. אין זה מחקר המשווה בינה מלאכותית לפוטוגרמטריה ואין להשליך ממנו על כלל התוכנות. הוא מדגים מדוע יש לאמת כל פעולה אוטומטית .)5( בנפרד ולא להניח שעיבוד מתקדם מתקן בהכרח את נתוני המקור סיכום המשמעות המעשית היא שיש להעריך את מסלול העבודה בשלמותו - אופן חיבור הסמנים, יכולת הגישה, רישום הרקמות, החיבור

28

לשיקום זמני, היחסים בין הלסתות, הצורך בסריקות חוזרות וההתאמות הנדרשות במסירה. רצוי לוודא שניתן לבדוק את הרישום ולאתר כשל לפני ייצור השיקום הסופי. כאשר נדרשת התאמה פסיבית בקשת שלמה, הראיות העדכניות מעניקות לפוטוגרמטריה יתרון מבוסס במדידת מיקום השתלים לעומת סריקה תוך-פומית רגילה. עם זאת, בחירת המערכת צריכה להביא בחשבון גם את שלמות הנתונים ואת התאמת הפרוטוקול למרפאה. הבינה המלאכותית עשויה לסייע בעיבוד ובחיבור המידע, אך בשלב זה היא רכיב משלים ולא הסיבה המרכזית ליתרון המדידה.

מקורות

1. Revilla - León M , Kois JC . Implant scanning workflows for fabricating implant - supported prostheses recorded by using intraoral תורוקמ scanners with or without photogrammetry technologies . J Esthet Restor Dent . 2025;37(6) -1384–1391. doi -10.1111/ jerd .13431. 2. Altalla H , Alhelou H , Karaduman F , Alawawda O , Bayindir F . Comparative accuracy of photogrammetry and intraoral scanners in recordings for complete arch implant - supported prostheses - a systematic review and meta - analysis . J Prosthet Dent . 2026;135(5) - e 60– e 70. doi -10.1016/ j . prosdent .2025.10.059. 3. Revilla - León M , Gómez - Polo M , Drone M , Barmak AB , Kois JC , Alonso Pérez - Barquero J . Accuracy of complete arch implant scans recorded by using intraoral and extraoral photogrammetry systems . J Prosthet Dent . 2025;134(6) -2508–2514. doi -10.1016/ j . prosdent .2025.01.041. 4. Revilla - León M , Cascos R , Barmak AB , Drone M , Kois JC , Gómez - Polo M . Accuracy of complete arch implant scans recorded by using intraoral and extraoral photogrammetry systems and a noncalibrated splinting technique - a clinical study . J Prosthet Dent . 2026;135(5) -955–962. doi -10.1016/ j . prosdent .2025.07.027. 5. Revilla - León M , Cascos R , Barmak AB , Kois JC , Gómez - Polo M . Influence of an artificial intelligence - based application on the accuracy of complete arch implant scans recorded by using an intraoral scanner . J Prosthet Dent . 2025;134(6) -2471–2481. doi -10.1016/ j . prosdent .2025.02.010.

