סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'

נולד שמוליק, הועברו החופשות המשפחתיות שלנו לשכונת "ימין משה" בירושלים והיו מהנות לא פחות.

לקראת פורים היה הופך הבית שלנו למתפרה אחת גדולה, ואת היית יושבת שעות ותופרת לנו תחפושות מגוונות בכישרון רב. אני זוכרת תחפושת של פטרייה, חתול במגפיים ועוד שלל תחפושות שהיית ממציאה ומתקינה במסירות אין קץ. על אף שאת עצמך סיימת רק ארבע שנות לימוד, תמיד נהגת לעזור לנו בהכנת שיעורי הבית. תמיד היית קשובה ומעורבת בחיינו והתגייסת בכל ליבך לכל צורך או רצון שהתעורר בנו. בעידודך הצטרפנו לתנועות הנוער, לקחנו חלק במחנות ויצאנו לטיולים רבים. כשהגעתי אל גיל ההתבגרות, הפכת לחברה קרובה והיית שותפה לכל התלבטויותיי, פחדיי ומחשבותיי. יכולתי לדבר איתך על הכל, ואת תמיד היית מקשיבה בסבלנות ומכוונת את דרכיי לאט, בחכמה וברגישות רבה. את תמיד היית עמוד התווך של משפחתנו ובזכותך נותרנו תמיד מאוחדים, אוהבים ומעורבים בחייו האחד של השני. היום, כשאני כבר סבתא בעצמי, אני מיישמת דברים רבים שלמדתי ממך על מעורבות, חום ואהבה. אני תמיד מתמלאת באושר גדול לראות אותך חיונית, פעילה ומלאת חיים עד עצם היום הזה. לקראת יום הולדתך השמונים אני מאחלת לך, אימא, עוד שנים רבות של בריאות, אושר ואהבה.

לאה.

103

Made with FlippingBook - Online catalogs