adkandent@gmail.com 054-4440838 לפרטים: טל/ווטסאפ

29

.7 כאב שיניים שאינו מהשן -

אתגר ההבחנה בין כאב אודונטוגני ללא-אודונטוגני

כאב שיניים הוא הסיבה השכיחה ביותר לפנייה דחופה למרפאה, וברוב המקרים מקורו אכן בעיסת השן או ברקמות הפריאפיקליות והפריודונטליות. עם זאת, קבוצה לא מבוטלת של מטופלים מתארת כאב "בשן" שמקורו במבנים אחרים - שרירי הלעיסה, עצבי הגולגולת, מערכת כלי הדם, הסינוסים ואף הלב. כאב המורגש בשן ללא פתולוגיה דנטלית מוכחת מכונה כאב שיניים לא-אודונטוגני ), וכישלון בזיהויו מוביל לשרשרת מוכרת של טיפולי שורש, עקירות ושיקומים שאינם מקלים על Non - odontogenic toothache ( .]1,2[ הכאב ולעיתים אף מחמירים אותו , המספק לראשונה מסגרת אבחנתית 2020- ) ב ICOP נקודת ציון חשובה בתחום היא פרסום הסיווג הבינלאומי לכאב אורופציאלי ( ]. הסיווג מחלק את הכאב האורופציאלי לשש קבוצות עיקריות - כאב הקשור להפרעות במבנים 3[ אחידה ומבוססת קריטריונים הדנטואלוואולריים ובמבנים סמוכים, כאב מיופציאלי, כאב במפרק הטמפורומנדיבולרי, כאב הנובע מנגע או ממחלה של עצבי הגולגולת, כאב אורופציאלי הדומה בהצגתו לכאבי ראש ראשוניים, וכאב אורופציאלי אידיופתי. בקבוצה האחרונה מוגדר כאב ממפה את הגורמים לכאב 2026- ), שכונה בעבר "אודונטלגיה אטיפית". סקירה עדכנית מ PIDAP דנטואלוואולרי אידיופתי מתמשך ( שיניים לא-אודונטוגני, ובהם גורמים מיופציאליים, לבביים, נוירווסקולריים, נוירלגיה טריגמינלית, סינוסים, זיהומים, תרופות, .]4[ מצבים סיסטמיים וגורמים פסיכוגניים העיקרון הבסיסי בהבחנה הוא שכאב אודונטוגני אמיתי ניתן לשחזור באמצעות גירוי מקומי של השן החשודה - תגובה מוגברת או ממושכת לקור ולחום, רגישות להקשה או ללעיסה, וממצא קליני או רדיוגרפי התואם את התלונה. לעומת זאת, כאשר הכאב אינו משתחזר בשן, אין ממצא מאשש, או שהרדמה מקומית של השן אינה מקלה עליו, יש לשקול מקור אחר. חשוב לזכור שגם מבחני הרגישות של העיסה אינם מושלמים. מטה-אנליזה של חמישה מבחני עיסה הראתה שלמבחן הקור ולמבחן החשמלי דיוק סביר אך רחוק מלהיות מוחלט, ושמבחנים הבודקים את אספקת הדם לעיסה, כמו פולס אוקסימטריה ולייזר דופלר, הדגימו דיוק גבוה יותר ]. לכן תוצאה בודדת של מבחן אינה יכולה להצדיק לבדה טיפול בלתי הפיך. 5[ ) בשריר Trigger points ]. נקודות הדק ( 1,2[ כאב מיופציאלי בשרירי הלעיסה נחשב לגורם השכיח ביותר לכאב שיניים לא-אודונטוגני המסטר מקרינות כאב לשיניים האחוריות בשתי הלסתות, ונקודות בשריר הטמפורלי מקרינות לשיניים המקסילריות. הכאב עמום, מתמשך ומחמיר בתפקוד ובמצבי ברוקסיזם, ואינו מגיב לגירוי תרמי של השן. לפי הקריטריונים האבחנתיים להפרעות טמפורומנדיבולריות ), מישוש השריר המשחזר את "הכאב המוכר" למטופל, כולל הקרנה לשן, הוא ממצא מרכזי לאבחנת מיאלגיה עם כאב DC / TMD ( ]. יש 7[ ]. מבחן עזר מעשי - הרדמת השן אינה מקלה על הכאב, ואילו הזרקה לנקודת ההדק או קירור השריר מפחיתים אותו 6[ מוקרן לזכור שכאב מיופציאלי מופיע לעיתים יחד עם בעיה דנטלית אמיתית, ולכן טיפול בשן אינו פוטר מבדיקת השרירים. הכאבים הנוירופתיים הם הקבוצה בעלת פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר. נוירלגיה טריגמינלית מאופיינת בהתקפי כאב חשמליים ודוקרים הנמשכים שניות, המופעלים מאזורי הדק בפנים או בחלל הפה, לרוב עם פרקי שקט בין ההתקפים. הסיווג המקובל מבחין בין נוירלגיה קלאסית (לחץ נוירווסקולרי), משנית (למשל על רקע טרשת נפוצה או גידול) ואידיופתית, ומדרג את ודאות האבחנה ]. מצב 9[ ]. מחקר רטרוספקטיבי עדכני תיעד מטופלים עם נוירלגיה טריגמינלית שעברו עקירות שיניים בעקבות אבחנה שגויה 8[ ), המופיעה בעקבות טיפול שורש, עקירה, השתלה או ניתוח. PTNP נוסף הוא נוירופתיה טריגמינלית כואבת פוסט-טראומטית ( מקרים שתיארו בנוליאל ועמיתיו, הכאב היה מתמשך, לעיתים שורף, ולווה בשינויים תחושתיים כגון אלודיניה או 91 בסדרה של ]. מטה-אנליזה העריכה ששיעור הכאב המתמשך, מכל סיבה, שישה חודשים ויותר לאחר 10[ היפואסתזיה באזור העצבוב הפגוע ]. מטה-אנליזה נוספת העריכה ששיעור הכאב הלא- 11[ 7% , ובמחקרים באיכות דיווח גבוהה יותר מעל 5.3%- טיפול שורש הוא כ .]12[ ) המקור אינו אודונטוגני כלל 56%( , וכי בכמחצית ממקרי הכאב המתמשך 3.4%- אודונטוגני לאחר טיפול אנדודונטי הוא כ בנקודה זו טיפול חוזר או עקירה עלולים להחמיר את התמונה. ) והמיקרניה התקפית Cluster כאבי ראש ראשוניים עלולים להתחפש לכאב שיניים, במיוחד במקסילה. מיגרנה, כאב ראש מקבצי ( ]. רמזים מכוונים הם מחזוריות בהתקפים, התקפים ליליים בשעה קבועה, סימנים 13[ תוארו כמופיעים בצורת כאב שיניים אף הגדיר ישויות ייעודיות, כמו מיגרנה ICOP אוטונומיים באותו צד (דמעת, נזלת, אדמומיות בעין) והיסטוריה משפחתית. ה- .]3[ אורופציאלית וכאב אורופציאלי נוירווסקולרי, לכאבים שמיקומם העיקרי הוא בפה ובפנים שני מקורות נוספים דורשים עירנות מיוחדת. סינוסיטיס מקסילרית גורמת לכאב בכמה שיניים מקסילריות אחוריות בו-זמנית, המחמיר בהטיית הראש קדימה ומלווה בגודש באף. חשוב לזכור שהכיוון ההפוך שכיח לא פחות - סינוסיטיס ממקור דנטלי מופיעה

30

Made with FlippingBook - Online catalogs